א

כְּבָר יָצָא הַיּוֹם, יוֹם אָבִיב נֶאְדָּרִי,

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

וְעַל הֶהָרִים הַגֵּאִים, מּתְנַשּׂאִים בָּרָמָה,

נָגַה אוֹר מִזְרָח:

אוֹר פְּלָאוֹת מִתְפַּשּׁט וְשׁוֹפֵךְ עֲמָקִים

בְּשִׁפְעַת הָאוֹרִים,

וְשֶׁמֶשׁ הַבְּקָרִים עַל הוֹדָהּ וּזְהָבָהּ,

בַּעֲדִי זַהֲרוּרִים,

שָׁטָה בְמֵימֵי הַתְּכֵלֶת הַטְּהוֹרִים,

כַּחַל אוֹקְיָנוּס!…

תְּנוּ-לִי לָצֵאת! תְּנוּ-לִי הַעְפֵּל עַל הָר,

לֵהָנוֹת מֶקָּדָשִׁים!

הַנִּיחוּ-לִי וְאָשׁוּט בַּאֲוִיר הָרַחֲמִים,

אֲוִיר-יָהּ לַנְּשָׁמוֹת,

אֲוִיר הַנְּבוּאָה הַטָּס בְּמֶרְחֲבֵי הַזִּיו!

אַל נָא תַעַצְרוּנִי:

הִנְנִי יוֹצֵא לָשׂוּחַ עַל הָרִים,

לְבָרֵךְ בִּרְעָדָה,

בְּקוֹל גָדוֹל וָרָם, בְּשֵׁם וּמַלְכוּת,

בִּרְכַּת זִיו אְַרְצִי!…

נוּדוּ לְגֹלֶה אוֹר! לְעַתִּיק מִנְגֹהוֹת,

לֹא זָכָה כְאַרְצִי,

כָּמוֹנִי, לֵהָנוֹת מֵאוֹר הָרַחֲמִים,

נוּדוּ, נוּדוּ לוֹ!…

הֲיֵשׁ אֶרֶץ כְּאַרְצִי פָקַד עָלֶיהָ

אֵל הַשּׁמֶשׁ,

מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית הַשּׁנָה,

נְגֹהוֹת עוֹלָמִים?

בַּקְּשׁוּ בְאַרְצוֹת הַנֶּגֶב הַחַמּוֹת,

בְּחֻפֵּי הַתִּיכוֹן;

צְאוּ בְכָל נָפוֹת הַמִּזְרָח הַיָּפִים,

עַל גְּבוּלוֹת אַרְצִי

וּרְאוּ: הֶעָטָה הַשּׁמֶשׁ בִּגְאוֹנוֹ

אֶרֶץ נָכְרִיָּה,

כְּהַעֲטוֹתוֹ אוֹר אֶרֶץ הַנְּבִיאִים?

פֹּה בְצוֹק הַמִּזְרָח,

אֱלֹהֵי הַשּׁמֶשׁ בִּכְבוֹדוֹ, בְּעַצְמוֹ,

בָּנָה הֵיכָלוֹ,

וְעַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל שָׂם טַבַּעְתּוֹ,

חוֹתֶמֶת הַזִּיו!

(אסף הלוי איש ירושלים)

ב

שָׁלַחְתִּי לָךְ, יָפָה, נִצָּנִים

עֲדִינִים, רַעֲנַנִּים כַּבֹּקֶר,

נִצָּנִים וְהֵם פְּרִי הָאַהֲבָה,

נִצָּנִים וְהֵם פְּרִי הָאָרֶץ:

עַל אַדְמַת הַמִּזְרָח צָמָחוּ,

תּחַת שָׁמַיִם שְׁמֵי כְנַעַן;

הִשְׁקֵיתִים מִיַּרְדֵּן, כִּנֶּרֶת,

אוֹר שֶׁמֶשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל נִקְטָפוּ,

חֻפֵּי הַגָּלִיל עַרְשָׂמוֹ;

גַּם רוּחַ הַלְּבָנוֹן עוֹדְדָתַם,

עוֹדְדָם רֹךְ טַלְלֵי גִּלְעָד.

