מַה שֶׁרָצִיתָ לוֹמַר, מַה שֶּׁנִּדְחַק כְּמוֹ אֵד

לֹא בָּרוּר לֹא גָּדוּר בִּדְחִיסוּת הָרָצוֹן הַיָּבֵשׁ,

מַה שֶּׁרָצִיתָ לוֹמַר בְּעִקָּר,

לְעוֹלָם אֵינוֹ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ.

הוּא נִמְלָט מִכָּל כֶּלֶא שֶׁל דְּמוּת, וְאַשְׁרֶיךָ

אִם אַתָּה בְּעִקְּבוֹתָיו.

הַמִּלִים רַק רָאשֵׁי חִצִּים בַּדֶּרֶךְ

אֶל שְׂדוֹת כְּחֻלִּים שֶׁמִּחוּץ לְחִתּוּךְ הַדִּבּוּר

וְרַק הֵד עָגוּם וְעָמוּם חוֹזֵר מֵהָתָם

כְּמוֹ הֵד אֳנִיָּה תּוֹעָה בַּעֲרָפֶל סָמִיךְ.

וְהִמָּצְאוּת בְּאוֹתָם הַשָּׂדוֹת עוֹד בַּדֶּרֶךְ,

כְּנִיסַת הָאֲנִי לַמֶּרְחָב הַחָפְשִׁי שֶׁל הָעֹמֶק לְבַד,

עֵינַיִם עֲצוּמוֹת וְנֵר נוֹקֵד מֵרָחוֹק —

הַמִּלִּים רַק רָאשֵׁי חִצִּים אֶל אוֹתָהּ הַדְּמָמָה.

אַךְ צָרִיךְ לְהַטִּיל סְדָקִים בַּמִּלָּה, הַמִּלָּה

זְקוּקָה לִסְדָקִים

לְהַכּוֹת עֲלוּבִים בְּתִמְהוֹן לֵבָב

וְלִנְשֹׁם

(לִי נִדְמֶה הַסְּדָקִים הֵם פַּרְצוּף הַמִּלָה,

גּוּמוֹת חֵן בִּלְחָיֶיהָ).

רַפֶּה קְצָת הַחוּט הֶהָדוּק וְתֵצֶאנָה

אוֹתִיּוֹת בְּרִקּוּד מַה נִּפְלָא:

כָּל אַחַת לְבַדָּהּ וּבְכָל זֹאת בְּצֵרוּף,

זוֹ עַל רֶגֶל אַחַת וְזוֹ עַל קָדְקֹד

וְאַחֶרֶת עַל גַּב כְּמוֹ זְבוּב תְּלוּשׁ כָּנָף,

כָּל אַחַת לְבַדָּהּ וּבְכָל זֹאת בְּשִׁתּוּף —

מַה סּוֹד הַחִבּוּר שֶׁל כַּמָּה וְכַמָּה לְבַדִּים

לְיֶתֶר בִּטּוּי שֶׁל רַעְיוֹן,

וּמַה יִיף הַמָּחוֹל הַפִּרְאִי כַּמָּחוֹל

תּוֹךְ רְאִי הָרִצְפָּה בְּאַרְמוֹן לֹא־שְׁפוּיִים!

אָז מְשֵׁה בְּחָזְקָה אֶת הַדְּלִי הַכָּבֵד

הַמַּמְרֶה כַּחֲלוֹם עֵת יוּעַר

וְזָרְחוּ מֵימָיו הָאֲפֵלִים בִּבְרַק הַחַמָּה

מִסְּדָקָיו וּפְרָצָיו מִכָּל צַד

בָּרֶגַע הַהוּא

שֶׁל חֲזָרָה אֶל הַבְּאֵר.

וְאִם אִכְפַּת לִי עָלַיִךְ הַרְבֵּה,

וְאִם חָרָה לִי עָלַיִךְ הֵיטֵב,

הֲוַדַּאי שֶׁעָלַיִךְ בְּדִיּוּק לִי חָרָה?

הַיָּם סְעָרָה לְלֹא הֶרֶף,

רוּחוֹת מַצְלִיפוֹת וְגַל אֶחָד

כָּתֵף עַל כָּרְחוֹ לְקֶצֶף שְׁכֵנוֹ.

חֲרוֹנִים אֲהָבוֹת וּתְפִלּוֹת

סְתָמִיִּים יַחְרְגוּ מֵהַלֵּב —

וּמִי זֶה יַבִּיעַ הַסְּתָם הַיַּמִּי שֶׁל הַלֵּב?

וּבַאֲשֶׁר יִפְגְּעוּ בֶּחָלָל יִצְטַמֵּדוּ,

אוֹמְרִים חֲתוּלִים מוֹדְדִים בִּקְצוֹת שְׂפָמָם

פִּרְצָה בִּמְחִצָּה שֶׁל גִּנָּה:

בִּנְגֹעַ שְׂעָרוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה יַחְדָּו

לְעוֹלָם הֵם סָרִים.

יֵשׁ לֵילוֹת שֶׁרַעְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים וִיקָרִים

נוֹפְחִים אֶת נַפְשָׁם לְאֶלֶף שָׁנָה

בִּגְרוֹנוֹת נְעוּצִים בֵּין מְצָרֵי הַגָּדֵר

וּבַבֹּקֶר יוֹצֵא הַגַּנָּן עִם מַטְאֲטֵא — —

אַךְ יִשׁ אֲמִתּוֹת הַבָּאוֹת כִּפְקֻדָּה

צְבָאִית יָשָׁר אֶל הַלֵּב: פְּתַח.

אֲנַחְנוּ אִגֶּרֶת אֵלֶיךָ פְּרָטִית

כַּמָּוֶת בְּבַיִת מֵעֵבֶר לָרְחוֹב

אוֹ מַשֶּׁהוּ גּוֹלֵשׁ מִכּוֹכַב לֶכֶת רָחוֹק —

וְהַדֶּלֶת נִפְתַּחַת

וְעֵרִים כָּל הַלַּיְלָה בִּקְרִיאַת הָאִגֶּרֶת

קוֹלָה שֶׁל דְּמָמָה יִשָּׁמַע רַק אַחֲרֵי

אֱזֹל הַקּוֹלוֹת שֶׁל קוֹל.

וְטַל רִפְאוּתָהּ יִזַּל רַק אַחֲרֵי

לַחֵךְ שַׁלְהָבוֹת עֲצָמוֹת.

שׁוֹשַׁנָּה קְרִירָה בְּצִדָּהּ שֶׁל הַדֶרֶךְ —

מְיֻזָּעִים מִשְּׁאוֹל יִמְצָאוּהָ.

רָאִיתִי דְיוֹקְנָאוֹת מְעֻדְּנֵי עִנּוּיִים

בֵּין גּוּשִׁים קְרוּצֵי־אוֹר בָּרָקִיעַ.