בַּיָּמִים הָרְחוֹקִים, לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה וְשָׁנָה,
כְּשֶׁשָּׁלְטוּ הָרוֹמָאִים בְּאַרְצֵנוּ,
נָהֲגוּ הָרוֹמָאִים לְהִתְנַצֵּחַ עִם הַיְּהוּדִים בְּחָכְמָה.
פַּעַם בִּקֵּר יְהוֹשֻעַ בֶּן־חֲנַנְיָה בְּאַתּוּנָה
וְנִכְנַס אֵצֶל חֲכָמֶיהָ.
אָמְרוּ לוֹ הַחֲכָמִים: – סַפֵּר לָנוּ בְּדָיוֹת!
אָמַר לָהֶם: – בְּחֵפֶץ לֵב!
הַקְשִיבוּ:
– פַּעַם אַחַת הָיְתָה פִּרְדָּה שֶׁהִמְלִיטָה וָלָד
וְהָיָה פֶּתֶק תָּלוּי בְּצַוַּאר הַוַּלָד
וּבוֹ כָּתוּב לֵאמׂר:
"אֲנִי, בְּנָהּ שֶׁל הַפִּרְדָּה, דּוֹרֵשׁ לְהָבִיא לְפָנַי
מֵאָה אֶלֶף מַטְבְּעוֹת הַמְּדִינָה, עֲשׂוּיוֹת זָהָב טָהוֹר…
אָמְרוּ לוֹ חַכְמֵי אַתּוּנָה:
– רַבִּי יְהוֹשֻעַ, מִי שָׁמַע שֶׁפִּרְדָּה מַמְלִיטָה!
אָמַר לָהֶם:
– חַכְמֵי אַתּוּנָה, וְכִי לׂא בִּקַּשְתֶּם בְּדָיוֹת מִפִּי?!
הֲרֵי לָכֶם בְּדָיוֹת!
פַּעַם אַחַת, שָאֲלוּ חַכְמֵי אַתּוּנָה אֶת רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן־חֲנַנְיָה:
– רַבִּי יְהוֹשֻעַ, הֵיכָן אֶמְצַע הָעוֹלָם?
זָקַף רַבִּי יְהוֹשֻעַ אֶת אֶצְבָּעוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָמַר:
– כָּאן!
שָׁאֲלוּ:
– וּמִי אָמַר עוֹד מִלְּבַדְּךָ שֶׁׂזֶּהוּ אֶמְצַע הָעוֹלָם?
אָמַר לָהֶם:
– קְחוּ חֲבָלִים וּמִדְדוּ…
* * * * *
אָמְרוּ לוֹ:
– רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, יֵשׁ לָנוּ בְּאֵר בַּמִּדְבָּר,
הַעֲלֵה לָנוּ אוֹתָהּ לְכָאן!
אָמַר לָהֶם:
– חַכְמֵי אַתּוּנָה! אִם תִּשְׁזְרוּ לִי חֲבַלִים מִקֶּמַח,
אָבִיא לָכֶם הַבְּאֵר מִן הַמִּדְבָּר לְלֵב אַתּוּנָה…
* * * * *
אָמְרוּ לוֹ עוֹד:
– רַבִּי יְהוֹשֻעַ, רֵחַיִם שְׁבוּרִים יֵשׁ לָנוּ,
תְּפׂר אוֹתָן לְמַעֲנֵנוּ וְנִטְחַן בָּהֶן קֶמַח!
אָמַר לָהֶם: – הוֹצִיאוּ לִי חוּט מִן הָרֵחַיִם
וְאֶתְפּׂר הָרֵחַיִם וְתִטְחֲנוּ בָּהֶן קֶמַח כְּאַוַּת נַפְשְׁכֶם…
* * * * *
שָׁבוּ וְשָאֲלוּ חַכְמֵי אַתּוּנָה אֶת רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
– עֲרוּגָה שֶל סַכִּינִים יֵש לָנוּ, בַּמֶּה נִקְצׂר אוֹתָן?
