- t כתפוחי־זהב במשכיות של כסף
- t רופף הגשר, נעבר בחלד
- t נשק איש לרעהו דרך חיץ־בדלח
- t אבוי, נמרץ היה הדהר
- t הן זוהי האימה מפני ה"לא־ידוע"
- t איום מאד האלם של האבן
- t בפאת שדה אחרון העומרים
- t פרפר־חיוך רוחף על פי־אדם
- t כעין־פרוז עינים, שבשלון הסער
- t נשים יש וילדים, עופות יש ופרחים
- t חלון אדום־וילון יואר לפתע
- t רכות ידיה של אשה בהריונה
- t כי נפתחה הדרך אל אפסי־תבל
- t האורלוגין חורז פניני שעות
- t בנפש נחל־העבר קולח
- t כן, נפקחו עיני, הן פה אחזה הפלא
- t בשדה־פרגים הפסעתי, מלך רך משוח
- t ראשו יזקוף הדקל אל השמש
- t גולגולת זו, – יבוא אי־פעם אי־המלט
- t אם כי צפור כחולה לא באה לידי
- t שלהב יוקד ראשו בלהט־שמש
- t לא אנחם על שהיה אי־פעם
- t כי בעל העיניים לפני יופיע
- t כי אתנער בבוקר ועיני סגורות
- t שומה הכוס ביד, גמענה ללא־רתת
- t לפתע באפי בא ריח־היסמין
- t גם אז קסמת לי מבינות השיח
- t גם זו שעה ברוכה, כי בדממה
- t הרוח הסתוי מעלעל את חלוני
- t מקרקע־בסרביה קורץ גופי
- t הו יש ובבשרי יעור הרטט
- t פלוני בן אלמוני אני, בשר־ודם
- t דמות תכלתית על בד הנד ברוח
- t מרגלותי פרש הים, שלו, רונן
- t היער כי ידום מה רב בו אז המלל
- t כחול האגדי הלב יש ויקום
- t בתפוחים רופד רבצך בעשב
- t מה נגן ביצורי־גוך אשמע
- t האת היא, או לא את: – דמותך איכה אתפוס
- t הרבה מעץ־חיי השירו סערות
- t מבין אצבעותי חומק החול
- t הו, דוכיפת־הפז המריאה בשקיעה
- t דרבנת הסוסים – וידהרו אי־אן
- t לא להרים תמיד עיני נשאתי
- עקבי פסיעות על חול־זהב
- מתת־האהבה – זו ורדינה
- הן יש גם לדממה צלצוליות
- הבוקר הצוהל – זו הנומת־הפז
- ברע כי אביט, אראה הדיוקן
- יקננו גם בכוכי היכל־הקודש
- אם סב גלגל־חייך בסחרחורת
- הדומיה יש ותרגיש – מפסעת
- העגלה גולשת למורד
- הלא גם זו גבורה של גבר
- לילות של בדולח יש, זכי־ירח
- ויש שה“נעלם” אל השולחן
- האין בנדנדה מטלטלים
- כי שח ראשי בליל לאור של נר
- עם בוקר קול בולבול על חלוני
- הלילה התיפח בקול של ילד
- “אהב אותי”, אומר אל מסתתר
- מה רבוצות שיות לבנות־הצמר
- רגלי עולות במדרגות לוליניות
- אכן יש וימלא חלל־עולם
- הבוקר היפה נגלה אלי פתאום
- אדע: הרבה לי לא קצב הזמן
- מה לטף הרעידני על החול
- כי התנחשלת, נחשונת, בערסל
- “איה השלג דאשתקד?” שאל ויון
- הרוח בכנפו הרעיף טללים
- אי ליאונור, מרי, תמר, חנה
- על אושר, אהבה ועוד זוטות
- לגימות גסות לגמת מן היין
- חיי־אדם, אומרים, רק הבל
- אחת – שולחן מלא מנעמי־דשן
- בחביוני־אלה ציוץ חוחית
- מה טון מינורי לשירי היום
- האם אהבתי פעם? יתכן
- בדמדומי השחר כי אעור
- אשירה לאשה, לקסם־חמוקיה
- אל מי, בת, אדמך? הלצבעוני
- צלמך חזיתי בין ציצי שקד
- רכבי האש של בנות חשקי התעופפו
- מלבין מפרש עלי תרשיש הים
- הצבעוני בכוס ראשו הרכין
- את המראה ערפל דוק־דמע
- על הגדר מוריד דמעות יסמין
- חורה דרכך, בערפל נמשכת
- בחלונך לילך מניד את תלתליו
- שלכת, שלבלוב אין אחריה
- אדם אינו בודד, כי מלוהו
- קטפנו כוכבים בגן־הכחול
- עופות לא־פה לי נצתם השירו
- בחלומי: שקד בלבלובו
- ברכי נפשי על כל שעה זוהרת
- סירת־זהב על ים של כסף שטה
- כל עוד שמשי על שמורותי פורטת
- בכו שמים על שקד קודר
- אותה בלדה על זדונה של קולומבינה
- עוד אביבים באבובי־רועים כשפו
- ימי קלחו כפלג בין דשאים
- היו ימים כי לנו רנו כוכבים
- ברוגע על פני־הכחול של ים
- אף על פי כן אני, בן־האדם
כְּתַפּוּחֵי־זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף –
הָהֲגִיגִים בְּמַחֲרֹזֶת טְרִיאוֹלֶט
בּוֹ מִזְדַּהֵר רַעֲיוֹן כְּטַל פְּנִינִי בָּעֵשֶׂב,
כְּתַפּוּחֵי־זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף –
בּוֹ מִתְנַגֵּן הָרֶגַע, רַךְ כְּצֶמֶר־כֶּשֶׂב,
אַךְ סוֹף־פָּסוּק פִּתְאֹם אוֹתוֹ עוֹלֵט;
כְּתַפּוּחֵי־זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף –
הָהֲגִיגִים בְּמַחֲרֹזֶת טְרִיאוֹלֶט.
