לנפש נכדי גוזלי – אור.
ספרינו העתיקים, בעיקר המדרשים, מלאים מימרות וסיפורים, רובם מבודחים, המעידים על עינו הבוחנת של הארצישראלי הקדמון. בלקט זה נאספו חלק מאותם דברים ונכתבו על-ידִי לילדים. נעזרתי רבות בילקוט “עופות בספרות התלמודית” מאת שמואל שפירא ז"ל, שהופיע בהוצאת “ספריַת השדה”.
הַתַּרְנְגוֹל כְּשָׁעוֹן מְעוֹרֵר / תקוה שריג
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
הָיָה אָדָם מִתְעוֹרֵר לְקוֹל הַתַּרְנְגוֹל עִם שַׁחַר,
בְּטֶרֶם הֱיוֹת הַשּׁעוֹן בָּעוֹלָם וּבָאָרֶץ,
תּוֹהֶה וּמִתְפָּעֵל מִן הָעוֹף שֶׁנִּתְּנָה לוֹ חָכְמָה,
לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וָלַיְלָה וְהָיָה אוֹמֵר בְּפָכְחוֹ אֶת עֵינָיו:
“בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן לַשּׂכְוִֹי בִּינָה, בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים!”
מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁחָשׁ בְּרֹאשׁוֹ מִקִּרְקוּרֵי הַתַּרְנְגוֹלוֹת.
גָּזַר גְּזֵרָה לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַתַּרְנְגוֹלוֹת בִּמְדִינָתוֹ.
כַּעֲבֹר זְמַן-מָה עָמַד לָצֵאת לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבָיו.
בִּקֵּש לָקוּם עִם שַׁחַר וְלֹא נִמְצָא תַּרְנְגוֹל שֶׁיָּעִיר אוֹתוֹ!
עָלוּ הָאוֹיְבִים עַל אַרְצוֹ וְהִפְסִיד בַּמִּלְחָמָה.
[תַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי, בְּרָכוֹת ט]
שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁהָיָה רַב גָּדוֹל בַּתּוֹרָה
וְהֶעֱמִיד תַּלְמִידִים רַבִּים,
שֶׁלֹּא עַל-מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס,
הִתְפַּרְנֵס מִגִּדּוּל תַּרְנְגוֹלוֹת.
וְהָיָה הָרַב צַדִּיק הַיּוֹדֵע נֶפֶשׁ תַּרְנְגוֹלוֹתָיו
וְעוֹשֶׂה לָהֶן נִפְלָאוֹת.
פַּעַם אַחַת יָצָא לְחֲצֵרוֹ וְרָאָה תַּרְנְגוֹלֶת צוֹלַעַת,
שֶׁרַגְלָהּ הָאַחַת רְצוּצָה.
מֶה עָשָׂה? הִשְׁתִּיל לָהּ רֶגֶל מִקָּנֶה
וְהָיְתָה מְדַדָּה עַל רַגְלָהּ הַתּוֹתֶבֶת לִמְצֹא אֶת מְזוֹנָהּ
וַאֲפִילוּ עוֹדֶרֶת בָּהּ בֶּעָפָר.
מַעֲשֶׂה בְּתַרְנְגוֹלֶת אַחֶרֶת שֶׁהָיוּ נוֹצוֹתֶיהָ נוֹשְׁרוֹת,
לִפֵּף רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת כְּנָפֶיהָ בְּמַטְלִית שֶׁל עוֹר
וְהוֹשִׁיב אֶת הַתַּרְנְגוֹלֶת הַקֵּרַחַת בַּחֲמִימוּת.
שָׁבָה הַתַּרְנְגוֹלת וְהִצְמִיחָה נוֹצוֹת רַבּוֹת וְנוֹצְצוֹת.
[חֻלִין נז]
הַתַּרְנְגוֹל הַפּוֹדֶה וְהַמַּצִיל / תקוה שריג
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ.
הִגִּיעַ לְעִיר אַחַת, בִּקֵּשׁ אַכְסַנְיָה לָלוּן בָּהּ,
וְלֹא נָתְנוּ לוֹ.
הָלַךְ וְלָן בַּשּׂדֶה.
הָיוּ עִמּוֹ תַּרְנְגוֹל, שֶׁיָּעִיר אוֹתוֹ עִם שַׁחַר,
נֵר לְהָאִיר לוֹ בַּחֲשֵׁכָה.
וַחֲמוֹר לִרְכֹּב עָלָיו.
בָּאָה רוּחַ וְכִבְּתָה אֶת הַנֵּר,
הִתְחִיל הַתַּרְנְגוֹל לְקַרְקֵר
וְרַבִּי עֲקִיבָא בְּבֶהָלָה הִתְעוֹרֵר.
הֵבִין שֶׁהוּא נָתוּן בְּסַכָּנָה
וְהִתְחַבֵּא בַּשִׂיחִים.
נִמְצָא שֶׁהִצִיל הַתַּרְנְגוֹל אֶת חַיֵּי בְּעָלָיו.
בָּא חָתוּל וְטָרַף אֶת הַתַּרְנְגוֹל,
בָּא אַרְיֵה וְטָרַף אֶת הַחֲמוֹר
נִשְׁאַר רַבִּי עֲקִיבָא לְבַדּוֹ בַּשּׂדֶה.
בְאוֹתוֹ לַיְלָה הִתְנַפְּלוּ חַיָּלִים רוֹמָאִים
וְלָקְחוּ אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר בַּשּׁבִי…
[בְּרָכוֹת ס]
שְׁנֵים-עָשָׂר שְׁבָטִים,
שְׁנֵים-עָשָׂר יַרְחֵי הַשָּׁנָה שְׁנֵים-עָשָׂר מַזָּלוֹת – כָּל יֶרַח וּמַזָּלוֹ,
שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּיּוֹם.
