ישראל אפרת
אלול כולו חודש של שיר: תשכ“ו–תשל”א
פרטי מהדורת מקור: רמת-גן: אגודת הסופרים העברים בישראל ליד מסדה; 1972

ככל שהקיץ קרב

מאת

ישראל אפרת


כְּכֹל שֶׁהַקַּיִץ קָרֵב

מאת

ישראל אפרת

[כְּכֹל שֶׁהַקַּיִץ קָרֵב] / ישראל אפרת


כְּכֹל שֶׁהַקַּיִץ קָרֵב אל קִצּוֹ

כְּכֹל שֶׁיִּרְחַק

מֵהָעֹל הַיּוֹמִי שֶׁל גָּדוֹל וְיָצוֹר

כֵּן יֻפְשַׁט וְיִדַּק.


רַק כְּתָמִים צְהֻבִּים-אִשִּׁיִּים רוֹטְטִים בָּאֲוִיר

בָּאֵד הַשִּׁמְשִׁי שֶׁל יַעַר בָּצִיר.


רַק דֹּק מַחֲשָׁבָה זָהֳרִית,

שֶׁדְּבָרִים שׁוֹנִים דְּחָקוּהָ עַד כֹּה לְזָוִית,

דּוֹגֶרֶת עַל עַצְמָהּ

פּוֹלֶשֶׁת יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל תּוֹךְ עֹמֶק עַצְמָהּ

תּוֹךְ צְעִיפֵי-צְעִיפִים שֶׁל זָהָב הַנּוֹשְרִים לִבְלִי חֹק

עַד תִּתְמַהּ:

כַּמָּה עֹמֶק תּוֹךְ דֹּק!


כָּךְ יָמִים עַל יָמִים דַּקִּים מִלִּנְגֹּעַ,

דַּקִּים מִלִּגְוֹעַ –


מִשְׁפָּחָה קְטַנָּה

מאת

ישראל אפרת

הוּא יוֹשֵׁב מִנֶּגְדָהּ

בְּאוֹר רַךְ אֲדַמְדַּם שֶׁל מְנוֹרָה מְחֻפָּה,

וְהִיא – כָּל לִבָּהּ בַּעֲרִיסָה מִלְּפָנֶיהָ.

הִיא דוֹבֶרֶת אֵלָיו וְקוֹלָהּ עוֹד חַם,

לַהֲבוֹת הַבָּשָׂר נְמַסּוֹת בַּחֲלֵב הַשָּׁדַיִם –

הֲיוֹדֵעַ תִּינוֹק מַה תְּמִסָּה שֶׁל בְּרָקִים הוּא גוֹמֵעַ

הוּא קָם וְנוֹגֵעַ עֲנֻגּוֹת בִּשְׂפָתָיו

עַל מֵצַח הַבַּת בָּעֲרִיסָה

וְעַל רֹאשׁ הָרַעְיָה.

הִיא לֹוטֶפֶת רֹאשׁוֹ בְּחִבָּה

מַצְבִּיעָה בְּגֵאוּת עַל בִּתָּם הַקְּטַנָּה הַמְנַמְנֶמֶת,

הוּא זוֹקֵף צַוְּארוֹנוֹ וְיוֹצֵא.


בְּגַן הַדֻּבְדְּבָנִים

מאת

ישראל אפרת

א

קָנֶה מִקָּנֶה וְחֻלְיָה מֵחֻלְיָה

הָלוֹךְ וְצַר וְכֵהֶה וּמְחַנֵּק

מַבָּטִי הַנִּדְחָק תּוֹךְ קִמְרוֹנוֹת אֲפֵלִים

עַד אֶשְׁנָב כְּמַטְבֵּעַ קָטָן יִקָּרַע בַּמֶרְחָק

וְיֶלֶד אֶחָד עוֹד פָּעוּט מַשְׁלִיךְ

בְּגָדָיו הַיְשָׁנִים אֶל מִתַּחַת שֻׁלְחָן בַּמִּטְבָּח

עֶרֶב פֶּסַח בַּבֹּקֶר.

– הַאַתָּה הוּא, יַלְדִּי?

עוֹד מַשְׁלִיךְ, רַק מַשְׁלִיךְ?

הוּא מֵעִיף מַבָּטוֹ הָרָחוֹק אֶל מֵעֵבֶר מִזֶּה:

– הַאַתָּה הוּא, סָבִי?

וּמְחַבֵּק מַעֲרֻמָּיו כְּמוֹ בוֹשׁ.

– לֹא, יַלְדִּי, יַלְדֶּךָ.

וּמְחַבֵּק כְּמוֹ בוֹשׁ לְבוּשִׁי.

– הַאַתָּה הוּא, אַתָּה? לָמָּה זֶה

תְּשַׁחֵר אֶת פָּנַי?

מַה תּוּכַל לַחֲזוֹת דֶּרֶךְ זוֹ מִנְהָרָה אֲרֻכָּה?


ב

שֶׁבַע-לֶה, שֶׁבַע-לֶה, צְאִי נָא הֲלוֹם.

עֵינַיִך; פּוֹזְלוֹת כְּמוֹ אֵסֶל עַל שֶֹכֶם

עֵת מָלֵא דְּלִי אֶחָד וְרֵיק הַשֵּׁנִי.


צְאִי נָא הֲלוֹם, פְּלִיאַת חֵן, פְּלִיַאת חֵן.

מִצְחֵךְ לָבָן כְּלַבְנוּת שִׂמְלָתֵך,

לֹא, יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁלָבָן בָּעוֹלָם,

יוֹתֵר אַף מִמַּה שֶּׁמוֹשֵׁך וּמַפְחִיד.


פָּתַחְנוּ אֶת דֶּלֶת הַפַּנִים הַכְּבֵדָה

שֶׁהָיְתָה לְכָל אוֹרֶךְ הַחֹרֶף סְתוּמָה,

וְנִצַּת דֻּבְדְּבָנִים מְמַלֵּאת הַטְּרַקְליִן

גַּלִּים שֶׁל רֵיחוֹת וְצִפֳּרִים לְבָנוֹת.


שֶׁבַע-לֶה, שֶׁבַע-לֶה, פְּלִיאַת הַחֵן

עֲטִי שִׂמְלָתֵךְ וּצְאִי

אֲחַכֶּה בַּגִּנָּה תַחַת עֵץ, תַּחַת אַבָּא.


ג

דּוֹדָה סִימָה שָׁכְבָה בַּמִּטָּה לְיַד הַקִּיר

לְבָנָה וְיָפָה וּסְגוּרַת עַפְעַפַּיִם –

חִישׁ יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים קָרִים וְיִקָּחוּהָ.


וַאֲנִי בַּפְּרוֹזְדוֹר מִסְתַּכֵּל תּוֹךְ הַחֶדֶר

אָחוּז לְלֹא זוּז בִּמְשִׁיכַת הָאֵימָה –

וְאִמָּא דוֹמַעַת מוֹשַׁכְתֵּנִי לָלֶכֶת.


חָזַרְנוּ הַבַּיְתָה וְיָצָאתִי לַחֲשֹׁב

עִם בַּת-שֶׁבַע בְּגַן הָאָבִיב וְהמָּוֶת –

הִיא בָּהֲקָה לְבָנָה פִּי שִׁבְעָה אוֹתוֹ יוֹם.


ד

חֲמִשָּׁה דֻּבְדְּבָנִים: אֶחָד אָב וְאֶחָד אֵם

וּשְׁלֹשָׁה יְלָדִים,

אָנֹכִי תּוֹךְ הָאָב וְהִיא תּוֹךְ הָאֵם.


שׂוֹחַחְתִּי אִתָּהּ מִלִּבְלוּב לְלִבְלוּב

עַל הַצֵּל הַמְלַוֶּה וְשׁוֹתֵק וּמַאֲזִין –

וּפִתְאֹם בָּא קוּסִי אָחִיהָ הָרָם.


לָמָּה לֹא אֲהֵבַנִי אָחִיה הַלָּז?

הוּא נִגַּשׁ אֶל עֵצִי

טִלְטְלוֹ עַד נָפַלְתִּי גָּהוּר עַל קַרְקַע.


הֵגִיחָה אִמִּי וַתִּגְעַר בַּשָּׂטָן

שָׁטְפָה דַּם מִצְחִי

וְחִבְּשָׁה פְּצָעַי בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ


יָשַׁבְתִּי בּוֹדֵד עַל מִפְתַּן אוׁתָהּ דֶּלֶת

הַפְּתוּחָה אֶל הַגַּן

וּבָכִיתִי כָּל פַּעַם שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בְּקוּסִי.


ה

הַלִּבְלוּב כְּבָר סָדִין עַל הַדֶּשֶׁא וְהַפְּרִי

כְּבָר הוֹרִיק עַל כָּל בַּד,

לֹא יָכֹלְתִּי גָּרֵש צִפֳּרִים בְּמַקְלוֹת

מִמַּאֲכָל כֹּה נֶחְמָד.


שָׁכַבְתִּי בַּלֵּיל וּפִתְאֹם דּוֹדָה סִימָה

גּוֹחֶנֶת עָלַי כַּיָּרֵחַ

צָעַקְתִּי בְּקוֹל וְכֻלִּי שְׁטוּף זֵעָה

וּזְרוֹעוֹת לָהּ שׁוֹלֵחַ.


קָפְצָה אִמָּא עָלַי וְטָפְחָה עַל שִׁכְמִי:

וַי לְאִמָּא, ַוי וַי,

לְקָחַתְנִי אֶל חֹם מִטָּתָהּ וְהִכְנִיסָה

צַוָּארָה בִּזְרוֹעַי.


וּבֹּקֶר יָצָאתִי עִם אִמָּא יָחֵף

הַפָּרָה לְלַוּוֹת,

הַמִּרְעֶה יָם שֶׁל טַל עַד צַוָּאר וְשַׁרְבִיט

הָיָה לִי מָשׁוֹט.


וּבְשׁוּבִי גָּמַעְתִּי חָלָב עוֹדוֹ חַם

מֵעָטִין וְקָצוּף –

עוֹד טַעַם הֶחָלָב עַל לְשׁוֹנִי וּרְוָיָה

שֶׁל טַל וּקְנֵי סוּף.

ו

כָּךְ יוֹשִׁיבוּ אוֹתָנוּ לְאַלְתַּר לִמְלָאכָה:

חוּטִים נִתָּנִים, רַק חוּטִים אֲחָדִים,

צָחוֹר וְטָהוֹר כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ

כַּחֲלוֹם בַּעֲרִיסָה

אַךְ בְּהִתְקָרֵב חוּט אֶחָד לַשֵּׁנִי יֵשׁ יֹאחַז

וְהַכֹּל הוֹפֵךְ סְבָךְ שֶׁל עִנּוּי וְעָנֹג,

רְתִיעָה וְכִסּוּף,

וְהָאשֶׁר הָאֱנוֹשִׁי הַשָּׁלֵם יְשַׁגֵּר רְמָזָיו

תָּמִיד מֵעֲנָנִים רְחוֹקִים

וְתָמִיד יִשָּׁאֵר הָאָדָם בְּרָעָב.

– עוֹדְךָ שָׁם, יַלְדִּי?

עוֹד מַשְׁלִיךְ, רַק מַשְׁלִיךְ?

הוּא מְחַבֵּק מַעֲרוֻמָּיו כְּמוֹ בוֹשׁ:

– הַאַתָּה הוּא, אַתָּה?

לָמָּה זֶה תְּעוֹרֵר הֱיוֹתִי בּתַחְתִּית הֱיוֹתְךָ?

מַה תּוּכַל לַחֲזוֹת דֶּרֶךְ זוֹ מִנְהָרָה רְחוֹקָה?



פֶּתַח בָּעֹמֶק

מאת

ישראל אפרת

יֵשׁ פֶּתַח בְעֹמֶק הַפְּנִים אֶל הַיָּם

אֶל מִתַּחַת לְכָל הַגַּלִּים

כְּעֵין בֹּהַק פוֹסְפוֹר.

שָׁם אֲנִי וְאַתָּה בִּתְנוּמָה עִם הַכֹּל,

כָּל פֶּה עֲלֵי אֹזֶן וְכָל אֹזֶן

מְלֵאָה שְׁמִיעָה.

וְכָל מִלָּה פֹּה נַגִּיד עוֹדֶנָּה כֹּה רְדוּמָה,

לְרֶגַע תִּזְקֹף אֶת רֹאשָׁהּ

וּתְשַׁחְרֵר קֶרֶן אוֹר –

וְהִיא מוֹצֵאת אֶת דַּרְכָּה חֲזָרָה אֶל אוֹתָהּ

הָאֹזֶן, אֶל אוֹתוֹ הַפֶּה,

אֶל אוֹתָה הַתְּנוּמָה.


בְּלֵילוֹת אֱלוּל

מאת

ישראל אפרת

אֵין קוֹל, יִתָּכֵן שֶׁאֵין קוֹל, אַךְ יֵשׁ קֶשֶׁב,

וְהָאֹזֶן בּוֹרֶגֶת בִּזְכוּכִית הֶחָלָל


לְנִגּוּן מִמֶּרְחָק שֶׁאוּלַי הוּא עַצְמוֹ

אֵינוֹ אֶלָּא בְּרִיגָה לְהַגִיעַ אֵלֶיהָ.


כָּךְ הַקְשֵׁב נֶאֱחָז עִם הַקְשֵׁב, וְהַקּוֹל

עוֹד אִישׁ לֹא שָׁמַע. אָנוּ שָׁרִים כִּצְרָצַר –


זוּג כְּנָפַיִם אִלְּמוֹת מִתְחַכְּכוֹת זוֹ בָּזוֹ

בְּלֵילוֹת שֶׁל אֱלוּל בְּהִירֵי לִפְנֵי-מָוֶת.


צִפּוֹר נַפְשִׁי

מאת

ישראל אפרת

צִפּוֹר נַפְשִׁי / ישראל אפרת


עַכְשָׁיו צִפּוֹר נַפְשִׁי שָׁרָה

רַק עֵת אֶסְגֹּר חַלּוֹן וָדֶלֶת,

אוֹרִיד הַוִּילָאוֹת.


עַכְשָׁו בֵּינִי לְבֵין הָעוֹלָם

הַחוּט כֹּה דַק,

בְּרֶמֶז קַל יֵצֵא אֶת הַחֶדֶר.


אוֹמְרִים שֶׁהַצִּפּוֹר שָׁרָה

בְּיֶתֶר מְתִיקוּת

עֵת תְּעֻוַּר.


יֵשׁ יָמִים

מאת

ישראל אפרת

יֵשׁ יָמִים שֶׁעֲצָמִים מִתְנַדְּפִים וְאֵינָם

וַאֲנִי צָף כְּמוֹ יָצוּף הָעִוֵּר

תּוֹךְ נִגּוּן שֶׁמַּקְלוׁ הָאָרֹךְ הַלָּבָן

מֵפִיק מֵאַבְנֵי הַמַּרְצֶפֶת.

יֵשׁ יָמִים אֶתְהַלֵּךְ בְּעוֹלָם אֵין-עוֹלָם

וְכָל חוּשַׁי פְּעוּרֵי תְּמִיהָה,

יֵשׁ מַשִּׁיר הָעוֹלָם בְּגָדָיו וּמְנַסֶּה

עַל גֵּווֹ הָעֵירֹם אֶת נַפְשִׁי.


הַלֵּב חַי אֶת חַיָיו

מאת

ישראל אפרת

לְשׁוֹנוֹת עַלִּיזוֹת תּוֹךְ הָאָח הַמְבֹעֶרֶת

וְשׁלְוָה לֹא מָפְרַעַת בַּבַּיִת – פִּתְאֹם

תִּתְפָּרֵץ אֲנָחָה


תִּתְפָּרֵץ תִּתְרוֹצֵץ בָּאֲפֵלָה הָאֲדֻמָּה

תִּתְחַנֵּן מִצֵּל חַם אֶל צֵל חַם עַל הַקִּיר

עַד תֵּצֵא לְלֵיל קַר –


בְּעוֹד אֲנַחְנוּ צוֹפִים בִּדְמָמָה לֹא מָפְרַעַת

בִּלְשׁוֹנוֹת הַשַּׁלְהֶבֶת.



ביולוגיה ימית

מאת

ישראל אפרת

בִּיוֹלוֹגִיָּה יַמִּית / ישראל אפרת


יֵשׁ יָם תַּחַת יָם תַּחַת יָם

שָׁם כָּל הַדָּגִים סַגִּיאֵי נְהוֹר

עוֹטֵי טַלִּיתוֹת שֶׁל תִּפְאֶרֶת.


וְאַטְאַט אֵי-בַדֶּרֶךְ אֶל עָל

נִקְרָעוֹת הָעֵינַיִם נוֹשֶׁרֶת תִּפְאֶרֶת

עַל הַתַּחְתִּית הָעִוֶּרֶת.


יֵשׁ יָם תַּחַת יָם תַּחַת יָם –

עֲדִינֵי שִׁירָאִין וּגְוָנִים לוֹהֲטִים

גַּלִּים דּוֹמְמִים יֵדָעוּם.


בֵּין אִי-אֶפְשָׁר

מאת

ישראל אפרת

[בֵּין אִי-אֶפְשָׁר] / ישראל אפרת


בֵּין אִי-אֶפְשָׁר לְאִי-מוּבָן

אֲנִי אַתָּה וְהוּא רוֹכְבִים

עַל חֲמוֹר לָבָן.


