וְעוֹד טֶרֶם קִוִּיתִי לָאוֹרָה –

וּלְנֹגַהּ עוֹד טֶרֶם יִחָלְתִּי, –

וּכְבָר קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ בְּחַלּוֹנִי,

הוֹ, אֹשֶׁר אֲשֶׁר לֹא פִלָּלְתִּי!

בֶּהָמוֹן חוֹגֵג, זַכִּים, בְּהִירִים,

קַוֵּי זֹהַר, קַוֵּי כָתֶם! –

הֲרַק לְנַשֵּׁק לִי וְלֹא יוֹתֵר,

לַחֲדַר מִשְׁכָּבִי בָּאתֶם? –

אוֹ יְרַדְתֶּם פֹּה מָטָּה –

קַוֵּי זֹהַר, מִשְּׁמֵי רָמָה,

וְעַל כַּנְפֵי אוֹרְכֶם תֹּאמְרוּ

לָשֵׂאת גַּם אֶת נַפְשִׁי שָׁמָּה? –

לָמָּה יִדְאַב הַלֵּב, עַל מָה סוֹעֵר הוּא כֹה?

הֲבִגְלַל –

שֶׁאֵין מְנַחֵם לָעָם, אֵין שָׂם לֵב אֶל הַגּוֹי,

אֶל הַכְּלַל?

שֶׁכְּצִפּוֹר הַמְבַקְּשָׁה לָהּ קֵן בְּאֶרֶץ קֹר

בְּתוֹר סְתָו;

כֵּן יְבַקֵּשׁ גַּם הוּא, פִּנַּת־חֹם, קֶרֶן־דְּרוֹר, –

וְלַשָּׁוְא…

הֵן תִּקְוָה עוֹד יֵשׁ; וְאִם תְּשׁוּעָה אֵין עוֹד –

הֲלֹא תְהִי!

כִּי עוֹד יָקוּם הָעָם – עִזּוּז יִלְבַּשׁ וָהוֹד –

וִיחִי!

וְעָף הַחֲלוֹם, הַחֲלוֹם הַטּוֹב,

עִם בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ עָף,

כְּקֶרֶן אוֹר מִכֶּלֶא צָר,

וְהוּא עוֹד טֶרֶם שָׁב.

בַּמִּזְרָח־שָׁם אֲחַכֶּה לוֹ,

שָׁם, מֵחֵיק הַתְּהוֹם,

יִזְרַח אוֹר הַשֶּׁמֶש לִי,

יַחְזֹר גַּם הַחֲלוֹם.

בַּמִּזְרָח־שָׁם אֲחַכֶּה לוֹ –

עִם שַׁחַר אֲנִי קָם:

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה וְרַק הַחֲלוֹם

לֹא יִצְמַח עוֹד מִשָּׁם.

כָּל יוֹם וָיוֹם, עִם הָנֵץ יוֹם,

אֲחַכֶּה לוֹ לַשָּׁוְא:

הַשֶּׁמֶשׁ בָּא, מוֹפִיעַ שׁוּב

וַחֲלוֹמִי טֶרֶם שָׁב…

הִיא נָמָה נָמָה לָהּ,

אֲנִי קָרַבְתִּי דֹם:

עַל פְּנֵי מַלְאָכִי זֶה

עוֹד רִפְרֵף הַחֲלוֹם;

צְחוֹק־נְעִימוֹת רַךְ

בָּא וְנָח בַּלָּט

עַל הָעוֹר הַצַּח,

עַל הַפֶה הַקָּט;

בְּגַל תַּלְתַּלֵּי־שְׁחוֹר,

עִנֵּד רֹאשׁ הַכְּרוּב

נֶחְבָּא צְחוֹק־חֵן זֶה,

נִגְלֶה, נֶחְבָּא שׁוּב.

רַעַד, רֶטֶט קַל,

פֶּתַע עָבַר בִּי;

לִבִּי נָקַף, חָל –

מַה זֶּה הָיָה לִי?

רֹאשִׁי צָנַח אַט –

לֹא יָדַעְתִּי מָה;

שׁוֹלָל לִבִּי בִי –

וְנָשַׁקְתִּי לָהּ.

כְּרוּבִי רָעַד קְצַת

פָּקַח עֵינֵי תֹם –

וְחָזַר סְגָרָן – הַס!

סְגָרָן הַחֲלוֹם.

I

בְּגַל עָבִים צְחֹרוֹת אָז נָמָה הַלְּבָנָה;

הֶעָבִים הַצְּחוֹרוֹת הֵן כִּסְתוֹת שָׁמָיִם,

וַעֲדַת הַכֹּכָבִים הַפְּזוּרָה אָז נָמָה,

וּכְרוּבֵי הַחֲלוֹם סָבִיב דָּאִים…

הָאָדָם אָז סִפֵּר עִם חַוָּה בָּעֵדֶן,

וְלֹא נִזְהָר וְנָשַׁק לְחַוָּה –

לְצִלְצוּל הַנְּשִׁיקָה הֵקִיצָה בַמְרוֹמִים

הַלְּבָנָה וְהִיא חוֹלַת אַהֲבָה.