אָמַר לָהֶם:
– בְּקֶרֶן שֶל חֲמוֹר!
אָמְרוּ לוֹ:
– וְכִי יֵשׁ קֶרֶן לַחֲמוֹר?
אָמַר לָהֶם:
– וְכִי יֵשׁ עֲרוּגָה הַמַּצְמַחַת סַכִּינִים?
* * * * *
הֵבִיאוּ חַכְמֵי אַתּוּנָה לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שְׁתֵּי בֵּיצִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:
– אֵיזוֹ בֵּיצָה הִמְלִיטָה תָּרְנְגׂלֶת לְבָנָה וְאֵיזוֹ שְׁחוֹרָה?
הֵבִיא לִפְנֵיהֶם שְׁתֵּי כּכְּרוֹת גְּבִינָה וְאָמַר לָהֶם:
– אִם תַּגִּידוּ לִי אַתֶּם,
אֵיזוֹ כּכַּר גְּבִינָה עֲשׂוּיָה מֵחֲלֵב עֵז לְבָנָה וְאֵיזוֹ מֵחֲלֵב עֵז שְׁחוֹרָה,
אַגִּיד אֲנִי לָכֶם, אִיזוֹ בֵּיצָה שֶׁל תַּרְנְגׂלֶת לְבָנָה וְאֵיזוֹ שֶׁל שְׁחוֹרָה.
רָאוּ חַכְמֵי אַתּוּנָה, שֶׁנִצַּח אוֹתָם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְנִשְׁתַּתְּקוּ…
רַבָּה בַּר־בַּר־חָנָה, אֶחָד מֵחַכְמֵי הַתַּלְמוּד, גֻּזְמַאי גָּדוֹל הָיָה
וְהִשְׁמִיעַ גֻּזמְאוֹתָיו בְּכָל פַּעַם שֶׁרָצָה לְעוֹרֵר בְּתַלְמִידָיו שִׂמְחַת לִמּוּד תּוֹרָה.
פַּעַם אַחַת, אָמַר לְתַלְמִידָיו:
– אֲנִי רָאִיתִי צְפַרְדֵּעַ שֶׁהָיְתָה כְּמִגְדָּל!
בָּא תַּנִין וּבָלַע אֶת הַצְּפַרְדֵּעַ;
בָּא עוֹרֵב וּבָלַע אֶת הַתַּנִּין;
טִפֵּס הַתַּנִּין וְיָשַׁב בְּרׂאשׁ אִילָן!
בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כּוֹחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִילָן…
פַּעַם אַחֶרֶת אָמַר לָהֶם:
– אֲנִי רָאִיתִי רְאֵם בֶּן־יוֹמוֹ גָּדוֹל כְּהַר תָּבוֹר,
אׂרֶךְ צַוָּארוֹ שָלׂש פַּרְסוֹת (שְלׂשָה־עָשָׂר ק"מ וָחֵצִי)
בֵּית־מִרְבַּעַת רׂאשׁוֹ (גּׂדֶל הַמָּקוֹם הַנָחוּץ לְהַשְׁכִּיב אֶת רׂאשׁוֹ) פַּרְסָה וָחֵצִי
(כְּשִׁבְעָה ק"מ וָחֵצִי)
כְּשֶׁהִטִּיל אוֹתוֹ רְאֵם גְּלָלִים, – סָתַם אֶת הַיַרְדֵּן…
סִפֵּר רַבִּי יוֹחָנָן:
– פַּעַם הָיִינוּ שָׁטִים בִּסְפִינָה בַּיָּם־הַתִּיכוֹן.
