אליהו מייטוס
בקצה־הגשר השני: סוניטות
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: עקד; (1967)

נר־זכרון  
   לנשמת עליזה,  
   רעיתי בשנות ששון ועצבון   
  א. מ.

עַל גֶּשֶׁר מִתְנוֹדֵד עַל יְאוֹר עָבְרוּ יָמַי,

אַךְ הַזְּרִיחוֹת וְהַשְּׁקִיעוֹת גָּרְפוּ הַמַּיִם

בְּאִשָּׁן וּבִזְהָבָן, כִּי זָעֲקוּ דָמַי, –

הַעוֹד יָבוֹא הַגְּמוּל, לוֹ אֲצַפֶּה עֲדַיִן?


אָמְנָם רָמְזוּ לִי לִפְעָמִים כּוֹכְבֵי־חֲצוֹת,

לִבְנוֹת־עֶרְגָּה חֲלוֹמוֹתַי הִכְחִילוּ,

אָמְנָם גַּחְלִילִיּוֹת, בָּאַהֲבָה קוֹרְצוֹת,

לַלֵּב מַחְרֹזֶת רְגָעִים שֶׁל אוֹר הִשְׁחִילוּ, –


אַךְ דְּיוֹקָנִי נִשָּׂא בַּזֶּרֶם מְרֻסָּק,

וּמַה נּוֹתַר לִי עוֹד? רַק חֲזִיזִים אֵי־אֵלּוּ

מֵעָב לִי יְבַשְׂרוּ כִּי לֹא הַכֹּל נִפְסָק,


עוֹד אִישׁוֹנֵי הַיְדִידוּת עָלַי יָהֵלוּ, –

אַךְ צֵל רוֹחֵף מֵעַל פָּנַי יִרְחַק בְּרֶתַע:

הַלֶּטֶף הָאַחְרוֹן שֶׁל אַהֲבָה שֶׁמֵּתָה…


בִּקְצֵה־הַגֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי יֹאחְזֵנִי רֶטֶט,

עֵינַי תְּמֵהוֹת־בּוֹהוֹת אֶל הַמֶּרְחָק: לְאָן?

מָה הַגָּדָה צוֹפְנָה לָרֶגֶל הַמּוֹעֶדֶת,

מַה סּוֹד עוֹלֵט מֵעֵבֶר לְמִדְבָּר לָבָן?


אֲחוֹרָה כִּי אַבִּיט – כְּמוֹ עַל קִיר אָפֵל

דְּמוּיוֹת עוֹטוֹת שְׁחוֹרִים דִּמְעָה עָלַי יַזִּילוּ,

זִיוְתָנִיּוֹת שֶׁלִּי! אָבְלוּ בָּעֲרָפֶל, –

וְהֵן לֹא־כְּבָר יָמַי בְּצֶלְצְלִים הִצְהִילוּ!


הִתְעוֹפְפוּ יוֹנַי וְרֻדּוֹת וְלֹא יָשׁוּבוּ

אֶל שׁוֹבַכָּן… אֲבָל, קוֹנָם, כִּי עוֹד יָנוּבוּ

שַׁעֲלֵי־רַגְלַי עַד לְגָדָה זוֹ הַנִּשְׁפִּית,


וּדְמוּיוֹתַי עוֹד יְחַיְּכוּ לִי מִמֶּרְחָק,

וִיצַלְצְלוּ פַּעֲמוֹנַי בְּשָׁעָה עַרְבִּית:

דַּרְכִּי עוֹד לֹא נִשְׁלַם, לֹא תַּם עוֹד הַמִּשְׂחָק…


… הֵן זֶה הָרֵיחַ שֶׁל קָמָה זְהוּבָה, חַמָּה

כְּחֵיק־אִשָּׁה, זֶה לֵיל־תַּמּוּז, עוֹצֵר־נְשִׁימָה,

סָהוּר וְחוֹלְמָנִי, וּדְכִי־הַיָּם, מַבְקִיעַ

אֶת הַדְּמָמָה… אֵי־מִמִּסְתּוֹר מוֹפִיעַ


הַחִזָּיוֹן, שָׁקַע בְּתוֹךְ אַגְמֵי־יָמִים,

וְיֶהֱמֶה הַלֵּב לְזֶה עוֹלָם תָּמִים,

בּוֹ אִיקוֹנִין אֶחָד־יָחִיד זָהַר בָּרֶקַע,

וּבוֹ לָאַהֲבָה נִבְקַע רִאשׁוֹן הַפֶּקַע.


אִם כִּי דָחוּי, הוּא הוּא רִקְמַת חַיַּי,

וְעַל שְׁלַבֵּי הַחֵטְא כְּסַהֲרוּרִי טִפַּסְתִּי

אֵלָיו, וְאַף עַל בּוֹר בְּזִיז־סַלְעוֹ נֶאְחַזְתִּי.


נִקְלָף מֵעֲרָפֶל עַתָּה יִקְרַב אֵלַי

מֵעֵבֶר לִנְהַר־כְּבָר חֲזוֹן פִּלְאֵי־הַנֹּעַר, –

וּמִתְנַגֵּן בְּכִסּוּפִים שֶׁל זֹהַר.


עַל מַיִם יְרֻקִּים וּמַקְצִיפִים שָׁטָה

אֳנִיָּתִי; לְיַד הַהֶגֶה נַוָּטָהּ

שִׁכּוֹר; אֲחוּז־תְּנוּמָה רוֹבֵץ קְבַרְנִיטָהּ,

וְעַכְבָּרִים מְכַרְסְמִים אֶת מִפְרְשֶׂיהָ.


לֹא פַּעַם אֶל סַלְעֵי־מָגוֹר הִיא נֶחְבָּטָה,

כְּבָר לְפָנֶיהָ שֶׁמֶשׁ לַעֲרוֹב נוֹטָה,

וּבַסְּדָקִים יְלֵל שֶׁל רוּחַ חֲרֵדָה

וּמָוֶת אֶת צְלָלָיו פּוֹשֵׁט בַּחֲדָרֶיהָ, –


אַךְ רְחוֹקָה עֲדֶן מֵאִי־חֲלוֹמוֹתֶיהָ!


כְּבָר קִמְרוֹנֵי־גְשָׁרִים רַבִּים עָבְרָה,

אֶת סַפָּנֶיהָ בְּלוֹעֵי־גַּלִּים קָבְרָה,


אַךְ רְחוֹקָה עֲדֶן מֵאִי־חֲלוֹמוֹתֶיהָ!


וְאוּלַי גַם לֹא תַּגִּיעַ שָׁמָּה, וְלִבְסוֹף

עוֹד תְּנֻפַּץ אֶל שִׁמְמוֹן צוּרֵי אֵין־חוֹף?!


לַאֲגַם־הָעֹגֶם הִטִּילַנִי הַגּוֹרָל,

בְּמַיִם יְרֻקִּים עוֹמְדִים נַפְשִׁי נִטְרֶפֶת, –

הֲיַעֲמֹד כֹּחִי בִי עוֹד לָצוּף אֶל עָל,

הַעוֹד יִשְׁלַח אֵלִי לִי יַד שׁוֹלֶפֶת?


אֶת אֵלֶם־בֶּדֶד זֶה אֵיכָה לִנְשׂוֹא אוּכָל,

בְּעוֹד נַפְשִׁי נִטְפֵי־חִיּוּת נוֹטֶפֶת?

הַאֵין בּוּעַת כָּל רֶגַע בְּהִתְפַּקְעָהּ תְּכַל

שְׁאֵרִית אוֹרַת־הַיֵּצֶר, עוֹד אוֹתָהּ לוֹפֶפֶת?


אַךְ לֹא! עוֹד פַּעֲמוֹנֵי־הַפְּדוּת לִי יְצַלְצֵלוּ,

חָמֹק אֶחְמֹק מִמְּבוֹךְ הַדִּמְדּוּמִים הָאֵלּוּ,

וּמוּצָקוֹת רַגְלַי תִּדְרֹכְנָה עַל הַגֶּשֶׁר


וְאֶל אָדָם וָעֵץ מָצֹא אֶמְצָא הַקֶּשֶׁר,

אוֹ־אָז כּוֹכְבֵי שָׁמַי בְיֶתֶר שְׂאֵת יָהֵלוּ,

וּמִשִּׁירִי יַמְרִיא אֶל הֶהָרִים בֶּן־נֶשֶׁר.


…וְשׁוּב נִסְגַּר מַעְגָּל. אֲחוֹרָה אַל תַּבִּיט

בְּזַעַם אוֹ בְּנֹחַם־שָׁוְא, אַף לֹא בְּצַעַר!

הָיוּ יָמִים, כִּי בְּיָדְךָ פָּרַח שַׁרְבִיט,

הָיוּ יָמִים, כִּי הַפְּרָחִים קִפֵּד הַסַּעַר;


וְיֵשׁ אֲשֶׁר דִּמִּיתָ, כִּי מִכָּל זָוִית

לְךָ הָאַהֲבָה קוֹרֶנֶת, וּבְכָל שַׁעַר

נִמְתָּח לְךָ שָׁטִיחַ שֶׁל כּוֹכְבֵי־שָׁבִיט, –

וַתַּעַל עַל סוּס־יִצְרְךָ לָרוּץ בְּדַהַר,


וְהַנָּהָר עָבַרְתָּ עַל פְּנֵי גֶּשֶׁר צָר,

וְעַד קָצֵהוּ בָּאתָ – אַבִּירְךָ נֶעְצַר…

וּרְאֵה־נָא: עַל פַּכִּים קְטַנִּים עִם אֵל שָׂרִיתָ,


עַד נְטוֹת יוֹמְךָ, וּרְאֵה עַד מַה קָּצַר! –

אַךְ מִבְּשָׂרְךָ פְּלָאָיו בְּמַעֲשָׂיו חָזִיתָ,

שֶׁכֵּן בָּעֶצֶב כְּבַגִּיל עִם אֵל חָיִיתָ.


כִּי אָנֹכִי נִבָּט בִּרְאִי נְהַר־חֶלְדִּי

שֶׁהִתְעַרְבֵּל בַּסַּעַר, הִתְעַרְפֵּל בַּצַּעַר,

עֵת הִסִּיעַנִי עַל גַּבּוֹ אֵלִי בְּדַהַר,

וּכְדֵי שֶׁלֹּא אֶצְנַח רִתֵּק אֵלָיו יָדִי,


אֶרְאֶה, כִּי אֵל בְּכָל דַּרְכֵי־ הַנְּדוּדִים,

עֵת נִסְתַּבַּכְתִּי בְּרִשְׁתּוֹת קִסְמֵי־הַסַּהַר,

בְּשׁוֹטְטוּת רוּחִי נִהֵג אוֹתוֹ לַשַּׁעַר

שֶׁל הַטִּירָה, יִשְׁכֹּן בָּהּ שֶׁלֶו־יְדִידִים,


שָׁם אשֶׁר מִתְעַלֵּם בָּעַיִן הָאוֹהֶבֶת,

כְּקֶרֶן־אוֹר מְדַמְדְּמָה בְּלֶב עַנְבָּר,

כִּבְיַעַר־הַדְּמָמָה בֵּין גַּרְגְּרֵי־הַבָּר;


וְאִם נִתְעַרְפֵּל שֶׁל נְהַר־חֶלְדִּי הָאַסְפַּקְלַר –

תָּמִיד בָּא יוֹם חָדָשׁ לַנֶּפֶשׁ הַדּוֹאֶבֶת,

שֶׁטָּהֳרָהּ מִמַּעְיָנוֹ הָיְתָה שׁוֹאֶבֶת.


