

עִירָקִי פִּיגָ’מָה
מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה
מְנַגֵּן עַל הָעוּד, שׁוֹמֵעַ תְּהוֹם –
לְעָלֶה יָבֵשׁ חָלַף הָרֵיחַ כְּבָר
מְעַט וְגַּם צוּרָתוֹ
תְכוּלָה בַּיְּקוּם הָאֵין סוֹפִי
וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ אֶת
הֱיוֹתְךָ. שׁוֹנִים מִמְּךָ –
לְאֶבֶן אֵין סָפֵק.
גַּם לֹא לְחַיַּת הַבַּיִת שֶׁאֲנִי מַכִּיר
וְהִנֵּה הַבֹּקֶר עוֹלֶה לְאַט
וְהַמַּיִם טְעִימִים בַּפֶּה וַעֲדַיִן
כֹּה מָרִיר הָרֶוַח הַצַּר
שֶׁבֵּין הַהִרְהוּר לָעֵט:
פַּעַם רָאִיתִי אִישׁ שׁוֹקֵל חַיָּיו. רָאִיתִי
בַּמֶּה אִזֵּן אֶת כַּף הַמֹּאזְנַיִם
אַתָּה שׁוֹבֵר בַּמִּלָּה
לִרְאוֹת הֵיכָן אַתָּה מִתְאַחֶה,
חוֹפֵר קִיּוּם
עַפְעַף סוֹגֵר עַפְעַף
חֲבוּקִים כְּטַבְּעוֹת זְנְגוּלָה טְבוּעַת דְּבַשׁ
חָרַזְנוּ חוֹחִים וְשִׂמְחָה
רָאִינוּ עַיִן בְּעַיִן גַּם אִם לֹא בִּמְנוּחָה
פִּכְּתָה הָעֲלִיָּה הַגְּדוֹלָה מִבָּבֶל
גַּם מִשְׁפַּחְתִי
חֲפֵצָה לִהְיוֹת נָהָר:
אָסְפָה כִּנּוֹרוֹתֶיהָ הַשְׁתוּקִים
וְעָלְתָה לְאֶרֶץ מוּצְרֵי רֶפֶת וְכַוֶרֶת.
סַבָּא מִמִּטַּת חָלְיוֹ אוֹמֵר לְסַבְתָּא טוֹבָה לְהַקְדִּים תְּרוּפָה
לֶאֱפוֹת עִם נֶכְדָּהּ אֶת הַזְּנְגוּלָה
עָמֹק בַּשֶּׁמֶן הָרוֹתֵחַ – חֲבוּקִים עִגּוּלִים
כְּמוֹ פַּעַם – בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. וּמַדּוּעַ לֹא יִמְתַּח כִּנּוֹרוֹ הַמְכֻוָּן
לוֹמַר שִׁירָה שִׁירָתוֹ. לֹא פַּעַם לִרְאוֹתוֹ עוֹמֵד בְּרֹאשׁ רֹאשָׁהּ
שֶׁל הַתִּזְמֹרֶת הוּא דּוֹבֵר עַרְבִית מְצֻיֶּנֶת בִּיְהוּדִית מִתְרַפֶּקֶת
וְכִנּוֹרוֹ עֶצֶב עָצֵב בְּכוּר הַהִתּוּךְ מֵצֵר.
הִבַּטְנוּ בַּסַּגְסֹגֶת: הִנֵּה, יָשַׁבְנוּ.
מַיִם חַיִּים עוֹמְדִים עַכְשָׁו בַּצֵּל.
שׁוּב תָּלִינוּ הַכִּנּוֹרוֹת עַל נְהָרוֹת.
שִׁיְטוּ דְּאָגוֹת הֲרוֹת צִפִּיָּה.
כְּהוּיִים, שַׁבְנוּ אֶל הַשְׁתִיקָה. מְנֵצִים,
כְּמַיִם חַיִּים הָעוֹמְדִים עַכְשָׁו בַּצֵּל הַמִּתְכַּהֶה.
-
טבעות מאפה שמטגנים וטובלים בדבש. ↩
מַבִּיטָה בַּחַלּוֹן
הָיְתָה שָׁרָה בְּשַׁחַר בְּדִידוּת
וְקוֹלָהּ מַגִּיעַ לִיּשֵׁנֵי הַרִפְאוּת בַּלַּיְלָה שֶׁל לַיְלָה.
חַשְׁרוֹת חִיּוּךְ עָלוּ בִּשְׁנָתָם וְזֹהַר עָטַף. רָאִיתִי
אֶצְבָּעוֹת מְרַקְּדוֹת עַל חָזָם בְּחִיּוּךְ שְׁנָתָם שֶׁהַלְמָה אֵלַי.
צְלִילֵי קוֹל לַיְלָה נִכְנְסוּ אֶל תַּן חֲלוֹם, כְּשֶׁהָיְתָה שָׁרָה לַיְלָה מוּרָד
וְקוֹלָהּ מִתְמַשֵׁךְ עַד הֲלוֹם,
זַמֶּרֶת מִצְרִית יְהוּדִית שֶׁהִתְאַסְלָמָה לְמַעַן אַהֲבָה
שֶׁהִיא חוֹלֶפֶת נָגוֹזָה בַּמּוֹרָד.
עֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת כְּבוֹר צָמֵא, לִשְׂפָתֶיהָ לַהַט אָדֹם עַרְמוּמִי
וְקוֹמָתָהּ – תָּמָר תָּמֵהַּ בַּמָּטָר. אֲבָל הָאַהֲבָה? מְיַבֶּבֶת הָיְתָה לַיְלָה לַיְלָה
שֶׁקּוֹלָהּ זָמִיר וְאַהֲבָתָהּ צִפּוֹר טֶרֶף. דּוֹאָה מְמַקֶּדֶת מַבָּט.
כְּשֶׁכָּל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם נָתְנוּ לָהּ נַפְשָׁם וְהִכְאִיבוּ לְעַצְמָם בִּמְחִיאוֹת
עוֹד חָשָׁה לַיְלָה לְבַד. אוֹמְרִים אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם. שָׁרָה לַיְלָה,
נְהַר פְּרָת הִתְחָרָה עִם הַחִדֶּקֶל עַל גּוֹבַהּ הַגֵּאוּת, הַיְאוֹר רָקַד.
כַּמָּה הָיָה צָרִיךְ לָשִׁיר כְּדֵי לָחוּשׁ לֹא נֶחֱרַד. נִשְׁמָתָהּ הָמְתָה: "אוּרְבָּק עֻמְרִי יִיטוּל,
רִיָאבָּק חִיַרְנִי",1 לִבָּהּ אָבַד. מַשַׁב קוֹל לַיְלָה מוּרָד: מִתְנוֹעַעַת, נוֹדֶדֶת לְקוֹל
סִלְסוּל הָעֶצֶב,
גַעְגוּעֶיהָ סְתָו, כְּאִישׁ מַאֲזִין עָצוּב, נוּרַת
הַלַּיְלָה מִן הַתִּקְרָה נוֹדֶדֶת, כְּאִישׁ מְקוֹנֵן, חַיְרָן2
שָׁרָה וְקוֹלָהּ מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו כָּל שֶׁלִּבּוֹ עֵר וְהוּא יָשֵׁן וְלַיְלָה שָׁרָה: חֶדֶר מָלֵא גַּעְגּוּעִים.
ושָׁרָה לַיְלָה לְבַד. רָאִיתִי
הַפְּרָחִים בָּאֲגַרְטָל מְסִבִים רֹאשָׁם מַבִּיטִים לַכִּוּוּן בּוֹ שָׁרָה לַיְלָה מוּרָד.
הַוִּילוֹנוֹת בַּחֲמוּקִים מַרְעִידִים, שָׁרָה לַיְלָה מוּרָד שָׁרָה לַיְלָה לַפֶּרַח שֶׁלִּי – הַיְּהוּדִי
מַמְתִּין לִי בְּלֵב הַיְּשֵׁנִים, מַאֲזִינִים לְלַיְלָה, שָׁרָה לַפֶּרַח שֶׁלִּי, שֶׁהִרְקִיד
אֶצְבְּעוֹת הַיְּשֵׁנִים, שֶׁהֵסֵב בָּאֲגַרְטָל אֶת רָאשֵׁי הַפְּרָחִים, שֶׁרִטֵּט חַמוּקֵי וִילוֹנוֹת
שֶׁהִרְקִידָה לַיְלָה בְּקוֹלָהּ לַיְלָה מוּרָד
וּדְמָמָה עֵת הַשִּׁיר נִפְרָד.
שִׁיר עַמִּי שֶׁשָּׁכַח
כָּעֵת צוֹעֲקִים לוֹ לְהַמְשִׁיךְ הַחֲלוֹם,
כְּאִלּוּ לֹא צָמְאוּ עַפְעַפָּיו לְהֶסְגֵּר.
יָדַעְתִּי חָתָן שָׁבַר כּוֹס לֹא בִּשְׁבִיל לְהַדְבִּיק חֲזָרָה
תִּהְיֶה מְצִיאוּתִי
לִפְעָמִים שֶׁבֶר הוּא בְּנִיָּה חֲדָשָׁה.
הִנֵּה הַבְּאֵר הָעֲמֻקָּה שֶׁל אִי הַוַּדָּאוּת.
עוֹד קוֹרֵאת לוֹ לָרוּחַ
אִי שְׁלֵמוּת הַסֶּלַע קוֹרֵאת לָרוּחַ רַק
אַחַר כָּךְ חוֹל קוֹרֵא לִיסוֹדוֹת גַּעְגּוּעָיו
הֵן גַּם הָעִוְּרִים יוֹדְעִים
שֶׁפְּנֵי הַדּוֹר כְּבָר לֹא כִּפְנֵי כַּלְבָּם. אוֹמְרִים:
הַמְּבַקְּשִׁים לְבַיֵּת יוֹנָה תָּמִיד מוֹרְטִים
נוֹצָה מִכְּנָפָהּ.
חָשַׁבְתִּי אֶרֶץ נָבֹא. נִבֵּא
דּוֹאִים כַּדְּרוֹר מִתּוֹלְדוֹת יָמִים שְׁבוּרִים.
חֲלוֹמוֹת יִהְיוּ כִּסְלָעִים שֶׁל מֹשֶׁה.
אוּלַי לֹא רַכָּה פְּרוּדַת הָאַהֲבָה
פְּרֵדָה, פְּתִיתֵי דְּמָעוֹת לִרְבָבָה
כַּמָּה קָשָׁה הִיא.
הֵן אִם זֶה אוֹתוֹ הַשֶּׁבֶר אָז אֵיפֹה הַמַּיִם.