רָאִינוּ דָּג אֶחָד שֶׁהוֹצִיא רׂאשׁוֹ מִתּוֹך הַיָּם,
וְהָיוּ עֵינָיו דּוֹמוֹת לִשְׁנֵי יְרֵחִים
וּמִשְּׁנֵי נְחִירָיו נִזְרְקוּ כְּלַפֵּי הַשָּׁמַיִם שְׁנֵי נַהֲרוֹת מַיִם…
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מֵחַכְמֵי הַתַּלְמוּד, חַי בְּאֶרֶץ לְבָנוֹן.
פַּעַם סִפֵּר לִפְנֵי רַבּוֹ, רַבִּי יְהוּדָה, עַל פִּלְאֵי הַלְּבָנוֹן.
וְכָך סִפֵּר:
– חֲזֶרֶת שֶׁבִּמְקוֹמְנוּ, יֵשׁ לָהּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף קְלִפּוֹת;
יַתּוּשׁ שֶׁבִּמְקוֹמֵנוּ, יֵשׁ לוֹ שִׁשִּׁים אֶלֶף קְרוּמִים בְּקֵבָתוֹ;
פַּעַם נָפַל אֶרֶז בִּמְקוֹמֵנוּ,
וְעָמְדוּ שִׁשָּׁה עָשָׂר קְרוֹנוֹת לְרֹחַב צַמַּרְתּוֹ;
וּפַעַם אַחַת נָפְלָה בֵּיצָה מִקִּנּוֹ שֶׁל צִפּוֹר בַּר־יוֹכָנִי
(צִפּוֹר אַגָּדִית, מִימֵי בְּרִיאַת הָעוֹלָם)
וְהִטְבִּיעָה שִׁשִּׁים עָרִים,
וְשָׁבְרָה שְׁלׂשׁ מֵאוֹת אֲרָזִים…
חַכְמֵי הַתַּלְמוּד הָיוּ מַרְבִּים בִּנְסִיעוֹת וּמַסָּעוֹת בַּיָם וּבַיַּבָּשָׁה.
סִפֵּר רַבִּי הוּנָא בַּר־נָתָן:
פַּעַם אַחַת, הָיִינוּ מְהַלְּכִים בַּמִּדְבָּר,
וְהָיָה לָנוּ שׁוֹק מְיֻבָּש שֶׁל עֶגֶל לִמְזוֹנֵנוּ.
חָתַכְנוּ אֶת הַבָּשָׂר לִנְתָחִים וְהִנַּחְנוּ אוֹתָם עַל הָעֲשָׂבִים שֶׁגָּדְלוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
הָלַכְנוּ לְחַפֵּשׂ קוֹצִים וּזְרָדִים לְהַדְלִיק בָּהֶם אֵשׁ,
שֶׁתִּצְלֶה אֶת הַבָּשָׂר.
כְּשֶׁבָּאנוּ וְהַזְּרָדִים בְּיָדֵינוּ,
מָצָאנוּ אֶת נִתְחֵי הַבָּשָׂר שֶׁנִּתְלַכְּדוּ לְשׁוֹק
וְהָיְתָה הַשּׁוֹק צְלוּיָה הֵיטֵב וּמוּכָנָה לַאֲכִילָה.
כַּעֲבׂר שְׁנֵים־עָשָׂר חׂדֶש,
שׁוּב נִזְדַּמַּנּוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם
וּמָצָאנוּ אֶת הַגֶּחָלִים שֶׁהוֹתַרְנוּ – לוֹחֲשׁוֹת אֵשׁ.
אָמַר לִי עַרְבִי בַּמִּדְבָּר:
– עֵשֶׂב זֶה שֶׁרִפֵּא אֶת נִתְחֵי הַבָּשָׂר – סַמַתְרִי שְׁמוֹ,
וְגֶחָלִים אֵלּוּ, גַּחֲלֵי רְתָמִים הֵן…
רַבִּי יְהוּדָה, מֵחַכְמֵי הַתַּלְמוּד, סִפֵּר סִפּוּר זֶה לְתַלְמִידָיו:
פַּעַם אַחַת, הַיִינוּ שָׁטִים בִּסְפִינָה בַּיָּם־הַתִּיכוֹן,
וְרָאִינוּ אֶבֶן טוֹבָה נוֹצֶצֶת מִן הַקַּרְקָעִית, וְתַנִּין כָּרוּך עָלֶיהָ.