II

הַלְּבָנָה הֵקִיצָה בְּאֶמְצַע חֲלוֹמָהּ

כָּכָה חִוֶּרֶת;

וְהִיא שָׁטָה בְשַׁפְרִיר הַתְּכֵלֶת לְבַקֵּשׁ

בֶּן־חֲלוֹמָהּ הַחֶרֶס.

הִיא שָׁטָה וּמְבַקְשָׁה בְּכָל כַּנְפוֹת הַשְּׁחָקִים

הִיא צוֹפָה לְפָנִים וּלְאָחוֹר,

“שָׁוְא דִּבֵּר הַחֲלוֹם לָהּ!” וַתָּלֶט פָּנֶיהָ

וְנִבְלְעַה בְחֵיק עָנָן שָׁחוֹר…

III

הִתְגַּעְגְעָה הַלְּבָנָה לַשֶּׁמֶשׁ,

רַק אוֹתוֹ הִיא בִקְשָׁה בַשְּׁחָקִים,

וַיְהִי כִּי לֹא מָצְאָה אֶת־בְּחִירָהּ –

בָּאָה אֶל חֵיק בֶּן־מַחֲשַׁכִּים…

לוּ יָדְעָה הַלְּבָנָה הַחִוְרָה

כִּי בְמִזְרָח יוֹפִיעַ הַשָּׁמֶשׁ,

בְּוַדַּאי הִמְתִּינָה עַד בֹּקֶר

וְלֹא הִתְמַכְּרָה לְעָנָן, בֶּן־אָמֶשׁ.

IV

הַבֹּקֶר כְּבָר פָּקַח עַפְעַפָּיו –

וְהֵם עוֹמְדִים בָּעֵדֶן עוֹד צְמוּדִים;

וּלְצִלְצוּל נְשִׁיקַת הָאִשָּׁה

נֵעוֹר בְּמִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ,

בְּפָנָיו הַצּוֹחֲקִים וּוְרֻדִּים…

וְעַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הָרְחָבִים

תָּעוּ מַבָּטָיו שֶׁל אוֹרָה,

הוּא בִקֵּשׁ לִבְנָתוֹ וְלֹא מְצָאָהּ,

וּדְמָעוֹת שֶׁל־זֹהַר נָפָלוּ

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַשְּׁחוֹרָה.

לֹא רָאִית

מֵעוֹלָם אַתְּ

רִמְזֵי כוֹכְבֵי־רֹם;

אוֹ רָאִית,

וְלֹא הֵבַנְתְּ,

אוֹתָם עַד הַיּוֹם…

אָמְנָם, אִם

נִכְסֶפֶת אַתְּ,

לְפֵשֶר סוֹדָם זֶה –

חַבְּקִינִי־נָא,

וּשְׁקִינִי־נָא,

עַל עֵינַי וְעַל הַפֶּה,

וּבְיַד יְמִינֵךְ

סַלְסְלִי

אֶת שַׂעֲרוֹתַי אָט,

וּפֵשֶׁר רִמְזֵי

כוֹכְבֵי–רֹם,

אֲסַפֶּר לָךְ בַּלָּט:

כּוֹכְבֵי–רֹם

מִזְדַּעְזְעִים,

מִשְׁתּוֹמְמִים כִּמְעָט;

מְצַחֲקִים לִי,

וְשׁוֹאֲלִים:

לָמָּה יַחְבֹּק יָד?

לָמָּה־זֶּה

לֹא יִשַּׁק לָהּ,

לַנַּעֲרָה זֹה, מִכְּבָר?

הֵן חשֶׁךְ שָׁם,

וּדְמָמָה שָׁם,

לֹא יִרְאֶה אוֹתָם זָר.

– הוּמוֹרֵיסְקָה –

אֶת לִבְּךָ, הַנַּעַר, אֶת לִבְּךָ תְּנָה לָנוּ!

כּוֹכָבִים אֵלַי הִתְחַנָּנוּ.