רוֹפֵף הַגֶּשֶׁר, נַעֲבֹר בַּחֶלֶד,
אֲנַחְנוּ, פַּיְטָנִים, מֻכֵּי־גּוֹרָל, –
אִם הַנָּהָר רוֹגֵעַ, אִם יַךְ גַּל,
רוֹפֵף הַגֶּשֶׁר נַעֲבֹר בַּחֶלֶד.
וִאם דְּמוּתֵנוּ תִּתְעַלֵּם בָּעֶלֶט –
עִם שֶׁטֶף הַנָּהָר תָּמִיד תִּתְגַּל, –
רוֹפֵף הַגֶּשֶׁר, נַעֲבֹר בַּחֶלֶד,
אֲנַחְנוּ, פַּיְטָנִים, מֻכֵּי־גּוֹרָל.
נִשַּׁק אִישׁ לְרֵעֵהוּ דֶרֶךְ חַיִץ־בְּדֹלַח,
וְאָנוּ מַאֲמִינִים עוֹד בְּרֵעוּת,
וְכִי אָזְנֵנוּ סוֹד־רוּחוֹת תָּצוּד –
נִשַּׁק אִישׁ לְרֵעֵהוּ דֶרֶךְ חַיִץ־בְּדֹלַח,
וְצַעֲדֵנוּ – הֵן שׁוֹקֵעַ הוּא בְּחוֹל לַח,
על סַף הַלֵּב לְלֹא כָּל הֵד יָמוּת, –
נִשַּׁק אִישׁ לְרֵעֵהוּ דֶרֶךְ חַיִץ־בְּדֹלַח,
וְאָנוּ מַאֲמִינִים עוֹד בְּרֵעוּת.
אֲבוֹי, נִמְרָץ הָיָה הַדַּהַר,
שֶׁכֵּן בְּעֹז הַשַּׁעַט וְהָרִנָּה
הַכָּל נִשְׁבַּר כִּיקָר שֶׁל חַרְסִינָה,
אֲבוֹי, נִמְרָץ הָיָה הַדַּהַר,
עַד מַה טָּרַף אֶת יְצָרַי הַסַּעַר!
וְלֹא הִבְחַנְתִּי אֵי בְּסוֹד־פִּנָּה
בַּשּׁוֹשַׁנָּה, הַמַּצְנִיעָה חִנָּהּ, –
אֲבוֹי, נִמְרָץ הָיָה הַדַּהַר!
הֵן זוֹהִי הָאֵימָה מִפְּנֵי הַ"לֹּא־יָדוּעַ",
שֶׁיִּתְקָפְךָ לְפֶתַע, לֶעָפָר יַכְפִּישׁ,
אֵלֶיךָ הֵן יִקְרַב בַּלָּט, וְלֹא תַּרְגִישׁ, –
הֵן זוֹהִי הָאֵימָה מִפְּנֵי הַ"לֹּא־יָדוּעַ",
וְאִם בְּךָ שׁוֹקֵק עוֹד הַמַּבּוּעַ,
לְהַחְרִישׁוֹ – אֶת פִּיו אֵלָיו יַגִּישׁ, –
הֵן זוֹהִי הָאֵימָה מִפְּנֵי הַ"לֹּא־יָדוּעַ",
שֶׁיִּתְקָפְךָ לְפֶתַע, לֶעָפָר יַכְפִּישׁ.
אָיוֹם מְאֹד הָאֵלֶם שֶׁל הָאֶבֶן,
עַל צֶמַח רַךְ בְּכָל כָּבְדָּהּ תָּעִיק, –
הַעוֹד תָּבוֹא הַיָּד, אוֹתָהּ תַּעְתִּיק?
אָיוֹם מְאֹד הָאֵלֶם שֶׁל הָאָבֶן;
וּמִי יִשְׁמַע הַזַּעַק, וּמִי יָבֶן,
כִּי אֵלֶם זֶה אַבְנִי אוֹתוֹ יַחְנִיק? –
אָיוֹם מְאֹד הָאֵלֶם שֶׁל הָאָבֶן,
עַל צֶמַח רַךְ בְּכָל כָּבְדָּהּ תָּעִיק.
בִּפְאַת שָׂדֶה אַחְרוֹן הָעֳמָרִים
מֻטָּל בּוֹדֵד, צוֹפֶה לְיָד אוֹסֶפֶת,
אֲבָל הַיָּד – חֻלְשָׁה אוֹתָהּ לוֹפֶפֶת, –
בִּפְאַת שָׂדֶה אַחְרוֹן הָעֳמָרִים
יִנְהֶה לַשֶּׁמֶשׁ מֵאַחְרֵי הָרִים, –
וְהַקּוֹצֵר נַפְשׁוֹ יָגוֹן עוֹטֶפֶת;
בִּפְאַת שָׂדֶה אַחְרוֹן הָעֳמָרִים
מֻטָּל בּוֹדֵד, צוֹפֶה לְיָד אוֹסֶפֶת.