הַתָּרְנְגוֹלִים כִּסְגֻלָּה לְמַזָּל טוֹב / תקוה שריג
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
מִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה, בְּיָמִים קְדוּמִים,
לְיַפּוֹת אֶת בִּתּוֹ לִפְנֵי חֲתֻנָּתָהּ,
הֶאֱכִיל אוֹתָהּ בְּשַׂר אֶפְרוֹחֵי תַּרְנְגוֹלוֹת וְהִשְׁקָה אוֹתָה
חֲלֵב עִזִּים…
וּכְשֶׁהָיוּ מוֹלִיכִים חָתָן וְכַלָּה לַחֻפָּה,
הָיוּ מְשַׁלְחִים לִפְנֵיהֶם תַּרְנְגוֹל וְתַרְנְגוֹלֶת
וְהִתְכַּוְּנוּ בְּכָךְ לְבָרֵךְ אוֹתָם,
שֶׁיִּפְרוּ וְיִרְבּוּ כְּמוֹתָם…
[גִּטִּין נז]
הַתַּרְנְגוֹלֶת – כְּשֶׁאֶפְרוֹחֶיהָ קְטַנִּים,
הִיא פּוֹרֶשֶׂת עֲלֵיהֶם כְּנָפֶיהָ, מְחַמֶּמֶת אוֹתָם
וְעוֹדֶרֶת לִפְנֵיהֶם בֶּעָפָר, שֶׁיִּמְצְאוּ מַה לְּלַקֵּט.
כְּשֶׁהֵם גְּדֵלִים – אִם אֶפְרוֹחַ בָּא אֵלֶיהָ,
הִיא מְגָרֶשֶׁת אוֹתוֹ, מְנַקֶּרֶת בְּרֹאשׁוֹ
וּכְמוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ:
"לֵךְ, בְּנִי, וְהִתְפַּרְנֵס בְּכֹחַ עַצְמְךָ
וְהִתְחַמֵּם בְּנוֹצוֹתֶיךָ שֶׁלְּךָ!"
[וַיִּקְרָא רַבָּה כה]
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָיָה אוֹמֵר:
"שְׁנַיִם – עַזִּים הֵם:
כֶּלֶב – בַּחַיּוֹת,
תַּרְנְגוֹל – בָּעוֹפוֹת,
וְהֵם שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה שִׂנְאָה עַזָּה…"
[בֵּיצָה כה]
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:
הַלְוַאי הָיוּ בְּנֵי-אָדָם לוֹמְדִים מִן הַתַּרְנְגוֹל
לְחַזֵּר זֶה אַחֲרֵי זֶה!
"הַתַּרְנְגוֹל הַזֶּה, כְּשֶׁהוּא מְחַזֵּר אַחֲרֵי תַּרְנְגָלְתּוֹ,
הוּא רוֹקֵד לְפָנֶיהָ, מְקַרְקֵר וְאוֹמֵר:
"'זוּגָתִי, אֲנִי אַלְבִּישׁ אוֹתָךְ שִׂמְלָה יָפָה
שֶׁתַּגִּיעַ לָךְ עַד קַרְסֻלַּיִךְ…
"וּכְשֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, הוּא מְקַרְקֵר וְאוֹמֵר:
"'תִּשּׁמֵט כַּרְבָּלְתּוֹ שֶׁל כָּל תַּרְנְגוֹל
הָאוֹמֵר לָךְ מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָךְ,
שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר וַאֲנִי אוֹמֵר לָךְ דִּבְרֵי אֱמֶת!"'
[עֵרוּבִין ק]
מִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עֵסֶק
וְלֹא יָדַע אִם יַצְלִיחַ בְּיָדוֹ
הָיָה מְגַדֵּל תַּרְנְגוֹל בַּחֲצֵרוֹ.
אִם הִשְׁמִין הַתַּרְנְגוֹל
רָאָה בְּכָךְ סִימָן שֶׁהָעֵסֶק יַצְלִיחַ – וְעָשָׂה אוֹתוֹ.
[הוֹרָיוֹת יב]
כֵּיצַד יוֹדְעִים שֶׁכּוֹעֵס הַתַּרְנְגוֹל?
כְּשֶׁכַּרְבֹּלֶת שֶׁלּוֹ מַחֲוִירָה כַּשּׁלֶג
וְהוּא עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת!
\[בְּרָכוֹת ז\]
יוֹנַת הַזָהָב בְּכִסֵּא שְׁלֹמֹה / תקוה שריג
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
כְּשֶׁעָלָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת
שָׂכַר לוֹ אֻמָּנִים לַעֲשׂוֹת לוֹ כִּסֵּא הָדוּר.
וְזֶה הָיָה מַעֲשֵׂה הַכִּסֵּא:
שְׁנֵים-עָשָׂר אֲרָיוֹת שֶׁל זָהָב
וּלְעֻמָּתָם שְׁנֵים-עָשָׂר נְשָׁרִים שֶׁל זָהָב;
אַרְיֵה מוּל נֶשֶׁר, נֶשֶׁר מוּל אַרְיֵה, מְכֻוָּנִים אֵלֶּה מוּל אֵלֶּה:
כַּף-יְמִינוֹ שֶׁל אַרְיֵה-הַזָּהָב
מוּל כְּנַף-שְׂמֹאלוֹ שֶׁל נֶשֶׁר-הַזָּהָב;
כַּף-שְׂמֹאלוֹ שֶׁל אַרְיֵה-הַזָּהָב
מוּל כְּנַף-יְמִינוֹ שֶׁל נֶשֶׁר-הַזָּהָב;
כָּל אֵלֶּה בְּמִסְעַד הַכִּסֵּא.