כָּתַשׁנוּ הֵל כָּתַשְׁנוּ מַקְלוֹת קִנָּמוֹן
בִּכְלִי דָּכִים וּמְפוֹרְרִים
יְמֵי הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק
שָֹרִים וְכוֹתְשִׂים בְּכֹחַ
בְּשָׂמִים יָפִים לָעֶצֶב
הַשֶּׁקֶר מָתוֹק לִמְבֻגָּר.
מִבְּהָרָט וְכֻּרְכּוּם צָהֹב נִלְקַחְנוּ
בְּחֵרוּת מַפְלִגָה כַּמּוּן נִזְכָּר
בַּקִטְשְׁרִי הָאָדֹם
מְסַפְּרִים לְאוֹר הַנֵּר:
חֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים
כִּבְלִי הַשְׂכֵּל
הִגַּשְׁנוּ מַיִם צוֹנְנִים לְזָר
הִצַּעְנוּ מִטּוֹת לְאוֹרְחִים
וְנִרְדַּמְנוּ עַל הָרִצְפָּה.
נָגְעוּ עָבְרוּ כַּפּוֹת הָרוּחַ
לְפֶתַע שִׁנִּינוּ צַעֲדֵי רִקּוּד
מוֹחִים עָפָר מִן הַשְׂפָתַיִם
אָהַבְנוּ הַלְמוּת הַפָּח וְהִבְלַגְנוּ
דורכים עַל הֶעָפָר אוֹתוֹ נָשַׁקְנוּ
מִתְרַפְּסִים בֶּעָפָר, כְּמֵהִים לִנְבֹט
“שְׁמוֹנֶה עֶשְֹרֵה” מִבְצָר פָּרוּץ
גִּלְבֹּעַ מְקֻלָּל בִּנְטִיעוֹת כִּסִינוּ
אַךְ לָהָר הַגָּבֹהַּ כְּבָר זָר צִלּוֹ
עוֹטֵף אֶת הַסַּחַף לִקְרַאת הַשְּׁקִיעָה
עַכְשָׁו אֵיפֹה כָּל זֶה, דָּךְ מְכְ’נָה
(כָּאָב רֹאשֵׁנוּ), כָּתוּשׁ הַכַּמּוּן וּמְכֻרְכָּם מְאֹד
אֶת מַחֲטֵי הָאֹרֶן תֶּאֱסֹף הָאֲדָמָה
אֶל בִּטְנָהּ הַשׁוֹתֶקֶת
צוֹנְחִים עָלֶיהָ כְּמַחֲטֵי הַרְדָּמָה.
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בַּמַּעְיָן בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל
מָה אֹשֶׁר נִטְוָה מִמֶּרְחַקֵּי הַלֵּב
מַפְלִיגִים אֶל עֲרָבִים בְּתוֹכֵנוּ
נַפְשֵׁנוּ לְבַד בִּדְמָמָה נְשׁוֹבֵב.
נַנְחֶה אֶת פְּסוּקֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים:
בְּבַיִת שֶׁנִּשְׁחַק, לֹא נָאֶה לִכְתֹּשׁ שׁוּב תַּבְלִינִים.
לְעִתִּים נָשׁוּב לְמַבָּט מְרֻחָק
בְּמַכְתֵשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר שֻׁתַּק –
תָּמִים וּמְצַלְצֵל
לְלֹא מַגַּע יַד אָדָם.
-
“רוחה בלה רג'עה”: בערבית – הליכה בלי חזרה – כרטיס לכיוון אחד, כך החתימו שלטונות עירק את דרכוני היהודים העולים לארץ ישראל ↩
סַבְתָּא טוֹבָה וְסַבְתָּא סָלִימָה
סַבְתָּא טוֹבָה, אֵם אָבִי, לְיַד הַשְּׁקֵדִּיָּה הַמָּרָה
בְּמֵי נֶפְתּוֹחַ
בַּכְּנִיסָה לִיְרוּשָׁלַיִם
רוֹכֶנֶת, גַּבָּהּ אֶל הַשֶׁמֶשׁ; מִי חָלַם,
מְקַלֶּפֶת תַּרְמִילֵי אֲפוּנָה בָּאֲוִיר יְרוּשָׁלַיִם
בְּעֵת מְסַפֶּרֶת בִּדְבַר “סְלַת יִצְחָק”1 בְּבַּגְדָד, אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַיַּצִּיבוֹת
מַשְׁמִיטוֹת אֲפוּנִים פְּרוּמִים לַקַּרְקַע:
סָבָתְךָ סָלִימָה, אֵם אִמְךָ, דָבְקָה בְּאִישָׁהּ
כְּאָפְקֵי קִמּוּרוֹ שֶׁל גֵו הַיָּם הַנִמְזָג אֶל כַּפּוֹת הַשָׁמַיִם.
עַד כִּי רָאוּ אֲנָשִׁים
סַבְתָּא סָלִימָה נִסְפְּתָה בָּאֵשׁ. יְמֵי פְּטִירָה לֹא נִכְתְּבוּ אָז
בִּתְּעוּדָה רִשְׁמִית שֶׁל שִׁלְטוֹן.
פְּרָטִית הָיְתָה
וּלְאִמְּךָ לֹא נוֹתְרָה עֵת יְעוּדָה לִבְכִי, בְּלִי
זְמַן לְהֵאָחֵז, לְהַדְלִיק בּוֹ בְּגוּף שָׁלֵו אֶת הָעֵת הַיְּעוּדָה.