פַּרְפַּר־חִיּוּךְ רוֹחֵף עַל פִּי־אָדָם –
נִפְתַּח אֶל מַרְתְּפֵי־הַנֶּפֶשׁ צֹהַר,
וּמְחוֹל־שֵׁדִים לְפֶתַע שָׁם נָדַם, –
פַּרְפַּר־חִיּוּךְ רוֹחֵף עַל פִּי־אָדָם:
מַסְוֵה־עִוְעִים זֶה שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם
יַקְרִין בְּרַחֲמִים וּבְנֹגַהּ־טֹהַר, –
פַּרְפַּר־חִיּוּךְ רוֹחֵף עַל פִּי־אָדָם –
נִפְתַּח אֶל מַרְתְּפֵי־הַנֶּפֶשׁ צֹהַר…
כְּעֵין־פֵּרוּז – עֵינַיִם, שֶׁבְּשַׁלְוָן הַסַּעַר,
שֶׁבְּעִמְקָן יָלִין מוֹרָא־הַתְּהוֹמוֹת,
בְּנִבְכֵיהֶן צָלַלְתִּי, כְּמֻכֵּה־הַסַּהַר, –
כְּעֵין־פֵּרוּז – עֵינַיִם, שֶׁבְּשַׁלְוָן הַסַּעַר,
שֶׁבְּרַק־אוֹרָן יִגְזֹר כְּמוֹ פִּלְדַת־הַתַּעַר,
מֵהֶן שָׁאַבְתִּי סִיּוּטֵי־הַחֲלוֹמוֹת;
כְּעֵין־פֵּרוּז – עֵינַיִם, שֶׁבְּשַׁלְוָן הַסַּעַר,
שֶׁבְּעִמְקָן יָלִין מוֹרָא־הַתְּהוֹמוֹת…
נָשִׁים יֵשׁ וִילָדִים, עוֹפוֹת יֵשׁ וּפְרָחִים
וְעל רֹאשְׁךָ פָּרוּשׂ כְּחוֹל־רָקִיעַ, –
מַה לְּךָ בְּחֶלְדְּךָ, אִם לֹא אַחְוַת־אַחִים? –
נָשִׁים יֵשׁ וִילָדִים, עוֹפוֹת יֵשׁ וּפְרָחִים,
וְרַן לִבְּךָ, כְּמוֹ צִפּוֹר בֵּין הַשִּׂיחִים,
וְאֶל אֵלְךָ כּוֹס־הַבְּרָכָה תַּגְבִּיהַּ, –
נָשִׁים יֵשׁ וִילָדִים, עוֹפוֹת יֵשׁ וּפְרָחִים,
וְעל רֹאשְׁךָ פָּרוּשׂ כְּחוֹל־רָקִיעַ…
חַלּוֹן אֲדֻם־וִילוֹן יוּאַר לְפֶתַע
בְּחֶבְיוֹנֵי־הַנֶּפֶשׁ לְאַחַר חֲצוֹת:
אֵי שַׁחַץ בַּסּוּגָר רָעֵב שָׁם יֵתַע? –
חַלּוֹן אֲדֻם־וִילוֹן יוּאַר לְפֶתַע, –
אֵי נֹחַם מְאֻחָר יַלְחִית בְּרֶתַע,
כְּכֶלֶב מִתְנַהםֵ בְּ"דָלֶת" הָאַמּוֹת?
חַלּוֹן אֲדֻם־וִילוֹן יוּאַר לְפֶתַע
בְּחֶבְיוֹנֵי־הַנֶּפֶשׁ לְאַחַר חֲצוֹת.
רַכּוֹת יָדֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה בְּהֶרְיוֹנָהּ,
לוֹטְפוֹת הַפְּרִי, שֶׁבְּרַחְמָהּ נוֹבֵט עֲדַיִן, –
מַה, אֵם כָּל חַי, שׁוֹפֵעַ רַחֲמִים חִנָּהּ!
רַכּוֹת יָדֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה בְּהֶרְיוֹנָהּ,
אֶשַּׁק, נִכְנָע, עֲפַר רַגְלָהּ הַמַּרְנִינָה,
כִּי חֶסֶד־אֵל קוֹרֵן בְּרֹךְ מַבַּט־הָעַיִן, –
רַכּוֹת יָדֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה בְּהֶרְיוֹנָהּ,
לוֹטְפוֹת הַפְּרִי, שֶׁבְּרַחְמָהּ נוֹבֵט עֲדַיִן…
כִּי נִפְתְּחָה הַדֶּרֶךְ אֶל אַפְסֵי־תֵבֵל –
לְפֶתַע בַּעַדְךָ נִסְגַּר הַשַּׁעַר,
שֻׁמְּטוּ לָאֲדָמָה כַנְפֵי הַסַּעַר,
כִּי נִסְגְּרָה הַדֶּרֶךְ אֶל אַפְסֵי תֵבֵל;
הַנֶּפֶשׁ תַּחַת קִיקָיוֹן נוֹבֵל
תִּרְבַּץ וְצַעֲרָהּ – עַל חֹד־הַתַּעַר…
כִּי נִפְתְּחָה הַדֶּרֶךְ אֶל אַפְסֵי־תֵבֵל –
לְפֶתַע בַּעַדְךָ נִסְגַּר הַשַּׁעַר.
