יהודה קרני
מן השירים המוקדמים שלא כונסו
בתוך: כרך א: תרס“ז–תרפ”א

אָז בְּשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת

בִּכְפָר קָטָן בְּאֶרֶץ פָּרַס

חַי הַמְשׁוֹרֵר, חַי וַיְשׁוֹרֵר

שָׁם שִׁירָתוֹ, שִׁירַת פֶּלֶא.

מִמַּחְשַׁכֵּי אֹהֶל עֹנִי

צְלִילֵי נֹעַם הִתְמַלָּטוּ.

צְלִילֵי נֹעַם שִׁיר הָאוֹרָה.

שִׁיר הוֹרְמִיז אֵל הָאוֹרָה,

שִׁיר הוֹרְמִיז מְקוֹר נְגֹהוֹת

יוֹצֵר אוֹרִים בַּשָּׁמַיִם,

מְקוֹר כָּל נֹעַם, טוֹב וָחֶסֶד,

אֵל הָאַהֲבָה בַּתַּעֲנֻגִּים,

וּבְהַרְעִישׁוֹ הַמֵּיתָרִים

מֵיתְרֵי נִבְלוֹ רַב הַפְּלָאוֹת,

תִּתְעוֹפַפְנָה הַמַּנְגִינוֹת

וּתְמוֹגֵגְנָה לִבּוֹת אָבֶן.

תִּתְעוֹפַפְנָה וּתְמַלֶּאנָה

כָּל הַבְּרִיאָה וּבְרוּאֶיהָ

עֹנֶג פֶּלֶא, נֹעַם נֶצַח

זִיז הַשִּׁירָה וּקְסָמֶיהָ…

וּבְרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר

תְּפִלַּת שַׁחַר לִמְקוֹר אוֹרָם –

מֵהֵד צְלִילֵי בַת שִׁירָתוֹ

יִדְּמוּ יַחַד הַכֹּכָבִים.

וּמִסֵּתֶר עָבֵי אֹפֶל

גַּם אַחֲרִימוֹן רַב הַזָּעַם,

אֵל הַחֹשֶׁךְ, מְקוֹר כָּל פֶּגַע,

יַאֲזִין רֶגַע מִנְגֵינוֹתָיו,

וּמִנְּעִימוֹת הַמַּנְגִּינוֹת

יֵרַךְ רֶגַע לֵב אַכְזָרִי

וּמִחֶבְיוֹן הַמַּחְשַׁכִּים

יָפֵץ בָּרָק עֹטֶה נֹגַהּ

וּבָאֹהֶל קֵן הָעֹנִי

כָּכָה יֵשֶׁב לוֹ וִישׁוֹרֵר;

הוּא המְשׁוֹרֵר אַבּוּל קַזֵּם,

הוּא הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם פִרְדּוּזִי.


וּמַחֲמוּד הַשַּׁח הַמּוֹשֵׁל

בִּגְבוּרָתוֹ בְּאֶרֶץ פָּרַס

שָׁמַע שֵׁמַע שֵׁם הַמְשׁוֹרֵר,

מִפְלָאוֹת קֶסֶם מַנְגִּינוֹתָיו,

וּמִטַּעַם כְּבוֹד הַמּוֹשֵׁל

הֻגֵּד הֻגַּד אָז לַמְּשׁוֹרֵר,

כִּי בַּחֲרוּזֵי בַּת שִׁירָתוֹ

וּכְמִסְפָּרָם לוֹ יִשָּׁקֶל

אַדַּרְכְּמוֹנֵי זָהָב סָגוּר

וּלְבוּשׁ מַלְכוּת רַב תִּפְאֶרֶת

לַאֲבִי כָּל תּוֹפֵשֹ כִּנּוֹר

וְכָל מְשׁוֹרֵר בְּאֶרֶץ פָּרָס,

וַהֲמוֹן חְַרוּזֵי שִׁיר הָאוֹרָה

כָּתוֹב יִכְתּוֹב לוֹ הַמְּשׁוֹרֵר;

וַיְהִי מִסְפַּר חֲרוּזֵי פְּנִינֵי

בַּת שִׁירָתוֹ שִׁשִּׁים אָלֶף.