עִם סִלְסוּלֵי עָשָׁן מִמִּקְטָרְתִּי מַה־נּוֹחַ

מֵעַרְפִּלֵּי תְּמוֹלִי קוּרֵי־חֲלוֹם לִטְווֹת!

רוֹגֵעַ לְבָבִי, רַק מְדַמְדֵּם הַמֹּחַ:

דְּמוּיוֹת וְרֻדּוֹת־חִוְּרוֹת עִם הֶעָשָׁן חוֹלְפוֹת,


דְּמוּיוֹת, הִנְעִימוּ שְׁעוֹתַי בְּאַהֲבוֹת,

בָּהֶן מָצָאתִי מֵעַרְבַּל־רוּחִי מָנוֹחַ;

כְּלוּם אִשֵּׁיהֶן כַּנֵּר הוֹלְכוֹת בִּי וְכָבוֹת?

כְּלוּם אֵי־פַּעַם קִסְמֵיהֶן אֶשְׁכַּח שָׁכֹחַ?


סִלְפִידוֹת קַלִּילוֹת עִם עֶשֶׁן הַמִּקְטֶרֶת!

עוֹד חַי בִּי טַעַמְכֶן, כִּמְאוֹפְּיוֹם שִׁכָּרוֹן,

כְּמוֹ שֶׁל שִׁיר רָחוֹק בַּזְּמָן בַּת־קוֹל אַחְרוֹן,


אִם כִּי זָקְנָה נַפְשִׁי, חַיָּה עוֹד בִּי עֲתֶרֶת־

מַנְעֲמֵיכֶן מְרִירִים, עַד בּוֹא יוֹמִי נִשְׁמֶרֶת

אַהֲבַתְכֶן, סִלְפִידוֹת־לֵיל, כְּמוֹ דּוֹרוֹן.


אָמַרְתִּי: בִּגְבִיעִי – הַאִם יָפוּג הַיַּיִן,

וְלֹא יִגַּע אִישׁ בִּשְׂפָתוֹ בּוֹ – וְיִשְׁכָּר?

וְלֹא תָבוֹא זוֹ, שֶׁאוֹצְרָה חֶמְדָּה בָּעַיִן,

וְאֶת הֲוָיָתָהּ תַּגִּישׁ לִי כְּאֶשְׁכָּר?


אֶשְׁכּוֹלוֹתַי נִתְלוּ בְּאֵין בּוֹצֵר עֲדַיִן,

וְיֶחֶרְדוּ פֶּן עוֹד יֻכּוּ בְּרוּחַ קָר,

עַד בָּאת, וְנוֹבְלוֹתַי זָרַקְתְּ אֶל נְשִׁי־הָאַיִן,

וַתִּסְחֲטִי אֱלֵי כוֹסֵךְ תִּירוֹשׁ־הַיְּקָר.


אָמְנָם אֵדַע, כִּי שְׂאֵת קָשֶׁה אֶת הַגָּבִיעַ,

שֶׁשִּׁקּוּיוֹ גְּדוֹתָיו עוֹבֵר, יִתְסוֹס, יֶחְמַר,

וְלֹא יֻגַּד אֲשֶׁר מֻפְלָא הוּא מִלְּהַבִּיעַ;


אוּלַי אֶטְעַם בְּשִׁקּוּיֵךְ עוֹד אֵגֶל מַר,

אוּלַי עַד הַקֻּבַּעַת שֶׁבַּכּוֹס אַגִּיעַ, –

אַךְ עֲסִיסֵךְ אֶגְמַע כָּל עוֹד הוּא לֹא נָמַר.


לָךְ, אֲשֶׁר נִפְגַּשְׁתְּ פִּתְאֹם לִי עִם אָסִיף,

וּבִרְכַּת טַל־נַשְׁיוּתֵךְ עָלַי רוֹעֶפֶת,

וּמִמַּגָּעֵךְ בִּי נִתְלַהֵב כָּל סִיב,

עַד נַפְשִׁי יוֹמָם וָלֵיל צִלֵּךְ שׁוֹאֶפֶת, –


לָךְ שָׁמַי יְרַנְּנוּ כִּבְיֶרַח־זִיו,

וְגוּפִי יִשְׂמַח, אוֹתוֹ רוּחֵךְ עוֹטֶפֶת, –

הֵן גּוּפִי זֶה שׁוּב תָּמִיר, חָסוֹן, כָּסִיף,

נִשְׁמָתֵךְ בְּלַהֲטָהּ עָלָיו נוֹשֶׁפֶת.


הֵן יֵשׁ פֶּלֶא, שֶׁנִּשְׂרַף הַלֵּב בָּאֵשׁ, –

וְכָעוֹף הָאַגָּדִי יָשׁוּב לִפְרֹחַ,

וְיַעַר־חֲשָׁקִים הוֹלֵךְ בּוֹ וְרוֹעֵשׁ.


סַעֲרוֹת־שָׁרָב בּוֹ יֹאחֲזוּ בְּכֹחַ,

וְיַעֲבֹר יוֹמוֹ בִּשְׂדֵה־פְּרָגִים רוֹגֵשׁ,

וּבְשִׁכְרוֹן־הֲוָיָתוֹ יִזְרַח זָרֹחַ.


עַל הַדּוּכָן עָמְדָה, קְטַנְטֹנֶת וּשְׁחַרְחֹרֶת,

עֵינַיִם – כִּשְׁקֵדִים קְלוּיִים בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה,

תּוֹפֶרֶת סְתָם אוֹ דְמוּת כֹּהֶנֶת לְעַשְׁתֹּרֶת?

פַּנְתֵּרָה בְגוּפָהּ אוֹ אַיָּלָה צְעִירָה?


הַחֵשֶׁק מְעֻלָּף בְּעֵדֶן הַתִּשְׁחֹרֶת,

וְתֹם־בְּתוּלִין יָלִין בְּבַת־צְחוֹק הַנַּעֲרָה,

חוּכוֹת בּוֹזֶקֶת הִיא, וְאַתָּה – נְעֹרֶת,

נִשְׂרַפְתָּ בַּחֶמְדָה, שֶׁמִּגּוּפָהּ קוֹרְאָה.


וְתַעֲמֹד מוּלָהּ וְנַפְשְׁךָ טוֹבֶלֶת

בְּזֹהַר הָעֵינַיִם, אִם בָּן רוֹבְצָה חַטָּאת,

וְאוּלַי מִשּׁוּם שֶׁהַחַטָּאת הִיא הַגּוֹאֶלֶת


מִכָּל חוּלִין יָמֶיךָ, נִפְתַּלְתָּ בָּם בִּשְׁאָט,

וּבֵין צְחוֹר־שִׁנֶּיהָ וְסֹמֶק, שֶׁיִּלְהַט

עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ, יְחַיֵּךְ לְךָ שׁוּב חֶלֶד.


לְגוּף אִשָּׁה מִקְצָב וּבֹשֶׂם הַיַּסְמִין

וְלִתְנוּדוֹת לִבָּהּ סֻלַּם גּוֹנֵי־הַקֶּשֶׁת,

לְעוֹר־בְּשָׂרָהּ טַל־צֶנֶן הֶעָדִין

לְאַשְׁכְּולֹות־עֵנָב בְּרוּחַ־לֵיל רוֹגֶשֶׁת.


בְּרוּכָה תְּהִי בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, הָאֵשֶׁת,

שֶׁרַחֲמֵי־הָאֵם מוֹזְגָה בְּתֶמֶד־מִין,

שֶׁכֵּן בִּנְתִיבוֹתַי חַסְדֵּךְ אַתְּ לִי מַגֶּשֶׁת,

וּמוּסִיקַת־שְׁאֵרֵךְ הֲוָיָתִי תַּרְנִין!


וְאִם עַתָּה אֵי־צֵל מִבֵּין רַגְלַי נִפְתָּל,

וְלֹעַ־אַיִן מֵאַחֲרֵי יֵשִׁי יִתְגַּל –

לְלֹא־רְתֵת עֵינַי נְשׂוּאוֹת אֶל מְסַךְ־הַזֹּהַר,


מִמֵּךְ נִרְקָם סְבִיבִי, וּבְטַל־אוֹרֵךְ אֶטְבַּל,

לִחְיוֹת בַּלֵּב עוֹד פַּעַם הֲזָיוֹת־הַנֹּעַר,

כִּי בְּעֵינֵךְ פָּתַחְתְּ לִתְמוֹלִי לִי צֹהַר,


…וְשׁוּב אוֹתוֹ דָּבָר: שִׁבְיָה זוֹ עֲרֵבָה

בְּחֵיק אִשָׁה, שִׁכְּרוֹן חֲלוֹם – עֲדֵי סְחַרְחֹרֶת –

בַּחֲבָלִים קוֹשְְׁרִים, וְלֵב מְאֻכָּל כִּנְעֹרֶת,

וְשׁוּב אוֹתוֹ דָבָר בְּעֶרֶשׂ־אַהֲבָה!


אַךְ מַה זוֹ הַיֵּשׁוּת בְּזֹאת גֵּוָהּ,

אִם לֹא פְּרִיחָה שְׁנִיָּה מִתּוֹךְ נְשֹׁרֶת

עֲלֵי־הַסְּתָו, אַחֲרֵי הַיֶּגַע – הַתִּגְבֹּרֶת

שֶׁל מֶרֶץ הַחִיּוּת בַּנֶּפֶשׁ הָרָוָה?


בְּרוּכָה תְּהִי, אֵיפוֹא, אִשָּׁה נֶחְמֶדֶת,

שֶׁבִּטְלָלַיִךְ שׁוּב הִפְרַחַתְּ לֵב סְתָוִי!

וְאִם בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ שׁוּב נַפְשִׁי נִלְכֶּדֶת,


עַל שַׁלַּכְתִּי הִרְעַפְתְּ אֶת רֶנֶן־הָרְבִיבִים,

בְּזֹהַר־בֹּקֶר שׁוּב עָטַפְתְּ אוֹתִי בַּבֶּדֶד, –

עַל כֵּן לָךְ שִׁיר חָדָשׁ עַתָּה שָׁר לְבָבִי.