יָרַד הָאָמוֹדַאי (צולְלָן) שֶׁבֵּינֵינוּ לַהֲבִיאָהּ.
פָּעַר הַתַּנִּין אֶת פִּיו
וּבִקֵּשׁ לִבְלׂעַ אֶת הַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ.
בָּא עוֹרֵב וְהִתִּיז רׂאׂשׁוֹ שֶׁל הַתַּנִּין,
בָּא תַּנִּין אַחֵר וְנָטַל אֶת הָאֶבֶן,
וּבָא גַם הוּא לִבְלׂעַ אֶת סְפִינָתֵנוּ.
בָּאָה צִפּוֹר וְהִתִּיזָה אֶת רׂאשׁוֹ.
נָטַל הָאָמוֹדַאי אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה וְהֵטִיל אוֹתָהּ לְתוֹךְ סְפִינָתֵנוּ,
הָיוּ עִמָּנוּ עוֹפוֹת שְׁחוּטִים וּמְלוּחִים שֶׁהֵכַנּוּ לִמְזוֹנֵנוּ,
כְּשֶׁנָּגְעָה בָּהֶם הָאֶבֶן, נְטָלוּהָ הָעוֹפוֹת וּפָרְחוּ לָהֶם…
מַעֲשֶׂה בְּרַב גַּמְדָּא,
שֶׁנָּתַן אַרְבָּעָה זוּזִים לְסַפָּנִים,
עַל מְנָת שֶׁיָבִיאוּ לוֹ דְבַר־מָה מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.
חִפְּשׂוּ דָבָר שֶׁל עֵרֶךְ בְּאַרְבָּעָה זוּזִים וְלׂא מָצְאוּ.
לְבַסּוֹף, קָנוּ לוֹ קוֹף.
כְּשֶׁהֵבִיאוּ הַסַּפָּנִים אֶת הַקּוֹף לְרַב גַמְדָּא,
בָּרַח הַקוֹף וְנִתְכַּנֵּס לוֹ לְתוֹך בּוֹר.
חָפְרוּ אַחֲרָיו בְּאוֹתוֹ בּוֹר,
וּמָצְאוּ אוֹתוֹ רוֹבֵץ עַל עֲרֵמָה שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת…
אָמַר רַבִּי בַּר־בַּר־חָנָה:
פַּעַם אַחַת, טִיַּלְתִּי בַמִּדְבָּר (סִינַי) עִם עַרְבִי אֶחָד.
אָמַר לִי אוֹתוֹ עַרְבִי:
– רוֹצֶה אַתָּה לִרְאוֹת אֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ שֶׁמֵּתוּ בַּמִּדְבָּר,
לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְתֶּם וְהִתְנַחַלְתֶּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל?
אָמַרְתִּי לוֹ:
– בְּוַדַּאי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה!
הוֹלִיךְ אוֹתִי הָעַרְבִי לְמָקוֹם אֶחָד, מְרֻחָק מִן הַדֶּרֶךְ,
וְרָאִיתִי אֶת מֵתֵי הַמִּדְבָּר מוּטָלִים שְׁלֵמִים בְּשִׂמְלוֹת תְּכֵלֶת,
כְּאִלּוּ הֵם נִרְדָמִים תַּרְדֵּמַת אֶלׂׂהִים.
וְהָיוּ מֵתַי הַמִּדְבָּר עֲנָקִים וְלׂא נִרְאוּ כְּמוֹתָם מֵעוֹלָם.
וְהָיְתָה רַגְלוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם כְּפוּפָה.
