מתוך המחזור ‘עניבות’, שכונס בחלקו ב“שעריך, מולדת” תחת הכותרת ‘כושלים’, נדפס בכתובים, תרצ"ג. כאן מובאים קטע הפתיחה וכן פרק שלא נכנסו ל’כושלים'.

אֲנִי קָשׁוּר עִם כָּל גּוֹרָל

וְדַם כָּל נֶפֶשׁ אֲקַדֵּשׁ;

אֲנִי – הַפְּרָט, אֲנִי – הַכְּלָל

וְכָל הַיֵּשׁ.

שְׁלשִׁים שָׁנָה תָּלָה עָלָיו הַחֶבֶל

עִם עֲנִיבָה;

שְׁלשִׁים שָׁנָה טִפֵּס צִלּוֹ שֶׁל הֶבֶל

שְׁלִיבָה, שְׁלִיבָה,

שְׁלשִׁים שָׁנָה קִוָּה.

שְׁלשִׁים שָׁנָה רָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּכָל שְׁמָנִים

עִדֵּן צַוָּאר

בְּעוֹד מֹהוֹ הָיָה כְּבֶן שְׁמוֹנִים,

וְכָל אֲשֶׁר רָאָה – צָבָר

בִּתְהוֹם עֵינָיו וּפַרְצוּפוֹ הָלַךְ וְחָוָר.

שְׁלשִׁים שָׁנָה חָלַם,

אָהַב, שָׂנֵא, שָׁתָה…

וּבִיחִידוּת, אוֹ עִם קְהַל עָם,

וְעַל סִפּוּן סְפִינָה וְגַם בִּפְנִים הַתָּא

צָחַק וְלֵאלֹהָיו חָטָא.

וּבִשְׁלשִׁים וְאַחַת הוּא בָּא לְאֶרֶץ אֲבוֹתָיו,

וּבְכִיסוֹ –

כָּל נַפְתּוּלָיו, וּבְמֹחוֹ – כָּל עֲבוֹתָיו

וּבַלַּיְלָה לְאוֹר לְבָנָה, חָדַר מִבֵּין סִדְקֵי תְּרִיסוֹ,

נִכְנַס וְטִפֵּס וְתָלָה עַצְמוֹ בְּבֵית…

בֵּינִי וּבֵין עִירִי

דְּבַר־מָה, אֵינוֹ נִרְאֶה, מַפְרִיד,

וְהוּא זֶה, שֶׁמְּרַצֵּחַ אֶת שִׁירִי

אוֹ מַפְרִיץ מִמֶּנּוּ אֵשׁ גָּפְרִית;

סְדַק־מָה רָחְבּוֹ כְּשַׂעֲרָה

וּמִתְרַחֵב עַד לְפִתְחָהּ שֶׁל תְּהוֹם;

וְזֹאת הַתְּהוֹם, אֲשֶׁר בֵּין צַעֲרִי לְצַעֲרָהּ

כְּמוֹ בֵּין שִׂמְחוֹתֵינוּ בְּעֶצֶם יוֹם.

וַאֲהָהּ, אָמַרְתִּי לְהַשְׁלִים עִם הֶהָמוֹן

וּלְהַפְעֵם לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב

שָׁלוֹם כְּמוֹ מִפַּעֲמוֹן –

אַךְ לַשַּׁוְא.

ספר השנה של ארץ־ישראל לשנת תרצ"ד

אִם יֵשׁ אֵי־שָׁם רָחוֹק

נָוֶה קָטָן, שָׁקֵט

וְלוֹ גְזוֹזְטְרָא שֶׁל עֵץ

וְעַל יָדָהּ שָׁקֵד,

אִם יֵשׁ אֵי־שָׁם רָחוֹק,

וְלוּ מְאוֹת פַּרְסָה,

סַבְתָּא, לְנֶכְדָּתָהּ

תָּשִׁיר עוֹד שִׁיר עַרְשָׂהּ –

כִּי אָז אָעוּף לְשָׁם

בְּאַחַד הָעֲרָבִים

וְשָׁם נִמְנֶה יַחְדָּו

מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים.

ספר השנה של ארץ־ישראל לשנת תרצ"ד

שֵׁב וָדֹֹם, כִּי אַךְ לַשָּׁוְא דְּבָרִים

הַמְלַבִּים דְּוָיִים;

הַדִּבּוּר – כַּסַּעַר עַל הָרִים,

הַשְּׁתִיקָה – כְּרוּחַ צַח עֲלֵי שְׁפָיִים.

ספר השנה של ארץ־ישראל לשנת תרצ"ה