צְבָא מַרְאוֹת עָבַר אֶת רְחוֹבוֹת נַפְשִׁי

עִם הִדְהוּדֵי תֻּפִּים מְעֻלָּפִים בָּרַחַק –

פִּתְאֹם נִתְלַהֲטוּ בִּנְהַר־עַרְבִּי פְנֵי שַׁחַק

וּפָנַסִּים נִצְּתוּ בְּסִמְטְאוֹת יֵשִׁי…


כְּלוּם שׁוּב יְתוֹפְפוּ יָמִים עָבְרוּ מַרְשִׁי,

כְּלוּם שׁוּב אֶפְסֹג פִּסְגוֹת הַיִּסּוּרִים בְּסַעַר־

הַיְצָרִים? הִנֵּה אֶרְאֶה עַצְמִי בְּסִבְכֵי־יַעַר,

מִשָּׁם בָּאֹפֶל מִתְנַצְנֵץ לִי לֵב נָשִׁי…


הַנַח לִי, הַשָּׂטָן! הֵן אֵלּוּ, הַמְקֻלָּל,

קְסָמֶיךָ! שׁוּב פָּרַשְׂתָּ לְפָנַי הָרֶשֶׁת;

וְאָנֹכִי עָיַפְתִּי, שָׁם אֶשְׁמַע יְלָל,

מֵעַל עָנָף כָּרוּת הֶמְיַת יוֹנָה נוֹאֶשֶׁת.


דּוֹמַנִי, כִּי אֶדְרֹךְ יוֹם־יוֹם עַל גוּף חָלָל, –

לֹא, לֹא! עֵין־אֱלֹהַי אֶרְאֶה בִּפְנֵי הַקֶּשֶׁת.


מְצִיתֶן, בְּנוֹת־חֵן, אַהֲבָה קוֹטֶלֶת

מִתּוֹךְ לִבִּי, בְּהִפָּתֵל גְּוִיּוֹת בִּיקוֹד, –

אַךְ לְיָמִים זָרְחָה בִּי נְהָרָה גּוֹאֶלֶת

אֶתְכֶן מֶחַבְלֵיכֶן, לְהַחְיוֹתְכֶן בְּהוֹד.


מָה אֶרְחָמְכֶן, אֲשֶׁר בַּנֶּפֶשׁ הַסּוֹבֶלֶת

תַּטִּיפוּ בִּשְׂמֵיכֶן, לַמְתִּיק חַיַּי בִּנְדוֹד,

וְדִמְעֲתְכֶן דְּלוּקָה בָּעַיִן הַצּוֹהֶלֶת, –

בִּדְבֵקוּתִי בָּכֶן תְּחִיָּה לִי אַחֲרֵי־מוֹת…


בְּמַעְבָּרַת חַיַּי עַל מַיִם זֵדוֹנִים,

בְּהִתְמוֹטֵט גְּשָׁרַי, עִתִּים בָּכֶן פָּגַעְתִּי,

וּבְּהִתְלַקַּח הַזִּיק בַּלֵּב – אֲזַי יָדַעְתִּי,


כִּי זֶה הַסְּנֶה, שֶׁבִּי יִבְעָר כָּל הַשָּׁנִים,

עַד תַּעֲמֹד הַמְּטֻלְטֶלֶת… וְשָׁמַעְתִּי

אֵלִי בְּסוֹד זִוּוּג דָּמֵינוּ הָרָנִים.


אֵי־מִצּוּרִים אֵי־אָן צְנוּעָה נוֹבַעַת עָיִן,

שֶׁמִּרְסִיסֵי־בְּדָלְחָהּ יַחְרֹז פַּיְטָן פְּנִינָיו,

עַל פְּנֵי צוּקֵי־צוּקוֹת, נוֹפֵל וּגְלוּי־הָעָיִן,

יִפְסַח הַחוֹלְמָנִי, וּמְסֹהָרִים פָּנָיו.


יָזוּעוּ הַגְּשָׁרִים, עָלֵימוֹ נָד כְּקַיִן,

אַךְ בְּנוֹת שִׁירוֹ בְּעֶלֶס יִפְרְשׂוּ כָּנָף;

אִם גּוֹרָלוֹ תַּחְתָּיו יַרְתִּיחַ תְּהוֹם – כַּיַּיִן

יֶחְמַר־יִגְעַשׁ יִצְרוֹ בְּסַעַר־רְנָנָיו.


מִכָּל־וָכֹל יַחְצֹב אִשִּׁים, בָּהֶן נִשְׂרָף הוּא,

כַּחוֹל הָאַגָּדִי –קָם שׁוּב בַּעֲלוּמָיו,

כִּי מַעֲשֵׂי־בְּרֵאשִׁית – לוֹ כָּל רִגְעֵי יָמָיו.


עַד בּוֹ פִּתְאֹם הַיּוֹם וּמִפְרָשָׂיו יִיעָפוּ,

בַּבֶּדֶד הַפַּיְטָן בְּצַּעַר אֶל שָׁמָיו

יַבִּיט וְשִׂפְתוֹתָיו אֲזַי בַּלָּט יִרְחָפוּ:


– אֵדַע: יָבוֹא הַיּוֹם, כִּי שָׁר עוֹד עֶפְרוֹנִי

בִּכְּחוֹל־שְׁחָקִים וְעֵגֶל יְנַתֵּר בָּאָחוּ,

אֲפוּר־גְּלִימָה יִגְחַן עָלַי הָאַלְמוֹנִי,

יִרְטֹט אָז קֻלְמוּסִי וּבְנוֹת־שִׁירִי יִשַּׁחוּ.


אַף אִם לְכָל רוּחוֹת פָּתוּחַ חַלּוֹנִי,

וּבְחִשְׁקֵיהֶם יָמַי וְלֵילוֹתַי יִצְרָחוּ –

יַנְטִיף הַהוּא טִפֵּי־הָאֵלֶם בְּיֵינִי,

וּבְאֵפֶר גְּלִימָתוֹ כָּל נֵרוֹתַי יִדְעָכוּ,


וְיוֹלִיכֵנִי דוּמִיָּה אֶל עֵין־הָאָיִן,

שָׁם בֵּין צוּרֵי־הָאֹפֶל יִרְגְּעוּ תְּמוֹלִים,

וְאַף אֲנִי, בֶּן־אֶמֶשׁ שָׁם, שְׁתוּם־הָעָיִן…


אַךְ אַאֲמִין: יִבְקַע מְחָרִי מֵעַרְפִּלִּים,

עַל פְּנֵי גַּלִּים נִמְחוּ יָבוֹאוּ עוֹד גַּלִּים –

וּמִגִּתִּי בַּכּוֹס עוֹד יִתְגַּוֵּן הַיַּיִן"…


מִתַּחַת לְרַגְלַי נִמְשָׁךְ וּמִתְגַּמֵּד

וּמִתְכַּרְבֵּל צִלִּי, דּוּמָם מַלְחִית כַּכֶּלֶב;

מְשׁוּעֲמָם יִרְבַּץ, שָׂעִיר, שָׁחוֹר, רוֹעֵד

עִם אוֹר עָלִּיז, אַף יְרַטֵּן בַּשֶּׁלֶו, –


אַךְ גִּחוּכוֹ אֶשְׁמַע עִם יִלְלוֹת־בְּכִי אֶלֶף,

כִּי לֵב, שָׁעוֹן פָּגוּם, לְפֶתַע יִשָּׁמֵט,

וּבָאֶשְׁנָב יִדְפֹּק אֵי־נֶעֱלָם בַּדֶּלֶף,

אֵלַי בְּמִטָּתִי בַּלַּיִל יִצָּמֵד.


הֵן זֶה רֵעִי וּבֶן־זוּגִי נוֹלַד עִמִּי,

צִלִּי זֶה הֵן בְּתוֹךְ קִבְרִי עִמִּי יָנוּחַ,

וְלָמָּה יְגַחֵךְ גִּחוּךְ מַרְעִיל דָּמִי?


אוּלַי הוּא בְּכוֹר־שָׂטָן, בַּכֹּל עִמִּי יָנוּעַ?

אוּלַי הוּא גוֹרָלִי, תַּחְתַּי הוּא מִתְגַּמֵּד,

עָלַי, בָּשָׂר־וָדָם, תָּמִיד לָצוֹן חוֹמֵד?


בְּטִירַת הֶעָבָר כִּי אֶתְעֶה מִתּוֹךְ בֶּדֶד

יַעַבְרוּ לְפָנַי מַסֵּכוֹת קַרְנִיבַל,

זוֹ סִיעָה הוֹלֵלָה תּוֹךְ עֲוִית מְרַקֶּדֶת,

זוֹ עֵדָה מְצוֹעֶפֶת בִּילֵל שֶׁל “חֲבָל”,


וְנִגּוּן מוֹנוֹטוֹנִי עַל קִיר יֶאֱבַל,

אֶת מִלּוֹת־אַזְהָרָה שָׁם אֵי־יָד מְשַׂרְטֶטֶת,

לְעֵינַי יִתְגַּלֶּה אָז יוֹמִי שֶׁנָּבַל,

וּלְפָנַי יֵשׁוּתִי בַּעֲרוּמֶיהָ עוֹמֶדֶת, –


בְּזָוִית חֲשׁוּכָה הִיא כּוֹבֶשֶׁת אֶבְלָהּ,

מִתְיַפַּחַת דּוּמָם: טִירָתָהּ מַה נִּסְעֶרֶת

מֵרִקּוּד רְפָאִים בַּנְּגִינָה הַקּוֹדֶרֶת…


הֵן הָיָה זֶה יוֹמָהּ, וְהִנֵּה בָּא לֵילָהּ,

וּבִצְלוֹל שְׁעַת־חֲצוֹת, כִּי תִּפְרשׂ אֶת צִלָּהּ –

שׁוּב אוֹתָהּ וַכְּחַנַּלִיָּה אֵלֶיהָ חוֹזֶרֶת.


בּוֹדְלֶר – מַלְאָךְ אֲשֶׁר הֻפַּל מִן הַשָּׁמַיִם,

שֶׁכֵּן חָטָא לָאֵל בְּאַהַב לַשָּׂטָן,

בְּעֵמֶק־הַבָּכָא גֵרֵר לֵאוֹת כְּנָפַיִם,

וְטֶרֶף לְדֵימוֹנִים לְבָבוֹ נִתַּן.


אַךְ בְּבֵיבַר־הָרַע, בּוֹ יִתְיַסְּרוּ בְּנֵי־קַיִן,

קוֹלוֹ מִמַּעֲמַקִּים קָרָא לָאֵל, רָטַן,

כִּי לִסְפִירוֹת־עֶלְיוֹן הָיָה נוֹשֵׂא הָעַיִן,

לְהִטָּהֵר מֵאֲדָמוֹת וּמִחֶטְאָן.


גַּנָּן נִזְעָם, מַה בֹּשֶׂם שֶׁל פִּרְחֵי־הָרֹעַ,

טִפַּחְתָּ, לְבָבוֹת בִּסֵּם אַף גַּם הִסְעִיר,

עַד כְּדֵי טֵרוּף־חוּשִׁים לִגְעוֹת בִּילֵל וָנֹהַּ!


אַךְ זֶה הַיְלֵל עוֹלֶה עַד לְכִסֵּא־אֱלוֹהַּ

וּמִתְנַצְנֵץ בָּרֹם בְּזֹךְ כּוֹכָב מַזְהִיר, –

שֶׁכֵּן הַיְלֵל חִין־עֵרֶךְ הָאָדָם יָשִׁיר.


הָרוּחַ הַסְּתָוִי עִלְעֵל אֶת עַפְעַפַּי,

בְּעֵת שַׁרְבִיט־הָאוֹר חָמַק מִבֵּין כַּפַּי,

הֵן זוֹ שָׁעָה טְרַגִּית תִּנְחַת עִם בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ,

עִם נֶשֶׁב מִסְתּוֹרִי בְּבֵין עֲלֵי־הַכֶּמֶשׁ!


אוּלָם בְּאֵד־מַרְאוֹת אֶרְאֶה עוֹד אֶת קֵיצִי

מַבְשִׁיל פֵּרוֹת־הַמֶּגֶד עַל נּוֹפֵי עֵצִי, –

וְאִם הַמַּרְאוֹת נָדוֹת בְּנַדְנְדוֹת־הָרוּחַ

וְעוֹלָמִי הָפוּךְ – עוֹדוֹ בַּכְּחוֹל זָרוּחַ,


וְעוֹד יִסְעַר רוּחִי בְּצַהֲלַת־סְחַרְחֶרֶת,

יוֹרְדָה וְשׁוּב עוֹלָה, לִקְטֹף עוֹד כּוֹכָבִים,

אַף כִּי בְּכַף־יָדִי הוֹלְכִים הֵם וְכָבִים.


וְאִם הַסְּחַרְחֶרֶת תַּעֲמֹד – אֶמְצָא עוֹד וֶרֶד

עַל אֲדָמוֹת, עָלַי יְהַלֵּךְ הַחֲלוֹמוֹת,

בָּהֶם יֵשׁ מִשּׁוּם נֹעַם שֶׁל רִגְעֵי־דְמָמוֹת,


אֲנִי – סְתָם אָדָם, וּשְׁמִי הַזָּר – מֵיטוּס –

נִדְבַּק בִּי בְּמִקְרֶה, כַּסֶּרַח לְלֹא־צֹרֶךְ;

לֹא עַיִט, אַף לֹא תּוֹר, וְלֹא לָרֹם אָטוּס,

בַּר־נָשׁ כַּתּוֹלֵעָה, אֶזְחַל לְפִי הַכֹּרַח.


צָנוּעַ, אַךְ לֹא עַנְוְתָן, לִבִּי נָגוּס

בְּשֶׁן־הַזְּמָן, דָּמִי מְפַעְפֵּעַ בְּכָל אֹרַח;

חַמְסָן בַּיֵּצֶר, אַךְ לִהְיוֹת נֶחְמַס אָנוּס,

רָשָׁע בְּכֹחַ, אַךְ צַדִּיק אֲנִי מִמֹּרֶךְ.


כְּלוּם אֵלּוּ רַק קְלִפּוֹת, וְאֵי הַגַּרְעִין גָּנוּז?

בְּכָל מִדְרַךְ כַּף־רֶגֶל אֶסְתַּבֵּךְ בָּרֹעַ,

וְאִם כָּשֵׁר שִׁירִי – הַאִם אֵדַע יָדֹעַ?


וְאֵיךְ וּלְמִי מִתְּהִיּוֹת נַפְשִׁי אָנוּס?

וּבְתוֹךְ תּוֹכָהּ לִי הַשָּׂטָן לוֹעֵג בְּבוּז:

“לַשָּׁוְא! לָעַד בֵּין הַקְטָבִים, אָדָם, תִּנּוֹעַ!”


שִׁבְעִים מַעֲלוֹת פָּסַגְתִּי, אַךְ עוֹד לֹא אֵדַע,

אִם אֶל הַכּוֹכָבִים, זְהַב־פִּרְיָם לִקְטֹף,

קִדַּמְתִּי צַעֲדִי, אוֹ אִם זוֹ יְרִידָה

אֶל עֵמֶק־הַצְּלָלִים, שָׁם רוּחַ יַךְ בַּתֹּף


אֶת מַרְשׁ־הָאֲבֵלוּת, שָׁם יֶאֱרֹב עַתָּה

אֶחָד, שֶׁבְּכַפָּיו הַשְּׂעִירוֹת יַחְתֹּף…

אַךְ לֹא! אַדֶּרֶת יִחוּלָהּ עוֹד לֹא שָׁמְטָה

נַפְשִׁי, עוֹד לֹא הִשִּׂיגָה אֶת דַּרְגַּת־הַסּוֹף, –


וְהָלְאָה כַּךְ אֶפְסֹג, שָׁלָב אַחַר שָׁלָב:

יוֹנַת־אַהֲבָתִי עוֹד בֵּין כְּתֵפַי תִּשְׁכֹּן,

וְעוֹד עַל אֲדָמוֹת תִּדְרֹךְ רַגְלִי בְּאוֹן.


עֵצִי – גִזְעוֹ חָזָק, אִם כִּי יַשִּׁיר עָלָיו,

כִּי פַּטִּישִׁים חִשְּׁלוּ עַל סְדַן־לִבִּי רְצוֹן־

בַּרְזֶל, וּפַעֲמוֹן־הַפְּלִיז בַּדָּם יָרֹן.


וְרָדַי זְרוֹעוֹת פָּרְשׂוּ לַלַּיְלָה הָאָטוּם

וּתְפִלָּתָם לָזֶה, שֶׁחֲרָדוֹת יַפְסִיעַ

עַל חוֹל נִסְעָר כָּל פַּעַם בְּפֵהוּק עָלוּם

וּוִילוֹנוֹת־עֵצִים, חוֹלְמֵי־הַבַּלָּהוֹת, יָנִיעַ,


אַךְ בַּפְּרוֹזְדּוֹר אֶשְׁמַע כְּבָר רִשְׁרוּשׁוֹ עָמוּם

וְעַל מִטַּת אֶחָד חִוֵּר סָדִין יַגְבִּיהַּ,

אֶחָד דַּוַּי, הוֹזֶה, אֲשֶׁר קוֹלוֹ רָדוּם

בַּאֲנָקָה דְמוּמָה לְרַחְמֵי־אֵם יַטְבִּיעַ…


צוֹפֶה הַחֶדֶר, הַטָּעוּן נִים־נְדוּדִים,

לִזְגּוּגִיּוֹת חַלּוֹן, שָׁם מַחְוִירָה בַּהֶרֶת, –

וּכְבָר פָּנָס, בָּא מִמֶּרְחָק, מוֹנֶה אֵי־צְעָדִים…


הָהּ, הָאָחוֹת, שֶׁבְּעֵינֵךְ חֶמְלָה זוֹהֶרֶת,

כְּנַף כֻּמְתָּתֵךְ חִוְּרָה הַרְכִּינִי עַל הַוֶּרֶד,

וְלֹא אֶשְׁמַע שׁוּב צַעֲדֵי־זְמָן מְדוּדִים.


בִּשְׂדֵה כַּלָּנִיּוֹת בְּזִיו־חַמָּה הִפְסַעְתִּי, –

וְאֶת לִבִּי הִרְקִיד שֵׁדוֹן אָדֹם

בְּצֶלְצְלֵי־הַפְּלִיז, אַךְ לַעֲגוֹ שָׁמַעְתִּי:

"רְקוֹד, אָדָם, רְקוֹד, עַד לֹא כָּלִיל תִּדֹּם.


כַּלָּנִיּוֹת־הַחֲשָׁקִים בְּנוֹת יוֹמָן,

כַּמָּה מִתּוֹךְ כּוֹסָן הָאוֹפְּיוּם גָּמַעְתָּ?

בְּפַרְפְּרֵי־לִבְּךָ הַמָּוֶת מִי טָמַן,

וְכַנְפֵיהֶם־זָהָב נָשְׁרוּ, וְלֹא יָדַעְתָּ?!


וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פָּרְחוּ עַל דַּרְכְּךָ,

אַף אִם עָיַפְתָּ מֵאִשָּׁן, אַף אִם נִצְרַבְתָּ,

קִטְפֵן, – וְהִתְבַּסֵּם לְרֶגַע רוּחֲךָ,

עַד לֹא אֶל אֶלְמְךָ עִם נְטוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שַׁבְתָּ".


נִכְלַמְתִּי מִלַּעְגּוֹ. לֹא אֶכָּנַע, הַשֵּׁד,

כָּל עוֹד בִּשְׂדֵה כַּלָּנִּיוֹת אֲנִי צוֹעֵד!


אֶחָד אָפֹר הוֹלֵךְ בִּמְטַר עֲלֵי־שַׁלֶּכֶת,

גַבּוֹ, הַמִּתְרַחֵק בַּעֲרָפֶל זָהוּב,

מְדַמְדֵּם – וְלִי יָדוּעַ: זוֹ רוּחִי הוֹלֶכֶת

בִּמְטַר־הָאַשְׁלָיוֹת, מִלֵּב אֶל לֵב אָהוּב;


כָּל רֶגַע זְהוֹרִית מְנַצְנְצָה־דוֹעֶכֶת,

"וּמְרַפְרְפִים עָלִים בְּרִשְׁרוּשָׁם עָצוּב…

אַף עַל פִּי כֵן נַפְשִׁי הַדֶּרֶךְ מְבָרֶכֶת,

שֶׁכֵּן עִם הַנְשִׁירָה צָמְחוּ כְּנָפֶיהָ שׁוּב,


וְשַׁלַּכְתָּהּ – יָפָה, זְרִיחָה עוֹד בַּשְּׁקִיעָה, –

וְתוֹךְ שִׁירָה זוֹ חֲרִישִׁית אֵלֵךְ בְּאֵלֶם

בִּנְתִיב־עָבָר, זָקֵן, אַךְ מְאֻשָּׁשׁ כָּעֶלֶם,


בְּעֶצֶב רַךְ, וּבְלִי מְרִירוּת וּבְלִי נְהִיָּה,

וּבְסוֹף דַרְכּוֹ שָׁלֵם הֵן בִּי הַצֶּלֶם

כִּבְרֵאשִׁיתוֹ, אִם כִּי בְּאַשְׁלָיוֹת חָיָה…


וְיֵשׁ אֲשֶׁר בַּלֵּיל שָׁעָה פִּתְאֹם צוֹלֶלֶת:

“מְנֵא, מְנֵא, תְּקֵל”… מַחְוִיר מוּלְךָ הַקִּיר,

וְלֹא תֵדַע, אִם זוֹ לְךָ בְּשׂוֹרָה גוֹאֶלֶת

אוֹ אִם לְהִתְחַטֵּא בִּפְנֵי קוֹנְךָ תָּעִיר:


– חַיֶּיךָ מָה הֵם? שַׁרְשֶׁרֶת מְפֻתֶּלֶת

שֶׁל נַחְשׁוֹנִים קְטַנִּים בְּכָל שׁוֹשָׁן נָהִיר,

וְדַרְכְּךָ, חֲשֹׁב, כְּלוּם לֹא הָיְתָה נוֹאֶלֶת,

וּמַהִי הַתְּבוּנָה וְהָאֱמֶת בַּשִׁיר?


