אברהם בר גוטלובר

צוִּרי, אֲבַקְּשְׁךָ בְּיוֹם תִּתִּי

סֵפֶר זֶה, רֵאשִׁית בִּכּוּרַי,

מִנְחָה אֶל רֵעַי וּלְבַחוּרַי;

אָנָּא, אוֹיְבַי הַשְׁלֵם אִתִּי!

וְאֶלִּ תִּתְּנֵם לִמְשִׁסָּה

אֵל רָם וְנִשָּׂא לפ"ק


לִפְנוֹת בֹּקֶר,

הָלַךְ חֹקֵר,

לִרְאוֹת בַּגַּנִים

וְנַחַל עֲדָנִים;

עַל עַנְוַת שִׂיחַ

עַל סֶלַע צְחִיחַ

פֹה קוֹל נָעִים,

מִבֵּין עֲפָאִים,

הֲמוֹן צִפֳּרִים

יַשְׁמִיעוּ שִׁירִים;

וּמֵי הָרִים

שָׁם נִגָרִים.

“הָהּ! אוֹר בֹּקֶר!”

קָרָא חֹקֵר:

"מַה־נָּעַמְתָּ אֶל תֵּבֵל

שֶׁמֶשׁ צְדָקָה

נֹגַהּ מְפִיקָה

לְךָ נָפְלָה חֶבֶל."

"בַעֲלֵי כָנָף

עֲלֵי עָנָף

בְּאֵין שָׁמֶשׁ

שָׁכְבוּ אֶמֶש;

הַיוֹם הֵקִיצוּ

כִּי נָפֹצוּ

קַרְנֵי שָׁמֶשׁ

עַל כָּל רֶמֶשׂ."

"הַמִּים יִרְעָשׁוּ

תְּמוֹל בַּלַיְלָהּ

פַּחַד וּבֶהָלָה

פָּרְשׂוּ סְבִיבָם;

הַיּוֹם יִתְגַעֳשׂוּ

וְהַשֶּׁמֶשׁ זֹרֵחַ

??לִבִּי שָׂמֵחַ

??שְׂבְּעָה מִטּוּבָם."

"הַכִּכָּר הַזֶּה

מִקָּצֶה מִזֶּה

הַיַּעַר שָׁמָּה;

בְּאֶרֶץ שְׁמָמָה

הָיוּ בַּחֲשֵׁכָה,

??מֵי הַבְּרֵכָה

??צְפַרְדְעֶיהָ יַחַד

??הָמוּ פַחַד.

וּלְאוֹר יוֹמָם

?הָהּ! אֶשְׁתּוֹמֵם

לְמַרְאֵה עֵינָי

??לְמִשְׁמַע אָזְנָי!

אֶשְׂבְּעָה נַחַת;

כִּי אַתְּ צְפִירָה

??שֶׁמֶשׁ מְאִירָה

??עַלֵיהֶם זֹרַחַת."

"שֶׁמֶשׁ צְדָקָה

נֹגַה מְפִיקָה

מַה־נָעַמְתְּ אֱלֵי תֵבֵל;

טוּבָךְ יַכִּירוּ

וְלָךְ יָשִׁירוּ

הַפֹּרְטִים עַל־פִּי נֵבֶל."

כֹּה הִּבּיעַ

אִישׁ הָרוּחַ,

עַל יְצוּעַ

נְאוֹת שִׂיחַ.

בְּגִיל וָנַחַת

חָפֵץ קַחַת

מִבֵּין דְּשָׁאִים

הַדּוּדָאִים

נֹתְנֵי רֵיחַ.

שָׁם נֹהֶמֶת

הַתִּנְשֶׁמֶת.

כִּי נֶחְבָּאָה

??מְשׁוֹאָה וְאֶמֶשׁ

??פְּנֵי שֶׁמֶשׁ

??מִפְּנֵי רָעָה.

? שָׁם צְפוּנָה.

?קוֹל תְּלוּנָה

?? תְּיַלֵל,

?? תְּקַלֵּל;

?? לֹא תוּכַל

??קֵשׁ אֹכֶל

??שֶׁמֶש וְקַרְנֵיהָ

??עֵינֶיהָ.

??וֹשָׁבָהּ תְּקַלֵּל

?? עֵשֶׂב וָשִׂיחַ;

?לָעוּף תְּפַלֵל

?לִדְאוֹת בָּרוּחַ.

"אָנָא הַבְלִיגִי!

?אַל תִדְאָגִי!

?מַה־לָךְ עֲצֶבֶת?

בִּירַקְרַק שִׂיחַ,

טוֹב לָנוּחַ,

פֹּה נָעִים שָׁבֶת.

אַל בְּיֹפִי

תִּתְּנִי דֹּפִי;

עֵינַיִךְ רָפוּ

לָכֵן עָיָפוּ

הַבֵּט שָׁמָּה

אוֹר הַחַמָּה."

כָּכָה הִבִּיעַ

הַמְּחַקֵר,

לְמַעַן הַרְגִּיעַ

לְשׁוֹן שָׁקֶר.

חָלְפָה רֶגַע

וְהוּא זָכַר,

כִּי פָשָׂה הַנָּגַע

בִּבְנֵי אָדָם,

שָׁלְחוּ יָדָם.

?גְרוֹנָם נִחַר

?דַבֵּר סָרָה

?לְעַקֵשׁ הַיְּשָׁרָה.

?על חָכְמָה וּבִינָה

?שְׂאוּ קִינָה.

?עֲקָתָם בָּאָה,

?יַעַמְדוּ לְשָטָן

?לְכָל דָבָר קָטָן,

מִבּינָתָם גָאָה.

?? לְבָבֵיהֶם

?פוּן מִשֵּׂכֶל,

?עֵינֵיהֶם

?עוֵּר סֶכֶל

מֶה־חַיֵּי אִישׁ יָמָיו חֲרוּצִים?

מַה־שַׁעֲשֻׁעֵי חֶלְדֵנוּ מְעָרַת פָּרִיצִים?

מַעֲשֵׂה תַעֲתֻּעִים יַחַד מֵהֶבֶל!

לוּ יִחְיֶה הָאָדָם שָׁנִים אַלְפַּיִם,

מָה־הוּא מוּל אֵל רֹכֵב שָׁמַיִם. –

מָה הוּא בָּאָרֶץ לוֹ נָפְלָה חֶבֶל.

יַפְלִיא הָאָדָם, חֲיָלִים יְגַבֵּר,

אֵילֵי הַבַּרְזֶל בְּנֵשָׁק יְשַׁבֵּר,

לֹא יַפְחִידֻהוּ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים"

אַךְ רֶגַע חֲמַת אֵל בֹּוָ נָגְעָה

יִשְלַח דְבָרוֹ הִנֵּהוּ בְּרָעָה

מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה יוֹרוּ הַמּוֹרִים.

מִי גִּבּוֹר כְּשִׁמְשֹׁן, מִי עַז כָּמֹהוּ,

עָרִים בְּצוּרוֹת הָפַךְ לְתֹהוּ

אֲרִי וּבְנֵי שַׁחַץ בְּעֵינָיו כְּאָיִן;

סָר מֶנּוּ אֵל עֵת אַפּוֹ בּוֹ חָרָה,

וַיֵּרֶד בִּנְחֻשְׁתַּיִם בְּקֶרֶב צָרָה

אָבַד כָּל טוּבוֹ אַף אָבְדָה בַּת עָיִן.

מִדֵי יוֹם יוֹם עֵינֵינוּ יַבִּיטוּ,

רַגְלֵי גֵאיוֹנִים יִכָּשְׁלוּ יִמּוֹטוּ,

בִּרְצוֹת אֱלֹהִים הַשְׁמִידֵם כְּרָגַע.

וּמִי יֶחֱזֶה גִּבּוֹרִים אֲסוּרִים בְּכֶלֶא,

וְלֹא יִירָא אֱלֹהִים אֵל עוֹשֵׂה פֶלֶא,

נֹתֵן עֹנֶג לִבְחִירָיו וּלְבֹזָיו נָגַע?

הֵן הֶבֶל כָּל אָדָם כְּרֶמֶשׂ אֲדָמָה.

כָמֹהוּ כָּמֹהֶם תּוֹלֵעָה וְרִמָה.

יָמָיו חֲרוּצִים מְעַט הֵם וְרָעִים.

וְלוּ יִחְיֶה הָאָדָם שָנִים אַלְפַּיִם,

וְשָׁב אֶל עֲפָרוֹ אֶל אֶרֶץ רְפָאִים.1

אָכֵן רוּחַ הוּא בְאֶנוֹשׁ, נֶפֶשׁ מַשְכֶּלֶת,

לָה יֶתֶר שְׂאֵת בַּכֹּל מֹשָׁלָת.

עַל כַּנְפֵי תְבוּנָה חִישׁ תְעֹפֵף

עֹמֶק, רוּם, כָּל קַצְּוֵי תֵבֵל;

תִּלְעַג לְנֶהִי, תִּשְׂחַק אֶל אֵבֶל,

כִּי כְבוֹד אֱלֹהִים עָלֶיהָ חֹפֵף.

אַךְ בָּהּ יָסוּר מִמֹקְשֵׁי צַלְמָוֶת,

יְשָׁרִם דְרָכֶיהָ, נְתִיבָהּ אַל־מָוֶת

לְהַשְׂכִּיל לְהֵטִיב כִּי יֹאבֶה הָאָדָם.

בָּה יָעוּף חִישׁ קַל מֶרְחֲבֵי אַפְסָיִם,

בְּרוּחַ בִּינָתוֹ יִסַּק שָׁמַיִם,

יֶאֱסֹף נִכְבָּדוֹת אַרְצָה יוֹרִידֵם.

אֶל גָבְהֵי שָׁמַּיִם יִשָּא עֵינָיו,

אוֹ יִרְאֶה הָאָרֶץ אֲשֶׁר לְפָנָיו,

יֵלֵךְ אֶל דָרוֹם וְנָסַב אֶל צָפוֹן:

פֹּה – חוּג שָׁמַיִם כּוֹכָבִים אֵין חֵקֶר,

שָׁם־תַּבְנִית שׁוֹר, צֹאן וּבָקָר,

עֲמָקִים בָּר עָטְפוּ דֶּשֶׁן יִרְעָפוּן.

הָאִכָּר יִתְהַלֵךְ טוֹב לֵב וְשָׂמֵחַ,

שָׁב עַל מַעֲנִיתוֹ אַדְמָתוֹ פֹּלֵחַ,

הָלוֹךְ וְרַנֵן עַל יַד צִמְדּוֹ בָּיִת.

שָׁם תָתוּר עֵינֵיהוּ בְּפִנָּה אַחֶרֶת,

?? שָׁם רַב כָּבוֹד! יְקָר תִּפְאֶרֶת!

אֶצְבַּע אֱלֹהִים הוּא, תּוֹךְ כֶּרֶם וָזָיִת!

בַּשָׁמַיִם, בָּאָרֶץ, וּבְכָל אֲשֶׁר בָּרוּחַ,

פִּי הַטֶּבַע חָרוּת עַל לוּחַ.

מִכְתַּב אֱלִהים – נִבְעַר הָאָדָם מִדָּעַת,

?צִיץ, אַךְ יַבִיט, וְרֶסֶן בִּשְפָתָיו,

דַבֵּר בַּל יוּכַל, כִּי רַבּוּ מַחְשְבוֹתָיו,

אֶל קוֹל הַטֶּבַע יַט אֹזֶן שׁוֹמָעַת.

אֵלֶּה חַיֵי אִישׁ אֵין מִסְפָּר לְשָׁנָיו,

אִם אֵלֶּה שַׁעֲשֻׁעָיו, מָה רַבּוּ עֲדָנָיו!

יִלְעַג אֶל מַעֲשֵׂה תַעֲתֻּעִים וְהָבֶל.

לוּ יִחְיֶה הָאָדָם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם,

רַב מְאֹד חַי מִשָׁנִים אַלְפַּיִם.

כִּי דַעַת אֱלֹהִים לוֹ נָפְלָה חָבֶל!

אַשְׁרֵי אִישׁ מַשְׂכִּיל בַּעַל נֶפֶשׁ יְקָרָה,

יִחְיֶה בַּנְעִימִים בַּל יְעַקֵשׁ הַיְּשָרָה,

שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה עַל כָּל סְבִיבוֹתָיו.

בְּכָל אֲשֶׁר יַבִּיט תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ,

מִצְבָא הַשָּׁמַיִם עַד כַּל רֶמֶשׂ,

יֶחֱזֶה אֱלוֹהַ, יֶחֱזֶה נִפְלְאוֹתָיו.

גַּם בְּיַעַר כִּי יָשִׁירוּ צִפֳּרִים,

תְּהִלוֹת שַּׁדי כֻּלָמוֹ שָׁרִים;

עֹז יוֹצְרָם יַבִּיעוּ מִבֵּין עֳפָאיִם.

גַּם בָּם יַשְכִּיל אִישׁ מֵבִין יוֹדֵעַ

(וּבְרוּחַ נְכֵאָה עַל בִּרְכָּיו כֹּרֵעַ)

כִּי יַד אֵל בַּכֹּל – בְּכָל הַנִּבְרָאִים.

הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת בַּעַל גְבוּרוֹת,

מְאוֹרוֹת שַׁדַּי כַּסַּפִּיר מְאִירוֹת

בְּכָל אֲשֶׁר עֵינֵינוּ תֶחֱזֶינָה.

אִם נִפְלְאוּ מִדַּעַת וְלִמְאֹד עָצָמוּ,

הֵן דַי הֲיוֹתוֹ יָעִידּו לְאוֹת יָקִימוּ;

כִּי יַד יוֹצֵר עֲשָׂתָם לְעַד תִּהְיֶינָה.

וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָבִין מִבְחַר הַחַיִּים,

יֵרֵד שְׁאוֹל אַף יִסַּק שָׁמַיִם

בְּסֻלָּם הַנֶּפֶשׁ תּוֹכוֹ קִנָּנָה

?? הַטֶבַע כֻּלָּן נֶחְמָדוֹת,

?? לַנֶּפֶשׁ עֶשֶׂר יָדוֹת,

זֹאת הַמַּפְלִיאָה עֹלָה עַל כֻּלָנָה.

יְמֵי חַיֵּי בְּנֵי אָדָם חֲרוּצִים אֵינָמוֹ,

לָנֶצַח נְצָחִים חַיִּים הִנָמוֹ,

גַּם אַחֲרֵי מוֹתָם פֹּה בְתֵבֵל;

? וְלִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת אָז יִפְקְחוּ עֵינָּנִים,

? בִּפְנֵי אֱלֹהִים אֵל רֹכֵב שָׁמָיִם;

וְיֵדְעוּ כִּי אֶפֶס בָּאָרֶץ פֹּה הַכֹּל הָבֶל.


