

פֹּה וְשָׁם עַד אֶפֶס מָקוֹם
יוֹם וָלַיְלָה סֹב סְבָבוּנִי;
יוֹם וָלַיְלָה קְהַל זִכְרוֹנוֹת.
רוּחוֹת עָבָר פִּעֲמוּנִי.
קְהַל זִכְרוֹנוֹת, רוּחוֹת טוֹבוֹת,
שָׁכְנוּ כְּבָר בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה
קָמוֹת, עוֹלוֹת וּמִתְאַחֲזוֹת
מִי בַּשֵּׁשׁ וּמִי בַּיְּרִיעָה.
אַחַת עוֹלָה, שְׁנִיָּה בָּאָה.
כֻּלָּן קוֹבְלוֹת מַר וְהוֹמוֹת:
לָמָּה, לָמָּה עֲזַבְתָּנוּ. –
עֵת הֵאָסֵף קְצִיר הַחֲלֹמוֹת.
רַבִּים מֶנּוּ יָמִים, שָׁנִים
אֶת יַתְמוּתָם נָשְּׂאוּ דֻמָּם;
אֵין מִמֶּנּוּ מַקְדִּים זְמַנּוֹ,
אֵין מִמֶּנּוּ בָּאִים פְּגוּמִים.
דַּע, כִּי לֹא נֻתַּתָּ אָדוֹן
עַל הַחֲלֹמוֹת, יְצִירֵי אֵלִים;
אָדוֹן אַתָּה רַק עַל צְבָעִים,
לִשְׁקֹל מִלִּים, לִבְחֹר כֵּלִים
לֵאמֹר: אֵלֶּה – נַפְשָׁם קוֹלוֹת,
אֵלֶּה יִחְיוּ חַיֵי אֹמֶר:
וּלְאֵלֶּה אֵין תַּקָּנָה
אֶלָּא צֶבַע, אֶלָא חֹמֶר.
אֶשְׁמַע עַתָּה אֶת הַדְּבָרִים,
וְהַדְּבָרִים לֹא מֵעַתָּה;
אָכֵן אֵין לִי עוֹד כָּל צְדָקָה
לְהִתְנַצֵּל, לְהִתְחַטֵּא.
רַב הַדָּם אְַשֶׁר שָׁפַכְתִּי.
דַּם נְעוּרַי, דַּם יְצוּרַי,
שֶׁטִפַּחְתִּים וְהֶחְֶרַבְתִּים
לְשִֹמְחָתִי וּלְיִסּוּרַי.
קִירוֹת חַדְרִי, נוֹצוֹת כָּרִי,
עִמְדוּ, סַפְּרוּ מַעֲשֵֹי רֶצַח;
וְאַתֶּם, פָּנַי הָעֲגוּמִים,
צְחוֹק הַשָֹּפָה, קִמְטֵי מֵצַח.
קוּמוּ כֻּלְכֶם וַעֲנוּ בִּי,
וְקָרָא כָּל יוֹדֵעַ סָתוּם;
מַה מִקַּוֵּי שָֹפָה סְגוּרָה,
מַה מִּלֵּב הָאִישׁ הֶחָתוּם.
הַחֲלוֹמוֹת עַתָּה קָמוּ.
כָּל יְצוּרַי נָתְנוּ קוֹלָם;
עַתָּה יִחְיוּ, עַתָּה יַעֲלוּ,
עַתָּה אֶבְנֶה שְׁמָם בָּעוֹלָם.
ארץ, תרע"ט