בֵּין אִי-מוּבָן לְאִי-אֶפְשָׁר –

עִתִּים מַלְאָךְ מוּל הַחֲמוֹר

בַּשְּׁבִיל הַצַּר.


גָּדֵר מִזֶּה גָּדֵר מִזֶּה

וְהָרֶגֶל עִם כָּל פְּנוֹת נִלְחֶצֶת

אֶל קִיר קָשֶׁה.


וְאֵין מָקוֹם לְהִסְתּוֹבֵב,

לַחֲזוֹר לָרְחוֹב שָׁם לֹא הָיָה

הַצַּד כְּאֵב.


עֵץ הַבַּנְיָן

מאת

ישראל אפרת

לי' בת מרים


דְּרוֹמִית דְּרוֹמִית מִמְּקוֹם שָׁם גַּרְתִּי אָז

רָאִיתִי מַרְאֶה זֶה לִפְאַת הַדֶּרֶךְ:

כְּקִיר יָרֹק אָרֹךְ, כְּחוֹמַת גַּן,

עִם שְׁעָרִים מְחֻדָּדִים זֶה עַל יַד זֶה,

עוֹד קָט עֲשֶׂרֶת הָאַחִים יָבוֹאוּ

אִישׁ אִישׁ בְּשַֹעֲרוֹ מִפַּחַד עֵין הָרָע –

וְכָּל הַקִּיר אֵינוֹ אֶלָּא עֵץ אֶחָד

כְּאִישׁ מִזְרָח הוֹלֵךְ וְקַד, הוֹלֵך

וְקַד בְּפֶלֶל. – –

לֹא דָּמִיתִי בִּנְדוּדַי לְשׁוּם אָדָם,

נְדוּדִים לְלֹא עֲקֹר. רַגְלִי

עוֹד תְּקוּעָה אֵיתָן כְּמוֹ בְּעֹמֶק

לֵב אֲדָמָה וְצִיר הַהֲוָיָה

וּכְבָר רֶטֶט פִּתְאֹמִי מַפְלִיא גֵּוִי –

מִי-מָה? –

רֹאשִׁי יוֹצֵא וּמִתְקַשֵּׁת כְּשֶל גָּמָל,

יוֹרֵד וּמִדַּלְדֵּל עַד גַּעַת בַּקַּרְקַע

שָׁם יֵאָחֵז עָמֹק וִיהִי לְשֹׁרֶש

אִילָן חָדָשׁ,

וְהַכֹּל דְּמִי-שֶׁמֶשׁ וְגִדּוּל וְרֹן כָּנָף.

וּפֶתַע מַשֶּׁהוּ מַאֲפִיל מַסְמִיךְ,

תּוֹלַעַת יְרֻקָּה זוֹחֶלֶת בְּאִישׁוֹן עַיִן,

וְשׁוּב כְּפִיפָה אֶל הַמִּכָּאן-וְהָלְאָה

וְשֹוּב מִשְׂחָק שֶׁל רֹאשׁ וְשֹׁרֶשׁ כְּמוֹ

חֲלִיפֵי רַגְלַיִם בַּהֲלִיכָה

וְכָל גֵּוִי פַּסַּגִ’ים מְחֻדָּדִים

מְטַיְלִים בָּם גָּעְגּוּעִים הָלוֹךְ וָשׁוֹב

כְּמוֹ צַלְיָנִים מְנוֹפְפֵי הוֹשַׁעְנוֹת – –

יָכוֹל, אָמַרְתִּי לַחֲבֵרִי, שֶׁתִּתְקַנֵּא בּוֹ?

רַב שָׁרָשִׁים, רַב אֲדָמָה, רַב יְנִיקוֹת,

הַרְבֵּה כָּבוּשׁ וְלֹא אָבוּד מְאוּם,

וְשַׁחַק וַאֲדָמָה מְגוּרֵי סֵרוּג

וְאֶחָד יוֹצֵק רָזָיו אֶל תוּךְ שֵׁנִי,

אָז אֹזֶן הַט וּשְׁמַע

הֶמְיָה כְּמוֹ תַחַת כֹּחַ מְעַנֶּה:

רַב-רַב לִי, אֱלֹהֵי הַיַעַר,

קָרֵר מִצְחִי, אֶעֱמֹד יָשָׁר.


אֳפָקִים

מאת

ישראל אפרת

בְּכָל שׁוּלֵי הָאֹפֶק מִסָּבִיב

פַּרְצוּפִים רוֹמְזִים בְּאוֹר

בְּאוֹר חוֹזֵר אֶל אוֹר חוֹזֵר מִנֶּגֶד,

שֶׁל אוֹר חוֹזֵר מֵאוֹר נִשְׁכַּח אַיֵּהוּ –

הָאֳפָקִים שָׂחִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ

וַאֲנִי בְּלִי בִין בְּאֶמְצַע שִׂיחַ רָם.

בְּכָל שׁוּלֵי הָאֹפֶק מִסָּבִיב

נִצָּבִים אוֹרוֹת, קְרִיצוֹת, קְרִיאוֹת.

מִלִּים מְעֻגָּלוֹת בְּהִירוֹת עַיִן

כְּמוֹ לְבָנוֹת מְלֵאוֹת עוֹמְדוֹת בַּטּוּר עַל דַּף מִזְנוֹן

וַאֲנִי אֲבוֹי כְּיֶלֶד קָט קְצַר זְרוֹעַ

כֵּס עַל כֵּס וְלֹא יָכוֹל לִנְגּוֹעַ.


נַרְקִיס

מאת

ישראל אפרת

נַרְקִיס / ישראל אפרת


פֶּצַע בַּלֵּב לֹא יַאְדִּים כְּמוֹ וֶרֶד

וּמִדָּם לֹא יַרְטִיב –

הוּא עַצְמוֹ כָּל הַלֵּב, כָּל הַנֶּפֶשׁ.


כֻּלּוֹ מְכֻנָּס אֶל עַצְמוֹ, כֻּלּוֹ מְחֻדָּד

אֶל חֻדּוֹ שֶׁל עַצְמוֹ –

חֹד עִם חֹד מִתְנַשֵׁק


כְּמוֹ זוּג צִפָּרוֹת לְבָנוֹת עַל חוּט דַּק שֶׁל אָבִיב


אוֹ בִּסְגִירוּת עֲמֻקָּה שֶׁל בְּאֵר

לְיַד רְאִי מְרֻבָּע וְאָפֵל

הוּא יוֹשֵׁב וְצוֹפֶה וְתוֹהֶה –


מַה גִּיל אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ כְּאֵב?


תְּחוּשָׁה

מאת

ישראל אפרת

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

מַה זּוֹכֵר כָּאן בְּשָׂרִי הָאָטוּם שֶׁמֹּחִי

כְּבָר שָׁכַח?

מַה הִנְעִים לִי הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת, מַה נִּיחוֹחַ

עָדִין עוֹד דָּבֵק בָּהּ

כְּקִיטוֹר מִתְרַפֵּק עַל כְּבִישׁ לַח מֵאֲחוֹרֵי

רַכֶּבֶת רָצָה

אוֹ כְּבִישִׁי הָעִקֵּשׁ מַחֲזִיק וְלֹא יִרֶף

בַּקְּווּצוֹת הֶעָפוֹת שֶׁל קִיטוֹר?

מַה דְּמֻיּוֹת מִתְהַלְּכוֹת בֵּין הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת

וּבְשָׂרִי הַנִּפְרָם הַנִּפְעָר?

כְּמוֹ חוֹזְרוֹת הֵן הַבַּיְתָה כֻּלָּן לְעֵת עֶרֶב

עֲיֵפוֹת וּמְתוּקוֹת

לְעֵת עֶרֶב לִפְנֵי הִסָּגֵר דְּלָתוֹת –

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.


אַהֲבָה מֵתָה

מאת

ישראל אפרת

הִיא גָרָה מִלְּפָנִים עִם אֵם בְּבַיִת זֶה

בּוֹ לְבַדָּה עַכְשָׁו, עַל שְׂפַת גַּלִּים

חוֹבְטִים כִּתְבִיעַת נֵצַח עַל סְלָעִים.

הָאֵם הָלְכָה זֶה כְבָר וְחִשּׁוּק שְׁתֵּיהֶן

נִשְׁאַר קַרְחִי עַל מַעֲרֻמֵּי מָתְנֶיהָ.

פַּעַם רָאֲתָה תְּמוּנָה שְׁחוּמָה שֶׁל מְשׁוֹרֵר

בְּבֹהַק דַּף עִתּוֹן שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן

וַתֵּלֶךְ וַתָּבֵא נֵרוֹת גְּבוֹהִים

וְהִדְלִיָקה לְפָנָיו עַל שֻׁלְחָנָהּ.

כֵּן פַּעַם, אוֹמְרִים, הָיְתָה מְאֹד נָאוָה

וְהָיוּ דּוֹפְקִים רַבִּים גַּם עַל דַּלְתָּה

אַךְ מַשֶּׁהוּ מֵת בָּהָה תָּמִיד מִבַּעַד יָפְיָה.

וּמָוֶת וְחַיִים יֶשׁ יִסְתַּדְּרוּ

אַף בְּמָעוֹן אֶחָד, מוֹתְחִים קַו גִּיר

כָּבֵד עַל הָרִצְפָּה וְאֵין עוֹבְרִים.

וַעֲדַיִן יֵשׁ תֵּצֵא עִם בֹּקֶר לַגָּדֵר

תַּאֲהִיל הַצִּדָּה עַל עֵינֶיהָ: הַמְשׁוֹרֵר

צָרִיךְ לָבוֹא אֵלֶיהָ בַמִּשְׁעוֹל.


אֵפֶר

מאת

ישראל אפרת

עַכְשָׁו הֵן עָפוֹת שְׁיָרוֹת שְׁיָרוֹת

כְּחֻפּוֹת שֶׁל רֶמֶץ שָׁחוֹר בָּעֲנָנִים

לִפְנֵי צָהֳרַיִם וְאַחַר לִפְנוֹת עֶרֶב

הִתְעוֹפֵף וְחָזוֹר וִימִינָה וּשְׂמֹאלָה

תּוֹךְ טֶקֶס אַטְאַט, תּוֹךְ מָחוֹל שֶׁל כְּנִיעָה.

רְאֵה, כָּל קֵיצַי הַשְּׂרוּפִים הָיוּ

לִכְנָפַיִם קְטַנּוֹת, לֹא יוֹתֵר,

מִתְעוֹפְפוֹת לַמֶּרְחָק, לַמִּדְבָּר, לְסִינַי.

רַק בֵּין לַיְלָה לְשַׁחַר עוֹד יֵשׁ וְאַאֲזִין

הָאֵפֶר רוֹנֵן בְּעֹז עַל גַּגִּי

כִּכְלֵי זֶמֶר מְלַוִּים מְחֻתָּנִים אֶל בֵּיתָם

בַּעֲיָרָתִי הַמֵּתָה

מְלַוִּים מְתוּקוֹת מְחֻתָּנִים מֵתִים

אֶל בֵּיתָם בִּקְצֵה לַיְלָה.

כָּל קֵיצַי הַשְּׂרוּפִים רוֹנְנִים עַל גַּנִּי –

כל הים השטוח אפור

מאת

ישראל אפרת


קוֹנְכִית

מאת

ישראל אפרת

קוֹנְכִית / ישראל אפרת


כָּל הַיָּם הַשָּׁטוּחַ אָפֹר לְפָנַי

וַעֲקֻמּוֹת תְּפּוחוֹת שֶׁל עָנָן עַל רֹאשִׁי

וּנְקִיק אֹפֶק עָמֹק הַבּוֹעֵר שָׁם אָדֹם בַּמַּעֲרָב

כַּחֲתִיכוֹת בָּשָׂר חַי עַל שַׁפּוּד –

קוֹנְכִית אַחַת וִיחִידָה שֶׁתּוֹכָהּ אָנֹכִי מְסֻגָּר


אֲנִי נִשְׁעָן עַל הַגָּדֵר וְתוֹהֶה: בְּהָרֵם

אֱלֹהִים אֶת הַכֹּל אֶל אָזְנוֹ

הֲיַאֲזִין רַק הֶמְיַת הַיָּם הַגָּדוֹל,

אוֹ גַּם אוֹתִי, גַּם אוֹתִי,


כַּאֲשֶׁר יֵשׁ רְגָעִים עֵת הוּא וַאֲנִי

נָמִיר מְקוֹמוֹת וְאֶשְׁמַע הֶמְיָתוֹ.


שְׁקִיעָה בְּחֹרְשָה

מאת

ישראל אפרת

מַה סִּפּוּר מְרַתֵּק מְסַפֶּרֶת שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת

לָאֳרָנִים צְעִירִים בַּחֹרְשָׁה בְּגַנִּי!

שֶֹקֶט צוֹנֵחֵ פִּתְאֹם. מֵאָחוֹר

פְּקוּחָה עַיִן מֵתָה וְשׁוֹמֶרֶת.

צְלָלִים גְּהוּרִים עַל קַרְקַע, פֹּה וָשָׁם

מוּרָם רֶגֶל אוֹ רֹאשׁ.

וְהַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹקֶדֶת יוֹשֶׁבֶת בְּאֶמְצַע כְּמַלְכָּה

זְקֵנָה אֲרֻכַּת הַמַּטֶּה עִם גֻּלַּת הַכֶּסֶף,

וָאֳרָנִים וּצְלָלִים מִתְקָרְבִים זֶה לָזֶה

יוֹתֵר וְיוֹתֵר –


וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ קָמָה וְיוֹצֵאת הַחֹרְשָׁה

כֻּלָּה גּוּשׁ אֶחָד שֶׁל הַקְשֵׁב וְהַקְשֵׁב

לְסִפּוּר כְּבָר חָדַל –


אוּלַי כְּמוֹ בְּעֹמֶק עָמְקוֹ כָּל דּוֹמֵם –


שְׁנֵי דוֹדִים

מאת

ישראל אפרת

לְדוֹדִי הָאֶחָד יֵשׁ שְׁנֵי בָּתִּים

וּמוֹצִיא כָּל הַזְּמַן בִּנְדֹד

מִבַּיִת לְבַיִת הָלוֹךְ וְחָזוֹר –

וְחַי מִבַּחוּץ זֶה הַדּוֹד.


וּלְדוֹדִי הַשֵּׁנִי אֵין בַּיִת בִּכְלָל

וְלֹא יְהֵא הַדָּבָר לוֹ לִגְנַאי

כִּי הַחוּץ פּוֹתֵחַ לוֹ דְּלָתָיו לִרְוָחָה

וּמַכְנִיסֵהוּ לִפְנִים וְלִפְנַי.


רֵיקוּת

מאת

ישראל אפרת

רֵיקוּת תּוֹךְ רֵיקוּת מִתְנוֹעַעַת וְאֵין

אַף צְרִימָה שֶׁל חִכּוּךְ גַּלְגַּלִים.


לוּ אַךְ הָיָה לָנוּ יֵשׁ שֶׁאֵינֶנּוּ

הָיִינוּ מִתְהַלְּכִים בְּמַחְסוֹר.


כִּי אָדָם גַּם בִּכְפָר גַּם בְּקֶרֶת

צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּמִסְגֶּרֶת.


אַךְ רֵיקוּת תּוֹךְ רֵיקוּת מִתְנוֹעַעַת

וְאֵין אַף צְרִימָה שֶׁל חִכּוּךְ.


בְּלִי דֶלֶת

מאת

ישראל אפרת

בְּלִי דֶלֶת / ישראל אפרת


עָמֹק עָמֹק עוֹד יֵשׁ אֲשֶׁר

עֵת נְשַׁוַּע יַעֲנֵנוּ מִי.


אַךְ גַּם שַֹוְעָה גַם הַמַּעֲנֶה –

קוֹלָם כָּלוּא, גַּעְגַּע אַוָּז.


כָּךְ מְבֻתָּר הַלֵּב בַּתָּוֶךְ:

מַחֲצִית כּוֹרַעַת לְמַחֲצִית.


אַךְ יֵשׁ נֵרֵד וּנְגַשֵּׁש בָּאֹפֶל:

הָיְתָה

פֹּה דֶּלֶת אֶל הַחוּץ – אַיָּהּ?


הַתַּיִל הַדַּק

מאת

ישראל אפרת

אוּלַי הַכְּאֵב שֶׁאֵינֶנּוּ כְּאֵב

בְּשׁוּם אֲתַר אוֹ אֵיבָר שֶׁבַּגּוּף אֵינוֹ אֶלָּא

דְּקִירַת הָאֲנִי בַּבָּשָׂר הַכְּלָלִי,

הַתַּיִל הַדַּק שֶׁהֻשְֹחַל מִבִּפְנִים

עַד לַיָּם שָׁם כֻּלָּנוּ צְנֵפָה עֲרֻמָּה

וּפִיךָ שׁוֹכֵב סַנְוֵרִים עַל אָזְנִי

(כִּי אֵיפֹה שְׁמִיעָה כְּמוֹ בֵין כּוֹאֲבִים?)

וְעָמֹק יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד לַיָּם

שֶׁל שְׁמָמָה וּנְהִי רוּחַ קִצְרַת הָרוּחַ –

אוּלַי כָּל אֶצְבַּע שְׁלוּחָה אֶל הַלֵּב

בּוֹרֶזֶת אֶת לֵב אֱלֹהִים?