מִגֵּיאָיוֹת שׁוֹמְרוֹן הָרָזִים,

הַלַּחַשׁ מֵהָרֵי אֶפְרַיִם,

סוֹד סוֹדוֹת מִתָּבוֹר, מִכַּרְמֶל,

תּוֹך כּוֹסָם, בִּדְמָמָה, לָחָשׁוּ-

וּבָחֹר בָּחַרְתִּי אוֹתָמוֹ

וְהֵמָּה נִצָּנֵי אַדְמָתֵךְ:

נְטִישׁוֹת הַגֶּפֶן

וּפִרְחֵי הַשּׁקֵד,

סַנְסִנֵּי הַתָּמָר

וְנִצָּנֵי הָרִמּוֹן,

פַּגֵּי הַתְּאֵנָה

וְזַלְזַל הַזַּיִת,

קְצִיעוֹת הַשּׁרוֹן

וְצִיצִים מֵחֶרְמוֹן - -

וְהֵמָּה רַעֲנַנִּים כַּבֹּקֶר,

מְלַחֲשִׁים “רָזִי-לִי רָז”…

מְמַלְּלִים וְרוֹמְזִים הַצְּפוּנוֹת,

סִתְרֵי הֶעָבַר מְסַפְּרִים;

יַגִּידוּ לָךְ שִׂיחַ הָאַהֲבָה

עָמֹק בִּלְבָבִי קִנֵּנָה,

וִיסַפְּרוּ מִמַּרְאוֹת הָאָרֶץ,

מֵעֵדֶן הַמִּזְרָח הַלָּז:

מֵאוֹרוֹת מַבְהִיקִים בַּיָּמִים,

מִכֶּסֶף הַנְּגֹהוֹת בַּלָּיִל,

מִתְּכֵלֶת הַזַּכָּה לָטֹהַר,

מֵאֲוִיר הָרַחֲמִים וּדְרוֹר!…

שָׁלַחְתִּי לָךְ יָפָה, נִצָּנִים,

נִצָּנִים וְהֵם פְּרִי הָאַהֲבָה,

נִצָּנִים וְהֵם פְּרִי הָאָרֶץ:

וְהֵמָּה רַעֲנַנִּים וְזוֹלְפִים,

רֵיחַ נִיחוֹחָם כַּשּׂדֶה

מְבֹרָךְ מֶגֶד הַטְּלָלִים,

מְבֹרָךְ שָׁמַיִם מִמָּעַל!

נָא קַבְּלִי מִזִּמְרַת הָאָרֶץ,

מִזִּמְרַת לְבָבִי וְשִׁירִי,

וּנְטַעְתִּים בְּגִנַּת לִבָּתֵךְ

וְשָׁתוּ לִרְוָיָה מִדָּמֵךְ…

הֲיִי שָׁלוֹם, הַיָּפָה, וּפְרָחִי,

כִּפְרֹחַ נִצָּנֵי אַדְמָתֵךְ!

ג

חַמָּנִי, חַמָּנִי, חַמָּנִי!

עוֹבֵד לַשּׁמֶשׁ הִנֵּנִי,

לְגֻלַּת הָאִישּׁים הַפּוֹרְצָה

בְּאַדִּירֵי הַשּׁחָקִים!

חַמָּנִי, חַמָּנִי, חַמָּנִי!

מִשְׁתַּחֲוֶה לַחַמָּה וְנוֹפֵל

עַל פָּנַי לְעֻמַּת הָאוֹר

הַגָּדוֹל, הַגָּדוֹל, הַגָּדוֹל!

אָנֹכִי בֶּן קֶדֶם,

מִתְפַּלֵּל בְּצַד מִזְרָח,

שׁוֹפֵךְ צְקוּן לַחַשׁ

לְקֶרֶן-קַרְנָיִם,

לַשּׁמֶשׁ, לַשּׁמֶשׁ, לַשּׁמֶשׁ!

עוֹבֵד לַשֶּׁמֶשׁ הִנֵּנִי!

לַפֻּלְחָן הַחַרְסִי אֶשְׁתַּחֲוֶה,

בְּהֵיכַל הַזָּהָב וְטָהוֹר,

זוֹ אַרְצִי חַמָּנִית, כָּמוֹנִי!

