בְּדֶרֶךְ עַרְבוֹת מֶרְחַקִּים,

בּוֹרוֹת וְשִׂיחִים וּמְעָרוֹת,

עַל פְּנֵי רְכָסִים וּבְקָעוֹת,

וְעֵבֶר יַמִּים בַּסְּעָרוֹת.

אֵלַיִךְ אֶשָּׂא, חֲבִיבָה,

סְגֻלָּה רַק אַחַת יְקָרָה,

אֲשֶׁר כַּפְּנִינָה עַל גַּלִּים,

גְּנוּזָה בְּקִנָּהּ וּשְׁמוּרָה.

וּכְאִישׁ הַנֶּחְפָּז בִּשְׁדוֹת-לֵיל,

אֲשֶׁר בִּימִינוֹ נֵר דּוֹלֵק,

בִּכְנַף שִׂמְלָתוֹ יַסְתִּירוֹ

מִפְּנֵי רוּחַ רָע, הַדּוֹלֵק

אַחְרָיו לְהַכְשִׁילוֹ בְּרוּצוֹ —

אֵלַיִךְ אָרוּץ אֶת אָרְחִי,

וְאִם יֵשׁ כִּי אִיעַף-אִכָּשֵׁל,

וְיִפֹּל בַּצּוּקָה אָז רוּחִי —

חָנִּינִי חָנוֹן, אֲהוּבָה,

בְּדִמְעָה רַק אַחַת וּבָרָה:

נֵרִי לָךְ נָשָׂאתִי דוֹלֵק,

הִצַּלְתִּי לִבִּי בַּסְּעָרָה.

אֵלַיִךְ בְּנַפְשִׁי אֵי-קוֹל קָרָא,

שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלֵךְ בִּשְׁאוֹן דָּמַי, —

וָאֶעֱזֹב נָוִי וּבִסְעָרָה

אָז שַׂמְתִּי אֶל מִשְׁכַּן הוֹדֵךְ פְּעָמַי.

וּבְטֶרֶם לֹא אֵדַע אַיֵּה מְקוֹמֵךְ —

הוֹרְתָה לִי אֶת דַּרְכִּי תִּקְוַת-שָׁנִי,

וְחַשְׁתִּי, כִּי זֶה מַלְאָכֵךְ תּוֹמֵךְ

אֶת גּוֹרָלִי, גּוֹרַל נוֹדֵד עָנִי.

כִּי מִדְבָּרוֹת עָבַרְתִּי וְיַמִּים,

וַתְּהִי דְמוּתֵךְ תָּמִיד נֵר לִנְתִיבִי,

לָךְ שַׁרְתִּי מִזְמוֹרִים כָּל הַיָּמִים,

וְאֶת זַעַף הָרוּחוֹת הֵשֵׁךְ נִיבִי.

בְּפֶתַח מִקְדָּשִׁים עָמְדָה רַגְלִי, —

אַך תִּפְאַרְתָּם לֹא גָאֲלָה רוּחִי:

הֵן לֹא בֵּין עַמּוּדֵי שֵׁישָׁם חַג לִי,

לֹא שָׂם הַקֵּץ לְנַפְתּוּלֵי אָרְחִי.

וְהִנֵּה כִּי בָּאתִי עַד מִפְתַּן נָוֵךְ —

וְאוֹרוּ אָז עֵינַי מִזָּהֳרֵךְ:

בְּרוּכַת אֱלֹהַּ אַתְּ — וְהוּא צִוֵּךְ

עֲלֵי חַיַּי לִמְשׁוֹל בְּטָהֳרֵךְ.

לְפָנַי פֹּה שַׁעַר-רַחֲמִים נִפְתַּח,

וַיְסוֹבְבֵנִי חֶסֶד-אֱלֹהִים,

מַטֵּה-נְדוּדַי פִּתְאֹם צָץ וַיִּפְרַח,

וְשִׁיר-תְּחִיָּה אֶת לְבָבִי הִפְעִים.

אֻשַּׁרְתִּי הָעֶרֶב!

הֲתֵדְעוּ, כּוֹכָבִים, כִּי אֻשַּׁרְתִּי הָעֶרֶב,

הֲתֵדְעוּ, מַה יָּשִׁיר הַלֵּבָב שִׁיר בַּקֶּרֶב? —

אֻשַּׁרְתִּי הָעֶרֶב!

בְּנַפְשִׁי מְאוֹרוֹת,

דַּעֲכוּ כּוֹכָבִים, בְּנַפְשִׁי מְאוֹרוֹת!