אֹמַר אָז לְעַצְמִי: לָרִיק הֵן, בֶּן־אָדָם,

חֶשְׁבּוֹן־הַנֶּפֶשׁ, חֶלֶד שֶׁל אֱנוֹשׁ – רַק פְּקַעַת,

שֶׁאֵין הַתֵּר חוּטֶיהָ, וּבַסוֹף – לַהֲדַ"ם…


עַל כֵּן אֶחְיֶה יוֹמִי בְּאוֹר־וָצֵל, בְּלִי דַעַת

מַה־טּוֹב מָה רַע בְּקֶצֶב שֶׁל פְּעִימֹות הַדָּם,

עַד תְּצַלְצֵל לִי הַשָּׁעָה הַלֹּא־נִמְנַעַת…


מִתַּחַת לְהִלַּת אֲהִיל־הָעֲשָׁשִׁית

מַה כּוּרְסָתֵךְ עַתָּה כֹּה מְיֻתֶּמֶת!

עוֹד אֲפוּפָה הִיא אַהֲבָתֵךְ הַחֲרִישִׁית,

עָלַי הִרְעַפְתְּ מֵאוֹר עֵינֵךְ דּוֹמֶמֶת.


מַה חֲלוֹמֵךְ הָפַךְ אֵימָה כֹּה מַמָּשִׁית,

עִם רֶקְוִיאֶם שֶׁל מוֹצַרְט מְצָאוּךְ נִרְדֶּמֶת –

אָן נִסְתַּלַּקְתְּ, רַעֲיָה, תּוֹךְ שַׁלְוָתֵךְ נָשִׁית,

בְּעוֹד שֶׁנִּשְׁמָתֵךְ בַּמּוּסִיקָה נוֹשֶׁמֶת?


עַתָּה נֶחְתָּם נָוֵנוּ בְּחוֹתַם־הַמָּוֶת.

אֵי אֲבַקְשֵׁךְ, עֲלִיזָה? הַבְּבֹשֶׂם אֲרוֹנֵךְ,

שָׁם בִֵּין קִפְלֵי שִׂמְלָה אָרִיחַ אֶת חִנֵּךְ?


בּוֹדֵד הַבַּיִת, מְלֻפָּף קוּרֵי־עַצָּבֶת…

אַפְסִיעַ חֶרֶשׁ פֹּה, לְבַל אַחְרִיד צִלֵּךְ,

הַמְּדַמְדֵּם עַל כּוּרְסָתֵךְ הַנֶּעֱזָבֶת.


מאי, 1964

עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ. כְּלֵיהֶם כִּוְּנוּ נוֹגְנִים,

וּבָאוּלָם עָבַר בְּסַנְדָּלִים שֶׁל שַׁעַם

הַמָּוֶת… מַה הַחֲרָדָה, שַׁאֲנַנִּים?

הֵן בִּגְלָלוֹ קוֹנְצֶרְט לֹא יִפָּסֵק אַף פַּעַם!


הֵן זֶה הָאִינְטֶרְמֶצוֹ בֵּין הַנִּגּוּנִים!

וּכְנֶגֶּד מִי תִטְעַן? לְהִתְמַרְמֵר אֵין טַעַם.

אִם עוֹד טִפָּה נָפְלָה לְכוֹס־הַיְגוֹנִים,

וְנֶפֶשׁ נֶחְטְפָה פִּתְאֹם – חֲנֹק הַנַּהַם!


נַגְּנוּ, אֵיפוֹא, נוֹגְנִים, לִבּוֹת לְשַׁעֲשֵׁעַ!

הִנֵּה סִלְּקוּ מַהֵר זֶה שֶׁהָיָה“אֲנִי”,

אֶת מְקוֹמוֹ הָרֵיק יִתְפֹּס מַהֵר פְּלוֹנִי.


קָהָל יָרִיעַ לַנְּגִינָה. אַךְ מִי יוֹדֵעַ,

אִם לֹא אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ אֵי־שָׁם תִּתְיַפֵּחַ

עַל חַיָּתָהּ קְטוּפָה בְּחַג־הַהֲמוֹנִים?


מַה מָוֶת? חִדָּלוֹן? אוֹ זֶה קִיּוּם אַחֵר,

חַיִים שֶׁבִּסְפִירוֹת בִּלְתִּי־נִרְאוֹת לָעַיִן?

הִנֵּה הָיְתָה רַעְיָה, כְּלוּם נֶעֶלְמָה בָּאַיִן,

וְשׁוּב פָּנֶיהָ לְעוֹלָם לֹא אֲשַׁחֵר?


לֹא בַּחַלּוֹן תַּשְׁקִיף, לָבוֹא אִם אֲאַחֵר?

הֵן בִּמְעוֹנֵנוּ נֵר־תָּמִיד דּוֹלֵק עֲדַיִן,

אָחוּשׁ עַל הָרִצְפָּה עוֹד רַחַשׁ סַנְדַלַּיִם,

מַגַּע־יָדָהּ עֵת אָנֹכִי מַתְחִיל נוֹחֵר…


אָדָם לֹא מֵת, אֶלָּא פּוֹשֵׁט צוּרָה גֵּוִית:

לֹא מֵתָה הַיְקָרָה, עוֹד בְּנַפְשִׁי נוֹשֶׁמֶת,

בִּתְנוּעוֹתַי תָּנוּעַ וּבְאִישׁוֹנַי עוֹמֶמֶת,


אַרְגִּישׁ הֵן בִּלְבָבִי שֶׁל לְבָבָהּ עֲוִית,

בְּטַעֲמִי – טַעְמָהּ, עֵינָהּ – בְּכָל זָוִית:

הִיא הֲלִיכוֹת בֵּיתֵנוּ צוֹפִיָּה דּוֹמֶמֶת…


אוּלַי אֵין מָוֶת אֶלָּא מַעְבָּרָה אַחֶרֶת

אֶל עוֹלָמוֹת בֵּין־כּוֹכְבִיִּים אֵי־שָׁם רָנִים,

שָׁם מְרַחֲפוֹת בִּתְכֵלֶת־לֹא־מִכָּאן זוֹהֶרֶת

רוּחוֹת הַיִּצּוּרִים מֵעֵבֶר לִזְמַנִּים?


אוּלַי זֶה הַחֲלוֹם, פֹּה אֵין לוֹ פִתְרוֹנִים,

וְרַק נַפְשֵׁנוּ בִּשְׁעַת חֶסֶד מְשַׁעֶרֶת,

וּבִתְחוּשָׁה זוֹ, כְּעַל גֶּשֶׁר שֶׁל קָנִים,

אֶת כָּל חַיֵּי חֶלְדָּהּ עַל פְּנֵי תְּהוֹם עוֹבֶרֶת?


אוּלַי? כִּי אֵיךְ תִּחְיֶה נַפְשֵׁנוּ, הַנֶּאֱכֶלֶת

בִּמְצוּקוֹתֶיהָ, בְּלִי לָחוּשׁ, עִם כְּלוֹת הַגּוּף,

בְּגִלְגּוּלֵי אָדֹם־שָׁחוֹר, אֶל סְפִירוֹת־תְּכֵלֶת,


כְּפֶרֶג זֶה, שֶׁבָּאֲוִיר תּוֹכוֹ יָעוּף,

אַחַר שֶׁקְּלִפָּתוֹ רֻסְּקָה, וּבְגִלְגּוּלָיו יָשׁוּב

לִפְרֹחַ וּלְשַׁכֵּר בְּאוֹפְּיוּם־תּוֹחֶלֶת?…


בְּתוֹךְ תּוֹכִי שָׁכַנְתָּ, אֵל, וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי,

כִּי יְצָרַי מְרַנְּנִים לְךָ הִמְנוֹן,

וּבְמִקְצַב דָּפְקִי שִׁיר־יֵשׁוּתְךָ לֹא חַשְׁתִּי,

וְכִי אוֹרְךָ גָּנוּז בְּתוֹךְ עֵינִי יִנּוֹן;


חֶמְדַּת־נָשִׁים, זוּ בִּבְשָׂרִי סוֹכְנָה בְּלַהַט,

הֲרֵי חֻשְּׁלָה בְּקֻרְנָסְךָ עַל סְדַן־לִבִּי,

וּמֵרוּצִי אֶל עוֹלָמוֹת שֶׁל סוֹד – זֶה שַׁעַט

סוּסֶיךָ בְּרַהֲטֵי־דָמִי עוֹד מֵאִבִּי!


לָכֵן חָטָאתִי בִּבְלִי־דַעַת לְגוּפִי,

בְּתֹהוּ לְלֹא־דֶרֶךְ נְשָׂאַתְנִי רוּחַ,

לִסְגֹּד לְכָל פְּסִילִים, עַד יוֹם יָפוּחַ.


אַךְ כִּי הִגַּעְתִּי עִם עַרְבִּי לְסוֹף נוֹפִי,

וּבְעָמְדִי רֵיקָם, תוֹהֶה בִּקְצֵה הַגֶּשֶׁר,

אוֹתְךָ מָצָאתִי, אֵל, – וּלְכָל חַיַּי הַפֵּשֶׁר…


מִבֵּין אִבֵּי הַנַּחַל, עִם בִּקְתַּת הוֹרַי,

נִרְאוּ לִי פְּנֵי אֵלִי, בַּחַמָּה צָהָלוּ;

אִוְּשׁוּ אָז קְנֵי־הַסּוּף וְרוּחַ שָׁר שִׁירַי,

שֶׁעַד הַיּוֹם קִסְמָם חַי בִּי וְלֹא נִדְלָלוּ.


מִבֵּית אָבִי יָצָאתִי, נָשָׂאתִי נְעוּרַי

עַל קֶרֶן שֶׁל צִבְיִי, – אַךְ לֹא נִשָּׁלוּ,

כִּי בְּיָדִי תָּמַךְ אֵלִי, אַף בְּכָרְעִי

לִפְנֵי אַחַת דְּלִילָה, מַחְלְפוֹתַי נִגְאָלוּ…


וְאִם יֵשׁ אֲשֶׁר הָיִיתִי מֵאֵלִי נָזוּף,

וּכְעֵין מָסָךְ אָדֹם הִרְחִיק אוֹתִי מִמֶּנּוּ, –

שׁוּב בִּי הִתְרוֹנְנוּ לְפֶתַע קְנֵי־הַסּוּף,


וְשׁוּב בְּמַעְגְלוֹתַי בְּרֹב חַסְדּוֹ אֶרְאֶנּוּ,

וּכְמוֹ בְּיַלְדוּתִי עַל פְּנֵי מֵימַי יָצוּף,

וְלוֹ שִׁירַי אָשִׁיר עַד בְּחַסְדּוֹ אָסוּף.


