פֹּה וְשָׁם עַד אֶפֶס מָקוֹם

יוֹם וָלַיְלָה סֹב סְבָבוּנִי;

יוֹם וָלַיְלָה קְהַל זִכְרוֹנוֹת.

רוּחוֹת עָבָר פִּעֲמוּנִי.

קְהַל זִכְרוֹנוֹת, רוּחוֹת טוֹבוֹת,

שָׁכְנוּ כְּבָר בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה

קָמוֹת, עוֹלוֹת וּמִתְאַחֲזוֹת

מִי בַּשֵּׁשׁ וּמִי בַּיְּרִיעָה.

אַחַת עוֹלָה, שְׁנִיָּה בָּאָה.

כֻּלָּן קוֹבְלוֹת מַר וְהוֹמוֹת:

לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתָּנוּ. –

עֵת הֵאָסֵף קְצִיר הַחֲלֹמוֹת.

רַבִּים מֶנּוּ יָמִים, שָׁנִים

אֶת יַתְמוּתָם נָשְּׂאוּ דֻמָּם;

אֵין מִמֶּנּוּ מַקְדִּים זְמַנּוֹ,

אֵין מִמֶּנּוּ בָּאִים פְּגוּמִים.

דַּע, כִּי לֹא נֻתַּתָּ אָדוֹן

עַל הַחֲלֹמוֹת, יְצִירֵי אֵלִים;

אָדוֹן אַתָּה רַק עַל צְבָעִים,

לִשְׁקֹל מִלִּים, לִבְחֹר כֵּלִים

לֵאמֹר: אֵלֶּה – נַפְשָׁם קוֹלוֹת,

אֵלֶּה יִחְיוּ חַיֵי אֹמֶר:

וּלְאֵלֶּה אֵין תַּקָּנָה

אֶלָּא צֶבַע, אֶלָא חֹמֶר.

אֶשְׁמַע עַתָּה אֶת הַדְּבָרִים,

וְהַדְּבָרִים לֹא מֵעַתָּה;

אָכֵן אֵין לִי עוֹד כָּל צְדָקָה

לְהִתְנַצֵּל, לְהִתְחַטֵּא.

רַב הַדָּם אְַשֶׁר שָׁפַכְתִּי.

דַּם נְעוּרַי, דַּם יְצוּרַי,

שֶׁטִפַּחְתִּים וְהֶחְֶרַבְתִּים

לְשִֹמְחָתִי וּלְיִסּוּרַי.

קִירוֹת חַדְרִי, נוֹצוֹת כָּרִי,

עִמְדוּ, סַפְּרוּ מַעֲשֵֹי רֶצַח;

וְאַתֶּם, פָּנַי הָעֲגוּמִים,

צְחוֹק הַשָֹּפָה, קִמְטֵי מֵצַח.

קוּמוּ כֻּלְכֶם וַעֲנוּ בִּי,

וְקָרָא כָּל יוֹדֵעַ סָתוּם;

מַה מִקַּוֵּי שָֹפָה סְגוּרָה,

מַה מִּלֵּב הָאִישׁ הֶחָתוּם.

הַחֲלוֹמוֹת עַתָּה קָמוּ.

כָּל יְצוּרַי נָתְנוּ קוֹלָם;

עַתָּה יִחְיוּ, עַתָּה יַעֲלוּ,

עַתָּה אֶבְנֶה שְׁמָם בָּעוֹלָם.

ארץ, תרע"ט