  1. מן: ואל רפאים מעגלותיה (משלי ב'.) [במקור הסרוק נדפס בטעות: משלי ג‘. הנכון: משלי ב’ י“ח. הערת פב”י.]  ↩

אֶת מְאוֹרֵי שַׁחַק סָכְכוּ מִפְלְשֵׁי עֲנָנִים.

יִשְׁטֹף הַמָּטָר תּוּגָה עַל כָּל פָּנִים.

יֵשֵׁב אִישׁ תַּחְתָּיו הִסָּתֵר מִזֶרֶם,

בְּיַרְכְּתֵי בֵּיתוֹ אִישׁ אִישׁ יֵרָדֵם,

אִישׁ פְּנֵי אָחִיו לֹא יְקַדֵּם

לֹא יֵצְאוּ הַשָּׂדֶה הִתְעַדֵן בְּכֶּרֶם.

בְּפִנַּת הַבַּיִת הַזֶה שׁכֵב הָיִיתִי.

חֲזִיז וְקֹלוֹת, וּמַרְאֵה הַבָּרָק רָאִיתִי:

בַּהֲמוֹן חֶזְיוֹנוֹת מִמְצֻלַּת תַּרְדֵמָה

שַׁבְתִּי כְּרֶגַע, וּפַחַד עֲטָרַנִּי כַּצִּנָה,

וְעֵינַי כִּבְרָקִים שָׁלַחְתִּי אֶל כָּל פִּנָה,

אִם נִבְקְעוּ מַעְינוֹת תּהוֹם וְהָאָרֶץ שְׁמָמָה.

וָאַבִּיט בְּחַלוֹנִי, בְּיָגוֹן וָאֵבֶל,

לַחֲזוֹת לְתֹהוּ אֵיךְ תֵּהָפֵךְ תֵּבֵל;

וּמִמַעֲמַקֵי עָבֵי עַנֵני עֲרָפֶל

אֶחֱזֶה חֲדָשׁוֹת לַחֲזוֹת לֹא דִמִּיתִי –

שֶׁמֶש צְדָקָה זֹרַחַת רָאִיתִי,

בִּכְנָפֶיהָ מַרְפֵּא אֶל יוֹשְׁבֵי שָׁפֶל,

יָנוּס הֶעָנָן יָשׁוּב אֶל שָׁחַת,

יָעוּף, כְּנֶשֶׁר אֶל הָאָרֶץ מִתָּחַת;

הַקֹלוֹת יֶחֱדָלוּן לֹא יֻתַּךְ הַמָטָר.

וִּמִגְבָעה שָׁמָה אֶל מוֹרַד נִגָרִים

מֵי גֶשֶׁם יִלָפְתוּ אָרְחוֹת נְהָרִים,

וִירַקְרַק חָרוּץ כִּסָּה כָּל חֹטֶר,

רוּחַ צַח יָשׁוּב הָרָגַעּ

צַמֶּרֶת הָאֶרֶז בִּכְנָפָיו נָגַע,

וְעַל דֶשֶׁא עֵשֶׁב חָלַף עָבַר.

כֻּלָּמוֹ יַחַד נָעוּ גַם נָדוּ

אֶת מֵימֵיהֶם כַּנַּחַל הוֹרִידוּ

הִשְׁלִיכוּם מִסָּבִיב אֶל כָּל עֵבֶר.

כְּמוֹ אֶגְלֵי טַל כִּרְסִיסֵי לָיְלָה,

נִשְׁאֲרוּ נִטְפֵי פְּנִינִים עַל כָּל עַלָה;

יַשְׂבִּיעוּ בְּצַחֲצַחוֹת עִשְׂבֵּי הֲרָרִי:

יַחֲלִיפוּ כֹּחַ כְּפַעַם בְּפַעַם,

לִינַק מִן הָאֲדָמָה אֵת כָּל הַטַּעַם.

גַם הַצִּפּוֹר שָׁמָה לֹא תֵשֵׁב עֲרִירִי –

שָׁלְחָה רֹאשָׁהּ מִבֵּין עֳפָאיִם,

רִנְנַת פִּיהָ זַךְ אַף נָעִים;

לָעוּף בְּמוּעָף נָשְׂאָה כְנַפִים.

הֲמוֹן בַּעֲלֵי כָנָף מִכָּל עֵבֶר

נָסוּ מִמַּחְבּוּאָם נָשְׂאוּ אֶבֶר,

בְּקוֹל כַּנְפֵיהֶם יְהַלְלוּךָ רֹכֵב שָׁמָיִם.

וְרוּחַ דַעַת חִישׁ עַל פָּנַי חָלַף,

הִתְבּוֹנֵן לִתְּמוּרוֹת כֹּה אוֹתִי אָלַף,

אֶל מָטָּר כִּי יִשְׁטוֹף וְעַב הֶעָנָן

יִשְׁוֶה בְתֵבֵל כָּל מִקְרֵה וָפֶגַע;

וְאֶל שֶׁמֶשׁ צְדָקָה מַרְפֵּא כָּל נֶגַע

יֶשַׁע וְנֹחַם אִם אֵל אוֹתָהּ חָנַן.

יָנוּס עָנָן צָרָה יָשׁוּב אֶל שַׁחַת,

שֶׁמֶשׁ הַצְלָחָה אִם לָנוּ זֹרַחַת;

וְחָדַל קוֹל בֶּכִי לֹא תִדְמַע בַּת עָיִן.

פָּנִים חָוָרוּ יַאְדִּימוּ מִפְּנִינִים,

וְשָׁבוּ לְשָׂשׂוֹן הֶגֶה וָקִינִים;

וְעוֹד יִרְאֶה בַּטוֹבָה לֹא הִאֱמִין בַּחַיִין.

רוּחַ נֹחַם וָיֶשַׁע יְרַחֵף עַל פָנִים,

סְבִיבוֹ פַּלְגֵי עֹנֶג וְנַחַל עֲדָנִים.

כְּמוֹ מִרְסִיסֵי טַל כָל דֶּשֶׁא וָשִׂיחַ

עַצְמוֹתָיו כֵּן מִדֶּשֶׁן יִרְוָיִן,

יַצְלִיחוּ גַם רֵעָיו בְּצִלּוֹ יֶחֱסָיוּן;

וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה הִנֵּה יַצְלִיחַ.

כָּכָה חָשַׁבְתִּי אַחֲרֵי הַמָּטָר,

וְעַב הֶעָנָן אֶת פִּיהוּ אָטַר,

וְכַפַּי וְעֵינַי אֶל אֵל הֲרִימֹתִי!

“כִּי אֶחֱזֶה” אָמַרְתִּי "מַעֲשֶׂיךָ נִפְלָאִים

בְּךָ כִּי הֶאֱמַנְתִּי חֶלְקִי מַה־נָעִים;

נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶה, תִּרְאֶה גִּם אוֹתִי".

התמורה (דער רינגע וועקסעל) 1

אֵין אִישׁ צֹלֵחַ

כָּלְ יֵמי חֶלְדוֹ.

הַהַצְלָחָה נוֹסַעַת

לֹא תֵּדַע הִנָפֵשׁ.

אִם מְרוֹמִים תִּשְכּוֹן

תְּבַקֵּשׁ הַשְׁפֵלָה;

וּמִשֶׁפֶל מוֹשָׁבָהּ

אֶל עָל שׁוֹקֵקָה.

שֶׁמֶשׁ כִּי יִזְרַח

יָרוּץ חִישׁ יָמָה,

וּבְרֶגַע בֹּואוֹ

אֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף:

עוֹד תָּשִׂישׁ אָרֶץ

בִּבְרַק אוֹר חָרֶס,

פֶּתַע צְעִיף אֹפֶל

יְכַסֶּה הַלָיִל;

וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה

כֶּרֶם וָיַעַר

כָּל עֵדֶן וְעֹנֶג

יִדְמוּ בַּחֹשֶׁךְ.

רֶגַע – כְּקֶדֶם

יָשׁוּבוּ וְחָיוּ,

מֵחֲרַכֵּי שָׁמַיִם

כִּי תוֹפַע נְהָרָה.

חֲבַצֶלֶת הַשָּׁרוֹן,

שׁוֹשַׁנַת עֲמָקִים,

סְתָו וָחֹרֶף

בְּסַעַר וְסָאוֹן

חָמְסוּ גָזָלוּ;

כְּפֹר וָקֶרַח

בְּחָרוןֹ שָׁלָחוּ;

עֲמָקִים וְגֵיאָיוֹת

בְּאַבְנֵי בָּרָד

הָיוּ לְשָׁרוֹן,

נִצְבוּ כְּמוֹ נֵד

מַיִם נִגָּרִים;

נְהָרוֹת אֵיתָן

כְּרִצְפַּת שַׁיִּש:

יָשׁוּב הָאָבִיב

יָשׁוּב הַקַּיִץ,

רוּחַ צַח

יִשְלַח דְּבָרוֹ,

וִירַקְרַק חָרוּץ

עִם רְסִיסֵי טַל,

יָשׁוּב לְכַסּוֹת

אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ.

שִׁבֳּלִים מְלֵאִים

יַעֲדוּ הַשָּׂדוֹת,

כַּרְמֶל וְשָרוֹןַ

יַעַטְפוּ בָר.

צִיצִים וּפְרָחִים

יִתְּנוּ רֵיחָם,

וּפְנֵי הָאֲדָמָה

יְחַדְּשׁוּ נְעוּרֵיהֶם

לְמַעַן יִהְיוּ לְמִשְׂחָק

אֶל קוֹר וָחֹרֶף,

כִּי יָשׁוּבוּ כְקֶדֶם

לַעֲשׂוֹתָהּ שְׁמָמָה.

כִּמְעַט נָשַׁב הָרוּחַ

וּמִזֹהַר הָרָקִיעַ

הָעֲנָנִים בָּרְחוּ,

יָהֵל הַשֶּמֶשׁ

וְשִׂמַּח עֵין רֹאֶה;

רֶגַע עָבַר –

וסוּפָה מִצָפוֹן

מִתֵּימָן סַעַר

יִפְרֹשׂ עֲנָנוֹ

וְיַחֲשִׁיךְ כָּל זֹהַר.

אֵין דָבָר קַיָּם.

כֹּל יָצִיץ וְחָלָף

כִּי תָבֹא הַצְפִירָה2.

אָסוֹן וְשָׂשׂוֹן

יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן.

וּבֵין תְּרוּעַת גִּיל

גִבּוֹרֵי קְרָב,

בְּשִבְרוֹן מָתְנַיִם

יֵאָנְקוּ חֲלָלִים.


  1. העתקה מלשון אשכנז משירי ראָזענהיין.  ↩

  2. (דיא רייהע) כן הביא גזעניוס בשרשיו ובהקדמה שם בשם רבי יונה בן גנח. וכן דעת הרד“ק ג”כ.  ↩

הַשָּׁחַר אַדְמוֹנִי חַכְלִילִי עֵינַיִם,

עָלָה מִן הָרַחֲצָה מִמְּצֻלַת מָיִם;

לְפָנָיו תֵּצֵא אוֹרָה וּמִיָּדוֹ קַרְנָיִם,

לְפַנוֹת דֶּרֶךְ לִמְלֶכֶת הַשָׁמָיִם.

הַיָרֵחַ רָאָה וּפָנָיו נִכְלָמוּ,

הַכּוֹכָבִים נָסוּ וַיְכַבּוּ לַפִּידֵיהֶם;

וַיַרְא הֵילֵל אוֹהֲבָיו כִּי נָמוּ,

וַיְעִירֵם חִישׁ כִּי זָרַח עֲלֵיהֶם.

וַיָקִיצוּ זִיז שָׂדֶה וְחַיְתוֹ יַעַר,

כָּל־עוֹף כָּנָף וּמִקְנֶה וָצֹאן,

גַם בְּנֵי אִישׁ זָקֵן וָנַעַר

עִמוֹ יֵלְכוּ בְגִיל וְשָׂשׂוֹן.

מְחְגֵוי אֲדָמָה, נְמָלָה וָרֶמֶשׂ

יָצִיצוּ כְּעֵשֶׂב, גַם תּוֹלֵעָה וְרִמָה

יְמַהֲרוּ יָרוּצוּ לִקְרַאת הַשֶּׁמֶשׁ,

שָׂשִׂים שְׂמֵחִים וּפְנֵיהֶם קָדִימָה.

אַךְ הֶעָצֵל חֹבֵק יָדָיִם,

בְּחֵיק תַּרְדֵמָה עַל עַרְשׂוֹ סָרוּחַ;

הִיא תֵינִיקֵהוּ לוֹ חָלְצָה שָׁדָיִם,

שׁוֹגֶה בְּאִוַּלְתּוֹ יִינַק אַךְ רוּחַ.

בַּחֲלֹמוֹת שָׁוְא יִמְצָא שַׁעֲשׁוּעִים,

יֹאכַל יִשְׁתֶּה – אֶפֶס וָאָיִן;

יֶחֱזֶה מַהֲתַלוֹת מַעֲשֵׂה תַעְתֻּעִים

יִכְלוּ יִתַּמּוּ כִּי יִפְתַּח הָעָיִן.

וְלָא יִרְאֶה מַחַזֵה שַׁדַּי

כִּי יָהֵל כְּבוֹדוֹ מְלֹא עוֹלָמוֹ,

יִשְׁלַח בְּרָקִים יָאִירוּ לְמַדַּי

וְזָרַח מִקֶּדֶם שֶׁמֶשׁ לָמוֹ.

עִם כְּלִילַת יוֹפִי יָצְאָה הַשָּׁמֶשׁ

וַתְּחַבֵּק בָּנֶיהָ וַתִּפְקְדֵּם לְשָׁלוֹם.

וְהֶעָצֵל עוֹדֶנּוּ בִּמְשׁוֹאָה וָאָמֶשׁ

מְעוֹפֵף בְּרוּחַ עַל כַּנְפֵי הַחֲלוֹם.

עַתָּה נִיצוֹצֶיהָ תִּשְׁלַח בְּזַּעַם

יוֹרוּ מוּל עֵינָיו וִיבַעֲתוּהוּ,

וּכְמוֹ מִבְּרָקִים רַב וְקוֹל רַעַם

הֵקִיץ וַיָשָׁב מֵאֶרֶץ תֹּהוּ.

מַה־לָךְ עָצֵל כִּי תִשְכַב בַּעֲצַלְתָּיִם;

בַּבֹּקֶר עִם שַׁחַר לוּ הַשְׁכֵּם הִשְׁכַּמְתָּ:

קוֹל עָרֵב שָׁמַעְתָּ, קוֹל כִּנוֹר וּמְצַלְתָּיִם.

קוֹל מַעֲיָן וָנָחַל. גַּם מֵימָם טָעַמְתָּ.

לֹא לְךָ הֶעָצֵל חֶמְדַת הַטֶּבַע!

לֹא נְתָנְךָ אֱלֹהִים בֵּין אוֹכְלֵי שֻלְחָנוֹ!