וּלְמַחֲמוּד הַשַּׁח הַמּוֹשֵׁל

בִּגְבוּרָתוֹ בְּאֶרֶץ פָּרַס

הַגֵּשׁ יַגִּישׁ אָז הַמְשׁוֹרֵר

אוֹצַר נַפְשׁוֹ וַחֲמֻדּוֹתָיו.

אַךְ הַפָּחוֹת הַחֲשֵכִים

שֶנִּשְׁמָתָם נִצוֹץ אֹפֶל

מֵאַחֲרִימוֹן אֵל הַחשֶׁךְ,

אֵל כָּל פֶּגַע וּמַתְלָאָה,

הֻכּוּ רֶגַע בַּסַּנְוֵרִים

מֵאוֹר גַּלֵּי יָם הַנְּגֹהוֹת,

נִגְלָה פֶּתַע לָעֵינָיִם

מִמְּקוֹר נִשְמַת אֵל הָאוֹרָה,

וּבְשִֹנְאָתָם אֶת הָאוֹרָה

וּבְשִֹנְאָתָם אֶת הַמְשׁוֹרֵר

וּבְקִנְאָתָם כִּי קָשָׁתָה

פִּתּוּ מוֹשְׁלָם בְּאִמְרֵי חֹנֶף

וַיְפַתֻּהוּ וַיּוּכָלוּ;

וְתַחַת אַדַּרְכְּמוֹנֵי זָהָב

וּלְבוּשׁ מַלְכוּת רַב תִּפְאֶרֶת,

שָׁלַח לוֹ אֲגוֹרוֹת כֶּסֶף.

אָז יִתְחַמֵּץ לֵב הַמְשׁוֹרֵר

וּבִגְאוֹן רַב הָעֲלִילִיָּה

בֶּצַע כֶּסֶף מֵאֵן קַחַת.

כִּי לַעֲנִיֵּי כְּפַר מְגוּרוֹ

חָלוֹק חָלַק הָאֲגוֹרוֹת,

וּבְתַרְמִילוֹ וּבְכִנּוֹרוֹ

וּבְלֵב נֶעְכָּר וּבְגַעְגֻּעִים

קָם וַיַּעֲזֹב אֶרֶץ פָּרַס. –


וּבַנֵּכָר שָׁנִים רַבּוֹת

יַעֲבֹר יִדֹּד לוֹ הַמְשׁוֹרֵר,

יֵלֶךְ יִדֹּד בַּמֶּרְחַקִּים,

יִדֹּד יָשִׁיר אַף יִרְעָבָה.

וּבִמְרִירוּת חַיֵּי נְדֻדִים

וּבַתְּלָאוֹת וּבָרָעוֹת

שָֹבְעָה נַפְשוֹ, לוֹ כִּנּוֹרוֹ,

מַנְגִּינוֹתָיו תַּנְחֻמוֹתָיו.

אֶפֶס לֹא לַנֶצַח כָּכָה

תִּשְֹבַּע נֶפֶשׁ בַתַּנְחֻמוֹת.

זוֹ הַנֶּפֶש הָרְעֵבָה

לֹא תִמָּלֵא בַּמַּנְגִּינוֹת.

(גַּם לַמְּשׁוֹרֵר יֵשׁ שִׁנַּיִם,

שֶׁנִּקָּיוֹן לֹא תוּכַלְנָה,

גַּם קֵיבָתוֹ אַכְזָרִיָּה

(כְּ“רַבָּנִית” בַּיּוֹם הַחֲמִשִּׁי).

שְֹבַע תַּמְרוּרִים וּמְזֵה רָעָב

חוֹלֶה, עָנִי וְגֹוֵעַ

שָׁב הַמְּשׁוֹרֵר אַרְצָה פָּרַס

אֶל הַכְּפָר הַקָּטָן שָׁמָּה.


וּמַחֲמוּד הַשַּׁח הַנָּאוֹר

שָׁמַע שֵׁמַע שֵׁם הַמְשׁוֹרֵר

זָכוֹר זָכַר אֲשֶׁר עָשָֹה

וַאֲשֶׁר נַעֲשָֹה אָז לַמְּשׁוֹרֵר….