הָאוֹרְלוֹגִין חוֹרֵז פְּנִינֵי שָׁעוֹת,
וְאַף יָקָר לְךָ, אָדָם, כָּל רֶגַע,
אַל תַּחְמִיצֶנּוּ בְּמֵרוּץ־הַשֶּׁגַע –
הָאוֹרְלוֹגִין חוֹרֵז פְּנִינֵי שָׁעוֹת,
הֵן לֹא תוּכַל אֶת הָעוֹבֵר לַשְׁהוֹת,
לִכְשֶׁתִּכְרַע בַּשֵּׁפֶל וּבַיֶּגַע, –
הָאוֹרְלוֹגִין חוֹרֵז פְּנִינֵי שָׁעוֹת,
וְאַף יָקָר לְךָ, אָדָם, כָּל רֶגַע!
בַּנֶּפֶשׁ נַחַל־הֶעָבָר קוֹלֵחַ,
וְנַחְשׁוֹלֵי דְמוּיוֹת עוֹלוֹת מִתְּהוֹם,
הֵן לוֹפְתוֹת אוֹתִי עִם רֶדֶת־יוֹם, –
בַּנֶּפֶשׁ נַחַל־הֶעָבָר קוֹלֵחַ,
כְּמוֹ זַרְחַן־קְבָרִים נָגְהָן זוֹרֵחַ,
וּבְמֶבָּטָן – הָאֶפֶס הָאָיוֹם;
בַּנֶּפֶשׁ נַחַל־הֶעָבָר קוֹלֵחַ,
וְנַחְשׁוֹלֵי דְמוּיוֹת עוֹלוֹת מִתְּהוֹם.
כֵּן, נִפְקְחוּ עֵינַי, הֵן פֹּה אֶחְזֶה הַפֶּלֶא;
פְּנִינִים, הַזּוֹהֲרוֹת עַל מֵצַח הֶעָמָל,
תָּגִיחַ גֶּפֶן פּוֹרִיָּה מִתַּחַת סֶלַע, –
כֵּן, נִפְקְחוּ עֵינַי, הֵן פֹּה אֶחְזֶה הַפֶּלֶא.
וְלֹא אֻטָּל בְּרוּחַ רַע בְּכַף־הַקֶּלַע,
וָאֶתְנַהֵל כֹּה אַט־אַט בְּעִקְבֵי גָמָל…
כֵּן, נִפְקְחוּ עֵינַי, הֵן פֹּה אֶחְזֶה הַפֶּלֶא:
פְּנִינִים, הַזּוֹהֲרוֹת עַל מֵצַח הֶעָמָל.
בִּשְׂדֵה־פְּרָגִים הִפְסַעְתִּי, מֶלֶךְ רַךְ, מָשׁוּחַ,
בְּאֶדֶר־אַרְגָּמָן שֶׁל חֲלוֹמוֹת אֵין־זְמָן,
לִרְוות יֵין־חֲשָׁקִים – אֶל פִּי כָּל צִיץ אָשׁוּחַ,
בִּשְׂדֵה־פְּרָגִים הִפְסַעְתִּי, מֶלֶךְ רַךְ, מָשׁוּחַ,
בְּכִיסוּפֵי יִצְרִי נִכְנַף, לוֹהֵט, הָרוּחַ,
וַיְטַלְטְלֵנִי לִמְבוֹכֵי טִירַת אֵי־אָן. –
בִּשְׂדֵה־פְּרָגִים הִפְסַעְתִּי, מֶלֶךְ רַךְ, מָשׁוּחַ,
בְּאֶדֶר־אַרְגָּמָן שֶׁל חֲלוֹמוֹת אֵין־זְמָן.
רֹאשׁוֹ יִזְקֹף הַדֶּקֶל אֶל הַשֶּׁמֶשׁ,
אַךְ פֵּרוֹתָיו לָאֲדָמָה יַשְׁפִּיל,
לַנְעִים בָּהֶם לִבּוֹת יַלְדֵּי־הָאֶמֶשׁ:
רֹאשׁוֹ יִזְקֹף הַדֶּקֶל אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, –
הֵן זוֹ מַשְׂאַת הַנֶּפֶשׁ, בַּת־הַמֶּמֶשׁ,
הֵן זֶהוּ גּוֹרָלוֹ שֶׁל כָּל מַעְפִּיל;
רֹאשׁוֹ יִזְקֹף הַדֶּקֶל אֶל הַשֶּׁמֶשׁ,
אַךְ פֵּרוֹתָיו לָאֲדָמָה יַשְׁפִּיל.
גֻּלְגֹּלֶת זוֹ – יָבֹא אֵי־פַּעַם אֵי־הַמְלֶט,
יַקִּישׁ בָּהּ בָּאֶצְבַּע, אָזְנוֹ יֵט אֶל סְדָקֶיהָ;
כְּלִי זֶה, שֶׁשִּׁיר־הַסְּעָרָה הָיָה קוֹלֵט,
גֻּלְגֹּלֶת זוֹ – יָבֹא אֵי־פַּעַם אֵי־הַמְלֶט,
לִפְנֵי הַדּוּמִיָּה אָז יַעֲמֹד סוֹלֵד:
אֵי־מֵעוֹלָם אַחֵר הָרוּחַ בָּהּ תּוֹקֵעַ?…
גֻּלְגֹּלֶת זוֹ – יָבֹא אֵי־פַּעַם אֵי־הַמְלֶט,
יַקִּישׁ בָּהּ בָּאֶצְבַּע, אָזְנוֹ יֵט אֶל סְדָקֶיהָ.