אֵי מָקוֹם שָׁם חָדֵל הָאֲנִי שֶׁל אָדָם,

אֵי מָקוֹם שָׁם יַתְחִיל?



כַּפּוֹת

מאת

ישראל אפרת

כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם נָעוֹת בְּלִי הֶכְרֵעַ

לְכָאן וּלְכָאן, וְהַמֹּחַ

הָאַחֲרַאי כִּבְיָכוֹל, וְחָלִילָה מֵרָז,

בּוֹחֵר וְאוֹמֵר אֶת דְּבָרוֹ וְנִפְטָר.

אַךְ הָרֶגֶשׁ רוֹטֵט בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים

כַּעֲלֵה הַזָּהָב בֵּין קָטְבֵי הַחַשְׁמַל

וּבְרֶגַע נַחְתֹּר לְהַרְגִּישׁ מְצִיאוּת

נְמַשֵּׁשׁ אֶת הַחוּט הָאָפֵל שֶׁל הָאַיִן

וּשְׁנֵיהֶם מְצַחְצְחִים זֶה אֶת זֶה כִּכְנָפַיִם

(כְּנָפַיִם שֶׁל מָה, אוֹ אוּלַי – שֶׁל מִי?)

וְכָל נִגּוּנֵינוּ יָגוֹן, כָּל יָגוֹן

הַקְדָּמָה לְנִגּוּן.

[


שִׁעוּר בִּיּוֹלוֹגִי לִילָדִים

מאת

ישראל אפרת

שִׁעוּר בִּיּוֹלוֹגִי לִילָדִים / ישראל אפרת


פְּרָחִים נוֹלָדִים מִכִּסּוּפֵי אֲדָמָה

לִמְשׁוּבַת כּוֹכָבִים.


כּוֹכָבִים נוֹלָדִים מִכִּסּוּפֵי הַשָּׁמַיִם

לְעַפְעַפֵּי אֲנָשִׁים.


אֲנָשִׁים נוֹלָדִים מִכִּסּוּפֵי כָּל הַיְקוּם

אֶל מִחוּץ, אֶל מֵעֵבֶר.


הַמֵּעֵבֶר נוֹלָד – לֹא, לֹא, יְלָדַי:

הוּא הָיָה בְּרֵאשִׁית.


כַּסְפִּית

מאת

ישראל אפרת

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי

אָבִי הָיָה מֵבִיא לִי טִפַּת כֶּסֶף חַי

שֶׁבְּאֶצְבַּע יַלְדוּתִי דָּלַקְתִּי אַחֲרֶיהָ

לָחוּשׁ מַתַּכְתָּהּ הַנּוֹזְלִית –

רְדַפְתִּיהָ מְלֹא כָּל הַשֻּׁלְחָן

עַד גָּלְשָׁה וְאָבְדָה בְּגֻמָּה בֵּין קֹרְשֵׁי הָרִצְפָּה.

טִפַּת כֶּסֶף חַי הָפְכָה בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן טִפַּת זְמַן

שֶׁבְּאֶצְבַּע שִׂיא חַיַּי אֲנִי דוֹלֵק אַחֲרֶיהָ,

אַחֲרֵי מַתַּכְתָּהּ הַנּוֹזְלִית,

תְּנוּעָתָהּ לְלֹא מָה,

דִמְמָתָהּ הָעוֹגֶמֶת –

לָחוּשׁ טִפַּת זְמַן בְּכָרִיּוֹת רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתַי

כְּזִמְזוּם שֶׁל זְבוּב –

רוּחִי הַתּוֹהָה עוֹד רוֹדֶפֶת אַחֲרֶיהָ מְלֹא כָל הַשֻּׁלְחָן

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי


שַׁחֲרִית בַּסְּתָו

מאת

ישראל אפרת

שַׁחֲרִית בַּסְּתָו / ישראל אפרת


רַךְ הָעֵיַנִים הַסְּתָו

וְהָאֹפֶק הַחַד עַל הַיָּם חוֹתֵךְ אִישׁוֹנָיו

כִּרְסִיֵסי זְגוּגִית.


פּוֹרֵשׂ הַסְּתָו וִיָלאוֹת שְׁחֻמִּים אֲפֹרִים

כְּעָלִים בַּשַּׁלֶּכֶת

וְהַקַּו הַבָּהִיר הַהֶגְיוֹנִי נֶעְלָם.


וְּהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה מֵאָחוֹר, מִסְתַּכֵּל בָּאַפְרוּרִית

עַד תַּזְהִיר כָּרְאִי

עַד תַּז נִיצוֹצוֹת כְּרוֹמֶזֶת.


וּמַעְלָה וּמַטָּה מִתְמַזְּגִים לְטִשְׁטוּשׁ לְבַנְבַן

וְהַסְּתָו בַּגִּנָּה מְנַמְנֵם, תּוֹלֶה שְׂפָתָיו

וְיוֹנֵק מִשָּׁדַיִם כְּבֵדִים.


כִּכָּר בִּצְפַת

מאת

ישראל אפרת

כִּכָּר כְּכוֹכָב שֶׁל זְגוּגִית מְסֻדֶּקֶת:

כָּל הַצַּעַד פִּנָּה וְאָן פְּנוֹת

אִם הַצַּעַד הַבָּא שׁוּב פִּנָּה

וּבְעָיָה בְּלִי חָשָׂךְ?

וְאָדָם לֹא יָבוֹא מֵרְחוֹב, הוּא מוֹפִיעַ

פִּתְאֹם לְפָנֶיָך,

וְעוֹדְךָ מִסְתַּכֵּל בְּאֵשׁ זְקָנוֹ וּבְעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת

הוּא עוֹבֵר עַל יָדְךָ וְנֶעְלָם.

וְשׁוּב בָּא אָדָם, שֶׁמָּא זֶה שֶׁלְּפָנָיו?

כֵּן, זֶה שֶׁלְּפָנָיו

בְּעִגּוּל שֶׁחֶצְיוֹ מְסֻתָּר כַיָּרֵחַ –

כָּךְ כֻּלָּנוּ אוּלַי

חֲצִי אוֹר וַחֲצִי אֹפֶל בִּנְדֹד גַּלְגַּלִּי

עַד הוֹלֵךְ וְנִרְדָּם הָעוֹלָם בְּרִשְׁתוֹת יְרֵחוֹת –

וּמִמַּעַל מִשְּׂמֹאל בְּנָתִיב מְשֻׁפָּע שֶׁל קִטְעֵי מַעֲלוֹת

כְּגוּף מְשֻׁפֵּה צְלָעוֹת מִתְעַוֵּת

בִּרְזוֹן אֶצְבְּעוֹתָיו הַיְרֻקּוֹת

מִמָּבוֹךְ מִגַּלְגַּל, לַמֶּרְחָב הַגָּבוֹהַּ –


צְפַת לֹא מָקוֹם בַּגָּלִיל,

הִיא תַבְנִית הָאָדָם.



בְּמִסְעָדָה עֲמָמִית

מאת

ישראל אפרת

רַק אֹזֶן אִלֶּמֶת הָיִיתִי. יָדַעְתִי

כָּל עוֹד אַתְּ שָׂחָה

בְּטוּחָה אַתְּ מִפְּנֵי מְעַנַּיִךְ

וְעֵינַיִךְ שְׁחוֹרוֹת בּוֹהֲקוֹת כְּעַכְבָּר

וְחִיּוּךְ-לְעַצְמוֹ יֵשׁ יוֹפִיעַ

כְּטִפַּת דֶּמַע כְּחֻלָּה בְּאֵשׁ לְחָיַיִךְ –

רַק אֹזֶן אִלֶּמֶת הָיִיתִי בְּיָמִים אֲפֹרִים,

וְאַיֵּךְ?

הַעוֹדֵךְ חַיָּה אֵישָׁם וְהִכַּרְתְּ: לֹא כְדָאי

לִהְיוֹת כֶּתֶם שֶׁל צֶבַע בָּאֲוִיר הָאָפֹר שֶׁל אַחֵר,

אוֹ שִׂכְלֵךְ לֹא נָשָׂא בֶּרֶז זֶה מְטַפְטֵף תּוֹךְ נַפְשֵׁךְ

וְהִנָּךְ מִתְגּוֹרֶרֶת כָּעֵת בְּאַחַד הַמְּעוֹנוֹת

שֶׁל צַעֲדֵי דְּמָמָה וּפִתְאֹמֵי צְעָקָה?

וְאַף שְׁמֵךְ לֹא שָׁאַלְת


הַמַּסְלוּל

מאת

ישראל אפרת

מַה צַּר וְאָנוּס הַמַּסְלוּל בֹּו נֵלֵךְ

וּמַה חִישׁ יֵעָלֵם,


צַעַד אֶחָד אֶל הַצַּד וְהִנְּךָ

תּוֹךְ יַעַר סָבוּךְ


אֶחָד וְאֶחָד וּבְהִסּוּס וְעָפִים

עֲנָפִים בִּילֵל


לֹא תִישַׁן כָּל הַלֵּיל אִם תַּאֲזִין לְמִקְצָת

מֵאֲשֶׁר בִּשְׁכֵנוּת


רַק צַעַד אֶחָד אֶל הַצַּד, וּתְהוֹם –

חֲזָרָה לַמָּקוֹם


תַּעֲלוּמָה

מאת

ישראל אפרת

לְכָל אָדָם יֵשׁ חֶדֶר

עָמֹק בַּלֵּב

שָׁם לֹא יַזְמִין אוֹרֵח.

עָמֹק בַּלֵּב, בִּדְבִיר

הַצַּעַר

יַעֲבֹד אֱלוֹהַּ בְּשִׂמְחָה.

שָׁם לֹא יַזְמִין אוֹרֵחַ,

שָׁם לֹא יַזְמִין עַצְמוֹ –


שִׁירִים לְרַעְיָה

מאת

ישראל אפרת

שִׁירִים לְרַעְיָה / ישראל אפרת


א. עוֹלָם רָחוֹק


עִם שַׁחַר יֵשׁ אֶלְפֹּת בַּעֲנִיווּת

גֵּאָה גֵּוךְ הַדַּק –

עוֹלָם רָחוֹק רָחוֹק וּבְתוֹךְ זְרוֹעִי.


וּמִתְחַוֵּר לִי קְצָת מִסּוֹד חַיַּי

(הֲרֵי אַתְּ לִי מֵמַד

הָעֹמֶק הַבּוֹעֵר בְּתוֹךְ רְאִי):


תָּמִיד זֶה מְשָׁכָנִי וּכְמִכְוַת

זָרוֹת חַשְׁתִּי עוֹלָם,

תָּמִיד גִּשְּׁשָׁה כָּפִּי אֶל עֵבֶר גֶּחָלִים.


תּוֹדָה שֶׁלֹּא הִשְׁלַמְתְּ בֵּין נִגּוּדַי: אֲנִי-אֲנִי

וְהַנֵּכָר

וְחוּש אֶחָד הַדֶּלֶק לַשֵּׁנִי.


ב. צָדַקְתְּ אֲפֵלָה


רְאִי, אַתְּ עוֹרֶפֶת כָּל מִלָּה מְהַרְהֶרֶת מִפִּי

כִּבְלַהַט הַחֶרֶב שֶׁל כְּרוּב

עַד פָּנַיִךְ אֲטוּמוֹת בְּלִי פֶה בְּלִי עֵינַיִם:

מִי אַתְּ?


אָז תִּגְּשִׁי וְכַפּוֹת רַגְלַיִךְ הַיְחֵפוֹת

טוֹבְלוֹת בִּשְׁלוּלִית דַּם מִלַּי

וּזְרוֹעוֹתַיִךְ פְּתוּחוֹת, מוּשָׁטוֹת –


יָדַעְתִּי, צָדַקְתְּ, אֲפֵלָה, עַזַּת הַתְּנַאי,

אַךְ אָנָה אוֹלִיךְ אֶת שֶׁמֶן אוֹרִי

פְּתִילָתִי הַיּוֹנֶקֶת

מַתִּיָזה טִפּוֹת שֶׁמֶן צוֹרְבוֹת עַל צְחוֹר כְּנָפַיִךְ?


וּרְאִי, אֵיךְ הוּמְרוּ תַּפְקִידֵינוּ, נַפְשִׁי, כָּרָאוּי

עֵת הַגֶּבֶר לֹא אֵל –


ג. שֶׁמֶשׁ אַחַת וְיָרֵחַ


עוֹד גָּנוּז לָנוּ רֶגַע עֵת שׁוּב נִפָּגֵשׁ,

שׁוּב בּוֹ בַּמָּקוֹם וּבְדִיּוּק בּוֹ בַּזְמַן


וְהָיִית כְּמוֹ אָז, גַּם אֲנִי כֻּלִּי אָז,

עֵת לְכָל שְׁנוֹת חַיֵּינוּ דּוֹמַמְתְּ

שֶׁמֶשׁ אַחַת וְיָרֵחַ


וְצַר לֹא יִהְיֶה עַל יָמִים אֲרֻכִּים שֶׁל מֶרְחָק:

כָּל חֲלוֹם מְסֻגָּר בְּלִי אֶתְמוֹל בְּלִי מָחָר

כְּבֵיָצה לְבָנָה מֵהַלַּיְלָה,

נִכָּנֵס אֶל הַחֲלוֹם


וַאֲפֵלָה לֹא תִּהְיֶה אֲפֵלָה וּמֵצַר

יִרְחַב כָּעוֹלָם,

הוֹ אַתְּ הַמְּלֵאוּת שֶׁתָּמִיד יְרֵאתִיה ָ –

לָמָה כָּכָה אָיַבְתִּי נַפְשִׁי?


וְשׁוּב אֶעֱמֹד לְפָנַיִךְ: הֲשׁוֹוֶה אָנֹכִי?

כָּל חַיַּי יְבַקְּשֹוּ אִשּׁוּרֵך ְ כִּמְבַקְּשִׁים

הַרְאוֹתו ֹ מִמַּעַל –


ד. מַקְרוֹפֶמִינָה


כָּל דְּמֻיּוֹת הָעוֹלָם, יִתָּכֵן,

כָּל אַרוּע ַ חוֹלֵף, כָּל תּוֹפָע,

אֵינָם אֶלָּא רִפּוּד לַקֵּן

בּוֹ נִדְגַּר הֶחָזוֹן שֶׁל חַוָּה.


וְחַמּוּק שֶׁל עָב צַח, מַחֲבוֹא

שֶׁל אֲגַם, אֵיזֶה צֵל, אֵיזֶה רֶטֶט –

שִׂרְטוּטֵי תְּעִיָּה טֶרֶם בּוֹא

הַהַשְׁרָאָה הַשְּׁלֵמָה הַצּוֹבֶתֶת.


כָּךְ אוֹרוֹת בִּמְנוֹרַת הַמִּקְדָּש

מִתְמַשְּׁכִים לַתִּיכוֹן כְּמוֹ קֶשֶׁת

וְחוֹזְרִים בְּרוּקֵי סוֹד, נוֹשְׂאֵי לֶמֶד חָדָשׁ –

כָּךְ הָרוּחַ תָּמִיד מִתְחַדֶּשֶׁת.


חֲרָדָה

מאת

ישראל אפרת

חֲצִי הַיָרֵחַ מְקֻפָּל כְּוָלָד

עַל רֹאשׁוֹ וּכְרָעָיו תּוֹךְ עָנָן

וְתַנִּינִים אֲפֵלִים רוֹחֲשִׁים מִכָּל צַד

וְשִׁנֵּיהֶם בּוֹהֲקוֹת חַדּוֹת

וְצִלְלֵי בְּרוֹשִׁים מִתְעַלְּפִים עַל הַקִּיר:

אֵיךְ יוּגַן הַהֵרָיוֹן הַנּוֹהֵר?


וְאֵרַשְׂתִּיךְ

מאת

ישראל אפרת

חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה

עָלוּ מִבָּבֶל אֶל הָאָרֶץ

הִתְחַתְּנוּ וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת –

מְסֻפָּר בִּגְמָרָא בְּסַנְהֶדְרִין.


וּמִי יַאֲשִׁימֵם? וּמָה הָאָשָׁם?

הֵם נָשְׂאוּ בִּבְשָׂרָם אֶת הַחִיל וְהַנֵּס,

יִשְׂאו אֲחֵרִים אֶת הַזֵּכֶר.


אַךְ בְּאֹפֶל הַלַּיְלָה בְּרַחֵף שְׁנַת יַלְדוּת מִכָּל חֶדֶר

חַמָּה וּבְסִימָה כְּמוֹ חָלָב מְבֻשָּׁל,

פִּתְאֹם יֵשׁ יֵעוֹרוּ קָרִים.


וּבְאֶמְצַע הַבַּיִת עוֹלֶה הַכִּבְשָׁן

וּפוֹתֵחַ פִּתְחוֹ,

וּמִתְמַשְּׁכוֹת זְרוֹעוֹת מְפַנְּקוֹת שֶׁל שַֹלְהֶבֶת.


רִשּׁוּמִים בַּדֶּרֶךְ

מאת

ישראל אפרת

א. אַקְרוֹפּוֹלִיס


שִׁבְעָה נֵרוֹת לְבַנְבַּנִּים גְּבוֹהִים

עַל מַפָּה כְּחֻלָּה –

שֻׁלְחָן עָרוּךְ

לִכְבוֹד אוֹרְחִים נַעֲלִים

שֶׁעוֹד מְעַט יָשׁוּבוּ מֵאוֹלִיְמפּוּס

בַּעֲגָלוֹת וָצַהַל.


