יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה…

שמואל א', ט"ו, יח

Εἰμί δ’ἐγώ θεράπων μέν Ἐνυαλίσο ἄνακτα

Κ καὶ Μουσέων ἐρατὸν δῶρον ἐπιστάμενος

Αrchilochus

הִנְנִי נוֹשֵׂא־כֵּלָיו שֶׁל אֶנִּיאַלְיוּס הַמֶּלֶך;

שַׁי אָהוּב לִי נָתְנוּ מוּזוֹת: יָדַעתִּי נַגֵּן.

אַרכִילוֹכוֹס

כֵּן, גַּם אֲנִי חַיָּל וּמְשׁוֹרֵר!

הַיּוֹם אֶכתֹּב בָּעֵט - מָחָר אֶכתֹּב בַּחֶרֶב;

הַיּוֹם אֶכתֹּב בִּדְיוֹ – מָחָר אֶכתֹּב בְּדָם;

הַיּוֹם- עַל הַנְּיָר, מָחָר – עַל גֵּו אָדָם;

שָׁמַים נָתְנוּ הַסֵּפֶר וְהַחֶרֶב.

גּוֹרָל חָרַץ: חַיָּל וּמְשׁוֹרֵר.

נוֹרָא־הוֹד וְשַׂגִּיא שִׁיר מְשׁוֹרֵר:

בִּשׁחוֹר אוּדֵי־בָּתִּים, בְּלֹבֶן לַהַב־חֶרֶב,

בִּזהַב לַהֶבֶת־אֵשׁ, בְּאַרגְּמַן־הַדָּם,

בְּכֹחַל־כּוֹכָבִים נִרקַם חֲזוֹן אָדָם,

אֲשֶׁר מָחָר לְחֵרוּתוֹ יִלחַם - וְעֶרֶב

קְרָב בַּמַּחֲנֶה שִׁיר מְשׁוֹרֵר.

אַכזָר וָמָר הַקְּרָב הָאַחֲרוֹן,

עַל סַף מִדבַּר־בַּרזֶל, אֲשֶׁר שָׁמָיו עוֹפֶרֶת!

כְּאֵב פּוֹלֵחַ לֵב כְּחֶרֶב הָאוֹיֵב,

נוֹפֵל שָׁדוּד חַיָּל לְפַת־פְּדוּת רָעֵב,

וּמְדַמדֵּם בַּדָּם בִּתהוֹם־יֵאוּשׁ קוֹדֶרֶת:

מַמלֶכֶת־יִשׁמָעֵאל פֹּה בְּצִיּוֹן!

שְׁמַע קוֹלִי רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן!

נְטֵה שְׁמֵי־זָהָב עַל יְשִׁימוֹן־עוֹפֶרֶת,

קְרַע רִתּוּק־עַבדוּת, רְחַץ בְּדַם־אוֹיֵב

וְלֶחֶם־הַפְּדוּת פְּרֹס לְכָל רָעֵב.

שִׂים כֶּתֶר הַמַּלכוּת בְּרֹאשׁ קִריָה קוֹדֶרֶת,

אֲדוֹן יְרוּשָׁלַיִם וְצִיּוֹן!

פירנצה, ז' בתמוז, תרצ"ד

הַגּוֹרָל מְפַקֵּד וַהֲרֵינִי טוֹעֵן.

(שִׁיר-שַׁחלָה, וַחֲרוּז- הַמְּלָאי).

כַּדּוּרֵי-הַמִּלִּים אֱלֹהִים יְכַוֵּן:

יִפְּלוּ חֲלָלִים: צוֹרֲרָי.

אִם לָהֶם נִצָּחוֹן וּכְתֹם הַשָּׁנָה

תִּרקַב גּוּפָתִי בֶּחָזִית,

יְהִי-נָא שִׁירִי כִּפצָצָה יְשָׁנָה

הַקָּמָה לִתחִיָּה-לְהָמִית!

וְיַמוּת הָאוֹיֵב הַדּוֹרֵךְ בְּדִיצָה,

בְּגָאוֹן שָׁר שִׁירֵי-נִצָּחוֹן.

וּמֹחוֹ יִשָּׁפֵךְ מַרַקָּה מְחוּצָה

עַל אַדמַת יִשׁמָעֵאל בְּצִיּוֹן.

שבט תרצ"ד

הוֹי, רוּסְיָה שֶׁלי! רַעיָתִי..

בלוק

הֲרֵי אַתּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי, מוֹלֶדֶת,

כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשׂרָאֵל.

שִׁפחָה שַׁחָה, כּוֹרַעַת וְאוֹבֶדֶת,

אֲנִי לָך בַּעַל וְגוֹאֵל.

וְרָחֲקוּ מִמֵּך מְבַלְּעַיִך

בְּחַיַּי. וּבְמוֹתִי

אֲנִי - רֹאשִׁי אָלִין בְּחֵיק הָרָיִך;

אתּ-בְּדָמַי לָעַד תִּחיִי.