עַל הַרְרֵי נֶשֶׁף אַדְלִיק מְנוֹרוֹת:

בְּנַפְשִׁי מְאוֹרוֹת…

שְׂדוֹת-לֵיל, מֶרְחַקִּים,

אֲנִי רָץ אֲלֵיכֶם, שְׂדוֹת-הַלֵּיל, מֶרְחַקִּים,

לָשֵׂאת אַהֲבָתִי, לְהָאִיר מַחֲשַׁכִּים,

שְׂדוֹת-לֵיל, מֶרְחַקִּים.

מַה תֵּילִיל כָּךְ, הָרוּחַ?

לֹא תַּשִּׂיג כְּנַף בִּגְדִּי בִּמְעוּפְךָ זֶה, הָרוּחַ,

לְרוּחִי — כְּנָפַיִם, וְהוּא טָס, לֹא יָנוּחַ,

לֹא תַּשִּׂיג אוֹתוֹ, רוּחַ!

אֻשַּׁרְתִּי הָעֶרֶב!

הֲתֵדְעוּ, כּוֹכָבִים, כִּי אֻשַּׁרְתִּי הָעֶרֶב,

הֲתֵדְעוּ, מַה יָּשִׁיר הַלֵּבָב שִׁיר בַּקֶּרֶב?

אֻשַּׁרְתִּי הָעֶרֶב!..

הַלֵּיל נִשְׁקָף עִם כּוֹכָבָיו

אֶל הַדְּמָמָה מִתְּהוֹם שָׁמַיִם

בַּד לֹא יִרְחַשׁ, רַק מֵרָחוֹק

תִּקַּח אָזְנֵנוּ יֶלֶל מָיִם.

אַף לִבּוֹתֵינוּ יֶהֱמוּ —

אֶשְׁמַע, יוֹנָה, נְהִי לִבֵּךְ,

וְקוֹל כָּאוֹב קִרְבִּי עוֹנֶה,

כִּגְזַר שָׁמַיִם “אֱהָבֵךְ”.

אַךְ מַה תִּבְכִּי? הֲמֵאָשְׁרֵךְ?

אוֹ דַאֲגַת-סוֹד מְצִיקָה?

אָכֵן, עַל רֹאשׁ שְׁנֵי נֶאֱהָבִים

כְּנַף מַזָּל רַע מַשִּׁיקָה.

כִּשְׁנֵי פְּרָחִים בְּקָנֶה אֶחָד

לָאַהֲבָה דָבַקְנוּ יָחַד, —

וּלְהַפְרִידֵנוּ מִי יֹאמַר,

וּמַה יַּטִּיל עָלֵינוּ פָּחַד?

כִּשְׁנֵי יְלָדִים יֵשְׁבוּ צְפוּפִים

בְּאֹפֶל מְנַבֵּא-רָעוֹת —

עֵינֵינוּ נַעֲצֹם, פֶּן עוֹד

נִרְאֶה בַּלֵּב אוֹת לַבָּאוֹת.

הָאַהֲבָה מַחְתַּת רְצָפוֹת,

לִבְנֵי-אָדָם הִיא מַגִּישָׁה, —

נָגַעְנוּ בָּהּ — וְעַתָּה נִשָּׂא

בְּלִבֵּנוּ אֶת מִכְוַת אִשָּׁהּ.

וְאִם נִפָּרֵד, אָז תְּלַהֵט

בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ אֵשׁ-צָרֶבֶת…

אוֹי מַה תִּבְכִּי? בָּזֶה כְּאֵב-

אָשְׁרֵנוּ, נֹעַם הָעַצֶּבֶת.

יוֹנִים הוֹגוֹת בְּתוֹךְ נַפְשִׁי אֵלַיִךְ,

יוֹנִים הוֹגוֹת תִּשְׁאַלְנָה אֶת דּוֹדַיִךְ:

מַעְיְנוֹת-הַטֹּהַר יֶהֱמוּ בַּקֶּרֶב.

צִיצִים לְבָנִים בְּגִנָּתִי נוֹפְלִים,

נוֹטִים עָלַי, הָהּ, צִלְלֵי הָעֶרֶב,

קוֹרְאִים לָךְ גַּעְגוּעַי מִבֵּין צְלָלִים.

יוֹנִים הוֹגוֹת בְּתוֹךְ נַפְשִׁי אֵלַיִךְ,

עֵינַי מְבַקְשׁוֹת בָּאֲפֵלָה עֵינַיִךְ,

אֲשֶׁר בָּהֶן עָלַי נָגְהֵךְ תַּזְרִיחִי,

וְתַאַצְלִי, עֲלֵי רוּחִי זִיוֵךְ…

רְדִי-נָא, כַּלָּה, אֶל גִּנָּתִי, הָרִיחִי

צִיצֵי דוֹדַי, יִשְּׁרוּ עֲלֵי נְתִיבֵךְ!

עִבְרִי-נָא אֶת הַסַּף,

אֲחוֹתִי כַּלָּה,

הָהּ, סוּרִי-נָא אֵלַי

לְשָׁעָה קַלָּה.

הָרְאִי לִי מִתְנַכֵּר,

מְתַפְּשָׂה שְׂמָמִית,

וְקַר לִי, קַר לִי פֹּה

לְלֹא עָמִית.

דְּבוֹרִים מְקֻפְּלוֹת-גַּף,

נְחִיל-לְבָבִי,

קוֹרְאִים לָךְ גַּעְגּוּעַי

בִּדְמִי נָוִי;

הַשְׁכִּינִי בּוֹ צַלְמֵךְ

וְאֶת זִיוֵךְ —

וְיִמָּלֵא חֶדְרִי

מִצְּלִיל נִיבֵךְ.

כְּרֵיחַ שֶׁמֶן טוֹב —

בּוֹ חֶמְדָּתֵךְ,

וְרִחֲפָה תָּמִיד

שָׁם נִשְׁמָתֵךְ.

עִבְרִי-נָא אֶת הַסַּף,

אֲחוֹתִי כַּלָּה,

הָהּ, סוּרִי-נָא אֵלַי

לְשָׁעָה קַלָּה.

סַלְסְלִינִי, סַלְסְלִינִי אֲחוֹתִי,

כַּעֲלֵה-הַפֶּרַח אֶל קַרְנֵי-הַחֶרֶס,

שְׂעָרִי עוֹרֵג אֱלֵי יָדַיִךְ חֶרֶשׁ,

סַלְסְלִינִי, סַלְסְלִינִי אֲחוֹתִי.

בָּאתִי מִן הָרְחוֹב. שָׁם רַעַשׁ גַּלְגִּלִּים…

הַחְבִּיאִינִי-נָא בִּדְמִי-חֵיקֵךְ, אָחוֹת,

נָא הָשִׁיבִי לִי אֶת שִׂמְחוֹתַי הַנִּדָּחוֹת —

בָּאתִי מִן הָרְחוֹב. שָׁם רַעַשׁ גַּלְגִּלִּים…

שִׂימִי אֶת לִבְנַת יָדֵךְ עַל שְׂעַר רֹאשִׁי,

וְלֹא אֶשְׁמַע כִּי אִם נִיבֵךְ בַּדּוּמִיָּה,

קוֹל נַפְשֵׁךְ אֶל מוּל נַפְשִׁי הַהוֹמִיָּה;

שִׂימִי אֶת לִבְנַת יָדֵךְ עַל שְׂעַר רֹאשִׁי.

טַל-אוֹרוֹת מִתּוֹךְ יָדַיִךְ יַעֲרֹף,

רַחֲמִים רַבִּים יִטְּפוּ עַל נִשְׁמָתִי,

כְּצִיץ-מִדְבָּר אָנֹכִי אֲחוֹתִי,

טַל-אוֹרוֹת מִתּוֹךְ יָדַיִךְ יַעֲרֹף.

סַלְסְלִינִי, סַלְסְלִינִי אֲחוֹתִי,

וְשָׁרוּ לִי יָדַיִךְ שִׁיר הָעֶרֶשׂ:

“נוּמָה, נוּמָה, שָׁם שָׁקַע הַחֶרֶס” —

סַלְסְלִינִי, סַלְסְלִינִי אֲחוֹתִי.

יָדַיִם עֲנֻגּוֹת לוֹטְפוֹת אֶת קְוֻצּוֹתַי,

מָה אֶרְחָמְכֶן, הָעֲיֵפוֹת, מָה אֶרְחָמְכֶן!

חֲבַצָּלוֹת הוֹזוֹת לַסַּהַר, מִי שָׂמְכֶן

בָּאַהֲבָה עָלַי, חַבֵּשׁ אֶת עַצְבוֹתַי?

יָדַיִם נַעֲווֹת, תְּחַבֵּקְנָה בִּיסוּרִים

רֹאשִׁי, בּוֹכוֹת הֵן, הָהּ בּוֹכוֹת,

כְּמוֹ יַלְדוֹת-יְתֹום עִוְרוֹת, שְׁחוֹחוֹת,

תְּבַקֵּשְׁנָה בִּשְׂעָרִי אֶת אשֶׁר הַנְּעוּרִים.

תּוֹעוֹת הֵן בִּקְוֻצּוֹת רֹאשִׁי, הֵן שָׁם מְתַפְּשׂוֹת

כְּמוֹ קַרְנֵי-הַסַּהַר בִּשְׂרִיגֵי הַגֶּפֶן,

תֶּהְגֶּינָה בְּנוּדָן: לְאָן נֵלֵךְ, אָן נֵפֶן?

אֵי הַמְּנוּחָה נִמְצָא? — יָדַיִם הַמְחַפְּשׁוֹת,

מִי שִׂיחָתָן יִשְׁמַע, יָבִין אֶת הֲגִיגָן,

בְּבַקְשָׁן בַּשְּׂעָרוֹת? תְּסַפֵּרְנָה עַל לֵילוֹת

שֶׁל חֲלוֹמוֹת-זְוָעָה מַחְשְׁבוֹת-דְּמִי אֲבֵלוֹת,

שְׂמָחוֹת מַהֵר חוֹלְפוֹת לְבִלְתִּי הַשִּׂיגָן.

יָדַיִם עֲנֻגּוֹת לוֹטְפוֹת אֶת קְוֻצּוֹתַי,

תָּנוּדוּ אֶל נַפְשִׁי בְּרֶטֶט צַעַרְכֶן —

וְתֵבְךְּ נַפְשִׁי אֲזַי בְּיֶלֶל סַעַרְכֶן,

יָדַיִם עֲנֻגּוֹת, חוֹבְשׁוֹת אֶת עַצְבוֹתַי!

שָׁאַלְתִּי אֶת לִבִּי: מַדּוּעַ

תִּשְׁתּוֹחַח אַחֲרֵי רְאוֹתְךָ

פָּנֶיהָ?

וְלָמָּה כֹּה נוֹעַ תָּנוּעַ?

הַאֵין כְּכוֹס מְלֵאָה מְשׂוֹשְׂךָ

נָשָׂאתָ אֵלֶיהָ?

וַיַּעַן לִבִּי: לֹא אֵדַע

מַה יֵּמַר לִי אַחֲרֵי רְאוֹתִי,

פָּנֶיהָ,

וְאוּלַי מִיִּרְאַת אֲבֵדָה?

וְאוּלַי נִזְרְקָה גַם טִפָּה אֶל כּוֹסִי

מִדֶּמַע עֵינֶיהָ?

שָׁאַלְתִּי אֶת לִבִּי: מַדּוּעַ

הָאשֶׁר יָלִיט בִּרְעָלָה

אֶת פָּנָיו?

וְלָמָּה דְאָגָה בַּקֶּרֶב תָּזוּעַ?

וְלָמָּה נִשְׁמַעַת בַּנְּשִׁיקָה יְלָלָה

וְאִוְשַׁת שְׁחוֹר-כָּנָף?

וַיַּעַן לִבִּי: לֹא אֵדַע

מַה מִּנָּה גוֹרָלִי, רַק יָדַעְתִּי כִּי אָנִי

אֵלֶיהָ,

וְהִיא לִי כְּצִפּוֹר חֲרֵדָה — —

גּוֹרָלִי מַה שְּׁלָחַנִי

לִמְשֹׁל עַל חַיֶּיהָ?

לְאָן אֶבְרַח מִשְּׂעִפַּי,

שְׂעִפִּים שְׁחוֹרִים, שֶׁכָּעוֹרְבִים

הֵם מִתְיַצְּבִים עֲלֵי סִפַּי,

וְלִלְבָבִי אוֹרְבִים?

עִוְּדוּנִי וְאֵלַי קוֹרְאִים:

"כֹּף אֶת רֹאשְׁךָ וְדוּמָה!

נָכוֹנוּ לְךָ רַק פֵּרוּרִים,

מֵאָשְׁרְךָ — מְאוּמָה…

וְכֶעָנִי עַל חַלּוֹנָהּ,

תִּפְשֹׁט יָדְךָ לָאַהֲבָה, —

אַךְ לֹא יָאֵר עוֹד בִּמְעוֹנָהּ

לְךָ פָּנָיו כְּרוּבָהּ.

הָרוּחַ תַּעֲבֹר — וְתָשִׁי

מַהֵר הָאִישׁ וַחֲלוֹמָהּ, —

וְאוּלַי תִּהְיֶה רַק קוּרֵי-מֶשִׁי

בִּיגוֹן שַׁלְוַת יוֹמָהּ?…"

לְאָן אֶבְרַח מִשְּׂעִפַּי,

שְׂעִפִּים שְׁחוֹרִים, שֶׁכָּעוֹרְבִים,

יְקַרְקְרוּ עֲלֵי סִפַּי,

וְלִלְבָבִי אוֹרְבִים?

הָהּ, אֵל שַׁגִּיא, שָׂאֵנִי, הֲרָאֹה תִּרְאֵנִי?

תִּרְאֶה פָּנַי, עֵינַי? חָנוֹן אִם תְּחָנֵּנִי?

וְאִם תִּרְאֶה נַפְשִׁי, בְּצַעַר מִתְדַּפְּקָה

עַל שְׁעָרִים סְגוּרִים?

מָה אֶחֱרֹק שִׁנַּי, אֶהְגֶּה מַה בִּשְׂפָתִי?

אַתְרִיז אֶת מָרָתִי, אֶלְחַשׁ אֶת תְּפִלָּתִי?

וּמַה נַּפְשִׁי תָּחֹג כְּמוֹ בַּשִּׁכָּרוֹן?

נַפְשִׁי, אֵל, לֹא אֵדַע.

אָהַבְתִּי הָאִשָּׁה, הָהּ, בִּיסוּרַי אָהַבְתִּי,

בְּנֶפֶשׁ הָאִשָּׁה, אֱלֹהַּ, הֵן נִצְרַבְִּי,

וָאֶשְׁמֹר צִלָּהּ, לִי מוֹר עוֹבֵר רֵיחָהּ,

מוֹר עַל דְּרָכַי עוֹבֵר.

הַאִם בָּזֶה חָטָאתִי? כִּי מַה זֶּה תְּיַסְּרֵנִי?

רָאֹה רְאֵה פָּנַי, חָנֵּנִי, אֵל חָנֵּנִי!

שׁוֹמֵם בְּעוֹלָמְךָ הֵן אֶתְהַלֵּךְ,

אֵלֶיהָ כִּי אֶזְעַק.

אֶחֱזֶנָּה מִבְּשָׂרִי, מֵעֵבֶר לַגְּבוּלִים,

מִשְׁכָּן לָהּ בְּנַפְשִׁי, בְּרִבְבוֹת זְבוּלִים, —

הַחָטָאתִי, כִּי תִּדְפֹּק אַהֲבָתִי

בִּשְׁעָרִים סְגוּרִים?

נָא שִׂימִי בְּחֵיקִי רֹאשֵׁךְ,

וְאַל תַּדְלִיקִי נֵר;

הַחשֶׁךְ הַסְּעָרָה יָשֵׁךְ,

הַחשֶׁךְ לֵב יָאֵר.

נַפְשִׁי אָז אֶת נַפְשֵׁךְ רוֹאָה,

אֵלֶיהָ סָחָה דֹּם,

אוֹתָהּ מְלַטֶּפֶת בְּלִי יִרְאָה,

יִרְאַת שְׁאוֹן הַיּוֹם,

בִּשְׁאוֹן הַיּוֹם תִּתְרַחֲקִי,

הַאֶמְצָאֵכִי אָז?

לִבִּי בִּי יִשְׁתּוֹחֵחַ, כִּי

צִלֵּךְ מִמֶּנִּי נָס.

וּכְמוֹ תָּמִיד לִי תִּתְנַכְּרִי

בְּצַהֲלַת הַיּוֹם, —

אַךְ לָךְ יִשְׁאַג שָׁאֹג שְׁאֵרִי

בְּהָקִיץ וּבַחֲלוֹם.

מַה בִּקַּשְׁתִּיךְ בִּדְאָבָה,

בְּאָרָחוֹת נוֹדֵד!

גּוֹמֵא מִכּוֹס-הָאַהֲבָה —

הַאֵין תּוֹעֶה בּוֹדֵד?

וְכֹה גִשַּׁשְׁתִּי כָּעִוֵּר

בַּשֶׁמֶשׁ שֶׁל הַיּוֹם —

וּכְצֵל-עַרְבַּיִם נָד, חִוֵּר,

הִגַּעְתִּי עַד הֲלוֹם.

נָא שִׂימִי בְּחֵיקִי רֹאשֵׁךְ,

וְאַל תַּדְלִיקִי נֵר;

הַחשֶׁךְ הַסְּעָרָה יָשֵׁךְ,

הַחשֶׁךְ לֵב יָאֵר.

תרע“ט – תר”פ