אִם כִּי צִפּוֹר כְּחֻלָּה לֹא בָּאָה לְיָדִי,
עוֹד נֹד אָנוּד בְּיַעֲרוֹת־הַפֶּלֶא;
אָמְנָם עוֹפוֹת רַבִּים הָיוּ כְּבָר בְּצֵידִי,
אֲבָל צִפּוֹר כְּחֻלָּה לֹא בָּאָה לְיָדִי,
זוֹ הַיְחִידָה, אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתִּי בְּקַשְׁתִּי,
וְעַד שֶׁאֶמְצָאֶנָּה לְבַקְשָׁהּ לֹא אֵלֶא, –
אִם כִּי צִפּוֹר כְּחֻלָּה לֹא בָּאָה לְיָדִי, –
עוֹד נֹד אָנוּד בְּיַעֲרוֹת־הַפֶּלֶא.
שִׁלְהָב יוֹקֵד רֹאשׁוֹ בְּלַהַט־שֶׁמֶשׁ
וּמִתְחַכְלֵל בַּתְּכֵלֶת שֶׁל הַיּוֹם, –
מָה הִתְלַקַּח בַּחֲשָׁקָיו מֵאֶמֶשׁ!
שִׁלְהָב יוֹקֵד רֹאשׁוֹ בְּלַהַט־שֶׁמֶשׁ.
מַה לּוֹ הָעֶרֶב, מַה לּוֹ כֶּמֶשׁ,
כִּי עַלְעָלָיו יִכְבּוּ בָּאֵפֶר דֹּם? –
שִׁלְהָב יוֹקֵד רֹאשׁוֹ בְּלַהַט־שֶׁמֶשׁ
וּמִתְחַכְלֵל בַּתְּכֵלֶת שֶׁל הַיּוֹם.
לֹא אֶנָּחֵם עַל שֶׁהָיָה אֵי־פַּעַם,
הָיָה יְלֵל־הַנֶּפֶשׁ, אַף הָיָה שָׂשׂוֹן, –
שׁוּב לֹא אֶפְסַע בְּסַנְדְּלֵי־הַשַּׁעַם,
לֹא אֶנָּחֶם עַל שֶׁהָיָה אֵי־פַּעַם,
חֶלְקִי אֶנְגֹּס בִּלְהִיטוּת וּבְנַהַם,
אַף אִם אָדֹם אוֹ אִם שָׁחוֹר סוֹף הֶחָזוֹן…
לֹא אֶנָּחֵם עַל שֶׁהָיָה אֵי־פַּעַם,
הָיָה יְלֵל־הַנֶּפֶשׁ, אַף הָיָה שָׂשׂוֹן.
כִּי בַּעַל־הָעֵינַיִם לְפָנַי יוֹפִיעַ,
וְאָנֹכִי עָיֵף וּשְׂבַע עֲמַל־יָמִים, –
בְּאוֹר אַחֵר, חָדָשׁ, אוּלַי חַיַּי יַגִּיהַּ,
כִּי בַּעַל־הָעֵינַיִם לְפָנַי יוֹפִיעַ,
לָאַחְרוֹנָה שְׁפָתַי אֶל הַחַמָּה אַגִּיעַ,
וְעַל כַּפּוֹ רֹאשִׁי אָז בְּחִיּוּךְ אָשִׂים, –
כִּי בַּעַל־הָעֵינַיִם לְפָנַי יוֹפִיעַ,
וְאָנֹכִי עָיֵף וּשְׂבַע עֲמַל־יָמִים.
כִּי אֶתְנַעֵר בַּבֹּקֶר וְעֵינַי סְגוּרוֹת,
הַלֵּב בִּי יִתְפָּעֵם בְּגֹדֶל־עֶצֶב,
כְּמִי אֲשֶׁר שָׁרוּי בְּאֹפֶל־יְעָרוֹת,
כִּי אֶתְנַעֵר בַּבֹּקֶר וְעֵינַי סְגוּרוֹת, –
עַד כִּי יַצִּיף עֵינַי פִּתְאֹם גַּל־הָאוֹרוֹת,
וְעִם הַחַיִּים יָשִׁיר דָּמִי בְּקֶצֶב:
כִּי אֶתְנַעֵר בַּבֹּקֶר וְעֵינַי סְגוּרוֹת,
הַלֵּב בִּי יִתְפָּעֵם בְּגֹדֶל־עֶצֶב.
שׂוּמָה הַכּוֹס בַּיָּד, גְּמָעֶנָּה לְלֹא־רְתֵת,
כִּי יֵין־הַשְּׂשׂוֹנוֹת – זֶה חֶלְקְךָ בַּחֶלֶד,
אִם רוֹשׁ־הַיְּגוֹנוֹת תַּגִּישׁ לְךָ הָעֵת, –
שׂוּמָה הַכּוֹס בַּיָּד, גְּמָעֶנָּה לְלֹא־רְתֵת,
וְדַע גַּם בַּסּוֹעָה שָׁמֶיךָ לְקַשֵּׁת,
כְּבַת־הַצְחוֹק תִּגַּהּ בְּדֶמַע עֵין־הַיֶּלֶד,
שׂוּמָה הַכּוֹס בַּיָּד, גְּמָעֶנָּה לְלֹא־רְתֵת.
כִּי יֵין־הַשְּׂשׂוֹנוֹת – זֶה חֶלְקְךָ בַּחֶלֶד…
לְפֶתַע בְּאַפִּי בָּא רֵיחַ־הַיַּסְמִין
אֵי־מִלֵּילוֹת נִיסָן, אֵי מֵאֶנְקוֹת־הָאַהַב
מִמֶּרְחַקֵּי זְמַנִּים, פַּיְטָן שׁוֹטֶה, מַאֲמִין,
לְפֶתַע בְּאַפִּי בָּא רֵיחַ־הַיַּסְמִין,
כְּלוּם אֶל מִשְׁתֵּה־דוֹדִים שֶׁלְּעָבָר מַזְמִין
הַנֶּפֶשׁ הַקְּסוּמָה, הַמִּתְגַּחְלָה בַּלַּהַב?