מַעֲדַנִּים לוֹ רוֹחֵץ הֵיכָלִי,

טוֹבֵל בְּמֵימֵי הַזָּהָב –

אַרְצִי הַיָּפָה רוֹחֶצֶת

בְּזִרְמֵי וְגַלֵּי הַזָּהָב!

בְּפַלְּלִי לַשּׁמֶשׁ טָבַלְתִּי,

בְּאַמְבַּטֵּי הַחֹם וְהַחֶדְוָה,

בָּם שֶׁמֶשׁ הָאָרֶץ

רוֹחֶצֶת טוֹבֶלֶת,

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב,

מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית

הַשּׁנָה וּמוֹעֲדִים:

בְּיָם רוֹתֵחַ,

בְּגַלֵּי הַתִּיכוֹן,

בְּחַמֵּי גִנּוֹסָר,

בְּזִרְמֵי הַיַּרְדֵּן,

בְּמֵימֵי מֵרוֹם

וּמִקְוֵה הַנְּחָלִים –

בָּם שֶׁמֶשׁ הָאָרֶץ

רוֹחֶצֶת טוֹבֶלֶת –

וְהֵם צָהֳרֵי חַמָּה!

וְכָשֵׁר וְאָדוּק כְּחַמָּנִי,

אֶעֱבֹד לְשִׁמְשִׁי בַמָּרוֹם:

עֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה, מֵאַהֲבָה!

(אסף הלוי איש ירושלים)

ד

שִׁיר אֶרֶץ לִלְבָבִי

כַּמֵיָתר הַנִּמְתָּח

עַל נֵבֶל אַדִּירִים

וְנוֹתֵן קוֹל שְׂרָפִים;

שִׁיר אֶרֶץ לְחִכִּי

כְּיַיִן הַמְּשֻׁמָּר,

שֶׁטַּעֲמוֹ שָׁמַיִם

וּמְשַׁכֵּר הָאֵלִים;

שִׁיר אֶרֶץ בְּקִרְבִּי

כִּמְנוֹרַת הַמָּאוֹר,

מֵטִיב נֵרוֹתַי,

מֵאִיר מִקְדָּשִׁי;

שִׁיר אֶרֶץ לְנַפְשִׁי

כְּלֶחֶם הַפָּנִים,

מְפַרְנֵס אֶת רוּחִי

עַל שֻׁלְחָן הַטָּהוֹר;

שִׁיר אֶרֶץ לְעַמִּי

כְּשׁוֹפַר מָשִׁיחַ,

הַמְּאַסֵּף לַמַּחֲנוֹת

וְקוֹרֵא לִגְאוּלָה!

שָׁלַחְתִּי זְמִירוֹתָי / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)

ה

לִזְבוּל שִׁיר עַתִּיק, שִׁיר עִבְרִי יִרְעָמָה,

שִׁיר פֶּלִי, שִׁיר קֹדֶשׁ, לְאֵל-אֵלִים הַשִׁיר;

לִזְבוּל בַּת הֶחָזוֹן וְעֶרֶשׂ הַנְשָׁמָה –

שָׁלַחְתִּי זְמִירוֹתַי עַל כַּנְפֵי הַשּׁיר!

לִזְבוּל שֶׁמֶשׁ אוֹר לֹא חָדַל מִקְסָמוֹ,

זָהֳרֵי כוֹכָבִים לֹא פָסְקוּ הָרְמָזִים;

לִזְבוּל עַם הַדּוֹרוֹת צָמְחוּ מִדָּמוֹ

נְבִיאִים וּקְדוֹשִׁים וּמַלְכֵי הָרָזִים;

לִזְבוּל שָׁלוֹם נִצְחִי וּמְנוּחַת עוֹלָמִים,

לִזְבוּל שְׁכִינַת אֵלִי שָׁם יַךְ כָּל נְעִים –

שָׁלַחְתִּי זְמִירוֹתַי, לִזְבוּל שׁוֹכֵן רָמִים,

לְאֶרֶץ אֲדֹנָי, בָּהּ מַכֶּה כָּל נִים!