שָׂא נָא עֵינֶיךָ שָׁמָּה, עֲלֵי גֶבַע,

הַנַּעַר הָרֹעֶה עֹמֵד עִם צֹאנוֹ:

עָרֹם וְיָחֵף, עָנִי וּנְכֵה רוּחַ,

אַךְ לֹעֵג לִרְכוּשְׁךָ מִשְׂחָק לוֹ עָשִיר.

שָתָה לִרְוָיָה מִמֵי הַשִּׁלֹחַ

וּתְהִלוֹת שַדַּי בֶּחָלִיל יָשִׁיר.

מַה־מָתְקוּ לְחִכּוֹ אֵלֶּה הַמַּיִם!

צֳרִי וּמַרְפֵּא לְכָל בְּשָׂרוֹ.

חֲשָׂפָם בְּחֶרֶשׂ מִמְּקוֹר חַיִּים,

וַיִשְׁתְּ, וַיְבָרֵךּ אֶת־אֵל יְצָרוֹ.

יַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָתָה מֵעוֹדוֹ:

מִפִּתּוֹ וּמֵימָיו בָּרִיא אוּלָם.

כָּל מְתֵי תֵבֵל לוּ בָאוּ בְּסוֹדוֹ,

כְּמַעֲשֵׂהוּ לוּ יַעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם;

אלַ תְּדַמֵה בְנַפְשְׁךָ, סָכָל וְעָצֵל,

כִּי יִתְהַלֵךְ בְּאַנְחָתוֹ תֶּמֶס כַּדּוֹנָג:

יְיָ אֱלֹהִים בְּרָכָה לוֹ אָצַל,

רַב לוֹ מִמְךָ רַב לוֹ עֹנֶג

הַלְעֹנֶג כָּזֶה תְהִלָה נָאֲוָה:

לְמַעֲשֵׂה תֻפִינִים וּמִרְקָחַת?

לְמַלְאֹת בֶּטֶן מַאֲכַל תַּאֲוָה

לָלֶכֶת שָׁמֵן לִקְרַאת שָׁחַת?

לָשֶׁבֶת יוֹמָם בְּרִפְיוֹן יָדָיִם,

וְלָנוּחַ הַלַּיְלָה עַל עֶרֶשׂ סָרוּחַ?

לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל כִּנּוֹר וּמְצַלְתָּיִם,

לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְאֹף רוּחַ?

וּמַה־יִתְרוֹן לָאָדָם מִבְּהֵמוֹת יַעַר

אִם לֹא לָדַעַת אֵל וּמַעֲשֵׂהוּ?

וְלָמַה תִשְכַּב בַּעֲצַלְתַּיִם, בַּעַר,

קַדְּמָה פְנֵי שַׁחַר וּתֵדָעֵהוּ.

אוֹר חָדָש מִמִּזְרַח יָאִיר הַיּוֹם,

תִּתְחַדֵּשׁ הָאֲדָמָה, תִּתְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה:

עוּרָה מִשְׁנָתֶךָ, גְּשָׁה נָא הֱלוֹם,

הַט אָזְנֶךָ אֶל צִפּוֹר וְהָבֵן שְׁמוּעָה!

שִׂים נָא עֵינֶיךָ עַל אֹדֶם שָׁמָיִם,

כִּי יִשְלַח חִצָיו אֶל נַחַל הַמָּיִם;

וּרְסִיסֵי טַל כְּמַרְאֶה הַקֶּרַח

יַעֲדוּ אֶת רֹאשׁ כָּל צִיץ כָּל פֶּרַח.

שִׂים עֵינֶיךָ…. אַךְ הֲיֵשׁ חֵקֶר

לְכָל אֲשֶׁר תֶּחֱזֶה כִּי תָשִׂים עָיִן?

אַחַת אָמַרְתִּי: אַל תִּשְעֶה אֶל שֶׁקֶר

אַל תְּבַלֶה יֶמיךָ בְּאֶפֶס וְאָיִן.

הִתְבּוֹנֵן אֶל מַעֲשֵׂה נוֹרָא וְאָיוֹם,

בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר בְּהָאִיר הַיּוֹם;

הִתְעָרֶב־נָא אִתִּי, לְיָדְךָ אֶתְּקַע,

כִּי גַם אוֹרְךָ כַּשַּׁחַר יִבָּקַע.

1

חֲלוֹם חָלַמְתִּי פַּעַם

כִּי לִי חֲזִיז וָרַעַם.

יָדִי כֹּל יְכוֹלָה

לַעֲשׂוֹת קְטַנָה אוֹ גְדוֹלָה.

?כָל הָעָם רוֹאִים

אֹתִי, עַל כִּסֵּא אֱלֹהִים.

אָמַרְתִּי אֲנִי בִּלְבָבִי

אָז בִּמְרוֹם מוֹשָׁבִי:

אֶפְנֶה נָא אֶל בְּנֵי הָאָדָם,

כִּי יִפְתְּחוּ אֶת יָדָם,

אֶתֵּן לְאִישׁ כִּרְצוֹנוֹ,

וְחָדַל כָּל יְגוֹנוֹ.

פָּתַחְתִּי חַלוֹנֵי רָקִיעַ,

וּבְקוֹל גָּדוֹל אָרִיעַ:

בּוֹאוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים!

וְכָל הָעָם נִגָּשִים.

עַל רַגְּלַי אָז עָמַדְתִּי,

וְאֶת־כֹּל לָהֶם הִגַדְתִּי:

כִּי בְיָדִי גוֹרָל וְחֶבֶל

כָּל מְתִי תֵבֵל;

וְכָל הָאָרֶץ לְפָנַי

לַעֲשׂוֹת כְּיַד אֲדֹנָי.

וְגַם אֶת חֲסָדַי זָכַרְתִּי

אֶת אֲשֶׁר בְּלִבִּי אָמַרְתִּי,

לָתֵת לְאִישׁ שְׁאֵלָתוֹ

בְּעוֹד עַל לְשׁוֹנוֹ מִלָתוֹ

וָאֶשְׁאַל לְאֶחָד רִאשׁוֹנָה:

בַּמֶה נַפְשְׁךָ נְכוֹנָה

כִּי יִגְדַּל כֹּחַ הַצְלָחָתֶךָ?

הַגֵּד, מַה בַּקָשָׁתֶךָ?

“לִחְיוֹת עַד בְּלִי־יָרֵחַ”

“אֱהִי כְּצִפֹּר פֹּרֵחַ”

עָנָנִי אַחֲרָיו הַשֵּׁנִי.

“בְּעֹשֶׁר וּנְכָסִים חָנֵּנִי”

כָּכָה הֵשִׁיב הַשְׁלִישִׁי.

וָאֶשְׁאַל לָרְבִיעִי וְלַחֲמִישִׁי:

"מֵאוֹיְבֵינוּ נָקָם קַחַת,

יֵרֶד פְּלֹנִי לַשַּׁחַת"

וְאַתָּה מַה־תִּבְחַר לְנַחֲלָה?

“לֹא תִשְלוֹט בִּי כָּל מַחֲלָה”

וְאַתָּה הָעֹמֵד שָׁמַּה?

"לֹא תְחַיֶה כָּל נְשָׁמָה

בִּלְעֲדֵי אִישׁ דָתִי"

"לֹא! כָּל עוֹד בִּי נִשְׁמָתִי!

בְּנֵי אֱמוּנָתִי יִוָתְרוּ בָּאָרֶץ,

וּבַנִשְׁאָרִים אַךְ תִּפְרֹץ פָּרֶץ"

וְאַתֶּם מַה־תַּחְפֹּצוּ?

“הַחֲכָמִים בָּאָרֶץ יִפְרֹצוּ”

"לֹא! תִּגְבַּר יַד הָאִוֶּלֶת,

תְהִי בַּכֹּל משֶׁלֶת." –

וְנָשִׁים יְפֵיפִיּוֹת פֹּרְשׂוֹת כַּפָּיִם:

"אָנָּא לָנֶצַח נָפִיץ קַרְנָיִם,

לְרַגְּלֵינוּ אֲנָשִׁים יִשְׁתַּחֲווּ אַפָּיִם

וּלְקוֹל פְּקוּדָתֵינוּ תִּצַלְנָה אָזְנָיִם."

וְאַתָּה, מַדּוּעַ פָּנֶיךָ כֹּה זֹעֲפִים?

"כִּי הֵמָּה אַךְ הֶבֶל כֻּלָּם שׁוֹאֲפִים.

לוּ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי אִוִּיתָ,

כִּי עַתָּה לְאָבִיב וְקַיִץ צִוִּיתָ

אַךְ הֵמָּה לָנֶצַח יִמְשְׁלוּ עֲלֵי חָלֶד."

“וְאָנֹכִי, עַד עוֹלָם אֱהִי אַךְ יָלֶד.”

"תְּנָה לִי רְכוּשׁ! צֹעֵק שָׁם הֵלֶךְ.

“וְאָנֹכִי אֱהִי מֶלֶךְ.”

“אַךְ לִי” אֶחָד בְּשִׁנָּיו חָרַק;

“מִי יִתֵּן בְּיָדִי רַעַם וּבָרָק!”

“תְּנָה לִי כְּנָפַיִם, אֶעֱבוֹר יַם כְּיַבֶּשֶׁת”

“וְלִי אֲדֹנִי – סְנַפִּיר וְקַשְׂקָשֶׂת.”

"וְעַל הִכִּסֵּא, אַךְ אַתָּה תֵשֵב לָנֶצַח?

עָנָה לִי אֶחָד וּבְעַצְמֹתָיו רֶצַח.

רַב לְךָ שֶׁבֶת עַל כִּסֵּא שְׁחָקִים!

אֶעֱלֶה אָנֹכִי וַאֲצַוֶה בְּרָקִים.

וְכָל חֶפְצֵי לְבָבִי אָז אֲמַלֵא

וְלָמָה לָךְ עַתָּה כָּל לִבִּי אֲגַלֶּה.

זֹאת שְׁאֵלָתִי, עֲשֵּׂה כִּדְבָרֶךָ,

רֵד מִשָּׁם, וּבָאתִי תַּחְתֶּךָ."

אָז עַל בְּנֵי־תְמוּתָּה מְאֹד חָרָה אַפִּי

וּלְהַכּוֹת אֶת־כֻּלָּם הֲרִימוֹתִי כַפִּי.

הָלְאָה! הָלְאָה! צָעַקְתִּי בַחֲרוֹנִי,

וָאֶשְׁלְחָה יָדִי לִסְגוֹר חַלוֹנִי:

הֶבֶל שְאַלְתֶּם, לֹא אַעַשׂ אַחַת מֵהֵנָהּ;

וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה – כַּאֲשֶר הָיְתָה עַד הֵנָה.

חָלַמְתִּי, וָאִיקָץ, וְהִנֵה חֲלוֹם.

וָאָבִין כִּי כְמֹהֶם הָיִיתִ עַד הֲלוֹם.


  1. השיר הזה יסודתו בלשון צרפת והוא משירי המשורר —– [מלה לא הצלחתי לפענח. הערת פב"י.] ואני העתקתיו מלשון רוסיא.  ↩

1

עַל הַשֻּׁלְחָן עָמַד יֶלֶד, וַיִּשְׁתּוֹמֵם:

“גָּדַלְתִּי מְאֹד!” קָרָא עַל כָּל רוֹמֵם.

וַיַּעֲנֵהוּ אֶחָד: רְדָה נָא מָטָה!

וְשַׁבְתָּ וְרָאִיתָ, כִּי קָטֹן אָתָּה.

מִי זֶה הַֽקָּטֹן עַל גָּדְלוֹ מִשְׁתָּאֶה?

עָשִׁיר אֱוִילִי, בְּעָשְׁרוֹ מִתְגָאֶה.



  1. העתקה מלשון צרפת.  ↩

1

(משל מוסר)

שִׁבֹּלֶת עֹמֶדֶת בְּקוֹמָה זְקוּפָה,

עַל יַד רְעוּתָהּ לָאָרֶץ כְּפוּפָה;

בְּגָאוֹן וּבְלָצוֹן אֵת פִּיהָ פָעָרָה,

וַתְּהַתֵּל בִּרְעוּתָהּ, וְכֹה אָמָרָה:

"כַּעֲנִיָּה בְּפֶתַח תַּעַמְדִי שְׁחוֹחַ,

הָרֵם רֹאשׁ כָּמֹנִי אֵין בְּךָ כֹּחַ!"

אַל נָא אֲחוֹתִי, הַשֵּׁנִית הֵשִׁיבָה.

אַל נָא תְּהִי בֵינֵינוּ מְרִיבָה.


הֵן אֱמֶת לְךָ נִתַּן הֲדַר הַקּוֹמָה,

כִּי רֹאשֵׁךְ קַל אֵין בּוֹ מְאוּמָה,

עַל כֵּן תִּשְׂאִיהוּ לְחֵן וּלְיֹפִי.

גָּבוֹהַּ מְאֹד, וּבוֹ מַחְסוֹר וְעֹנִי,

וְלוּ רֹאשֵׁךְ יִמָּלֵא כָמֹנִי

מַטָּה מַטָּה אָז אֹתוֹ תָכֹפִי.

______

לָכֵן בְּנֵי אָדָם, אַל נָא תִתְגָּאוּ!

וּכְמוֹ בַּמַּרְאָה בַּמָּשָׁל תִּתְרָאוּ:

מִי יָרוּם וְנִשָׂא וְרֹאשׁוֹ בַשָׁמַיִם, –

וּמִי יַבִּיט לָאָרֶץ, ויַשְׁפִּיל עֵינַיִם.



  1. העתקה מלשון רוסיא.  ↩

1

רַבִּים מִבְּנֵי הָאָדָם יִמָּלְאוּ זַעַם

עַל יְמֵי חַיֵיהֶם כִּי יָעוּפוּ חִישׁ,

וְכֹה יְקֹנְנוּ אִישׁ וָאִישׁ:

"נָהָר, חֵץ, רוּחַ, עָשָׁן, בָּרָק וָרַעַם,

לֹא יְמַהֲרוּ שָׁטֹף וָעוֹף,

הִנְדֹף, עָבוֹר וְחָלֹף,

כְּמוֹ חַיֵי אֱנוֹשׁ בַּתֵּבֵל;

וְכִמְעַט יְמֵי חַיֵינוּ

כֵּן יִמְעֲטוּ שִׂמְחָתֵינוּ,

חַיֵינוּ וּמְשׂוֹשֵׂנוּ יַחַד מֵהָבֶל.

מְחִתָּה תַּשְׁרֵשׁ מִתַּחַת לְשָׂשׂוֹן,

וְרֵאשִׁית בִּכּוּרֵי פִּרְיֶהָ הָאָסוֹן.

הָאָרֶץ הַזֹּאת אַךְ עֵמֶק בֶּכֶא הִיא;

חֲרוּלֵי-יָגוֹן וְקִמְשׁוֹנֵי-שָׁבֶר

קוֹצֵי מַחֲלָה וְחוֹחֵי מָוֶת וָקָבֶר,

אֵלֶּה הֵם צְמָחֶיהָ אֲשֶׁר תּוֹצִיא,

וְאַךְ לְעִתִּים רְחוֹקִים שֶׁמֶשׁ שָׂשׂוֹן זֹרַחַת

לְהָאִיר לִבְנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי בּוֹר תַּחַת."

אוּלָם הֶרֶף בֶּן אָדָם הֶרֶף מִיַּלֵל,

וְאַל לְצַד עִלָּאָה מִלִּין תְּמַלֵּל.

לֹא עַל אֱלֹהִים וְהַתֵּבֵל תְּלֻנֹּתֶיךָ

כִּי הַחַיִּים הָאֵלֶּה לֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינֶיךָ;

אִוַּלְתְּךָ הָיְתָה בְּעֹכְרֶךָ

כִּי מַתְּנוֹת הַטֶּבַע לֹא עָרְבוּ אֵלֶיךָ.

אִם לָתֵת לְךָ שְׁאֵלָתְךָ תֵאוֹת לְךָ הַהַצְלָחָה

הֲכִי תֹּאמַר הוֹן, וְהָאֲבִיוֹנָה שְׁכָכָה?

הֲלֹא אִם תְּנַשְׂאֶךָ מֵעַל לָעָבִים

לָשׂוּם קִנְּךָ תִּתְאָו בֵּין הַכּוֹכָבִים.

דִמְיוֹנָךְ אֶל הַבָּאוֹת מְגַמַּת פָּנָיו,

עַל יָדוֹ הָיָה וְיִהְיֶה נָשָׁקוּ,

עָתִיד וָעָבַר יַחְדָו יִדְבָּקוּ,

וְאֶל הַהֹוֶה לֹא יָשִׂים עֵינָיו:

הוּא עִוֵּר, עֵינֶיךָ לְבִלְתִּי יָשׁוּרוּ

בְּאוֹר שִׂמְחוֹת אֶרֶץ עַד אֲשֶׁר יַעֲבוֹרוּ.

עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי הַהַצְלָחָה מַצְלִיחַ אֵינֶךָ.

תָּמִיד הַצְלָחַת אֱמֶת נִצֶּבֶת מוּל עֵינֶיךָ

בְּתִקְוַת שָׁוְא אֶל אֲשֶׁר יִפֹּל לְךָ חָבֶל,

וְכֹה תִשְׂבַּע נַפְשְׁךָ דִמְיוֹנֵי כָזָב וָהָבֶל.


וְלֹא תִזְכֹּר אֶת בּוֹרְאֶךָ אֲשֶׁר בְּתִתּוֹ לְךָ חַיִים

גַּם עֵדֶן וְעֹנֶג רַב חָלַק לְךָ תַּחַת הַשָּׁמַיִם.

גַּם לֵב לָדַעַת נָתַן לְךָ וְלִשְׁמֹעַ אָזְנָיִם,

וְלַחֲזוֹת מִפְעָלָיו שָׁת לְךָ עֵינָיִם,

אַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ לַבְּקָרִים יוֹפִיעוּ,

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר חַסְדוֹ יוֹדִיעוּ.


וְלֹא תִזְכֹּר בִּרְכַּת שַׁדַי

אֲשֶׁר חֲנָנְךָ לְמַדַּי.

מָתַי תּוֹדֶה לָאֵל, מָתַי תִּשְׂמַח גָבֶר?

הֲעַד יוֹם מוֹתְךָ תְחַכֶּה, יוֹם בּוֹ תִקָבֵר?

הַלָאֵל מְהֻלָל בְּפִי כֹל

תִּתֵּן תּוֹדָה בְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל? –

עַל יְמֵי חַיֵּיכֶם כִּי חִישׁ יַחֲלֹפוּ

אַל נָא תִּתְאֹנְנוּ אַנְשֵׁי תֵבֵל.

עֲלֵיכֶם; כִּי הֶבֶל וָרִיק תִּרְדֹּפוּ

שְׂאוּ נָא קִינָה מִסְפֵּד וָאֵבֶל.

אוֹ עִזְבוּ אִוַּלְתְּכֶם וּפְקַחְתֶּם עֵינָיִם,

וּרְאִיתֶם בְּטוֹבָה תַּחַת הַשָּׁמָיִם. –



  1. מעותק מלשון אשכנז משירי ברָאקקעט.  ↩

עֵת נַפְשִׁי הִתְהַלְּכָה מַה-טּוֹב לָדַעַת"

לָשֶׁבֶת בָּדָד בְּאַחַת קְצוֹת אָרֶץ

אוֹ לְהִתְהַלֵךְ בַּתֵּבֵל וְלִפְרֹץ פָּרֶץ,

לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ לִבְנוֹת לָטַעַת;


וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי וָאָשִׁית אֶל לִבִּי

(לֹא אֶל אִישׁ דִּבַּרְתִּי אָמַרְתִּי בְּחֻבִּי,

לֹא יוֹעֵץ אֲנִי אֶל חֵיקִי תָשִׁיב עֲצָתִי.)

אֵין טוֹב כַּבְּדִידָה רְאֵה זֶה מָצָאתִי!


אִתָּה מַרְגוֹעַ אִתָּה מָנוֹחַ,

שֹׁכֵב בְּחֵיקָה יַחֲלִיף כֹּחַ,

אִתָּה חָכְמָה, תְּבוּנָה אַף צֶדֶק,

נְקִיָה הִיא מֵחוֹחִים מִמְּשׁוּכַת חֶדֶק,

אֵין רִיב וּמָדוֹן בְּכָל חַצְרוֹתֶיהָ,

שָׁלוֹם בְּחֵילָה שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ.


אַל לָכֶם רוֹדְפֵי הוֹן סֹחֲרֵי אָרֶץ,

הַמַרְגּוֹעַ הַזֹּאת בִּרְכַּת שָׁמָיִם;

לָקַחַת לָכֶם רָעָה תִּשְׁלְחוּ יָדָיִם,

מִנֶּגֶב אָסוֹן וּמִצָפוֹן קָרֶץ.


"אַךְ מִי הוּא הָאִישׁ שָׁקֵט צֹלֵחַ

מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הָאָרֶץ בֹּרֵחַ? – "

רֹעֶה עֲדָרָיו בְּשָׂדֶה בּוֹדֵד

בֵּין הַרְרֵי שָׁקֶט וּמְקוֹרֵי מָיִם.

אֹתוֹ תֵינִיק הַהַצְלָחָה לוֹ חָלְצָה שָׁדָיִם,

עַל עַנְוָתוֹ שָׁמָּה עַיִן, אֹתוֹ תְּעוֹדֵד.

__________

בְּמִשְׁכָּן כְּבוֹדוֹ מְלָכִים יְקַנְּאוּ

לוּ הַשְׂכֵּל יַשְׂכִּילוּ יָבִינוּ אֶל טוּבוֹ:

קִירוֹת בֵּיתוֹ קְצוֹת אָרֶץ,

לְמַרְאֶה עֵינָיו סָבִיב סָבִיב.

עֲמוּדָיו עָשָׂה עֲצֵי הַיַּעַר

עֲלֵי רִצְפַּת דֶשֶׁא עֵשֶׂב.

עָלָיו יְכַסֶּה רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם,

שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ יַעַמְדוּ לְשָׁרְתוֹ,

בְּיוֹם וּבַלַּיְלָה לֹא יְשַׁנּוּ תַּפְקִידָם.

צִפֳּרִי רֹן מְזַמְּרִים בְּהֵיכָלוֹ,

עִם מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט,

וְצֹאן מַרְעִיתוֹ יְרַקְּדוּ עַל יָדוֹ.

יוֹמָם יָשִׂיחַ בְּגַן אֱלֹהִים,

וּבַלַּיְלָה יָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ.

רְפִידָתוֹ כַּר נִרְחָב,

וּמִכְסֵהוּ עוֹרוֹת כְּבָשָׂיו.

אִמְרוּ הַגִּידוּ, מַלְכֵי אֶרֶץ.

הֲטוֹב טוֹב לָכֶם שֶׁבֶת

בְּאַרְמְנוֹתֵיכֶם וּבְטִירוֹתֵיכֶם?

סוּרוּ פֹה מִתּוֹךְ הָרַעַשׁ

הֵרָגְעוּ בְשָׁלוֹם יָמִים אֲחָדִים,

אִם בְּאַרְמְנוֹתֵיכֶם תִּמְצְאוּ עוֹד חֵפֶץ;

אִם לֹא אֶל הַמַּרְגֵּעָה הַזֹּאת הַבּוֹדְדָה

מִשְׁכַּן הָרֹעֶה, הַיִתְרוֹן תִּתֵּנוּ.

____________

בְּדִידָה נְעִימָה מֵאֲרֶכֶת הַיָמִים!

אֲהוּבַת יְשָׁרִים, רַעֲיַת חֲכָמִים!

אַשְׁרֵי הָאִישׁ בָּךְ נָפַל לוֹ חֶבֶל,

הַרְחֵק מֵאָדָם מֵאַנְשֵׁי תֵבֵל.

בִּשְׁאוֹן הֶעָרִים וּבְקִרְיוֹתֵינוּ

כַּטּוֹבִים כָּרָעִים תֶּחֱזֶינָה עֵינֵינוּ.

אָכֵן בְּשֶׁקֶט יְעָרַיִךְ וַהֲרָרַיִךְ

אֶשְׁמַע אַךְ קוֹלֵךְ אֶרְאֶה אַךְ מַרְאַיִךְ.

קוֹלֵךְ עָרֵב, קוֹל מַיִם וּבַעַל כְּנָפַיִם

וּמַרְאֵךְ נָאֲוָה – יֶרֶק עֵשֶׂב וְשָׁמָיִם.

יָפָה אַתְּ כֻּלָךְ אֵין בָּךְ דֹפִי.

אַתְּ הוֹרַת כָּל חֶמְדָה, אֵם לְכָל יֹפִי.

צֶדֶק וְשָׁלוֹם בָּךְ נָשָׁקוּ,

עָמָל וָאָוֶן מֵאֹהָלַיִךְ רָחָקוּ;

לֹא בָא בְאָזְנַיִךְ קוֹל זַעֲקַת עֲנִיִים,

וּבִכְנָפַיִךְ לֹא נִמְצָא דַם נְקִיִים.


1

מָטָר כִּי נִתַּךְ אַרְצָה מִשָּׁמָיִם,

לֹא יַחְשִׁיךְ עוֹד עָנָן זֹהַר הָרָקִיעַ;

כֵּן אַחֲרֵי הִשָׁפֵךְ דִמְעַת עֵינָיִם,

מִכֹּבֵד אֲנָחוֹת לֵב אָדָם יַרְגִּיעַ.


כְּטַל אֶל צִיץ שָׂדֶה כֵּן דֶּמַע לָאָדָם;

הֵן יֵרַךְ לְבָבוֹ וּצְדָקָה יַצְמִיחַ.

אִם אֶת לְבָבוֹ יַכְאִיבוּ בְּעוֹדָם,

הֲלֹא בְחָלְפָם, יַשְׁאִירוּ לֵב שָׂמֵחַ.


הָאָסוֹן כִּי יֶחְדַּל מֵהַכְאִיב אֹתָנוּ,

מְקוֹרֵי דֶמַע גַם אָז יִסָתֵמוּ;

וּשְׂמָחוֹת וָגִיל נִשְׁאֲרוּ לָנוּ,

כָּל יְמֵי חֶלְדֵנוּ מַה-נָּעֵמוּ.


לִפְנִינִים יְקָרִים תָּשֹׁבְנָה הַדְּמָעוֹת

(מֵרַחֲמֵי לֵבָב כִּי בָכְתָה הָעָיִן)

בִּמְעוֹן אֱלֹהִים, מָקוֹם, כָּל בַּלָּהוֹת

כַּעֲנַן בֹּקֶר יִהְיוּ לָאָיִן.





  1. העתקה מלשון אשכנז משירי ראָזענהיין.  ↩

1

לְעָמָל יִוָּלֵד אִישׁ, יָמִים יָצִיץ וּפָרַח,

אַחַר, יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ, יוּבַל שַׁי לַמָּוֶת.

זֶה הָלַךְ כִּבְרַת אָרֶץ, וְזֶה עָבַר אֹרַח,

הֹזִים שֹׁכְבִים יַחַד, וְנָחוּ בְגֵיא צַלְמָוֶת.



  1. העתקה מלשון רוסיא משירי אָזיראָוו  ↩

צְלַח רֵעַ אָהוּב! צְלַח כָּל יָמֶיךָ!

אֱלֹהִים הַשְׁקִיפָה מִמְעוֹן שָׁמֶיךָ

עַל בֵּן יַקִיר זֶה וְהַצְלִיחֵהוּ!

הַצְלִיחֵהוּ, כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ,

הַצְלִיחֵהוּ, כְבִרְכַּת אֹהֲבוֹ,

וּכְגֹדֶל חַסְדֶּךָ אָנָּא בָּרְכֵהוּ.


מִן אָז יַקִירִי אֹתְךָ מָצָאתִי,

מְצֹא אֹהֵב נֶאֱמָן בָּךְ קִוִּיתִי.

אָמַרְתִּי אֶחְיֶה בַנְעִימִים אֶהְיֶה שָׂמֵחַ;

עִמְךָ אֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּשָׂדֶה אָשִׂיחַ,

מֵעֲמַל זְמַן בוֹגֵד בְּחֵיקְךָ אָנִיחַ,

בְּאֹפֶל הַיָגוֹן בְּךָ שִׁמְשִׁי זוֹרֵחַ.


אָסוֹן כִּי יִקְרֵנִי כָּל מִקְרֶה וָפֶגַע,

אִמָלְטָה אֶל זְרֹעוֹתֶיךָ אַרְגִּיעַ רֶגַע,

שָׁם אֶשְׁפֹּךְ נַפְשִׁי וְלֹא יִכְבַּד עָלַי אֵידִי;

בְּחֵיקְךָ דְמָעוֹת תָּזֹלְנָה עֵינַי,

וּבְתַנְחוּמוֹתֶיךָ אֶמְצָא גַן עֲדָנַי.

כֹּה מֵאָז דִמִיתִי וֵאלֹהִים עֵדִי.


מַדּוּעַ – כִּי תִשְׁאַל – לִי כֹּה יָקַרְתָּ?

לִבְּךָ שְׁאַל נָא אִם לָלֶכֶת יָשַׁרְתָּ –

לָלֶכֶת בִּנְתִיב הַטֶּבַע הַנְּדִיבָה.

הִיא מֵאָז בְּמַעְגְלֵי צֶדֶק תַּנְחֵנִי

הִיא קָּרְאָה אֵלַי הַפַּעַם וָאֹמַר: הִנֵנִי!

וּבְקֶרֶב לִבִּי יַד לְךָ הִצִּיבָה.