וּמִגִּנְזֵי הַמַּמְלָכָה

צִוָּה לִשְקֹל שִׁשִּׁים אֶלֶף

אַדַּרְכְּמוֹנֵי זָהָב טָהוֹר

וּלְבוּש מַלְכוּת רַב תִּפְאֶרֶת

וּבְיַד שִׁבְעַת שָֹרֵי פָּרַס

הָרִאשׁוֹנִים בַּמַּמְלָכָה

שֻׁלְּחָה רֶגַע כָּל הַכְּבֻדָּה

אֶל הַכְּפָר מִשְׁכַּן פִרְדּוּזִי.

– – – – – – – –

אֶפֶס כִּי לִקְרַאת הַכְּבֻדָּה

הַהֹלֶכֶת בְּהָמוֹן חֹגֵג

יָצוֹא יָצָא מַסַּע אֵבֶל

מִן הַכְּפָר – בַּאֲרוֹן הַמְשׁוֹרֵר….


הצפירה, 1897

יֵשׁ נַעֲרָה תְּמִימָה בִּפְנִים שֶׁל הָאוּלָם

עַל גַּבֵּי הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה,

וּמַעֲקֶה יוֹצֵא וְסֻלָּם

עִם שְׁלַבִּים שֶל זָהָב מִקִּיר הָעֲלִיָּה,

וּפָרוּשֹ אוֹר תָּמִיד בְּכָל קֶרֶן זָוִית

וּמָקְטָר בָּאוּלָם הַנֵּרְדְ עִם

הַבֹּשֶֹם, וְעַד אֲשֶׁר תֵּפֶן הַשֶּׁמֶשׁ לְקֶרֶן מַעֲרָבִית

מִשְּׁעַת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית – עוֹלִים בַּסֻּלָּם וְיוֹרְדִים

בְּנֵי מְלָכִים צְעִירִים

וְעוֹלִים וְנוֹפְלִים וְאוֹמְרִים

תִּשְׁבָּחוֹת וְשִׁירִים,

וְיוֹרְדִים וְסוֹגְרִים אֶת שַׁעַר הַבַּיִת וְשׁוֹמְרִים

עַל פִּתְחוֹ עַד בֹּקֶר…

וְהָיָה בִּשְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אִם יָבֹא אוֹרֵחַ שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה

הוּא נוֹהֵר לָאוּלָם וְתָמִיד הוּא מוֹקִיר

אֶת רַגְלָיו מִבֹּא הָאוּלָמָּה.

כִּי אֵין שִׁירָה בִּלְשׁוֹנוֹ וְדַל הוּא וְעָנָו.

וְרָאָה: וּנְעוּלִים הַשְּׁעָרִים

וּמֵאַחֲרֵי הַבַּיִת וּלְפָנָיו

מַמְתִּינִים בְּנֵי מְלָכִים וְשָֹרִים –

וְנָסוֹג הַהֵלֵךְ וְלָקַח וְשָֹם לִמְרָאֲשׁוֹתָיו אֲבָנִים

וְלָן עַד הַבֹּקֶר, וְהוּא רוֹאֶה בַּחֲלוֹמוֹ עוֹלָמוֹת שֶׁל מַעְלָה

וְאֶת הָאוֹר הַמַּקְרִין וְהוֹלֵךְ מֵאֵת הַפָּנִים

שֶׁל אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה – וְהוּא טוֹבֵל בָּאוֹר כָּל הַלַּיְלָה.

וְכִפֵּר בְּזֹאת אֱלֹהִים אֶת פְּנֵי הַחוֹלֵם

מִיָּמִים יָמִימָה,

כִּי לֹא זָכָה הַהֵלֶךְ לִהְיוֹת בֵּין הָעוֹלִים

אֶל הָאוּלָם פְּנִימָה…


נוסח ראשון של השיר “יֵש מַלְכָּה בִפְנִים הָאוּלָם”, השלוח, תרס"ט

שִׁמְעִי בְּדִמְמַת הַקּוֹל הַמִּתְלַבְּטָה בִּזְכוּכִית

חַלּוֹנֵנוּ,

וּרְאִי אֶת הַיָּד, הָאֶצְבָּעוֹת הַצְּנוּמוֹת הַשְּׁלוּחוֹת,

כְּאִלּוּ מִתְחַנְּנוֹת, אֵלֵינוּ.


בַּלַּיְלָה הַזֶה. יַקִּירָתִי, לֹא נוּכַל הֵרָדֵם.