וְלִקרָאתֵך מַלכָּה, לִבִּי חָרַד עֵת

תִּפאַרתֵּך פִּי יְמַלֵּל.

הֲרֵי אַתּ מְקֻּדֶּשֶׁת לִי, מוֹלֶדֶת,

כְּדַת מֹשֶה וְיִשׂרָאֵל!

סיון תרצ"ד

לִבִּי חוֹלֶה בְּאַהֲבַת-מוֹלֶדֶת.

דָּמִי- מָרעָל בְּמַשׂטַמַת-אוֹיֵב.

תָּמִיד אֲנִי שׂוֹנֵא – אֲנִי אוֹהֵב:

שִׂנאָה מֵאַהֲבָה אֵינָהּ נִפרֶדֶת;

וְעַד עוֹלָם תּוֹסִיף הִיא בִּי לִחיוֹת

(גֵּם עֵת תָּכרַח נַפשִׂי שְׁאוֹלָה רֶדֶת):

עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבַת-מוֹלֶדֶת;

שִׂנאַת-אוֹיֵב – עַזָּה מִמֶּנוּ עוֹד.

רַק פִּתרוֹן אֶחָד יֵשׁ: נִצָּחוֹן!

אוֹבֵד אוֹיֵב – שִׂנאָה אֵלָיו אוֹבֶדֶת;

יֹאבַד אוֹיֵב – חָפשִׁית תְּהִי מוֹלֶדֶת;

יֹאבַד אוֹיֵב – אֵל בְּצִיּוֹן יִשׁכֹּן!

עִם אֱלֹהִים אוֹ עִם שָׂטָן אֶכרֹת

בְּרִית-חַיִּים וָמָוֶת. עֵת לִשׂרוֹת!

תרצ"ד

הֲרֵינִי נִשׁבָּע שְׁבוּעַת-אֱמוּנִים

לַמּוֹלֶדֶת, לָעָם, לַחֵרוּת.

נִשׁבָּע לְהַקרִיב הַמַּצפּוּן, הַחַיִּים,

לְצַיֵּית, וְלִלחֹם, וְלָמוּת!

לֹא לָשׁוּב וְלִצפֹּר, לֹא לִבגֹּד, לֹא לִנטשׁ,

בְּמחתֶּרֶת, צִינוֹק וְחָזִית.

כָּל חַיַּי לַעֲמֹד עַל מִשׁמַר הַקָּדוֹשׁ

לְחַיֵּי הָאֻמָּה בֶּעָתִיד.

בְּדָמִי עַל אַדמַת יִשׂרָאֵל לְהָגֵן;

בְּחַיַּי – עַל חַיֵּי יִשׁרָאֵל;

וּשְׁמוֹ לְקַדֵּשׁ בַּגּוֹיִים. כֹּה יִתֵּן,

כֹּה יוֹסִיף לִי שׁוֹמֵר-יִשׂרָאֵל!

וּבְצוֹק הָעִתִּים, אִם אֶבגֹּד בְּאֶחָי,

אִם אֶשׁכַּח וְאָפַר בְּרִיתִי,

כִּמצֹרָע, כְּמֵת חַי נָא אֱהִי בְּחַיַּי,

וְאָרוּר נָא אֳהִי בְּמוֹתִי!

וַהֲרֵינִי נִשׁבָּע שְׁבוּעַת-אֱמוּנִים

לַמּוֹלֶדֶת, לָעָם, לַחֵרוּת.

נִשׁבָּע לְהַקרִיב הַמַּצפּוּן, הַחַיִּים,

לְצַיֵּית, וְלִלחֹם, וְלָמוּת!

סיון תרצ"ד

בֹּקֶר הָיֹה יִהיֶה, אוֹ עֶרֶב, אוֹ צָהֳרַיִם,

עֵת מִישֶׁהוּ גַּם אֶת נַפשִׁי מִמֶּנִי יִקַּח אֱלֵי אָרֶס.

הומירוס, איליאס 21, 111.

אֲנִי יוֹדֵע: יוֹם יָבוֹא אוֹ עֶרֶב,

אֶפֹּל בָּדָד, גּוֹסֵס בִּשְׂדֵה־קְרָב;

וּסְבִיבִי תִּרבַּצנָה חַיתוֹ־טֶרֶף:

הַיְשִׁימוֹן, הַמָּוֶת, הַשָּׁרָב.

אַך מַה יִּמתַּק בִּשׂדֵה־הַקְּרָב הַמָּוֶת,

מַה־יֶעֱרַב שָׁרָב לִי בִּישִׁימוֹן,

כְּשֶׁעֵינַי – תּוֹהוֹת בִּתהוֹם־צַלמָוֶת-

תִּראֶינָה מַשּׂוּאוֹת־הַנִּצָּחוֹן.

טבת תרצ"ד