אוּלָם, מֶה אָשֵׁם אָנֹכִי אֲמֵלָל

כִּי פְאֵר הָאַהֲבָה פִתְאֹם חֻלָל;

מְלָשְׁנִי בְסֵתֶר דָרַךְ חֵץ לְשׁוֹנוֹ

לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי דֶרֶךְ;

לֹא יָדַע כִּי חֶטְאוֹ אֵין לוֹ עֵרֶךְ,

גָדוֹל מִנְּשׂוֹא • יִשָּׂא אֶת עֲוֹנוֹ!


אֵלַי שָׁבָה הָאַהֲבָה פָּרְשָׂה כַפָּיִם,

הֵסִירָה מִצְנֶפֶת וַעֲדִי עֲדָיִם,

וְצִיץ תִּפְאַרְתָּהּ עַל רֹאשָׁה נָבָל:


בְּפִנַּת לֵב נִדְכָּא בְסֵתֶר נֶחְבָּאָה,

מָנוֹחַ כְּפַעַם בַּפַּעַם לְבַקֵּשׁ לֹא יָצָאָה,

בְּחֵיקִי נִרְדְמָה עַד הֵנָה וַתֶּאֱבַל.


הַמִּצְנֶפֶת הֵסִירָה עֶדְיָהּ מָאָסָה,

נָבַל צִיץ נִזְרָהּ הָיָה לִמְשִׁסָּה –

וְלַפִּידָהּ בְּיָדָהּ עֲדֶנָה לֹא כִבָּתָה.

כִּי עוֹד יָמִים יָבוֹאוּ לִבָּהּ לָהּ נִבָּא,

יֵבוֹשׁוּ יָשׁוּבוּ אָחוֹר מוֹצִיאֵי דִבָּה,

וְשַׁלְהֶבֶת הָאַהֲבָה עוֹד תַּגִיהַּ עֵיפָתָה.


עַתָּה אָחִי! זֶה הַיּוֹם קִוִּיתִיהוּ,

עַל כֵּן רִאשׁוֹן לִימֵי חֶלְדִי קְרָאתִיהוּ.

בֹּא בִזְרֹעוֹתַי הַיוֹם בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ

בְּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה,

אֶת שִׁירִי זֶה קַח נָא לְמָנָה,

אֶל הָאַהֲבָה וְהַיְדִידוּת יִהְיֶה קֹדֶשׁ.


1

“קְחוּ תֵבֵל וּמְלֹאָהּ!” קָרָא יָהּ מִשָּׁמָיִם,

אֶל בְּנֵי אָדָם בָּרִאשׁוֹן לִימוֹת הַשָּׁנָה

"לָקַחַת אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו שִׁלְחוּ יָדָיִם!

כִּי לָכֶם כָּל הָאָרֶץ נָתַתִּי לְמָנָה."


וַיִגְּשׁוּ חִישׁ כֹּל-אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה

וַיָבוֹאוּ מַהֵר זָקֵן גַם נָעַר;

הָאִכָּר שָׁלַח יָדוֹ אֶל יְבוּל הָאֲדָמָה

וְרֹבֶה קַשָּׁת אֶל חַיְתוֹ הַיָעַר.


אֶל רֵחַיִם וָרֶכֶב טוֹחֲנִים וָאֹפִים,

עֹשֵׂי שֶׂכֶר אֶל אַגְּמֵי מָיִם;

אֶל עֲשַׂבִּים וְסַמִּים רֹקְחִים וְרֹפְאִים,

וּמוֹרִים בַּחִצִּים אֶל בַּעֲלֵי כְנָפָיִם.


וְכַאֲשֶׁר אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָנָה,

שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וּבְיָדוֹ הַמָּנָה;

נָגַשׁ הֶחָכָם וַיֶּחְרַד בִּרְאוֹתוֹ,

כִּי לֻקַּח הַכֹּל וַיֵּבְךָּ בַּחֲמָתוֹ:


"הָאָנֹכִי לְבַדִּי כֹּה אֶשָּׁכֵחַ?

אָנֹכִי, אֹהַבְךָ בְּכָל עֹז וָכֹחַ?"

כָּכָה הִשְׁמִיעַ תַּאֲנִיָה וַאֲנִיָה

וַיִפֹּל עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי כֵס יָהּ.


וַיַּעַן אֱלֹהִים: אִם כֹּה לְךָ בָחַרְתָּ,

וּבְאֶרֶץ הַחִזָּיוֹן עַד עַתָּה אֵחַרְתָּ,

אַל תִּזְעַק אֵלַי כִּי פָרַצְתִּי בְךָ פָּרֶץ.

אֵיפֹה הָיִיתָ בְּחָלְקִי אָרֶץ?


"עֵינַי, שַׁדַּי! בִּקְּרוּ הֵיכָלֶךָ

וּלְקוֹל שָׁמֶיךָ אֹזֶן הִטֵיתִי.

סְלַח! אֵל עֶלְיוֹן! כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ,

פֹּה בָאָרֶץ טוֹבָה נָשִׁיתִי."


אַךְ מַה-לַעֲשׂוֹת וְהָאָרֶץ נֶחְלָקָה,

וּמַה-יִסְכָּן-לְךָ גֶבֶר! בֶּכִי וּזְעָקָה?

עוֹד לִי בְרָכָה אַל נָא תִּפְרֹשׂ כַּפָּיִם,

שְׁעָרִים לְךָ אֶפְתַּח, כִּי תֹאבֶה בֹּא שָׁמָיִם.


  1. מועתק מלשון אשכנז משירי שיללער  ↩

1

(האיש)

עַל דִּבְרַת שְׁלֹמֹה לִבִּי שַׂמְתִּי,

וּמִצּוּף דְבָרָיו טָעֹם טָעַמְתִּי;

כִּי הַנָּשִׁים רָעוֹת הֵנָּה יָחַד.

וּמִדֵּי אֶרְאֵךְ אִשְׁתִּי לִבִּי מָלֵא פָחַד.

וְעַל שִׁבְתֵּךְ אִתִּי בְנָוֶה,

לִבִּי עָלַי דָּוֶה.

לוּ מִגֶשֶׁת אֵלַיִךְ עֲצֹר כֹּחַ יָכֹלְתִּי

כִּי עַתָּה בְּרִשְׁתֵּךְ לֹא נָפָלְתִּי.


כִּי אָשִׁית עַיִן עַל כָּל הָרָעָה,

אֵדַע כִּי מִמְּקוֹר אִשָּׁה יָצָאָה.

מִי מִבִּלְעָדָהּ הֵבִיא מָוֶת בְּחַלוֹנֵינוּ.

הַנָּחָשׁ הַהוּא – אֵיךְ נִשָׂאֵהוּ בְּחֵיקֵנוּ!


זֹאת אֶזְכְּרָה וּבְעַצְמוֹתַי רֶצַח,

כִּי שֵׁם תִּפְאֶרֶת אָדַם לְמַעֲנָהּ בָּחָרוּ;

וּמַדוּעַ לֹא לְדֵרָאוֹן נֶצַח

בְּשֵׁם חֶרְפַּת אָדָם אֹתוֹ הֵמִירוּ.


בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ רְאִי! זֶה מָצָאתִי:

כָּל רָע וְכָל נֶגַע בְּפֶלֶס נְקֵבָה.

לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת כָּאֵלֶּה חָזִיתִי:

כְּמוֹ שְׂאֵת וְסַפַּחַת גַּם שִׂנְאָה וָאֵיבָה;

גַם חֶרְפָּה גַּם כְּלִמָּה שְׁתֵּיהֶן נָשִׁים.

וְכָבוֹד וִיקָר כֻּלָּם אֲנָשִׁים.

(האשה)

עַד כֹּה בְּמִלִּים עָצַרְתִּי,

וְאַחַת לְאַחַת אַמְרֵי פִיךָ סָפַרְתִּי:

כִּי בַחֲרוֹנְךָ אֹתָנוּ לְאַל תָּשִׂים,

מִמְּךָ יָצָא הַקֶּצֶף עַל כָּל הַנָּשִׁים.


גַּם בְּתִפְאַרְתֵּנוּ עֵינְךָ צָרָה,

וְעַל שְׁמֵנוּ מֵעוֹלָם אַפְּךָ חָרָה;

וְעַד כֹּה סָבַלְתִּי וְלֹא עָנִיתִי,

וּלְזַעַם לְשׁוֹנְךָ אֹזֶן הִטֵיתִי.


אוּלָם פֶּן תֹּאמַר מִפָּנֶיךָ יָרֵאתִי

כִּי לִדְבָרֶךָ עַד כֹּה הֶחֱשֵׁיתִי:

לָכֵן בְּדַעַת אֶעֶנְךָ וּבְטוּב טָעַם,

אַךְ לֹא כָמֹךָ אֶמָלֵא זָעַם.


אִם אָמְנָם כָּכָה נְקַלֹּתִי בְּעֵינֶיךָ,

כְּשַׁלֶּטֶת בְּגָאוֹן אֶעֱמֹד לְפָנֶיךָ.

אַתָּה תַעֲבֹד בְּשָׂדֶה, בְּכֶרֶם וָזַיִת,

וְאָנֹכִי – כְּתִפְאֶרֶת אָדָם, אֵשֶׁב בָּיִת.


וְעַתָּה יַד עַל פֶּה לֹא תָשׁוּב לְבַזוֹתִי,

כַּתַּר-לִי זְעֵיר, וְאַתָּה תִּשָּׂא אֶת חֶרְפָּתִי.

בְּפֶלֶס נְקֵבָה מָצָאתָ כָּל דָבָר בְּלִיָעַל,

וְכָבוֹד וִיקָר עָשִׂיתָ לְבָעַל;

חֲבִי כִמְעַט רָגַע,

וּבִשִׁמְךָ יִקָּרֵא כָּל רָע וְכָל נָגַע.


תַּחַת כָּבוֹד שׂוּם קִיקָלוֹן,

וְתִפְאֶרֶת תַּחַת בּוּשָׁה.

הֲלֹא אֲנָשִׁים הֵמָה בּוּז וְקָלוֹן?

וְתִפְאָרָה, הֲלֹא הִיא אִשָּׁה? –


אִם לִי לְחֶרְפָּה מָצָאתָ מַצָּה וּמְרִיבָה,

הֲלֹא בִּי יָכְתָּרוּ צְדָקָה וְאַהֲבָה.

אֶת אֲשֶׁר אֶשְׁאָלְךָ, הַגֶּד-נָא חִישׁ!

מַדּוּעַ הִסְתַּרְתָּ מָדוֹן? וְהוּא לֹא אִישׁ?


מַה-מַּר מִמָוֶת, מָה רַע כָּמֹהוּ,

שִׁמְךָ נִקְרָא עָלָיו, זָכָר הִנֵּהוּ!

וְהַמַּשְׁחִית הָרַע הוּא הָרָעַל,

גַּם הוּא יְכֻנֶה בְּשֵׁם בָּעַל.

(האיש)

כֵּן, בְּרֹב עִנְיָן בָּא הַחֲלוֹם!

הַגִּידִי הֹמִיָה! אֵיךְ לֹא זָכַרְתְּ

כִּי בִי נָשְׁקוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם,

אֲשֶׁר בְּמַצָּה וּמְרִיבָה אַתְּ הֵפַרְתְּ?

(האשה)

אַךְ לִי עֵצָה וּגְבוּרָה, חָכְמָה וּתְבוּנָה,

אַף עֲבֹדַת אֱלֹהִים תְּפִלָּה וְרִנָּה.

וְאַתָּה שָׁדוּד! לְךָ חָמָס וְרִיב וָנָגַע,

בְאָהָלְךָ יָגוּר עָוֶל, כָּל מִכְשׁוֹל וָפָגַע;

תְּיַסְרָךְ רָעָתָךְ! כִּי גַם מוֹרָא וָפָחַד

אֲנָשִׁים הֵמָּה יָחַד.

(האיש)

בֹּגֵדָה! תִּבְעַר בָּךְ לְהָבָה,

כִּי גַם הִיא כָמֹךְ נְקֵבָה.

(האשה)

יָבֹא עָלֶיךָ אֵיד וָשָׁבֶר!

הֵן גַם הוּא כָמֹךָ גָבֶר.

(האיש)

מַהֵר אַכֵּךְ מַכָּה בִלְתִּי סָרָה,

כִּי גַם מַכָּה הִיא כָמֹךְ אִשָׁה אֲרוּרָה,

(האשה)

אַל נָא אִישִׁי, אָן יוֹבִילְךָ זַעֲמֶךָ.

הֵן לֹא לָרִיב יָצָאתִי עִמֶּךָ;

כִּי אַךְ לַעֲנוֹתְךָ בְצֶדֶק וּמֵישָׁרִים

וַתָּרָם אֶת יָדְךָ כְאַחַד הַנְּעָרִים


(האיש)

כַּפְּרִי אִשְׁתִּי, כִּי מְאֹד חָרָה אַפִּי.

וְלוּ יֵשׁ מַטָּה בְּכַפִּי

כִּי עַתָּה הִכִּיתִיךְ פַּעֲמָיִם

(האשה)

הָהּ לִבִּי הוֹלֶם פָּעַם,

רְאֵה, כִּי גַם חָרוֹן וָזָעַם

אֲנָשִׁים הֵמָה! כִּי יִשָׁקְלוּ בְמֹאזְנָיִם.

(האיש)

צָדַקְתְּ, אֶעֱנֵךְ, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה!

רְאִי! כִּי גַם שַׁלְוָה כָמֹךְ נְקֵבָה.

אוֹדֶה הַפַּעַם עֲלֵי חַטָּאתִי וַעֲוֹנִי,

כִּי גַם חֵטְא וְאָשָׁם אֲנָשִׁים כָּמֹנִי

(האשה)

אָכֵן אֶסְלַח לְךָ, כִּי לִי הַמְּחִילָה,

וּלְנֶצַח אֹהַבְךָ אִישׁ נָבָר.

אַל עוֹד נָרִיב אַךְ נָגִילָה,

כִּי גַם גִּיל כָּמֹךָ גָבֶר



  1. איינע נאכֿאהמונג נאך זאפֿיר.  ↩

א           מִזְמוֹר שִׁיר-חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד:

ב           אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִיתָנִי

וְאֹיְבַי לֹא עוֹד בִּי יָשִׂישׂוּ:

ג           מִיּוֹרְדֵי בוֹר חִיִּיתָנִי

בְּמַלְאֲכֵי מַשְׁחִית גָּעַרְתָּ וַיָנוּסוּ:

ד           מִן שְׁאוֹל הֶעֱלִיתָ נַפְשִׁי

וַתּוֹצִיאֵנִי מִמַּאֲסָר לְחָפְשִׁי:

ה           חֲסִידֵי יְיָ זַמְּרוּ לוֹ

אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם בַּחֲרוֹנוֹ:

ו           כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ

וְחַיִים עַד עוֹלָם בִּרְצוֹנוֹ:

ז           אִם יָגוֹן וּבֶכִי יָלִין בָּעֶרֶב

בַּבֹּקֶר תַּעֲלֹזְנָה כְּלָיוֹת וָקֶרֶב:

ח           גַּם אֲנִי בָאָרֶץ בֶּטַח גַּרְתִּי

וְהָיִיתִי בָרִיא אוּלָם:

ט           אָז בְּשַׁלְוִי אָמַרְתִּי

בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם:

י           וַיִחַר אַפְּךָ וַתָּפֶר מְנוּחָתִי

הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ וְנִבְהָל הָיִיתִי:

יא           אָמַרְתִּי לְנַפְשִׁי אַל דֳמִי

וְאֵלֶיךָ יְיָ קָרָאתִי:

יב           מַה-בֶּצַע אֱלֹהִים בְּדָמִי

בְּרֶדֶת אֶל שַׁחַת חַיָּתִי:

יג           הֲיוֹדְךָ בַּקֶּבֶר עָפָר וָאֵפֶר?

