לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת,
חָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם אַחִים שְׁנַיִם.
הָיוּ לָאָח הָאֶחָד אִשָּׁה וִילָדִים
וְלָאָח הַשֵּׁנִי – אֵין אִשָּׁה וְאֵין יְלָדִים.
הָיוּ הָאַחִים מְעַבְּדִים אַדְמָתָם בְּאַהֲבָה
וְהָאֲדָמָה מַחֲזִירָה לָהֶם חִטָּה יָפָה וְטוֹבָה.
בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּעֵת קְצִיר חִטִּים,
יָמִים אֲרֻכִּים וְלוֹהֲטִים,
הָיוּ הָאַחִים קוֹצְרִים תְּבוּאָתָם בְּמַגָּלִים,
מְאַלְּמִים אוֹתָהּ לַאֲלֻמּוֹת
וּמַנִּיחִים אוֹתָהּ בִּשְׁתֵּי גְּרָנוֹת שָׁווֹת.
בַּלַּיְלָה, נָדְדָה שְׁנַת הָאָח הַבּוֹדֵד.
הִסְתּוֹבֵב עַל מִשְׁכָּבוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ:
– הִנֵּה אָחִי, אִשָּׁה לוֹ וִילָדִים,
וַאֲנִי בּוֹדֵד וְיָחִיד, בְּלֹא אִשָּׁה, בְּלֹא יְלָדִים,
לָמָּה זֶה יִהְיֶה חֶלְקִי שָׁוֶה לְחֶלְקוֹ?!
קָם הָאִישׁ חֶרֶשׁ מִמִּשְׁכָּבוֹ
וְהוֹסִיף אֲלֻמּוֹת מִשֶּׁלּוֹ עַל אֲלֻמּוֹת אָחִיו אֲהוּבוֹ.
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, נָדְדָה גַּם שְׁנַת הָאָח הַשֵּׁנִי.
הִסְתּוֹבֵב עַל מִשְּׁכָּבוֹ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ:
– שִׁמְעִי לִי אִשְׁתִּי, יוֹנָתִי,
הִנֵּה אִשָּׁה לִי וִילָדִים, גִּיל לִי וּרְנָנִים!
וְאָחִי – בּוֹדֵד וַעֲרִירִי
יָמָיו קָשִׁים, לֵילוֹתָיו מָרִים –
הֲלֹא אָקוּם חֶרֶשׁ וְאוֹסִיף לוֹ אֲלֻמּוֹת
וְיִהְיוּ לוֹ לִשְׂמָחוֹת וְנֶחָמוֹת?
אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה הַחֲכָמָה:
– צָדַקְתָּ, אִישִׁי. מַהֵר וַעֲשֵׂה בְּטֶרֶם תִּזְרַח הַחַמָּה!
קָם הָאִישׁ חֶרֶשׁ מִמִּשְׁכָּבוֹ
וְהוֹסִיף אֲלֻמּוֹת מִשֶּׁלּוֹ עַל אֲלֻמּוֹת אָחִיו אֲהוּבוֹ.
וּבַבֹּקֶר, כְּשֶׁקָּם כָּל אָח בְּשִׂמְחָה לַעֲבוֹדַת יוֹמוֹ,
שׁוֹמֵר הֵיטֵב סוֹדוֹ עִמּוֹ,
וְהִנֵּה הַפְלֵא וָפֶלֶא!
שָׁווֹת הַגְּרָנוֹת הַשְּׁתַּיִם,
כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם!
בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי,
שׁוּב קָם הָאָח הַבּוֹדֵד מִמִּשְׁכָּבוֹ,
לְהוֹסִיף אֲלֻמּוֹת מִשֶּׁלּוֹ עַל אֲלֻמּוֹת אָחִיו אֲהוּבוֹ.
וְקָם גַּם הָאָח הַשֵּׁנִי, בַּעַל הָאִשָּׁה וַאֲבִי הַיְלָדִים, מִמִּשְׁכָּבוֹ,
לְהוֹסִיף אֲלֻמּוֹת מִשֶּׁלּוֹ עַל אֲלֻמּוֹת אָחִיו אֲהוּבוֹ.
וּבַבֹּקֶר, הַפְלֵא וָפֶלֶא!
שָׁווֹת הַגְּרָנוֹת הַשְּׁתַּיִם
כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם!
בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי,
שׁוּב קָמוּ הַשְּׁנַיִם מִמִּשְׁכָּבָם
לְהוֹסִיף כָּל אֶחָד מֵאֲלֻמּוֹתָיו עַל אֲלֻמּוֹת אֲהוּבָם.
נִפְגְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם בַּחֲשֵׁכָה, בֵּין הַגְּרָנוֹת,
וִידֵיהֶם מְלֵאוֹת לָהֶן אֲלֻמּוֹת.
חָבְקוּ הָאַחִים וְנָשְׁקוּ זֶה לָזֶה בְּחֹם וּבְתֹם,
וְהָיָה רַק הָיָּרֵחַ לְאַהֲבָתָם – עֵד
וְכָל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְשִׂמְחָתָם – הֵד.
כַּעֲבֹר יָמִים רַבִּים,
נִבְחֲרָה אַדְמָתָם שֶׁל הָאַחִים הַטּוֹבִים,
הַשָּׂדֶה הַהוּא מַמָּשׁ –
לַמָּקוֹם שֶׁנִּבְנָה בּוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת,
בִּהְיוֹת דָּוִד, הֶעָתִיד לִהְיוֹת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,
נַעַר רוֹעֶה אֶת צֹאנוֹ בַּשָּׂדֶה,
יָשְׁבוּ בְּאַחַת מֵעָרֵי יְהוּדָה
אִישׁ אֶחָד עָשִׁיר, נִכְבָּד וְאַלְמָן
וְאִשָּׁה אַחַת עֲשִׁירָה וְנִכְבָּדָה, אַף הִיא.
בִּקֵּשׁ הַנִּכְבָּד אֶת יַד הָאִשָּׁה הַנִּכְבָּדָה
לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה, אַךְ הִיא סֵרְבָה.
כַּאֲשֶׁר הֵצִיק לָהּ הָאִישׁ עוֹד וְעוֹד בְּבַקָּשָׁתוֹ,
נָדְדָה הָאִשָּׁה לְעִיר אַחֶרֶת.
לִפְנֵי שֶׁיָּצְאָה לַדֶּרֶךְ,
הִכְנִיסָה אֶת כָּל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת,
הַפְּנִינִים וְהַמַּרְגָּלִיּוֹת שֶׁלָּהּ,
לִשְׁנֵי כַּדֵּי חֶרֶס גְּדוֹלִים וּמִלְאָה אוֹתָם עַד שְׂפָתָם, בִּדְבַשׁ.