ב. עֲלָטָה


עֲלָטָה לַחָה כָּבְשָׁה כָּלִיל אֳנִיתָּנֵוּ:

אֵיפֹה מַעֲקֶה, סִפּוּן וָקִיר?

אֵי הַנּוֹסעִים כֻּלָּם מִמָּתְנֵיהֶם וָמַעְלָה?

רַק הָרַגְלַיִם לְלֹא מוּשׁ נָעוֹת כְּמוֹ כַּנְפֵי טַחֲנָה.


צוֹפָר צָרוּד תּוֹקֵעַ וְהַהֵד

חוֹזֵר בִּטְנִי אִטִּי כְּמוֹ נִסּוּר קְרָשִׁים.

כָּךְ כָּל שְׁעוֹת צָהֳרַיִם.


עַד מִתְבַּהֵר עִגוּל סְבִיבֵנוּ

וְהַנּוֹסְעִים לַחֵי פַּרְצוּף שָׁבִים מֵהַמֶּרְחָק

פִּתְאֹם לָאֳנִיָּה.


וְאוֹר עוֹלָם עוֹלָה לִפְנֵי שְׁקִיעָה.

רַק בְּשֹוּלֵי שְׁחָקִים קִרְעֵי הָעֲלָטָה

כְּמוֹ רְשָׁתוֹת דַּיָּג תּוֹלֶה עַל הַגָּדֵר

לְהִתְיַבֵּש לְדֵיג מָחָר.


וּבֵין גַּלִּים נִצְנוּץ קְשָׁתוֹת

וּכְבָשִׂים צְחוֹרִים בָּאִים בַּתּוֹר לְהִשָּׁחֵט

בַּחֲתִיכָה שֶׁל קֶשֶׁת

לְכֵרָה טִקְסִית גְּדוֹלָה שֶׁתֵּעָרֵךְ הָעֶרֶב.


ג. שְׁחָפִים


שׁוֹקֵעַ הַיּוֹם חֲצִי אֵשׁ וַחֲצִי לַיְלָה

וְהָאֳנִיָּה נֶחְתְּמָה וְעוֹמֶדֶת לְהַפְלִיג.

שְׁחָפִים הִתְנַטֱּעוּ עַל גַּלִּים אֲפֵלִים

כִּמְשֻׁלָּשׁ צָפוּף שֶׁל פְּרָחִים לְבָנִים

וְהַחֹד אֶל עֶבְרֵנוּ:

בִּצְרִיחוֹת עַלִּיזוֹת קִדַּמְנוּ פְּנֵיהֶם

וּרְאֵה, כֹּה מַהֵר –

מַה דוֹּפֵק אֳנִיּוֹת אֲנָשִׁים בְּלִי רַחֵם? –


גַּעְגּוּעִים לֹא גוֹוְעִים בְּהַגִּיעָם אֶל הַחוֹף,

רַק הוֹפְכִים כִּוּוּנָם בְּדֶרֶךְ שֶׁל מַטָּה

מְרֻפֶּדֶת דֶּשֶׁא מָתוֹק מְרִירִי.

עָמֹק עָמֹק

מַעְיָן מְפַכֶּה וְהַנֶּפֶשׁ טוֹבֶלֶת

בְּגַעְגּוּעִים טְהוֹרִים עַל גַּעְגּוּעִים רִאשׁוֹנִים.

כָּך בּוֹרְגִים גַּעְגּוּעִים תּוֹךְ עַצְמָם

עַד הַשֶּׁקֶט עוֹקֵר מֵהַבַּיִת וְחֵטְא

כִּצְרָצַר בַּקִּירוֹת. כָּךְ רָצִים אֲנָשִׁים

כִּמְטֻטָּלוֹת פְּרוּעוֹת בַּחֲנוּת שֶׁל שָׁעָן –

מַה דּוֹפֵק אֳנִיּוֹת אֳנָשִׁים בְּלִי רַחֵם?

אֳנִיָּתֵנו יוֹצֵאת מֵהַחוֹף, מִתְפַּתֶּלֶת

בֵּין כֵּפִים פְּרַקְדָּנִים כַּחֲנוּטֵי מִצְרַיִם

שֶׁעוֹד בֹּהַק אָדֹם מְהַבְהֵב עַל לֶחְיֵיהֶם,

וּשְׁחָפִים אֲפֵלִים מְרַחֲפִים עַל רָאשֵׁינוּ בְּלִי קוֹל.


ד. רוֹזֶנְקְרַץ נוֹסֵעַ בָּאֳנִיָה


רוֹזֶנְקְרַנְץ אִישׁ הַבְּדִיחוֹת. כָּל הַיּוֹם

הוּא עוֹנְדָן עַל צַוָּאר כְּמוֹ זֵר וְרָדִים

וְצוֹבֵט וּמַגִּיִּשׁ עוֹד אַחַת עוֹד אַחַת

וְנַפְשׁוֹ נְמַסָּה בְּגַלֵּי עֲדָנִים

בִּפְרֹץ מִסָּבִיב לוֹ מְחִיאַת הַכַּפַּיִם.


אַךְ עִם עֶרֶב בְּבוֹא הַשָּׁעה הַמְהֻרְהֶרֶת

בְּהִזָּרֵק בְּרַחֲבֵי הַשָּׁמַיִם שְׁתִיקוֹת

בּוֹעֲרוֹת וּכְחֻלּוֹת

וְגַלִּים וְנוֹסְעִים מְטַיְלִים אֲצִילִית

הוּא לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים עִם עֲנִיָבה שְׁחוֹרָה

וּבְשֻׁמָּן בּוֹהֵק יְדַשֵּׁן פַּדַּחְתּוֹ

וְנִכְנָס לְסִפְרִיָּה מוּאֶרֶת רֵיקוּת.

וְעַל סַפָּה רַכְרַכָּה שֶׁל זָהָב יֵרָדֵם

עַל כֶּתֶף גְּבִרְתּוֹ.

ה. בֹּקֶר בִּמְבוֹאוֹת הַחוֹף


פִּתְאֹם בְּשׁוּלֵי הַשָּׁמַיִם,

מֵאַפְרוּרִית מַתֶּזֶת גִּצֵּי אֵשׁ לְבָנִים

נִתְקַלֵּף כְּעֵין מַלְאָךְ יָרֹק וְהִמְרִיא

עִם לַפִּיד בַּיָּד.


כְּעֵין גְּבוּרָה עַזָּה נִשְּׂאָה אֵלַי, מַצְלִיפָה

גַּלִּים בָּאֲוִיר,

הִרְגַּשְׁתִּי כְּבֵדוּת הֲרָרִית מֵאֲלַכְסוֹן אָרֹךְ.


וּרְאֵה, כְּכֹל אֲשֶׁר קָרַב כֵּן לֹא קָרַב,

וּכְכֹל אֲשֶׁר נִשָּׂא כֵּן לֹא נִשָּׂא,

כְּמוֹ נָע הַמֶּרְחָק, נָע יַחַד אִתּוֹ,

עֲטָפוֹ כְּטַלִּית.

וְאַט אַט עָבַר מִנֶּגְדּי מוּשַׁט הָאֵשׁ וְאֵיתָן,

כְּמוֹ שְׁלִיחוּת רְחוֹקָה –


ו. מַנְהַטְן עַל מַגָּשׁ


עוֹד שֶׁמֶשׁ מִתְנַפֶּה דַּק-דַּק כְּמוֹ עֲרָפֶל זָרוּחַ

וּמֵרָחוֹק, רְאֵה

מַנְהַטְן צָף עַל טַס בַּיָּם

עִם מִגְדָּלִים עַתִּיקֵי כֶסֶף פִילִיגְרָן

כְּמִגְדְּלוֹת בְּשָׂמִים עִם צֵאת נִשְׁמַת שַׁבָּת,

אוֹ כְּמוֹ יְדוֹת סִפְרֵי תּוֹרוֹת,

אוֹ טַס מְלֵא בַּקְבּוּקִים מִכָּל שִׁעוּר קוֹמָה

מֶלְצַר צָעִיר הֲדוּק מַדֵּי צְבָעִים

נוֹשֵׂא עַל אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יָד אַחַת

לְאוֹרֵחַ מְכֻבָּד נָטָה לָלוּן.

מַנְהַטְן צָף עַל טַס בַּיָּם –


ז. זִגְזַגִּים בִּזְמַן


הָרְחוֹב, הַחֲנֻיּוֹת, וּבִקְצֵה הָרְחוֹב

הַמַּכְתֵּש וְהָעֱלִי,

וְהַבְּדִידֻיּוֹת הַצְּפוּפוֹת בַּמִּצְעָד מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים –

הַכֹּל כְּשֶׁהָיָה.


וַאֲנִי – שָׁנָה עֲגֻלָּה נוֹסֶפֶת

מִתְהַלֶּכֶת בְּהִירָה חַדָּה כַּחֲתוּכַת זְגוּגִית

בְּתוֹךְ אֶשְׁתָּקַד.

וְשׁוּב אֲנִי עוֹשֶׂה קֶפֶל בְּנַפְשִׁי

וּמַתְחִיל אֶת חַיַּי עוֹד הַפַּעַם מֵעַכְשָׁו

רְצוֹנִי לוֹמַר: מֵאֶתְמוֹל –

מֵעַכְשָׁיו מֵאֶתְמוֹל הַיְנוּ הָךְ לְאָדָם הַחוֹזֵר לַנֵּכָר.


וְאוּלָם לוּ פָרַמְתִּי פִּתְאֹם אֶת כָּל קְפָלַי

מַה יְרֵחוֹת עֲגֻלִּים הָיוּ נוֹשְׁרִים מִבְּשָׂרִי,

וְכָאן אִישׁ לֹא הִבְחִין.


ח. צַיִד בַּגַּן


הָיִיתִי גַּם אֲנִי מִסְתַּלֵּק מִמְּחִצָּתו ֹ

בַּסַּפְסָל הַצָּפוּף,

פָּנָיו וּבְגָדָיו כֹּה הִרְחִיקוּ


וְשׁוֹטֵר הִתְהַלֵּךְ לְרוּח הַגַּן

זוֹרֵק וְקוֹלֵט אַלָּתוֹ כְּהִלֵּל לַפִּידוֹ,

פִּתְאֹם וְרָאָהוּ.

יָדוֹ הָעַזָּה הִתְאַחְזָה בִּכְתֵפוֹ

וְשָׁלַתְהו ּ כְּשֶׁרֶץ אֶל עָל –

רְאִיתִים מִתְרַחֲקִים בֵּין עֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם:

הַצַיָּד וְצֵידוֹ:


וִילָדִים שִחֲקוּ וְאִמּוֹת שׂוֹחֲחוּ,

אַךְ כְּתֵפִי נִבְהֲלָה כָּל הַיּוֹם –


ט. נוֹסְטַלְגְּיָה


בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כָּאן יָבוֹאוּ כֻּלָּם

לְמִסְעָדָה מְפֻלְפֶּלֶת. תַּבְשִׁיל וְתַמְחִיר

עִם בָּנִים וּנְכָדִים שֶׁעָשׂוּ בִּמְדִינַת הַזָּהָב.

וּבִקרֹב הַכַּנָּר יַזְמִינוּ נְגִינוֹת

מְתוּקוֹת עֲצוּבוֹת

מֵהַיָּמִים הַיְרֻקִּים שֶׁל אַהֲבָה וּדְמָעוֹת,

שֶׁל חִדּוּש ׁ עַד הַיְסוֹד.


הַכַּנָּר מְנַגֵּן וּנְגִינוֹת עֲצוּבוֹת מְרַקְּדוֹת

עַל כֻּפְתּוֹת מִתְקַמְּרוֹת מִתּוֹךְ מְרַק הַזָּהָב,

וּשְׂפָתַיִם מַבְרִיקוֹת מִשֻּׁמָּן.


י. טֶרֶם-חֹרֶף בַּעֲיָרָה


בְטֶרֶם הַחֹרֶף יָבוֹא לַעֲיָרָה

טוֹעֶמֶת לָשֹוֹן לֵחַ קַר וְיֵינִי.


בְּטֶרֶם הַשֶּׁלֶג יָבוֹא לַעֲיָרָה

תְּרַפְרֵף לַבְנוּנִית בֵּין עֵצִים לִפְנוֹת עֶרֶב.


וּבְטֶרֶם הַקֶּרַח יָבוֹא לַעֲיָרָה

סוֹמֵר הַנָּהָר הָאָרֹךְ כְּחָתוּל.


וּבְטֶרֶם כְּפוֹר דַּק יִתְגַּנֵּב בַּלֵּילוֹת

גֻּלְגֹּלֶת הַדְּלַעַת נֶעֶלְמָה מִכָּל סַף.


יא. כִּכָּר בְּלֵיל שֶׁלֶג


שְׁנֵי פַּסֵּי רְחוֹבוֹת נוֹצְצֵי לַבְנוּנִית

נִפְגָּשִׁים וְקָמִים כְּסַכִּין

בְּקַו מְאֻנָּךְ –

הַשֶּׁלֶג נוֹטֶה לְעוֹלָם גֵּאוֹמֶטְרִי.


וּפָרֹכֶת לְבָנָה עַל פְּנֵי חוֹמוֹת אֲפֵלוֹת

מִתְמַזֶּגֶת עִם רָקִיעַ שֶׁאֵינוֹ הַשַּׁמַיִם

וּתְהִי לְצִפְחָה –

קַח קִרְטוֹן וַחֲקֹק חִזָּיוֹן שֶׁל אֶבְקְלִידֶס.


לַבְנוּנִית כְּפוֹרִית-כְּחֻלָּה:

אֵין אִישׁ וְאֵין כֶלֶב, אֵין נִיד שֶׁל דָּבָר.


רַק שָׁם מִמַּעְלָה בְּאֶמְצַע הַכִּכָּר

תּוֹךְ כַּדּוּר שֶׁל אוֹר מִסָּבִיב

לְגֹבַה פָּנָס

אִמִּי הַכְּשֵרָה מוֹלַחַת בָּשׂר.

שירת ארמע

מאת

ישראל אפרת


הַמְשׁוֹרֵר אַרְמַע חוֹגֵג חַג הָאָסִיף

מאת

ישראל אפרת

א. מִחוּץ לַכְּרַךְ

רְחוֹבוֹת רְחָבִים וְרֵיקִים, רֵיקוּת שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מְלֵאוּת שְׁקוּפָה כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ אוֹ שֶׁקֶט,

כְּמוֹ זֹךְ מְצָחִים לְאַחַר כָּל הַכֹּל, כָּל הַקּוֹל,

רְחוֹבוֹת שִׁמְשִׁיִּים-שְׁקֵטִים, הוֹלְכִים וְקַדִּים עַל צֵאתָם לַחָפְשִׁי.

רַק מְכוֹנִית שְׁחוֹרָה מַבְהִיקָה יֵשׁ עוֹבֶרֶת בְּחָפְזָה כְּמוֹ בּוֹרַחַת –

אַל נָא מַחֲשַׁבְתִּי הַחַגִּית כֹּה בִּיעָף.

וְאַשּׁוּחִים וְסֻמָּקִים וְיִתְרָם לֹא אֵדַע כַּנּוֹתָם עוֹמְדִים וְדוֹלְקִים כַּאֲבוּקוֹת מֵעֶבְרֵי

הָרַחֲבוּת –

כָּל מַה שֶּׁקָּלְטוּ מִיָּמִים וְלֵילוֹת, מֵעָפָר וְיָרֵחַ וְשֶׁמֶשׁ,

כָּל הַפְּנִים שֶׁנִּצְטַבֵּר בַּסִּיבִים הַנֻּקְשִׁים מִתְחַשֵּׂף וְהוֹפֵךְ לֶהָבוֹת

וָרֹד וְכָתֹם וְאָדֹם,

וַהֲרֵי זוֹהִי כָּל אֵשׁ שֶׁל חֹמֶר אוֹ רוּחַ, מַשֶּׁהוּ מִבִּפְנִים נִצְמָד לְלֹא חַיִץ עִם חוּץ –

בּוֹאִי בּוֹאִי צִפּוֹר אֱוִילִית שֶׁמֵּאַנְתְּ לֶאֱכֹל עִם כָּל חַי מִיָּדָהּ הַחַמָּה שֶׁל חַוָּה,

הִכָּנְסִי הִכָּנְסִי לְקִנֵּךְ הַבּוֹעֵר,

אֵיךְ בּוֹעֲרִים הֶעָלִים אַט אַט וְהַשְׁקֵט כִּשְׁקוּעִים בִּמְלָאכָה שׁוֹפַעַת נְעִימוּת,

וּמִיּוֹם לְיוֹם הָלֹךְ וְהַדֵּק, הָלֹךְ וְהַשְׁקֵף אֶת הַיּוֹקֵד בְּתוֹכָם כְּמוֹ צִפֹּרֶן אֶצְבַּע זְעִירָה

מוּל הַנֵּר שֶׁל שַׁבָּת,

עַד מְאוּם לֹא נִשְׁאָר מִלְּבַד אֵשׁ מֻפְשֶׁטֶת.

וּבַחֲלֹף רוּחַ קַלָּה וּבְסַלְסְלָהּ הַפָּרוֹכוֹת הַלּוֹהֲטוֹת

סְנָאִי שֶׁל אֵשׁ מִתְנַתֵּק פֹּה וָשָׁם בֵּין אַדְוָה לְאַדְוָה, יְהַסֵּס רֶגַע קָט, יִָעִיף עַיִן קְטַנָּה

עַצְבָּנִית סְבִיבָיו, וְיָעוּף בַּאֲלַכְסוֹן עַל מַדְרֵגוֹת לַמָּרוֹם –

מְאוּם לֹא יִשָּׁאֵר רַק אָבָק, עוֹד מְעַט

יָבוֹא הַגַּנָּן עִם דָּלְיוֹ, יִצְבֹּר עֲרֵמוֹת קְטַנּוֹת וִיזַלֵּף סִילוֹן יְרַקְרַק-שְׁחַמְחַם וְתַעַל

גַּם הַשְּׁאֵרִית בֶּעָשָׁן, חוּט יָשָׁר וְגָבוֹהַּ וְרַע-רֵיחַ.

וְלָמָּה תַּעַמְדִי צִפּוֹרִי עַל הַסַּף כִּמְפַחֶדֶת? הֶאָבְדָה לָךְ אֱמוּנַת תְּמִימוּתֵךְ בְּקוֹדְמֵי גִּלְגּוּלַיִךְ, וּסְפֵקוֹת כְּרָאשִׁים עֲרוּפִים שֶׁל אַוָּזִים לְבָנִים פָּקְחוּ עַפְעַפַּיִם-חוֹרִים בְּמֹחֵךְ?

אוֹ נִצָּבוֹת לְפָנַיִךְ בָּרֶגַע הַזֶּה כָּל שְׁנוֹתַיִךְ זוֹ בְּצַד זוֹ חוֹבְרוֹת כִּירִיעָה

וְהַיְרִיעָה אֵינֶנָּה צֶחָה כָּל כָּךְ: פֹּה כֶּתֶם וּרְבָב, שָׁם חַשְׁרַת רְבָבִים?

אוֹ יֵשׁ חֵטְא וְהוּא עָמֹק וְעַתִּיק מִכָּל מַעַשׂ, הַפֶּלֶג הַדַּק שֶׁנִּתְעָה אַחֲרֵי קֶרֶן אוֹר וְעָזָב אֶת הַיָּם הָאָפֵל, וְקֶרֶן הָאוֹר שֶׁמָּצַץ אֶל תּוֹכוֹ דּוֹקֶרֶת כְּמוֹ תַּיִל שֶׁל זָהָב, וְהַלֵּב לְלֹא דַּעַת לְפֶתַע יִמָּלֵא יָגוֹן –

הַאִם זֶהוּ, צִפּוֹר נַפְשִׁי, הָעוֹנֵד עַכְשָׁו אֶל מוּל הַבְּעֵרוֹת פְּנִינִים אֲדֻמּוֹת בְּעֵינָיִךְ?

לֵיל כָּל נִדְרֵי בְּאוֹסְטְרָה, עִירוֹ שֶׁל מַהַרְשָׁ"א, זְכוּתוֹ לֹא הֵגֵנָּה עָלֶיהָ.

נֵרוֹת שַׁעֲוָה גְּבוֹהִים דּוֹלְקִים צְפוּפִים בְּתֵבוֹת שֶׁל חוֹלוֹת עַל כָּל חַלּוֹן,

צְנֵפָה דְחוּסָה שֶׁל אֵשׁ וּתְפִלָּה עַד אֶפֶס מָקוֹם מִלְּבַד שָׁם מִמַּעְלָה לְכָל הָרָאשִׁים, הַמִּתְפַּלְלִים הִפְנוּ פְּנֵיהֶם מִמִּזְרָח, הִפְשִׁילוּ טַלִּיתוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶם עַל צַוָּאר,

וּפַרְצוּפֵיהֶם יוֹקְדִים כְּאִילָנוֹת,

אֵישָׁם מִתְפָּרֶצֶת אֲנָחָה,

פִּתְאֹם וּפְנֵיהֶם שֶׁל נִכְבַּדֵּי הַמִּזְרָח וְטוּרִים שֶׁמִּנֶּגֶד מִתְחַיְּכִים:

בְפִנָּה דְּרוֹמִית מִזְרָחִית יוֹשֵׁב יֶלֶד קָטָן עַל הַכָּרִיּוֹת הַוְּרֻדּוֹת שֶׁל בִּרְכָּיו וְדוֹפֵק

בְּלִי חָשָׂךְ עַל חָזוֹ וְעֵינָיו זוֹלְגוֹת.

אָבִיו מְרִימוֹ עַל זְרוֹעוֹ: שַׁטְיָא שֶׁלִּי, כְּלוּם תִּינוֹק חוֹטֵא?

וְאָמְנָם יִתָּכֵן שֶׁיָּדָיו רָאוּ אֲחֵרִים, אַךְ הַדְּמָעוֹת הֵן שֶׁלּוֹ –

הַהִרְגִּישׁ הִתְרַחֲקוּת הַשָּׁדַיִם הָאֲפֵלִים וְקֶרֶס חַכַּת הָאוֹר תּוֹךְ חִכּוֹ? הַהִרְגִּישׁ חֵטְא

עָמוּם בְּמַעֲמַקָּיו?

וְתִינוֹק הֲרֵי רַק מַעֲמַקִּים, עֲדַיִן רַק מַעֲמַקִּים –

אֱלוּל כֻּלּוֹ חֹדֶשׁ שֶׁל שִׁיר, דִּיּוּק שֶׁבְּדִיּוּק וּבְהִירוּת שֶׁבִּבְהִירוּת, כְּמוֹ הַכֹּל חִתּוּךְ יַהֲלוֹם תּוֹךְ זְכוּכִית. שָׁבִיר – הִזָּהֵר – כְּמוֹ שִׁיר. וְכֻלּוֹ דִיאַלֶקְטִי, הַנִּגוּדִים הָעַזִּים בְּיוֹתֵר שְׁכֵנִים בְּחִידָה טְמִירָה שֶׁל שָׁלוֹם.

הַשָּׁמַיִם טְהוֹרִים כַּאֲשֶׁר לֹא טָהֲרוּ עַד כֹּה, וְהָאֲוִיר סִגּוּפִי, קִדּוּחַ סְפִּירָלִי תְּכֶלְתִּי אֶל הַלִּפְנַי וְלִפְנִים שֶׁל עַצְמוֹ עַד תַּעֲמֹד וְתִתְהֶה: כַּמָּה עֹמֶק עוֹד יֵשׁ בָּאֲוִיר אוֹ בַּלֵּב?

וְהַיַּעַר בּוֹעֵר אָדֹם,

תְּכֵלֶת וְאַדְמוּמִית, טָהֳרָה וְחֵטְא, מִשְׁתַּלְּבִים מִתְקַלְּעִים לְזֵר עַל רֹאשׁ סוֹף הַשָּׁנָה.

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת הַחֵטְא, בִּלְעָדָיו אֵיךְ טִהוּר שֶׁכָּזֶה וַחֲתִירַת מַעֲמַקִּים?

הַלְּלִי נַפְשִׁי אֶת הָאָדָם עַל מִרְדּוֹ וּתְעוֹתוֹ, בִּלְעֲדֵי אֵלֶּה אֵיךְ יֵדַע הָאָדָם עֲרֹג?

אָכֵן יֵשׁ וְהַיּוֹם וְהַשָּׁנָה וְהַחַיִּים הוֹלְכִים וּמִתְפָּרְעִים, מִתְחַשְּׂפִים מִתְחַצְּפִים בְּיָפְיָם כְּכֹל שֶׁהֵם קְרֵבִים אֶל אֱלוּלָם, וְכָל מַה שֶּׁמֵּנֵץ בְּצִדֵּי כָּל הַדֶּרֶךְ אֵינוֹ אֶלָּא נִצְנוּץ מֵהָאוֹר הָעוֹלֶה עִם פְּגִישַׁת הַתְּחִלָּה וְהַסּוֹף, הִבְהוּב מֵהָרָז הֶחָבוּי תַּחַת סָדִין לָבָן בַּמַּרְאָה.

הִכָּנְסִי, צִפּוֹרִי, הִכָּנְסִי אֶל הַכֹּל הַכּוֹלֵל, אֶל הַכָּחֹל-הָאָדֹם.

ב. כִּכַּר וַלְתָּם

וְיֵשׁ יִסְתַּלֵּק הַפִּיּוּס הָאִידִילִי וְנִפְתָּח אֶשְׁנָב קַר בְּאֹפֶק רָחוֹק וּכְכֹל שֶׁיִּרְחַק הַמַּבָּט כֵּן יִקְרַב בְּקַו עֲגַלְגַּל אֶל אֲחוֹרָיו שֶׁל עַצְמוֹ, אֶל צִדּוֹ הַלֵּילִי.

מְטַר הַזָּהָב חָדַל וְעָלִים שׁוֹכְבִים כִּשְׂמִיכָה עָבָה עַל פְּנֵי אֲדָמָה.

הַשָּׁמַיִם עוֹד טְהוֹרִים וּבְהִירִים לְלֹא הִתְבַּיְּשׁוּת אַךְ מֵהָאֶשְׁנָב הָרָחוֹק כְּבָר הָרוּחַ קוֹשֵׁר נְהִי:

כָּל כָּךְ רַב הֶעָמָל וְהָאַשְׁרַאי, וְהַיִּתְרָה כֹּה דַלָּה, כֻּלָּהּ בְּהֶחְלֵט לְחוֹבָה.

וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל סַפְסָל יָרֹק, מְשַׁכְשֵׁךְ אֶת רַגְלַי בַּמַּיִם הַיְבֵשִׁים שֶׁל עָלִים מֵתִים, כָּל עָלֶה עִם גִּבְעוֹלוֹ הַמּוּרָם, גִּבְעוֹלוֹ הַנֻּקְשֶׁה, אֶל עָל.

לִרְגָעִים מֻצְלָף פַּס שֶׁל עָלִים כְּמַחֲנֵה נְשָׁמוֹת מוּבָלוֹת לַמִּשְׁפָּט בְּקוֹל רַעַשׁ עֵצִי כְּמַקְלוֹת עַל מַקְלוֹת.

אָז יַתְחִילוּ עָלִים לְהִסְתַּחְרֵר כְּמוֹ רִקּוּד תְּפִלָּה, הִסְתַּחְרֵר וְהִתְרוֹמֵם, הִתְרוֹמֵם וְהָלֹךְ, עוֹד קָט וְיִתְרַחֵשׁ הַמַּגָּע,

שֵׁנִית יַעַמְדוּ כָּל אֶחָד עַל בַּדּוֹ עַל גּוּמַת גַּבְשׁוּשִׁיתוֹ, וְהָחֵל מֵחָדָשׁ

וְהַפַּעַם בַּהֲבָנָה יְתֵרָה, תִּרְאֶה! –

חֲבָל אֶפְשָׁרוּת רַק אַחַת לִחְיוֹת, וְאַף לֹא אַחַת לְתַקֵּן.

וְרוּחַ לִפְנִים מִן הָרוּחַ –

שֶׁיָּצַר וְהִנְבִּיט, שֶׁכָּפַף וְחִלֵּץ עַצְמוֹתָיו שֶׁל כָּל דֶּשֶׁא וְאִילָן, עַכְשָׁו מְשַׁדֵּף וּמְתַלֵּשׁ, שֶׁאָהַב וְטִפַּח וְרִבָּה, מְמָאֵס וּמַשְׁלִיךְ עַל אַשְׁפַּתּוֹת,

הַיָּם שֶׁעָלָה וְחָקַק בִּכְתָב קַשְׂקַשִּׂים הֲגִיגִים רְחָבִים עַל הַחוֹלוֹת עוֹלֶה בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה וּבְאֶלֶף אֶצְבָּעוֹת לְבָנוֹת יִשְׁטֹף וְיִמְחַק –

מַה כְּמִיהָה לְלֹא שֹבַע לִדְמוּת וּמַה מְּחִיקָה לְלֹא הֶרֶף!

וְאָמְנָם, מַה דְּמוּת וְתַבְנִית יְכוֹלָה לְכַסּוֹת מְלֹא מִדָּה הָעֶרְגָּה הָרוֹגֶשֶׁת תּוֹךְ כָּל יֵשׁ, כָּל הַיֵּשׁ? –

מָה עַרְטִילָאוּת עַקְשָׁנִית-רְעֵבָה לְמַעֲטֶה וְתַכְרִיךְ!

“מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה”, שׁוֹאֵל אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם: מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם גַּם אָתָּה?

רֶגַע אֶחָד יִדָּחֵק הָרוּחַ אֶל תּוֹךְ חֹמֶר, יִתְלַבֵּשׁ יִתְגַּלֵּם בּוֹ, וּמִיָּד יַבְקִיעֶנּוּ מִבִּפְנִים וִימִירֶנּוּ בְּאַחֵר,

הוֹ דִּבּוּק שֶׁל אֶלֶף כַּלּוֹת!

הַאִם זֶהוּ הַנְּהִי הַבָּא מֵהָאֶשְׁנָב הָרָחוֹק?

אֲנִי מַפְלִיג בָּאֳנִיָּה וְעוֹמֵד לְיַד מַעֲקֶה עַל הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן בְּבֹהַק הָאֲוִיר הַלָּבָן, וּפִתְאֹם

נְחִיל דּוֹלְפִינִים בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִן הַיָּם, מַתְוֶה עֲקֻמַּת-חֵן רְחָבָה וְשׁוֹקֵעַ,

עֲקֻמַּת חֵן וּשְׁקִיעָה, עֲקֻמַּת חֵן וּשְׁקִיעָה

כְּמוֹ חֶבֶל-דִּלּוּג מְסוֹבָב בִּידֵי שְׁתֵּי יְלָדוֹת מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הָעוֹלָם,

כְּמוֹ תִּפּוּר עֶלְיוֹנִים עִם תַּחְתּוֹנִים

אוֹמְרִים תְּבוּנָה יֵשׁ רַבָּה בְּרָאשֵׁי הַדָּגִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה,

אוֹמְרִים הֵם שָׁרִים בְּגִיחָם לָאֲוִיר וּמָחָר מָחֳרָתַיִם תֵּדַע גַּם אֹזֶן אֱנוֹשִׁית לִקְלֹט

תְּהוֹמָם הַמְפַרְכֵּס לְלָשׁוֹן –

נִדְמֶה לִי מְלֹא כָל הַיָּם לְכָל צַד וְתַפְנִית נְחִילִים מְזַנְּקִים,

וְעֵין בָּקָר שְׁקֵדִית-שְׁחוֹרָה עִם זִגְזַגִּים שֶׁל דָּם בּוֹהָה עֲגוּמָה מֵאֶמְצַע הַקַּלַּחַת.

כָּךְ עֲרִיגָה וַחֲרִיגָה לְלֹא דְמִי

וּצְמִיחָה וְתִלּוּשׁ וּבְנִיָּה וְהָרֹס לְלֹא הֶרֶף

וְטִיף הַכָּרָה נִתָּז לְאָחוֹר, לְתוֹךְ עוֹרְקֵי הַצְּמִיחָה, סִמּוּם הֲנָאַת יוֹם אָבִיב –

סִלְחוּ לוֹ לַנֹּעַר הַכֹּל, עָצוּב לוֹ מְאֹד.

ג. אִבְּן שַׁפְּרוּט אַחַת

כְּבָר זֹהַר לֹא הוֹלֵם, אָחִי,

כְּבָר אַתָּה וְהוּא כִּלְאַיִם,

רַק סַנְדָּלִים וַחֲלוּק אַמְבַּט

עַד בּוֹא שְׁעַת צָהֳרַיִם.

וְחָלָב חַם וְלֶחֶם רַךְ

חָתוּךְ מִתּוֹךְ גַּלְגַּל,

וְאָז טִיּוּל חֲצִי שָׁעָה

עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל.

וְעֵת רוּחַ שׁוּב יְפַעֶמְךָ

לְמִפְעַל-עֹז – חַנְּקֵהוּ!

כְּבָר זֹהַר לֹא הוֹלֵם, אָחִי.

הָיֹה הָיָה – אַיֵּהוּ?

וְאַחַר כָּךְ שֵׁנָה קַלָּה,

וִילוֹן מוּרָד עַד אֶדֶן,

וְשׁוּב טִיּוּל חֲצִי שָׁעָה

כְּמֶלֶךְ בְּאַפֶּדֶן – –

יָמִים יְבֵשִׁים חֲרֵרִים,

בִּירוּשָׁלַיִם תּוֹלִים מַגָּבוֹת לַחוֹת בְּחַלּוֹנוֹת –

אֵיךְ אֶתְלֶה מַגָּבוֹת לַחוֹת בְּחַלּוֹנוֹת נִשְׁמָתִי?

יָמִים לְלֹא חֶסֶד, עֲזָבוּנִי בַּמָּרוֹם,

אֵלִי, אֵלִי –

אַגָּדָה לִי קְטַנָּה:

פָּקַח הַיּוֹצֵר אֶת עֵינָיו בְּאֶמְצַע לֹא כְלוּם

וְכָל מַבָּט מְפַרְכֵּס לַחֲרֹג אַךְ אָחוּז בְּרָב-כֹּחַ בַּמִּשְׁבֶּצֶת:

מַבָּט וַיְהִי אוֹר, מַבָּט וַיְהִי רָקִיעַ וְאֶרֶץ, וַיְהִי יָם וְכָל חַי, וַיְהִי אִישׁ וְאִשָּׁה,

וּמַבָּט אֶחָד הִתְהַפֵּךְ וְהִתְחִיל תּוֹעֶה תּוֹךְ עַצְמוֹ,

תּוֹךְ עַצְמוֹ וְעַצְמוֹ שֶׁל עַצְמוֹ לְלֹא קִיר אוֹ בַּלָּם

וּתְעוֹת הַמַּבָּט תּוֹךְ עַצְמוֹ הוּא הַזְּמַן,

הוּא הַנְּהִי,

דִּמְעָה בְּדָלְחִית עַל רִיסָיו שֶׁל יוֹצֵר.

לֹא יִרְאֶנָּה חוֹרֵשׁ אוֹ זוֹרֵעַ, לֹא יִרְאֶנָּה קוֹצֵר,

יֵדָעוּהָ יְרָחִים אֲפִילִים בֵּין גְּמָר עֲבוֹדָה לְסוֹף הַשָּׁנָה,

בֵּין גֶּמֶר לְסוֹף.

וּפִתְאֹם כְּמוֹ שִׁיר טֶרֶם שִׁיר –

עוֹד הַקַּיִץ סָדִין מְיֻזָּע עַל הָעוֹר וּכְבָר רוֹטֵט הָאֲוִיר בֵּין חַלּוֹנִי לְבֵין הַקִּיר שֶׁמִּנֶּגֶד, כְּמוֹ מְחָטִים בַּאֲלַכְסוֹן רָצוֹא וָשׁוֹב עוֹשׂוֹת חֲרִיצִים חֲרִיצִים נְתִיבוֹת לָאוֹרֵחַ הַבָּא.

אֲנִי מִתְעוֹרֵר בַּחֲרָדָה

פָּתוּחַ מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ יַחַד עִם אֲדָמָה

וְרֵיחַ חַם וְרָטֹב עוֹלֶה מִפְּתִיחוּת אֲדָמָה וְגוּפִי וְנַפְשִׁי –

הַס!

הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים זְכָרִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת וְהֵם אוֹמְרִים קַבְּלוּ אוֹתָנוּ –

הַאֻמְנָם כְּבָר קְרוֹבָה עֵת דּוֹדִים שֶׁל עוֹלָם וּמִזּוּג הַיֵּינוֹת?

הַגֶּשֶׁם זְמַן רַב הוּא תְּפִלָּה עַד הוּא גֶּשֶׁם

וְתָמִיד פְּתִיעָה. –

הַחוֹרְשִׁים אֶת הַשַּׁחַק אוֹ זוֹרְעִים וְקוֹצְרִים אֶת הַשַּׁחַק? –

כֻּלּוֹ חֶסֶד לָבָן

תִּטְעַם בּוֹ טַעַם שַׁחַק נָמֵס

גַּרְגִּירֵי תִּירָס חַם.

וְלֹא גַנִּי אוֹ גַּנְּךָ, לֹא אֲנִי אוֹ אַתָּה,

הוּא אוֹרְחוֹ שֶׁל הַכְּלָל,

עֵת רָצוֹן הוּא לַיְקוּם,

בּוֹא תַחְתָּיו וְהִתְכַּלַּלְתָּ גַּם אָתָּה –

הַגֶּשֶׁם תְּפִלָּה וְהַלֶּחֶם תּוֹדָה.

וְהִנֵּה לָיְלָה.

רָקִיעַ שָׁחוֹר מִשְׁתַּהֵק חֲזִיזִית, חֲזִיזִית,

כְּמוֹ אַחֲרֵי אֲרוּחָה לֹא עֻכָּלָה.

וּפָנָס גָּבוֹהַּ מִחוּץ לַגָּדֵר זוֹרֵק אוֹר

עַל גֶּשֶׁם נִכְבָּר כְּמוֹ סֹלֶת כְּחֻלָּה

בִּכְבָרָה מְרַשְׁרֶשֶׁת.

וְרֵיחוֹת יְרֻקִּים עוֹלִים מְיֻחָמִים בְּגַנִּי,

וְהָרָקִיעַ הַשָּׁחוֹר הוֹלֵךְ וְצוֹנֵחַ וּבוֹלֵעַ כָּלִיל אֶת הַפָּנָס הַגָּבוֹהַּ.

אָז רֶגַע דְּמָמָה מְרֻגֶּשֶׁת כְּמוֹ הֲכָנָה רִאשׁוֹנָה מִצַּד אֵם לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי תִּינוֹקָהּ

שֶׁמּוּבָא אֶל שַׁדָּהּ

וּמִיָּד

אַלְפֵי תִּינוֹקוֹת יוֹנְקִים בִּדְבֵקוּת מֵעֲטִינִים נְמוּכִים שֶׁל רָקִיעַ

יְנִיקָה מְרַשְׁרֶשֶׁת.

אֲנִי יוֹצֵא יָחֵף אֶל הַגֶּשֶׁם וּמַפְשִׁיל אֶת רֹאשִׁי וּמְקַמֵּר אֶת חָזִי –

הוֹ שְׁטֹף מֵעָלַי כָּל הַיְבשֶׁת הַזֹּאת הַמְפַצַּחַת בְּשָׂרִי, כָּל הַבְּדוֹד, כָּל הָעֲזִיבוּת הַמְּרִירִית עַל חוֹלוֹת,

חַבְּרֵנִי חַבְּרֵנִי אֵישֶׁהוּ עִם חַיִּים, עִם עוֹרְקִים!

וַאֲנִי יֶלֶד בְּגַן הַדֻּבְדְּבָנִים שֶׁלִּי תַּחַת גֶּשֶׁם וּדְמוּתִי מְהַבְהֶבֶת בְּכָל צְבָעֶיהָ בֶּעָנָן סְבִיב רַגְלַי

וְאִמָּא קוֹרֵאת מִבִּפְנִים.

– עוֹד מְעַט אֵם, עוֹד מְעַט וְאָבוֹא.

וְהִנֵּה זְמוֹרָה אֲרֻכָּה בְּכַפִּי, נוֹהֵג בְּהַשְׁכָּמָה עִם אִמִּי אֶת פָּרָתֵנוּ לַמִּרְעֶה בֵּין דְּשָׁאִים גְּבוֹהִים וְשִׁבְעַת הַנְּהָרוֹת וְהַגְּשָׁרִים

וְהַפָּרָה נוֹהֶגֶת אוֹתִי בְּקוֹל הַזָּהָב שֶׁל פַּעֲמוֹן-נְחָשְׁתָּהּ.

וּפִתְאֹם חָבַט גֶּשֶׁם,

– הַגֶּשֶׁם טוֹב, בְּנִי, יְלָדִים גְּדֵלִים בַּגְּשָׁמִים –

כָּךְ הָלֹךְ וְגָדֹל וְגָדֹל

הָלֹךְ וְקָטֹן,

הָלֹךְ וְהֵעָלֵם בַּאֲלַכְסוֹן עַד שׁוֹמֵם הַנָּהָר הָאָרֹךְ מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו – –

אֲנִי מֵגִיף אֶת שַׁעַר הַבַּרְזֶל עִם פַּעֲמוֹן הַגָּמָל וְעוֹנֶה הֵד עָמוּם מִבְּאֵר עֲמֻקָּה.

ד. הַמְאַלְּמִים

זֶה הָיָה יוֹם אָרֹךְ וּמְיַזֵּעַ.

גָּרַפְתִּי קְצִירִי מִכָּל פַּאֲתֵי הַשָּׂדֶה

חָבַקְתִּי מְלֹא זְרוֹעוֹתַי שִׁבֳּלִים סָרְבָנִיּוֹת-דּוֹקְרוֹת

וְכָרַכְתִּי שִׂמְחוֹת עֲמָלִי בְּאַבְנֵטִים שֶׁל עַצָּבֶת.

אָכֵן גַּם זוֹרְעִים בְּרִנָּה

גַּם קוֹצְרִים בְּרִנָּה

הַמְאַלְּמִים בְּדִמְעָה יְאַלֵּמוּ.

וְהַשֶּׁמֶשׁ נוֹטָה.

אֲנִי נוֹטֵל כֻּתָּנְתִּי מֵעַל וָו בְּאֶחָד מִשִּׁבְעַת הַגְּשָׁרִים

וְסוֹקֵר אֶת שָׂדִי הַפָּרוּשׂ תַּחַת שָׁמַיִם גְּבוֹהִים וּפְרוּמֵי עֲנָנִים וּפִתְאֹם –

דֶּרֶךְ הִרְהוּרַי הַקְּרִירִים שִׁיר:

גַּם אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲווֹת לַאֲלֻמָּה שֶׁבַּתָּוֶךְ,

אֲלֻמַּת הָרָז,

לַזֶּרַע הַדּוֹפֵק כְּמוֹ לֵב לְלֹא גֵו שֶׁהָיִינוּ בְּטֶרֶם הָיִינוּ

וּלְדַרְכָּהּ הַדְּחוּקָה שֶׁל אוֹתָהּ הַדְּפִיקָה תּוֹךְ עָפָר,

לִגְמִישׁוּת גֵּוֵנוּ הַדַּק וּמַַשָּׂא הַיְקָרוֹת עַל קָדְקֹד

וְלַיְגֵעוּת הַמְּתוּקָה שֶׁל סוֹף יוֹם וּצְלָלִים וּפַת לֶחֶם תּוֹדָה,

וְלַזֶּרַע הַדּוֹפֵק כְּמוֹ לֵב לְלֹא גֵו שֶׁנִּהְיֶה כַּאֲשֶׁר לֹא נִהְיֶה –

הָעוֹלָם אֵינוֹ קַו, אֵינוֹ חֶבֶל מָתוּחַ, אֶלָא עִגּוּלִים עִגּוּלִים

נוֹשְׁקִים זֶה אֶת זֶה בְּשִׂפְתֵי נְקֻדָּה אֵין הָעַיִן תּוֹפֶסֶת,

הִכָּנֵס, הִכָּנֵס, הִכָּנֵס.


הַמְשׁוֹרֵר אַרְמַע מִסְתַּכֵּל בַּמִּנְסָרָה הַנּוּגָה שֶׁל זְמַן

מאת

ישראל אפרת


א

אָכֵן הַכֹּל מִתְחַמֵּק מִיָּדֵנוּ, הַכֹּל

מִתְעַלֵּם לֹא חֻלַּל, לֹא עֻרְטַל. יֵשׁ וְאָנוּ

תּוֹפְסִים מַשֶּׁהוּ כְּשֶׁהוּא כְּבָר יָגֵעַ

כְּאוֹר מִתְעַלֵּף אַחֲרֵי לֵיל תְּעוּפָה

עַל קִירוֹת הַבָּתִּים בְּשִׁלְהֵי סִמְטָתִי הַיַּמִּית

שֶׁלְּנָקְבָם לֹא יוּכַל וְלָכוּד הוּא מִמֵּילָא

מָתוּחַ כִּמְתֹחַ סָדִין לַח תּוֹךְ מַלְבֵּן,

מְגֻלֶּה, מְעֻנֶּה, וְעִנּוּיוֹ שִׁירַת שַׁחַר.

רְאֵה הַגֵּאִים בְּשׁוּבָם בֵּין עַרְבַּיִם

וּפִגְרֵי אַרְנָבוֹת מֻפְשָׁלִים עַל גַּבָּם.


וְנִמְרֵי הַזָּהָב כֹּה כְּחֻלֵּי הָעֵינַיִם

עַד אֹפֶל הַיַּעַר כְּמוֹ פַּח שֶׁל בַּרְזֶל

מֵרִמְזֵי לְבָנוֹת פִּרְאִיּוֹת בֵּין כּוּכִים –

מַה תֹּהוּ נוֹצֵץ הִתְחוֹלֵל עֵת בָּרְחוּ יוֹם אֶחָד

נְמֵרִים וּלְבָנוֹת וְהַיַּעַר וְכֻלֵּי.


ב

עָלֶה נִחָר עַד כֻּלּוֹ פָּז שָׁקוּף

כְּמִלָּה שׂוֹחֲחָה עִם הַלֵּב אֶשְׁתָּקַד

(גַּם מִלִּים מַזְהִיבוֹת עֵת הַלֵּחַ יָנוּס)

נִצָּב עוֹד מִמַּעַל בְּחַמָּה זוֹ חָרְפִּית.

וּלְמִי זֶה אִכְפַּת? גַּם רוּחוֹת זוֹעֲפוֹת

שֶׁל אֶתְמוֹל הִנִּיחוּהוּ תָּלוּי, וְשָׂרִיד

רוֹמַנְטִי אֶחָד אֶת סַכִּין הַגַּלְגַּל

(יַגִּיעַ וַדַּאי שָׁנָה זוֹ בְּמֻקְדָּם)

שֶׁל קֶרַח וּכְפוֹר לֹא יַפְרִיעַ. אוּלָם


בְּהָחֵל עֲסִיסִים לְפַעְפֵּעַ אוּלַי

צִיץ יָרֹק יִקְרַב אֵלָיו מִתּוֹךְ פְּנִים –

וְכָל הַסְּעָרוֹת סֹעֲרוּ, טֹהֲרוּ הָעֵינַיִם –

וּבִנְשִׁיקָה יְרַפֶּה גִּבְעוֹלוֹ בָּאֲוִיר.


ג

יוֹנִים בַּגַּן זוֹכְרוֹת הֵיטֵב מָקוֹם וּזְמַן

יָשַׁב אָדָם אֶתְמוֹל וְהֵרִיק לָהֶן

מְלֹא שַׂקִּיקֵי זְרָעִים. פִּתְאֹם מַכַּת

הָרוּחַ הָעֵצִי כְּמוֹ נְקִישַׁת מַקְלוֹת

שֶׁל שְׁיָרָה רְעֵבַת כְּנָפָיִם. אַךְ יֵשׁ

שֶׁהָאָדָם לֹא בָּא, חָלָה, נִקְרָא לַדֶּרֶךְ,

אוֹ גַּן אַחֵר מָצָא לְשַׂקִּיקָיו,

וְהֵן מִתְהַלְּכוֹת בַּשְּׁבִיל הָרֵיק – טַבַּעַת

עַנְבָּר סוֹבֶבֶת מְבֻלְבֶּלֶת –

אוּלַי עוֹד קָט, עוֹד רֶגַע

וּמִתְפַּזְּרוֹת אַחַת אַחַת זוּג זוּג.


יוֹנִים חָשׁוֹת בְּכָל פִּרְפּוּר גֵּוָן

אֵיֿאֶחָד חָדַל לְהִתְהַלֵּךְ בַּגָּן –


ד

כְּכֹל שֶׁהָעַיִן תֵּרוֹם

כֵּן יוּרַד הָעַפְעַף.


מִבַּעַד הָעַפְעַף הַצָּנוּחַ

בַּפְּגִישָׁה הַדַּקָּה

שֶׁל תְּחִלַּת רְאִיָּה עִם אִפְלוּל

מִתְרַקֵּם כָּל הָאוֹר

הַזּוֹרֵם לַמִּדְרוֹן מִתּוֹךְ סֶדֶק

כְּמוֹ אֶצְבְּעוֹת כְּהֻנָּה שְׁלוּחוֹת עַל פְּנֵי אֹפֶק

מִשֶּׁמֶשׁ מִתְעַטֶּפֶת עָנָן

לִפְנֵי שְׁקִיעָתָהּ

לִרְקֹם אוֹר פָּחוֹת אֵשׁ יוֹתֵר נֶפֶשׁ.


כְּכֹל שֶׁהָעַיִן תֵּרוֹם –


ה

מַה הוֹוֶה לַהוֹוֶה עֵת עָבַר? יִשְׁתַּטַּח

וִיהִי אֲדָמָה.


וִיהִי כִּבְרַת אֶרֶץ אַחַת וִיחִידָה שֶׁחֻלְּצָה

מִצִּלּוֹ שֶׁל הַצֵּל,


שֶׁבָּהּ חוּט הָאוֹר מִשְׁתַּחֵל בִּפְנִינִים

שֶׁאֵינָן תְּהוֹמוֹת,


שֶׁנִּתַּן בָּהּ לֵילֵךְ הָלוֹךְ וְחָזוֹר

וְהַבָּשָׂר וְהַדָּם יְלַוּוּנוּ


בְּזִמְרָם הֶעָרֵב לֹא נֵדַע עֵת נֵלֵךְ

בְּשׁוּם גֶּשֶׁר אַחֵר בָּעוֹלָם.


מַה הוֹוֶה לַהוֹוֶה עֵת עָבַר? יִשְׁתַּטַּח

וִיהִי נֵצַח.


ו

אֶתְמוֹלִים יוֹשְׁבִים בְּצֵל מִרְפָּסוֹת

לְכָל אֹרֶךְ הָרְחוֹב וּמְקַדְּמִים

אֶחָד אֶחָד אֶת פָּנַי.


וְהַכֹּל לְלֹא קוֹל, רַק רְאָיִים רְחָבִים.

גַּם הַקּוֹל מִסְתַּכֵּל מֵהָרְאִי.

רְאָיִים מוּל תְּמוֹלִים.