בִּשְׁאוֹל מִי יִתֵּן אִמְרֵי שָׁפֶר:

יד           שָׁמַעְתָּ אֱלֹהִים אֶת-קוֹל תְּפִלָּתִי

וּלְמָחוֹל מִסְפֵּד לִי הָפַכְתָּ:

טו           הוֹצֵאתַנִי לְמֶרְחָב אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי

אֲזַרְתָּנִי שִׂמְחָה וְשַׂקִּי פִּתַּחְתָּ:

טז           לְמַעַן אֲזַמֶּרְךָ כִּי הַיְשׁוּעָה מִמֶּךָּ

יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָ:


רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה

חֲדַל לְךָ מִזָּרָה,

לֹא תִקְרַב אֵלֶיהָ;

אַחֲרִיתָהּ מָרָה

טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ.

תְּחַבְּקֶךָ תְּנַשְׁקֶךָ

בְּנֶשֶׁף חִשְׁקֶךָ,

וְלִבָּהּ וְעֵינֶיהָ

לְאֶתְנַן זְנוּנֶיהָ.


רֵאשִׁיתָהּ נָעִים,

מְלֹא כַף נָחַת,

וְאַחֲרֵי רְגָעִים

תִּרְאֶה הַשָּׁחַת:

תִּמָלֵא נְגָעִים,

פְּגָעִים רָעִים

שְׂאֵת וְסַפַּחַת;

וּשְׁאוֹל מִתַּחַת

בָּאֵשׁ מִתְלַקַּחַת;

וְסַעַר וָרוּחַ

כְּסִיר נָפוּחַ,

תַּחְתְּךָ פָּתוּחַ.

תֵּאָשֵׁם תִּכָּשֵׁל,

שָׁם תְּבֻשַּׁל

כְּבָשָׂר בַּקַּלַּחַת;

פַּחַד וָפַחַת

סוֹבְבִים אֹתָךְ

בְּחַיֶּיךָ וּבְמֹתָךְ


הִשָּׁמֶר-לְךָ גֶבֶר!

אַל תִּתְאָו אֶל הֶבֶל,

אַל תָּכִין לְךָ שֶׁבֶר,

מִסְּפֵּד וָאֵבֶל.


רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה

אֲשֶׁר לְךָ תְאָרֵשׂ.

וְלֹא תִהְיֶה לְךָ קְדֵשָׁה,

לִנְתוֹץ וּלְהָרֵס

גֵוְךָ וְנַפְשְׁךָ

וַחֲמֵשֶׁת חוּשֶׁיךָ.


כִּי מִמֶּנָה תוֹצָאוֹת

אֶל כָּל הָרָעוֹת:

כִּלְיוֹן עֵינָיִם,

אֲטִימַת אָזְנָיִם,

גַם רֵיחַ וָטָעַם

אֶל כְּלִי זָעַם

בִּגְלָלָהּ יֵהָפֵכוּ,

מִמְּקוֹמָם נִדְעָכוּ.

בְּיָדְךָ תְמַשֵּׁשׁ

כְּעִוֵּר מְגַשֵּׁשׁ.

כִּי יִרְפּוּ עֹרְקֶיךָ

וּמֵיתְרֵי עֲצָבֶיךָ.


הֲיֵה לָכֵן חָדֵל

מֵאִשָּׁה מְנָאָפֶת:

הִפָּרֵד הִבָּדֵל,

כִּי דַם הִיא שׁוֹאָפֶת.


שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ

וְאַל מִבְּאֵר שָׁחַת,

וְיִגַּהּ יְיָ אוֹרֶךָ

וְיַרְבֶּה לְךָ נָחַת.


הֲלֹא הַזוֹנָה הַטְּמֵאָה

אַךְ לְכַסְפְּךָ צְמֵאָה,

עֵינָהּ בְּךָ רָעָה

וְתֹאמַר אַךְ, הָבָה!

בָּעֶרֶב הִיא בָאָה

וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה.


לֹא כֵן אִשְׁתְּךָ

אֱלֹהִים לְךָ הוֹכִיחַ,

בְּשִׁבְתְּךָ בְּלֶכְתְּךָ

עִמָּהּ תָּשִׂיחַ.

תִּרְאֶה בָנִים

נִטְעֵי נַעֲמָנִים,

וְחֵפֶץ יָדֶיךָ יְיָ יַצְלִיחַ.



עַל שְׂדֵה הַקְּבָרִים1

כֻּלָּם הֹזִים שְׁנַת מָוֶת,

חָפְשִׁי מִיָּגוֹן וּרְעוּת רוּחַ;

פֹּה בָעֲרָבָה, בְּגֵיְא צַלְמָוֶת,

אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ יִשְׁכַּב יָנוּחַ.


רְאֵה בְמַרְאֶה אֵלֶה הַגַּלִּים,

גֶבֶר יָהִיר! בָּמוֹ הַבִּיטָה;

פֹּה יִשְׁכְּבוּ כַּשָׂרִים כַּדַּלִּים,

וּכְאֶחָד מֵהֶם תִּהְיֶה גַּם אָתָּה.


שִׂים עֵינֶיךָ עַל אֵלֶּה הָעֲצָמוֹת,

בְּרִגְבֵי עָפָר יְדֻבָּקוּ;

לְפָנִים חָיוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת,

שָׁמְנוּ, עָשְׁתוּ, שִׁבְעָתַים זֻקָּקוּ.


עִתִּים יַחֲלֹפוּ יָמִים יַגִיעוּ

וְגַם אַתָּה תִשְׁכֹּן בִּמְעוֹנָם:

עֵת מַלְאֲכֵי מָוֶת יָרִיעוּ,

וְנָגְפוּ אֹתְךָ בְּשֶׁצֶף חֲרוֹנָם.


פֹּה בִּמְקוֹם אֹפֶל שָׂרִים חָדֵלוּ,

לֹא יִגְבַּהּ לֵב גִבּוֹר מִיַּיִן מִתְרוֹנֵן.

רוֹזְנִים מִדַּלִּים לֹא יִבָּדֵלוּ,

וְרִמָּה עִם עָרִיצִים כִּסְאָהּ תְּכוֹנֵן.


עָשִׁיר וָרָשׁ פֹּה מָצְאוּ קָבֶר,

פֹּה יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹּחַ;

לֹא יֵדְעוּ עוֹד שֹׁד וָשָׁבֶר,

תַּחַת מִכְסֵה חָרוּל וְחוֹחַ.


גִּבּוֹר בָּאָרֶץ, לִכְבּוֹשׁ מְלֹא תֵבֵל,

בְּחַרְבּוֹ הַשְּׁלוּפָה, עָמַל וְיָגַע;

וְזֶרֶת אָדְמָה לוֹ נָפְלָה חֶבֶל,

וּמַאֲכָל לְרִמָּה הָיָה כְּרָגַע.


מַה-גָּבְהוּ עֵינֵי גִּבּוֹר מִלְחָמָה,

מָה-רָם לְבַב חָכָם וְנָבוֹן.

וְאוּלָם פֹּה בְּאֶרֶץ שְׁמָמָה,

עֲלֵיהֶם יְכַסֶּה עֵץ רִקָבוֹן.


הוֹן וְעשֶׁר וְכָל שַׁעֲשׁוּעִים.

כָּל כְּלִי חֶמְדָּה וּסְגֻלַת מְלָכִים;

הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים,

נֶעֱזָבִים בְּמוֹתָם בְּחוּצוֹת מֻשְׁלָכִים.


אַךְ גַּל וּמַצֵּבָה יַעֲדוּ קִבְרֵיהֶם,

(וְגַם הֵם יֶאְפְסוּ בְרֹב יָמִים •)

הֵם יְכַסּוּ נִבְלַת פִּגְרֵיהֶם,

תַּחְתָּם שָׁחֲחוּ גְּבוֹהִים וְרָמִים.


עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת! הֵרָגְעוּ בְּשָׁלוֹם!

לְפָנִים אֲבָרִים הֲיִיתֶם לְגָבֶר;

עַתָּה יְמֵיכֶם עָפוּ כַּחֲלוֹם,

אַשְׁרֵיכֶם לֹא תִירְאוּ עוֹד מִשׁוֹד וַשָׁבֶר.


לְעֵת נַפְשִׁי תַעֲלָה אֵבֶר

וּמִקֶרֶב גְוִיָתִי תִּפְרַח פָּרֹחַ;

תְּנוּ נָא לִי אֲחֻזַת קֶבֶר

וּבְקִרְבְּכֶם אֶמְצָא לִי מָנוֹחַ.



  1. נאך דעס דייטשען איבערזעצט  ↩

רִגְשַׁת נַפְשִׁי עַל מוֹת הַגְבִיר…

עוּפָה, רוּחַ עֹשֶׂה צֶדֶק,

עוּפָה, וּשְׁכוֹן שָׁמַיִם!

אֱכוֹל, מִפְּרִי עֵץ שָׁתַלְתָּ,

מִפְּרִי עֵץ הַחַיִים.


הִרְבֵּיתָ לְהֵיטִיב בְּאֶרֶץ זוּ,

הִרְבֵּיתָ לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים;

לַדַּל מַחֲסֶה מֵרָעָב הָיִיתָ,

מַחֲסֶה בַצָר לִישָׁרִים.


מִנְּעוּרֶיךָ עֲשׂוֹת צֶדֶק הִסְכַּנְתָּ

וְעַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה:

תֵּת לָרָעֵב אֲרוּחַת שֻׁלְחָנֶךָ,

הָשֵׁב נֶפֶשׁ רְעֵבָה.


שָׁמָּה אֶחֱזֶה יָתוֹם וְאַלְמָנָה

יְשַׁוְּעוּ וְעֹזֵר אָיִן,

בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּ, וּבְרוּחַ נְכֵאָה

דָמֹעַ תִּדְמַע עָיִן.


“תּוֹמֵךְ אָבַד!” דַלִים יְיֵלִילוּ:

“תּוֹמֵךְ לְעִתּוֹת בַּצָּרָה”

“אָבַד מִשְׁעַן לֶחֶם וּמַיִם”

“אָבְדָה כְסוּת בַּקָרָה.”


וְאַתָּה מְרֹמִים נִצָּב עִם שֶׁמֶשׁ

לִפְנֵי כֵס אֱלֹהֶיךָ;

תְּחַבֵּק זְרֹעוֹת צְבָא הַשָּׁמַיִם

וּמַלְאֲכֵי שָׁלוֹם אֹהֲבֶיךָ.


דִּמְעֵי גִיל תִּשְׁפֹּךְ כְּמַיִם,

בְּגוֹרַל נַחֲלָתְךָ שָׂמֵחַ;

כִּמְעַט שָׁכַחְתָּ בְּנֵי תְמוּתָה

בִּמְעוֹן אֱלֹהִים אֹרֵחַ.


פִּתְאֹם קוֹל נִדְכָּאִים יִשָׁמֵעַ,

קוֹל לֹא מוּזָר לְאָזְנֶיךָ;

תִּזְכֹּר יָמִים עָזַרְתָּ לָמוֹ,

תִּזְכֹּר אֵלֶּה צֹאנֶיךָ.


וְאֶגְלֵי דֶמַע מֵרַחֲמַי לֵבָב,

תַּפִּיל לְרַגְלֵי אֱלֹהִים.

וּבְרוּחַ קָדְשְׁךָ תּוֹשִׁיעַ נִדְכָּאִים,

עֲרוּמִים, רְעֵבִים וּצְמֵאִים.


פֹּה יָדֶיךָ הָיוּ אֲסוּרוֹת

לַעֲמוֹד תָּמִיד בְפָרֶץ,

שָׁם מַעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה לְפָנֶיךָ

תִּשְׁאַב וְתַשְׁקֶה אָרֶץ.


אַשְׁרֵי הָאִישׁ, מַטַּע צְדָקָה

נָטַע פֹּה לְמִשְׁמָרֶת.

וְכִי יָבֹא עַל שְׂכָרוֹ שָׁמָה,

וּמָצָא גֶּפֶן אֲדָרֶת.


עוּפָה, רוּחַ עֹשֶׂה צֶדֶק,

עוּפָה, וּשְׁכוֹן שָׁמַיִם!

אֱכוֹל, מִפְּרִי עֵץ שָׁתַלְתָּ,

מִפְּרִי עֵץ הַחַיִים.


א           לְבַר לֵבָב, אֲשֶׁר

רְדָפוּהוּ זֵדִים וְלֹא יָכְלוּ לוֹ:

ב           אֲרוֹמֵמְךָ יְיָ כִּי הִצַּלְתָּנִי

וְרֹדְפֵי חִנָּם לֹא שִׂמַחְתָּ לִי:

ג           מִיְּדֵי זֵדִים מִּלַּטְתָּנִי

מִפַּח טָמוּן לְרַגְלִי:

ד           אֹיְבֵי נַפְשִׁי חָרְקוּ שֵׁן

הָאֹמְרִים לְפִידִי הֶאָח הֶאָח:

ה           אֲשֶׁר אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידוֹ מֵאָדָם

וְלֹא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עוֹד:

ו           וַיִתְנַכְּלוּ עָלַי לְאַבְּדֵנִי

וַיִתְעוֹלְלוּ עֲלִילוֹת בָּרָשַׁע:

ז           כִּתְּרוּנִי סְבָבוּנִי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי:

ח           לְתִתִּי בְּמַאֲסָר זָמָמוּ

וַאֲנִי מֵעָוֹן נִקֵּיתִי:

ט           פָּג לִבִּי בְּקִרְבִּי יָרֵאתִי לְנַפְשִׁי:

י           וָאֵשֵׁב בָּדָד וָאֵבְךְּ וּסְבִיבוֹתַי עֲרָפֶל:

יא           יְיָ אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי

אַל יֹאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ:

יב           שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע

שְׁלוּחָה אַל נָקִי וָתָם:

יג           וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעוֹ

כְּבַלַּע צַדִּיק מִמֶּנּוּ:

יד           עָלַי דָּרְכוּ חִצָּם לְשׁוֹן רְמִיָה:

טו           כּוֹנְנוּ עַל יֶתֶר אֵיבָה וּמַשְׂטֵמָה:

טז           נַתֵּק יִתְרָם אֱלֹהִים

וּבְנֵי אַשְׁפָּתָם עֲלֵיהֶם הָשֵׁב:

יז           שָׁמַעְתָּ אֱלֹהִים קוֹלִי

וַתִּפְקְדֵנִי בִּדְבַר יְשׁוּעָה:

יח           צִוִּיתָ לְאֵידִי הֶרֶף

וַיָשָׁב שְׁאוֹל תַּחְתִּיָה:

יט           וְאֹיְבַי אָמְצוּ מִמֶּנִּי

כָּרְעוּ קָרְסוּ וְאֵינָם:

כ           יָשׁוּבוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם

וּבְקֶרֶב לִבָּם יֵחַתּוּ – סֶלָה:

כא           וַאֲנִי עָנִי וּנְכֵה רוּחַ

בַּמָה אֵפוֹא אִכַּף לָךְ:

כב           הֲלֹא יָדַעְתָּ לִבִּי צְרַפְתָּנִּי

וּמוֹרָשָׁיו מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ:

כג           הַיֹּצֵר לֵב הֲלֹא יִבְחָן?

