תִּשְׁכַּח יְמִינְכֶם אֲשֶׁר שְׁכַחְתֶּם יְרוּשָׁלָיִם!

תִּדְבַּק לְשׁוֹנְכֶם לְחִכְּכֶם!

יַעַן כִּי נִתְרוֹקַנְתֶּם מִן הַמַּעֲמַקִּים עַד הַשּׁוּלַיִם

וּמִצְּפוּנוֹתֵיכֶם שׁוֹאֵג רֵיקְכֶם.

הֲרֵי אֶתְמוֹל וְעוֹד הַיּוֹם בַּבֹּקֶר

אֶת שֵׁם קָדְשָׁהּ נְשָׂאתֶם וְלַפִּידָהּ;

אֵינִי יוֹדֵעַ מָתַי עֲבַדְתֶּם לַשֶּׁקֶר:

עִם הַשְּׁבוּעָה, אוֹ עִם הַבְּגִידָה.

שַׂמְּחִינִי שׁוּב, יְרוּשָׁלַיִם, וְנִשְׂמַחְתִּי!

שֶׁמִּתּוֹכֵךְ כְּוֶרֶד מֵאֶבֶן הָצְמַחְתִּי.

כְּוֶרֶד מֵאֶבֶן, אוֹ כְּאֶבֶן מֵחֹרֶשׁ מְזֻיָּת,

אוֹ כְּיַהֲלֹם־דָּם עַל שִׂפְתֵי כָּל מוּמָת.

שַׂמְחִינִי מְאֹד, כִּי מְאֹד נֶעֱצַבְתִּי –

אַךְ אִם יֶשַׁע שָׂגַבְתִּי;

שֶׁכֵּן בֵּין שֶׁשָּׁכַבְתִּי וּבֵין שֶׁקַּמְתִּי,

בְּאַבְנֵי קֹדֶשׁ נִרְגַּמְתִּי.

קמה, תש"ט

כָּל שְׂרֵפוֹתֵינוּ מֶשֶׁךְ שְׁנוֹת אַלְפַּיִם

צְפוּיוֹת הָיוּ מֵרֹאשׁ בְּאֵשׁ יְרוּשָׁלַיִם

כְּשֵׁם שֶׁכָּל הַפִּזּוּרִים וְהָעֻלִּים

הָיוּ בַּקּוֹלָרִין הָהֵם כְּלוּלִים

וְכָל הַשִּׁעְבּוּדִים וְכָל הַגָּלֻיּוֹת

הָיוּ מִן הַכְּבָלִים הָהֵם חֻלִיוֹת.

עַל כֵּן עִם בְּכִי הָאִישׁ מֵעֲנָתוֹת,

כַּאֲשֶׁר רָאָה בְּהֶרֶס הַשָּׁתוֹת,

בָּכוּ דּוֹרוֹת, צָוְחוּ אָבוֹת עַל הַבָּנִים

כִּי הַחֻרְבָּן הָיָה עִלַּת הַחָרְבָּנִים.

וּכְשֵׁם שֶׁעִם אוֹתוֹ חֻרְבָּן יָצָא דִּינָהּ

שֶׁל הָאֻמָּה לִשְׁבִי, לְטֶבַח וּלְקִינָה

כָּךְ עִם קִמּוּם יְרוּשָׁלַיִם קוֹם יָקוּם

הָעָם וְיִגָּאֵל מִשִּׁעְבּוּדֵי עַכּוּ"ם.

יְרוּשָׁלַיִם אֵינֶנָּה עִיר בֶּעָרִים,

הִיא כְּלִיל עוֹלָמוֹת גְּלוּמִים

וְכָל הַגֵּיאָיוֹת וְהֶהָרִים

צוֹפְנִים אוֹצָרוֹת בְּלוּמִים

וְכָל הַשְּׂמָחוֹת וְהַיְגוֹנִים

בָּהֶם מְקֻפָּלִים וַחֲתוּמִים

עִם שַׁאֲגַת אֲרָיוֹת וְגַעְגּוּעֵי יוֹנִים,

וְכָל הָעֲתִידוֹת, חֲלוּמִים וְשֶׁאֵינָם חֲלוּמִים,

וְכָל חָזוֹן לַמּוֹעֵד

מְלַבְלְבִים בָּהֶם לְעוֹלָם וָעֵד.