וְאֵיזוֹ פְּקַעַת מְאִירָה שֶׁל אשֶׁר וְעֶצֶב וָחֵן:

רְאֵה, הַכֹּל שָׁב, הֵרַקְלִיט,

רְאֵה, הַכֹּל גָּז.


כְּמוֹ עֵינוֹ שֶׁל הַזְּמַן הָאוֹצֶרֶת הַכֹּל מְעַפְעֶפֶת.


ז

לוּ יָצַר הָאוֹרְלוֹגִין הַיּוֹצֵר

בִּנְקִישׁוֹת מַקְלוֹ הָעִוֵּר

שֶׁמֶץ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר

מֵהַזְּמַן הוּא כָּל רֶגַע בּוֹלֵעַ


הָיָה מִיָּד נֶהְפָּךְ לְאִישׁ חַי

יוֹדֵעַ פִּתְאֹם, אִם בָּרְחוֹב אוֹ בַּחֲשַׁאי,

מַחֲנָק שֶׁל אֵין דַּי

אוֹ חֶרֶב אַט אַט עַל הָרֹאשׁ תִּתְנוֹעֵעַ.


וּמֵילָא אֵין דַּי… אַך אִם זְמַן

כְּהֶרֶף אֶחָד יְרֻקַּן

וּלְהָצִיץ בּוֹ נִתַּן

לָמָּה כֹה יְזַעְזֵעַ? לָמָּה כֹה יְזַעְזֵעַ?



ח

כָּל יוֹם בְּהַשְׁכָּמָה בָּא הַיּוֹם הֶעָנִי אֶל הַפֶּתַח

וּמוֹשִׁיט יָד רֵיקָה –

אַל דְּחוֹתוֹ לְמָחָר מָחֳרָתַיִם.


אָז יָמִים יַעַמְדוּ מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים כְּמוֹ בָּתִּים,

תִּתְהַלֵּךְ בָּרְחוֹבוֹת

וּמֵעַל כָּל אֶדֶן חַלּוֹן תָּשִׁיר נַפְשְׁךָ אֶל נַפְשֶׁךָ

וְהַכֹּל יִהְיֶה חוּץ וְהַחוּץ כֻּלּוֹ פְּנִים.


אַל תַּאֲכִיל הַמָּחָר הָרָעֵב אֶת לֶחֶם הַיּוֹם

הַלֶּחֶם עַצְמוֹ רָעֵב

וּבָרָעָב הוּא גּוֹוֵעַ כַּמָּן בַּמִּדְבָּר לַמָּחֳרָת.


ט

הַמֶּרְחָק לֹא יִמַּד בְּאַמָּה אוֹ פַּרְסָה:

יָכֹלְתִּי לָחוּשׁ רַעֲדַת עֲצַבָּיו שֶׁל אָדָם

בְּצַעֲדוֹ בָּאָבָק הַקָּרִיר הַכָּחֹל

יָחֵף עַל יָרֵחַ.


אַךְ זְמַן – כַּמָּה חַיִץ, מַה קִּיר אִי־חָדִיר שֶׁל שְׁקִיפוּת!

מִלָּתִי עַל שְׂפָתִי

כְּגָבִישׁ מִתְחַנְחֶנֶת עַל כָּל רְמִיזוֹת חִתּוּכֶיהָ

וּלְאָזְנְךָ לֹא תַּגִּיעַ.


וּסְדוּרִים עוֹלָמוֹת כְּמַעְבָּרָה שֶׁל עוֹלִים

עַל מִדְרוֹן הַגִּבְעָה

בְּלִי מַעֲבָר בֵּין שְׂדֵרוֹת.


יֵשׁ מִלִּים שֶׁרוֹאִים וְרוֹאִים וְרוֹאִים

וְקוֹלָן לֹא קוֹלְטִים.


י

טִלְטְלַנִי אֱלֹהַי עַד לְלֹא הֶכֵּרוּת הֲדָדִית

בְּשׁוּם מָקוֹם בְּתוֹכִי


עַד כֻּלִּי תְּמוּנָה מוֹדֶרְנִיסְטִית שֶׁל כִּתְמֵי צְבָעִים

צוֹפִים מֵאֲחוֹרֵי הַכָּתֵף בִּתְהִיָּה זֶה עַל זֶה


עַד נַפְשִׁי לְעוֹלָם בַּמֶּרְחָק מִנְּגִיעַת

הָאֶצְבַּע הַחַדָּה שֶׁל אֲנִי


וְאֵיךְ אָבוֹא וְאֶתְאוֹנֵן לְפָנָיו בָּהּ בְּעֵת

בִּלְבָבִי גַּם אוֹדֶנּוּ


יא

בְּכָל אֲתַר תִּמְצָא דֶּלֶת וְכַף הַמַּנְעוּל

פְּתַח וְהִכָּנֵס: מִבָּזִיךְ שֶׁעַל אֶדֶן חַלּוֹן עוֹלָה קְטֹרֶת

וְעֵינַיִם מִתְעַצְּמוֹת

וְנִפְקְחוּ אָזְנֶיךָ לִלְחִישָׁה כְּחֻלָּה שֶׁל תַּלְתַּל

מִתְאַבֵּךְ מִסָּבִיב לְצַוָּארְךָ

וְשֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת וֵאלֹהִים

מְשׂוֹחֵחַ עִם חוּטֵי דְּשָׁאִים עַל תִּקּוּן הָעוֹלָם


בְּכָל אֲתַר תִּמְצָא דֶּלֶת וְכַף הַמַּנְעוּל

פְּתַח וָצֵא, פְּתַח וָצֵא –


יב

בִּלְעָדָיו נִטְרֶקֶת הַדֶּלֶת בְּחֶדֶר אַחֵר

וְנֶעֱמָד הָאֲוִיר

וְהַכֹּל מִסְתַּגֵּר, כָּל דָּבָר עַל תְּרִיסָיו, כָּל פַּרְצוּף כָּל מִלָּה

כְּמוֹ שׁוֹדֵד בַּחוּצוֹת –

אֲכַנֵּהוּ פְּתִיחוּת, אַךְ שֶׁל מָה אוֹ אֶל מָה?

הָאֶצְבֹּט מִלָּה מִבֵּין נִיצוֹצוֹת עֲרָפֶל רָחוֹק: בְּלִימָה, בְּלִימָה נִפְתַּחַת,

צִדְפָּה קוֹרַעַת לוֹעָה וְחוֹשֶׂפֶת בְּרַק אוֹר תַּחַת לְשׁוֹנָהּ?

אֵיךְ מֻשָּׂגַי רָצִים־נִדְחָקִים זֶה לְתוֹךְ זֶה בְּקָרְבָם אֵלָיו כִּמְבַקְשִׁים מַחְסֶה

הֲדָדִי!

לֹא כָּל כָּךְ פִּתְרוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּמוֹ חִדּוּד חִידָתוֹ

כִּי לֹא מֻכְרָח, יְדִידִי, כְּלָל וּכְלָל לֹא מֻכְרָח שֶׁאֵישָׁם יְתַקְתֵּק כְּמוֹ שָׁעוֹן

הַמַּעֲנֶה הָאַחֲרוֹן הַסּוֹגֵר – וְסוֹף לַעֲמָלוֹ הָעִוֵּר שֶׁל הַחֹלֶד הַהוּא

וְלַחֹלֶד עַצְמוֹ, כִּי מַה חֹלֶד שֶׁאֵינֶנּוּ חוֹלֵד?

בְּעִמְקֵי הֲוָיָה אוּלַי סוֹד שֶׁהוּא סוֹד, שֶׁהוּא סוֹד

סוֹד הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב תּוֹךְ תּוֹכוֹ חֶלְזוֹנִית וְנוֹפֵל דֶרֶךְ חוֹר בִּקְצֵה הַקּוֹנְכִית

אֶל תּוֹךְ יָם –

הַאֵינְךָ מַאֲזִין נְקִישׁוֹתָיו כְּמוֹ כַּדּוּרֹנֶת פִּינְג פּוֹנְג בִּמְצָרֵי קִמְרוֹנוֹתָיו

הָאַחֲרוֹנִים עַד יֵצֵא לַחָפְשִׁי? –

וְשֶׁמָּא לֹא אָדָם הָעוֹמֵד לִפְנֵי עוֹלָם אֶלָּא עוֹלָם עוֹמֵד וְשׁוֹטֵחַ

כַּפָּיו לָאָדָם וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹתָיו

אוֹ לִפְנֵי מִישֶׁהוּ אַחֵר

כִּי יֵשׁ שְׁאֵלוֹת בָּעוֹלָם עַצְמוֹ שֶׁתַּחְתָּן כּוֹאֲבִים מַעֲמַקִּים

וַאֲנִי, מָה אֲנִי? מִין יְצִיר

שֶׁיּוֹדֵעַ הֲמוֹן דַּעַת בְּלִי דַּעַת מַה זֹאת הוּא יוֹדֵעַ

שֶׁמּוֹשִׁיט זְרוֹעוֹת בֶּחָלָל בְּלִי דַּעַת בְּדִיּוּק לְאָן

שֶׁדּוֹפֵק בַּחֲרָטָה עַל חָזֵהוּ בְּלִי דַעַת הֶחָזֶה עַל שׁוּם מָה.

וְכָךְ נוֹצַר הָעוֹלָם מִמֵּרִידְיָנִים דַּקִּים שֶׁל גִּשּׁוּשׁ בֵּין קֹטֶב אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ

וְנִרְקַם הַשִּׁיר וְהַכְּאֵב

בְּהִמְהוּם עַמּוּדִים מְבֻקָּעִים אָהַבְתִּי לְחַבֵּק וּלְהַאֲזִין בְּצִדָּן

שֶׁל דְּרָכִים אֲרֻכּוֹת –

שִׁירִי, עַמּוּד חַיַּי הַמְבֻקָּע שֶׁכֹּה פִּתְאֹם נִתְרַשְׁרֵשׁ!


אֲכַנֵּהוּ פְּתִיחוּת –


יג

מִלִּים – מָה הֵן מִלִּים?

תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ

וּרְצוּעוֹת אֲרֻכּוֹת עַל הֶחָזֶה הָרָזֶה –

וּשְׂפָתַיִם חִוְרוֹת.


צִפָּרְנַיִם בָּהֶן יְחַטֵּט

הַפַּיְּטָן בִּבְשָׂרוֹ

חַטֵּט וְדַמֵּם עַד בְּאֵר –

עַד כָּחֹל וְצוֹנֵן תּוֹךְ אָדֹם


אָז עֵינַיִם עַל פִּי הַבְּאֵר

צוֹפוֹת לְכוּדוֹת

בְּמִין נַרְקִיסִיזְם הָפוּךְ

אֶל הַדְּמִי הָאָפֵל שֶׁל עַצְמָן


פָּצוּעַ וְנִדְעָךְ יָקוּם הַפַּיְּטָן

חֲלוּץ תְּפִלָּיו

וְהַנְּיָר הֶחָלָק מַבִּיט אַחֲרָיו

בְּרַחֲמִים לְבָנִים.



הרהורים על זמננו

מאת

ישראל אפרת

א

אָכֵן הַכֹּל מִתְחַמֵּק מִיָּדֵנוּ, הַכֹּל

מִתְעַלֵּם לֹא חֻלַּל, לֹא עֻרְטַל. יֵשׁ וְאָנוּ

תּוֹפְסִים מַשֶּׁהוּ כְּשֶׁהוּא כְּבָר יָגֵעַ

כְּאוֹר מִתְעַלֵּף אַחֲרֵי לֵיל תְּעוּפָה

עַל קִירוֹת הַבָּתִּים בְּשִׁלְהֵי סִמְטָתִי הַיַּמִּית

שֶׁלְּנָקְבָם לֹא יוּכַל וְלָכוּד הוּא מִמֵּילָא

מָתוּחַ כִּמְתֹחַ סָדִין לַח תּוֹךְ מַלְבֵּן,

מְגֻלֶּה, מְעֻנֶּה, וְעִנּוּיוֹ שִׁירַת שַׁחַר.

רְאֵה הַגֵּאִים בְּשׁוּבָם בֵּין עַרְבַּיִם

וּפִגְרֵי אַרְנָבוֹת מֻפְשָׁלִים עַל גַּבָּם.


וְנִמְרֵי הַזָּהָב כֹּה כְּחֻלֵּי הָעֵינַיִם

עַד אֹפֶל הַיַּעַר כְּמוֹ פַּח שֶׁל בַּרְזֶל

מֵרִמְזֵי לְבָנוֹת פִּרְאִיּוֹת בֵּין כּוּכִים –

מַה תֹּהוּ נוֹצֵץ הִתְחוֹלֵל עֵת בָּרְחוּ יוֹם אֶחָד

נְמֵרִים וּלְבָנוֹת וְהַיַּעַר וְכֻלֵּי.


ב

עָלֶה נִחָר עַד כֻּלּוֹ פָּז שָׁקוּף

כְּמִלָּה שׂוֹחֲחָה עִם הַלֵּב אֶשְׁתָּקַד

(גַּם מִלִּים מַזְהִיבוֹת עֵת הַלֵּחַ יָנוּס)

נִצָּב עוֹד מִמַּעַל בְּחַמָּה זוֹ חָרְפִּית.

וּלְמִי זֶה אִכְפַּת? גַּם רוּחוֹת זוֹעֲפוֹת

שֶׁל אֶתְמוֹל הִנִּיחוּהוּ תָּלוּי, וְשָׂרִיד

רוֹמַנְטִי אֶחָד אֶת סַכִּין הַגַּלְגַּל

(יַגִּיעַ וַדַּאי שָׁנָה זוֹ בְּמֻקְדָּם)

שֶׁל קֶרַח וּכְפוֹר לֹא יַפְרִיעַ. אוּלָם


בְּהָחֵל עֲסִיסִים לְפַעְפֵּעַ אוּלַי

צִיץ יָרֹק יִקְרַב אֵלָיו מִתּוֹךְ פְּנִים –

וְכָל הַסְּעָרוֹת סֹעֲרוּ, טֹהֲרוּ הָעֵינַיִם –

וּבִנְשִׁיקָה יְרַפֶּה גִּבְעוֹלוֹ בָּאֲוִיר.


ג

יוֹנִים בַּגַּן זוֹכְרוֹת הֵיטֵב מָקוֹם וּזְמַן

יָשַׁב אָדָם אֶתְמוֹל וְהֵרִיק לָהֶן

מְלֹא שַׂקִּיקֵי זְרָעִים. פִּתְאֹם מַכַּת

הָרוּחַ הָעֵצִי כְּמוֹ נְקִישַׁת מַקְלוֹת

שֶׁל שְׁיָרָה רְעֵבַת כְּנָפָיִם. אַךְ יֵשׁ

שֶׁהָאָדָם לֹא בָא, חָלָה, נִקְרָא לַדֶּרֶךְ,

אוֹ גַן אַחֵר מָצָא לְשַׂקִּיקָיו,

וְהֵן מִתְהַלְּכוֹת בַּשְּׁבִיל הָרֵיק – טַבַּעַת

עַנְבָּר סוֹבֶבֶת מְבֻלְבֶּלֶת –

אוּלַי עוֹד קָט, עוֹד רֶגַע

וּמִתְפַּזְּרוֹת אַחַת אַחַת זוּג זוּג.


יוֹנִים חָשׁוֹת בְּכָל פִּרְפּוּר גֵּוָן

אֵי-אֶחָד חָדַל לְהִתְהַלֵּךְ בַּגָּן –


ד

הוּא יָשַׁב עַל יָדִי וְשָׁאַל וְשָׁאַל –

עוֹד צָעִיר, דַּק שָׂפָם, וּבְאֶצְבָּעוֹת אֲרֻכּוֹת

קָלַע נְתִיבוֹת: אָן לֵילֵךְ?

וְאֶת אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי עֲנוֹת עָנָהוּ

צִלּוֹ מִן הַצַּד, צֵל גָּחוּן עַל עַצְמוֹ

וּשְׁנֵי עַכְבִישִׁים מִתְנַגְּחִים בְּחֵיקוֹ

זֶה רוֹקֵם בְּחָפְזָה בְּרַגְלָיו הַדַּקּוֹת

עֲתִידוֹת עֲתִידוֹת וְזֶה דוֹרֵס וְהוֹרֵס

עַד הַשְּׁנַיִם נִתְלוּ עֲיֵפִים מֵעֵינָיו –

קוֹפִיפִים אֲרֻכֵּי-מְדֻלְדְּלֵי זְנָבוֹת.


הוּא יָשַׁב וְשָׁאַל וְשָׁאַל וְהַצֵּל,

פְּסִיכִיקַאי לְהַפְלִיא, הֶרְאָה לוֹ דְּמוּתוֹ

שֶׁל הַנֹּעַר כֻּלּוֹ וּפְתָחִים מָה רַבִּים

וּפְתָחִים לִפְתָחִים בְּלִי לִפְנִים מִשּׁוּם פֶּתַח.


ה

כְּכֹל שֶׁהָעַיִן תֵּרוֹם

כֵּן יוּרַד הָעַפְעַף.