אֵיךְ נָעִיז

הֵרָדֵם בְּעֵת שֶׁמִּתְחַנְּנָה נִשְׁמַת בֶּן־אָדָם

מֵאַחֲרֵי חַלּוֹנוֹת הַבָּיִת.


בְּלֵילוֹת כָּאֵלֶּה אִי־אֶפְשָׁר לְתַנּוֹת אֲהָבִים.

נוֹשִׁיטָה

יָדֵנוּ לִמְאוֹרוֹת הַתּוֹעִים הַהוֹלְכִים וְכָבִים –

לַנְּשָׁמָה הַכָּבָה בְּלֹא עִתָּהּ…


השלוח, תרס"ט

חוּדִי, חוּדִי אֶת חִידָתִי

וְאֶת חֲלוֹמִי קוּמִי פִּתְרִי;

מָה אֲנִי, מֵאַיִן בָּאתִי,

אַיֵּה שִׁכְנִי וּמְקוֹם סִתְרִי,


מָתַי עָלָה, יִשְׁקַע יוֹמִּי,

מָה רֵאשִׁיתִי וַאַחֲרִיתִי;

וּמַה טִיבוֹ שֶׁל חֲלוֹמִי,

שֶׁהָגִיתִי וְהָרִיתִי.


הָיֹה הָיְתָה לִי אָז נַעֲרָה.

כַּחֲלוֹמִי גַם חֲלוֹמָהּ;

וְאֶת סוֹדָהּ וְאֶת צַעֲרָהּ

שָׁמְרָה לָהּ עַד אַחֲרוֹן יוֹמָהּ.


וְהַנַּעֲרָה הָאַגָּדָה

כְּבָר אֵינֶנָּה… הִיא נֶעֱלְמָה,

וּכְאִלּוּ חוֹזֶה בָּדָה

אֶת עוֹלָמִי וְעוֹלָמָהּ


חַפֵץ אֶחְפֹּץ וְנִרְקַמְנוּ

בְּאַגָּדָה חִוְרַת צְבָעִים;

יֹאמַר אָדָם כִּי חָלַמְנוּ –

חֲלוֹמֵנוּ הָיָה נָעִים.


העולם, תרס"ט.

דָּבָר טָמִיר יֵשׁ בְּלִבִּי

וְלֹא אֵדַע מַה וּמִי בִּי.


אֶפְשָׁר קִרְבִּי יוֹשֵב שָֹטָן –

אַךְ לֹא קָטָן, אַךְ לֹא קָטָן.


אֶפְשָׁר מַלְאָךְ יוֹשֵׁב קִרְבִּי

וְהַמַּלְאָךְ אוֹמֵר שִׁיר בִּי.


אֶפְשָׁר לִבִּי דוּ־רְשֻׁיּוֹת,

וּמִלְחֶמֶת שְׁתֵּי מַלְכֻיּוֹת.


אַחַת טוֹבָה, אַחַת רָעָה –

וְכָל חַיַּי – חַיֵּי שָׁעָה…


אִם נוֹלַדְתִּי לִגְדֻלָּה –

לִי הִיא כָּל הַתֵּבֵל כֻּלָּהּ.


וְאִם נוֹלַדְתִּי לִקְטַנּוֹת –

הוֹי, מִי יִתֵּן לִי לְשַׁנּוֹת


מַעֲשֵה־בְּרֵאשִׁית, צֶלֶם דְּמוּתִי,

וְאָשׁוּב אֶל עֲפַר־קַדְמוּתִי.


כְּבָר קִלַּלְתִּי אֶת הַקַּטְנוּת,

לִי הַהוֹד וְלִי הָאַדְנוּת.


אֹמַר: יָהּ אוֹ מְפִיסְתוֹפֵל –

אַךְ לֹא אָדָם קָטָן, שָׁפֵל.


העולם, תרע"ב

בַּבֹּקֶר עַל פִּרְחִי לָחַשְׁתִּי:

הַגִּידָה לִי, פֶּרַח, אִם תֵּדַע,

שַׁלָּמָה לָהּ הָלְכָה הַיָּפָה,

הֲתָשׁוּב אֵלַי הָאֲבֵדָה?


אַךְ פִּרְחִי הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ,

וְאֶפְשָׁר לֹא הֵבִין אֶת שְֹפָתִי;

וָאָבִין: בְּנִשְׁמַת הַפֶּרַח

נִתְגַּלְגְּלָה נִשְׁמַת יָפָתִי.