לְפֶתַע בְּאַפִּי בָּא רֵיחַ־הַיַּסְמִין
אֵי־מִלֵּילוֹת נִיסָן, אֵי מֵאֶנְקוֹת־הָאַהַב…
גַּם אָז קָסַמְתְּ לִי מִבֵּינוֹת הַשִּׂיחַ
וַתִּמְשְׁכִינִי אֶל חוֹפֵי אֵי־אָן,
לְבָנָה סוּמָה רוֹכֶבֶת עַל עָנָן,
גַּם אָז קָסַמְתְּ לִי מִבֵּינוֹת הַשִּׂיחַ, –
עַתָּה אֶל הַגָּדֵר רֹאשִׁי אָטִיחַ,
בְּעֵת שֶׁבַּגַּנִים הָאשֶׁר רָן, –
גַּם אָז קָסַמְתְּ לִי מִבֵּינוֹת הַשִּׂיחַ
וַתִּמְשְׁכִינִי אֶל חוֹפֵי אֵי־אָן…
גַּם זוֹ שָׁעָה בְּרוּכָה, כִּי בַדְּמָמָה,
תֶּאֱפָפְךָ, יָרֹנּוּ זוֹגֵי־בְדֹלַח
שֶׁל אַבִּירֵי־הַתְּכֹל, לִבְנֵי־הָרַעֲמָה,
גַּם זוֹ שָׁעָה בְּרוּכָה, כִּי בַדְּמָמָה
בִּיעָף עוֹבְרִים סוּסֵי־יָמִים אֶת הַנְּשָׁמָה,
וְעִקְבֵיהם בָּהּ יִטָּבְעוּ כְמוֹ בְחוֹל לַח,
גַּם זוֹ שָׁעָה בְּרוּכָה, כִּי בַדְּמָמָה,
תֶּאֱפָפְךָ, יָרֹנּוּ זוֹגֵי־בְדֹלַח…
הָרוּחַ הַסְּתָוִי מְעַלְעֵל אֶת אַלּוֹנִי, –
מַחְרִיד הוּא בַּשַּׁלֶּכֶת הַצַּמֶּרֶת,
מוֹנֶה שָׁעוֹת בְּקִשְׁקוּשׁוֹ בְּחַלּוֹנִי,
בְּאַזְהָרָה: “נוֹשְׁרִים עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי!”
אַךְ רֹן־קֵיצִי עֲדַיִן עַל לְשׁוֹנִי,
בְּלִבִּי עוֹד מְפַעְפְּעָה שִׁירָה אַחֶרֶת…
הָרוּחַ הַסְּתָוִי מְעַלְעֵל אֶת אַלּוֹנִי,
מַחְרִיד הוּא בַּשַּׁלֶּכֶת הַצַּמֶּרֶת.
מִקַּרְקַע־בֶּסָּרַבִּיָּה קֹרַץ גּוּפִי,
וּמִכַּרְמֶיהָ בְּדָמִי יֶחְמַר הַיַּיִן;
עַרְבוֹת־שָׂדַי דְשֵׁנוֹת – מַרְאוֹת נוֹפִי,
מִקַּרְקַע־בֶּסָּרַבִּיָּה קֹרַץ גּוּפִי,
וְדוֹיְנָה עֲרֵבָה־נוּגָה – שִׁירַת טִבְעִי,
עִם סוֹד אֲפֵל־הַיְּעָרוֹת בָּעַיִן;
מִקַּרְקַע־בֶּסָּרַבִּיָּה קֹרַץ גּוּפִי,
וּמִכַּרְמֶיהָ בְּדָמִי יֶחְמַר הַיַּיִן.
הוֹ, יֵשׁ וּבִבְשָׂרִי יֵעוֹר הָרֶטֶט
שֶׁל יֵצֶר־נְעוּרִים בְּיֶרַח־זִיו;
אֲקַקִּיּוֹת בִּפְרִיחָתָן, הַלֵּב מַלְהֶטֶת,
לְבָנָה זַכָּה בַּשַּׁחַק מְשׁוֹטֶטֶת,
וּלְמַטָּה – בַּשְּׂדֵרָה – צְלָלִים וָפֶטֶט,
נִשּׁוּק וְחֶרֶד־לְבָבוֹת אֵין־נִיב…
הוֹ, יֵשׁ וּבִבְשָׂרִי יֵעוֹר הָרֶטֶט
שֶׁל יֵצֶר־נְעוּרִים בְּיֶרַח־זִיו.