סַבְתָּא טוֹבָה, הַרְשִׁי לִי לִמְסֹר לָךְ דָּ"שׁ עִם שִׁיר
הֲרֵי אַתְּ שְׂמֵחָה לִהְיוֹת כָּאן בַּכְּנִיסָה שֶׁלָּנוּ לִיְרוּשָׁלַיִם.
מַפְנָה גַּב בְּתוֹךְ הַר הַמְּנוּחוֹת.
בַּבַּיִת אַבָּא כָּל פּוּרִים מִתְקַדֵּר:
בְּפוּרִים סַבְתָּא נִפְרְמָה מִן הָעוֹלָם,
בְּגוּף נִגָּף בְּגוּף הִיא
מְאַחָה עֲפַר אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל. הָאוֹת שָׁזוּר –
אִמָּא כָּל הַשָּׁנָה מִתְבּוֹנֶנֶת בִּבְעֵרַת הַפְּתִילָה
עָבַרְנוּ מִן הָעִיר לַכְּפָר, קָנָה אַבָּא כִּירַיִם שֶׁל גַּז
אַרְבַּע לֶהָבוֹת בְּלִי חוּט מִתְכַּלֶּה
נִכְנֶסֶת שַׁבָּת. בְּדָלֶת אַמּוֹת נִדְמֶה שָׁלוֹם עַל יִשְֹרָאֵל.
-
בית כנסת יצחק. ↩
סַבְתָּא טוֹבָה, אֵם אָבִי, לְיַד הַשְּׁקֵדִּיָּה הַמָּרָה
בְּמֵי נֶפְתּוֹחַ, גַּבָּהּ אֶל הַשֶׁמֶשׁ,
מְקַלֶּפֶת תַּרְמִילֵי אֲפוּנָה בָּאֲוִיר יְרוּשָׁלַיִם.
בְּעֵת מְסַפֶּרֶת בִּדְבַר “סְלַת יִצְחָק”1 בְּבַּגְדָד,
אֶצְבְּעוֹתֶיהָ
מַשְׁמִיטוֹת אֲפוּנִים פְּרוּמִים לַקַּרְקַע:
סָבָתְךָ סָלִימָה, אֵם אִמְךָ, דָבְקָה בְּאִישָׁהּ
כְּאָפְקֵי גֵו יָם הַנִמְזָג אֶל כַּפּוֹת שָׁמַיִם.
עַד כִּי רָאוּ אֲנָשִׁים
סַבְתָּא סָלִימָה נִסְפְּתָה בָּאֵשׁ. יְמֵי פְּטִירָה לֹא נִכְתְּבוּ אָז
בִּתְּעוּדָה רִשְׁמִית שֶׁל שִׁלְטוֹן.
פְּרָטִית הָיְתָה
וּלְאִמְּךָ לֹא נוֹתְרָה עֵת יְעוּדָה לִבְכִי, בְּלִי
זְמַן לְהֵאָחֵז, לְהַדְלִיק בּוֹ בְּגוּף שָׁלֵו אֶת הָעֵת הַיְּעוּדָה.
סַבְתָּא טוֹבָה, הַרְשִׁי לִי לִמְסֹר לָךְ דָּ"שׁ עִם שִׁיר
הֲרֵי אַתְּ שְׂמֵחָה לִהְיוֹת כָּאן,
מַפְנָה גַּב בְּתוֹךְ הַר הַמְּנוּחוֹת.
בַּבַּיִת אַבָּא כָּל פּוּרִים מִתְקַדֵּר:
בְּפוּרִים סַבְתָּא נִפְרְמָה מִן הָעוֹלָם,
בְּגוּף נִגָּף בְּגוּף הִיא
מְאַחָה עֲפַר אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל.
אִמָּא כָּל הַשָּׁנָה מִתְבּוֹנֶנֶת בִּבְעֵרַת הַפְּתִילָה
עָבַרְנוּ מִן הָעִיר לַכְּפָר, קָנָה אַבָּא כִּירַיִם שֶׁל גַּז
אַרְבַּע לֶהָבוֹת בְּלִי חוּט מִתְכַּלֶּה
נִכְנֶסֶת שַׁבָּת. בְּדָלֶת אַמּוֹת נִדְמֶה שָׁלוֹם עַל יִשְֹרָאֵל.