ארץ, תרע"ט

לֹא אַתְּ הִיא זֹאת, לֹא אַתְּ הִיא זֹאת,

אֲשֶׁר בִּקַּשְתִּי.

וְלֹא בִּשְׁמֵךְ קִדַּשְּׁתִּי קְרָב

דָּרַכְתִּי קַשְׁתִּי.


לֹא אַתְּ הִיא זֹאת שֶתִּבְנִי שְׁמִי

וְדוֹר תָּקִימִי;

וְאִם אֶפֹּל מֵת עַל שְֹדֵה הַקְּרָב –

לֹא תִהְיִי עִמִּי.


וְאִם אֶפֹּל מֵת – וְרַצְתְּ מִקְּרָב

כְּרוּץ בּוֹגֶדֶת;

וְלֹא יִקְדַּשׁ לָךְ קוֹל דְּמֵי הָעָם

וּכְבוֹד מוֹלֶדֶת.


ארץ, תרע"ט

פֹּה וְשָׁם עַד אֶפֶס מָקוֹם

יוֹם וָלַיְלָה סֹב סְבָבוּנִי;

יוֹם וָלַיְלָה קְהַל זִכְרוֹנוֹת.

רוּחוֹת עָבָר פִּעֲמוּנִי.


קְהַל זִכְרוֹנוֹת, רוּחוֹת טוֹבוֹת,

שָׁכְנוּ כְּבָר בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה

קָמוֹת, עוֹלוֹת וּמִתְאַחֲזוֹת

מִי בַּשֵּׁשׁ וּמִי בַּיְּרִיעָה.


אַחַת עוֹלָה, שְׁנִיָּה בָּאָה.

כֻּלָּן קוֹבְלוֹת מַר וְהוֹמוֹת:

לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתָּנוּ. –

עֵת הֵאָסֵף קְצִיר הַחֲלֹמוֹת.


רַבִּים מֶנּוּ יָמִים, שָׁנִים

אֶת יַתְמוּתָם נָשְּׂאוּ דֻמָּם;

אֵין מִמֶּנּוּ מַקְדִּים זְמַנּוֹ,

אֵין מִמֶּנּוּ בָּאִים פְּגוּמִים.


דַּע, כִּי לֹא נֻתַּתָּ אָדוֹן

עַל הַחֲלֹמוֹת, יְצִירֵי אֵלִים;

אָדוֹן אַתָּה רַק עַל צְבָעִים,

לִשְׁקֹל מִלִּים, לִבְחֹר כֵּלִים


לֵאמֹר: אֵלֶּה – נַפְשָׁם קוֹלוֹת,

אֵלֶּה יִחְיוּ חַיֵי אֹמֶר:

וּלְאֵלֶּה אֵין תַּקָּנָה

אֶלָּא צֶבַע, אֶלָא חֹמֶר.


אֶשְׁמַע עַתָּה אֶת הַדְּבָרִים,

וְהַדְּבָרִים לֹא מֵעַתָּה;

אָכֵן אֵין לִי עוֹד כָּל צְדָקָה

לְהִתְנַצֵּל, לְהִתְחַטֵּא.


רַב הַדָּם אְַשֶׁר שָׁפַכְתִּי.

דַּם נְעוּרַי, דַּם יְצוּרַי,

שֶׁטִפַּחְתִּים וְהֶחְֶרַבְתִּים

לְשִֹמְחָתִי וּלְיִסּוּרַי.


קִירוֹת חַדְרִי, נוֹצוֹת כָּרִי,

עִמְדוּ, סַפְּרוּ מַעֲשֵֹי רֶצַח;

וְאַתֶּם, פָּנַי הָעֲגוּמִים,

צְחוֹק הַשָֹּפָה, קִמְטֵי מֵצַח.


קוּמוּ כֻּלְכֶם וַעֲנוּ בִּי,

וְקָרָא כָּל יוֹדֵעַ סָתוּם;

מַה מִקַּוֵּי שָֹפָה סְגוּרָה,

מַה מִּלֵּב הָאִישׁ הֶחָתוּם.


הַחֲלוֹמוֹת עַתָּה קָמוּ.