נִכְנַס הָעַרְבִי, רָכוּב עַל סוּסוֹ וְרׂמַח זָקוּף בְּיָדוֹ,
מִתַּחַת לְבִרְכּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עֲנָק וְלׂא נָגַע בָּהּ.
הוֹצֵאתִי סַכִּין מִכִּיסִי וְקָצַצְתִּי מִכְּנַף הַתְּכֵלֶת שֶׁל אוֹתוֹ עֲנָק.
וְנִכְנַסְתִּי גַם אֲנִי מִתַּחַת לְבִרְכּוֹ.
לׂא יָכׂלְנוּ לָמוּשׁ מִמְּקוֹמֵנוּ, כְּאִלּוּ הִצְמַחְנוּ שָׁרָשִֹים.
אָמַר לִי הָעַרְבִי:
– רַבִּי, שֶׁמָּא לָקַחְתָּ דָּבָר מִן הָעֲנָק?
אָמַרְתִּי לוֹ:
– כֵּן, קָצַצְתִּי מִפְּאַת שִׂמְלָתוֹ פִּסָּה קְטַנָּה.
אָמַר לִי:
– עַל־כֵּן אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לָזוּז מִמְּקוֹמֵנוּ!
לְעוֹלָם לׂא יִקַּח אָדָם דָּבָר מִמֵּתֵי מִדְבָּר!
הֵשַׁבְתִּי פִּסַּת הַתְּכֵלֶת לְשִׂמְלַת הָעֲנָק
וּמִיָּד חָלַפְתִּי וְעָבַרְתִּי מִתַּחַת לְבִרְכּוֹ וְהָלַכְנוּ לְדַרְכֵּנוּ…
לְאַחַר שֶׁרָאִינוּ מֵתֵי מִדְבָּר הָאַחֲרוֹנִים בְּסִינַי,
שָׁב הָעַרְבִי וְשָׁאַל אוֹתִי:
– רַבִּי, רוֹצֶה אַתָּה עַכְשָׁו לִרְאוֹת הַר סִינַי
שֶׁעָלָיו נָתַן מׂשֶה אֶת הַתּוֹרָה לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל?
אָמַרְתִּי לוֹ:
– רוֹצֶה אֲנִי מְאׂד!
הֵבִיא אוֹתִי לְרַגְלֵי הַר אֶחָד
וְרָאִיתִי שֶׁמַּקִיפִים אוֹתוֹ עַקְרַבִּים לְבָנִים, גְּדוֹלִים כַּחֲמוֹרִים.
וְלׂא עָלָה מְעוֹלָם אָדָם עַל הַר סִינַי
וְלׂא עָלִינוּ אֲנַחְנוּ
וְלׁא יַעֲלֶה עָלָיו אָדָם לְעוֹלָם…
וְעוֹד טִיַּלְנוּ בְּסִינַי, אוֹתוֹ עַרְבִי וַאֲנִי.
אָמַר לִי:
– רַבִּי, רוֹצֶה אַתָּה לִרְאוֹת הַמָּקוֹם בַּמִּדְבָּר,
שֶׁבּוֹ נִבְלְעוּ קׂרַח וְכָל עֲדָתוֹ,
כַּאֲשֶׁר קָמוּ עַל מׂשֶׁה וּמָרְדוּ בּוֹ?
אָמַרְתִּי לְאוֹתוֹ עַרְבִי:
– רוֹצֶה!
בָּאנוּ לְמָקוֹם שׁוֹמֵם וְרָאִיתִי בּוֹ שְׁנֵי סְדָקִים בָּאֲדָמָה,
וְעָשָׁן עוֹלֶה מֵהֶם.
לָקַחְתִּי גִּזַּת צֶמֶר, הִרְטַבְתִּי אוֹתָהּ בְּמַיִם,
נָעַצְתִּי בָּה אֶת הָרׂמַח שֶׁבְּיָדִי וְהִכְנַסְתִּיו לַסֶּדֶק.