לָקְחָה אֶת שְׁנֵי הַכַּדִּים הִפְקִידָה אוֹתָם בִּידֵי הַשָּׁכֵן וְיָצְאָה לְדַרְכָּהּ.
פַּעַם אַחַת, חָסַר דְּבַשׁ לַשָּׁכֵן.
חָשַׁב בְּלִבּוֹ,
אֶקַּח מִן הַדְּבַשׁ שֶׁהִפְקִידָה שְׁכֶנְתִּי בְּיָדִי
וְכַאֲשֶׁר אֶרְדֶּה דְּבַשׁ, אָשִׁיב הַדְּבַשׁ לְכַדָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה.
כַּאֲשֶׁר הֵרִיק אֶת הַכַּד מִן הַדְּבַשׁ,
נִתְגַּלָּה לְעֵינָיו הַנִּדְהָמוֹת הָאוֹצָר הַטָּמוּן בְּתַחְתִּית הַכַּד.
לָקַח אֶת הַדְּבַשׁ וְאֶת הָאוֹצָרוֹת הַחֲבוּיִים בְּתוֹכוֹ מִשְּׁנֵי הַכַּדִּים
וְנַעֲשָׂה עָשִׁיר גָּדוֹל עַד מְאֹד.
כַּעֲבֹר שָׁנִים רַבּוֹת, שָׁבָה הָאַלְמָנָה מִמְּקוֹם גָּלוּתָהּ לְעִירָהּ וּלְבֵיתָהּ.
הָלְכָה אֶל הַשָּׁכֵן וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ אֶת כַּדֵּי הַדְּבַשׁ שֶׁלָּהּ.
נָתַן לָהּ הַשָּׁכֵן אֶת כַּדֶּיהָ וְהָאִשָּׁה לְקַחְתָּם לְבֵיתָהּ.
כַּאֲשֶׁר הֵרִיקָה אוֹתָם מִן הַדְּבַשׁ, רָאֲתָה שֶׁנֶּעְלָם הָאוֹצָר שֶׁהָיָה מִתַּחְתָּיו.
שָׁבָה אֶל שְׁכֵנָהּ וְזָעֲקָה אֵלָיו:
– הֵיכָן הָאוֹצָר שֶׁהִטְמַנְתִּי בְּכַדֵּי הַדְּבַשׁ?!
אָמַר לָהּ:
– דְּבַשׁ הִפְקַדְתְּ בְּיָדִי וְלֹא אוֹצָר!
נָתַתְּ דְּבַשׁ, וְקִבַּלְתְּ דְּבַשׁ!
הָיוּ כָּל טַעֲנוֹתֶיהָ וּמַעֲנוֹתֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה
נִתָּכוֹת אֶל אָזְנוֹ הָאֲטוּמָה שֶׁל הַשּׁכֵן הַגַּנָּב.
וְעֵדִים אֵין לָהּ לְצִדְקָתָהּ.
שָׁמְעָה הָאִשָּׁה, כִּי נַעַר רוֹעֶה יֵשׁ בְּבֵית־לֶחֶם,
דָּוִד בֶּן־יִשַׁי שְׁמוֹ,
שֶׁחָכָם מְאֹד הוּא וּנְבוֹן דָּבָר
וַאֲנָשִׁים בָּאִים לְהִשָּׁפֵט בְּפָנָיו בְּרִיבָם.
הָלְכָה אֶל דָּוִד וְסִפְּרָה לוֹ אֶת מַעֲשֶׂה גְּנֵבַת אוֹצָרָהּ,
וְכִי אֵין לָה עֵדִים לְהָעִיד לְטוֹבָתָהּ.
אָמַר לָהּ דָּוִד:
– אַל תַּחְשְׁשִׁי, אִשָּׁה יְקָרָה, כָּל אוֹצָרֵךְ הָשֵׁב יוּשַׁב לָךְ בִּמְהֵרָה!
רַק לְכִי וְהָבִיאִי אֵלַי אֶת כַּדֵּי הַחֶרֶס, שֶׁבָּהֶם הָיָה הָאוֹצָר, מִתַּחַת לַדְּבַשׁ.
הָלְכָה הָאִשָּׁהּ וְהֵבִיאָה אֶת הַכַּדִּים לִפְנֵי דָּוִד בֶּן־יִשַׁי,
הַנַּעַר הָרוֹעֶה אֶת צֹאנוֹ בַּשָּׂדֶה.
עָמַד דָּוִד מִמְּקוֹם שִׁבְתּוֹ, וְשָׁבַר אֶת שְׁנֵי הַכַּדִּים,
וּמָצָא שִׁקְלֵי זָהָב דְּבוּקִים בִּמְכִתּוֹת הַחֶרֶס.
וְהָיוּ אֵלֶּה ‘עֵדֵי’ הָאִשָּׁה, כִּי אֱמֶת דִּבְּרָה.
הַשָּׁכֵן הַגַּנָּב הֵשִׁיב לָאִשָּׁה אֶת כָּל אוֹצָרָהּ הַנֶּעְלָם
וְהוּשַׁב בְּבֵית־הַסֹּהַר, בּוֹשׁ וְנִכְלָם.
זָקֵן אֶחָד הָיָה בָּאָרֶץ וְלוֹ עֲשָׂרָה בָּנִים.
כְּשֶׁקָּרְבוּ יָמָיו לָמוּת,
קָרָא לַעֲשֶׂרֶת בָּנָיו וְהֵם עָמְדוּ סָבִיב לְמִטָּתוֹ.
בִּקֵּשׁ לְהָבִיא לְפָנָיו עֲשָׂרָה חִצִּים קְשׁוּרִים בַּחֲבִילָה.
נָתַן הַזָּקֵן אֶת צְרוֹר הַחִצִּים לְכָל אֶחָד מִבָּנָיו וּבִקְּשָׁם לְשָׁבְרוֹ.
נִסּוּ הַבָּנִים, בְּזֶה אַחַר זֶה, לִשְׁבֹּר אֶת צְרוֹר הַחִצִּים וְלֹא יָכְלוּ.
אָמַר לָהֶם לְפָרֵק אֶת הַחֲבִילָה
וְלָתֵת חֵץ בִּידֵי כָּל אֶחָד מֵהַבָּנִים עַל מְנָת שֶׁיִּשְׁבְּרוֹ.
שָׁבַר כָּל בֵּן בְּקַלּוּת אֶת הַחֵץ שֶׁבְּיָדוֹ.