כָּל יְצוּרַי נָתְנוּ קוֹלָם;

עַתָּה יִחְיוּ, עַתָּה יַעֲלוּ,

עַתָּה אֶבְנֶה שְׁמָם בָּעוֹלָם.


ארץ, תרע"ט

בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְחַיַּי

כָּתַבְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַמְּגִלָּה;

אַחֲרֵי שֶלִּבִּי תִּכַּנְתִּי,

וְנַפְשִי עַל אוֹרָהּ וְצִלָּהּ.


אַחֲרֵי שֶׁגַּרְתִּי מֶרְחַקִּים

וְשַׁבְתִּי אֶל קִנִּי חֲזָרָה

שַׁבְתִּי לְמַעַן לְהָחֵל

מֵחָדָשׁ אֶת חַיַּי בִּסְעָרָה.


הוֹי נָוִי, הַפִּנָּה הַקְּדוֹשָׁה.

מִי שָׁאַף רַק פַּעַם אֲוִירֵךְ –

הֲיוּכַל לָנוּחַ בַּנֵּכָר.

בַּנֵּכָר לֹא לָשִׁיר אֶת שִׁירֵךְ.


אֲרָצוֹת כַּבִּירוֹת עָבַרְתִּי,

מַמְלָכוֹת כִּמְגִלוֹת לִי שְׁטוּחוֹת –

הֲיֵשׁ כְּשָׁמַיִךְ בָּעוֹלָם,

וְאִם יֵש כִּמְנוּחָתֵךְ בַּמְנוּחוֹת!


הוֹי שֶׁמֶשׁ, הוֹי שֶׁמֶשׁ מַשְׁכִּירָה,

הוֹי יַמִּים וּנְחָלִים וּנְהָרוֹת;

הוֹי לֵילוֹת הַנֶּגֶב בַּתַּמּוּז

וּבְתִשְׁרֵי – כָּל סוּפוֹת וּסְעָרוֹת. –


מָה אַתֶּם מוּל סַעֲרוֹת הַנְּעוּרִים,

וּבָקְרֵי אָהֳלִי הַנָּאוֶה.

עִם שִׁכְרוֹת מִשְֹחֲקֵי הָעֶלֶם

עִם הַלְמוּת לְבָבוֹ הָרָוֶה.


הוֹי כַּמָּה אָהַבְתִּי בִּנְעוּרַי

חֲלִיפוֹת לַבְּקָרִים וּתְמוּרוֹת;

רַבּוֹת נִטַּשְׁטְשׁוּ פְּנֵיהֶן

רַבּוֹת בְּלִבִּי עוֹד שְׁמוּרוֹת.


עֵינַיִם וּקְוצֻּוֹת וּזְרוֹעוֹת,

וְנַעֲרָה וְנַעֲרָה – וְעִתָּהּ;

הוֹי יַמֵּי דְּגָנִיוֹת הַתְּכֵלֵת

בֵּין יָמִּים שֶל דָּגָן וְחִטָּה.


וְאַתֶּם, מַחֲבוֹאֵי הַיַּעַר.

מַה־יַעֲרֹג לִבִּי אֲלֵיכֶם;

יִסּוּרֵי הַנְּעוּרִים וְאָשְׁרָם –

אַיֵּכֶם, אַיֶּכֶם, אַיֵּכֶם!


וּבְכָל זֹאת כִּי שַׁבְתִּי עָדַיִךְ.

הוֹי, פִּנַּת הוֹרָתִי הַנְּעִימָה.

לֹא שָׁנִים עִמָּדֵךְ אֵשֵׁבָה,

כִּי נַפְשִׁי עִמָּדֵךְ לֹא תְּמִימָה.


הֲתֵדְעִי אֵיךְ בָּאתִי אֵלַיִךְ? –

בְּחֵיק אֲוִירוֹנִים דָּאִיתִי;

עִם צִפּוֹר שָׁמַיִם הִשְׁלַמְתִּי,

וְעִמָּהּ הֵפַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי.


עִם צִפּוֹר שָׁמַיִם הִשְׁלַמְתִּי –

וְצִפּוֹר מִמֶּנִי בּוֹרַחַת,

וְהִנֵּה מִתַּחַת שָׁמַיִם

הֲוָיָה שֶל בַּרְזֶל צוֹרַחַת.