הִתְלַהֵט מִיָּד הָרׂמַח וְהוֹצֵאתִיו מִן הַסֶּדֶק.
נִמְצְאָה גִּזַּת הַצֶּמֶר שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ.
אָמַר לִי אוֹתוֹ עַרְבִי:
– שִׂים אָזְנְךָ עַל הָאֲדָמָה עַל יַד הַסֶּדֶק וְהַקְשֵׁב.
עָשִׂיתִי כִּדְבָרָיו וְשָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת אֲנָשִׁים צוֹעֲקִים.
אָמַר לִי אוֹתוֹ עַרְבִי:
– בְּלוּעֵי קׂרַח הֵם, הַזּוֹעֲקִים הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב, כָּל הַיָּמִים:
"מׂשֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת
וַאֲנַחְנוּ חָטָאנוּ וְאָשַׁמְנוּ לוֹ!"
סִפֵּר רַבִּי יַנַּאי לַחֲבֵרָיו:
–פַּעַם אַחַת הָיִיתי מְטַיֵל בַּשּׁוּק שֶׁל צִפּוֹרִי
וְרָאִיתִי אָדָם אֶחָד זוֹרֵק אֶבֶן לְמַעְלָה
וְיָרְדָה הָאֶבֶן וְנֶעֶשְׂתָה עֵגֶל…
סִפֵּר רַב אָשֵׁי:
– וַאֲנִי רָאִיתִי אָדָם שֶׁהָיָה מוֹצִיא גְלִיל מֶשִׁי מִנְּחִירָיו…
סִפּר רַב:
– וַאֲנִי רָאִיתִי עַרְבִי שֶׁחָתַךְ אֶת גְּמַלּוֹ בַּחֶרֶב,
אַחַר־כָּך תּוֹפֵף עַל תּׂף וְחַי הַגָּמָל וְקָם עַל רַגְלָיו…
סִפֵּר זְעִירִי:
– פַּעַם הִזְדַּמַּנְתִּי לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה שֶׁבְּמִצְרַיִם.
קָנִיתִי חֲמוֹר וְהוֹלַכְתִּי אוֹתוֹ לְדַרְכִּי.
כְּשֶׁעָבַרְתִּי עַל פְּנֵי נַחַל, הֶעֱמַדְתִּי חֲמוֹרִי לִשְׁתּוֹת מַיִם.
מִיָּד הָפַךְ הַחֲמוֹר לְקוֹרָה שֶׁל גֶּשֶׁר…
* * * * *
אֻמַר לָהֶם רַבִּי חִיָּא:
– כָּל שֶׁרְאִיתֶם – אֲחִיזַת עֵינַיִם הִיא!
אֲפִילּוּ יִתְכַּנְּסוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְיִרְצוּ לִבְרׂא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה,
לׂא יוּכְלוּ לִבְרׂא אַף יַתּוּשׁ אֶחָד!
שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:
– וְאִם נִפְגּׂשׁ מְכַשְּׁפוֹת בְּדַרְכֵּנוּ, מַה נַּעֲשֶׂה?
אָמַר לָהֶם:
– מִי שֶׁפּוֹגֵשׁ נָשִׁים מְכַשְּׁפוֹת, יׂאמַר כָּךְ:
"צוֹאָה רוֹתַחַת בְּסַל נָקוּב לְפִיכֶן,
יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּבוֹא קָרַחַת בְּשַׂעֲרוֹתֵיכֶן,
וְתִשָּׂא הָרוּחַ אֶת עֲפַרְכֶן,
וְיַפְרִיחַ מוֹר הַכַּרְכּׂם שֶׁבִּידֵיכֶן,
נָשִׁים כַּשְׁפָנִיּוֹת שֶׁכְּמוֹתְכֶן!"
וְיִהְיוּ הַמְכַשְּׁפוֹת כְּלׂא הָיוּ.
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.