מִבַּעַד הָעַפְעַף הַצָּנוּחַ

בַּפְּגִישָׁה הַדַּקָּה

שֶׁל תְּחִלַּת רְאִיָּה עִם אִפְלוּל

מִתְרַקֵּם כָּל הָאוֹר

הַזּוֹרֵם לַמִּדְרוֹן מִתּוֹךְ סֶדֶק

כְּמוֹ אֶצְבְּעוֹת כְּהֻנָּה שְׁלוּחוֹת עַל פְּנֵי אֹפֶק

מִשֶּׁמֶשׁ מִתְעַטֶּפֶת עָנָן

לִפְנֵי שְׁקִיעָתָהּ

לִרְקֹם אוֹר פָּחוֹת אֵשׁ יוֹתֵר נֶפֶשׁ.


כְּכֹל שֶׁהָעַיִן תֵּרוֹם –



אֵגוֹאִיזְמִים אֵרוֹטִיִּים

מאת

ישראל אפרת

אַתְּ שֶׁאֵינֵךְ רַק אַתְּ

מְגֻלֶּפֶת חַדּוֹת

לְחָיַיִם, קְוֻצּוֹת, צַוָּאר דַּק וְחָזֶה,

אַתְּ שֶׁיּוֹתֵר אַתְּ מֵאַתְּ,

שֶׁרַבִּים הַלֵּילוֹת מִתַּחַת גַּלַּי הַלְּבָנִים

חוּט אֶל חוּט רִקַּמְתִּיךְ

וְהָגוּת אֶל הָגוּת, אֵשׁ אֶל אֵשׁ,

עַד עָלִית, עַד עָלִית מִיַּמִּי –

כֻּלָּךְ רַק שֶׁלִּי,

כֻּלָּךְ יְצִירָתִי.

– יְצִירָתֶךָ?

רֵאשִׁית, הַפְּסִיעוֹת הָעִוְרוֹת

אַחַר כָּךְ הַמְּגַמָּה הַמְבָרֶרֶת;

רֵאשִׁית, הַזְּמַן הַדּוֹפֵק חַם וְקָצוּב תּוֹךְ הַזֶּרַע,

וְהַדָּחָק וְהַדְּחָק,

הָעֹז הַמַּפְלִיא שֶׁל רִפְיוֹן בֵּין סְלָעִים,

עַד יוֹפִיעַ עוֹלָם וְהָאוֹר;

רֵאשִׁית, עֲרִיגָה – סְתָמִית, חֲלָלִית, מְגַשֶּׁשֶׁת,

וּפִתְאֹם הָרִכּוּז שֶׁנִּצַּת וּפָרַץ כְּעֵין קֶשֶׁת,

הַפְּנִימִיּוּת שֶׁעָלְתָה –

– זְמַן יֵשׁ נָשִׁי וְיֵשׁ זְמַן שֶׁל הַגֶּבֶר.

זְמַן גַּבְרִי הוּא הַדַּחַף מֵרֶגַע אֶל רֶגַע,

וְהָרֶגַַע עַצְמוֹ הֵן תּוֹכִי, רַק תּוֹכִי.

בְּכָרִיּוֹת אֵלֶּה שֶׁל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתַי

נָטַעְתִּי עַל דְּחָפֶיךָ רְגָעִים-כּוֹכָבִים,

כּוֹכָבִים-רְגָעִים,

וּרְאֵה, יֵשׁ אֶשְׁמַע מְנִיפָתְךָ הַגֵּאָה

נִפְתַּחַת כְּבֵדָה בְּרִשְׁרוּשׁ מֶשִׁי

עִם אֶלֶף עֵינַיִם עֲמֻקּוֹת, כּוֹכָבִים שֶׁל חָכְמָה.

כּוֹכָבֶיךְ שֶׁלִּי, אֲדוֹנִי,

עֵינֶיךָ הַנּוּגוֹת שֶׁלִּי, טַוָּסִי –

הוּא נוֹשֵׁק לָהּ עַל מִצְחָהּ וְהוֹלֵךְ אֶל הַדֶּלֶת.

וְהַס, הִיא יוֹשֶׁבֶת לְיַד הַחַלּוֹן וְשָׁרָה

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ שִׁירֵי בְּתוּלֶיהָ,

שִׁירֵי נְעוּרֶיהָ,

חֲזָרָה חֲזָרָה חֲזָרָה.


עַל זְמַן וְעַל חוּץ

מאת

ישראל אפרת

א

מַה הוֹוֶה לַהוֹוֶה עֵת עָבַר? יִשְׁתַּטַּח

וִיהִי אֲדָמָה.


וִיהִי כִבְרַת אֶרֶץ אַחַת וִיחִידָה שֶׁחֻלְּצָה

מִּצִּלּוֹ שֶׁל הַצֵּל,


שֶׁבָּהּ חוּט הָאוֹר מִשְׁתַּחֵל בִּפְנִינִים

שֶׁאֵינָן תְּהוֹמוֹת,


שֶׁנִּתַּן בָּהּ לֵילֵךְ הָלוֹךְ וַחָזוֹר

וְהַבָּשָׂר וְהַדָּם יְלַוּוּנוּ


בְּזִמְרָם הֶעָרֵב לֹא נֵדַע עֵת נֵלֵךְ

בְּשׁוּם גֶּשֶׁר אַחֵר בָּעוֹלָם.


מַה הוֹוֶה לַהוֹוֶה עֵת עָבַר? יִשְׁתַּטַּח

וִיהִי נֵצַח.


ב

אֶתְמוֹלִים יוֹשְׁבִים בְּצֵל מִרְפָּסוֹת

לְכָל אֹרֶךְ הָרְחוֹב וּמְקַדְּמִים

אֶחָד אֶחָד אֶת פָּנַי.


וְהַכֹּל לְלֹא קוֹל, רַק רְאָיִים רְחָבִים.

גַּם הַקּוֹל מִסְתַּכֵּל מֵהָרְאִי.

רְאָיִים מוּל תְּמוֹלִים.


וְאֵיזוֹ פְּקַעַת מְאִירָה שֶׁל אשֶׁר וְעֶצֶב וָחֵן:

רְאֵה, הַכֹּל שָׁב, הַכֹּל שָׁב, הֵרַקְלִיט,

הַכֹּל גָּז.


כְּמוֹ עֵינוֹ שֶׁל הַזְּמַן הָאוֹצֶרֶת הַכֹּל מְעַפְעֶפֶת.


ג

לוּ יָצַר הָאוֹרְלוֹגִין הַיּוֹצֵר

בִּנְקִישׁוֹת מַקְלוֹ הָעִוֵּר

שֶׁמֶץ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר

מֵהַזְּמַן הוּא כָל רֶגַע בּוֹלֵעַ


הָיָה מִיָּד נֶהְפָּךְ לְאִישׁ חַי

יוֹדֵעַ פִּתְאֹם, אִם בָּרְחוֹב אוֹ בַּחֲשַׁאי,

מַחֲנָק שֶׁל אֵין דַּי

אוֹ חֶרֶב אַט אַט עַל הָרֹאשׁ תִּתְנוֹעֵעַ.


וּמֵילָא אֵין דַּי… אַךְ אִם זְמַן

כְּהֶרֶף אֶחָד יְרֻקַּן

וּלְהָצִיץ בּוֹ נִתַּן

לָמָּה כֹה יְזַעְזֵעַ? לָמָּה כֹה יְזַעְזֵעַ?


ד

כָּל יוֹם בְּהַשְׁכָּמָה בָּא הַיּוֹם הֶעָנִי אֶל הַפֶּתַח

וּמוֹשִׁיט יָד רֵיקָה –

אַל דְּחוֹתוֹ לְמָחָר מָחֳרָתַיִם.


אָז יָמִים יַעַמְדוּ מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים כְּמוֹ בָּתִּים

תִּתְהַלֵּךְ בָּרְחוֹבוֹת

וּמֵעַל כָּל אֶדֶן חַלּוֹן תָּשִׁיר נַפְשְׁךָ אֶל נַפְשֶׁךָ

וְהַכֹּל יִהְיֶה חוּץ וְהַחוּץ כֻּלּוֹ פְּנִים.


אַל תַּאֲכִיל הַמָּחָר הָרָעֵב אֶת לֶחֶם הַיּוֹם

הַלֶּחֶם עַצְמוֹ רָעֵב

וּבָרָעָב הוּא גוֹוֵעַ כַּמָּן בַּמִּדְבָּר לַמָּחֳרָת.


ה

הַמֶּרְחָק לֹא יִמַּד בְּאַמָּה אוֹ פַרְסָה:

יָכֹלְתִּי לָחוּשׁ רַעֲדַת עֲצַבָּיו שֶׁל אָדָם

בְּצַעֲדוֹ בָּאָבָק הַקָּרִיר הַכָּחֹל

יָחֵף עַל יָרֵחַ.


אַךְ זְמַן – כַּמָּה חַיִץ, מַה קִּיר אִי-חָדִיר שֶׁל שְׁקִיפוּת!

מִלָּתִי עַל שְׂפָתִי

כְּגָבִישׁ מִתְחַנְחֶנֶת עַל כָּל רְמִיזוֹת חִתּוּכֶיהָ

וּלְאָזְנְךָ לֹא תַגִּיעַ.


וּסְדוּרִים עוֹלָמוֹת כְּמָעְבָּרָה שָׁל עוֹלִים

עַל מִדְרוֹן הַגִּבְעָה

בְּלִי מַעֲבָר בֵּין שְׂדֵרוֹת.


יֵשׁ מִלִּים שֶׁרוֹאִים וְרוֹאִים וְרוֹאִים

וְקוֹלָן לֹא קוֹלְטִים.


ו

טִלְטְלַנִי אֱלֹהַי עַד לְלֹא הֶכֵּרוּת הֲדָדִית

בְּשׁוּם מָקוֹם בְּתוֹכִי


עַד כֻּלִּי תְּמוּנָה מוֹדֶרְנִיסְטִית שֶׁל כִּתְמֵי צְבָעִים

צוֹפִים מֵאֲחוֹרֵי הַכָּתֵף בִּתְהִיָּה זֶה עַל זֶה


עַד נַפְשִׁי לְעוֹלָם בַּמֶּרְחָק מִנְּגִיעַת

הָאֶצְבַּע הַחַדָּה שֶׁל אֲנִי

וְאֵיךְ אָבוֹא וְאֶתְאוֹנֵן לְפָנָיו בָּהּ בְּעֵת

בִּלְבָבִי גַּם אוֹדֶנּוּ


ז

בְּכָל אֲתַר תִּמְצָא דֶּלֶת וְכַף הַמַּנְעוּל

פְּתַח וְהִכָּנֵס:

מִבָּזִיךָ שֶׁעַל אֶדֶן חַלּוֹן עוֹלָה קְטֹרֶת

וְעֵינַיִם מִתְעַצְּמוֹת

וְנִפְקְחוּ אָזְנֶיךָ לִלְחִישָׁה כְּחֻלָּה שֶׁל תַּלְתַּל

מִתְאַבֵּךְ מִסָּבִיב לְצַוָּארְךָ

וְשֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת וֵאלֹהִים

מְשׂוֹחֵחַ עִם חוּטֵי דְּשָׁאִים עַל תִּקּוּן הָעוֹלָם


בְּכָל אֲתַר תִּמְצָא דֶלֶת וְכַף הַמַּנְעוּל

פְּתַח וָצֵא, פְּתַח וָצֵא –


ח

בִּלְעָדָיו נִטְרֶקֶת הַדֶּלֶת בְּחֶדֶר אַחֵר

וְנֶעֱמָד הָאֲוִיר

וְהַכֹּל מִסְתַּגֵּר, כָּל דָּבָר עַל תְּרִיסָיו, כָּל פַּרְצוּף כָּל מִלָּה

כְּמוֹ שׁוֹדֵד בַּחוּצוֹת –

אֲכַנֵּהוּ פְּתִיחוּת, אַךְ שֶׁל מָה אוֹ אֶל מָה?

הַאֶצְבֹּט מִלָּה מִבֵּין נִיצוֹצוֹת עֲרָפֶל רָחוֹק: בְּלִימָה, בְּלִימָה נִפְתַּחַת, צִדְפָּה קוֹרַעַת לוֹעָהּ וְחוֹשֶׂפֶת בְּרַק אוֹר תַּחַת לְשׁוֹנָהּ?

אֵיךְ מֻשָּׂגַי רָצִים-נִדְחָקִים זֶה לְתוֹךְ זֶה בְּקָרְבָם אֵלָיו כִּמְבַקְּשִׁים מַחְסֶה הֲדָדִי!


רְאֵה, עָבֵי לַיְלָה נוֹסְעִים שְׁיָרוֹת שְׁיָרוֹת

בַּאֲלַכְסוֹן עַל פְּנֵי שַׁחַק צָפוֹנָה

(הַנִּילוּס גּוֹאֶה),

נוֹסְעִים וּבָאִים אֶל כּוֹכָב וּמְקַבְּלִים

קְרִיצַת עַיִן: שָׁלוֹם

וְהָלְאָה לְכוֹכָב אַחֵר,

וּמְנֻעְנָע כְּמוֹ בְּרֶדֶם אֲנִי חָשׁ רִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי

תְּנוּעָתוֹ שֶׁל עוֹלָם תּוֹךְ הַחוּץ הַגָּדוֹל

וּנְשִׁימָה עַל מִצְחִי.


לֹא כָּל כָּךְ פִּתְרוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּמוֹ חִדּוּד חִידָתוֹ

כִּי לֹא מֻכְרָח, יְדִידִי, כְּלָל וּכְלָל לֹא מֻכְרָח שֶׁאֵישָׁם יְתַקְתֵּק כְּמוֹ שָׁעוֹן הַמַּעֲנֶה הָאַחֲרוֹן הַסּוֹגֵר – וְסוֹף לַעֲמָלוֹ הָעִוֵּר שֶׁל הַחֹלֶד הַהוּא וְלַחֹלֶד עַצְמוֹ, כִּי מַה חֹלֶד שֶׁאֵינֶנּוּ חוֹלֵד?

בְּעִמְקֵי הֲוָיָה אוּלַי סוֹד שֶׁהוּא סוֹד. שֶׁהוּא סוֹד

סוֹד הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב תּוֹךְ תּוֹכוֹ חֶלְזוֹנִית וְנוֹפֵל דֶּרֶךְ חוֹר בִּקְצֵה הַקּוֹנְכִית אֶל תּוֹךְ יָם –

הַאֵינְךָ מַאֲזִין נְקִישׁוֹתָיו כְּמוֹ כַּדּוּרֹנֶת פִּינְג פּוֹנְג בִּמְצָרֵי קִמְרוֹנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים עַד יֵצֵא לַחָפְשִׁי? –

וְשֶׁמָּא לֹא אָדָם הָעוֹמֵד לִפְנֵי עוֹלָם אֶלָּא עוֹלָם עוֹמֵד לִפְנֵי אָדָם וְשׁוֹטֵחַ כַּפָּיו וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹתָיו

אוֹ לִפְנֵי מִישֶׁהוּ אַחֵר

כִּי יֵשׁ שְׁאֵלוֹת בָּעוֹלָם עַצְמוֹ שֶׁתַּחְתָּן כּוֹאֲבִים מַעֲמַקִּים


וַאֲנִי, מָה אֲנִי? מִין יְצִיר

שֶׁיּוֹדֵעַ הֲמוֹן דַּעַת בְּלִי דַעַת מַה זֹּאת הוּא יוֹדֵעַ

שֶׁמּוֹשִׁיט זְרוֹעוֹת בֶּחָלָל בְּלִי דַעַת בְּדִיּוּק לְאָן

שֶׁדּוֹפֵק בַּחֲרָטָה עַל חָזֵהוּ בְּלִי דַעַת הֶחָזֶה עַל שׁוּם מָה.


וְכָךְ נוֹצַר הָעוֹלָם מִמֵּרִידְיָנִים דַּקִּים שֶׁל גִּשּׁוּשׁ בֵּין קֹטֶב אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ

וְנִרְקַם הַשִּׁיר וְהַכְּאֵב

כְּהִמְהוּם עַמּוּדִים מְבֻקָּעִים אָהַבְתִּי לְחַבֵּק וּלְהַאֲזִין בְּצִדָּן שֶׁל דְּרָכִים אֲרֻכּוֹת –

שִׁירִי, עַמּוּד חַיַּי הַמְבֻקָּעַ שֶׁכֹּה פִּתְאֹם נִתְרַשְׁרֵשׁ!


אֲכַנֵּהוּ פְּתִיחוּת –


ט

מִלִּים – מָה הֵן מִלִּים?

תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ

וּרְצוּעוֹת אֲרֻכּוֹת עַל הֶחָזֶה הָרָזֶה –

וּשְׂפָתַיִם חִוְרוֹת


צִפָּרְנַיִם בָּהֶן יְחַטֵּט

הַפַּיְּטָן בִּבְשָׂרוֹ

חַטֵּט וְדַמֵּם עַד בְּאֵר –

עַד כָּחֹל וְצוֹנֵן תּוֹךְ אָדֹם


אָז עֵינַיִם עַל פִּי הַבְּאֵר

צוֹפוֹת לְכוּדוֹת

בְּמִין נַרְקִיסִיזְם הָפוּךְ

אֶל הַדְּמִי הָאָפֵל שֶׁל עַצְמָן


פָּצוּעַ וְנִדְעָךְ יָקוּם הַפַּיְּטָן

חֲלוּץ תְּפִלָּיו

וְהַנְּיָר הֶחָלָק מַבִּיט אַחֲרָיו

בְּרַחֲמִים לְבָנִים.


תם

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.