פְּלוֹנִי בֶּן אַלְמוֹנִי אֲנִי, בָּשָׂר־וָדָם,
תּוֹלֵשׁ מֵעֵץ־חַיִּים פֵּרוֹת־הַחֶמֶד,
חוֹשֵׁק־נָשִׁים, עֶדְנַת־בְּשָׂרָן וּסְתָם
אֲשֶׁר בְּחַמּוּקָיו יָלִין יְפִי־אָדָם;
אִם כִּי בְּיַרְקוּתִי הַסְּתָיו יֶאְדַּם,
עוֹד אֶתְבַּסֶּם מֵעוֹלָמִי, כְּמוֹ מִתֶּמֶד;
פְּלוֹנִי בֶּן אַלְמוֹנִי אֲנִי, בָּשָׂר־וָדָם,
תּוֹלֵשׁ מֵעֵץ־חַיִּים פֵּרוֹת־הַחֶמֶד…
דְּמוּת תְּכֶלְתִּית עַל בַּד הַנָּד בָּרוּחַ
חִיְּכָה אֵלַי חִיּוּךְ זוֹהֵר בַּחַלּוֹנִי;
הֲבָאָה מֵאָפְקֵי עָבָר שָׁכוּחַ,
דְּמוּת תְּכֶלְתִּית עַל בַּד הַנָּד בָּרוּחַ,
הֲנִתְקַלְּפָה מִתּוֹךְ עָתִיד זָרוּחַ? –
אַךְ נִתְגַּוֵּן בְּצִבְעֵי־קֶשֶׁת עִצְּבוֹנִי;
דְּמוּת תְּכֶלְתִּית עַל בַּד הַנָּד בָּרוּח
חִיְּכָה אֵלַי חִיּוּךְ זוֹהֵר בַּחַלּוֹנִי.
מַרְגְּלוֹתַי פָרַשׂ הַיָּם, שָׁלֵו, רוֹנֵן,
אֶת גְּלִימָתוֹ בְּקַשְׂקְשֵׂי זָהָב וּתְכֵלֶת,
גּוּפִי בְמַלְמֵלַת־הַקֶּצֶף יְצַנֵּן,
מַרְגְּלוֹתַי פָרַשׂ הַיָּם, שָׁלֵו, רוֹנֵן;
בְּשִׁיר־הַמֶּרְחַקִּים הַנֶּפֶשׁ יְחוֹנֵן,
בְּנֹעַם־הֲזָיוֹת, בַּהֲגִיגֵי־תּוֹחֶלֶת…
מַרְגְּלוֹתַי פָרַשׂ הַיָּם, שָׁלֵו, רוֹנֵן,
אֶת גְּלִימָתוֹ בְּקַשְׂקְשֵׂי זָהָב וּתְכֵלֶת.
הַיַּעַר כִּי יִדֹּם מָה רַב בּוֹ אָז הַמֶּלֶל,
מָה רַב בּוֹ הַנִּגּוּן שֶׁל נֶפֶשׁ הֲזוּיָה!
סְבִיבְךָ עוֹמְדִים בְּרוֹשִׁים וָאֳרָנִים בְּפֶלֶל, –
הַיַּעַר כִּי יִדֹּם מָה רַב בּוֹ אָז הַמֶּלֶל!
וְשַׁךְ בְּרוּחֲךָ מֵעוֹלָמוֹת הַיֶּלֶל,
וּבְיֵשׁוּתְךָ תִּפְעַם שִׁירָה לֹא־הֲגוּיָה;
הַיַּעַר כִּי יִדֹּם מָה רַב בּוֹ אָז הַמֶּלֶל,
מָה רַב בּוֹ הַנִּגּוּן שֶׁל נֶפֶשׁ הֲזוּיָה!
כַּחוֹל הָאַגָּדִי הַלֵּב יֵשׁ וְיָקוּם
מֵאֵפֶר שְׂרֵפָתוֹ, לִפְרֹשׂ כְּנָפָיו אֶל מָעְלָה,
בְּעֹז־הָעֲלוּמִים יַרְקִיעַ שׁוּב בַּיְּקוּם,
כַּחוֹל הָאַגָּדִי הַלֵּב יֵשׁ וְיָקוּם
בְּרֹן־הָאֵיתָנִים, – עַד בֹּא זֶה יוֹם עָלוּם
וְרַד עָלָיו פִּתְאֹם הַלָּיְלָה…
כַּחוֹל הָאַגָּדִי הַלֵּב יֵשׁ וְיָקוּם
מֵאֵפֶר שְׂרֵפָתוֹ, לִפְרֹשׂ כְּנָפָיו אֶל מָעְלָה.
בְּתַפּוּחִים רֻפַּד רִבְצֵךְ בָּעֵשֶׂב
בְּצֵל הָעֵץ, הָרוּחַ בּוֹ שִׁטָּה,
נִגַּסְתִּי אֶת שְׂפָתֵךְ, חַוָּה, עַד שֶׁסֶף,
כִּי תַפּוּחִים רֻפַּד רִבְצֵךְ בָּעֵשֶׂב,
נִשְׁאַר בְּפִי רִירֵךְ כְּקוּרֵי־כֶּסֶף,
וְנֶחְנְקָה נַפְשִׁי אָז בְּחֶטְאָהּ, –
בְּתַפּוּחִים רֻפַּד רִבְצֵךְ בָּעֵשֶׂב
בְּצֵל הָעֵץ, הָרוּחַ בּוֹ שִׁטָּה.
מַה נֶּגֶן בִּיצוּרֵי־גֵּוֵךְ אֶשְׁמַע,
אֲשֶׁר יַרְקִיד אֶת שְׁעוֹתַי בְּשַׁעַט,
וְיוֹם־וָלֵיל לְעֶרְיָתֵךְ אֶכְמַהּ;
מַה נֶּגֶן בִּיצוּרֵי־גֵּוֵךְ אֶשְׁמַע,
סוֹעֵר־לוֹהֵט, אֲשֶׁר אֶת הַנְּשָׁמָה
בְּשַׁלְהָבוֹת שֶׁל אשֶׁר יַעַט!..