וּבְידֵי הַכִּסֵּא, מִימִין הַמֶּלֶךְ וּמִשְׂמֹאלוֹ – שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם
אֲרָיוֹת מוּל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נְשָׁרִים.
וּמוֹשַב הַמֶּלֶךְ סְגַלְגַּל, מִלְמַעְלָה,
וְשֵׁשׁ מַדְרֵגוֹת מוֹלִיכוֹת אֵלָיו.
עַל מַדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה רָבוּץ שׁוֹר שֶׁל זָהָב
וּלְעֻמָּתוֹ רָבוּץ אַרְיֵה שֶׁל זָהָב
עַל הַמַּדְרֵגָה הַשּׁנִיָּה רָבוּץ דֹב שֶׁל זָהָב
וּלְעֻמָּתוֹ כֶּבֶשׂ שֶׁל זָהָב;
וְעַל הַמַּדְרֵגָה הַשּׁלִישִׁית רָבוּץ נָמֵר שֶׁל זָהָב
וּלְעֻמָּתוֹ נָאקָה (גְּמַלָּה) שֶׁל זָהָב;
וְעַל הַמַּעֲלָה הָרְבִיעִית רָבוּץ נֶשֶׁר שֶׁל זָהָב
וּלְעֻמָּתוֹ רָבוּץ טַוָּס שֶׁל זָהָב;
וְעַל הַמַּדְרֵגָה הַחֲמִשִּׁית רָבוּץ חָתוּל שֶׁל זָהָב
וּלְעֻמָּתוֹ רָבוּץ תַּרְנְגוֹל שֶׁל זָהָב
וְעַל הַמַּעֲלָה הַשּׁשִׁית רָבוּץ נֵץ שֶׁל זָהָב
וּלְעֻמָּתוֹ יוֹנָה שֶׁל זָהָב
הָאוֹחֶזֶת בַּנֵּץ בְּכַפָּהּ.
וּכְשֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ
עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת
הָיְתָה יוֹנָה שֶׁל זָהָב עוֹלָה מִמְּקוֹמָהּ
וּפוֹתַחַת אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ
לוֹקַחַת מִתּוֹכוֹ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה
וְנוֹתֶנֶת אוֹתוֹ לְיָדָיו שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ.
[שִׁיר-הַשִּׁירִים רַבָֹּה ב]
הַקַּדְמוֹנִים חִבְּבוּ מְאֹד אֶת הַיּוֹנָה בְּשׁוֹבָכָהּ
וְכָך אָמְרוּ בְּשִׁבְחָהּ:
"יוֹנָה זוֹ צְנוּעָה;
יוֹנָה זוֹ נֶאֱמָנָה לְבֶן-זוּגָהּ;
יוֹנָה זוֹ נֶאֱמָנָה לְשׁוֹבָכָהּ;
יוֹנָה זוֹ מְרַחֶמֶת עַל גּוֹזָלֶיהָ;
יוֹנָה זוֹ מְטִילָה בְּכָל חֹדֶשׁ בֵּיצִים;
יוֹנָה זוֹ עָפָה הַרְחֵק וְשָׁבָה לְעוֹלָם לִמְקוֹמָהּ;
יוֹנָה זוֹ חָרוּצָה: כְּשֶׁהִיא עֲיֵפָה, לְעוֹלָם אֵינָהּ נָחָה,
אֶלָּא מְהַלֶּכֶת וּמְנַתֶּרֶת עַד שֶׁהִיא שָׁבָה וּפוֹרַחַת;
יוֹנָה זוֹ תַּמָּה וּכְשֵׁרָה;
יוֹנָה זוֹ הֵבִיאָה בְּשׂוֹרָה וְאוֹרָה לָעוֹלָם,
כַּאֲשֶׁר שְׁלָחָהּ נֹח לִרְאוֹת הַאִם קַלּוּ הַמַּיִם
וְהִיא שָׁבָה וַעֲלֵה זַיִת בְּפִיהָ;
יוֹנָה זוֹ כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל (עַם-יִשְׂרָאֵל) נִמְשְׁלָה לָהּ!"
[שִׁיר-הַשּׁירִים רַבָּה א]
הַיּוֹנָה וְהַנֵּץ / תקוה שריג
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
מַעֲשֶׂה בְּיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִפְּנֵי הַנֵּץ
וְנִכְנְסָה לִנְקִיק סֶלַע
וּמָצְאָה שָׁם נָחָשׁ מְקַנֵּן.
אִם תִּכָּנֵס פְּנִימָה –
יַכִּישׁ אוֹתָהּ הַנָּחָשׁ;
אִם תַּחְזֹר וְתֵצֵא –
יִטְרֹף אוֹתָהּ הַנֵּץ…
מֶה עָשְׂתָה הַיּוֹנָה?
הִתְחִילָה לִטְפֹּחַ בִּכְנָפֶיהָ,
שֶׁמָּא יִשְׁמַע אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ
וְיָבוֹא לְהַצִּילֶנָּה.
[שִׁיר-הַשּׁירִים רַבָּה ב]
כְּשֶׁהָיוּ נֹחַ, אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו בַּתֵּבָה,
עִם כָּל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים שֶׁהִצִּילוּ לִקְרַאת הַמַּבּוּל,
הֶאֱכִילוּ אֶת בַּעֲלֵי-הַחַיִּים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה,
הָיָה שָׁם “עוֹף הַחוֹל”, נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים
וְלֹא תָּבַע מָזוֹן כְּכָל הַשּׁאָר.
אָמַר לוֹ נֹחַ:
“וְכִי אֵינְךָ זָקוּק כְּלָל לְמָזוֹן?”