כִּי הֵיכָן וְעַל אֵילוּ בָּמוֹת

נִשְּׂאוּ לֵאלֹהִים וְאָדָם תְּפִלּוֹת רָמוֹת

וְהִמְנוֹנוֹת נִשְׂגָּבִים

כְּמִתַּחַת שְׁמֵי יְרוּשָׁלַיִם הַנָּאוִים,

וְהֵיכָן נִתָּן לִטְעֹם

טַעַם חַיִּים וּמָוֶת וְרוֹמְמוּת הַהֲוָיָה

וְהֶבְדֵל בֵּין רוּם לִתְהוֹם,

בֵּין אֱמֶת לְשֶׁקֶר, בֵּין מְצִיאוּת לַהֲזָיָה

אִם לֹא בִּירוּשָׁלַיִם זוֹ

וּבְנוֹפָהּ עִם גִּלּוּיוֹ וְרִמְזוֹ.

וּפַעַם בָּכִיתִי רַב בֶּכֶה בְּעִיר זֹאת,

כִּי הִרְשֵׁיתִי יְגוֹנִי לְהִנָּגֵר פְּרַזוֹת,

וְהַבְּכִי הָיָה כָּל כָּך תְּהוֹמִי,

שֶׁבְּאֵיזֶה אֹרַח־פֶּלֶא פִּתְאוֹמִי

הָפַךְ לְשִׂמְחָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי שַׁחְרָהּ

וּמַה זֹּה עוֹשָׂה,

יָדַעְתִּי רַק, כִּי יְרוּשָׁלַיִם הִגִּישָׁה לִי כּוֹסָהּ,

וָאֵשְׁתְּ מִמֶּנָּה עַד לְשָׁכְרָה;

וְלֹא הָיָה לִי כַּיּוֹם הַהוּא לְנֶחָמָה,

לִבְרָכָה וּלְיֶפַע

וְלִשְׁאָר הַחֲסָדִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

כְּמִקֶּרֶן שֶׁל שֶׁפַע.

א. תִּינוֹקוֹת בֵּית רַבָּן

תִּינוֹקוֹת בֵּית רַבָּן

תִּינוֹקוֹת יִשְׂרָאֵל,

כִּי יִשְׁאַל הַמַּלְאָךְ

הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל:

אֵיךְ שְׁנִיתֶם הַתּוֹרָה

אָלֶף, בֵּית, וְגִימֶל,

אֵיךְ קִיַּמְתֶּם בְּרִיתְכֶם

עִם אָדָם וְעִם אֵל –

וַעֲנִיתֶם כְּמוֹ

שֶׁעָנוּ הָאָבוֹת:

לָמַדְנוּ תוֹרָה

מִתּוֹךְ אֵשׁ לֶהָבוֹת.

    קָמָץ אָלֶף אָ

    אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם,

    וְדָּמֵנוּ נִשְׁפָּךְ כַּמָיִם

ב. לְכוּ נְרַנְּנָה לַאֲדֹנָי

לְכוּ נְרַנְּנָה לַאֲדֹנָי

לִקְרַאת שַׁבָּת

בְּאֵשׁ וָדָם:

לְכוּ נְרַנְּנָה לַאֲדֹנָי

עַל הָרֵי צְפָת

עִם סוֹפֵר סת"ם

וּבֵן וָבַת;

לְכוּ נְרַנְּנָה לַאֲדֹנָי

כִּי הוּא אֶחָד

וּשְׁמוֹ אֶחָד.

הארץ, 17.8.36

אַתָּה, אֱלֹהַי, יוֹדֵעַ וָעֵד

כִּי לֹא זָנִיתִי אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר,

וְאַף כִּי לֹא עֲנִיתָנִי לַמּוֹעֵד,

וְאַף כִּי יִשְׁעֲךָ מְאֹד אֵחַר,

וְאַף כִּי נֶעֱזָב הָיִיתִי וּמְשׁוֹמָם

וּשְׁכוּחַ חַסְדְּךָ הָרַב –

קָרָאתִי אֵלֶיךָ יוֹמָם

וְגַם בַּלַּיְלָה אוֹתְךָ אֲשַׁו

לְנֶגְדִּי בְּשִׂמְחָה

וְכָל דָּמִי יֹאמַר שִׁמְךָ.

מחברות לספרות, תשרי תש"י