-
בית כנסת יצחק. ↩
הַלַּיְלָה מְלֹא הִרְהוּרָיו
מָלֵא זְמַן מִתְפַּתֵּל כְּבַצִּינוֹק
מִי יִשְׁמַע הָאוֹר הַמְדֻכְדָךְ
אֶת הַצֵּל שִׁמְעִי צוֹעֵד לְהַעֲלִים
אוֹתָךְ הָאֲפֵלָה:
מִכָּל שַׁלֶּכֶת בָּרָאת צִפּוֹר לוּ
מִכָּל צִפּוֹר נְדִידָה לְשִׁיר
אֲשֶׁר יָשִׁיב לָךְ אֶת נַפְשֵׁךְ
אֲשֶׁר יִטְרוֹף טוֹרֵף
אִם תַנִּיחִי לְהִתְרַפֵּק עַל הָאָבָק
הַנִּיחִי לוֹ לָלֹק, לַצִּבּוּר צוּרָה
הִנֵּה מַכִּים בָּךְ שָׁרְשֵׁי בְּרִיחָה
מִי יָדַע שֶׁנַּגִּיעַ כֹּה מַהֵר לְהִתְנַתְקוּת
מִי יָדַע שֶׁנְּהִי כֵּן – חֲרוּזִים שְׁבוּרִים
לְמַעַן הַשֵּׁם, לְמַעַן הַיְלָדִים
לְמַעַן אֵלֶּה שֶׁיִּוַּלְדוּ
בְּאֵין אַךְ עַרְעָר לְזַמֵּר שִׁיר עֶרֶשׂ
הֵן תִּינוֹקוֹת הָאוֹר עֻמְעֲמוּ בְּיַד אֶרֶס
יָצְאָה בַּת קוֹל, בְּבֵרוּר אָמְרָה:
הַתָּמָר שֶׁאֲכַלְתֶּם רַק הַיּוֹם
גַּלְעִינוֹ בְּכִיסִי1.
-
התמר שאכלתם רק היום הנה גלעינו מאתמול בכיסי –ביטוי, מה שהבנתם היום ידעתי מכבר. ↩
לֶאֱחֹז לְבֵנִים שֶׁל חֲלוֹם עָלִינוּ
לְהָקִים מַסָּד.
וְאָנוּ כָּאן: יְהוּדִים מִצָּפוֹן וְתֵימָן
כְּעוֹנוֹת הַשָּׁנָה הַקְּרוֹבוֹת זוֹ לַזּוֹ
אַךְ זָרוֹת זוֹ לַזּוֹ
בְּאֵין שֹׁרֶשׁ
בְּהִכָּרֵת דָּבָר.
– – – – – – –
יָם הַמָּוֶת אוֹתָנוּ מְפַרְנֵס
כְּפִי שֶׁלֹּא פִּרְנֵס מֵעוֹלָם.
אֵיךְ בַּחֲלוֹם שֶׁהִנְחָה אוֹתָנוּ כָּאן
נְהַגְתֶּם כִּבְגַרְזֶן:
לְקַצֵּץ אֶת הָעֵץ מִשָּׁרָשָׁיו
וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּרִי?!
גַּם מִתַּחַת לֶעָפָר, הַזֶּרַע רָגִישׁ לָאוֹר. אֲנִי מַאֲמִין –
מִתַּחַת לָעוֹר אֲנַחְנוּ רְגִישִׁים.
וְאַתָּה מַה תְּכַסֶּה פָּנֶיךָ?
– כְּמוֹ חֹם לֶהָבוֹת הַמִּקְדָּשׁ
מַכְאִיבִים מֵעֵבֶר אַלְפֵי שָׁנִים!
אִבְּדוּ אֶת חִיּוּתָן הַיְּרֻקָּה
לְחַיּוּת יְבֵשָׁה מְתוּקָה, בְּשֶׁקֶט חוּם,
לְחוּצוֹת עוֹר לְעוֹר, תֵּדַעְנָה:
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר.
וְזֶה הָאֱגוֹז כִּי חָתוּם לְעַצְמוֹ
צוֹעֵק קִיּוּם,
חוֹשֵׁב לֹא תֵּרָאֶה לְלִבּוֹ
רִמָּה מִבַּעַד לַקְּלִפָּה.
יוֹדַעַת אֲנָשִׁים:
"אְ־תִין מְקָאבָּאס
וּג’וֹז מְצַ’אק’צָ’אק'"
(הַתְּאֵנִים לְחוּצוֹת וְהָאֱגוֹזִים מְקַשְׁקְשִׁים)
אוֹמֶרֶת דּוֹדָה דִּינָה
זוֹקֶפֶת מֵצַח
מְיַשֶּׁרֶת: לְרֶגַע –
קְמָטִים בְּחִיּוּךְ בּוֹטֵחַ.
אַבָּא פּוֹתֵחַ “בֵּן אִישׁ חַי”
גַּם הַנֵּר מַטֶּה אֵלָיו לֶהָבָה.
הַתְּפִלָּה נוֹטֶפֶת אוֹר זָרוּעַ מִסּוֹפֵי גַּעְגּוּעִים
חֻמָּשׁ שֶׁהֻשְׁאַל חָזַר לַבַּיִת
זְמַן רָב חִכָּהּ הַלֵּב לִלְמֹד
לְרַפֵּא אֶת שְׂפַת הָאֵם שֶׁלִּי
עִצּוּרֶיהָ – קֹהֶלֶת, בֵּן אִישׁ חַי
עִשַּׂרְתֶּן, עֵרַבְתֶּן,1
וּמִכְּבָר אָמַר לְאִמָּא לְהַדְלִיק הַנֵּר.
מְנַגֵּן אָבִיב קוֹלוֹ: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם… בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם…
פְּרִי הַגֶּפֶן מִצְטַלֵּל כְּחִיּוּךְ
וְחָלָה בְּמֶלַח הִיא תִּמְתַּק מְאֹד
בְּטַעַם שֶׁלֹּא תַּתִּיר בִּימֵי הַשָּׁבוּעַ.
יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת זֶה
מְכַוֵּץ צִמּוּק בְּתוֹךְ הַלֵּב
וְהַחַלָּה טְבוּלָה בְּמֶלַח
הִיא פִּתְאוֹם מָתוֹק מִכָּל מָתוֹק.