תְּנָה לָנוּ אֶת לִבְּךָ הֶחָמִים, הָרַךְ,

אֶת לִבְּךָ הַהוֹלֵם כָּל־כַּךְ…

וְהָיָה בְּדַבֵּר הָאֶחָד אֲהָבִים –

וּלְבָבוֹ לֹא יִהְיֶה לְהָבִים;

כִּי תִשָּׁבַע הָאַחַת אַהֲבָתָהּ לְדוֹד –

וּלְבָבָהּ לֹא יִהְיֶה יְקוֹד;

כִּי יַחְבֹּק הָעֶלֶם יַלְדָּתוֹ, בַּת־תֹּם –

וּלְבָבוֹ לֹא יִגְוַע בַּחֲלוֹם;

כִּי תִשַּׁק הַיָּפָה לִידִידָהּ הָרַךְ –

וּלְבָבָה בְּקִרְבָּהּ לֹא יַךְ;

אָז נוֹשִׁיט לְאֵלֶּה, בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם,

אֶת לִבְּךָ הָרַגָּשׁ, הֶחָם, –

וְאוֹתוֹ אִם יִרְאוּ בֵּין כּוֹכְבֵי הַפָּז,

כָּמוֹךָ גַם הֵם יִהְיוּ אָז…

*

כּוֹכָבַי הַקְּטַנִּים, כּוֹכָבַי הַחֲבִיבִים!

נִיצוֹצַי הַנִּצְחִים, יַקִּירַי הַשְּׁבִיבִים –

בִּלְתְּכֶם מַה לִי וָמִי לִי?

שַׁאֲלוּ: אֶת הַכֹּל לְשַׁי לָכֶם אָבִיא,

רַק אַל נָא תְבַקְשׁוּ מִמֶּנִּי אֶת לְבָבִי,

הוּא נוֹצָר בִּשְׁבִילִי, בִּשְׁבִילִי…

יוֹם סַגְרִיר בְּאוֹר כֵּהֶה עָטוּף מוּלָט הֶחָצֵר הַצָּר,

וּנְטָפִים אַחֲרוֹנִים וִיחִידִים, מֵהַמָּטָר שֶׁיָּרַד לֹא כְבָר

עוֹד נוֹטְפִים וְדוֹלְפִים אַט־אַט מֵעַל גַּגֵּי הַחוֹמוֹת הַגְּדוֹלוֹת,

הָעוֹמְדוֹת כַּעֲנָקִים שֶׁקָּפְאוּ, כַּמָּוֶת – מַחֲרִישׁוֹת, אֲבֵלוֹת.

חַלּוֹנוֹת מִכָּל צַד מַשְׁחִירִים, קוֹדְרִים נִבָּטִים וּשְׁחוֹחִים,

וּנְטָפִים עַל פְּנֵיהֶם מִתְגַּלְגְּלִים, וְנִדְמֶה: הַחַלּוֹנוֹת – הֵם בּוֹכִים…

וְעַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הַכֵּהִים עָבִים עַל עָבִים נִגְרָרִים,

וּבְמַחֲנוֹת כְּבֵדִים הֵם עוֹלִים וְזוֹחֲלִים מִכָּל הָעֲבָרִים.

וְעָנָן בּוֹלֵעַ אֶת אָחִיו, זֶה תּוֹסֵס וְהַשֵּׁנִי גּוֵֹעַ,

וְלֹא נוֹדַע מִי בָּלַע אֶת מִי, מִי נִבְלַע וּמִי הַבּוֹלֵעַ…

וְהָיוּ אָז כָּל הָעֲנָנִים לְעָנָן רַק אֶחָד, מְאֹד נוֹרָא –

הַמַּאֲפִּיל עַל כָּל חֲלַל מָטָה, בְּקַדְרוּת זְעוּמָה וּשְׁחוֹרָה.

וּמַאֲפִיל הֶעָנָן הַגָּדוֹל עַל רַחֲשֵׁי הַלֵּב וְהָרְגָשׁוֹת,

וְנוֹסֵךְ עֲצֶבֶת בַּנְּשָׁמוֹת, וְשִׁמְמַת אֵין־סוֹף בַּנְפָשׁוֹת…

וְהִנְנִי עוֹמֵד יְחִידִי, דֹּם אַשְׁקִיף בְּעַד חַלּוֹן הַחוֹמָה:

בְּשַׁעַר הֶחָצֵר בָּא דוּמָם, יְהוּדִי דַל־פָּנִים, קְצַר־קוֹמָה,

מְעִילוֹ הָאָרוּךְ קָרוּעַ, בֵּין זְרוֹעוֹ בַשַּׂק צְרוּרִים, לוּטִים:

מִכָּל מִינֵי בְגָדִים יְשָׁנִים, הֲמוֹן בְּלוֹיֵי־סְחָבוֹת, סְמַרְטוּטִים

וּלְרֹחַב הֶחָצֵר וּלְאָרְכּוֹ יִתְהַלֵּךְ הַיְּהוּדִי לְאִטּוֹ,

וּפוֹלֵט מִפִּיו הוּא לִרְגָעִים “הַנְדֵל” מְמֻשָּׁךְ, בְּהַבִּיטוֹ

בִּמְעוּף־עַיִן בְּכָל הַחַלּוֹנוֹת, וּכְרֶגַע יִוָּאֵשׁ מִשִּׂבְרוֹ:

