להורי
כְּגֵר תּוֹשָׁב אֲנִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
וְאוּלַם כִּי בְּבִטְנָהּ נַחֲלָתִי.
נְעוּרַי עַד הֲלוֹם עָשׂוּ לְנַפְשָׁם,
וּמָתַי אֶעֱשֶׂה אֲנִי לְבֵיתִי?
(ר' יהודה הלוי)

שער ראשון: גוף אל גוף נגף

מאת

יוסף עוזר

---

פתיחה לשער ראשון

מאת

יוסף עוזר

עִירָקִי פִּיגָ’מָה

מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה

מְנַגֵּן עַל הָעוּד, שׁוֹמֵעַ תְּהוֹם –

---

שׁוֹנִים

מאת

יוסף עוזר

לְעָלֶה יָבֵשׁ חָלַף הָרֵיחַ כְּבָר

מְעַט וְגַּם צוּרָתוֹ 

תְכוּלָה בַּיְּקוּם הָאֵין סוֹפִי

וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ אֶת 

הֱיוֹתְךָ. שׁוֹנִים מִמְּךָ – 

לְאֶבֶן אֵין סָפֵק.

גַּם לֹא לְחַיַּת הַבַּיִת שֶׁאֲנִי מַכִּיר

וְהִנֵּה הַבֹּקֶר עוֹלֶה לְאַט

וְהַמַּיִם טְעִימִים בַּפֶּה וַעֲדַיִן

כֹּה מָרִיר הָרֶוַח הַצַּר

שֶׁבֵּין הַהִרְהוּר לָעֵט:

פַּעַם רָאִיתִי אִישׁ שׁוֹקֵל חַיָּיו. רָאִיתִי

בַּמֶּה אִזֵּן אֶת כַּף הַמֹּאזְנַיִם

אַתָּה שׁוֹבֵר בַּמִּלָּה

לִרְאוֹת הֵיכָן אַתָּה מִתְאַחֶה,

חוֹפֵר קִיּוּם

---

זְנְגוּלָה

מאת

יוסף עוזר

¹

עַפְעַף סוֹגֵר עַפְעַף

חֲבוּקִים כְּטַבְּעוֹת זְנְגוּלָה טְבוּעַת דְּבַשׁ

חָרַזְנוּ חוֹחִים וְשִׂמְחָה

רָאִינוּ עַיִן בְּעַיִן גַּם אִם לֹא בִּמְנוּחָה

פִּכְּתָה הָעֲלִיָּה הַגְּדוֹלָה מִבָּבֶל

גַּם מִשְׁפַּחְתִי 

חֲפֵצָה לִהְיוֹת נָהָר:

אָסְפָה כִּנּוֹרוֹתֶיהָ הַשְׁתוּקִים

וְעָלְתָה לְאֶרֶץ מוּצְרֵי רֶפֶת וְכַוֶרֶת.

סַבָּא מִמִּטַּת חָלְיוֹ אוֹמֵר לְסַבְתָּא טוֹבָה לְהַקְדִּים תְּרוּפָה

לֶאֱפוֹת עִם נֶכְדָּהּ אֶת הַזְּנְגוּלָה

עָמֹק בַּשֶּׁמֶן הָרוֹתֵחַ – חֲבוּקִים עִגּוּלִים

כְּמוֹ פַּעַם – בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. וּמַדּוּעַ לֹא יִמְתַּח כִּנּוֹרוֹ הַמְכֻוָּן

לוֹמַר שִׁירָה שִׁירָתוֹ. לֹא פַּעַם לִרְאוֹתוֹ עוֹמֵד בְּרֹאשׁ רֹאשָׁהּ

שֶׁל הַתִּזְמֹרֶת הוּא דּוֹבֵר עַרְבִית מְצֻיֶּנֶת בִּיְהוּדִית מִתְרַפֶּקֶת

וְכִנּוֹרוֹ עֶצֶב עָצֵב בְּכוּר הַהִתּוּךְ מֵצֵר.

הִבַּטְנוּ בַּסַּגְסֹגֶת: הִנֵּה, יָשַׁבְנוּ.

מַיִם חַיִּים עוֹמְדִים עַכְשָׁו בַּצֵּל.

שׁוּב תָּלִינוּ הַכִּנּוֹרוֹת עַל נְהָרוֹת.

שִׁיְטוּ דְּאָגוֹת הֲרוֹת צִפִּיָּה.

כְּהוּיִים, שַׁבְנוּ אֶל הַשְׁתִיקָה. מְנֵצִים,

כְּמַיִם חַיִּים הָעוֹמְדִים עַכְשָׁו בַּצֵּל הַמִּתְכַּהֶה.

---

שִׁיר לַיְלָה מוּרָד – הַפֶּרַח שֶׁלִּי

מאת

יוסף עוזר

מַבִּיטָה בַּחַלּוֹן

הָיְתָה שָׁרָה בְּשַׁחַר בְּדִידוּת

וְקוֹלָהּ מַגִּיעַ לִיּשֵׁנֵי הַרִפְאוּת בַּלַּיְלָה שֶׁל לַיְלָה.

חַשְׁרוֹת חִיּוּךְ עָלוּ בִּשְׁנָתָם וְזֹהַר עָטַף. רָאִיתִי

אֶצְבָּעוֹת מְרַקְּדוֹת עַל חָזָם בְּחִיּוּךְ שְׁנָתָם שֶׁהַלְמָה אֵלַי.

צְלִילֵי קוֹל לַיְלָה נִכְנְסוּ אֶל תַּן חֲלוֹם, כְּשֶׁהָיְתָה שָׁרָה לַיְלָה מוּרָד

וְקוֹלָהּ מִתְמַשֵׁךְ עַד הֲלוֹם,

זַמֶּרֶת מִצְרִית יְהוּדִית שֶׁהִתְאַסְלָמָה לְמַעַן אַהֲבָה

שֶׁהִיא חוֹלֶפֶת נָגוֹזָה בַּמּוֹרָד.

עֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת כְּבוֹר צָמֵא, לִשְׂפָתֶיהָ לַהַט אָדֹם עַרְמוּמִי

וְקוֹמָתָהּ – תָּמָר תָּמֵהַּ בַּמָּטָר. אֲבָל הָאַהֲבָה? מְיַבֶּבֶת הָיְתָה לַיְלָה לַיְלָה

שֶׁקּוֹלָהּ זָמִיר וְאַהֲבָתָהּ צִפּוֹר טֶרֶף. דּוֹאָה מְמַקֶּדֶת מַבָּט.

כְּשֶׁכָּל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם נָתְנוּ לָהּ נַפְשָׁם וְהִכְאִיבוּ לְעַצְמָם בִּמְחִיאוֹת

עוֹד חָשָׁה לַיְלָה לְבַד. אוֹמְרִים אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם. שָׁרָה לַיְלָה,

נְהַר פְּרָת הִתְחָרָה עִם הַחִדֶּקֶל עַל גּוֹבַהּ הַגֵּאוּת, הַיְאוֹר רָקַד.

כַּמָּה הָיָה צָרִיךְ לָשִׁיר כְּדֵי לָחוּשׁ לֹא נֶחֱרַד. נִשְׁמָתָהּ הָמְתָה: "אוּרְבָּק עֻמְרִי יִיטוּל,

רִיָאבָּק חִיַרְנִי",¹ לִבָּהּ אָבַד. מַשַׁב קוֹל לַיְלָה מוּרָד: מִתְנוֹעַעַת, נוֹדֶדֶת לְקוֹל

סִלְסוּל הָעֶצֶב,

גַעְגוּעֶיהָ סְתָו, כְּאִישׁ מַאֲזִין עָצוּב, נוּרַת

הַלַּיְלָה מִן הַתִּקְרָה נוֹדֶדֶת, כְּאִישׁ מְקוֹנֵן, חַיְרָן²

שָׁרָה וְקוֹלָהּ מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו כָּל שֶׁלִּבּוֹ עֵר וְהוּא יָשֵׁן וְלַיְלָה שָׁרָה: חֶדֶר מָלֵא גַּעְגּוּעִים.

ושָׁרָה לַיְלָה לְבַד. רָאִיתִי

הַפְּרָחִים בָּאֲגַרְטָל מְסִבִים רֹאשָׁם מַבִּיטִים לַכִּוּוּן בּוֹ שָׁרָה לַיְלָה מוּרָד.

הַוִּילוֹנוֹת בַּחֲמוּקִים מַרְעִידִים, שָׁרָה לַיְלָה מוּרָד שָׁרָה לַיְלָה לַפֶּרַח שֶׁלִּי – הַיְּהוּדִי

מַמְתִּין לִי בְּלֵב הַיְּשֵׁנִים, מַאֲזִינִים לְלַיְלָה, שָׁרָה לַפֶּרַח שֶׁלִּי, שֶׁהִרְקִיד

אֶצְבְּעוֹת הַיְּשֵׁנִים, שֶׁהֵסֵב בָּאֲגַרְטָל אֶת רָאשֵׁי הַפְּרָחִים, שֶׁרִטֵּט חַמוּקֵי וִילוֹנוֹת

שֶׁהִרְקִידָה לַיְלָה בְּקוֹלָהּ לַיְלָה מוּרָד

וּדְמָמָה עֵת הַשִּׁיר נִפְרָד.

---

שאלת חלום

מאת

יוסף עוזר

שִׁיר עַמִּי שֶׁשָּׁכַח

כָּעֵת צוֹעֲקִים לוֹ לְהַמְשִׁיךְ הַחֲלוֹם,

כְּאִלּוּ לֹא צָמְאוּ עַפְעַפָּיו לְהֶסְגֵּר.

יָדַעְתִּי חָתָן שָׁבַר כּוֹס לֹא בִּשְׁבִיל לְהַדְבִּיק חֲזָרָה

תִּהְיֶה מְצִיאוּתִי

לִפְעָמִים שֶׁבֶר הוּא בְּנִיָּה חֲדָשָׁה.

הִנֵּה הַבְּאֵר הָעֲמֻקָּה שֶׁל אִי הַוַּדָּאוּת.

עוֹד קוֹרֵאת לוֹ לָרוּחַ

אִי שְׁלֵמוּת הַסֶּלַע קוֹרֵאת לָרוּחַ רַק

אַחַר כָּךְ חוֹל קוֹרֵא לִיסוֹדוֹת גַּעְגּוּעָיו

הֵן גַּם הָעִוְּרִים יוֹדְעִים

שֶׁפְּנֵי הַדּוֹר כְּבָר לֹא כִּפְנֵי כַּלְבָּם. אוֹמְרִים:

הַמְּבַקְּשִׁים לְבַיֵּת יוֹנָה תָּמִיד מוֹרְטִים 

נוֹצָה מִכְּנָפָהּ.

חָשַׁבְתִּי אֶרֶץ נָבֹא. נִבֵּא

דּוֹאִים כַּדְּרוֹר מִתּוֹלְדוֹת יָמִים שְׁבוּרִים.

חֲלוֹמוֹת יִהְיוּ כִּסְלָעִים שֶׁל מֹשֶׁה.

אוּלַי לֹא רַכָּה פְּרוּדַת הָאַהֲבָה

פְּרֵדָה, פְּתִיתֵי דְּמָעוֹת לִרְבָבָה

כַּמָּה קָשָׁה הִיא.

הֵן אִם זֶה אוֹתוֹ הַשֶּׁבֶר אָז אֵיפֹה הַמַּיִם.