הַכּוֹנֵן מַחֲשָׁבוֹת הֲלֹא יֵדַע?

אֲשֶׁר שָׂם לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה:

כד           לְךָ נִגְלוּ תַעֲלוּמוֹת,

וּצְפוּנוֹת אַתָּה יָדַעְתָּ:

כה           אִם נִפְתָּה לִבִּי אַחֲרֵי זֵדִים

וּבְדֶרֶךְ חֲטָאִים הָלֹךְ הָלַכְתִּי:

כו           אִם כִּחַדְתִּי אֱלוֹהַּ מִמַּעַל

וּכְהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ בּוֹ הֵתַלְתִּי:

כז           הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים תַּחֲקֹר זֹאת

וְתִשְׁפֹּךְ עָלַי חֲרוֹנֶךָ:

כח           יִבְלְעוּ אֹיְבַי כִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית

וְלֹא יִהְיֶה מִפִּיהֶם מַצִּיל:

כט           אוּלָם יָדַעְתָּ כִּי חַף אָנִי

מְעַוֵּל וְרָשָׁע אֵינֶנִי:

ל           עַל כֵּן מִלַּטְתָּנִי

וְאֹיְבַי הִנְחַלְתָּ בֹּשֶׁת:

לא           לְעֵינֵיהֶם אָרִים רֹאשׁ

חָפְשִׁי בַּחוּצוֹת אֶתְהַלֵכָה:

לב           יַד עַל פֶּה יָשִׂימוּ

וְלֹא יְזִידוּן לִשְׂחוֹק עוֹד!

לג           מָה-רַבּוּ חֲסָדֶיךָ יְיָ

אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי עַבְדֶךָ:

לד           לֹא אֶשְׁכַּח חַסְדְךָ לָנֶצַח

לְדוֹר וָדוֹר אֲהַלֶלְךָ – סֶלָה:

לה           כָּל יְמֵי חַיַּי שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנֶךָ

וָאֲבָרֶכְךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם

הַלְלוּ-יָהּ:



1

(עכאָ אונד דער וואנדערער)

(נוסע) אַתְּ שֹׁכֶנֶת בֵּין הָרִים גְבֹהִים

בֵּין צִלְלֵי עֲצֵי יַעַר שׂרֶרֶת

בַּת-קוֹל! מִפִּי בְּנוֹת אֱלֹהִים

אֶל בְּנֵי אָדָם מְדַבֶּרֶת,

הַגִּידִי לִי אֵפוֹא! אִם נִחוּמַיִךְ נִכְמָרוּ

עַד אָן עֲצָמַי כְּמוֹקֵד יֵחָרוּ?

מָה אֶבְחֲרָה, לְמַעַן לֹא עַד אֶרֶץ צַלְמָוֶת

אֶדַדֶּה בְאַהֲבָתִי כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת.

(בת קול) מָוֶת.

(נוסע) מַה? – לֹא אֲיַחֵל כִּי יִיטַב חֶבְלֵי

בְּטֶרֶם יַגִיעוּ יְמֵי שֵׂיבָתִי?

וְכֵן יִתַּמּוּ יְמֵי חַיֵּי הֶבְלִי

וְלֹא אֶשְׁתֶּה לִרְוָיָה כּוֹס נֶחָמָתִי?

עֲבָדֶיךָ, שְׂתוּם עַיִן![14] זֶה גְמוּלָם?

וְכַחֵלֶק הַזֶּה יִקְחוּ כֻלָּם?

(בת קול) כֻּלָּם.

(נוסע) אוּלָם אָנוּסָה מֶרְחֲקֵי אָפְסָיִם,

אֶל אִיִים רְחוֹקִים אֶל הָרִים גַּבְנוּנִים;

שָׁמָה לֹא יַגִיעַ בַּעַל הַכְּנָפַיִם2

תּוֹךְ לִבִּי לֹא יוֹרֶה חִצָּיו הַשְּׁנוּנִים.

אָז מִדַּעַת לֹא אֶהְיֶה עוֹד נִבְעָר,

וְלִרְאוֹת אֲהוּבָתִי לִבִּי לֹא יִבְעָר.

(בת קול) יִבְעָר.

(נוסע) מְרִירוּת נַפְשִׁי וִיגוֹן לְבָבִי

יוֹם יוֹם יִמְעֲטוּ עַד אֵין חֵקֶר.

כִּרְחוֹק מִנֶּגֶד עֵינַי מַכְאוֹבִי;

וְלֹא אוֹסִיף הִתְאוֹנֵן עַל שָׁוְא וָשֶׁקֶר.

(בת קול) שֶׁקֶר.

(נוסע) פַּלָצוּת וּבְעָתָה יֹאחֲזוּנִי הַפָּעַם,

כִּי שֶׁקֶר דְבָרַי אָמֹר תֹּאמַר?

וְעַד מוֹתִי כֹּה אֶמָלֵא זָעַם

כֹּה גוֹרָל הָאַהֲבָה רַע וָמַר?

(בת קול) מַר.

(נוסע) אָכֵן זֹאת יָעַצְתִּי לְהָסִיר יְגוֹנִי,

כִּי אַרְבֶּה לִי עֹנֶג עֵדֶן וָנָחַת;

וּבְאֵלֶּה אֶנָּחֵם מֵעִצְבוֹנִי

וָאַצִיל נַפְשִׁי מֵרֶדֶת שָׁחַת.

אַט אֹזֶן אֵל זִמְרָה אֶל כִּנּוֹר וָנֶבֶל

אֶשְׁכַּח אֲהוּבָתִי, וְנַפְשִׁי לֹא תֶאֱבַל.

(בת קול) תֶּאֱבַל.

(נוסע) אוֹי לִי אֲמֵלָל! כִּי כָבֵד עָלַי אֵידִי,

הַשְׁלִיכוֹ מֵעָלַי לֹא אוּכַל בְּעוֹדִי,

וְשֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר אֹתִי יִרְדֹּפוּ.

לוּ לֹא נֻפְחָה בְּקִרְבִּי נִשְׁמָתִי,

וּכְאַחַד הָעֵצִים לוּ הָיֹה הָיִיתִי,

מִסֹּעָהּ וָסַעַר עָלָיו נִדֹּפוּ.

אוֹ לוּ הֵד הָרִים! עִמְּךָ גַם יַחַד

מְרַחֵף הָיִיתִי, וּבְלִי כָזָב וָכַחַד

עָנִיתִי, לִמְדַבֵּר בִּשְׁפֵלָה וּבְיָעַר;

עָנִיתִי לְאֹהֵב צֹלֵחַ בְּאַהֲבָתוֹ

כִּי יָשִׁיר שָׂמֵחַ שִׁיר הַצְלָחָתוֹ

וְרָחַק מִמֶנוּ כָּל יָגוֹן וָצַעַר,

בְּצֵל אַהֲבָתוֹ נָפְשׁוֹ חָסָיָה

וּבְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם לֹא יֶאְנַח עוֹד אוֹיָה.

(בת קול) אוֹיָה.



  1. נעתק מלשון אשכנז משירי ראָזענהיין  ↩

  2. גם נתנו בעלי המשל לאליל ההוא כנפים על גבו וחצים בידו. בעבור היות האהבה ממהרת לבוא בטרם יבקר האדם בין טוב לרע, ובחץ תפלח כבד האוהב.  ↩

אֶל הַמְּשׁוֹרֵר ב…

כְּעַל רֹאשׁ גִּבּוֹר קְרָב

בְּשׁוּבוֹ מִלָּחֶם וְיָדָיו לוֹ רָב

כֵּן גַּם עַל רֹאשְׁךָ שָׂמוּ הַנֶזֶר1

כִּי כָמֹךָ אֵין גִּבּוֹר בָּאָרֶץ,

בְּלִבּוֹת בְּנֵי אָדָם תִּפְרוֹץ פָּרֶץ;

אֶל לֵב אֶבֶן תְּצַו, וְיִהְיֶה לְאֶבֶן הָעֶזֶר.

כְּאִישׁ צָבָא גַּם אַתָּה תִּלְחוֹם מִלְחֶמֶת,

בְּעַד אַרְצוֹ הוּא, אַךְ אַתָּה בְּעַד הָאֱמֶת,

קַנָּא אַתָּה כְּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר.

בְּרֹמַח קִנֵּא הוּא לֵאלֹהָיו וְעַמוֹ,

וּבִלְשׁוֹנְךָ תִנְקוֹם נִקְמַת אֱמֶת חֹתָמוֹ,

תַּצְמִית מִרְמָה, וְשֶׁקֶר לַבּשֶׁת יִנָּזֵר.



  1. ידוע כי כגבור קרב כמשורר שניהם יָכתרו בענף עץ לאָרבער.  ↩

1

הַיָמִים יְמֵי בִּכּוּרִים,

הַשֶּׁמֶשׁ מְחַדֵּשׁ הַיְצוּרִים

קְבוּרִים בְּקוֹר הַחֹרֶף.

הַנִּצָנִים יָצִיצוּ וְחָיוּ,

לְמִכְסֵה הָאֲדָמָה הָיוּ,

וְהַשֶּׁלֶג פָּנָה עֹרֶף.

נָמֵס וְהָיָה לְמָיִם.

הַשֶּׁמֶשׁ יְשַׁלַח קַרְנָיִם,

לְהוֹצִיא מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה

פִּרְחֵי חֶמֶד וְשׁוֹשַׁנִּים,

וְיֶתֶר נִטְעֵי נַעֲמָנִים,

בְּמֵעֶיהָ צְפוּנִים שָׁמָה.


וַאֲנִי הָלַכְתִּי הָלֹךְ וְרָאֹה,

וָאָשִׁיר לַייָ כִּי גָאָה גָאֹה

וְכַפַּי פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמָיִם.

“אָנָּא אֵלִי!” כֹּה הִתְחַנַּנְתִּי:

"גַּם אָנֹכִי זָרַעְתִּי, טָמַנְתִּי,

לְזַרְעִי יִוָּלֵד, תְּנָה נָא לוֹ חַיִּים!"

"כַּפְרָחִים הָאֵלֶּה גָדְלְךָ יוֹדִיעַ,

כִּבְנֵי הַתּוֹלָדָה תְּהִלָתְךָ יַשְׁמִיעַ,

וּכְמֹהֶם גַּם הוּא דַרְכּוֹ לֹא יְעַוֶּה.

לֹא יְבַקֵּשׁ גְדֹלוֹת לֹא יַחֲטִיא הַמַּטָרָה,

לֹא יְעַוְּרוּ אֶת-עֵינָיו נֶזֶר וַעֲטָרָה,

זָהָב לֹא יַחְפּוֹץ, אֵלֶיךָ יְקַוֶּה." הָלַכְתִּי בְּמַחְשְׁבוֹתַי אָנֶה וְאָנָה,

וָאָשִׂים עֵינַי עַל הַשּׁוֹשַׁנָּה,

כִּי אֶל הָאָדָם מְצָאתִיהָ דוֹמָה.

עֵינַי בְּהוֹדָהּ הִתְעַנְגוּ שָׂמָחוּ,

וּלְדַבֵּר דָבָר שְׂפָתַי נִפְתָּחוּ,

וּבְקֶרֶב לִבִּי נַפְשִׁי לִי הוֹמָה:

שׁוֹשַׁנָּה

קְטַנָּה,

נְעִימָה,

וּתְמִימָה,

בַּת הַתּוֹלָדָה

לְמַרְאֶה נֶחְמָדָה!

תָּצִיצִי, תַּפְרִיחִי

לְרֵיחַ נִיחוֹחִי,

לְשֵׂמַח עֵינָיִם

וְלַעֲדִי עֲדָיִם.

וּלְלַמֵד בִּינָה

לְבָנוֹת וּבָנִים,

עִטְרוּךְ כַּצִנָּה

חוֹחִים וְקִמְשׁוֹנִים.

הֶרְאֵיתָ לָדַעַת:

כִּי יִקָרֶה בְּתֵבֶל

נֶגַע צָרַעַת,

יִפּוֹל אֶל-חֶבֶל

לְבָרָה וְיָפָה,

וְנָגְהָהּ תִּסָּפֶה.

עוֹד יוֹדִיעוּ

הַחֲרֻלִּים,

יְדַבְּרוּ יַבִּיעוּ

כְּמוֹ מִלִּים:

אִם יָפְיָפִיתָ

גֶבֶר בָּאָרֶץ,

אוֹ צֹלֵחַ הָיִיתָ

וַתִּפְרוֹץ פָּרֶץ,

אַל תִּתְגָאֶה;

וּרְאֵה, כִּי רָעָה

נֶגֶד פָּנֶיךָ,

לְכִלְיוֹן עֵינֶיךָ.

כִּי אֶבֶל וְשָׂשׂוֹן

הַצְלָחָה וְאָסוֹן

וְשִׂמְחָה וָפַחַד

צְמִידוֹת יָחַד;

כַּשׁוֹשַׁנָּה וְחוֹחִים

לְעֵינֶיךָ נְכָחִים.

וּדְעֵה,

וּרְאֵה,

כִּי הַקִּמְשׁוֹנִים

עֶשֶׂר יָדוֹת

עַל הַשּׁוֹשַׁנִּים

הַנֶּחְמָדוֹת;

וְכָכָה,

הַבְּרָכָה

אַחַת הִיא לָךְ,

וְעָלֶיהָ חֹנִים,

עֲשֶׂרֶת מֹנִים

אֶלוֹת מִמוּלָךְ.

וּכְצֵל אֱלִיל

(רְאֵה אֱוִיל!)

חִישׁ בֹּרַחַת

הַחֲבַצֶלֶת,

הַיּוֹם פֹּרַחַת

כְּגֶפֶן סֹרַחַת,

וּמָחָר נֹבֶלֶת

וְאֵין תּוֹעֶלֶת.