הַשֶּׁמֶשׁ בְּחָרְפִּי זָרְחָה פִּתְאֹם לְפֶתַע,

וַיִּפְרְחוּ עַל שְׂדוֹת שְׁלָגַי חֲבַצָּלוֹת,

וַיְצַלְצְלוּ זוֹגֵי סוּסֵי הַמִּצְהָלוֹת

בְּתוֹךְ לִבִּי, כִּי צֵל אֶתְמוֹל נִדְחַק בְּרֶתַע.


שֶׁכֵּן אֵלִי נִגְלָה לִי בְּגַלְגַל־חַמָּה

וּבְחִיּוּכוֹ רָמַז: "גַם עַל מִשְׁטַח־הַמָּוֶת

נוֹשֶׁבֶת רוּחַ־עֶלֶז לְטַאטֵא עַצָּבֶת,

וְכוֹכָבִים יָנֵצוּ בְּמַלְכוּת־דְּמָמָה…"


וָאֵפֶן לְדַרְכִּי לֵילֵךְ עַד קְצֵה־הָאֹפֶק

בִּצְעָדִים מְאֻשָּׁשִׁים, עִם קֶצֶב־רֹן בַּדֹּפֶק,

וּלְחֶזְיוֹנוֹת פּוֹרְחִים בַּנֶּפֶשׁ עוֹד אֲקַו,


כִּי בְּדָמִי אָחוּשׁ קוֹל אֵל הַמְּזָרְזֵנִי

לָרוּץ אַחֲרֵי מִרְכֶּבֶת־כְּבוֹדוֹ, עַד הַקַּו

שֶׁל דִּמְמַת־עוֹלָם, אֵלָיו שָׁם יַעֲלֵנִי…


אֵלִי לִי מְחַיֵּךְ מִתּוֹךְ עֵינָיו שֶׁל יֶלֶד,

מִכּוֹס־בְּתוּלִים שֶׁל וַרְדִּינָה רוֹמֵז: הִנֵּנִי;

בַּחֲמוּקֵי־אִשָּׁה וּבְאַהֲבָתָהּ קוֹסְמֵנִי:

עִם דְּכִי־גַּלִּים רוּחוֹ בְּעֹז־יִצְרִי צוֹהֶלֶת,


וּבְכָל תַּהֲפּוּכוֹת חַיַּי כְּבוֹדוֹ יַרְאֵנִי, –

עַל כֵּן אֶשְׂמַח בְּקִרְבָתוֹ בְּמַעְגְּלֵי –חֶלֶד:

בְּאֵפֶר יוֹם דּוֹעֵךְ אֲגַל קַוֵּי־הַתְּכֵלֶת

שֶׁל יוֹם מָחָר, שֶׁכֵּן בַּפֶּלֶא יְאַשְׁרֵנִי…


אַךְ בּוֹא תָּבוֹא שְׁעַת־עֶרֶב, בְּאֵימִים דּוֹמֶמֶת,

כִּי בְּיָדִי יֹאחַז אֵלִי, בַּלָּט יָשִׂיחַ:

"אַל תְּפַחֵד, בְּנִי, הִנֵּה נוֹפֵל הַטִּיחַ


עִם הַקִּשּׁוּט שֶׁל חֶלְדְּךָ לִפְנֵי עֵינְךָ נִדְהֶמֶת;

בְּסַעֲרִי סָעַרְתָּ, אַךְ הַלֵּיל אָנִיחַ

בְּצַל דְּמִי־נִצְחִי אֶת נַפְשְׁךָ עוֹמֶמֶת"…


מַה קָּרוּסֶלָה, בָּהּ אֶל כּוֹכָבִים אֶסַּק

וְאֶל אֵימַת תְּהוֹם אֵרֵד בִּן־רֶגַע?

הִנֵּה מֵעַל רֹאשִׁי שֶׁל אֵבָרוֹת מַשַׁק,

הִנֵּה רוּחוֹת מְעַרְטְלִים אוֹתוֹ תּוֹךְ שֶׁגַע!


וּמְסוֹבְבָה – הוּא הַשָּׂטָן – אֵי־פֹּה יִשְׂחַק

לְזַעֲקַת לִבִּי, כִּי יִפָּגַע בְּיֶגַע:

הֲתַעֲמוֹד אֵי־פַּעַם? עוֹד מְעַט יְנֻתַּק

מִמֶּנָּה אֲזוֹרִי, בְּבוֹא פִּתְאֹם הָרֶגַע!


אַךְ חַי אֵלִי, אֲשֶׁר קָשַׁר עַצְמוֹ אֵלַי,

כִּי לֹא אֶל הַפְּסָגוֹת, אֶל קֹר כּוֹכְבֵי־תְּכֵלֶת

וְלֹא אֶל תְּהוֹמוֹת, שָׁם אֵשׁ שְׁחוֹרָה אוֹכֶלֶת,


אֶשְׁאַף עַתָּה בַּקָּרוּסֶלָה שֶׁל חַיַּי,

כִּי אִם אֶל מֵי־מְנוּחוֹת, שֶׁשָּׁם אוֹרָה צוֹהֶלֶת

וּבְחֵיקוֹ הֶחָם שָׁם יְקַנֵּנִי אֱלֹהַי…


בְּבוֹא הַיּוֹם, כִּי אֶת כַּפּוֹ עָלַי יָשִׂים

אוֹתוֹ שָׂעִיר עָלוּם, דּוּמָם רֹאשִׁי אָכֹף,

אֶאֱסֹף, נִכְנָע, רַגְלַי, תּוֹךְ רַחַשׁ פִּיּוּסִים

עִם גּוֹרָלִי, אֲשֶׁר הִנְחַנִי עַד לַחוֹף.


הֵן סִירָתִי הָיְתָה צוֹלַחַת בְּנִסִּים

אֶת נַחְשׁוֹלֵי־הַיָּם, שֶׁדָּחֲפוּ דָּחֹף

לַתְּהוֹם, וְקֶשֶׁת בֶּעָנָן בְּלִי מֵשִׂים

גִּלְּתָה תָּמִיד לִי פְֵּני אֵלִי בִּתְמוּרוֹת נוֹף…


וּבְבוֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם, אוֹתוֹ עָלוּם שָׂעִיר

אֶל תַּחַת כְּנַף־אֵלִי בְּרֹךְ יְנַהֲלֵנִי, –

אַךְ אָנָא, אֵל־יֵשִׁי, אֵלַי פָּנִים תָּאִיר,


בְּמוֹרָאוֹת שֶׁל דְּוַי אַל נָא תְּבַהֲלֵנִי,

כִּי עוֹד חִיּוּת בִּי שַׁרְתִּי לָךְ וְעוֹד אָשִׁיר

אֶת שִׁיר יִצְרֵי־אֱנוֹשׁ, בָּהֶם כְּבוֹדְךָ מַזְהִיר.


בְּלֵיל אָפֵל, כִּי הַדְּמָמָה אֵימִים רוֹחֶשֶׁת,

כִּי בַּעַל־הָעֵינַיִם מִזָּוִית אוֹרֵב,

הִרְגַּשְׁתִּי עַל חָזִי פִּתְאֹם עוֹמֵד עוֹרֵב,

שָׁחוֹר וּמְזֹהָם, – צָרַח צְרִיחָה נוֹאֶשֶׁת,


בְּלִי קוֹל, וּכְמוֹ דַקּוֹת אַחֲרוֹנוֹת קוֹצֵב,

כְּנָפוֹ, שְׁחוֹרָה מִלֵּיל, הָיְתָה אָז מְאַוֶּשֶׁת

כְּרוּחַ שֶׁל חֲצוֹת… וְחַשְׁתִּי, כִּי קוֹלֵף

הוּא מִגּוּפִי אֶת קִלּוּפֵי יֵשׁוּת רוֹגֶשֶׁת –,


אַךְ עוֹד בִּי רוּחַ מֵעָלַי אוֹתוֹ נִעַרְתִּי,

וּלְפֶתַע – אוֹר הִבְקִיעַ בַּחַלּוֹן, חָוַר,

וְצִיְּצָה צִפּוֹר – – – וְאָז אֵלִי הִכַּרְתִּי,


אֵלִי מוּלִי נִצָּב בַּחֶדֶר שֶׁזָּהַר!

“אָבִי, אַל תִּשְׁבְּקֵנִי” בִּי קוֹלִי בָעַר, –

וְעִם בֹּקֶר הֶחָדָשׁ לְאֵל־חַיַּי שׁוֹרַרְתִּי…


בְּחֹרֶשׁ־אֳרָנִים – מָה רַב־עָמֹק הַשֶּׁקֶט

בְּרַחְשׁוּשָׁיו רֵיחָנִיִּים עַד שִׁכָּרוֹן!

אַךְ אֵי־מִשָּׁם מִן הַדְּמָמָה הַמְּאֻפֶּקֶת

יֵשׁ וְתִצְנַח כְּאִצְטְרֻבָּל בַּת־קוֹל שֶׁל רֹן,


כְּשִׁיר נִקְטַע שֶׁל עוֹף נוֹפֵל חֲתוּךְ־גָּרוֹן, –

זוֹ הֲבָרַת־יֵאוּשׁ שֶׁל נֶפֶשׁ נֶאֱבֶקֶת,

לֹא יַחֲרִישֶׁנָּה רוּחַ בָּא כְּמוֹ לָחֹן,

וְכָל הַחֹרֶשׁ זָע בְּרֶשֶׁת־צֵל בּוֹהֶקֶת.


זוֹ אֲנָקָה שֶׁל נֶפֶשׁ, מִנּוֹפָהּ נִתֶּקֶת

בְּעִצּוּמֵי־חַיִּים, כְּאִצְטְרֻבָּל נוֹפֵל

שָׁעָה, שֶׁהַפְּרִיחָה עִם רוּחַ מִתְחַבֶּקֶת


בְּבֵין הָעֲנָפִים וְהִיא חִיּוּת שׁוֹקֶקֶת, –

אַךְ עַל קִבְרוֹת עָלִים כְּמוּשִׁים, כְּבוּשִׁים בַּצֵּל,

אֶל חֵיק־דּוּמִיָּתוֹ אוֹסְפָהּ בְּחֶסֶד אֵל…


בָּרְכִי, נַפְשִׁי, כָּל יוֹם חָדָשׁ, הַמִתְפַּתֵּחַ

בְּיֵשׁוּתֵךְ בְּכָל גוֹנֵי נִצִּים בְּסִימִים,

וּבְתוֹךְ־תּוֹכֵךְ בְּכָל כְּלֵי־שִׁיר הוּא מְנַצֵּחַ

וּמְחַדֵּשׁ בָּךְ קֶסֶם שׁל קִיּוּם תָּמִים!


שֶׁכֵּן בִּי עִם עֲרוֹב כָּל יוֹם שׁוֹקֵעַ

עוֹלָם שֶׁל נְגֹהוֹת רָנִים בְּאֵד־דָּמִים,

וּפַחַד לַיִל בָּא, שֶׁסִּיּוּטִים שׁוֹפֵעַ,

מַפְעִיר בַּלֵּב לוֹעִים שֶׁל תְּהוֹמוֹת נָמִים.