אָמַר לוֹ עוֹף הַחוֹל לְנֹחַ:
"רָאִיתִי כַּמָּה אַתָּה וּבָנֶיךָ טְרוּדִים,
לְהַאֲכִיל כָּל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים הָעוֹמְדִים עֲלֵיכֶם
וְתוֹבְעִים מְזוֹנוֹתֵיהֶם בְּלִי הֶרֶף
וְחָשַׁבְתִּי שֶׁלֹּא אֲצַעֶרְךָ גַּם אֲנִי."
אָמַר לוֹ נֹחַ:
“עַל כָּךְ תְּבוֹרַךְ, עוֹף הַחוֹל, בְּחַיֵּי נֵצַח!”
[סַנְהֶדְרִין קח]
אָדָם לוֹמֵד מִן הָעוֹרֵב / תקוה שריג
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
הַכֶּלֶב שׁוֹמֵר צֹאנוֹ שֶׁל הֶבֶל
שָׁמַר עָלָיו מִפְּנֵי כָּל חַיּוֹת-הַשּׂדֶה וּמֵעוֹף הַשּׁמַיִם.
כְּשֶׁנִּרְצַח הֶבֶל בִּידֵי קַיִן, אָחִיו,
הוֹסִיף וְשָׁמַר עַל גּוּפָתוֹ שֶׁל הֶבֶל, אֲדוֹנָיו.
אָדָם וְחַוָּה לֹא יָדְעוּ מַה לַּעֲשׂוֹת בְּהֶבֶל
שֶׁהָיָה הַמֵּת הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם.
בָּא עוֹרֵב אֶחָד, שֶׁמֵּת עָלָיו חֲבֵרוֹ,
חָפַר בְּמַקּוֹרוֹ וּבְאֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו בּוֹר בֶּעָפָר
וּטְמָנוֹ בַּבּוֹר, לְעֵינֵי אָדָם וְחַוָּה, הַבּוֹכִים וּמִתְאַבְּלִים.
אָמַר אָדָם לְחַוָּה:
“אֲנִי קָם וְעוֹשֶׂה כָּעוֹרֵב הַזֶּה!”
לָקַח אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל הֶבֶל, חָפַר בֶּעָפָר וּקְבָרוֹ.
וּמַה שְׂכָרָם שֶׁל עוֹרְבִים,
עַל שֶׁלִּמְּדוּ אָדָם אֶת מַעֲשֵׂה קְבוּרַת הַמֵּת,
שֶׁמִּצְוָה גְּדוֹלָה הִיא?
שֶׁהֵם קוֹרְאִים לַגֶּשֶׁם
וְהַקָּדוֹש-בָּרוּךְ-הוּא עוֹנֶה לָהֶם
וּמוֹרִיד מְטָרוֹת עַל הָאָרֶץ.
[עַל-פִּי "מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל]
רַבִּי אָסֵי, חוֹבֵב צִפֳרִים הָיָה
וְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶן בְּעַיִן פְּקוּחָה.
פַּעַם רָאָה עוֹרְבָה אַחַת, דּוֹגֶרֶת עַל בֵּיצֶיהָ.
מֶה עָשָׂה?
חִכָּה עַד שֶׁבָּקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים מִבֵּיצֵיהֶם
וְהִכְנִיס אוֹתָם לְתוֹך קְדֵרָה שֶׁל חֶרֶס,
סָתַם אֶת פִּיהָ בְּטִיחַ,
וְהִנִיחָם שְׁלֹשָה יָמִים סְגוּרִים בְּתוֹך הַקְּדֵרָה.
לְאַחַר שְׁלֹשָה יָמִים
פָּתַח אֶת פִּי הַקְּדֵרָה,
לָדַעַת מַה שּׁלוֹמָם,
וְאָז מָצָא שֶׁהָאֶפְרוֹחִים עָשׂוּ לַשְׁלֶשֶׁת מְרֻבָּה
וּמִן הַלַּשְׁלֶשֶׁת עָלוּ יַתּוּשִׁים רַבִּים
וְהָיוּ פּוֹרְחִים מֵעַל לָאֶפְרוֹחִים
וְהֵם אוֹכְלִים אוֹתָם בְּכָל פֶּה…
[וַיִּקְרָא רַבָּה כט]
עוֹרְבִים חוֹרְגִים / תקוה שריג
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
אֶפְרוֹחֵי עוֹרְבִים בּוֹקְעִים מִבֵּיצָתָם, אֲפַרְפָּרִים,
כְּלָל וּכְלָל לֹא שְׁחוֹרִים
נְבוֹכִים הַהוֹרִים לְמַרְאָם הַמּוּזָר
וּמִשְׁתַּמְּטִים מֵחוֹבָתָם לְהָבִיא מָזוֹן
לְתוֹךְ מַקּוֹרֵיהֶם הַפְּעוּרִים.
רַק לְיָמִים, כְּשֶׁהֵם גְּדֵלִים,
נוֹשְׁרוֹת מֵהֶם נוֹצוֹת-אֶפְרוֹחוּת שֶׁלָּהֶם
וְהֵם מַצְמִיחִים עוֹרְבָנִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת.
אוֹ-אָז מַכִּירִים בָּהֶם הוֹרֵיהֶם כִּפְרִי-בִּטְנָם
וְאוֹהֲבִים אוֹתָם אַהֲבָה עוֹרְבָנִית חַמָּה.
[כְּתֻבּוֹת מט]
הַקּוֹרֵא מִבִּקְעַת-הַיַּרְדֵּן וְהַנֵּץ / תקוה שריג
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
בְּבִקְעַת הַיַּרְדֵּן וְעַל חוֹפֵי יָם-הַמֶּלַח
מְקַנֵּן לוֹ עוֹף וּשְׁמוֹ קוֹרֵא.