-
משלשה דברים שצריך אדם לומר בהתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה. ↩
בַּכֻּתְנָה הַלְּבָנָה כְּיַלְדוּת עֲנָנִית
עִם גִּ’ימִי וְרָפִי בִּצְחוֹקֵי יַלְדוּת
רָצִים אֶל גֶּשֶׁר רַם־אוֹן לִתְפֹּס אֵיזֶה עֹפֶר
לְהוֹכִיחַ לְמִיכַל יְרֻקַּת הָעַיִן.
בֵּין הַחֲלוֹם לְבֵין קְלִפָּתוֹ –
רָאשֵׁינוּ צוֹמֵחַ כְּעוֹלֶה מֵעָנָן
כְּמוֹ צִפּוֹר שֶׁחָזְרָה, הַצִּפּוֹר שֶׁתִּפְרַח לָהּ
מִיַּלְדוּת רֵיחָנִית – כִּמְעַט רֵיחָנִית
הִגִּיעָה עַד גֶּדֶר הַמּוֹקְשִׁים הַמְּקֻשָּׁט
סְרָטִים לְבָנִים, שְׁלָטִים צִבְעוֹנִיִּים
תַּחַת הֲרֵי שׁוֹמְרוֹן – גֶּ’נִין, לֹא רַק
רַעַשׁ הַטְּרַקְטוֹר רָחוֹק נָמוֹג
בְּרַעַשׁ צִפֳּרִים וְשֶׁמֶשׁ חַמָּה.
בְּיָדֵינוּ הַקְּטַנּוֹת חֲבָלִים שֶׁפָּרַמְנוּ
בַּסֵּתֶר מֵחֲבִילוֹת הַקַּשׁ הָרֵיחָנִי
שֶׁל “יוּדָה”, הַסַּבָּל הַשָּׁמֵן, הֶחָבִיב,
הוֹבִיל שַׂק תַּעֲרֹבֶת בְּלִירָה וָחֵצִי
עוֹד יֻפְתַּע עֵת יִתֵּן שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל לָאָתוֹן
וְכָל חֲבִילוֹת הֶחָצִיר יִתְמוֹטְטוּ
יְכַסּוּ אֶת כְּרִיסוֹ מַקְפֵּצַת וְצוֹחֶקֶת
רָצִים וַחֲבָלִים קוֹשְׁרִים אֶל נִיחוֹחַ
נַבִּיט אֶל הַחֶרְמוֹן שֶׁבֵּין שֵׁנִי הֶהָרִים –
הַתָּבוֹר (עָגֹל כְּמוֹ הַבֶּטֶן שֶׁל יוּדָה)
וְגִבְעַת הַמּוֹרֶה, מֵעַל עֲפוּלָה,
חוֹפְרִים אֶת בֶּעָפָר הַשֶּׁקֶט.
מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל רוֹאִים דְּבָרִים רְחוֹקִים,
נַפְתִּיעַ חֲמוֹרוֹ הַנּוֹעֵר בְּשִׂמְחָה
בְּשִׂמְחָתוֹ מַחְרִיד תַּרְנְגוֹלוֹת בַּלּוּל
מְבֹהָלוֹת שׁוֹבְרוֹת פְּרִי בֶּטֶן
בְּרֶמֶז שֶׁלֹּא נַכִּיר כָּעֵת – בְּחֶדְוָה,
מַפְתִּיעָה אֶת אַדְמַת יִזְרְעֶאל הַמָּרוֹקָאִית
עִם עִבְרִית רִאשׁוֹנִית שְׂפַת עוֹלִים עִלֶּגֶת
הֲלוּמַת דּוּנְמֵי סֶלֶק סֻכָּר
בְּתוֹךְ רְגָבִים מַמְתִּיקִים סוֹד בִּדְהָרָה
אַךְ הִנָּהּ מִיָּד נִתְפֹּס אֵיזֶה עֹפֶר
מג’ניה הָרוֹמָנִיָּה טַבָּחִית בֵּית הַסֵּפֶר
נַאֲכִיל אֶת הַחֲלוֹם בִּמְעַט בִּשְׁאֵרִיּוֹת,
כְּמוֹ לֹא יָדַעְנוּ שַׁרְווּל אֶחָד מֻפְשַׁל־לָהּ
הִיא מַחְבִּיאָה תַּחְתָּיו מִסְפָּר כָּחֹל.
כָּעֵת מִי יֵדַע מַה תִּבְחַר הָאֲדָמָה
סַסְגּוֹנִיִּים, מַדִּיפֵי חִיּוּךְ, קוֹרְאֵי עֹנֶג,
נֵרֵד בַּמִּדְרוֹן שֶׁאֵלָיו הִגַּעְנוּ
צוֹרְחִים, מַפְרִיחִים בְּבֶהָלָה אֶת כָּל דְּרוֹרֵי הַבַּיִת
מוּזָר כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהַבְרִיחַ
אֶת דַּיָּרָיו הֲכִי מְתוּקִים
אִם אַךְ יוֹדְעִים לִצְרֹחַ בְּאַהֲבָה
אִם אַךְ בּוֹנִים אֶת הַקֵּן מִקַּשׁ…
הַמִּדְרוֹן יוֹרֵד וְעָפָר עִם הַקַּשׁ
מִשְׁתַּלְּטִים עַל שׁוּלֵי הַמִּכְנָס וְכִיסֵי הַבֶּגֶד
קוֹצִים דְּבֵקִים בַּדֶּרֶךְ לִלְכֹּד
מִי יִלְכֹּד רִאשׁוֹן לְמַלְכַּת כִּתָּה ב'
לְמִיכַל הַיְּרֻקָּה אֵיזֶה עֹפֶר קָטָן
הַשָּׂדוֹת הִתְאָרְכוּ עַד שׁוּלֵי הֶעָנָן
בְּעִקְבוֹת מִלְחָמָה אַחַת מִתְנַצַּחַת
מַה תָּפַח אֶת אַדְמַת יִזְרְעֶאל פֶּנְטְהָאוּזִים
הָהָר הָפַךְ אֶת גַּבּוֹ בְּקֶצֶף
וּמִטּוֹת הַבַּרְזֶל – סוֹכְנוּת וּקְלִיטָה
צָמְחוּ וְהָיוּ לְרִפּוּד קְטִיפָה בְּעֵת לַיִל
הֵדֵי יְרִיּוֹת וְאַזְעָקָה שֵׁנִית
נָפְלוּ כְּמוֹ חָצִיר בַּצָּהֳרַיִם.
הַשֶּׁמֶשׁ הִזְהִירָהּ בָּבוּאָתֵנוּ בַּמַּיִם
הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁרָאִינוּ מֵרֶגַע הַלֵּדָה
וְלֹא יָדַעְנוּ אֲדָמָה אַחֶרֶת: חִיּוּךְ בַּזְבְּזָנִי,
בְּשָׂפָה יְחִידָה, בְּעוֹד שָׁנִים נִשְׁכָּחוֹת, הוֹלְכוֹת
גִּ’ימִי יִפָּצַע מִכַּדּוּרֵי הַסּוּרִים
תַּחַת הַחֶרְמוֹן שֶׁהִבִּיט מִכִּתָּה אָלֶף
מִשְּׂדוֹת הַכֻּתְנָה, מֵעַל גַּג הַלּוּל
בֵּין הַתָּבוֹר (יוּדָה נִפְטָר בֵּינְתַיִם).
לְגִבְעַת הַמּוֹרֶה שֶׁשִּׁכּוֹרִים כִּיְּסוּהָ
וְרָפִי הַתְּאוֹם לְהַפְלִיא לְגִּ’ימִי
הֵבִין פִּתְאוֹם, כָּךְ הוּא סִפֵּר לִי
מַדּוּעַ אוּם כּוּל תּוּם קוֹרַעַת מִטְפַּחַת
בְּאֶמְצַע שִׁיר מְסֻלְסָל וּבוֹכָה
עֵת יָשַׁב בַּזִּנְזָנָה בִּשְׁבִי מִצְרָיִם
שָׁם יִפְלוּ שְׂעָרוֹת רֹאשׁוֹ
תִּצְמַח אַחַר כָּךְ בְּלוֹרִית מִתְפָּרַעַת.
הַמִּסְפָּר הַכָּחֹל עַל יָד חֲשׂוּפָה
כְּמַדְלִיק אוֹר חֵרוּם בַּאֲפִילַת הַמִּקְלָט
נְצָרֵף חוּט לְחוּט, נִשְׁמַע אֶת ג’ניה
בּוֹחֶשֶׁת סֻכָּר – לֹא הַמֶּלַח, סֻכָּר
מְאַבֵּד זֶהוּת בַּמַּיִם הַזַּכִּים
אַךְ לֹא הִרְגַּשְׁנוּ עֲדַיִן צִמָּאוֹן לְשׁוּם מַיִם
צִפּוֹרִים, צִפּוֹרִים וְשֶׁמֶשׁ מִתַּמֶּמֶת
גִּ’ימִי כְּמוֹ מַחְלִים וּמְסַיֵּם טֶכְנִיּוֹן
רָפִי מַחְלִים וְגַם אֲנִי כְּבָר שׁוֹכֵחַ
מָתַי אִם לֹא בַּכְּפוֹר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
נַרְגִּישׁ כַּמָּה רֵיק בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה
גִּ’ימִי הַמְּהַנְדֵּס יְדַיֵּק לְהַסְבִּיר לִי –
הֲתֵדַע, מוֹטוֹת הַפְּלָדָה עַל גֶּשֶׁר
בְּלָחְצָם, מְבַטְּלוֹת אֶת מִשְׁקַל הַשְּׁבִירָה
עוֹזְרוֹת לוֹ עַצְמוֹ לָשֵׂאת אֶת עַצְמוֹ
עַל גַּב גּוּפוֹ הַכָּבֵד מִנְּשֹׂא.
– יְדִיעָה בְּמָתֶמָטִיקָה, לֹֹא סִפּוּר עַל עֹפֶר
הִיא שֶׁמּוֹשֶׁכֶת אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁהֶחְלִימוּ
לְחַזֵּק נִדְבָּכִים בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי
בִּתְמוּנָה זוֹ הוּא עוֹלֶה לַתּוֹרָה
מֵאֵיזֶה חָבֵר הוּא שׁוֹאֵל צִיצִית.