הֵבִינוּ הַבָּנִים אֶת תּוֹרַת אֲבִיהֶם,
שֶׁאִם יִהְיוּ מְאֻחָדִים בְּאַחֲוָה, שׁוּם כֹּח שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יִשְׁבְּרֵם,
וְאִם יִהְיוּ נִפְרָדִים, אִישׁ לְנַפְשׁוֹ,
יִשָּׁבֵר כָּל אֶחָד מֵהֶם מִכָּל צָרָה.
פַּעַם, בְּאֶחָד ממסעות הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ יָשַׁב
אַלֶּכְּסַנְדֶר מוֹקְדוֹן עַל שְׂפַת נַחַל וְהִתְכּוֹנֵן לֶאֱכֹל דָּגִים
מְלוּחִים.
שָׁטַף אוֹתָם תְּחִלָּה בְּמֵי הַנַּחַל וְהִתְבַּשְּׂמוּ הַדָּגִים בְּרֵיחַ גַּן־עֵדֶן.
רָחַץ אֶת פָּנָיו בְּמֵי הַנַּחַל וְחָיְתָה רוּחוֹ וְכָל עֲיֵפוּתוֹ פָּגָה מִמֶּנּוּ.
נִתְמַלֵּא אַלֶּכְּסַנְדֶר סַקְרנָוּת, מֵהֵכָן נוֹבֵעַ נַחַל זֶה.
קָם וְצָעַד בְּמַעֲלֵה הַנַּחַל, אֶל מְקוֹרוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמַּעְיָן, מָצָא שָׁם שַׁעַר נָעוּל.
דָּפַק עָלָיו אַלֶּכְּסַנְדֶר וְקָרָא:
– פִּתְחוּ לִי אֶת הַשַּׁעַר, אֲנִי אַלֶּכְּסַנְדֶר מוֹקְדוֹן!
אָמַר לוֹ קוֹל מִפְּנִים לַשַּׁעַר:
– זֶהוּ שַׁעַר גַּן־עֵדֶן וְרַק צַדִּיקִים יָבוֹֹֹאוּ בוֹ!
יָדַע אַלֶּכְּסַנְדֶר שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק, וְלֹא יִפָּתַח לְפָנָיו שַׁעַר גַּן־עֵדֶן.
בִּקֵּשׁ: – אָמְנָם, צַדִּיק אֵינֶנִּי, אֲבָל מֶלֶךְ גָּדוֹל אֲנִי,
תְּנוּ לִי אֵפוֹא מַשֶּׁהוּ מִגַּן־עֵדֶן!
יָצְאָה מִן הַשַּׁעַר יָד וְהוֹשִׁיטָה לְאַלֶּכְּסַנְדֶר גֻּלְגֹּלֶת אָדָם.
כְּשֶׁשָּׁב אַלֶּכְּסַנְדֶר לְאַרְצוֹ וּלְאַרְמוֹנוֹ, הִנִּיחַ אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת בְּכַף מֹאזנַיִם.
לָקַח אֶת כָּל כַּסְפּוֹ, זְהָבוֹ וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁלּוֹ וְהִנִּיחַ בַּכַּף הַשְּׁנִיָּה.
וְהִנֵּה לֹא הִכְרִיעוּ אֵלֶּה אֶת כַּף הַמֹּאזְנַיִם,
כִּי הָיָה מִשְׁקָלָהּ שֶׁל אוֹתָהּ גֻּלְגֹּלֶת מִגַּן־עֵדֶן גָּדוֹל יוֹתֵר.
קָרָא לְפָנָיו אֶת כָּל חֲכָמָיו וְשָׁאַל אוֹתָם מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר הַמּוּזָר הָזֶּה.
אָמְרוּ לוֹ הַחֲכָמִים:
– אִם יִקַּח הַמֶּלֶךְ קֹמֶץ עָפָר וִיכַסֶּה אֶת
פִּתְחֵי הָעֵינַיִם שֶׁבַּגֻּלְגֹּלֶת, מִיָּד יִהְיֶה מִשְׁקָלָהּ קַל,
כְּמִשְׁקַל עַצְמוֹתֶיהָ בִּלְבַד.
עָשָׂה אַלֶּכְּסַנְדֶר כְּדִבְרֵיהֶם וְנִמְצָא שֶׁצָּדְקוּ.
שָׁאַל אוֹתָם, מַדּוּעַ יָעֲצוּ לוֹ מַה שֶּׁיָּעֲצוּ וְהֵם הֵשִׁיבוּ לוֹ:
– עֵינָיו שֶׁל אָדָם, כָּל עוֹד אֵינָן שׁוֹכְנוֹת עָפָר,
לְעוֹלָם אֵינָן שְׂבֵעוֹת וְתָמִיד הֵן רוֹצוֹת עוֹד וְעוֹד, לָכֵן מִשְׁקָלָן גָּדוֹל.
רַק בְּמוֹתוֹ, כְּשֶׁמִּתְכַּסּוֹת עֵינָיו עָפָר, הֵן נַעֲשׂוֹת שְׂבֵעוֹת…
אַלֶּכְּסַנְדֶר הַגַּדוֹל הָיָה תְּחִלָּה מֶלֶךְ מַקֵדוֹניָה שֶׁבְּאַסְיָה הַקְּטַנָּה.
לְאַחַר־מִכֵּן, כָּבַשׁ אֶת יָוָן וְאֶת כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁכָּבְשָׁה יָוָן תְּחִלָּה
וְעוֹד רָצָה לִכְבֹּשׁ אֲרָצוֹת וְעַמִּים חֲדָשִׁים.
פַּעַם אַחַת, הִקְהִיל אֶת כָּל חֲכָמָיו וְיוֹעֲצָיו וְאָמַר לָהֶם:
– רוֹצֶה אֲנִי לִכְבֹּשׁ אֶת אַפְרִיקָה! וְאַתֶּם אמְרוּ לִי, כֵּיצַד אַגִּיעַ לְשָׁם?
אָמְרוּ לוֹ:
– אִי אֶפְשָׁר! הָרֵי־הַחֹשֶׁךְ שֶׁגָּבְהָם עַד הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים לְךָ בְּדַרְכְּךָ!
אָמַר לָהֶם:
– לֹא שָׁאַלְתִּי אֶתְכֶם, אִם אֵצֵא לְאַפְרִיקָה וְאִם לֹא, אֶלָּא כֵּיצַד אַגִּיעַ לְשָׁם.
אָמְרוּ לוֹ הַחֲכָמִים:
– צַוֵּה וְיָבִיאוּ לְךָ שַׁיָּרָה שֶׁל חֲמוֹרִים לוּבִיִּים הָרְגִילִים לָלֶכֶת בַּחֲשֵׁכָה,
וְעוֹד צַוֵּה וְיָבִיאוּ לְךָ חֲבָלִים אֲרֻכִּים מְאֹד.
כְּשֶׁתֵּלְכוּ לְאַפְרִיקָה, מִתְחוּ הַחֲבָלִים לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ,
וּכְשֶׁתָּשׁוּבוּ, תֵּלְכוּ עַל פִּיהֶם.
עָשָׂה כָּךְ אַלֶּכְּסַנְדֶר מוֹקְדוֹן וְיָצָא לְאַפְרִיקָה.
הִגִּיעַ לִמְדִינַת קַרְתָּגָה, שֶׁשָּׁלְטוּ בָּהּ אָז רַק נָשִׁים.
רָצָה לְהִלָּחֵם בָּהֶן וְלִכְבֹּשׁ אֶת אַרְצָן.
יָצְאָה לִקְרָאתוֹ מִשְׁלַחַת שֶׁל נָשִׁים וְאָמְרָה לוֹ:
– אִם תִּלָּחֵם בָּנוּ, הַנָּשִׁים, יִצְחֲקוּ לְךָ בְּכָל הָעוֹלָם, וְאַף בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים לֵאמֹר:
“אַלֶּכְּסַנְדֶר מוֹקְדוֹן הַגָּדוֹל נִלְחַם בְּנָשִׁים!”
אָמַר לָהֶן:
– רוֹאֶה אֲנִי חָכְמָה בְּדִבְרֵיכֶן, אִם כֵּן, הוֹצִיאוּ לְפָנַי כִּכַּר לֶחֶם וְלֹא אֶלָּחֵם בָּכֶן.
(מִנְהָג עַתִּיק הוּא – הוֹצָאַת לֶחֶם לַכּוֹבֵשׁ – סִימָן לִכְנִיעָה)
הוֹצִיאוּ לְפָנָיו כִּכַּר זָהָב, שֶׁדָּמְתָה לְכִכַּר לֶחֶם,
תַּפּוּחִים עֲשׂוּיִים זָהָב וְרִמּוֹנִים עֲשׂוּיִים זָהָב
וְכָל זֹאת בִּקְעָרוֹת עֲשׂוּיוֹת זָהָב טָהוֹר.
אָמַר לָהֶן:
וְכִי אוֹכְלִים זָהָב אֶצְלְכֶן בְּקַרְתָּגָה, מַמְלֶכֶת הַנָּשִׁים?
אָמְרוּ לוֹ:
– וְכִי יָצָאתָ לְאַפְרִיקָה וּבָאתָ לְקַרְתָּגָה בִּשְׁבִיל כִּכַּר לֶחֶם?
וְכִי לֹא הָיָה לְךָ כִּכַּר לֶחֶם בִּמְקוֹמְךָ?
הִתְבַּיֵּשׁ אַלֶּכְּסַנְדֶר הַגָּדוֹל לְשֵׁמַע דִּבְרֵי הַנָּשִׁים הַחֲכָמוֹת.
וּכְשֶׁפָּנָה מִשָּׁם אַלֶּכְּסַנְדֶר לְדַרְכּוֹ, צִוָּה
עַל עֲבָדָיו לִכְתֹּב כְּתֹבֶת עַל שַׁעַר קַרְתָּגָה וְזוֹ
לְשׁוֹנָהּ:
"אֲנִי אַלֶּכְּסַנְדֶר הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ מוֹקְדוֹן, שׁוֹטֶה הָיִיתִי
עַד שֶׁבָּאתִי לִמְדִינַת הַנָּשִׁים, הִיא קַרְתָּגָה,
וְלָמַדְתִּי מִפִּיהֶן חָכְמָה וְעֵצָה."
מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר עִם צְבָאוֹ לְהִלָּחֵם עִם מְדִינָה שֶׁמָּרְדָה בּוֹ.
מָצָא זָקֵן אֶחָד שֶׁנָּטַע בֻּסְתָּן שֶׁל תְּאֵנִים.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ:
– אַתָּה זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים, וְאַתָּה נוֹטֵעַ תְּאֵנִים! וְכִי תֹּאכַל אֶת פִּרְיָן?
אָמַר לוֹ הַזָּקֵן:
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם אֶזְכֶּה אֹכַל וְאִם לָאו – יֹאכְלוּ בָּנַי.
כַּעֲבֹר שָׁלֹש שָׁנִים חָזַר מִן הַמִּלְחָמָה בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ.
הֵבִיא הַזָּקֵן לְפָנָיו סַלְסִלָּה מְלֵאָה בַּכּוּרוֹת תְּאֵנִים יָפוֹת וְאָמַר:
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, קַבֵּל פִּרְיָן שֶׁל אוֹתָן תְּאֵנִים שֶׁנָּטַעְתִּי לִפְנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים!
מִלֵּא הַמֶּלֶךְ אֶת סַלְסִלָּתוֹ בְּמַטְבְּעוֹת זָהָב.
הֵבִיא הַזָּקֵן אֶת סַלּוֹ הַבַּיְתָה וְסִפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה לְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו.
שָׁמְעָה הַשְּׁכֵנָה וְאָמְרָה לְבַעְלָהּ:
– רְאֵה אֶת שְׁכֵנֵנוּ שֶׁנָּתַן תְּאֵנִים וְקִבֵּל זָהָב,
לֵךְ אַף אַתָּה וְהָבֵא בְּסַלְּךָ זָהָב!
הֵבִיא הַשָּׁכֵן, אַף הוּא זָקֵן, אֶת תְּאֵנָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִטְפֹּחַ הַסַּלְסִלָּה בְּפָנָיו וְהַזָּקֵן חָזַר לְבֵיתוֹ בְּבֹשֶׁת פָּנִים.
יָדַע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן כִּבֵּד אוֹתוֹ בְּתֹם לֵב וּבְנֶפֶש חֲפֵצָה, וְכִי רָצָה אַךְ לְהוֹכִיחַ לוֹ,
שֶׁאָכֵן, זָכָה לֶאֱכֹל מִפְּרִי הַתְּאֵנִים שֶׁנָּטַע לִפְנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים,
וְאִלּוּ הַזָּקֵן הַשֵּׁנִי, כִּבֵּד אוֹתוֹ בְּעָרְמָה, עַל־מְנַת שֶׁיְּקַבֵּל מִיָּדָיו זָהָב…
מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ גָּדוֹל שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ בְּמַתָּנָה, כְּלִי יָקָר עָשׂוּי שֹׁהַם.
הֶעֱמִיד הַמֶּלֶךְ אֶת הַכְּלִי עַל שֻׁלְחָנוֹ וְהָיָה מִתְהַדֵּר בּוֹ.
פַּעַם בָּא אֵלָיו אוֹרֵחַ זָקֵן, חָכָם יָדוּעַ.
שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הָאוֹרֵחַ:
– מַה תֹּאמַר, אוֹרְחִי הַנִּכְבָּד, עַל הַכְּלִי הַיָּפֶה הַזֶּה?
אָמַר הָאוֹרֵחַ הֶחָכָם לַמֶּלֶךְ:
– אוֹמֵר אֲנִי, שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ יַחַד עִם הַכְּלִי צָרָה צְרוּרָה!
שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ:
– מַדּוּעַ אַתָּה אוֹמֵר זֹאת?
הֵשִׁיב לוֹ הֶחָכָם:
– מִפְּנֵי שֶׁמֵּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ הַכְּלִי לְיָדְךָ,
אַתָּה דּוֹאֵג יוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁמָּא יִגְנְבוּ אוֹתוֹ מִמְּךָ, שֶׁמָּא יִפֹּל וְיִשָּׁבֵר…
הָלַךְ לוֹ הָאוֹרֵחַ הֶחָכָם לְדַרְכּוֹ וְהַמֶּלֶךְ שָׁמַר אֶת דְּבָרָיו בְּלִבּוֹ.
כְּשֶׁיָּצָא הַמֶּלֶךְ לְמִלְחָמָה עַל אוֹיְבָיו,
הוֹלִיךְ אֶת כְּלִי הַשֹּׁהַם בַּסְּפִינָה, לֵהָנוֹת מִיָּפְיוֹ וּלְשָׁמְרוֹ.
טָבְעָה הַסְּפִינָה וְטָבַע כְּלִי הַשֹּׁהַם
וַאֲפִלּוּ שֶׁנִּצַּל הַמֶּלֶךְ וְנִצַּח אֶת אוֹיְבָיו,
עֲדַיִן הָיָה מִצְטַעֵר עַל אוֹתוֹ כְּלִי שֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ וְאֵינֶנּוּ.
בִּימֵי בַּיִת שֵׁנִי בִּגְדֻלָּתוֹ,
בִּזְמַן שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח נָשִׂיא,
בָּאוּ וְסִפְּרוּ לוֹ שֶׁבִּמְעָרָה אַחַת בְאַשְׁקְלוֹן יוֹשְׁבוֹת שְׁמוֹנִים מְכַשְּׁפוֹת.
קָרָא רַבִּי שִׁמְעוֹן לִשְׁמוֹנִים בַּחוּרִים יָפִים וַחֲסֻנִּים
שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לָצֵאת עִמּוֹ לְאַשְׁקְלוֹן.
חִכָּה רַבִּי שִׁמְעוֹן לְיוֹם סַגְרִיר.
כְּשֶׁבָּא יוֹם סַגְרִיר וַחֲשֵׁכָה עָטְפָה אֶת הָעוֹלָם,
נָתַן רַבִּי שִׁמְעוֹן טַלִּית לְבָנָה לְכָל בָּחוּר, נְתוּנָה בְּכַד שֶׁל חֶרֶס,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָטְבוּ מִן הַגֶּשֶׁם.
חָבְשׁוּ הַבַּחוּרִים אֶת הַכַּדִּים לְרָאשֵׁיהֶם.
יָרְדוּ כֻּלָּם בְּיַחַד לְאַשְׁקְלוֹן, אֵצֶל אוֹתָהּ מְעָרָה.
לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס רַבִּי שִׁמְעוֹן לַמְּעָרָה,
קָבַע סִימָנִים לִשְׁמוֹנִים הַבַּחוּרִים:
– אִם אֶשְׁרֹק שְׁרִיקָה אַחַת, הִתְיַצְּבוּ, עֲטוּפֵי טַלִּיתוֹת עַל רָאשֵׁיכֶם;
– אִם אֶשְׁרֹק שְׁתֵּי שְׁרִיקוֹת, הִכָּנְסוּ כֻּלְּכֶם לַמְּעָרָה,
וְכָל בָּחוּר מִכֶּם יַחֲזִיק בִּמְכַשֵּׁפָה אַחַת וְיָרִים אוֹתָהּ מִן הָאָרֶץ,
שֶׁכֵּן דַּרְכָּן שֶׁל מְכַשְּׁפוֹת, כְּשֶׁמְּרִימִים אוֹתָן מִן הַקַּרְקַע,
הֵן חֲדֵלוֹת לִהְיוֹת מְכַשְּׁפוֹת…
עָמַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּפֶתַח הַמְּעָרָה וְקָרָא פְּנִימָה:
– אוֹיִים, אוֹיִים, אוֹיִים! פְּתַחְנָה לִי, אֶחָד מִשֶּׁלָּכֶן אֲנִי!
הֵצִיצוּ הַמְּכַשְּׁפוֹת וְרָאוּ שֶׁרֹאשׁוּ יָבֵשׁ בְּתוֹךְ הַגֶּשֶׁם הַנּוֹרָא.
אָמְרוּ לוֹ:
– אֵיךְ רֹאשְׁךָ מְנֻגָּב כָּל־כָּךְ בִּשְׁעַת הַגֶּשֶׁם?
אָמַר לַמְכַשְּׁפות: – הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בֵּין טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם…
(וּבֶאֱמֶת הָיָה יָבֵשׁ בְּשֶׁל הַכַּד שֶׁחָבַשׁ לְרֹאשׁוֹ)
אָמְרוּ לוֹ:
– וּמָה רְצוֹנְךָ מֵאִתָּנוּ?
אָמַר לָהֶן:
– לִלְמֹד מִכֶּן מַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ עֲדַיִן
וּלְלַמֵּד אֶתְכֶן מַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים שֶׁאֵינְכֶן יוֹדְעוֹת עֲדַיִן.
אָמְרוּ לוֹ: – הִכָּנֵס!
נִכְנַס, יָשַׁב בֵּינֵיהֶן וְאָמַר:
עֲשֵׂינָה מַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ!
אָמְרָה אַחַת מֵהֶן מַה שֶּׁאָמְרָה, וְהוֹפִיעַ שֻׁלְחָן עָרוּךְ.
אָמְרָה שְׁנִיָּה מַה שֶּׁאָמְרָה וְהוֹפִיעַ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם לָבָן וָרַךְ.
אָמְרָה שְׁלִישִׁית מַה שֶּׁאָמְרָה, וְהוֹפִיעוּ עַל הַשֻּׁלְחָן דָּגִים וּבָשָׂר וְכָל מִינֵי מַטְעַמִּים.
אָמְרָה רְבִיעִית מַה שֶּׁאָמְרָה, וְהוֹפִיעוּ עַל הַשֻּׁלְחָן כַּדֵּי יַיִן וְכוֹסוֹת בְּדֹלַח נוֹצְצוֹת.
אָמְרָה חֲמִישִׁית מַה שֶּׁאָמְרָה, וְהוֹפִיעוּ עַל הַשֻּׁלְחָן פֵּרוֹת מִפֵּרוֹת שׁוֹנִים,
אָמְרָה שִׁשִּׁית מַה שֶּׁאָמְרָה, וְהוֹפִיעוּ מַיִם לִנְטִילַת יָדַיִם בִּקְעָרוֹת שֶׁל זָהָב.
אָמְרָה שְׁבִיעִית מַה שֶּׁאָמְרָה, וְהוֹפִיעוּ מַגָּבוֹת חַמּוֹת וְרַכּוֹת לְנִגּוּב הַיָּדַיִם.
וְכָךְ אָמְרוּ שְׁמוֹנִים הַנָּשִׁים הַמְכַשְּׁפוֹת, כָּל אַחַת מַה שֶּׁאָמְרָה,
וְהוֹפִיעוּ כָּל דִבְרֵי חֶמְדָּה וְתַפְנוּקִים שֶׁבָּעוֹלָם.
כְּשֶׁסִּיְּמוּ לְהָבִיא הַכֹּל, וְהָיְתָה הַמְּעָרָה
מוּצֶפֶת אוֹר יְקָרוֹת וּמְלֵאָה כָּל טוּב, שָׁאֲלָה
רַבַּת־הַמְכַשְּׁפוֹת אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח:
הֶרְאֵינוּ לְךָ מָה אֲנַחְנוּ יוֹדְעוֹת לַעֲשׂוֹת בִּכְשָׁפִים,
עַכְשָׁו הַרְאֵנוּ מַה יּוֹדֵעַ אַתָּה, וַאֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ יוֹדְעוֹת!
אָמַר לָהֶן:
– אֲנִי יוֹדֵעַ לִשְׁרֹק! תְּחִלָּה שְׁרִיקָה אַחַת וְאַחֲרֶיהָ שְׁתֵּי שְׁרִיקוֹת,
וּמִיָּד נִכְנָסִים לְכָאן, לְתוֹךְ הַמְּעָרָה שֶׁלָּכֶן,
שְׁמוֹנִים בַּחוּרִים נָאִים וַחֲסֻנִּים, לְבוּשֵׁי טַלִּיתוֹת,
וְכָל אֶחָד מֵהֶם מוֹצֵא בֵּינֵיכֶן אֶת בַּת זוּגוֹ.
הֵם יִהְיוּ מְשַׂמְּחִים אֶתְכֶן וְאַתֶּן תִהְיֶינָה מְשַׂמְּחוֹת אוֹתָם…
שָׁרַק שְׁרִיקָה אַחַת וְהָיוּ כָּל אוֹתָן מְכַשְּׁפוֹת מַבִּיטוֹת בְּפֶתַח הַמְעָרָה.
שָׁרַק שְׁתֵּי שְׁרִיקוֹת וּמִיָּד נִכְנְסוּ שְׁמוֹנִים בַּחוּרִים כַּאֲרָזִים,
יְפֵי־פָּנִים וִיפֵי תֹּאַר, עֲטוּפים טַלִּיתוֹת לְבָנוֹת…
הֶחֱזִיק כָּל אֶחָד מִן הַבַּחוּרִים מְכַשֵּׁפָה אַחַת בִּזְרוֹעוֹתָיו וְהוֹצִיאָהּ מִן הַמְּעָרָה.
הָיוּ שְׁמוֹנִים הַמְכַשְּׁפוֹת לְכַלּוֹת נָאוֹת וַחֲסוּדוֹת לִבְנֵי זוּגָן הַיָּפִים וְהַחֲסֻנִּים.
וְלֹא נוֹתְרָה מְכַשֵּׁפָה אַחַת בְּאַשְׁקְלוֹן וּבְאֶרֶץ־יִשׂרָאֵל כֻּלָּהּ…
יוֹם אֶחָד, בִּקֵּר אַנְטוֹנִינוֹס, קֵיסַר רוֹמָא,
בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן־יוֹסִי, וְאוֹתוֹ יוֹם, שַׁבָּת הָיָה.
הִגִּישׁ רַבִּי אֶלְעָזָר לִפְנֵי הַקֵּיסָר תַּבְשִׁילִים צוֹנְנִים
וְטָעֲמוּ מְאֹד לְחֵךְ הַקֵּיסָר וְהוּא שִׁבַּח אוֹתָם בְּאָזְנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר.
כַּעֲבֹר זְמַן, שָׁב וּבִקֵּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר,
כִּי חָמַד לָשׁוּב וְלֶאֱכֹל מֵאוֹתָם מַטְעַמִּים.
אוֹתוֹ יוֹם, יוֹם־חֹל הָיָה, אֶחָד מִימוֹת הַשָּׁבוּעַ.
הִגִּישׁ לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, לַקֵּיסָר, תַּבְשִׁילִים חַמִּים.
אָכַל הַקֵּיסָר מִן הַמַּטְעַמִּים וְאָמַר לוֹ לְרַבִּי אֶלְעָזָר:
– מַטְעַמִּים שֶׁהִגַּשְׁתָּ לְפָנַי בְּבִקּוּרִי הַקּוֹדֵם,
טָעֲמוּ לְחִכִּי יוֹתֵר מִמַּטְעַמִּים שֶׁהִגַּשְׁתָּ לְפָנַי הַיּוֹם!
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר:
– אֵין פֶּלֶא בַּדָּבָר, אֲדוֹנִי הַקֵּיסָר,
בַּתַּבְשִׁילִים שֶׁל הַיּוֹם, תַּבְלִין אֶחָד חָסֵר, שַׁבָּת שְׁמוֹ…
עִוֵּר אֶחָד הִתְהַלֵּךְ בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה וַאֲבוּקָה בְּיָדוֹ.
יָדַע הָעִוֵּר, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֲבוּקָה בְּיָדוֹ,
יִרְאוּ אוֹתוֹ בְּנֵי אָדָם רַחֲמָנִים,
וְיַצִּילוּ אוֹתוֹ מִבּוֹרוֹת, קוֹצִים וּשְׁאָר מִכְשׁוֹלִים…
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בֵּין קוֹצִים וּבַרְקָנִים, וְהִגְבִּיהַּ בִּגְדוֹ.
מִי יוֹדֵעַ לָמָּה וּמַדּוּעַ עָשָׂה הָאִישׁ מַה שֶּׁעָשָׂה?
כִּי רַגְלַיִם שְׂרוּטוֹת נִרְפָּאוֹת,
אֲבָל בֶּגֶד קָרוּעַ אֵינוֹ נִרְפָּא…
מַעֲשֶׂה בִּתְמָרָה שֶׁגָּדְלָה עַל שְׂפַת יָם כִּנֶּרֶת,
שֶׁלֹּא עָשְׂתָה פֵּרוֹת שָׁנִים רַבּוֹת
וְהָיְתָה גְּדֵלָה וּמְתַמֶּרֶת אֶל עָל.
עָבַר דִּקְלַאי (מֻמְחֶה לַעֲצֵי תָּמָר) אֶחָד עַל פָּנֶיהָ וְאָמַר:
– תְּמָרָה זוֹ מִתְגַּעְגַּעַת לְתָמָר הַמְתַמֵּר בִּירִיחוֹ…
מַהֲרוּ וְהָבִיאוּ מִמֶּנּוּ אַבְקַת זֶרַע וּתְנוּ אוֹתוֹ עַל הַתְּמָרָה!
עָשׂוּ כִּדְבָרָיו וְנָתְנָה הַתְּמָרָה אוֹתָהּ שָׁנָה פֵּרוֹת רַבִּים
כְּכָל שֶׁעוֹשׂוֹת תְּמָרוֹת בְּשָׁנִים אֲחָדוֹת.
פַּעַם אַחַת, יָצָא יְהוּדִי אֶחָד מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַתּוּנָה.
נִכְנַס לְאַכְסַנְיָה אַחַת וְרָצָה לָלוּן בָּהּ.
רָאוּ יוֹשְׁבֵי אוֹתָהּ אַכְסַנְיָה שֶׁהָאוֹרֵחַ הַזֶּה זָר הוּא, וְאָמְרוּ לוֹ:
– הֶחְלַטְנוּ בֵּינֵינוּ, שֶׁאֵין אָנוּ מְקַבְּלִים אוֹרֵחַ,
עַד שֶׁלֹּא יִקְפֹּץ תְּחִלָּה שָׁלֹשׁ קְפִיצוֹת!
אָמַר לָהֶם:
– אֵינֵי יוֹדֵעַ אֵיךְ לִקְפֹּץ!
יַעֲמֹד אֶחָד מִכֶּם וְיִקְפֹּץ לְעֻמָּתִי, וְאֵדַע.
קָם אֶחָד מִן הַיּוֹשְׁבִים וְקָפַץ שָׁלֹשׁ קְפִיצוֹת.
קָפַץ קְפִיצָה אַחַת וְהִגִּיעַ לְאֶמְצַע הָאַכְסַנְיָה,
קָפַץ קְפִיצָה שְנִיָּה וְנִמְצָא לְפֶתַח הָאַכְסַנְיָה,
קָפַץ קְפִיצָה שְׁלִישִׁית – וְנִמְצָא מִחוּצָה לָהּ.
סָגַר הָאוֹרֵחַ אֶת דֶּלֶת הָאַכְסַנְיָה מֵאֲחוֹרֵי הַַמְקַפֵּץ,
וְאָמַר לְיוֹשְׁבֵי הָאַכְסַנְיָה:
– מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתֶּם לַעֲשֹׂות לִי, עֲשִׂיתִי לָכֶם!
מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת, שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה.
הָלְכוּ הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי
וּבִקְּשׁוּ לְהִפָּרֵד זֶה מִזּוֹ. אָמַר לָהֶם:
– חַיֵּיכֶם, כְּשֵׁם שֶׁהִתְחַתַּנְתֶּם בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה,
כֵּן תִּפָּרְדוּ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עָשׂוּ כַּעֲצָתוֹ וְעָרְכוּ סְעֻדָּה גְּדוֹלָה וְנִשְׁתַּכֵּר הַבַּעַל.
כַּאֲשֶׁר הִצְטַלֵּל מִשִּׁכְרוּתוֹ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ:
– אִשְׁתִּי, רְאִי כָּל דְּבַר־חֵפֶץ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּבַּיִת
וּקְחִי אוֹתוֹ עִמָּךְ לְבֵית אָבִיךְ!
מֶה עָשְׂתָה?
כְּשֶׁנִּרְדַּם בַּעְלָהּ, רָמְזָה לְעַבְדֵי בֵּיתָהּ,
שֶׁיִּשְׂאוּ אֶת בַּעְלָהּ בְּמִטָּתוֹ לְבֵית אָבִיהָ.
בַּחֲצוֹת, נִנְעַר הָאִישׁ מִשְּׁנָתוֹ, וְשָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ:
– אִשְׁתִּי, הֵיכָן אֲנִי?
אָמְרָה לוֹ:
בְּבֵית אַבָּא!
אָמַר לָהּ:
– מַה לִּי בְּבֵית אָבִיךְ וַהֲלֹא נִפְרַדְנוּ?
אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה:
– וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי,
כָּל דְּבַר־חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּבַּיִת, קְחִי לְבֵית אָבִיךְ?
הִנֵּה זֶהוּ שֶׁעָשִׂיתִי, שֶׁהֲרֵי אַתָּה הַחֵפֶץ הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבַּיִת
וְאֵין לִי דְּבַר־חֵפֶץ טוֹב מִמְּךָ בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ!
שָׁבוּ בְּנֵי הַזּוּג אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי
וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, שֶׁיִפָּקְדוּ בְּבָנִים
וְנִפְקְדוּ בְּבָנִים וּבְנֵי בָּנִים.
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁאָמַר לִבְנוֹ
– לֹא תִּירַשׁ אוֹתִי עַד שֶׁתִּשְׁתַּטֶּה!
לֹא הֵבִין הַבֵּן מָה אָבִיו סָח.
הָלַךְ הַבֵּן אֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה,
לִשְׁאֹל פֵּשֶׁר דִּבְרֵי אָבִיו.
מָצָא אוֹתוֹ מַחֲזִיק זַלְזַל בְּפִיו וְזוֹחֵל עַל הָרִצְפָּה
אַחֲרֵי בְּנוֹ הַתִּינוֹק הַזּוֹחֵל לְפָנָיו.
תָּמַהּ הַבֵּן עַל מַעֲשֵׂי הָרַב וְשָׁאַל: –
– רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, תָּמֵהַּ אֲנִי עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּטֶּה וְזוֹחֵל עַל הַקַּרְקַע!
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
– רוֹאֶה אַתָּה, כֵּיוָן שֶׁאָדָם רוֹאֶה בָּנִים, הוּא מִשְׁתַּטֶּה…
אוֹתוֹ רֶגַע הֵבִין הַבֵּן אֶת כַּוָּנַת אָבִיו,
שֶׁיִּירַשׁ אוֹתוֹ רַק כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הוּא עַצְמוֹ אָב לְבָנִים,
שֶׁאָז יְהֵא כְּבָר אָדָם מְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ
וְלֹא עוֹד בָּחוּר קַל דַּעַת…
אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַב הָיְתָה מְהַפֶּכֶת אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ יוֹם יוֹם:
בִּקֵּשׁ אוֹתָהּ לְבַשֵּׁל לוֹ עֲדָשִׁים, בִּשְּׁלָה לוֹ פּוֹלִים,
בִּקֵּשׁ אוֹתָהּ לְבַשֵּׁל לוֹ פּוֹלִים, בִּשְּׁלָה לוֹ עֲדָשִׁים…
כְּשֶגָּדַל בְּנוֹ, חִיָּא, הָיָה מְהַפֵּךְ לָהּ בַּקָּשָׁתוֹ:
בִּקֵּשׁ הָאָב פּוֹלִים, אָמַר הַבֵּן לְאִמּוֹ, שֶׁבִּקֵּשׁ הָאָב עֲדָשִׁים;
בִּקֵּשׁ הָאָב עֲדָשִׁים, אָמַר הַבֵּן לְאִמּוֹ, שֶׁבִּקֵּשׁ הָאָב פּוֹלִים.
וְכָךְ הָיְתָה מְבַשֶּׁלֶת לוֹ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ, בְּלֹא יְדִיעָתָהּ וּבְנִגּוּד לִרְצוֹנָהּ.
יוֹם אֶחָד, אָמַר רַב לִבְנוֹ חִיָּא:
– נִשְׁתַּפְּרָה אִמְּךָ, בְּנִי, שֶׁהִיא עוֹשָׂה אֶת רְצוֹנִי!
סִפֵּר לוֹ חִיָּא שֶׁהִפֵּךְ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ…
צָחַק רַב עַל תּוּשִׁיַּת בְּנוֹ וְאָמַר לוֹ:
– וּבְכָל זֹאת, אַל תַּעֲשֶׂה זֹאת שֵׁנִית, פֶּן תְּלַמֵּד אֶת לְשׁוֹנְךָ דַּבֵּר שֶׁקֶר…
רַבִּי בְּרוֹקָא צַדִּיק גָּדוֹל הָיָה וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הָיָה מְלַוֶּה אוֹתוֹ בַּסֵּתֶר.
פַּעַם אַחַת טִיֵּל בֵּין אֲנָשִׁים בַּשּׁוּק וְהָיָה תּוֹהֶה
מִי מֵהֶם צַדִּיקִים גְּמוּרִים.
הִצְבִּיעַ לְפָנָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַל שְׁנֵי יְהוּדִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ עַל יָדָם וְאָמַר:
– שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֵלֶּה צַדִּיקִים גְּמוּרִים הֵם.
שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי בְּרוֹקָא:
– וּמַהִי צִדְקָתָם?
אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:
– שְׁאַל אוֹתָם!
שָׁאַל אוֹתָם רַבִּי בְּרוֹקָא:
– מַה מַעֲשֵׂיכֶם?
אָמְרוּ לוֹ:
– בְּנֵי אָדָם שְׂמֵחִים אֲנַחְנוּ וּמְשַׂמְּחִים אֲנָשִׁים עֲצוּבִים…
מַעֲשֶׂה בְּעָשִׁיר אֶחָד רָשָׁע, שֶׁהָיָה לוֹ בֻּסְתָּן מַצְמִיחַ פֵּרוֹת מְשֻׁבָּחִים.
חָשַׁשׁ הָאִישׁ מִגַּנָּבִים וְחָשַׁב לִשְׂכֹּר לוֹ שׁוֹמְרִים.
אֲבָל חָשַׁשׁ מִן הַשּׁוֹמְרִים, שֶׁמָּא יִזְלְלוּ וְאַף יִקְחוּ מִן הַפֵּרוֹת וְיָשִׂימוּ בִּכְלֵיהֶם.
מֶה עָשָׂה?
שָׂכַר שׁוֹמֵר אֶחָד עִוֵּר וְשׁוֹמֵר אֶחָד חִגֵּר,
כִּי חָשַׁב: הָעִוֵּר לֹא יִרְאֶה אֶת הַבַּכּוּרוֹת לְאָכְלָם
וְהַחִגֵּר, אֲפִלּוּ יִרְאֶה אוֹתָן, לֹא יוּכַל לְקָטְפָן וּלְאָכְלָן.
יָשְׁבוּ לָהֶם שְׁנֵי הַשּׁוֹמְרִים, הָעִוֵּר
וְהַחִגֵּר, וְאָכְלוּ מִפֵּרוֹת הַבֻּסְתָּן מְלֹא חָפְנַיִם, וְלֹא
פָּחֲדוּ כְּלָל מִפְּנֵי הָרָשָׁע, בַּעַל הַבֻּסְתָּן.
כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים בַּבֻּסְתָּן, הָיָה הַשּׁוֹמֵר הַחִגֵּר אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, הַשּׁוֹמֵר הָעִוֵּר:
– בּוֹא הַרְכֵּב אוֹתִי עַל כְּתֵפֶיךָ,
אֲנִי אַדְרִיךְ אוֹתְךָ לַבַּכּוּרוֹת שֶׁהִבְשִׁילוּ בָּאִילָנוֹת וְאֶקְטֹף אוֹתָן.
הִרְכִּיב הַשּׁוֹמֵר הָעִוֵּר את הַשּׁוֹמֵר הַחִגֵּר עַל כְּתֵפָיו וְהָלְכוּ יַחְדָּו, כְּאִישׁ אֶחָד.
קָטְפוּ וְאָכְלוּ מִן הַבַּכּוּרוֹת מְלֹא חָפְנַיִם.
כְּשֶׁבָּא בַּעַל הַבֻּסְתָּן, צַר־הָעַיִן וְטָעַן:
– הֵיכָן הַבַּכּוּרוֹת שֶׁהִבְשִׁילוּ בָּאִילָנוֹת?
הֵשִׁיב לוֹ הָעִוֵּר:
– וְכִי יָכוֹל אֲנִי לִרְאוֹת אֶת הַבַּכּוּרוֹת?
וְהֵשִׁיב לוֹ הַחִגֵּר:
– וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהִתְהַלֵּךְ בֵּין הָאִילָנוֹת, לְטַפֵּס בְּעַנְפֵיהֶם וְלִקְטֹף מִן הַבַּכּוּרוֹת?
נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו שֶׁל בַּעַל הַבֻּסְתָּן.
וְהֵבִין שֶׁהִרְחִיק־לֶכֶת בְּצָרוּת עֵינוֹ
וְהִנִּיחַ לַשּׁוֹמְרִים לֶאֱכֹל כְּאַוַּת נַפְשָׁם.
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.