אִם בְּמַרְאוֹת־לֵילִי שְׁחוֹרוֹת אֵלִי שָׁסוּעַ

וּדְמֵי כָּל הַנַּעֲנִים אִם מִפְּצָעָיו זָבִים, –

בִּפְנֵי הַשֶׁמֶשׁ שֶׁל יוֹמִי חָדָשׁ נָגוּהַּ

הַסֵּבֶל הַקּוֹדֵר בְּזֹהַר־נֶחָמוֹת תָּמוּהַּ,


וכְלָ נִקְבֵי־הַיֵּשׁ בְּגִיל תִּקְווֹת רָוִים,

כִּי אֵל נִרְאָה לִי מִשָּׁמַיִם זְהוּבִים.


יֵשׁ וְאֶגְמַע מִכּוֹס חָכְמַת קֹהֶלֶת,

אַךְ גַּם קֻבַּעַת תַּחְתִּיתָהּ לִי לֹא מָרָה,

אֵדַע גַּם מִשְּׁמָרֶיהָ לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת,

הָפֹךְ לְיַ"שׁ צָלוּל, יַדְלִיק בִּי נְהָרָה:


– מָתֹק אוֹר־שֶׁמֶשׁ, שְׂמַח, אֵיפוֹא, בַּחֶלֶד,

וּשְׂרֹף בְּאֵשׁ־לִבְּךָ כָּל נֶגַע בַּצָּרָה,

כָּל יוֹם עָלֶיךָ מִתְחַדֵּשׁ הַפֶּלֶא,

וּבְכָל שְׁעַת־שַׁחְרִית רְאֵה אֶת הַבְּשׂוֹרָה!


כָּל הַנְּחָלִים – הוֹלְכִים־זוֹרְמִים הֵם בְּמִּדְרוֹן

וְנִבְלָעִים בַּיָּם, שֶׁאֲפִיקוֹ – הַמָּוֶת,

וְאַל תֹּאמַר: לַשָּׁוְא חַיַּי! הֵן הֵם דּוֹרוֹן –


וְדַע לִשְׁמוֹר מַתַּת־הָאֵל, גַּם בַּצַּלְמָוֶת

תִּזְרַח לְךָ חַמָּה, אִם לָהּ זָכִיתָ, רֹן

הַכּוֹכָבִים תִּשְׁמַע, אָדָם, רֹן־הָאַלְמָוֶת…


תִּנְשֶׁמֶת־סִיּוּטִים אֵי־מִמְּאוּרָה זוֹחֶלֶת,

עֲטַלֵּפֵי־הָגוּת מֵחֲגָוִים גָּחִים,

נַפְשִׁי בִּי בִּנְּדוּדֵי הַלַּיִל מִתְפַּתֶּלֶת,

וְהִרְהוּרִים – כְּצִפֳּרִים לְכוּדוֹת־פַּחִים,


אֵימִים בִּי מִסְתַַּכְּלוֹת מִתּוֹךְ חֲלַל־כּוּכִים,

וּמַחְשַׁכִּים סְבִיבִי – כְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה אוֹכֶלֶת, –

לֹא אַאֲמִין כִּי עוֹד קַיָּם חוֹף־מִבְטַחִים,

לֹא אַאֲמִין כִּי עוֹד תָּבוֹא שָׁעָה גוֹאֶלֶת…


אַךְ עִם הָנֵץ חַמָּה, כִּי תְּצַיֵּר עַל קִיר

בְּאֶצְבְּעוֹת־זָהָב אֶת צִפֳּרֵי־הַנֹּגַהּ, –

תֵּרֵד לְפֶתַע עַל נַפְשִׁי שְׁכִינַת־הָרֹגַע,


אֲשֶׁר חַיּוֹת־הַשַּׁחַץ שֶׁל הַלֵּיל תַּדְבִּיר, –

כְּרֶגַע מוֹרָאוֹת־עוֹלָם כָּלִיל יִמֹּגּוּ,

נַפְשִׁי אֶת עֶלֶז־קִיּוּמָהּ בָּאֵל תָּשִׁיר.


מַה בֵּין עֵצִים שָׁאוֹן נִטְרָד כֹּה וְנִזְעָם,

זֵרוּז שֶׁל זַרְזִירִים בְּבַלָּהָה נִטְרֶפֶת?

כְּלוּם זוֹ הָאֵימָה עִם שֶׁמֶשׁ נֶעֱרֶבֶת,

אוֹ הִלּוּלָה שְׁחוֹרָה עִם יוֹם אֲשֶׁר יִתַּם?


אַךְ מִן הַבֶּהָלָה נִשְׁמַע אֵי־קוֹל אֵי־שָׁם:

זֶה קוֹל בְּשׂוֹרָה דְמוּמָה כַּטַּל נוֹטֶפֶת,

כִּי אַחֲרֵי שְׁקִיעָה זְרִיחָה לְךָ תִּנְעַם,

כִּי עוֹד תָּשִׁיב הַנֶּפֶשׁ רוּחַ זוֹ צוֹלֶפֶת.


וּמִתְגַּבֵּר הַקּוֹל בְּשִׂיחַ־זַרְזִירִים

בְּמִקְלַט־לֵיל נִטְרָד עַד בֹּקֶר־אוֹר יַבְקִיעַ,

כִּי שֶׁמֶשׁ בַּמָּרוֹם אֶת הַגְּאֻלָּה תַּשְׁמִיעַ,


כִּי, מִחַבְלֵי סִיּוּט לֵילִי מִשְׁתַּחְרְרִים,

יָשׁוּטוּ בְּשָׂדוֹת פּוֹרְחִים, בְּגַרְגְּרִים

אָשְׁרָם לִלְקֹט, וּלְאֵלָם נַפְשָׁם תָּרִיעַ.


…וְיֵשׁ שֶׁבְּאֵימַת־נַפְשִׁי הַיּוֹמְיוֹמִית,

אֲשֶׁר תָּזוּעַ כַּטִּפָּה עַל שְׂפַת־הַשֹּׁקֶת,

יָבֹא לְפֶתַע אשֶׁר לֹא־מוּדָע לִנְשֹׁק אֶת

שׁוּלֶיהָ בְּשָׁעָה בְּרוּכָה זוֹ וּדְמָמִית.


כָּל הָעוֹלָם אֲזַי עֵינוֹ תְּמֵהָה פּוֹקֵחַ:

מַה שַּׁעַט הַסּוּסִים בַּחוּץ נֶאְלָם פִּתְאֹם?

כְּלוּם אוֹר גָּנוּז אֵי־מֵהֵיכָן אוֹפֵף הַיּוֹם

נַפְשִׁי, הַהֲמוּמָה מִקּוֹל הָמוֹן צוֹרֵחַ?


גַּם רֹן הַצִּפֳּרִים עֻלְפֶּה עַל אִילָנוֹת, –

אַךְ אֵלֶם זֶה הַאִם מִתּוֹךְ נַפְשִׁי נוֹבֵעַ

אוֹ בָּא מֵעֵבֶר לַחַיִּים וּבָהּ נוֹגֵעַ?


וְהַפְּלִיאָה בַּכֹּל: הִוְרִידוּ עֲנָנוֹת,

חֶדְוָה מִתְנַדְנְדָה בִּלְבֶן־כְּבָסִים עַל חֶבֶל,

וּבְתּוֹךְ נַפְשִׁי תִּרְעַד נִימַת־עֶדְנָה שֶׁל נֵבֶל.


“בְּדֶרֶךְ־הַיְסוּרִים אֶל הַחֶדְוָה תַּחְתֹּר”

מֵעֵין זֹאת בֶּטְהוֹבֶן אָמַר אֵי־שָׁם אֵי־פַּעַם, –

זֹאת הַתְּבוּנָה, זֹאת הַגְּבוּרָה, כְּמוֹ תּוֹךְ נַהַם־

גַּלֵּי סוּפָה וָחשֶׁךְ לַחְתֹּר אֶל חוֹף־הָאוֹר,


וְזֹאת אוֹמֶרֶת: אִם בְּעֵמֶק־הַבָּכָא תָּשׂוֹר

עִם מַלְאָכִים רָעִים, מוֹנְעִים מִמְּךָ בְּזַעַם

מִנְסוֹק אֶל כּוֹכָבִים, אַל תֵּרָתַע מֵרַעַם־

אֵל־נְקָמוֹת, יִשְׁלַח בְּךָ מַרְאוֹת־מָגוֹר, –


אוֹ־אָז תַּשִּׂיג אֶת הַחֶדְוָה, שֶׁהִיא הַתּוֹךְ

שֶׁל הַקְּלִפָּה, יַטִּיל בְּךָ גוֹרָל שְׁתוּם־עָיִן,

אוֹ־אָז תִּתְפֹּס אֶת הַנִגּוּן, תּוֹסֵס כַּיַּיִן.


בַּיַּעַר, הָרוֹעֵשׁ סְבִיבְךָ, וּבַמָּבוֹךְ

שֶׁל נְתִיבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת תִּלְמַד לִדְרֹךְ

בְּעֹז שֶׁל אֱמוּנָה רָנָה עַד גְּבוּל הָאָיִן.


בִּשְׁעוֹת בְּדִידוּת, כִּי יִלְפְּתֵנִי הַשִּׁעְמוּם,

דּוֹמַנִי כִּי אֶשְׁקַע בְּבוֹר עֲלֵי־שַׁלֶּכֶת,

הַמְּרַשְׁרְשִׁים בְּעֶצֶב־סְתָו, רָטֹב מִבֶּכֶה,

תֵּבֵל אֶרְאֶה מִבַּעַד קִיר־זְכוּכִית אָטוּם,


וְכִבְיָכוֹל אֶשְׁמַע קוֹל אֵת חוֹפֵר, עָמוּם,

וְיֵשׁ שֶׁגַּם אָחוּשׁ, כִּי כַף רַגְלִי דוֹרֶכֶת

עַל עֲצָמוֹת חוֹרְקוֹת דּוּמָם בְּזוֹ שַׁלֶּכֶת,

וְלֹא תֵדַע נַפְשִׁי שֶׁל מִי זֶה מֵת עָלוּם, –


תֵּרֵד שָׁעָה פִּתְאֹם אָז, כְּעַל כַּנְפֵי יוֹנָה,

שְׁכִינָה שֶׁל חֶסֶד־שִׁיר אָז עַל גַבִּי עוֹמֶדֶת,

וְיוּאֲרוּ עֵינַי וְיִתְרַחֵק הַבֶּדֶד,


כְּאִילוּ אָז תֵּבֵל כֻּלָּהּ סְבִיבִי חוֹנָה,

חֶדְוַת־קִיּוּם עַזָּה בְּאֵבָרַי פּוֹשֶׁטֶת,

בְּשַׁלַּכְתִּי שׁוֹפֵעַ מְטַר זְהַב־רִנָּה.


עֵצִים מְעוּרְטָלִים לָרוּחַ הַצּוֹלֶפֶת –

מָה רַב בְּעוֹלָמְךָ הָעֶצֶב, אֱלֹהִים!