אֶשְׁאַל מַה עוֹשֶׂה עַמִּיחַי
לְאַחֵר הַשִּׁחְרוּר מְסַיֶּרֶת צַנְחָנִים
אַחַר הצל"ש הוּא צָמִית לִצְמִיתוּת
בִּנְּיוּ יוֹרְק יֵשׁ לוֹ מְכוֹנִית אוֹ שְׁתַּיִם
צְעִירִים עִבְרִיִּים חֲדָשִׁים וְגֵאִים
אָדָם בְּבוֹאֵנוּ וִיהוּדִים מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ
בַּמְּדִינָה גָּדַלְנוּ כְּמוֹ בְּנַעֲלַיִם:
מוֹסִיפִים מִסְפָּר כְּמוֹסִיפִים מַכְאוֹב
כָּתַבְנוּ יַחַד מִבְחָנִים בְּהִיסְטוֹרְיָה
מַעֲתִיקִים זֶה מִזֶּה אֶת תּוֹלְדוֹת הַצִּיּוֹנוּת.
שָׁעָה שֶׁל שֶׁקֶט בַּמּוֹשָׁב הַשָּׁקֵט
יָפֶה לִקּוּי חַמָּה, לֹא לִקּוּי מֵאוֹרוֹת
וְכָאן – לִקּוּי מֵאוֹרוֹת – כְּבָר חֵלֶק מִן הַטֶּבַע,
בֵּית הַכְּנֶסֶת רֵיק אָמְנָם בְּשַׁחֲרִית
וּבְשַׁבָּת לֹא תַּשִּׂיג מִנְיָן אוֹ רֶבַע
טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם מַרְעִידוֹת וּפוֹסְקוֹת
לֹא, לֹא הִתְכַּנַּסְנוּ כָּאן לְשׂוֹחֵחַ
זֶה אֲנִי לְבַדִּי מְדַפְדֵּף בָּאַלְבּוֹם,
אֲנִי אֲשֶׁר בְּרִיחָיו הֵם בְּרִיחוֹתָיו
הַאֻמְנָם אִמָּא שֶׁל שָׂרָה תִּתְאַבֵּד?
שָׂרָה’לֶה בּוֹחֶרֶת חָתָן מָרוֹקָאִי!
וְאִמָּא שֶׁל שָׂרָה אִשָּׁה חֲרֵדִית
וְעָווֹן חָתָן כָּזֶה – לֹא יְכֻפַּר
שָׂרָה’לֶה בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת – “כּוּר הִתּוּךְ!”
כּוּר הִתּוּךְ, אוֹמֵר לָהּ אַבָּא, כְּבָר עֲשִׂינוּ בְּאַוּשְׁוִיץ!
לָמָּה תִּשְׂרְפִי אוֹתָנוּ עוֹד פַּעַם?
שׁוֹאֶלֶת הַסַּבְתָּא בְּאִידִישׁ חֲרִישִׁית
הַאֻמְנָם נַחְזִיק אֶת הָעֹפֶר בְּיָדֵינוּ,
רְצוּעַת הַתְּפִלִּין תִּקְשֹׁר יַחַד אֶת כֻּלָּם
אוֹ תַּחְצֹץ, וְיִבְעַר הָאָסָם כְּמוֹ אָז בִּירוּשָׁלַיִם.
אֶבֶן כְּמוֹ קָמָה כַּאֲשֶׁר הַמַּיִם
סוֹחֲפִים מִסָּבִיב לָהּ טִין לִרְבָבָה
אִילָנָהּ הָאָחוֹת רוֹשֶׁמֶת כָּרָגִיל
כַּאֲשֶׁר הַקַּרְקַע רוֹעֶדֶת מִתַּחַת לְרַגְלֵי
וְלֹא צִפּוֹרַי הָאָרֶץ רוֹעֲדוֹת
בַּחֲדַר הַטֶּבַע הַמָּלֵא פֻּחְלָצִים
בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל
אַדְמַת הַסַּחַף
הִיא אֲדָמָה מְאֹד לֹא יַצִּיבָה.
שׁוּב אַזְכִּיר, לֹא מִפְגַּשׁ רֵעִים הוּא
חֲבֵרִים מִשֶּׁכְּבָר, פֹּה אֵינָם נִפְגָּשִׁים
כְּמוֹ קַלֵּי הַזָּנָב הָעוֹזְבִים אַרְצוֹת קֹר
עוֹד שָׁעָה שֶׁל שֶׁקֶט בַּמּוֹשָׁב הַשָּׁקֵט
הַשַּׁלְוָה נִמְסֶכֶת כִּצְפִירַת אַזְעָקָה
בַּמִּרְפָּאָה שֶׁל אִילָנָהּ הָאָחוֹת הַמְּסוּרָה
רָצִים לְהַזְמִין תּוֹר בְּאַרְבַּע לִפְנוֹת אוֹר
שָׁם בֶּאֱמֶת אֵין תְּרוּפָה לְגַעְגּוּעַ
אֲבָל מְלַטְּפִים צַפְרִירִים שֶׁל קֶשֶׁב
זֶה אֲנִי? אֲנִי? מִי דִּפְדֵּף בָּאַלְבּוֹם?!
הַסֻּכָּר הַמְּאַבֵּד זֶהוּתוֹ בַּמַּיִם?
מִיכַל שֶׁיָּצְאָה דּוֹחֶפֶת עֲגָלָה –
תִּינֹקֶת בָּהּ, חוּמַת עֵינַיִם –
בְּעֵינֶיהָ הַשּׁוֹתְקוֹת יֵחָבֵא אֵיזֶה עֹפֶר
אוּלַי עַד קְצֵה הַחֹרֶף יִרְעַד.
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.