צִבְעוֹ כְּצֶבַע הַחוֹל וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע כְּמִין קְרִיאַת אָדָם.
אַגָּדָה קְדוּמָה מְסַפֶּרֶת עַל אָדָם שֶׁהֶחֱזִיק קוֹרֵא בְּבֵיתוֹ
וְהָיָה נֶהֱנֶה מִקְרִיאָתוֹ.
פַּעַם הֵבִיא הָאִישׁ,
שֶׁחוֹבֵב צִפֳּרִים הָיָה, נֵץ לְבֵיתוֹ.
הִטְמִין הַקּוֹרֵא אֶת עַצְמוֹ מִתַּחַת לַמִּטָּה
וּפָסַק מִקְרִיאָתוֹ.
שָׁאַל הָאִישׁ אֶת קוֹרְאוֹ:
“לָמָּה פָּסַקְתָּ מִקְּרִיאָתְךָ, צִפּוֹרִי?”
אָמַר לוֹ:
"הוֹצֵא מִבֵּיתְךָ אֶת הַנֵּץ
וְאָשׁוּב לִקְרֹא בְּאָזְנֶיךָ."
סִלֵּק הָאִישׁ אֶת הַנֵּץ
וְשָׁב הַקּוֹרֵא וְקָרָא מִזְּרִיחַת הַשּׁמֶשׁ וְעַד שְׁקִיעָתָהּ.
[בְּרֵאשִׁית רַבָּה נז]
זַרְזִיר זֶה מַה טִּיבוֹ? / תקוה שריג
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵן זַרְזִיר בִּלְתִּי-רָגִיל לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
רָצָה אָדָם אֶחָד לָדַעַת, הַאִם כָּשֵׁר בְּשָׂרוֹ לַאֲכִילָה.
הֵבִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי רַבִּי חִיָּא וְשָׁאַל אוֹתוֹ:
“רַבִּי, הַאִם כָּשֵׁר בְּשָׂרוֹ שֶׁל זַרְזִיר זֶה?”
אַָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּא: תֵּן לוֹ לִפְרֹחַ עַל הַגַּג
וְכָל עוֹף שֶׁיָּבוֹא לָשֶׁבֶת עַל-יָדוֹ
סִימָן שֶׁהוּא בֶּן-מִינוֹ –
כָּשֵׁר אוֹ בִּלְתִּי-כָּשֵׁר."
נָתַן אוֹתוֹ הָאִיש עַל הַגַּג.
בָּא עוֹרֵב וְיָשַב עַל יָדוֹ,
אָמַר רַבִּי חִיָּא לַשּׁוֹאֵל:
“טָמֵא בְּשָׂרוֹ לַאֲכִילָה, שֶׁכֵּן בָּא הָעוֹרֵב לָשֶׁבֶת עַל-יָדוֹ!”
מִסִּפּוּר זֶה צָמַח הַפִּתְגָּם הַיָּדוּעַ:
"לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֶּן-מִינוֹ הָלַךְ אֶצְלוֹ!"
[בְרֵאשִׁית רַבָּה מה]
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי פָּשׁוֹשִים / תקוה שריג
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
אַחֲרֵי שֶׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּש הָרִאשׁוֹן
וּבְנֵי יְהוּדָה הָגְלוּ לְבָבֶל,
הָיָה מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ אֶחָד, שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִבָּבֶל.
הָלַךְ בְּרַגְלָיו דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר וְיָשַׁב לָנוּחַ מֵחֹם הַיּוֹם.
רָאָה בְּקִרְבָתוֹ שְׁנֵי פָּשׁוֹשִׁים רָבִים וּמִתְקוֹטְטִים זֶה עִם זֶה.
קָטַל פָּשׁוֹשׁ אֶחָד אֶת מִשְׁנֵהוּ וְעָמַד עַל-יָדוֹ מִצְטַעֵר.
הָלַךְ אוֹתוֹ הַפָּשׁוֹשׁ וְהֵבִיא מִין עֵשֶׂב,
הֵטִיל אוֹתוֹ עַל הַפָּשׁוֹשׁ הַמֵּת וָחַי!
אָמַר הָאִישׁ בְּלִבּוֹ:
"אֲגָרֵש אֶת הַפָּשׁוֹשִׁים, אֶקַּח עִמִּי אֶת הָעֵשֶׂב
לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וַאֲחַיֶּה בּוֹ אֶת מֵתֵי הַחֻרְבָּן…"
בְּדַרְכּוֹ פָּגַשׁ שׁוּעָל מֵת.
אָמַר בְּלִבּוֹ:
"הָבָה וַאֲנַסֶּה אֶת הָעֵשֶׂב עַל הַשׁוּעָל הַמֵת
וְאֶרְאֶה אִם יִחְיֶה."
הֵטִיל אֶת הָעֵשֶׂב עַל הַשׁוּעָל וָחַי וְקָם עַל רַגְלָיו.
הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ בְּדַרְכּוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַסֻּלָּם שֶׁל צוֹר
(כָּךְ קוֹרְאִים לִרְצוּעַת הַחוֹף הַצָּרָה שֶׁעָלֶיהָ נִמְצֵאת צוֹר,
לְרַגְלֵי הָרֵי הַלְּבָנוֹן הַמַּגִּיעִים כִּמְעַט עַד מֵי הַיָּם הַתִּיכוֹן).
כְּשֶׁהִגִּיעַ לַסֻּלָּם שֶׁל צוֹר, רָאָה אַרְיֵה מֵת.
אָמַר בְּלִבּוֹ:
"כְּדַאי שֶׁאֲנַסֶּה שֵׁנִית אֶת הָעֵשֶׂב,
הַאִם יְחַיֶּה גַּם אֶת הָאַרְיֵה."