מַה נֶּגֶן בִּיצוּרֵי־גֵּוֵךְ אֶשְׁמַע,
אֲשֶׁר יַרְקִיד אֶת שְׁעוֹתַי בְּשַׁעַט!
הַאַתְּ הִיא, אוֹ לֹא אַתְּ? – דְּמוּתֵךְ אֵיכָה אֶתְפֹּס,
אִם מִשְׁתַּנָּה צִלֵּךְ וּמִתְחַמֵּק מִמֶּנִּי?
פַּנְתֵּירָה אוֹ אִשָּׁה? – מִמֵּךְ אֵין לִי מָנוֹס;
הַאַתְּ הִיא, אוֹ לֹא אַתְּ? – דְּמוּתֵךְ אֵיכָה אֶתְפֹּס?
אַף אִם אֶת דַּם־לִבֵּךְ לִי תִּמְזְגִי בַּכּוֹס –
בֵּין צִפָּרְנַיִךְ אֲפַרְפֵּר, טַרְפֵּךְ עוֹדֶנִּי;
הַאַתְּ הִיא, אוֹ לֹא אַתְּ? – דְּמוּתֵךְ אֵיכָה אֶתְפֹּס,
אִם מִשְׁתַּנָּה צִלֵּךְ וּמִתְחַמֵּק מִמֶּנִּי?
הַרְבֵּה מֵעֵץ־חַיַּי הִשִּׁירוּ סְעָרוֹת,
אַךְ הִתְלַבֵּשׁ תָּמִיד בְּיֶרֶק־עֶלֶו,
הַרְבֵּה הִשַּׁלְתִּי בְּחָפְזִי פֵּרוֹת;
הַרְבֵּה מֵעֵץ־חַיַּי הִשִּׁירוּ סְעָרוֹת, –
וְאִם רֵיק טַנְאִי, – יְלַבְלְבוּ פֹארוֹת
עוֹד עַל עֵצִי, יִתְּנוּ פִרְיָם בְּשֶׁלֶו;
הַרְבֵּה מֵעֵץ־חַיַּי הִשִּׁירוּ סְעָרוֹת,
אַךְ הִתְלַבֵּשׁ תָּמִיד בְּיֶרֶק־עֶלֶו.
מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתַי חוֹמֵק הַחוֹל,
וּבָאָה הָאַדְוָה וְאֶל הַיָּם גּוֹרֶפֶת,
אֶת שְׁעוֹתַי עוֹטֶה הַבֹּקֶר כְּחֹל;
מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתַי חוֹמֵק הַחוֹל,
שֶׁבּוֹ לַרְקִיד שְׁמָשׁוֹת אֲנִי יָכֹל, –
אַךְ רוּחַ אֶת חָמְרִי זֶה הָרוֹפֵס טוֹרֶפֶת;
מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתַי חוֹמֵק הַחוֹל,
וּבָאָה הָאַדְוָה וְאֶל הַיָּם גּוֹרֶפֶת.
הוֹ, דּוּכִיפַת־הַפָּז הִמְרִיאָה בַשְּׁקִיעָה,
וַיִּתְאַפְרֵר שָׁעָה קַלָּה צִלָּהּ אַחְרֶיהָ;
הַאִם אֲשֶׁר הָיָה אֵינוֹ אֶלָּא בְדָיָה? –
הוֹ, דּוּכִיפַת־הַפָּז הִמְרִיאָה בַשְּׁקִיעָה,
וְלֹא יָקוּם לְךָ שׁוּב בֹּקֶר שֶׁל תְּחִיָּה,
אַחֵר שֶׁבַּנְּשָׁמָה דַּמּוּ זְמִירֶיהָ.
הוֹ, דּוּכִיפַת־הַפָּז הִמְרִיאָה בַשְּׁקִיעָה,
וַיִּתְאַפְרֵר שָׁעָה קַלָּה צִלָּהּ אַחְרֶיהָ.
דִּרְבַּנְתָּ הַסּוּסִים – וַיִּדְהֲרוּ אֵי־אָן
עַל מִכְשׁוֹלִים וְחַתְחַתִּים בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף,
וּבְעֵינֵיהֶם הָאֵשׁ, גּוֹמְאָה מֶרְחָק וּזְמָן;
דִּרְבַּנְתָּ הַסּוּסִים – וַיִּדְהֲרוּ אֵי־אָן,
אַךְ הַסּוּסִים נִלְאוּ, אָבַד חִשּׁוּק־אוֹפָן, –
הַעוֹד תָּרוּצָה הָלְאָה בְּאוֹתוֹ הַקֶּצֶב?
דִּרְבַּנְתָּ הַסּוּסִים – וַיִּדְהֲרוּ אֵי־אָן
עַל מִכְשׁוֹלִים וְחַתְחַתִּים בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף.
לֹא לֶהָרִים תָּמִיד עֵינַי נָשָׂאתִי,
כִּי גַם בַּגַּיְא לִי רַנּוּ עֲיָנוֹת,
גַּם בֵּין שִׁפְלֵי־צִיצִים רוּחוֹת נוֹגְנוֹת, –
לֹא לֶהָרִים תָּמִיד עֵינַי נָשָׂאתִי,
בֵּין מִשְׁפְּתַיִם קוֹל חָלִיל שָׁמַעְתִּי,
שִׁיר־יְגוֹנִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, –
לֹא לֶהָרִים תָּמִיד עֵינַי נָשָׂאתִי,
כִּי גַם בַּגַּיְא לִי רַנּוּ עֲיָנוֹת.
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות