קוֹל בָּרָמָה נִשְׁמָע, מִבֵּין צוּקֵי סְלָעִים.

אָסַף כְּנָפָיו הָרוּחַ וּבַלָּט יָהִים.

קוֹל בָּרָמָה נִשְׁמָע, קוֹל מַעְיָנוֹת הוֹמִים,

סַלְעֵי-צִיָּה חָרְדוּ, סַלְעֵי-מָגוֹר שׁוֹמְעִים.

צְבוֹעַ שָׁם יִנְהוֹם, בּוֹכוֹת הָאֲבָנִים,

בּוֹכִים הַכּוֹכָבִים מִבֵּין הָעֲנָנִים.

רָעַד גַּל בַּיַּרְדֵּן. אֶתְמוֹל הֵן עוֹד רָווּ

מֵימָיו דְּמֵי חֲלָלִים, רָווּ אַךְ לֹא חָרְבוּ.

צְלִילֵי שַׁלְשְׁלָאוֹת הַדּוּמִיָּה בָּלְעָה,

וּמִן הַדְּמִי בְּכִיָּה זוֹ חֲרִישִׁית עוֹלָה.

בּוֹכָה אֵם שַׁכּוּלָה, בּוֹכָה לֹא-נֻחָמָה.

וְעֵינֵי-יָגוֹן גְּדוֹלוֹת תִּשְׁאַלְנָה בִּדְמָמָה:

בָּנֶיהָ לְאָן הָלְכוּ? — כֻּלָּם הָגְלוּ, כֻּלָּם,

וְתַחַת שׁוֹט נוֹגְשִׂים כָּרְעוּ הֵם בְּעֻלָּם,

עֻלְפֵּי צָמָא כָּרְעוּ, נָפְלוּ עַל הַחוֹלוֹת —

תִּבְכֶּינָה הָעֵינַיִם מְבֹהָלוֹת גְּדוֹלוֹת.

הָהּ, בְּכִי זֶה הָאָנוּשׁ, הַבְּכִי בַּדּוּמִיָּה,

בְּמַחְשַׁכֵּי שְׂעָרוֹת פְּרוּעוֹת בִּילֵל-צִיָּה!

בּוֹכָה אֵם שַׁכּוּלָה, בּוֹכָה לֹא-נֻחָמָה,

וְעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת תִּשְׁאַלְנָה בִּדְמָמָה.

הָעֶרֶב רַד, הָעֶרֶב הָאָפוֹר,

וְשׁוּלָיו שְׁחוֹרִים מָלְאוּ גַן הַחַיּוֹת.

הַטַּוָּסִים צָרְחוּ, וְעַל מוֹטוֹת

בִּכְלוּבֵיהֶן הִתְנוֹדְדוּ דַיּוֹת.

וְיִלְלוּ צְבוֹעִים, בָּכוּ תַּנִּים,

כִּי רַד הָעֶרֶב עַל גַן הַחַיּוֹת.

וּפַחַד-סֵתֶר בַּשִּׂיחִים אוֹרֵב,

מִי שָׁם מְרַשְׁרֵשׁ בֵּין הֶעָלִים?

חַיּוֹת הָמוּ וְטַוָּסִים צָרְחוּ,

וְקוֹלָם נֶחְנַק בֵּין הַצְּלָלִים.

וַתְּהִי דְמָמָה. הָעֶרֶב אָז פָּקַח

עֵינוֹ נוּגָה מִבֵּין שְׁמֻרוֹת עָבִים;

שָׁחְרוּ הָאֳרָנִים, זְקוּפִים-קְפוּאִים

כְּזַעֲקַת-פְּחָדִים הֵם נִצָּבִים;

וּמֵי בְּרֵכָה קוֹדְרִים כְּמוֹ פְּלָדָה.

יֵָרחַ צָף שָׁם בֵּין פִּגְרֵי עָבִים.

מִזְרְקֵי הַשַּׁיִשׁ בַּדְּמָמָה יִנְהוּ:

יָרִיד הָעֶרֶב בֵּין בְּכָאִים,

וְאָדָם יָרִיד בְּגַן-חַיּוֹת,

בְּסוּגַר לִבּוֹ אוֹחֵי-נְכָאִים.

תר"פ

עַל גַּגּוֹת מִדֵּי בֹּקֶר וּבֹקֶר עָלִינוּ —

הִיא יָשְׁבָה עַל גַּגּוֹת וּבָכָתָה.

שָׁמַיִם! שַׁלָּמָה יְתוֹמִים פֹּה הָיִינוּ?

הִיא יָשְׁבָה עַל גַּגּוֹת וּבָכָתָה.

וִילוֹנֵי הַטְּרַקְלִין שֻׁלְשְׁלוּ, אוֹי עָלֵינוּ, —

מִי יַגִּיד אַיֵּה כְּנַף שִׂמְלָתָהּ?

עוֹד דָּרְכָה אַחֲרֵי עִקְּבוֹתֶיהָ רַגְלֵנוּ,

אַךְ נֶעְלַם צֵל מִכְּנַף שִׂמְלָתָהּ.

וְדִגְלָהּ עַל רָאשֵׁנוּ? נִשְׁבַּר, הָהּ הַדֶּגֶל.

בִּדְרָכִים אֲבֵלוֹת נְבַקֵּשׁ.

מִי עוֹלֶה בֶּהָרִים? עוֹלֶה מִי בָּרֶגֶל?

אֶת אִמֵּנוּ אֵיפֹה נְבַקֵּשׁ?

פֹּה עָבְרָה, פֹּה עַל אֶבֶן יָשְׁבָה וּבָכָתָה,

אֶת עֲפַר עִקְּבוֹתֶיהָ נִשַּׁק.

הָרוּחַ נָשְׂאָה דִמְעָתָהּ וּמָחָתָה —

אֶת עֲפַר עִקְּבוֹתֶיהָ נִשַּׁק.

אֵם עוֹטְיָה בִּצְעִיפָהּ — בַּגּוֹלָה הִיא הָלָכָה.

שָׁמַיִם! יְתוֹמִים פֹּה הָיִינוּ.

וְאֵלֵינוּ יָדָהּ לֹא שָׁלְחָה, לֹא שָׁלָחָה —

שָׁמַיִם! יְתוֹמִים פֹּה הָיִינוּ…

תרע"ט

כַּדִּי יָרַד אֶל הַמַּבּוּעַ,

וְהַמַּבּוּעַ זְמִירוֹתָיו הִנְעִים, —

אַךְ צַר הַכַּד מֵהֲכִילָן —

וַיִּשָּׁבֵר,

וַתִּשָּׁפַכְנָה אַרְצָה הַזְּמִירוֹת,

וְהֶעֱלֵיתִי חֶרֶס בְּיָדִי.

וְאִם כִּלְיוֹתַי רָעָדוּ,

כְּנִימֵי כִּנּוֹר בְּהִפָּקְעָן —

הִנֵּה עַל הַמַּבּוּעַ נֶעֱצַבְתִּי,

וּצְמָאִי גָדוֹל,

וְהַמַּבּוּעַ זְמִירוֹתָיו הִנְעִים;

אוֹי לִי,

כִּי לֹא לִי אֶת זְמִירוֹתָיו הִנְעִים…

תרפ"א

וַיְהִי הַלֵּיל, בְּהִלּוֹ אוֹר כּוֹכָבִים,

וְאָנֹכִי נִצָּב עַל עוֹלָלִי,

— מָה רָן הַלֵּב בְּרֹן הָעוּגָבִים! —

וְעַל שְׂפָתַי תְּפִלָּה לְגוֹרָלִי,

וָאֶתְבּוֹנֵן בְּעוֹלָלִי, נִרְדַּם

בְּנוֹצוֹת-תְּנוּמָה, וְצִיצֵי-הַחֲלוֹמוֹת

עֲלֵי פִּתְחֵי פִּיו אָז נָתְנוּ נִרְדָּם, —

פִּתְאֹם נָסְעוּ לְפָנַי מוֹסְדֵי תְּהוֹמוֹת,

הַכּוֹכָבִים סָחְרוּ בְּחוּג-בְּלִימָה,

וְעָמַם אוֹרָם כַּחֲרוּזֵי-דִמְעָה

עַל לְחִי עוֹלָלִי…“יַלְדִּי” לִבִּי נָאַק,

“מָה הֵנָּה אֵי-רָצוֹן אַכְזָר הֱבִיאֲךָ?!”

נַפְשִׁי עָלָיו, עַל פִּי הַתְּהוֹם נָם, שָׁחֲחָה, —

וְהַלַּיְלָה — גוּשׁ אָטוּם — נוֹרָאוֹת שָׁתַק.

תרפ"ב

עַל מִפְתַּן בֵּית-הַיַּיִן תֵּשַׁבְנָה שָׁלשׁ.

וַתֹּאמַר הָאַחַת: "לֵב הַגֶּבֶר אָלשׁ,

כִּי אֶצֹּק שֶׁמֶן זַךְ מִתַּחַת לְשׁוֹנִי,

וָאַטֵּהוּ עֲקַלְקַלּוֹת בְּמַדּוּחֵי זְדוֹנִי;

וְאִם אַמִּיץ הוּא, עִם רְבָבָה אִם שָׂר —

אֶאֱסֹר בְּחֶבְלֵי יִצְרִי קַרְנֵי הַפָּר,

עַל יְצוּעִי כְּמוֹ לַטֶּבַח אַעַל.

בְּטַבַּעַת זוֹ עַל אֶצְבָּעִי צָרוּר הָרַעַל,

הַנוֹטֵף אֶגְלֵי-מְשׁוּבָה אֶל כּוֹס יֵינִי,

כִּי אַגִּישׁ לַגֶּבֶר, שְׁבוּי-עֵינִי:

בּוֹ רֹאשׁ-פְּתָנִים אַכְזָר וְדַם יוֹנָה.

בְּנַפְתּוּלֵי גֵוִי אָז אֶלְפְּתֵהוּ, עַד

אֲפָרֵק חוּט שִׁדְרָתוֹ וְאֶת לְשַׁד-

עֲלוּמָיו אָמֹץ, כַּפְּרִי — בְּכָל גְּאוֹנָהּ

תִּנָּשֵׁל תִּפְאֶרֶת גֶּבֶר עַל חָזִי…

אֲנִי —חִידָה לִי, וְגֵוִי — רָזִי,

וּמָוֶת בַּחֲמוּדוֹתַי:

אֶמְצֶה אוֹן-גֶּבֶר בְּשִׂפְתוֹתַי".

הַשְּׁנִיָּה אָמְרָה: "שַׁרְבִיט תַּאֲווֹתָיו

עַל בְּשָׂרִי יָנִיף הַגֶּבֶר, שְׁכוּר-הָאוֹן,

וּרְטוּשַׁת חֲמַת-רוּחוֹ אָעִיר אָז רֹן

בִּמְשׂוֹשׂ קָרְבַּן-עוֹלָה עַל זְרוֹעוֹתָיו.

כִּי לִי גוֹרַל אִשָּׁה: עַל סַף נָווֹ

אֶתְיַצֵּב, הָעֲנָוָה, לִשְׁמוֹר צַוּוֹ.

וּכְמוֹ יְרַנְנוּ כִּלְיוֹת הָאֲדָמָה,

כִּי יְבוֹאָהּ בַּרְזֶל-הָאֵת — נַפְשִׁי כָּמְהָה

לְגֶבֶר עַז, יְשַׂדֵּד חַיַּי לְהַפְרוֹתָם, —

וִירַנְנוּ קְרָבַי בְּסִבְלוֹתָם,

וְאֶכְרַע לְרַגְלָיו, כִּי הוּא קָמִי,

קָמִי הוּא הַמְנַצֵּחַ, — וָאַשְׁקֵהוּ

מִכּוֹס-הַחֲשָׁקִים הַחֲרִיפִים, וָאֲיַשְּׁנֵהוּ —

עַד כִּי יָקוּם לַעֲמֹד שׁוּב עַל דָּמִי.

הַגֶּבֶר —לִי חִידָה, וּפִתְרוֹן סוֹדוֹ —

בִּבְשָׂרִי חָתוּם: בּוֹ נִשְׁמַת אֵל וְזַעְפּוֹ,

כְּסוּפַת מִדְבָּר הֵן יִשְׂרְפֵנִי בְּאַפּוֹ,

בְּלִבִּי יִתְקַע הַגֶּבֶר חֵץ-כְּבוֹדוֹ —

וּבְדָמִי אֶחְיֶה רְטוּשַׁת גִּילִי,

כִּי מִמֶּנּוּ וְאֵלָיו — שְׁבִילִי".

וְהַשְּׁלִישִׁית תֵּשֵׁב דּוּמָם עוֹטָה שְׁחוֹרִים,

מְחַיֶּכֶת חֶרֶשׁ בְּעֵינֵי-חוֹרִים…

תרפ"ב