הֵטִיל אֶת עֵשֶׂב הַקְּסָמִים עַל הָאַרְיֵה
וָחַי וְקָם עַל רַגְלָיו וְטָרַף אֶת הָאִישׁ.
עַל כָּךְ אָמְרוּ הַקַּדְמוֹנִים:
“עָשִׂיתָ טוֹבָה לְרַע – רָעָה עָשִׂיתָ…”
[וַיִּקְרָא רַבָּה כב; בַּמִּדְבָּר רַבָּה יח]
שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד מֶלֶךְ הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם
וְגַם מֶלֶךְ הַחַיּוֹת, עוֹף הַשּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה – הָיָה.
וַיְהִי הַיּוֹם, כְּטוֹב לֵב שְׁלֹמֹה בַּיָּיִן,
צִוָּה אֶת עֲבָדָיו לְהָבִיא לְאַרְמוֹנוֹ
מֵחַיּוֹת-הַבָּר, מֵעוֹף הַשּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה.
כָּל אֵלֶּה צֻוּוּ לִרְקֹד לְפָנָיו וּלְשַׂמֵּחַ אֶת לִבּוֹ
וְאֶת לֵב כָּל אוֹרְחָיו הַקְּרוּאִים, הַיּוֹשְׁבִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנוֹ.
יָצְאוּ הָעֲבָדִים לַשּׂדוֹת, לַחֻרְשׁוֹת וְלַיְּעָרוֹת
לַגְּבָעוֹת וְלֶהָרִים, לַנְּחָלִים וְלַבִּצּוֹת,
דְּחוּפִים וּמְבֹהָלִים, לְהָבִיא נְצִיגִים מִכָּל הַיְּצוּרִים
לְאַרְמוֹן הַמֶּלַךְ.
כַּעֲבֹר שְׁלֹשָה יָמִים וּשְׁלֹשָה לֵילוֹת
הֵבִיאוּ אוֹתָם וְהִצִּיגוּם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְכָל כְּבֻדָּתוֹ
וְהֵם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם, בְּלֹא כְּבָלִים וּבְלֹא כְּלוּבִים.
עָמַד סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְקָרָא בִּשְׁמוֹתֵיהֶם, בָּזֶה אַחַר זֶה.
יָשַׁב הַמֶּלֶךְ וְהִבִּיט בְּבַעֲלֵי-הַחַיִּים
וְרָאָה שֶׁהַדּוּכִיפַת בַּעֲלַת הַכַּרְבּוֹלֶת הַמְּעֻטֶּרֶת – נֶעְדֶּרֶת!
כָּעַס עַל עֲבָדָיו וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לְמַהֵר
וּלְהָבִיא אֶת
הַסּוֹרֶרֶת.
עָמְלוּ הַרְבֵּה, עַד שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָהּ לִפְנֵי שְׁלֹמֹה.
כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת הַדּוּכִיפַת, כָּעַס עָלֶיהָ כַּעַס רַב
וְרָצָה לַחְבֹּל בָּהּ.
אָמְרָה לוֹ הַדּוּכִיפַת:"שְׁמַע, אֲדוֹנִי, מֶלֶךְ הָאָרֶץ,
זֶה שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים אֵינֶנִּי נָחָה
וְאֵינִי נוֹתֶנֶת שֵׁנָה לְעֵינַי
וְהֲרֵינִי מִתְעוֹפֶפֶת בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ וּמְחַפֶּשֶׂת…"
“וְכִי אֶת מִי חִפַּשְׂתְּ, הַדּוּכִיפַת?”
“חִפַּשְׂתִּי,” הֵשִׁיבָה הַדּוּכִיפַת לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה,
"בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֵיזוֹ אֶרֶץ, אֵיזוֹ מְדִינָה
שֶׁאֵינֶנָּה נִשְׁמַעַת וְנִכְנַעַת לְךָ, הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה!"
“וּבְכֵן, הַאִם מָצָאת, הַדּוּכִיפַת?” צָחַק הַמֶּלֶךְ.
"אָכֵן, מָצָאתִי מְדִינָה אַחַת וּשְׁמָהּ קְטוּרָה,
שֶׁאֶת שֵׁמַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֵינָהּ מַכִּירָה!"
“וְהֵיכָן הִיא אוֹתָהּ קְטוּרָה אֲרוּרָה?” נִזְעַם הַמֶּלֶךְ.
"מְקוֹמָהּ בַּמִּזְרָח,
עֲפָרָה כְּזָהָב יִזְרַח,
וְכֶסֶף בְּשׁוּקֶיהָ מִתְגַּלְגֵּל
וּבָהּ אִילָנוֹת-בְּרֵאשִׁית בְּרוּכֵי-אֵל
שׁוֹתִים מִמֵּי גַּן-עֵדֶן הַטּוֹבִים בַּתֵּבֵל…
אֲנָשֶׁיהָ שֶׁל קְטוּרָה רַבִּים וְעַטְרוֹת-זָהָב הֵם עוֹטְרִים,
אַךְ לַעֲמֹד בַּקְּרָב – אֵינָם יוֹדְעִים, וְלִירוֹת בְּקֶשֶׁת אֵינָם יְכוֹלִים…
וּמַלְכָּה לָהֶם – הוֹסִיפָה הַדּוּכִיפַת לְקַרְקֵר –
מַלְכַּת-שְׁבָא שְׁמָהּ
עַיִן לֹא רָאֲתָה אִשּׁה כְּיָפְיָהּ,
אֹזֶן לֹא שָׁמְעָה חָכְמָה כְּחָכְמָתָהּ…
וְאִם רְצוֹנְךָ, הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לַחֲזוֹת בָּהּ בְּמוֹ עֵינֶיךָ," אָמְרָה הַדּוּכִיפַת,
"אָעוּפָה-ָנא, בִּרְשׁוּתְךָ, לִקְטוּרָה,
אֶת אֲנָשֶׁיהָ בִּכְבָלִים אֶקְשֹׁר, וְאֶת מַלְכַּת-שְׁבָא לְיָדֶיךָ אֶמְסֹר…"
כָּךְ הוֹסִיפָה וְקִרְקְרָה הַדּוּכִיפַת הַקְּטַנָּה
וְהַיְשֵׁר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת מַבָּטָהּ לְלֹא-חָת נָתְנָה.
אָז צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל סוֹפְרָיו לִכְתֹּב לְמַלְכַּת-שְׁבָא אִגֶּרֶת
וְאֶת הָאִגֶּרֶת לִקְשֹׁר לְצַוַּאר הַדּוּכִיפַת – בְּשַׁרְשֶׁרֶת.
נָסְקָה הַדּוּכִיפַת לִשְׁמֵי מָרוֹם וּפָצְחָה בְּשִׁיר נִצָּחוֹן.
הִתְעוֹפְפוּ כָּל קְהַל הַצִּפֳּרִים בִּכְנָפֶיהָ, בְּרִנָּה אַדִּירָה,
כֻּלָּן יַחְדָּו, לְעֵבֶר אֶרֶץ קְטוּרָה.
לַמָּחֳרָת, בּשְׁעַת שַׁחַר וְרֻדָּה וּבְשׂוּמָה,
כְּשֶׁיָּצְאָה מַלְכַּת-שְׁבָא לְהַבִּיט בַּיְקוּם וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי הַחַמָּה,
חָשְׁכוּ לְפֶתַע שְׁמֵי הַשּׁמַיִם
מֵחַשְׁרַת הָעוֹפוֹת שֶׁהִשְׁחִירָה פְּנֵי תֵּבֵל בְּהֶנֶף אַלְפֵי כְּנָפַיִם.
קָרְעָה מַלְכַּת-שְׁבָא אֶת בְּגָדֶיהָ נִדְהֶמֶת, תְּמֵהָה וּמְשְׁתּוֹמֶמֶת.
אָז נָחֲתָה הַדּוּכִיפַת עַל-יָדָהּ וּמוּל עֵינֶיהָ
אֶת הָאִגֶּרֶת הִצִּיגָה, הַקְּשׁוּרָה בִּכְנָפֶיהָ.
וּמַה קָּרְאָה מַלְכַּת-שְׁבָא בָּאִגֶּרֶת?
הַקְשִׁיבוּ וּשְׁמָעוּ:
"מִמֶּנִי, הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לְמַלְכַּת-שְׁבָא הַגְּבִירָה הָאַדִּירָה,
שָׁלוֹם וּבְרָכָה!
אֶפְשָׁר אַתְּ יוֹדַעַת, וְאֶפְשָׁר שֶׁאֵין אַתְּ יוֹדַעַת,
שֶׁמֶּלֶךְ אֲנִי עַל כָּל הָעוֹלָם, עַל אָדָם וּבְהֵמָה,
חַיַּת-הַבָּר וְעוֹף הַשּׁמַיִם וְעַל כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה.
כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, צָפוֹן וְדָרוֹם
בָּאִים לְאַרְמוֹנִי אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם
שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמִי וּמִשְׁתַּחֲוִים לִי אַפַּיִם.
וְעַתָּה, אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנֵךְ, הָבָה וְאַזְמִינֵךְ לְאַרְמוֹנִי
לְדַבֵּר עִמִּי שָׁלוֹם
וְאִם אֵין זֶה רְצוֹנֵךְ,
אֵצֵא עָלַיִךְ בְּכָל חֵילִי וּפָרָשַׁי…
וְאִם תִּשְׁאֲלִי מַהוּ חֵילִי וּמִיהֵם פָּרָשַׁי,
זֹאת אָשִׁיב לָךְ:חַיּוֹת-הַבָּר הֵן חַיָּלַי
וְעוֹף הַשּׁמַיִם הֵם פָּרָשַי…"
הָלְכוּ פָּנֶיהָ הַיָּפוֹת שֶׁל מַלְכַּת-שְׁבָא וְהֶחֱוִירוּ כַּסִּיד
וְעֵינֶיהָ זָלְגוּ דְּמָעוֹת מָרוֹת.
עָמְדָה וְקָרְאָה לְכָל שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ לִשְׁמֹעַ מַה בְּפִיהֶם
נֹכַח הַצָּרָה הַצְּרוּרָה שֶׁנִּחֲתָה עֲלֵיהֶם.
לָעֲגוּ כֻּלָּם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, שֶׁאֶת פָּנָיו לֹא יָדְעוּ
וְאֶת שִׁמְעוֹ לֹא שָׁמְעוּ.
“אַל תִּירְאִי וְאַל תִּפְחֲדִי וְאֶת הָאִגֶּרֶת לַמֶּלֶךְ הָשִׁיבִי!”
זָנְחָה מַלְכַּת-שְׁבָא אֶת עֲצַת יוֹעָצֶיהָ.
הִזְעִיקָה אֶת כָּל הַסַּפָּנִים וְיוֹרְדֵי-הַיָּם שֶׁל מַמְלַכְתָּהּ קְטוּרָה
צִוְּתָה לְהַטְעִין אֶת כָּל אֳנִיּוֹתֶיהָ זָהָב וְכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת
וְצִוְּתָה לְהַעֲלוֹת עֲלֵיהֶן שֵׁשֶׁת אֲלָפִים נְעָרִים וּנְעָרוֹת
שֶׁבְּנֵי גִּיל אֶחָד הֵם וּפְנֵיהֶם דּוֹמוֹת וְקוֹמָתָם אַחַת
תִּסְרֹקֶת דּוֹמָה לְרָאשֵׁי כֻּלָּם
וְהֵם לְבוּשִׁים בִּגְדֵי אַרְגָּמָן.
כָּתְבָה גַּם הִיא אִגֶּרֶת לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְזוֹ לְשׁוֹנָהּ:
"מִמְּדִינַת קְטוּרָה לִירוּשָׁלַיִם הַבְּרוּכָה,
בִרְכַּת מַלְכַּת-שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה שְׁלוּחָה.
בֵין מְדִינוֹתֵינוּ מַהֲלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים יֵש,
וַאֲנַחְנוּ – בְּעוֹד שָׁלֹש שָׁנִים בְּאַרְמוֹנְךָ נִפָּגֵשׁ!"
נָשְׂאָה הַדּוּכִיפַת בִּכְנָפֶיהָ אֶת אִגֶּרֶת מַלְכַּת-שְׁבָא
אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלַיְמָה וְהוּא שָׁלַח אֶת הַדּוּכִיפַת לַחָפְשִׁי.
וְאֶת יֶתֶר מַעֲשֵׂי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וּמַלְכַּת-שְׁבָא
הֲלֹא תִּקְרְאוּ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַבָּא עֲלֵיכֶם לְטוֹבָה…
[עַל-פִּי מְקוֹרוֹת שׁוֹנִים]
פַּעַם אַחַת בָּאָה דּוּכִיפַת אַחַת לְקַנֵּן בְּגַנּוֹ שֶׁל
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא.
זָכַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מַה שּׁשָּׁמַע, שֶׁיֵּשׁ קְסָמִים לַדּוּכִיפַת.
רָצָה לִרְאוֹת קְסָמֶיהָ.
מֶה עָשָׂה?
כְּשֶׁהִשְׁלִימָה הַדּוּכִיפַת אֶת בְּנִיַּת הַקֵּן שֶׁלָּהּ,
הִנִּיחַ קֶרֶשׁ לִפְנֵי הַקֵּן, בֵּין עַנְפֵי הָאִילָן,
וְתָקַע בּוֹ מַסְמֵר, שֶׁלֹּא תּוּכַל הַדּוּכִיפַת לְהִכָּנֵס לְקִנָּהּ.
וְהַדּוּכִיפַת מֶה עָשְׂתָה?
הֵבִיאָה מִין עֵשֶׂב שֶׁחָלַץ אֶת הַמַּסְמֵר מִמְּקוֹמוֹ
נִכְנְסָה הַדּוּכִיפַת הַפִּקַּחַת לַקֵּן וְהֵטִילָה בּוֹ אֶת בֵּיצֶיהָ
בְּשַׁלְוָה וָנַחַת…
נָטַל רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹתוֹ עֵשֶׂב-קְסָמִים וּשְׂרָפוֹ,
שֶׁלֹא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ הַגַּנָּבִים
וְיַחְלְצוּ אֶת מַסְמְרֵי הַחַלוֹנוֹת וְהַבָּתִּים…
[ויקרא רבה כב; קהלת רבה ה]
כְּשֶׁרָצָה אֲלֶכְּסַנְדָּר מוֹקְדוֹן לָטוּס / תקוה שריג
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
מֶה עָשָׂה?
יָשַׁב לוֹ עַל נֶשֶׁר
וְהֶחֱזִיק מֵעַל לְרֹאשׁוֹ נֵתַח שֶׁל בָּשָׂר
וְהָיָה הָנֶּשֶׁר נוֹסֵק וְנוֹסֵק
עַד שֶׁרָאָה אֲלֶכְּסַנְדֶּר אֶת הָעוֹלָם
כְּכַדּוּר וְאֶת הַיָּם כִּקְעָרָה…
[יְרוּשַׁלְמִי, עֲבוֹדָה זָרָה ג]
כָּל הָעוֹפוֹת נוֹשְׂאִים אֶת אֶפְרוֹחֵיהֶם בְּמַקּוֹרָם,
כְּשֶׁהֵם חֲבוּיִים לָהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם
רַק הַנֶּשֶׁר נוֹשֵׂא אֶת אֶפְרוֹחָיו עַל כְּנָפָיו!
כָּל-כָּךְ לָמָּה?
כִּי כָּל הָעוֹפוֹת מְפַחֲדִים מֵעוֹפוֹת גְּדוֹלִים מֵהֶם
שֶׁיָּעוּטוּ עֲלֵיהֶם מִלְמַעְלָה, לִטְרֹף אֶת אֶפְרוֹחֵיהֶם
וְאִלּוּ הַנֶּשֶׁר מְפַחֵד רַק מִפְּנֵי הָאָדָם,
פֶּן יִשְׁלַח בּוֹ חֵץ, מִלְּמַטָּה.
[יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי יט]
מֶה עָשָׂה?
יָשַן לוֹ רָכוּב עַל-גַּבֵּי נֶשֶׁר וְדָפַק בּוֹ
וְהָיָה הַנֶּשֶׁר נוֹסֵק וְעָף בַּשּׁמַיִם
עַד שֶׁהֵבִיא אֶת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לְתַדְמוֹר,
בַּמִּדְבָּר, בְּיוֹם אֶחָד.
[קֹהֶלֶת רַבָּה יא]
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם כְּנָפַיִם כִּנְשָׁרִים
וְהֵם יִתְעוֹפְפוּ עַל-פְּנֵי הַמַּיִם.
[סַנְהֶדְרִין צב]
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.