הִנֵּה אֵי־נֶפֶשׁ כְּמִתּוֹךְ הָאֵד נִקְלֶפֶת,

נִטְפֵי דְמָעֶיהָ עַל עָלִים נוֹבְלִים זָעִים.


מְגָרְרִים רַגְלֵי־הַדִּכָּאוֹן בְּרוּאִים,

שְׁקוּיֵי קֻבַּעַת כּוֹס שֶׁגִּיל מָרִיר נוֹטֶפֶת,

וְכֹה עַד סַף־קִבְרָם בְּיַד גּוֹרָל דְּחוּיִים, –

שֶׁכֵּן כָּמוֹךָ, אֵל, נִצְחִית גַּם הָעַצֶּבֶת…


אַף עַל פִּי כֵן עֵינִי יַרְהִיב הַפֶּקַע,

הַמְּנַצְנֵץ לָרִאשׁוֹנָה עַל בַּד חָשׂוּף,

אַף כִּי נוֹלַד בָּעֶצֶב וּבְעָצְבּוֹ יָסוּף, –


תַּקְצִיף, אֵיפוֹא, חֶדְוַת־קִיּוּם, וְלוּ לָרֶגַע.

תִּגְמַע אֶת שִׁמְשְׁךָ, אֵלִי, בְּבוּלְמוּס־שֶׁגַע,

וְצָהֲלָה תִּפְרַחַת, עַד כִּי סְתָו יָשׁוּב!…


סְלָעִים מָה הֵם? זַעֲקוֹת מַרְדּוּת

בְּאֵל־יוֹצֵר, וְהוּא קִלְּלָן בְּאֵלֶם,

סִיעַת כַּלְבֵּי־עֲנָק… תִּרְאֶה רַק דְּמוּת־

נִבְחַת הַמֶּרֶד, לְעוֹלָם קָפְאָה בַּסֶּלַע.


רַק רוּחַ הַנִּכְנָף בָּאֳרָנִים – הַפְּדוּת

לְאֵלֶם זֶה נִצְחִי, וּמִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא,

פֶּה נִתַּן אָז לַמָּקוֹם, תִּשְׁמַע אָז הָעֱנוּת

בַּמֶּלֶל מִסָּבִיב, פֻּרְקָן מִזֶּה הַהֶלֶם,


וּבְסוֹד־שִׂיחַ שֶׁל צְמָחִים מִבֵּין סְלָעִים

וּבְרַחַשׁ אֳרָנִים, נוֹשְׂאִים אֶל עָל צַמֶּרֶת,

תִּשְׁמַע קוֹל־הַמְּחָאָה עַל יַד יוֹצֵר עוֹצֶרֶת


כּוֹחוֹת־סְתָרִים, מִבֵּין טְרָשִׁים נוֹבְעִים,

וְיֵשׁ שֶׁלְּךָ נִדְמֶה: הָרִים פִּתְאֹם זָעִים –

וּזְעָקָה זוֹ נֶגֶד חֹק יוֹצֵר אָז נֶעֱקֶרֶת…


מָה עַל אֲדַן חַלּוֹן־בֵּיתִי הוֹמָה צוֹצֶלֶת,

שָׁעָה שֶׁמַּקְהֵלָה שֶׁל בַּעֲלֵי־הַשִּׁיר

לַבֹּקֶר תְּשׁוֹרֵר יַחְדָּיו שִׁירָה צוֹהֶלֶת,

מָה עֹגֶם זֶה קוֹדֵר בְּעֶצֶם יוֹם בָּהִיר?


הַאֵין הֵם נְכָאִים שֶׁל נֶפֶשׁ מִתְאַבֶּלֶת

עַל שֶׁהָיָה וּפַס, וְשֶׁמֶשׁ לֹא תַּחְזִיר

לָעַד, גַּם לֹא תְּקַו לְבוֹא שָׁעָה גּוֹאֶלֶת

לְאָהֳלָהּ, אֲשֶׁר זִכְרוֹ שֶׁל אֶמֶשׁ יַעֲכִיר?


וְאָנֹכִי אוֹהֵב, מִכָּל צְוִיצֵי־הַגִּיל

אֶת הֶמְיָתָהּ הַחַדְגּוֹנִית שֶׁל הַצּוֹצֶלֶת,

וּבְרֹן־הַבֹּקֶר לְקוֹלָהּ לִבִּי יָחִיל,


מִתּוֹךְ זוֹ מְשׁוּבָה, בִּבְדֹלַח מְצַלְצֶלֶת,

אֶשְׁמַע קוֹל הַבְּדִידוּת אֲשֶׁר דֹּם מְיַלֶּלֶת,

בְּלֵב הַמִּתְעַגֵּם טִפַּת־דִּמְעָה יַזִּיל…


מַה־טּוֹב לְהִתְפַּרְקֵד עַל סֶלַע מִתּוֹךְ רֹגַע

וּלְהִסְתַּכֵּל בַּכְּחוֹל מִבֵּין הָאֳרָנִים,

יַרְעִיף עָלֶיךָ נְטָפִים מִגְּבִישֵׁי־נֹגַהּ,

לִבְּךָ נוּגֶה יַצִּיף לְפֶתַע בִּרְנָנִים,


שַׁלְוָה זוֹ מִסָּבִיב תַּאֲפָפְךָ כְּרֶגַע,

יִמֹּגּוּ כְּבַכְּחוֹל עָבֵי־הַיְגוֹנִים

עִם מֶלֶל־אֳרָנִים… מַה צַעַר וּמַה פֶּגַע? –

שְׁכַב, אָדָם, וּשְׁמַע אֶת קוֹל הַמַּעְיָנִים,


הוֹמִים הֵם כָּאן בַּסֵּתֶר, לֹא תִרְאֵם הָעָיִן;

עִם הַיַּרְקוּת הַזּוּ יִפְרַח גַם עוֹלָמְךָ,

עִם קֶצֶב־רַחַשׁ זֶה גַם יִתְפָּעֵם דָּמְךָ;


וְאִם סֶלַע רִפּוּדְךָ – גַם בּוֹ תָּרֹן הָעַיִן,

הַקְשֵׁב כֵּיצַד נוֹבַעַת מִכָּל גִּיד שִׂמְחָה, –

וּשְׂמַח, אָדָם, הַגֶּזַע רַעֲנָן עֲדַיִן!…


יוֹנַי שָׁלַחְתִּי מִשּׁוֹבָךְ לְזֹהַר־תְּכֵלֶת,

וַיַּחְזְרוּ אֵלַי עִם הַצִּיצִים שֶׁל דֻּבְדְּבָן,

כִּי מִסְּבִיבִי הַבֹּקֶר הַשִּׁמְשִׁי עוֹד רָן

וּבְאוֹר טָהוֹר הִזְהִיב דַּפֵּי־קֹהֶלֶת, –


כִּי מַה לִי תְּמוֹל עִם חָכְמָתוֹ נוֹאֶלֶת,

הַבֹּקֶר הַנָּהִיר – אִם הוּא עוֹד לִי נִתָּן –

אֶשְׁלַח יוֹנַי לְמֶרְחַקִּים בְּקֶצֶב־זְמָן,

עִם הַבְּשׂוֹרָה עַל בּוֹא שָׁעָה גּוֹאֶלֶת.


הִנֵּה תֵבֵל עַתָּה לִי כְּכַלָּה צוֹהֶלֶת

בְּיוֹפִי וּבְאַהֲבָה בְּיוֹם־כְּלוּלוֹת…

וְאִם יֶעֱרַב הַיּוֹם? נַפְשִׁי אֵינָהּ שׁוֹאֶלֶת,


כִּי גַם הָעֶרֶב מְגֻוָּן בִּזְהַב־תּוֹחֶלֶת,

וְעַד בּוֹא לֵילִי, עוֹד לִי יְרַנְּנוּ קוֹלוֹת, –

שֶׁכֵּן חַיִּים וּמָוֶת – הִלּוּלוֹת…


סִיעַת שְׁחָפִים מִרְאִי־יַמְּךָ תָּטוּס,

בְּאִי־פְּנִינִים יָנוּחוּ מִן הַסַּעַר, –

וְאַתָּה, אָדָם, לְאָן מֵעָצְבְּךָ תָּנוּס,

וְאַבִּירְךָ מָתַי יַתֵּם הַדַּהַר?


עוֹד רֶגַע וּלְפָנֶיךָ יִסָּגֵר הַשַּׁעַר

אֶל גַּן־אֵל זֶה, בְּדַם־אָדָם רָסוּס,

וְעַל רֹאשְׁךָ יִדֹּם שְׁאוֹן הַיַּעַר, –

וּתְהִי מִתּוֹס נִשְׁכָּח, פַּיְטָן מֵיטוּס…


הַיְצַפְצֵף אֶפְרוֹחַ עוֹד שִׁירְךָ נָטוּשׁ?

בֵּין כֹּה וָכֹה הֵיכָן תִּמְצָא מִבְרָח

מֵרַעַשׁ הַיָּמִים, בָּהֶם לִבְּךָ רָטוּשׁ?


עֵינַיִם פְּקַח וּרְאֵה: הִנֵּה אֶפְרוֹחַ רַךְ

מַצְוִיץ בְּגִיל עַל פְּנֵי יוֹמְךָ אָנוּשׁ, –

קַוֵּה: הַדֻּבְדְּבָן עוֹד בְּגַנְּךָ יִפְרַח…


הָרוּחַ בְּיוֹם־שֶׁמֶשׁ הֶעָלִים טוֹרֶפֶת,

טוֹרֶדֶת מִנּוֹפָם וְהֵם, הַמְּנֻדִּים,

בְּעוֹד שֶׁיַּרְקוּתָם אוֹרָה פּוֹרָה רוֹעֶפֶת,

לָאֶרֶץ מֻטָּלִים, עֲדַיִן חֲרֵדִים


לְחַיָּיתָם, אֲשֶׁר אֶת גְּוִיעָתָם לוֹטֶפֶת,

יוֹנְקִים עוֹד אֶת דִּבְשָׁהּ, אַךְ לִצְדָדִים

הֵם נִזְרָקִים בָּרוּחַ, בַּשׁוֹפָר נוֹשֶׁפֶת,

וְלֶהָרִים זוֹרָה הִיא מַטְלִיּוֹת־הֵדִים…


מָה הֶעָלִים יָפִים בְּזֶה מוֹתָם זָהוּב!

אִם כִּי עָצוּב רַחְשָׁם, אַךְ לֹא דָאוּב,

כִּי יֵעוּדָם קִיְּמוּ, וְאִם עוֹד יוֹם־יוֹמַיִם


אָבִיב חָדָשׁ יָבוֹא וְשׁוּב עֵצָם יָנוּב,

עוֹד הֵם, שֶׁבְּעָפָר כְּפוּשִׁים, מִרְמַס־רַגְלַיִם,

יִזְכּוּ בְּגִלְגּוּלָם לִרְאוֹת אֶת אוֹר־שָׁמָיִם…

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.