---

"רוֹחָה בָּלָה רַגְ'עָה"

מאת

יוסף עוזר

¹

כָּתַשׁנוּ הֵל כָּתַשְׁנוּ מַקְלוֹת קִנָּמוֹן

בִּכְלִי דָּכִים וּמְפוֹרְרִים

יְמֵי הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק

שָֹרִים וְכוֹתְשִׂים בְּכֹחַ

בְּשָׂמִים יָפִים לָעֶצֶב

הַשֶּׁקֶר מָתוֹק לִמְבֻגָּר.

מִבְּהָרָט וְכֻּרְכּוּם צָהֹב נִלְקַחְנוּ

בְּחֵרוּת מַפְלִגָה כַּמּוּן נִזְכָּר

בַּקִטְשְׁרִי הָאָדֹם

מְסַפְּרִים לְאוֹר הַנֵּר:

חֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים

כִּבְלִי הַשְׂכֵּל

הִגַּשְׁנוּ מַיִם צוֹנְנִים לְזָר

הִצַּעְנוּ מִטּוֹת לְאוֹרְחִים

וְנִרְדַּמְנוּ עַל הָרִצְפָּה.

נָגְעוּ עָבְרוּ כַּפּוֹת הָרוּחַ

לְפֶתַע שִׁנִּינוּ צַעֲדֵי רִקּוּד

מוֹחִים עָפָר מִן הַשְׂפָתַיִם

אָהַבְנוּ הַלְמוּת הַפָּח וְהִבְלַגְנוּ

דורכים עַל הֶעָפָר אוֹתוֹ נָשַׁקְנוּ

מִתְרַפְּסִים בֶּעָפָר, כְּמֵהִים לִנְבֹט

“שְׁמוֹנֶה עֶשְֹרֵה” מִבְצָר פָּרוּץ

גִּלְבֹּעַ מְקֻלָּל בִּנְטִיעוֹת כִּסִינוּ

אַךְ לָהָר הַגָּבֹהַּ כְּבָר זָר צִלּוֹ

עוֹטֵף אֶת הַסַּחַף לִקְרַאת הַשְּׁקִיעָה

עַכְשָׁו אֵיפֹה כָּל זֶה, דָּךְ מְכְ’נָה

(כָּאָב רֹאשֵׁנוּ), כָּתוּשׁ הַכַּמּוּן וּמְכֻרְכָּם מְאֹד

אֶת מַחֲטֵי הָאֹרֶן תֶּאֱסֹף הָאֲדָמָה

אֶל בִּטְנָהּ הַשׁוֹתֶקֶת

צוֹנְחִים עָלֶיהָ כְּמַחֲטֵי הַרְדָּמָה.

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בַּמַּעְיָן בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל

מָה אֹשֶׁר נִטְוָה מִמֶּרְחַקֵּי הַלֵּב

מַפְלִיגִים אֶל עֲרָבִים בְּתוֹכֵנוּ

נַפְשֵׁנוּ לְבַד בִּדְמָמָה נְשׁוֹבֵב.

נַנְחֶה אֶת פְּסוּקֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים:

בְּבַיִת שֶׁנִּשְׁחַק, לֹא נָאֶה לִכְתֹּשׁ שׁוּב תַּבְלִינִים.

לְעִתִּים נָשׁוּב לְמַבָּט מְרֻחָק

בְּמַכְתֵשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר שֻׁתַּק – 

תָּמִים וּמְצַלְצֵל

לְלֹא מַגַּע יַד אָדָם.

---

סַבְתָּא טוֹבָה וְסַבְתָּא סָלִימָה [נוסח א]

מאת

יוסף עוזר

סַבְתָּא טוֹבָה וְסַבְתָּא סָלִימָה

סַבְתָּא טוֹבָה, אֵם אָבִי, לְיַד הַשְּׁקֵדִּיָּה הַמָּרָה

בְּמֵי נֶפְתּוֹחַ

בַּכְּנִיסָה לִיְרוּשָׁלַיִם

רוֹכֶנֶת, גַּבָּהּ אֶל הַשֶׁמֶשׁ; מִי חָלַם,

מְקַלֶּפֶת תַּרְמִילֵי אֲפוּנָה בָּאֲוִיר יְרוּשָׁלַיִם

בְּעֵת מְסַפֶּרֶת בִּדְבַר “סְלַת יִצְחָק”¹ בְּבַּגְדָד, אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַיַּצִּיבוֹת 

מַשְׁמִיטוֹת אֲפוּנִים פְּרוּמִים לַקַּרְקַע:

סָבָתְךָ סָלִימָה, אֵם אִמְךָ, דָבְקָה בְּאִישָׁהּ

כְּאָפְקֵי קִמּוּרוֹ שֶׁל גֵו הַיָּם הַנִמְזָג אֶל כַּפּוֹת הַשָׁמַיִם.

עַד כִּי רָאוּ אֲנָשִׁים

סַבְתָּא סָלִימָה נִסְפְּתָה בָּאֵשׁ. יְמֵי פְּטִירָה לֹא נִכְתְּבוּ אָז

בִּתְּעוּדָה רִשְׁמִית שֶׁל שִׁלְטוֹן.

פְּרָטִית הָיְתָה

וּלְאִמְּךָ לֹא נוֹתְרָה עֵת יְעוּדָה לִבְכִי, בְּלִי

זְמַן לְהֵאָחֵז, לְהַדְלִיק בּוֹ בְּגוּף שָׁלֵו אֶת הָעֵת הַיְּעוּדָה.

סַבְתָּא טוֹבָה, הַרְשִׁי לִי לִמְסֹר לָךְ דָּ"שׁ עִם שִׁיר

הֲרֵי אַתְּ שְׂמֵחָה לִהְיוֹת כָּאן בַּכְּנִיסָה שֶׁלָּנוּ לִיְרוּשָׁלַיִם.

מַפְנָה גַּב בְּתוֹךְ הַר הַמְּנוּחוֹת.

בַּבַּיִת אַבָּא כָּל פּוּרִים מִתְקַדֵּר:

בְּפוּרִים סַבְתָּא נִפְרְמָה מִן הָעוֹלָם,

בְּגוּף נִגָּף בְּגוּף הִיא

מְאַחָה עֲפַר אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל. הָאוֹת שָׁזוּר –

אִמָּא כָּל הַשָּׁנָה מִתְבּוֹנֶנֶת בִּבְעֵרַת הַפְּתִילָה

עָבַרְנוּ מִן הָעִיר לַכְּפָר, קָנָה אַבָּא כִּירַיִם שֶׁל גַּז

אַרְבַּע לֶהָבוֹת בְּלִי חוּט מִתְכַּלֶּה

נִכְנֶסֶת שַׁבָּת. בְּדָלֶת אַמּוֹת נִדְמֶה שָׁלוֹם עַל יִשְֹרָאֵל.

---

סַבְתָּא טוֹבָה וְסַבְתָּא סָלִימָה [נוסח ב]

מאת

יוסף עוזר

סַבְתָּא טוֹבָה, אֵם אָבִי, לְיַד הַשְּׁקֵדִּיָּה הַמָּרָה

בְּמֵי נֶפְתּוֹחַ, גַּבָּהּ אֶל הַשֶׁמֶשׁ,

מְקַלֶּפֶת תַּרְמִילֵי אֲפוּנָה בָּאֲוִיר יְרוּשָׁלַיִם.

בְּעֵת מְסַפֶּרֶת בִּדְבַר “סְלַת יִצְחָק”¹ בְּבַּגְדָד, 

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ

מַשְׁמִיטוֹת אֲפוּנִים פְּרוּמִים לַקַּרְקַע:

סָבָתְךָ סָלִימָה, אֵם אִמְךָ, דָבְקָה בְּאִישָׁהּ

כְּאָפְקֵי גֵו יָם הַנִמְזָג אֶל כַּפּוֹת שָׁמַיִם.

עַד כִּי רָאוּ אֲנָשִׁים

סַבְתָּא סָלִימָה נִסְפְּתָה בָּאֵשׁ. יְמֵי פְּטִירָה לֹא נִכְתְּבוּ אָז

בִּתְּעוּדָה רִשְׁמִית שֶׁל שִׁלְטוֹן.

פְּרָטִית הָיְתָה

וּלְאִמְּךָ לֹא נוֹתְרָה עֵת יְעוּדָה לִבְכִי, בְּלִי

זְמַן לְהֵאָחֵז, לְהַדְלִיק בּוֹ בְּגוּף שָׁלֵו אֶת הָעֵת הַיְּעוּדָה.

סַבְתָּא טוֹבָה, הַרְשִׁי לִי לִמְסֹר לָךְ דָּ"שׁ עִם שִׁיר

הֲרֵי אַתְּ שְׂמֵחָה לִהְיוֹת כָּאן,

מַפְנָה גַּב בְּתוֹךְ הַר הַמְּנוּחוֹת.

בַּבַּיִת אַבָּא כָּל פּוּרִים מִתְקַדֵּר:

בְּפוּרִים סַבְתָּא נִפְרְמָה מִן הָעוֹלָם,

בְּגוּף נִגָּף בְּגוּף הִיא

מְאַחָה עֲפַר אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל.

אִמָּא כָּל הַשָּׁנָה מִתְבּוֹנֶנֶת בִּבְעֵרַת הַפְּתִילָה

עָבַרְנוּ מִן הָעִיר לַכְּפָר, קָנָה אַבָּא כִּירַיִם שֶׁל גַּז

אַרְבַּע לֶהָבוֹת בְּלִי חוּט מִתְכַּלֶּה

נִכְנֶסֶת שַׁבָּת. בְּדָלֶת אַמּוֹת נִדְמֶה שָׁלוֹם עַל יִשְֹרָאֵל.

---

מִכָּל שָׁלֶכֶת מִכָּל צִפּוֹר

מאת

יוסף עוזר

הַלַּיְלָה מְלֹא הִרְהוּרָיו 

מָלֵא זְמַן מִתְפַּתֵּל כְּבַצִּינוֹק

מִי יִשְׁמַע הָאוֹר הַמְדֻכְדָךְ

אֶת הַצֵּל שִׁמְעִי צוֹעֵד לְהַעֲלִים

אוֹתָךְ הָאֲפֵלָה:

מִכָּל שַׁלֶּכֶת בָּרָאת צִפּוֹר לוּ

מִכָּל צִפּוֹר נְדִידָה לְשִׁיר

אֲשֶׁר יָשִׁיב לָךְ אֶת נַפְשֵׁךְ

אֲשֶׁר יִטְרוֹף טוֹרֵף

אִם תַנִּיחִי לְהִתְרַפֵּק עַל הָאָבָק

הַנִּיחִי לוֹ לָלֹק, לַצִּבּוּר צוּרָה

הִנֵּה מַכִּים בָּךְ שָׁרְשֵׁי בְּרִיחָה

מִי יָדַע שֶׁנַּגִּיעַ כֹּה מַהֵר לְהִתְנַתְקוּת

מִי יָדַע שֶׁנְּהִי כֵּן – חֲרוּזִים שְׁבוּרִים

לְמַעַן הַשֵּׁם, לְמַעַן הַיְלָדִים

לְמַעַן אֵלֶּה שֶׁיִּוַּלְדוּ

בְּאֵין אַךְ עַרְעָר לְזַמֵּר שִׁיר עֶרֶשׂ

הֵן תִּינוֹקוֹת הָאוֹר עֻמְעֲמוּ בְּיַד אֶרֶס

יָצְאָה בַּת קוֹל, בְּבֵרוּר אָמְרָה:

הַתָּמָר שֶׁאֲכַלְתֶּם רַק הַיּוֹם

גַּלְעִינוֹ בְּכִיסִי¹. 

---

לבנים של חלום

מאת

יוסף עוזר

לֶאֱחֹז לְבֵנִים שֶׁל חֲלוֹם עָלִינוּ

לְהָקִים מַסָּד.

וְאָנוּ כָּאן: יְהוּדִים מִצָּפוֹן וְתֵימָן

כְּעוֹנוֹת הַשָּׁנָה הַקְּרוֹבוֹת זוֹ לַזּוֹ

אַךְ זָרוֹת זוֹ לַזּוֹ

בְּאֵין שֹׁרֶשׁ

בְּהִכָּרֵת דָּבָר.

– – – – – – –

יָם הַמָּוֶת אוֹתָנוּ מְפַרְנֵס

כְּפִי שֶׁלֹּא פִּרְנֵס מֵעוֹלָם.

אֵיךְ בַּחֲלוֹם שֶׁהִנְחָה אוֹתָנוּ כָּאן

נְהַגְתֶּם כִּבְגַרְזֶן:

לְקַצֵּץ אֶת הָעֵץ מִשָּׁרָשָׁיו

וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּרִי?!

גַּם מִתַּחַת לֶעָפָר, הַזֶּרַע רָגִישׁ לָאוֹר. אֲנִי מַאֲמִין –

מִתַּחַת לָעוֹר אֲנַחְנוּ רְגִישִׁים.

וְאַתָּה מַה תְּכַסֶּה פָּנֶיךָ?

– כְּמוֹ חֹם לֶהָבוֹת הַמִּקְדָּשׁ

מַכְאִיבִים מֵעֵבֶר אַלְפֵי שָׁנִים!

---

ידיעה

מאת

יוסף עוזר

אִבְּדוּ אֶת חִיּוּתָן הַיְּרֻקָּה

לְחַיּוּת יְבֵשָׁה מְתוּקָה, בְּשֶׁקֶט חוּם,

לְחוּצוֹת עוֹר לְעוֹר, תֵּדַעְנָה:

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר.

וְזֶה הָאֱגוֹז כִּי חָתוּם לְעַצְמוֹ

צוֹעֵק קִיּוּם,

חוֹשֵׁב לֹא תֵּרָאֶה לְלִבּוֹ

רִמָּה מִבַּעַד לַקְּלִפָּה.

יוֹדַעַת אֲנָשִׁים:

"אְ־תִין מְקָאבָּאס

וּג’וֹז מְצַ’אק’צָ’אק'"

(הַתְּאֵנִים לְחוּצוֹת וְהָאֱגוֹזִים מְקַשְׁקְשִׁים)

אוֹמֶרֶת דּוֹדָה דִּינָה

זוֹקֶפֶת מֵצַח

מְיַשֶּׁרֶת: לְרֶגַע –

קְמָטִים בְּחִיּוּךְ בּוֹטֵחַ.

---

חלה במלח

מאת

יוסף עוזר

אַבָּא פּוֹתֵחַ “בֵּן אִישׁ חַי”

גַּם הַנֵּר מַטֶּה אֵלָיו לֶהָבָה.

הַתְּפִלָּה נוֹטֶפֶת אוֹר זָרוּעַ מִסּוֹפֵי גַּעְגּוּעִים

חֻמָּשׁ שֶׁהֻשְׁאַל חָזַר לַבַּיִת

זְמַן רָב חִכָּהּ הַלֵּב לִלְמֹד

לְרַפֵּא אֶת שְׂפַת הָאֵם שֶׁלִּי

עִצּוּרֶיהָ – קֹהֶלֶת, בֵּן אִישׁ חַי

עִשַּׂרְתֶּן, עֵרַבְתֶּן,¹

וּמִכְּבָר אָמַר לְאִמָּא לְהַדְלִיק הַנֵּר.

מְנַגֵּן אָבִיב קוֹלוֹ: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם… בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם…

פְּרִי הַגֶּפֶן מִצְטַלֵּל כְּחִיּוּךְ

וְחָלָה בְּמֶלַח הִיא תִּמְתַּק מְאֹד

בְּטַעַם שֶׁלֹּא תַּתִּיר בִּימֵי הַשָּׁבוּעַ.

יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת זֶה

מְכַוֵּץ צִמּוּק בְּתוֹךְ הַלֵּב

וְהַחַלָּה טְבוּלָה בְּמֶלַח

הִיא פִּתְאוֹם מָתוֹק מִכָּל מָתוֹק.

---

בְּמוֹשָׁב בָּרָק

מאת

יוסף עוזר

בַּכֻּתְנָה הַלְּבָנָה כְּיַלְדוּת עֲנָנִית

עִם גִּ’ימִי וְרָפִי בִּצְחוֹקֵי יַלְדוּת

רָצִים אֶל גֶּשֶׁר רַם־אוֹן לִתְפֹּס אֵיזֶה עֹפֶר

לְהוֹכִיחַ לְמִיכַל יְרֻקַּת הָעַיִן.

בֵּין הַחֲלוֹם לְבֵין קְלִפָּתוֹ – 

רָאשֵׁינוּ צוֹמֵחַ כְּעוֹלֶה מֵעָנָן

כְּמוֹ צִפּוֹר שֶׁחָזְרָה, הַצִּפּוֹר שֶׁתִּפְרַח לָהּ

מִיַּלְדוּת רֵיחָנִית – כִּמְעַט רֵיחָנִית

הִגִּיעָה עַד גֶּדֶר הַמּוֹקְשִׁים הַמְּקֻשָּׁט

סְרָטִים לְבָנִים, שְׁלָטִים צִבְעוֹנִיִּים

תַּחַת הֲרֵי שׁוֹמְרוֹן – גֶּ’נִין, לֹא רַק

רַעַשׁ הַטְּרַקְטוֹר רָחוֹק נָמוֹג

בְּרַעַשׁ צִפֳּרִים וְשֶׁמֶשׁ חַמָּה.

בְּיָדֵינוּ הַקְּטַנּוֹת חֲבָלִים שֶׁפָּרַמְנוּ

בַּסֵּתֶר מֵחֲבִילוֹת הַקַּשׁ הָרֵיחָנִי

שֶׁל “יוּדָה”, הַסַּבָּל הַשָּׁמֵן, הֶחָבִיב,

הוֹבִיל שַׂק תַּעֲרֹבֶת בְּלִירָה וָחֵצִי

עוֹד יֻפְתַּע עֵת יִתֵּן שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל לָאָתוֹן

וְכָל חֲבִילוֹת הֶחָצִיר יִתְמוֹטְטוּ

יְכַסּוּ אֶת כְּרִיסוֹ מַקְפֵּצַת וְצוֹחֶקֶת

רָצִים וַחֲבָלִים קוֹשְׁרִים אֶל נִיחוֹחַ

נַבִּיט אֶל הַחֶרְמוֹן שֶׁבֵּין שֵׁנִי הֶהָרִים –

הַתָּבוֹר (עָגֹל כְּמוֹ הַבֶּטֶן שֶׁל יוּדָה)

וְגִבְעַת הַמּוֹרֶה, מֵעַל עֲפוּלָה,

חוֹפְרִים אֶת בֶּעָפָר הַשֶּׁקֶט.

מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל רוֹאִים דְּבָרִים רְחוֹקִים,

נַפְתִּיעַ חֲמוֹרוֹ הַנּוֹעֵר בְּשִׂמְחָה

בְּשִׂמְחָתוֹ מַחְרִיד תַּרְנְגוֹלוֹת בַּלּוּל

מְבֹהָלוֹת שׁוֹבְרוֹת פְּרִי בֶּטֶן

בְּרֶמֶז שֶׁלֹּא נַכִּיר כָּעֵת – בְּחֶדְוָה,

מַפְתִּיעָה אֶת אַדְמַת יִזְרְעֶאל הַמָּרוֹקָאִית

עִם עִבְרִית רִאשׁוֹנִית שְׂפַת עוֹלִים עִלֶּגֶת

הֲלוּמַת דּוּנְמֵי סֶלֶק סֻכָּר

בְּתוֹךְ רְגָבִים מַמְתִּיקִים סוֹד בִּדְהָרָה

אַךְ הִנָּהּ מִיָּד נִתְפֹּס אֵיזֶה עֹפֶר

מג’ניה הָרוֹמָנִיָּה טַבָּחִית בֵּית הַסֵּפֶר

נַאֲכִיל אֶת הַחֲלוֹם בִּמְעַט בִּשְׁאֵרִיּוֹת,

כְּמוֹ לֹא יָדַעְנוּ שַׁרְווּל אֶחָד מֻפְשַׁל־לָהּ 

הִיא מַחְבִּיאָה תַּחְתָּיו מִסְפָּר כָּחֹל.

כָּעֵת מִי יֵדַע מַה תִּבְחַר הָאֲדָמָה

סַסְגּוֹנִיִּים, מַדִּיפֵי חִיּוּךְ, קוֹרְאֵי עֹנֶג,

נֵרֵד בַּמִּדְרוֹן שֶׁאֵלָיו הִגַּעְנוּ

צוֹרְחִים, מַפְרִיחִים בְּבֶהָלָה אֶת כָּל דְּרוֹרֵי הַבַּיִת

מוּזָר כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהַבְרִיחַ

אֶת דַּיָּרָיו הֲכִי מְתוּקִים

אִם אַךְ יוֹדְעִים לִצְרֹחַ בְּאַהֲבָה

אִם אַךְ בּוֹנִים אֶת הַקֵּן מִקַּשׁ…

הַמִּדְרוֹן יוֹרֵד וְעָפָר עִם הַקַּשׁ

מִשְׁתַּלְּטִים עַל שׁוּלֵי הַמִּכְנָס וְכִיסֵי הַבֶּגֶד

קוֹצִים דְּבֵקִים בַּדֶּרֶךְ לִלְכֹּד

מִי יִלְכֹּד רִאשׁוֹן לְמַלְכַּת כִּתָּה ב'

לְמִיכַל הַיְּרֻקָּה אֵיזֶה עֹפֶר קָטָן

הַשָּׂדוֹת הִתְאָרְכוּ עַד שׁוּלֵי הֶעָנָן

בְּעִקְבוֹת מִלְחָמָה אַחַת מִתְנַצַּחַת

מַה תָּפַח אֶת אַדְמַת יִזְרְעֶאל פֶּנְטְהָאוּזִים

הָהָר הָפַךְ אֶת גַּבּוֹ בְּקֶצֶף

וּמִטּוֹת הַבַּרְזֶל – סוֹכְנוּת וּקְלִיטָה

צָמְחוּ וְהָיוּ לְרִפּוּד קְטִיפָה בְּעֵת לַיִל

הֵדֵי יְרִיּוֹת וְאַזְעָקָה שֵׁנִית

נָפְלוּ כְּמוֹ חָצִיר בַּצָּהֳרַיִם.

הַשֶּׁמֶשׁ הִזְהִירָהּ בָּבוּאָתֵנוּ בַּמַּיִם

הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁרָאִינוּ מֵרֶגַע הַלֵּדָה

וְלֹא יָדַעְנוּ אֲדָמָה אַחֶרֶת: חִיּוּךְ בַּזְבְּזָנִי,

בְּשָׂפָה יְחִידָה, בְּעוֹד שָׁנִים נִשְׁכָּחוֹת, הוֹלְכוֹת

גִּ’ימִי יִפָּצַע מִכַּדּוּרֵי הַסּוּרִים

תַּחַת הַחֶרְמוֹן שֶׁהִבִּיט מִכִּתָּה אָלֶף

מִשְּׂדוֹת הַכֻּתְנָה, מֵעַל גַּג הַלּוּל

בֵּין הַתָּבוֹר (יוּדָה נִפְטָר בֵּינְתַיִם).

לְגִבְעַת הַמּוֹרֶה שֶׁשִּׁכּוֹרִים כִּיְּסוּהָ

וְרָפִי הַתְּאוֹם לְהַפְלִיא לְגִּ’ימִי

הֵבִין פִּתְאוֹם, כָּךְ הוּא סִפֵּר לִי

מַדּוּעַ אוּם כּוּל תּוּם קוֹרַעַת מִטְפַּחַת

בְּאֶמְצַע שִׁיר מְסֻלְסָל וּבוֹכָה

עֵת יָשַׁב בַּזִּנְזָנָה בִּשְׁבִי מִצְרָיִם

שָׁם יִפְלוּ שְׂעָרוֹת רֹאשׁוֹ

תִּצְמַח אַחַר כָּךְ בְּלוֹרִית מִתְפָּרַעַת.

הַמִּסְפָּר הַכָּחֹל עַל יָד חֲשׂוּפָה

כְּמַדְלִיק אוֹר חֵרוּם בַּאֲפִילַת הַמִּקְלָט

נְצָרֵף חוּט לְחוּט, נִשְׁמַע אֶת ג’ניה

בּוֹחֶשֶׁת סֻכָּר – לֹא הַמֶּלַח, סֻכָּר

מְאַבֵּד זֶהוּת בַּמַּיִם הַזַּכִּים

אַךְ לֹא הִרְגַּשְׁנוּ עֲדַיִן צִמָּאוֹן לְשׁוּם מַיִם

צִפּוֹרִים, צִפּוֹרִים וְשֶׁמֶשׁ מִתַּמֶּמֶת

גִּ’ימִי כְּמוֹ מַחְלִים וּמְסַיֵּם טֶכְנִיּוֹן

רָפִי מַחְלִים וְגַם אֲנִי כְּבָר שׁוֹכֵחַ

מָתַי אִם לֹא בַּכְּפוֹר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת

נַרְגִּישׁ כַּמָּה רֵיק בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה

גִּ’ימִי הַמְּהַנְדֵּס יְדַיֵּק לְהַסְבִּיר לִי –

הֲתֵדַע, מוֹטוֹת הַפְּלָדָה עַל גֶּשֶׁר

בְּלָחְצָם, מְבַטְּלוֹת אֶת מִשְׁקַל הַשְּׁבִירָה 

עוֹזְרוֹת לוֹ עַצְמוֹ לָשֵׂאת אֶת עַצְמוֹ

עַל גַּב גּוּפוֹ הַכָּבֵד מִנְּשֹׂא.

– יְדִיעָה בְּמָתֶמָטִיקָה, לֹֹא סִפּוּר עַל עֹפֶר

הִיא שֶׁמּוֹשֶׁכֶת אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁהֶחְלִימוּ

לְחַזֵּק נִדְבָּכִים בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי

בִּתְמוּנָה זוֹ הוּא עוֹלֶה לַתּוֹרָה

מֵאֵיזֶה חָבֵר הוּא שׁוֹאֵל צִיצִית.

אֶשְׁאַל מַה עוֹשֶׂה עַמִּיחַי

לְאַחֵר הַשִּׁחְרוּר מְסַיֶּרֶת צַנְחָנִים

אַחַר הצל"ש הוּא צָמִית לִצְמִיתוּת

בִּנְּיוּ יוֹרְק יֵשׁ לוֹ מְכוֹנִית אוֹ שְׁתַּיִם

צְעִירִים עִבְרִיִּים חֲדָשִׁים וְגֵאִים

אָדָם בְּבוֹאֵנוּ וִיהוּדִים מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ

בַּמְּדִינָה גָּדַלְנוּ כְּמוֹ בְּנַעֲלַיִם:

מוֹסִיפִים מִסְפָּר כְּמוֹסִיפִים מַכְאוֹב

כָּתַבְנוּ יַחַד מִבְחָנִים בְּהִיסְטוֹרְיָה

מַעֲתִיקִים זֶה מִזֶּה אֶת תּוֹלְדוֹת הַצִּיּוֹנוּת.

שָׁעָה שֶׁל שֶׁקֶט בַּמּוֹשָׁב הַשָּׁקֵט

יָפֶה לִקּוּי חַמָּה, לֹא לִקּוּי מֵאוֹרוֹת

וְכָאן – לִקּוּי מֵאוֹרוֹת – כְּבָר חֵלֶק מִן הַטֶּבַע,

בֵּית הַכְּנֶסֶת רֵיק אָמְנָם בְּשַׁחֲרִית

וּבְשַׁבָּת לֹא תַּשִּׂיג מִנְיָן אוֹ רֶבַע

טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם מַרְעִידוֹת וּפוֹסְקוֹת 

לֹא, לֹא הִתְכַּנַּסְנוּ כָּאן לְשׂוֹחֵחַ

זֶה אֲנִי לְבַדִּי מְדַפְדֵּף בָּאַלְבּוֹם, 

אֲנִי אֲשֶׁר בְּרִיחָיו הֵם בְּרִיחוֹתָיו

הַאֻמְנָם אִמָּא שֶׁל שָׂרָה תִּתְאַבֵּד?

שָׂרָה’לֶה בּוֹחֶרֶת חָתָן מָרוֹקָאִי!

וְאִמָּא שֶׁל שָׂרָה אִשָּׁה חֲרֵדִית 

וְעָווֹן חָתָן כָּזֶה – לֹא יְכֻפַּר

שָׂרָה’לֶה בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת – “כּוּר הִתּוּךְ!”

כּוּר הִתּוּךְ, אוֹמֵר לָהּ אַבָּא, כְּבָר עֲשִׂינוּ בְּאַוּשְׁוִיץ!

לָמָּה תִּשְׂרְפִי אוֹתָנוּ עוֹד פַּעַם?

שׁוֹאֶלֶת הַסַּבְתָּא בְּאִידִישׁ חֲרִישִׁית

הַאֻמְנָם נַחְזִיק אֶת הָעֹפֶר בְּיָדֵינוּ,

רְצוּעַת הַתְּפִלִּין תִּקְשֹׁר יַחַד אֶת כֻּלָּם

אוֹ תַּחְצֹץ, וְיִבְעַר הָאָסָם כְּמוֹ אָז בִּירוּשָׁלַיִם. 

אֶבֶן כְּמוֹ קָמָה כַּאֲשֶׁר הַמַּיִם 

סוֹחֲפִים מִסָּבִיב לָהּ טִין לִרְבָבָה

אִילָנָהּ הָאָחוֹת רוֹשֶׁמֶת כָּרָגִיל

כַּאֲשֶׁר הַקַּרְקַע רוֹעֶדֶת מִתַּחַת לְרַגְלֵי

וְלֹא צִפּוֹרַי הָאָרֶץ רוֹעֲדוֹת

בַּחֲדַר הַטֶּבַע הַמָּלֵא פֻּחְלָצִים

בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל

אַדְמַת הַסַּחַף

הִיא אֲדָמָה מְאֹד לֹא יַצִּיבָה.

שׁוּב אַזְכִּיר, לֹא מִפְגַּשׁ רֵעִים הוּא

חֲבֵרִים מִשֶּׁכְּבָר, פֹּה אֵינָם נִפְגָּשִׁים

כְּמוֹ קַלֵּי הַזָּנָב הָעוֹזְבִים אַרְצוֹת קֹר

עוֹד שָׁעָה שֶׁל שֶׁקֶט בַּמּוֹשָׁב הַשָּׁקֵט

הַשַּׁלְוָה נִמְסֶכֶת כִּצְפִירַת אַזְעָקָה

בַּמִּרְפָּאָה שֶׁל אִילָנָהּ הָאָחוֹת הַמְּסוּרָה

רָצִים לְהַזְמִין תּוֹר בְּאַרְבַּע לִפְנוֹת אוֹר

שָׁם בֶּאֱמֶת אֵין תְּרוּפָה לְגַעְגּוּעַ

אֲבָל מְלַטְּפִים צַפְרִירִים שֶׁל קֶשֶׁב

זֶה אֲנִי? אֲנִי? מִי דִּפְדֵּף בָּאַלְבּוֹם?!

הַסֻּכָּר הַמְּאַבֵּד זֶהוּתוֹ בַּמַּיִם?

מִיכַל שֶׁיָּצְאָה דּוֹחֶפֶת עֲגָלָה – 

תִּינֹקֶת בָּהּ, חוּמַת עֵינַיִם –

בְּעֵינֶיהָ הַשּׁוֹתְקוֹת יֵחָבֵא אֵיזֶה עֹפֶר 

אוּלַי עַד קְצֵה הַחֹרֶף יִרְעַד.

שער שני: הדבש המר

מאת

יוסף עוזר

---

למה האדם נולד
השמחה נשארת קצת זמן
והעצב הרבה זמן
והאדם הוא רק
פיסת נייר.  
  דפנה – כתה ג'

---

עמדות קרב

מאת

יוסף עוזר

חוֹל אָבוּד וְנַשָּׂא בָּרוּחַ

יִסְלַח לוֹ הַיָּם, 

אוֹתָהּ הַשְּׁחִיקָה שֶׁשָּׁחַק בּוֹ

        כָּל קַשּׁוּב לָאֲבָנִים יוֹדֵעַ

מֶלַח יַרְחִיק דָּם מֵהַבָּשָׂר?

נֶפֶשׁ תֵּרָפֵא לֹא כְּשֶׁהַגּוּף נִשְׁבַּר

רַק עֵץ מוֹתִיר שָׁרָשִׁים לְאַחֵר שֶׁנֶּעֱקַר

        אֲנִי עַל אַדְמָתִי אֶל שָׁרָשַׁי צוֹלֵעַ

הָאֶבֶן בְּכָל זֹאת צְרִיכָה מְאֹד

לָרִפְרוּף הָרַךְ וּמְפַתֶּה

שֶׁל גַּלִּים מְתַעְתְּעִים

        הַחוֹל כְּבָר טִיחַ עַל קִירוֹת הַבַּיִת.

---

ליום ההלדת ה27

מאת

יוסף עוזר

מֵאֲחוֹרֵי תְּרִיסִים בַּלָּאט, גֶּבֶר

מְקֻמָּט כִּנְיַר טְיוּטָה

אוּלַי אֶלְמַד מִן הַמַּרְזֵב:

מַדֵּי חֹרֶף בְּחָרְפּוֹ

יֶאֱרֹב נְבִיא הַפַּח – לְהַתְווֹת דֶּרֶךְ. הוּא

יוֹדֵעַ כִּי לֹא יִשְׁמְעוּ וְיִנְטְשׁוּ, דַּרְכּוֹ

יִפְנוּ הַיָּמָּה בְּסוּרָם, גַּם אִם הֵיטֵב יֵדְעוּ

כִּי לְמַלֵּא הֵם לְעוֹלָם לֹא יְמַלְּאוּ.

בְּכָל זֹאת, בִּשְׁקִידָה, בֶּאֱמוּנָה, בֶּעָמֵל רָב.

לוּט

מֵאֲחוֹרֵי תְּרִיסִים. אֵיךְ אִכְזֵב הַרְבֵּה מוֹנִים –

אֶל כָּל הָעַרְמוֹנִים 

מַבִּיט אֲנִי בָּאֵשׁ.

 חיפה

---

עוד ביובש הזה

מאת

יוסף עוזר

אִצְטְרֻבָּל יָבֵשׁ עַל שֻׁלְחָן

עוֹד בַּיֹּבֶשׁ הַזֶּה

כָּמֵהַּ אֶל צַמָּרוֹת

וַאֲפִלּוּ שָׁם רוּחַ, קַר וּפֹאֹרוֹת

אוּלַי חֲשׂוּפוֹת

וְהַמַּשָּׁב

נִדְמֶה שָׁב

וְצוֹבֵט בָּעֲצָמוֹת.

---

צפרים כנשימות

מאת

יוסף עוזר

צִפֳּרים כִּנְשִׁימוֹת חֲדָשׁוֹת

רַכּוֹת

מֻנָּחוֹת אַט אַט

בְּכַף נֶעֱלָמָה

עַל חוּטִים אֲרֻכֵּי חַשְׁמַל

הָעוֹבֵר בִּי.

---

פְּרִי

מאת

יוסף עוזר

שָׁרוּי 

בַּאֲוִירַת

פְּרָחִים 

סַסְגּוֹנִיִּים

הַמַּדִּיפִים 

רֵיחָם 

לִקְרַאת

פַּרְפַּר 

וּפְרִי

---

בְּמַאֲמָץ לְהָנֵץ

מאת

יוסף עוזר

הַבֵּט עַל סְבִיבוֹתֶיךָ – זֶה בַּכֹּל.

     וְרַק אֶחָד אֶת הַנְּפִילָה הַזֹּאת

         בְּרֹךְ אֵין קֵץ אֶל תּוֹךְ יָדוֹ יִטֹּל;

(ר.מ רילקה, סתו)

רַק אֶחָד.

אוֹר רַךְ וְחִוֵּר נוֹפֵל בִּקְצֵה

הָעוֹנָה הַמְּיַגַּעַת. בַּמַּאֲמָץ לְהָנֵץ הַשָּׁרָשִׁים

יוֹנְקִים תַּחְתִּיּוֹת. פְּנֵיהֶם מִתְעַוְּתוֹת מִמּוּעָקָה. נִים נִים

נֶאֱחַז בַּפֵּרוּרִים שֶׁעוֹד לַחוּת בָּם נֶאֱנַחַת.

רַק אֶחָד. הֵנָּה, כְּבָר

הוֹשִׁיט יָדוֹ לָקַחַת.

אֵיזֶה כֹּחַ, מִן כָּל-בִּרְכָתָא, לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר מוּלוֹ?

אֵינִי נִפְחָד כְּשֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה כֹּחַ יֵשׁ.

– – – נִמְשֶׁכֶת הַדֶּרֶךְ. לְכָל אֶבֶן מַסְבִּיר אֲנִי 

פְּנֵי נֶגֶף,

מֻכָּרוֹת הֵן לִי כָּל כָּךְ בַּפִּתּוּלִים,

כַּסְּתָו שֶׁחוֹלֵף כָּאן, מִשְׁתָּאֶה:

הַיָּד מִתְאַגְרֶפֶת. כּוֹרֶה,

– – – נֶאֱנָק עַד דַּק. עוֹקֵב.

נִצָּב בַּתַּחֲנָה.

רַק אַתְּ, בְּאוֹסְפֵךְ אוֹתִי, אִם תַּאַסְפִי,

אֶל חֵיקֵךְ חִפְנִי אוֹתִי. יוֹרֵד אֵלַי חֻמֵּךְ, צָלוּל, טַלִּיתִי,

תֵּדְעִי מָה הִשְׁתַּנָּה.

---

אֶקְסְפְּרוֹמְט

מאת

יוסף עוזר

שֶׁקֶט בַּחוּץ. עָבֶה.

בַּבַּיִת יֵשׁ חֹם נָכוֹן.

פֵּרוֹת בַּמְּקָרֵר

צִרְצָרִים בַּזְּמַן

פְּרִי עִם עִקְּבוֹת שִׁנַּיִם. שֶׁקֶט עָבֶה. וְלֹא חָשׁוּב לְךָ עוֹד

הֵיכָן שׁוּרַת הַשִּׁיר נִשְׁבֶּרֶת. חָשׁוּב לְךָ הֵיכָן מִתְאַחֶה הָאָדָם

וּכְמוֹ הַכֹּל נָכוֹן וּמְדֻיָּק וְכָל כְּלִי תִּקְשֹׁרֶת

מָלֵא תֵּרוּצִים כְּמוֹ הַמֵּת הַמָּלֵא רִמָּה –

רוֹחֵשׁ חַיִּים…

הֵן הַדְּגָנִים שֶׁהִצְהִיבוּ וּבְשֵׁלִים בַּשָּׂדוֹת

לֹא מִן הָעוֹלָם הַקּוֹדֵר, לֹא מִגַּסּוּת הַזְּמַן! שֶׁקֶט מַחְרִיד.

לֹא הַכֹּל יָדוּעַ לִי. נִרְדָּם.

מְאַחֶה. אֶת עַפְעַף הַשָּׁמַיִם

עַל עֲנָנָה שְׁחֹרָה רוֹכֵס.

מִי יִהְיֶה אִתִּי.

---

תפנית נוף מולדת

מאת

יוסף עוזר

הָאוֹרְלוֹגִין מֵנִיעַ אֶצְבַּע

תְּנוּעָתוֹ שׁוֹלֶלֶת 

אֶת מַעֲשֵׂינוּ וּמַעֲשִׂי עַצְמוֹ הַנִּנּוֹחִים.

אֶתְבּוֹנֵן בַּמְּטוּטֶלֶת בִּשְׁקִידָה מֻפְרֶכֶת

מְדַמֶּה אוֹתָהּ מְשִׁיבָה לַשְּׁאֵלוֹת:

הֶרֶס בֵּין סִבְכֵי הָאוֹר

אִבֵּי־הַנַּחַל הָיוּ לָנוּ לְזָרָה

מַעֲשֵׂינוּ: בְּרוֹשִׁים דּוֹקְרֵי רָקִיעַ

וָאֳרָנִים דּוֹקְרֵי בָּשָׂר

יְרֻקִּים – כַּחֲדַר נִתּוּחַ.

כָּךְ נוֹף הָאָרֶץ מוֹדִיעַ כְּאֵבָיו עַד

הָאָדָם בֶּאֱמֶת תַּפְנִית נוֹף מוֹלַדְתּוֹ.

וְשׁוּב אוֹתוֹ יָרֵחַ עַל כִּידוֹן הַבְּרוֹשׁ

יִפֹּל הָעֶרֶב עַל חַרְבּוֹ

לֹא עֵץ אֲנַחְנוּ וְשָׁרָשֵׁינוּ לֹא חֲסוּיִים כְּמוֹתוֹ

אֶת גְּבוּלוֹת הַמִּחְיָה הַנַּפְשִׁית סִמְּנוּ

כְּמוֹ כְּלָבִים מְסַמְּנִים אֶת גְּבוּלָם

בְּיָדֵינוּ הָעַתִּיקוֹת הַמְּמֻסְפָּרוֹת

מְנוֹרַת הַמִּקְדָּשׁ הֶעֱתַקְנוּ

מִשַּׁעַר טִיטוּס לְבֵית הַתְּפוּצוֹת

רָאִיתִי יְהוּדִים סַלְעִיִּים מִתַּחַת לַמְּנוֹרָה

מַקְשִׁיבִים לְשִׁיר עֶרֶשׂ בְּאִידִישׁ שֶׁל חַוָּה אלברשטיין

מַקְשִׁיבִים לְשִׁיר עֶרֶשׂ שֶׁל יְהוֹרָם גָּאוֹן

וְלֹא זָזִים. “שְׁלוּף מֵיְן קִינְד” (יְשַׁן יַלְדִּי)

“דּוּרְמֶה דּוּרְמֶה” וְלֹא זָזִים.

הַמְּטֻטֶלֶת בַּשָּׁעוֹן תָּמִיד כְּשׁוֹלֶלֶת

זְמַנֵּנוּ מַשְׂכִּיל לְטַלְטֵל אֶת עַצְמוֹ.

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֶהֱיֶה הַחֻלְיָה הַחֲסֵרָה

כֹּה רָב הַמֶּרְחָק

בֵּין הַשָּׁרָשִׁים לַפְּרִי

גְּבוּל הָאֲדָמָה פַּסְקָנִי עַד כְּאֵב

בֵּין הֶעָלֶה לְבֵין שׁוֹלְחוֹ

הַכְּאָז- בִּכְאֵב לַשִּׁירָה,

מַה שֶׁבַּתַּרְבִּית מָזוֹן לְחַיְדַּקִּים?

אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ אוֹתָם לְמַטָּרָה, 

עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתֹּק,

מַה לְצִפּוֹר בֵּין פֻּחְלָצִים?! 

הַזֶּרַע יָנוּחַ רַק כְּשֶׁיָּנוּחַ

כֹּבֶד עָפָר עָלָיו – בִּדְמָמָה.

הַתַּפּוּחַ פּוֹרֵחַ וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן

מְנַסֶּה לְהַאֲמִין לַפְּרִי הַזָּעִיר:

שְׂבִיעוּת רְצוֹנְכֶם נִרְאֵית בְּעֵינַי

מְזַעְזַעַת כְּסָדִין שֶׁל חוֹלֶה נְפִילָה

אַתֶּם מַבִּיטִים בִּי בַּחֲשָׁד – תְּמֵהִים עָלַי

שֶׁאֲנִי חוֹצֶה כְּבִישׁ בְּרַמְזוֹר אָדֹם

בְּשַׁחֲרִית שַׁבָּת, עָטוּף צִיצִית.

חֲשַׁבְתֶּם שֶׁכָּלְתָה הַתְּקוּפָה הַזּוֹ

בָּהּ הַמַּיִם עוֹמְדִים חוֹמָה

מִיְּמִינֵנוּ וּמִשְּׂמֹאלֵנוּ

לֹא

לֹא יָדַעְנוּ שֶׁנִּהְיֶה חֻלְיָה חֲסֵרָה!

אֲנִי לוּחוֹת שְׁבוּרִים – – – הוֹלְכִים לְאִחוּי.

---

תרנגולת

מאת

יוסף עוזר

רְחוֹקָה מִזַּרְזִיפֵי מַחְשָׁבוֹת,

מֵהִתְחַבְּטוּת, מִגְּסִיסַת

חוּשֵׁי רֵיחַ הָעֵשֶׂב הַדּוֹגֵר בָּאוֹר:

נִנְבֶּרֶת בְּשֹׁקֶת הַצִּמָּאוֹן.

מִגְּרוֹן הַשּׁוֹחֵט יִפְרֹץ

מֶלֶל בְּרָכוֹת אָדֹם.

מִי יַעֲמֹד בִּפְנֵי יָדָיו וְקוֹלוֹ

הֻסְמַךְ לְחִתּוּכַי

תְּפִלָּה עֲרֵבָה.

יוֹסִי יוֹסִי רוֹצֶה לִרְאוֹת לֵב?

הַשֵּׁם מָלֵא רַחֲמִים,

הַר חֹרֶב הָיִיתִי בָּא:

נִרְאוּ אִיתוּתָיו גַּעְגּוּעַ. עַל לוּחַ הַשַּׁיִשׁ

נִרְאָה כְּמוֹ מְהַבְהֵב כַּחֹק

אַתֶּם אֶל תִּקְרְבוּ. שִׁמְעוּ. אַהֲבָתִי. מֵרָחוֹק.

---

סכין המבתרת דבש

מאת

יוסף עוזר

בְּהַפְרָיָה יְצִירָתִית תָּמִיד פָּרוּם

וְרַק עַל פְּנֵי קְלִפָּה

בְּאוֹר פּוֹרֶה: הַגֶּשֶׁם מַרְגִּיעַ אֲדָמָה פְּצוּעָה.

חֲלוֹמוֹת מִשְׁתַּכְשְׁכִים

בְּשׂוֹרַת מִבְדֵּה הָאָמָּנוּת כְּשֶׁמַּשָּׂאִית חָלָב הִלְּכָה בָּעִיר

כְּמוֹ מֵינֶקֶת שֶׁיָּבְשָׁה.

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה קַר, סָהוּר טִיַּלְתִּי,

כָּל הַמְּדִינָה יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר

יָדַעְתִּי שִׁיר אַחֵר, רָצוֹן אַחֵר

יַחְזִירֵנִי בְּאֶצְבְּעוֹתַי לִמְקוֹרוֹת חֲרֵבִים

כְּפָרָשׁ שֶׁל שָׁח עוֹבֵר מֵעַל לַמַּחֲנֶה

מַקִּישׁ עַל לוּחַ הַפְתָּעָה בְּהִירָה

בַּהַכָּרָה מְלֵאָה שׁוֹמֵעַ צְלִיל פְּסַנְתֵּר דְּרָמָתִי:

מִנְחָה. שַׁחֲרִית. עַרְבִית.

אֶצְבָּעוֹת מַכּוֹת עַל קְלִידִים בְּחָזְקָה.

בְּהִשְׁתַּדְּלוּת לְהַתְרִיעַ, לְהַרְתִּיעַ, לְהַעְתִּיר

לְהַגִּישׁ עַל לַהַב שֶׁל כְּאֵב אֶת הַמָּתוֹק הָאֶפְשָׁרִי

כִּשְׂרִידִים עַל מִשְׁטַח סַכִּין הַמְּבַתֶּרֶת דְּבַשׁ.

---

שִׁיר לְסִיּוּם הַלִּמּוּדִים

מאת

יוסף עוזר

מִכָּל מְלַמְּדֵי לֹא גִּלִּיתִי הָאֲדָמָה בַּזְּמַן.

לֹא שָׁמַעְתִּי הַשִּׁיר.

שָׁרָה הָאֶבֶן בִּזְרִיזוּת,

גַּלֵּי הַיָּם נוֹטְלִים אוֹתָהּ בְּיָדֶיהָ בְּשֶׁקֶט

אֶל צַעֲקָתָהּ

תְּשׂוּמַת לִבִּי לֹא הֵסֵבּוּ

לַמִּקְרִיּוּת הָאֶמְצָעִית

בָּהּ הַצִּפּוֹר נוֹפֶלֶת מִן הָעֵץ. דַּי. 

שָׁמַעְתִּי קוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר

שׁוֹלֵחַ שָׁרָשִׁים,

אֲנִי הוֹלֵךְ לִרְאוֹת בַּנֹּעַם.

לִשְׁאֹל מַדּוּעַ בָּאתִי כָּאן

מַבִּיט בַּיְּסוֹדוֹת אֲשֶׁר הוּקְמוּ עַל חוֹל – – – 

יִהְיוּ בְּגָדַי לְבָנִים

הֵן גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַּיִת וּדְרוֹר,

קֵן לָהּ, אִם הַקְּפִידָה לִפְרֹשׁ כְּנַף זִכָּרוֹן

בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַקֹּר. אֲנִי הַכּוֹרֵת

שֶׁיַּעֲלֶה עַל מַה שֶׁלָּמַדְתִּי עַד כֹּה.

---

שעון חול

מאת

יוסף עוזר

הַתְּלוּלִית הַזְּעִירָה שֶׁיָּצְאָה לַדֶּרֶךְ

בִּשְׁעוֹן הַחוֹל, אֵינָהּ יוֹדַעַת

הַטַּבּוּר הַנִּמְשָׁךְ אֵלֶיהָ הוּא

לִבָּהּ הַגּוֹוֵעַ.

וּכְכָל שֶׁתִּגְדַּל

לִבָּהּ יֵלֵךְ וְיִגְוַע.

כְּמוֹ אֵם בְּמַבְּטֵי גַּעְגּוּעִים

אֶל בִּגְדֵי הַתִּינוֹק הָאֶצְבְּעוֹנִיִּים

אַחֲרֵי שֶׁבָּגַר וְעָזַב

אַבִּיט אֶל זְמַנִּי הַמְּחַלְחֵל בְּלַחַשׁ

בֵּין שְׁתֵּי הַתְּלוּלִיּוֹת.

לְעוֹלָם 

יָד אֲרֻכָּה לֹא תָּבֹא

לַהֲפֹךְ אֶת הַפֶּה עַל 

קַעֲרִיתֹו.

---

כמה שיר שוה

מאת

יוסף עוזר

מִתְפַּעֵם ממַשָּׁקם שֶׁל הַחַיִּים שֶׁהַמָּסֹרֶת בָּם מֻשְׁחֶזֶת:

אַחֲרֵי בְּרָכָה, חַיֵּי הָעוֹף שָׁוִים מְעַט.

מַעֲבִיר הַשּׁוֹחֵט לַהַב

כְּמוֹ כַּנָּר מַעֲבִיר קֶשֶׁת עַל צַוָּאר כִּנּוֹר.

כְּמוֹ שֶׁהוֹפְכִים אָטוֹם לְאוֹר: גַּל לִתְמוּנָה: כְּאֵב לְתוֹלַעַת:

אֲנִי הוֹפֵךְ אֶת מַחְסוֹרִי לְדִוּוּחִים –

כַּמָּה שִׁיר שָׁוֶה חֻלְצָה קְרוּעָה. רֶבַע חָתוּל

בַּכְּבִישׁ הַשִּׁגְרָתִי

אוּלַי צִפּוֹר

כָּזוֹ אֲשֶׁר רָאִיתִי מֻנַּחַת בַּקֹּר, בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית אַחַת

וּמֵעָלֶיהָ קֵן. 

---

רק בשר

מאת

יוסף עוזר

פְּרִי, עִם נְקֻדַּת רִקָּבוֹן, אוֹתוֹת הַקֵּץ,

מִזְדַּהֶה. מַכִּיר אֶת חַיֶּיךָ, נוֹגֵעַ בָּהֶם עַל פָּנֶיךָ

אֹמַר לְךָ: גַּם אֲנִי.

מוּעָד כְּמוֹ פְּרִי גַּם גּוּף הַבַּרְזֶל 

מִתְפַּלֵּל – שׁוֹאֵף חַמְצָן. 

עַל כָּרְחוֹ,

צַר עַל גּוּפוֹ חֲלוּדָה, 

נִיחוֹחִית כְּמוֹ צֵל. 

לוֹחֶשֶׁת לְהַפְלִיא

נְשִׁימָתוֹ כּוֹבֶשֶׁת בְּוַדַּאי אוֹתוֹ

אַךְ הִיא חוֹבֶקֶת גַּם אוֹתִי

כִּמְעַט מִבְּלִי שֶׁאַרְגִּישׁ

עוֹרְבִים עָלַי יָמֶיהָ בִּלְחִישָׁה אֲדֻמָּה.

אֵד זְמַן

אַעֲמִיק הַיּוֹם לַשִּׂיחַ

דְּבָרִים נִפְלָאִים:

אֵינִי רַק בָּשָׂר.

---

שיר הפוגה

מאת

יוסף עוזר

אַל תִּרְאֶה הַכֹּל צָפוּן בְּחַדְרֵי חֹשֶׁךְ

גַּם חֲשֵׁכוֹת עוֹטוֹת לְמַעְלָה כּוֹכָבִים

הַסְכֵּן לִשְׁלֹחַ עַיִן

גַּשׁ וּקְטֹף אוֹתָם

שְׂמַח בְּיוֹם בּוֹ אַתָּה רוֹאֶה

מֵעָלֶיךָ שָׁמַיִם

וְקַרְקַע דְּרוּכַת כַּפּוֹת רַגְלַיִם

גַּם אַתָּה רוֹמֵס פְּרָחִים

וְעֵשֶׂב מִתַּחְתֶּיךָ גַּם

בּוֹכֶה כְּנָפַיִם.

שער שלישי: תשובה גנוזה

מאת

יוסף עוזר

---

“אין לך בעולם דבר שלם יותר מלב שבור”
רבי מנחם מנדל מקוצק

---

אור תכלת עזה

מאת

יוסף עוזר

אֶרֶץ מְדַבֶּרֶת בְּנוֹפֶיהָ –

עֵת זְמַן סוֹרֵג סַגְרִיר,

יָפָה הָיְתָה הַמַּחְשָׁבָה לְפַיֵּס בְּעֵשֶׂב רַךְ

אֶת הֲרֵי בַּגִּלְבּוֹעַ הַמְּקֻלָּל.

הִנֵּה עוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם הַנִּסָּיוֹן הָאַחֲרוֹן,

לְהָנִיא אוֹתוֹ – אוֹמֵר לַחְדֹּר – עַד הַנִּצָּב.

בַּמַּקֵּל שֶׁשִּׁבֵּר פְּסָלִים

לַעֲבֹר אֶת יַרְדֵּן הַשָּׁנִים הָעֲקַלְקַלּוֹת

כִּמְעַט נָגַעְנוּ בָּרוּחַ

כִּמְעַט בַּסָּגֹל הָרוֹעֵד

כִּמְעַט רָאִינוּ אֶת אוֹר הַתְּכֵלֶת הָעַזָּה

עַכְשָׁו שֶׁחוּצוֹת תֵּל אָבִיב מְלֵאוֹת דָּם

כֵּיצַד נִצֹּק אֶת הַחוֹלוֹת הַנּוֹדְדִים לְסֶלַע.

תְּשׁוּבָה כְּרוּחַ תִּפָּרַע, תִּצֹּק אֶת הַחוֹלוֹת הַנּוֹדְדִים.

עַכְשָׁו פְּעוּרוֹת שִׂפְתֵי הַכּוֹס

אֵיזוֹ צְעָקָה יְמַלְּטוּ שְׂפָתֶיהָ

כְּשֶׁהִיא נוֹפֶלֶת, שְׁבוּרוֹת –

עַכְשָׁו דָּבָר מוֹתֵחַ אֶת יָדַי עַד קְצֵה מוֹתֵחַ אֶת לילי

מוֹתֵחַ אֶת אֶצְבְּעוֹתַי מוֹתֵחַ אֶת רַגְלַי מוֹתֵחַ לְהַגִּיעַ שָׁם

בַּחֲדָרִים בַּמַּעְבָּרָה בִּירוּשָׁלַיִם אֵין חוֹמוֹת לָהּ,

נוֹלַד בַּהֵד הָאַחֲרוֹן שֶׁל מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת: 

בְּהָרֵי הַגִּלְבֹּעַ חָדְרָה תִּקְוָה עַד הַנִּצָּב

אֵיךְ לְכַוֵּן אוֹרוֹת וְקוֹל זוֹג גּוֹזְלֵי הַתְּפִלִּין אֵינֶנּוּ

וְאוֹר הַתְּכֵלֶת הָעַזָּה כִּבָּה עַצְמוֹ. הֱיוּ לִי נָא לִנְחָלִים בְּעוֹדֶנִּי תָּמִיד שֶׁלָּכֶם יָם.

מֵאָז הִנְנִי יָם אֶצְפֶּה נְחָלִים כּוֹאֲבִים בְּלִי יְכֹלֶת לְהַדְמִיעַ. בְּעוֹדֶנִּי אֲנִי

שֶׁאֶת שִׂיחַת הַלֵּב 

פֹּה לֹא אוּכַל כְּמוֹ פַּעַם לְהַסִּיעַ.

(מושב ברק, לאחר עיון בספר והחלפת קו בכתנה)

---

למצא תקוות תשובה

מאת

יוסף עוזר

שׂוֹחַחְנוּ

בְּתִלֵּי עָפָר וְלֹא

תִּלֵּי כְּאֵב.

פִּתְקָאוֹת יְשׁוּבוֹת בִּתְנוּחַת עֻבַּר סַרְבָנִי בָּרֶחֶם

בְּסִדְקֵי הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי.

בְּחֹדֶשׁ עֲשִׂירִי

כְּשֶׁהָאֶצְבַּע שֶׁלִּי הָיְתָה כְּבָר עַל הַדֹּפֶק,

יָדַעְתִּי:

נָטִינוּ לְיַשֵּׁר

תִּלֵּי עָפָר וְלֹא

תִּלֵּי כְּאֵב.

פָּתַחְתִּי גַּן מֻקַּף חֲלוֹם

וְסָגַרְתִּי פֶּרֶק ח' בִּזְכַרְיָה.

חַד הָיָה בַּרְזֶל הַזְּמַן בַּבָּשָׂר.

חַדִּים הָיוּ פְּחָדִים וּמֻקָּפִים חוֹמָה שְׁתוּקָה

בְּעֶצֶב מֻשְׁזָר.

חֲסוּמִים בְּאִזְמֵלֵי חַיֵּיהֶם, סוּמִים

יְחַפְּשׂוּ סַתָּתִים לִמְצֹא

תִּקְוַת תְּשׁוּבָה בִּירוּשָׁלַיִם

בְּאִזְמֵלִים מְחֻסָּמִים בִּכְאֵב,

דְּבִיר לֵב.

אֶבֶן בְּסִבְלָהּ, הִיא מִתְפּוֹרֶרֶת

תַּחֲשֹׂף בְּשָׂרָהּ הַמְּעֻנֶּה, נִשְׁבַּר

אֶל אוֹהֲבִים הַמְּיַשְּׁרִים

תִּלֵּי כְּאֵב

    כְּמוֹ תִּלֵּי עָפָר.

---

שיר תשובה

מאת

יוסף עוזר

כִּי תָּבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ

וּנְטַעְתֶּם

סְנֶה בּוֹעֵר.

פָּנֵינוּ בַּבֹּקֶר הַזֶּה חֲפוּיִים

כְּשֶׁמֶשׁ בְּיוֹם סַגְרִיר

בְּמַה שֶׁמָּנוּעַ.

הַשּׁוּרָה הַנּוֹפֶלֶת כְּמַיִם אֶל צִנּוֹר וְכָלֶה הַנַּחַל

זוֹ שׁוּרַת הַדִּין.

נֵדַע בֶּעָתִיד: בְּאֵין חֹק יִפָּרַע עַם

בְּאֵין תְּפִלָּתוֹ יֵעָלֵם. בּוֹעֵר מִצִּפִּיָּה,

הוּא כָּאן, אַחַר עִקְּבוֹתֵינוּ

הוֹלֵךְ,

מְאַכֵּל שְׁתִיקוֹתֵינוּ, חוֹלֵם.

---

תשובה

מאת

יוסף עוזר

בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּאֵין רוּחַ.

בְּאֵין רוּחַ בַּיִת יִשְׂרָאֵל

יִשְׁפַּל הַנֵּס הַמִּתְנוֹסֵס.

יִנָּעֵץ מוֹטוֹ כְּשַׁפּוּד מוֹתוֹ בָּרוּחַ הַשּׁוֹתֵק

יֵרָתַע בִּירִיעָה רַחֲבַת תַּכְרִיךְ

יַעֲטֹף שִׂיחוֹ

וַחֲמִימוּת הָעֵץ תִּשְׁמֹר לוֹ, בְּאֵין רוּחַ

כְּתָבְתּוֹ בְּסֵפֶר הַגֶּשֶׁם –

פְּקַעַת בְּסֶלַע יְרוּשָׁלַיִם.

---

מברק בהול

מאת

יוסף עוזר

צִפּוֹר נָחָה עַל כְּפוֹר

יַפְשִׁיר כָּעֵת

חֹם גּוּפָהּ

נַחַל זָעִיר.

נִרְכָּן, תַּבִּיט בּוֹ

כֵּיצַד יִפְסַע מִבֵּין פְּלוּמוֹת

לְמַלֵּא יָם.

עַכְשָׁו נִזְכַּר

לַעֲטֹף עִיר,

לְהַחְלִיף לֵב.

מֵעֵמֶק שֶׁנִּגְלַל

לִדְלוֹת לָהּ

עֹמֶק אֱמוּנָה.

---

פְּרֻדַּת אַהֲבַתְךָ

מאת

יוסף עוזר

לוּ סִימָנֵי עֲצִירַת הַדָּם לֹא נִמְחִים

לְאַחַר הֲסָרַת הַתְּפִלִּין הֶהָדוּק. מֵרֹב אַהֲבָה.

שׁוֹלֵחַ שָׁרָשִׁים אֶל מְקוֹרוֹת

אֶפְסַע מוֹרִיד רֹאשׁ, אָנִיחַ נָכוֹן בִּנְשִׁיקָה מְרַבִּית

אֲנָחוֹת נוֹתְנוֹת לַנֶּפֶשׁ רְוָיָה. מְאִירָה נִסְתֶּרֶת,

עֶרְגָּה תַּבִּיט בִּי בְּזֶה הַשְּׁבִיל:

חֲזָקָה מִתְפּוֹרֶרֶת כְּאֶבֶן שֶׁנִּקְרֵאת מִתּוֹךְ הֶכְרֵחַ.

זוֹ אֶבֶן שֶׁנִּפְדֵּית בַּחֲתִירָה אַחַר עַצְמִי. הִנֵּה גִּיד יְהוּדִי

כַּמָּה רַכָּה בּוֹרְאִי

פְּרֻדַּת אַהֲבַתְךָ.

---

עיני אמונה

מאת

יוסף עוזר

בְּלִבְּךָ הִיא יוֹשֶׁבֶת

רֵיחַ הֶהָדָר רוֹעֵד

בָּשְׂמָהּ בָּרוּר

שְׂמֵחָה יוֹשֶׁבֶת

פֶּתַע נִכְנֶסֶת

עוֹנָה נִלְאֵית, רוּחַ מְרַחֶפֶת

בִּלְתִּי נִרְאֵית

וְעֵינֵי הָאֱמוּנָה סוֹרְגוֹת סַגְרִיר.

אִוְשָׁה:

לוּ יֵשׁ בִּי עִצּוּבַי עֵינַיִם

יַעַטְפוּ אוֹתָהּ

כְּמוֹ בַּחֲבִישָׁה.

---

לפעמים רוצה

מאת

יוסף עוזר

לִפְעָמִים רוֹצֶה לִתְפֹּס

אֶת הַיָּד

וּלְהָנִיחַ לְתוֹכָהּ

חֹפֶן וָרֹד שֶׁל זְמַן 

שֶׁלָּכַדְתִּי

וְלִפְרֹט בּוֹ בְּעֶשְׂרִים

אֶצְבְּעוֹתַי.

לִהְיוֹת אוֹתוֹ 

לְנֶצַח נְצָחִים

אֵין סוֹפִי וְאָחִיד

בְּשָׂדֶה צָהֹב שֶׁל חִטִּים

וְלֹא לְהַפְסִיד

אֲפִלּוּ אֶת חִיּוּנִיּוּתָם הָרַכָּה

שֶׁל מִסְפַּר פְּרָחִים

מְקֻבָּצִים.

חֹפֶן פֹּה,

חֹפֶן שָׁם

בְּאוֹתוֹ שָׂדֶה אֵין סוֹפִי

כְּמוֹ דְּבָרִים הַנִּרְאִים

לִכְאוֹרָה תְּפֵלִים

וְהֵם הַכֹּל.

וְהַזְּמַן בְּיָדִי

לְהָכִין אֶת עַצְמִי

אֲנִי הוֹלֵךְ עַכְשָׁו

לִטֹּל יָדַיִם. 

תשל"ד

שער רביעי: נאחז בפרורים

מאת

יוסף עוזר

---

ברקע: “סונטה לאור הירח” – בטהובן

---

רָעָב

מאת

יוסף עוזר

מֵעֵבֶר לִקְרוּם הַלֶּחֶם

אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַמָּחָר

מֵעֵבֶר לוֹ

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שִׂמְחָה

וְאֵין לִרְאוֹת מֵעֵבֶר לוֹ

כְּשֶׁאֵין לְדוֹר הַלֶּחֶם

חֲזוֹן בָּדוּק וּמְאֻבָּק

בַּמְּגֵרָה הָעֶלְיוֹנָה

הַנְּעוּלָה מִמֶּנּוּ

כְּמוֹ תְּרוּפָה מִיְּדֵי יְלָדִים קְטַנִּים

גַּם אִם הַלֶּחֶם מְבֻשָּׂם מְאֹד.

פרדס כץ מרחשון תש"מ

---

מסרב לארוחה

מאת

יוסף עוזר

הַפָּרָה לְעוֹלָם אֵינָהּ

מְתָאֶרֶת לְעַצְמָהּ

שֶׁאַתָּה, הַמַּגִּישׁ לָהּ תִּלְתָּן, תּוּכַל

לִזְלֹל אוֹתָהּ, מְעֹרֶבֶת,

קְצוּצָה דַּק,

עִם פִּלְחֵי עַגְבָנִיָּה אֲדַמְדַּמָּה וּמְלָפְפוֹן.

אוֹתָם לֹא לִטַּפְתָּ, מֵעוֹדְךָ לֹא חָלַבְתָּ אֶת

אַהֲבָתָם,

רֹךְ בְּעֵינֵיהֶם לֹא רָאִיתָ.

מִסָּבִיב גּוֹמְעִים בְּנֵי הַבַּיִת אֶת הַמָּרָק הֶחָם

וּתְמֵהִים.

אֵינָם שׁוֹמְעִים מֶה

מֶה עָצוּב הַנַּעַר. דְּמֵי

צַעֲקוֹתָיו עוֹלִים וְהוּא

הוֹמֶה

וּמְסָרֵב לָאֲרוּחָה וּמָה

אֶל רֶחֶם הָאֵם כָּל כָּךְ

צָמֵא.

---

חזון לטווח קצר

מאת

יוסף עוזר

אֲנַחְנוּ נִהְיֶה הַחַיּוֹת הַמְּשֻׁנּוֹת שֶׁל סִפּוּר רָחוֹק וְתָמוּהַּ

כְּמוֹ אוֹר נִשְׁחָז בַּמַּיִם – שָׁבוּר שָׁבוּר 

אַךְ עֲשִׁיר כַּקֶּשֶׁת.

יָד תִּשָּׁלַח תָּדוּג בְּסַפִּיר שֶׁל צֶבַע

תְּסַפְּרוּ מֵאָב לְבֵן לְאֶבֶן. הַשָּׁנִים יְטַשְׁטְשׁוּ אֶת מַאֲמַץ הַנִּצָּן.

לֹא לִנְשֹׁר, אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא נִהְיֶה רַק מַעֲשִׂים.

הִרְגַּשְׁנוּ כְּחֻלְיוֹת וְרַעַשׁ חִשּׁוּקֵי סִבְלֵנוּ מַתַּכְתִּי

מְלֻבָּן בְּקָרְבָּנוֹת

וְגַם אַתֶּם תִּצְטָרְכוּ לְהִשְׁתַּדֵּל נוֹרָאָה לָחוּשׁ אֶת

לֵב הָאֲדָמָה תַּחַת שְׁלוּלִית אַרְגְּמָנִית מַרְאָה.

יָמִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ אַחֲרֵיכֶם אַחֲרֵי שֶׁהָאוֹר הַנִּשְׁחָז

שָׁבוּר שָׁבוּר יַחְלֹף

---

שלושה תווים

מאת

יוסף עוזר

אמר רבי שמחה בונם: איני רוצה להתחלף עם אברהם אבינו. מה ירוויח השם אם אברהם אבינו יהא כמו – שמחה בונם.

ושמחה בונם, יהא כמו אברהם אבינו? מן הראוי שאשאף להתעלות קצת על עצמי.

יוֹשֵׁב וּמוּסִיקָה.

שָׁם הַמְּנַגֵּן.

מַכֶּה בַּפְּסַנְתֵּר צְלִיל

וְהָאֶצְבַּע מִתְעַכֶּבֶת מֻפְלָאָה עַל הַקָּלִיד

הֵד אָרֹךְ עוֹלָם עוֹבֵר וּמְחַלְחֵל.

הַתָּו הַקּוֹדֵם הָיָה נָמוּךְ מִזֶּה שֶׁמְּפַנֶּה

מַה אַדִּיר הַתָּו הַשְּׁלִישִׁי יָבוֹא:

לְחַזֵּק תְּחוּשָׁה עוֹלָה

אוֹ לְהָמִיט עָלֶיהָ חִדָּלוֹן.

זוֹהִי הַחִידָה כֻּלָּהּ.

צְלִיל נוֹלַד לַמַּשְׁמָעוּת שֶׁלּוֹ

רַק מִתּוֹךְ זִקָּה לַצְּלִיל שֶׁלְּפָנָיו.

עַכְשָׁו הַצִּפִּיָּה: 

הַלֵּדָה שֶׁלָּנוּ כְּמוֹ הַתָּו הָאֶמְצָעִי.

לַאֲחָדִים הַשְּׁלִישִׁי

יֻלַּד לְהַגְבִּיהַּ אֶת הָרָקִיעַ.

לַאֲחֵרִים

יָבוֹא לְהִתְבַּטֵּל.

מִן הָרָאוּי שֶׁאֶשְׁאַף לְהִתְעַלּוֹת קְצָת עַל עַצְמִי.

---

טפין טפין

מאת

יוסף עוזר

עוֹמֵד הָרֶגֶב גֵּא וּמְגֻבָּשׁ בְּעוֹר אֶחָד

טוֹעֵם אֶת טַעֲמָם, צָמֵא.

וּמַר נִמְהָר רֶגַע בּוֹאָם – 

טִפִּין טִפִּין

קוֹלְחִים רַכּוּת

בִּנְשִׁיקָה מַשְׁקִים

שָׂמֵחַ: הַשְׁקוּ! אֲנִי מִתְמַלֵּא!

תְּהִלָּתוֹ תּוֹפֵחַ: “מִי אַתֶּם שָׁמַיִם, דָּמִי עוֹלֶה”

הִנֵּה אֲנִי גִּבְעָה, אֲנִי כְּבָר הַר! 

עוֹד יֵיטִיב מַיִם רַבִּים לְהָבִין:

אֶהֱיֶה עָפָר.

---

בחדר פתוח בחברת ידידים

מאת

יוסף עוזר

ואמר שאדם אחד בא לפני חכם אחד ואמר לו אֲנִי רואה בני אדם שהם מזיקים ונפשי יעצתני שלא אתערב עמהם

אמר לו לא תעשה כי לא תוכל לעמוד בלעדיהם וגַּם הם אינם יכולים לעמוד בלעדיך כי הם צריכים לך ואתה צריך להם

אך היה ביניהם חרש שומע עיור רואה אילם מדבר

(מבחר פנינים שער הענוה)

חַיֶּיךָ – טְבִיעַת רֶגֶל בַּחוֹל. נִשֵּׂאת

בָּרוּחַ בִּקְלִילוּת,

מַפְקִירָה דְּמוּתָהּ לַדְּאִיָּה – נִמְחֵית

גַּרְגְּרִים לְאֶצְבָּעוֹת הָרוּחַ הַיּוֹנֶקֶת – מַגִּישָׁה

כִּנְשִׁימוֹת עַתִּיקוֹת

אֶת דְּמוּת עִקְבַת הַחוֹל.

סוּס וְרוֹכְבוֹ דּוֹהֵר הַמָּוֶת.

בְּהֶקְדֵּם אֶקְנֶה הַחֲפָצִים הָעַרְטִילָאִיִּים

שֶׁאֵין בִּלְעֲדֵיהֶם אָדָם.

יָדַעְתִּי דֵּי עַל דְּבָרִים שֶׁאֵין בִּינָתִי מַגַּעַת לַחְשֹׂף,

הַמַּבְעִית הַנִּקְלָט

גַּם בְּאָזְנָיו הַזְּקוּפוֹת שֶׁל כֶּלֶב

דְּהִירוֹת הָרוּחַ עַל הַחוֹל בִּמְחִי נִגָּר.

---

לפני "ערבית"

מאת

יוסף עוזר

מְעַט הָעֵינַיִם מוּגָפוֹת

אוֹר וְצֵל מְשַׂרְטֵט הָעֶרֶב עַל פָּנַי

וּמְרַשְׁרֵשׁ עֵץ

בֵּינִי לְבֵין הַשֶּׁמֶשׁ הַחוֹלֶפֶת

כְּמוֹ בַּמּוּסִיקָה הַמִּתְרַחֶקֶת:

פְּיָאנוֹ נַגָּר.

צֵל עָלִים נוֹגֵעַ

בּוֹרֵחַ רֵיחַ

כְּאֵין דּוֹמֶה

לָעֶרֶב הַחוֹלֵף:

עָלֶה נוֹפֵל

לְמַבָּט הָעֵינַיִם

מְעַט מוּגָפוֹת.

פְּיָאנִיסִימוֹ:

אוֹר וְצֵל שֶׁבַּצִּיּוּר הַמָּהִיר

שֻׂרְטַט בְּיַד בּוֹרְאִי

בִּמְהִירוּת מוּגֶפֶת זוֹ

בָּרִקְמָה הַחוֹלֶפֶת

לְמַעַן אָבִין – – –

---

פרחים פורחים בסבלנות

מאת

יוסף עוזר

לְיַד זְקֵנִים

בְּבֵית אָבוֹת פְּרָחִים פּוֹרְחִים בְּסַבְלָנוּת

גַּם אוֹתָהּ רָאִיתִי.

נִדְמֶה פּוֹרְחִים וּשְׂפָתָם נֶאֱלֶמֶת

בְּסַבְלָנוּת בַּרְזֶל, וַאֲנִי בֵּן עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ.

עֲרוּגָה אֲרֻכָּה תְּחוּמָה בְּגָדֵר.

לְבֵנָה עַל לְבֵנָה

יְשׁוּבוֹת בְּצִפִּיָּה עֶצֶם עַל עָצַם

                   הוּא

פּוֹסֵעַ.

וּמַקֵּל מִשְׁעָן חָדָשׁ, מְדַדֶּה בְּיָד בִּלְתִּי מְנֻסָּה,

יָד שֶׁרִטּוּטֶיהָ קַלִּים מֵהַמְּנוּסָה שֶׁצְּעָדֶיהָ יִמָּחוּ מִמֵּילָא.

הָאֲדָמָה מְדַקְדֶּקֶת מְאֹד עִם כָּל אֵלֶּה.

רוּחִי הַשּׁוֹמַעַת כָּל זֹאת, אֵלֶיךָ 

---

שם עולם

מאת

יוסף עוזר

לפוליטי ראובן ז"ל (אוקטובר 1973)

שְׁמוֹת מִלְחָמוֹת חֲשׁוּבִים

כַּחֲשִׁיבוּת

מַקְלוֹת סִמּוּן שֶׁתּוֹקְעִים לִפְנֵי עֲרוּגוֹת

וְכוֹתְבִים: צְנוֹן. בָּצָל. גֶּזֶר.

מַה זֶּה חָשׁוּב מַה מְּכַסִּים אֲנַחְנוּ

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר תָּמִיד נֵדַע מַה יִּגְדַּל

כְּשֶׁיִּגְדַּל. וְאִם לֹא יִגְדַּל.

לַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה קָרָאנוּ מִלְחֶמֶת

יוֹם הַדִּין.

יֵשׁ שֶׁהִתְעַקְּשׁוּ לִקְרֹא לָהּ כִּפּוּרִים.

וְהַמַּמְטֵרָה עוֹבֶדֶת כְּמוֹ וַעֲדַת חֲקִירָה.

גָּדַל אוֹ לֹא, הַמַּמְטֵרָה לֹא עַצְמָאִית. מֵאֲחוֹרֶיהָ

בֶּרֶז. גַּם הַבֶּרֶז מְקַבֵּל הוֹרָאוֹת מִמַּשְׁאֵבָה

אַחַת. הַמַּשְׁאֵבָה תְּלוּיָה בְּמֵי הַתְּהוֹם הָאֲפֵלִים.

וְכַמּוּת הַגֶּשֶׁם בַּשֶּׁמֶשׁ.

בֵּין שְׁקִיעָה לִזְרִיחָה, מִי מַרְכִּיב אוֹתָהּ שָׁם בָּרָקִיעַ?

מַה זֶּה חָשׁוּב.

הִיא תְּקוּעָה שָׁם כְּמוֹ 

פּוֹלִיטִיקָאִית. שׁוּב

זָרְחָה: צְנוֹן. בָּצָל. גֶּזֶר.

וְאִם יֵשׁ מַקְלוֹת סִמּוּן בָּאֲדָמָה לִפְנֵי הָעֲרוּגוֹת,

לֹא הַצִּנּוֹר בּוֹכֶה.

---

קִבּוּץ

מאת

יוסף עוזר

לֹא כָּל אֶבֶן נוֹקֶשֶׁת בְּאֶבֶן

תּוּכַל לְקַוּוֹת לְאֵשׁ.

נִכְוָה הַלֵּב שֶׁיָּדַע:

הָיִינוּ קְרוֹבִים

בַּרְזֶל עַל בַּרְזֶל תָּשִׂים – תִּשְׁמַע רִנָּתוֹ.

לֹא אָדָם בְּאָדָם. מְהַדְהֵד,

מִי יִשְׁמַע לוֹ.

מִי יִשָּׁמַע. אוּלַי

אֶבֶן בְּאֶבֶן, לְמִצְעָר – תִּגַּע

וְדַיֵּנוּ בַּזֹּאת לְהַיּוֹם.

נַמְתִּין. נִשָּׁאֵר לַחְלֹם

---

סימן ישראל חזק

מאת

יוסף עוזר

סימן ישראל חזק

מאת

יוסף עוזר

---

שובי אלי את בת אהובה.
שובי אלי ואני אשובה.
הנה עימי זאת אות כתובה.
כי בתוכך אתן משכני!
[“יעלה יעלה בואי לגני…” רבי ישראל נאג’ארה.]