דְּמָעוֹת הוּא רוֹאֶה עַל פְּנֵיהֶם, הַחַלּוֹנוֹת כְּמוֹ נָדִים לְשִׁבְרוֹ…

וְעוֹמֵד הוּא מַשְׁמִים עַל עָמְדוֹ, וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים

יוֹסִיף וְיִשְׁנֶה קְרִיאָתוֹ, יִתְבּוֹנֵן עוֹד אֶל כָּל הַצְּדָדִים –

וְקוֹלוֹ הַצָּרוּד מְנַסֵּר, מְשַׁבֵּר אָזְנַיִם וּלְבָבוֹת,

מִתְפַּזֵר לְכָל רֹחַב הֶחָצֵר, וְהָיָה כְּקוֹל קוֹרֵא בֶּחֳרָבוֹת…

וְגַם בְּהַפְנוֹתוֹ אֶת שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מִמְקוֹמוֹ זֶה הָלְאָה –

יִתְמַלֵּט הַ“הַנְדֵל” מִפִּיהוּ, אַךְ לֹא עוֹד כִּקְרִיאָה, – כִּילָלָה…

כִּילָלָה תִּתְמַלֵּט הַקְּרִיאָה מִפִּיהוּ, בְּלִי חֵפֶץ, בְּלִי צֹרֶךְ –

וְ“הַנְדֵל” מְמֻשָּׁךְ עוֹד פַּעַם יִתְפַּשֵּׁט לְרֹחַב וּלְאֹרֶךְ

הֶחָצֵר הַנֶּעֱלָב, הַדּוֹמֵם; עוֹד מְעַט, וְהַיְּהוּדִי כְּבָר יָצָא –

בֶּחָצֵר קְרִיאָתוֹ הַמָּרָה זְמַן רַב עוֹד כְּמוֹ הִתְרוֹצָצָה…

וְשׁוּב אוֹתָהּ דְּמָמָה עֲמוּקָה, דְּמָמָה מְהוּלָה בְאֶפֶס,

תִּתְהַלֵּךּ מִסָּבִיב וּבְאֶשְׁנַב חַלּוֹנִי בַלָּט מְרַפְרֶפֶת.

וְהִנֵּה בָא אֶל הֶחָצֵר אִישׁ עִוֵּר וְיַלְדָה נוֹהֶגֶת בְּיָדוֹ,

וְכִנּוֹר רָעוּעַ וּבָלֶה הוּא מוֹצִיא מִתַּחַת כְּנַף־מַדּוֹ,

וּמְכוֹנֵן הַזָּקֵן הָעִוֵּר אֶת כִּנּוֹרוֹ זֶה עַל חָזֵהוּ,

וּזְקָנוֹ שֶׁזָּרְקָה בוֹ שֵׂיבָה מִזְדַּעֲזַע קְצַת עַל גַּבֵּהוּ.

אֶת יָדוֹ הַצְּנוּמָה הוּא מַעֲבִיר וּמַרְעִישׁ בָּהּ אֶת הַמֵּיתָרִים –

וּלְצִלְצוּל הַכִּנּוֹר הַיַּלְדָה הָרָזָה אֶת קוֹלָהּ גַּם תָּרִים.

וְטִפְטוּף הַנְּטָפִים הַיְחִידִים הַמַּכִּים בְּלִי חָשָׂךְ בַּצִּנּוֹר,

מִתְלַכֵּד עִם שִׁירַת הַיַּלְדָה, עִם צִלְצְלֵי מֵיתְרֵי הַכִּנּוֹר.

וְשִׁירָה עֲגוּמָה מִשְׁתַּפְּכָה שֶׁקּוֹלָהּ מִבְּלִי מֵשִׂים פּוֹרֵק

וְשׁוֹבֵר אֶת עַצְמוֹת הַחַיִּים וּמוֹצֵץ אֶת הַדָּם מִכָּל עוֹרֵק…

וְהַשִּׁירָה הַלֵּזוּ מִשְׁתַּפְּכָה מְרִי וְתַחֲנוּנִים מְלֵאֲתִי –

וְאוֹמְרוֹת הַחוֹמוֹת הִתְמוֹגֵג, וְחִשְּׁבָה הִשָּׁבֵר לִבָּתִי…

וְלִבְכּוֹת בִּקַשְׁתִּי אָז מָרָה וַיַעַל מְקוֹר דֶּמַע בִּגְרוֹנִי –

אַךְ שְׁפֹךְ לֹא יָכֹלְתִּי הַדְּמָעוֹת – וָאֶנְהֹם, וָאֵשְׁטְ מֵחַלּוֹנִי…