צִפּוֹר שֶל בַּרְזֶל בְּחֵיקָהּ

אֶת אַחַד הָעִבְרִים הִסְתִּירָה;

וָאֶדָא אֶל מִקְדַּשׁ נְעוּרַי

עַל כַּנְפֵי הַצִּפּוֹר הַשְֹּכִירָה.


הֲתִזְכֹּר, אֵימָתַי תָּלִיתִי

בְּמַסְמֵר אֶת נַרְתִּיק הַתְּפִלִּין.

וָאֶפְתַּח אֶת אֶשְׁנַב חַלּוֹנִי

וָאֶקְרַע מֵעָלָיו הַוִּילוֹן?


אוֹ שֶׁמָּא שְׁכַחְתַּנִי מִלִּבְּךָ.

וַתִּסְגֹּר מֵאַחֲרֵי דְּלָתָיִם,

וַתִּשְֹרֹף הַגֶּשֶׁר הַקָּטָן,

וַתִּקְרַע חֲבָלָיו לִקְרָעִים?


אִִם כָּךְ וְאִם כָּךְ – וְאָנֹכִי

עֲדֶן לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת דְּמוּתְךָ.

אֶת מוּתִי חָלַמְתִּי לֹא אַחַת,

אַךְ לֹא חָלַמְתִּי אֶת מוּתְךָ.


אְֶמֶת, נִשְׁמָתִי הֶחֱלִידָה

וְעִמִּי הֵבֵאתִי מְאֵרָה,

כָּל אֶצְבַּע בִּי – חֶרֶט שֶל בַּרְזֶל,

כָּל שֵׁן בְּתוֹךְ פִּי – הִיא מְגֵרָה.


אֱמֶת, כִּי רֹאשִׁי יָם־לַהַב,

קַלַּחַת לֶהָבָה וּרְשָׁפִים;

גַּע בּוֹ – וּפָרַץ־פְּרָצִים,

וְעָפוּ כַּדּוּרִים וּשְֹרָפִים.


אַךְ בֵּין כָּתְלֵי לְבָבִי הֶחָרוּךְ,

וּבְעִמְקֵי נִשְׁמָתִי הַשְֹּרוּפָה,

יֶשְנָהּ עוֹד טִפָּה, לֹא חָרְבָה

וְעָמְדָה בִּשְֹרֵפַת הַתְּקוּפָה.


וּבְאֵגֶל הַמַּיִם הַזַּכִּים

רָחַצְתִּי אֶת בְּשָֹרִי לִפְעָמִים;

וְאַחֲרֵי הָרְחִיצָה רָאִיתִי

וְהִנֵּה אֲנִי יֶלֶד תָּמִים.


וּבְאֵגֶל הַמַּיִם הַזַּכִּים

נִשְׁתַּקְפָה לִי דְמוּתְךָ בַּלֵילוֹת;

וּבְמַאֲפֵל שָׁמַיִם עֲכוּרִים

לִי מִצְמְצָה רְצוּעַת הַתְּכֵלֶת.


לָכֵן אַל תִּירָא, אָהֳלִי,

לֹא בָּאתִי לְהַחֲרִיב שְׁאֵרִיתְךָ.

אָעוּף מֵעַל לְכַרְכֻּבְּךָ,

וּבְמַגַּע הַפֶּה לֹא אְַמִיתְךָ.


הַאֵין פִּירָמִידוֹת בַּמִּזְרָח? –

הֵן עֵדֵי עוֹלָמוֹת נֶחֱרָבִים;

תַּיָּרִים לְרַגְלָן יָנוּחוּ

הַהוֹלְכִים וּבָאִים וְשָׁבִים,


הִשָּׁאֵר גַּם אַתָּה בְּלִבִּי

לְזִכְרוֹן הַיָּמִים הַיְקָרִים,

סֵמֶל הַיַּלְדוּת הַתְּמִימָה

בֵּין סִמְלֵי הֲוָיַת הֶעָרִים.


רֶגַע אֲרַחֵף עָלֶיךָ

וְאַחַר לְדַרְכִּי אָעוּפָה;

צְרִיחַת הַמְּכוֹנָה לִי קוֹרְאָה

וְתִמְרוֹת קִיטוֹרֵי הַתְּקוּפָה.


ארץ, תרע"ט

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.