כָּכָה הַשַּׁעֲשׁוּעִים

כֻּלָּם תַּעְתֻּעִים

וּמַעֲשֵׂה אִוֶּלֶת.

וְאַתְּ נֶחְמָדָה,

בַּת הַתּוֹלָדָה,

שׁוֹשַׁנָּה יְפֵה-פִיָּה,

כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה!

יַעַן הוֹאַלְתִּי

לְקַחְתֵּךְ לְמָשָׁל,

וְלֹא הִסְכַּלְתִּי

וּלְשׁוֹנִי לֹא כָּשָׁל:

הוֹאִילִי

הֲיִי לִי

לְמָשָׁל נָעִים

אֶל נֶפֶשׁ מִשַּׁדַּי,

וְקוֹצִים הָרָעִים

סְבִיבֵךְ לְמַדַּי

יִהְיוּ לְאוֹת

לְתַּאֲוֹת הָרָעוֹת.

וְאַתָּה בֶּן-אֲדָמָה!

אֶל אֶרֶץ שְׁמָמָה

לְכֹרֵם שֻׁלַחְתָּ;

וּפָקַחְתָּ

עֵינֶיךָ עָלֶיהָ

לְכַּלְכְּלֶהָ,

עַד יִתְפַּתְּחוּ עָלֶיהָ

וְאַל תֵּפֶן לְקִמְשׁוֹנִים

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים

עָלֶיהָ חֹנִים. –

וּמִי יוֹדֵעַ עַד-מָתַי דִבַּרְתִּי

לוֹ לֹא לָשׁוּב לְבֵיתִי מִהַרְתִּי,

כִּי בָא אֵלַי אִישׁ וּבְפִיו בְּשׂרָה:

"מַהֲרָה אֶל בֵּיתֶךָ! כִּי אִשְׁתְּךָ יָלָדָה

יֶלֶּד שַׁעֲשׁוּעִים בַּת נֶחְמָדָה,

גַּדְּלֶהָ בַמּוּסָר, וּתְהִי טְהֹרָה!"

בָּאתִי, רָאִיתִי הַבַּת הַקְּטַנָה:

שְׁמֵךְ יְהִי, אָמַרְתִּי: שׁוֹשַׁנָּה,

יַעַן בְּיָפְיֵךְ אֵלֶיהָ דָמִיתְ

הִנָּךְ יָפָה כַּחֲבַצֶּלֶת, בִּתִּי!

אוּלָם, גַּם חוֹחִים סְבִיבֵךְ הַבִּיטִי,

אַל יָרוּם לְבָבֵךְ כִּי יָפְיָפִיתְ.

נַפְשֵׁךְ הַשּׁוֹשַׁנָּה, וּמַאֲוָייֵךְ חוֹחַיִךְ.

אִם לֹא תָסֵבִּי מִמֶּנָּה עֵינַיִךְ

וּבְקוֹצִים תָּקוּץ נַפְשֵׁךְ:

אֱלֹהִים אֶת יָפְיֵךְ יְבָרֵךְ,

לֹא יָמוּשׁ הוֹדֵךְ וַהֲדָרֵךְ,

וְלֹא יֶחֱדַל שַׁמְנֵךְ וְדִבְשֵׁךְ.

אִם תִּשְׁמְרוּ חֻקּוֹת צֶדֶק

תִּשָׁמְרוּ מֵחוֹחַ וָחֶדֶק

תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה,

בְּרִיאָה וְיָפָה תֶּהִי

לֹא תֵדְעִי יָגוֹן וָנֶהִי

וְהָיִיתְ כְּגַן, רָוָה.

חֲיִי בִּתִּי חַיָּה

שׁוֹשַׁנה יְפֵה-פִיָה, רַעֲיָה

לִבְנוֹת הַחֵן! הֹזֶה

שכֵב גֶּבֶר בַּעֲצַלְתָּיִם,

וּמִכַּלְכֵּל נַפְשׁוֹ יָסִיר עֵינָיִם,

אַל תֶּאֱהָבֵהוּ חַיָּה רוֹזֶא!

לְאִישׁ מַשְׂכִּיל תִּתְּנִי דֹדַיִךְ

לְעֵת יְבֻכָּרוּ שְׁנֵי שָׁדַּיִךְ,

וְחָיִיתֶם וּפְרִיתֶם וְרָבִיתֶם בָּאָרֶץ.

שׁוֹשַׁנֵּי צֶאֱצָאֵי מֵעַיִךְ תִּרְבֶּינָה,

וַאֲנִי וְאִמֵּךְ עֵינֵינוּ תֶּחֱזֶינָה:

תֹּלְדוֹתַיִךְ לָרֹב יִפְרְצוּ פָרֶץ.

ברכות אביך, לשמך ולזכרך

ליום ברכוך בשם:

יום ו', י“א סיון, תקצ”ו פה קרעמניץ



  1. לשם ולזכר בתי חיה ראָזע הנולדה לי ביום השבת ערב חג השבועות תקצ“ו לפ”ק. ואני הייתי משיח בשדה ולא ידעתי כי אשתי באה עד משבר. ובלכתי שמתי עין מבטי על יפי השושנה. עודי משתומם על יפיה, ומבשר בא אלי לאמור: אשתך ילדה לך בת. ואקרא את שמה חיה שושנה (דיא לעבענדיגע ראָזע) ואחר איזה ימים חברתי זה השיר.  ↩

הַזֹּרֵעַ1

זֶרַע הֲפִיצוֹתָ, גֶבֶר יָהִיר, בְּחֵיק הָאֲדָמָה,

מְלֹא חָפְנֶיךָ;

לְעֵת קָצִיר, לִבְּךָ נָכוֹן, כִּי לְךָ תָשִׁיב,

מֵאָה שְׁעָרִים:

עַל כִּכָּר הָעֵת, נִיר לְךָ נִיר, וּזְרַע

לִצְדָקָה, בְּתֵבֵל אַרְצֶךָ!

הֲלֹא תִּבְטַח, כִּי לְךָ תִשָׂא, פְּרִי הָדָר,

לְדוֹר דוֹרִים.



  1. העתקה מלשון אשכנז משירי שיללער.  ↩

1

מַה-זֶה תֹאמְרוּ: הַהַצְלָחָה עִוֶּרֶת,

כִּי תַעֲזֹב בֵּית צַדִּיק וְאֵת רָשָׁע מִתְגוֹרֶרֶת;

אַל נָּא אַחַי! עִוֶּרֶת אֵינֶנָּה,

הֲלֹא כַצַדִּיק כָּרָשָׁע עֵינֶיהָ תֶּחֱזֶינָה. –

אֵת הָרָשָׁע – לְשִׁבְתָּהּ בְּבֵיתוֹ,

וְאֵת הַצַּדִּיק – כִּי תַעֲזֹב אֹתוֹ.


  1. העתקה מל"א משירי ראזענהיין.  ↩

1

בְּנֵר אֱלֹהִים נִשְׁמַת חַיִים,

לְבַקֵּשׁ הָאֱמֶת עַד כֹּה נִסִּיתִי,

וָאֵפֶן וָאֶחֱזֶה תַּחַת הַשָּׁמַיִם,

וְהִנֵּה אַךְ שֶׁקֶר, וְנֵרִי כִּבִּיתִי.

גַּם לֵב נָתַן לִי אֶל, לָשֵׂאת יָגוֹן וַאֲנָחָה,

לְכַלְכֵּל כַּעֲסִי בְּיוֹם מַצָּה וּמְרִיבָה;

סָבַלְתִּי וְנִמְלַטְתִּי וְנַפְשִׁי שָׁכָכָה,

וְקָרְבָּן תּוֹדָה לוֹ לִבִּי אַקְרִיבָה.


  1. העתקה מלשון רוסיא משירי קאראמאזין.  ↩

1

בַּעֲצַלְתַּיִם תָּבוֹא הַהַצְלָחָה אֱלֵי גָבֶר,

וְהָאָסוֹן – עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים יִשָּׂא הַשּׁוֹד וְהַשֶּׁבֶר.


  1. מלשון רוסיא משירי חאראמקאָוו.  ↩

פֹּה תִּנָפֵשׁ תָּנוּחַ – מִמַּצָּה וּמְרִיבָה

אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה.

כָּל יְמֵי חַיֶיהָ / אֶת־עֻלָּה נָשָׂאתִי

וְכִכְלוֹת יָמֶיהָ / לְחָפְשִׁי יָצָאתִי.

רַבּוֹת שָׂבְעָה לָהּ נַפְשִׁי יְמֵי הָעֹנִי,

נַחַל דֶּמַע יוֹם יוֹם הוֹרִידָה עֵינִי.

וּמִן אָז לִסְבּוֹל עַל שִׁכְמָה עָמָסָה

אֶת־הַגַּל הַזֶּה וְאֶבֶן מַעֲמָסָה,

הִשְׁלַכְתִּי אֶת־עֻלָּהּ וְחָפְשִׁי הִנֵנִי.

וְאֵיךְ עַתָּה אֶגְלֵי דֶמַע תֵּרֵד עֵינִי?

עַל הָאַהֲבָה1

אַהֲבָה וִידִידוּת, שְׁתֵּי אֵלֶּה הֵמָּה

מְשַׂמְחֵי לִבֵּנוּ תַּחַת הַשָׁמֶשׁ.

מְצֹא אֹשֶר לֹא נוּכַל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

כִּי אִם הַמְעֵט עִצְבוֹנֵנוּ מִיּוֹם אָמֶשׁ.


לָכֵן אִם אָהַבְתָּ, אִם אָהוּב הָיִיתָ,

הָיִיתָ אֹהֵב נֶאֱמָן וְאֹהֵב מָצָאתָ,

לֹא לַשָּׁוְא חָיִיתָ עֲלֵי אֶרֶץ וְתֵבֵל,

לֹא חִנָּם הָיִיתָ עָלֶיהָ מַעֲמָס וָסֶבֶל.




  1. העתקה מלשון רוסיא משירי קאראמזין  ↩

1

א

נֶפֶשׁ מִמְרוֹמִים לַמָרוֹם שָׁבָה,

אֶל-מְקוֹר כֹּל, אֶל זְרֹעוֹת אֵל בָּאָֽה;

טְהֹרָה הִיא כִּי בְחַטָאת לֹא נִתְעָבָה,

וּבְעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם חֵן מָצָאָה.


ב

כְּמַלְאָךְ מִמָּרוֹם הִתְהַלַּכְתְּ בָּאָרֶץ,

וְעַתָּה בַּמָּרוֹם מַה-מְּאֹד תִּפְרְצִי פָרֶץ.


ג

בִּזְרֹעוֹת אֲדָמָה הֵרָגְעִי הַדְרַת הַגְּוִיוֹת!

וְאַתְּ נֶפֶשׁ מִשַּׁדַּי, עוּפִי אֶל אֲשֶׁר עֵינַיִךְ תְּלוּיוֹת!


ד

אַךְ הוֹפִיעַ הוֹפִיעָה לָהּ נֶפֶשׁ מֵעָל,

לַמָרוֹם אִוְּתָה וַתַּעְפִּיל לַעֲלוֹת אֶל-עָל.


ה

שִׁכְבִי בִּתִּי בִּמְשֹׁאָה וָאָמֶשׁ

עֲדֵי יָאִיר הַבֹּקֶר וְזָרְחָה לְךָ שָׁמֶשׁ.



  1. מל"ר משירי קאראמזין. אֵם אחת בקשה פניו לחבר איזה חרוזים על מצבת קבר בתה בת שתי שנים. ויכתוב את חמשת החרוזים האלה למען תבחר לה. ותבחר בחמישי.  ↩

מְצֹא מִשְׁפָּטִים, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים,

כָּל יְמֵי חַיָיו עָמַל וְיָגַע;

לָכֵן לֹא מָצָא עֵת לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים,

וּמוֹרָא שָׁמַיִם בִּלְבָבוֹ לֹא נָגַע.

1

אֵיךְ שֻׁנּוּ מִימֵי קֶדֶם הַיָּמִים הָאֵלוּ!

אֶזְכְּרָה שְׁנוֹת עוֹלָמִים יָמִים עָבָרוּ,

כְּבוֹד הָאֳמָן מִפְעָלָיו סִפֵּרוּ;

וּמַעֲשֵׂה יָדָיו נִפְלְאוֹתָיו הִלֵלוּ:

עַתָּה, בְּפִיהֶם אֵין אוֹמֶר וּדְבָרִים,

נִלְאוּ, נֶאֶלְמוּ, אֵין מִי יְמַלֵּל.

לָכֵן הָאֳמָן מִפְעָלָיו יְהַלֵּל

אֶל כָּל-חֲסַר-לֵב וְלִפְנֵי הַנְּעָרִים.




  1. העתקה מלשון אשכנז משירי ראָזענהיין  ↩

1

אִשָּׁה רָעָה מַר מִמָּוֶת הִנֶּהָ!

מְלִיצַת הֶחָכָם כֵּן תְּכַנֶּהָ.

לִדְבָרָיו נָשִׂים בְּהַשְׂכֵּל לִבֵּנוּ,

לַמָוֶת תִּדְמֶה הַטוֹבָה בְעֵינֵינוּ.

וְאִם נִמְצָא עוֹד טוֹבָה מִמֶּנָּה,

מַחֲלָה עֲצוּמָה הִיא עֲדֶנָּה.

מִמֶּנָּה עוֹד טוֹבָה, כִּי תִבְחַר לָקַחַת,

תִּהְיֶה בְעֵינֵיךָ כְּמַחֲלָה הַקַּדַּחַת:

הַטוֹבָה בַּנָּשִׁים, הָעֹלָה עַל כֻּלָּנָה –

מַחֲלָה הִיא! – מַחֲלָה קְטַנָה.



  1. מל"א משירי זאפֿיר  ↩

1

כִּשְׁמָמִית בְּהֵיכָל מֶלֶךְ וּבְאַרְמוֹן יוֹעֵץ פֶלֶא,

בֵּין אַבְנֵי חֵפֶץ לֹא תִבְחַר שֶׁבֶת, וְלֹא תִתְאָו

אֶל מַעֲדַנְּים;

כִּי טַח מֵהַשְׂכִּיל לִבָּהּ, וְלֹא תְבַקֵּשׁ גְדֹלוֹת כָּאֵלֶּה:

בְּמַטְוֶהָ אֲשֶׁר תֶּאֱרֹג, שָׁם תֵּשֵׁב בְּסֵתֶר פָּנִים,

וּזְבוּבֵי מָוֶת בְּרִשְׁתָּה יִפּוֹלוּ, מַעֲדַנִּים הֵמָּה אֶל

חִכָּה סֶלָה.

כָּכָה הָיִיתָ בֶּן אָדָם! לֹא תִרְאֶה אֶת אֲשֶׁר

סְבִיבֶךָ;

תַאֲוֹתֶיךָ קוּרֵי עַכָּבִישׁ, וּזְבוּבֶיךָ זְהָבֶךָ.


תם





  1. העתקה מל"א משירי בראקקעט.  ↩

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.