הנה ימים באים…

עמוס ט' י"ב

אֱלֹהֵי הָעִברִים, הַחַיִּים וְהַחֵשֶׁק

צָמֵא לְדָמִים וְנוֹטֶה בְּכִידוֹן.

לְחַיָל אַלמוֹנִי בְּיוֹם צֵאת לִקרַאת נֶשֶׁק

אֲזִיק בִּשׂמֹאלוֹ- בִּימִינוֹ הַשּׁלטוֹן.

אֱלֹהֵי הָעִברִים, הַשִּׁריוֹן וְהַמָּוֶת

עֶצֶב אֶל אֵשׁ וְהַפִּיחַ בָּאוּד.

לְחַיָּל אַלמוֹנִי בְּיוֹם צֵאת לִקרַאת שָׁבֶט

מַרצֵעַ בִּשׂמֹאל – בִּימִינוֹ הַחֵרוּת.

אֱלֹהֵי הָעִברִים, הָאָסוֹן וְהַנֵּצַח

צָמֵא לְמַלכוּת וְקוֹרֵא בַּחוּרָיו.

וְחַיָל תְּכֹל-אַרגָּמָן עֲלֵי מֵצַח

עוֹלֶה לְגַרדֹּם וּלְמַלכוּת אַחֲרָיו.

צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת-צִיּוֹן,

רֹנִּי, פַּס הַיֵאוּשׁ וְנָס הַיָגוֹן.

עֵת יָשִׁיר הַזָּמִיר, עֵת יָנֵץ הָרִמּוֹן,

עֵת יָנִירוּ הַנִּיר בַּשָּׂדוֹת בְּצִיּוֹן.

מִמִּזרָח, מַעֲרָב, מִדָּרוֹם וְצָפוֹן

פְּדוּיֵי-אֲדֹנָי יְשׁוּבוּן לְצִיּוֹן.

וְהָפַך אֲדֹנָי אֶת אֶבלָם לְשָׂשׂוֹן,

עֲבָדִים בַּנֵּכָר – אֲדוֹנִים בְּצִיּוֹן.

הַנָּשִׁים וְהַטַּף יִרקְדוּ בְּשָׂשׂוֹן,

יִרקְדוּ לְבָנוֹן וְשִׂריוֹן כִּבנֵי-צֹאן.

מִתֵּל-חַי בַּגָּלִיל עַד עֵין-חַי בַּשָּׁרוֹן,

מִפַּלגֵי הַיַּרקוֹן, מִסִּינַי עַד חֶרמוֹן,

מִיאוֹר עַד פְּרָת וְעַד יָם אַחֲרוֹן,

תְּרוּעָה תִשָּׁמַע, תְּרוּעַת-נִצָּחוֹן;

צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת-צִיּוֹן,

בָּנַיִך אֵלַיִך שָׁבִים בְּשָׂשׂוֹן.

וְיָגִיל הַגָּלִיל וְיָשִׂישׁ הַשָּׁרוֹן

וְתִצהַל יְהוּדָה, וְהַנֶּגֶב יָרֹן.

צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת-צִיּוֹן.

אֵשׁ-הָעַי תְּלַהֵט אוּד פָּנֵינוּ

וְעֵינֵנוּ כְּשֶׁמֶש-גִּבעוֹן.

כְּכַנפֵי-נְשָׁרִים צֵל-דִּגלֵנוּ

יַחֲרִיד תַּן-עֲרָב בְּצִיּוֹן.

וּמִמַּעַל יָנוּחוּ שָׁמֵינוּ

עַל רָאשֵׁינוּ- כְּכַף-אֱלֹהִים.

וְנִשַּׁק לְעַפרוֹת-אַדמָתֵנוּ

וְנִבכֶּה מִשָּׂשׂוֹן כִּילָדִים.

יוֹם יָבוֹא: יִזָּרֶה עֲפָרֵנוּ

לְכָל רוּחַ בִּצַחִיחַ-דּוֹרוֹת.

אַך עַמֵּנוּ שָׁתוּל עַל דָּמֵנוּ

אֶל רֹם-יָהּ יְשַׁלַּח הוֹד פֹּארוֹת.

כְּכַפּוֹת-תְּמָרִים כַּפּוֹתֵינוּ,

בְּקַרנֵי הַשָֹּמַיִם נֹאחַז;

"אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם, קַח חַיֵּינוּ,

אַך עֲשֵׂה רְצוֹנֵנוּ כִּי עָז".

הוּא יָבוֹא. בּוֹא יָבוֹא הַגָּדוֹל בַּיָּמִים!

אַרגְּמַן-מְלוּכָה – כְּתֵפָיו,

לְרֹאשׁוֹ אַפִּריוֹן – שְׁמֵי-צִיּוֹן הַכְּחֻלִּים,

וְהַשֶּׁמֶשׁ - עֲטֶרֶת-זָהָב.

הוּא יָבוֹא, בּוֹא יָבוֹא, הַגָּדוֹל בַּיָּמִים!

הַפּוֹרֵק אֶת הָעֹל, הַגּוֹאֵל.

הַזּוֹקֵף כְּפוּפִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים –

יוֹם-חֵרוּת בְּמַלכוּת-יִשׂרָאֵל.

הוּא יָבוֹא וְהַשֶּׁלַח – שַׁרבִיט בְּיָדָיו,

כְּמִכלוֹל-הַמַּלכוּת יֶשַׁע-יָהּ.

וְעַצמוֹת לוֹחֲמֵי-הַחֵרוּת – עֲבָדָיו

תְּכַסֶּה כֶּעָפָר נְשִׁיָּה.

שבט תרצ"ד