עָדָי / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)

ו

אֵלַי! לְאַרְצִי, אֶל הַחַיִּים,

אֶל הַחֹפֶשׁ, אֶל הָאוֹר,

אֶל הָאָרֶץ, אֶל מוֹלֶדֶת,

אֶל הַנֵּצַח, אֶל הַדְּרוֹר!

אֶל הַיָּפָה, אֶל הַיְּקָרָה,

אֶל הַטֶּבַע, אֶל הַשִּׁיר,

אֶל הַכָּבוֹד, אֶל הַגָּאוֹן –

בֹּא-נָא עַמִּי, נִיר-לְךָ נִיר!

ז

לֹא יִנָּתֵק עָם מֵאֶרֶץ,

אִם רַק יַכֶּה שֹׁרֶש שָׁם;

בְּחָזְקָה תִּדְרֹש הַתּוֹלָדָה

אֶת תְּבִיעָתוֹ, שְׁאִיפַת עָם!

דוֹרוֹת, דוֹרוֹת, אֶת עֶלְבּוֹנְכֶם

תִּתְבַּע, תִּדרֹשׁ בִּמְרִִי וָדָם:

אִם יַד עָרִיץ, אִם אַף גּוֹיִם,

מֵאַדְמָתוֹ יְנֲתְּקוּ עָם!

(אסף הלוי איש ירושלים)

ח

הַנָּהָר בָּעֵמֶק, לְמִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ,

לְרַגְלֵי הַר גִּלְעָד וְרוֹחֵץ בַּיָּם;

הַנָּהָר בָּעֵמֶק, בְּבִקְעַת הַתְּמָרִים,

לְרַגְלֵי הַר מוֹאָב הַנִּשָּׂא וָרָם!

לְתוֹעֲפוֹת מֵידְבָא,

שָׁם יַךְ גַּל-גָּל;

לְתֵל עֵין גֶּדִי,

שָׁם יַךְ גַּל-גָּל.

הָס! הוֹמֶה הַנָּהָר: הַנָּהָר לְמִי?

הַיַרְדֵּן, הַיַרְדֵּן, הַנָּהָר שֶׁלִּי!

מֵרֻכְסֵי הַלְּבָנוֹן, מִבֵּין הָאֲרָזִים,

יוֹרֵד הַנָּהָר וּמְרַוֶּה הַתֵּל;

וּמְסַפְּרִים הַזְּרָמִים צְפוּנוֹת, קַדְמוֹנוֹת

מִּגְבוּרוֹת הַכּוֹבְשִׁים, פִּלְאֵי הָאֵל:

לְרַגְלֵי יְרִיחוֹ,

חָלַק גַּל-גָּל,

לְרַגְלֵי גְאוּלִים,

יָבֵשׁ גַּל-גָּל.

הָס! הוֹמֶה הַנָּהָר: הַנָּהָר לְמִי?

הַיַּרְדֵּן, הַיַּרְדֵּן, הַנָּהָר שֶׁלִּי!

שֶׁל מִי הַנָּהָר? שֶׁל אָבוֹת גִּבּוֹרִים,

כּוֹבְשִׁים קְדוּמִים וּבָאֵי בִסְעָרָה;

נוֹטְרִים אֲנַחְנוּ! עַל גְּדוֹתָיו מָגִּנִּים,

גַּלָּיו שָׁמַרְנוּ, גַּלָּיו נִשְׁמָרָה!

לִי-לִי הַנָּהָר,

לִי-לִי וְלֹא זָר,

וְנוֹטרוֹ אָנֹכִי,

מָגֵן מִצָּר!

הָס! הוֹמֶה הַנָּהָר: הַנָּהָר לְמִי?

הַיַּרְדֵּן, הַיַּרְדֵּן, הַנָּהָר שֶׁלִּי!

(אסף הלוי איש ירושלים)

ט

הַיְּדַעְתֶּם נָא, אַחַי, דְבַר הָאִפּוֹתִיקִי?

הָבָה אֲסַפְּרָה דְבַר נִשְׁיִי הָאָרֹךְ:

דְּבַר חוֹב-אֲחֻזָּה – לֹא מִמְכָּר לִצְמִיתוּת–

דְּבַר קַרְקַע קְדוּמָה זֶה חוֹבִי הַבָּרוּךְ!

לֹא כֶסֶף וּנְכָסִים הִנְחִיל לִי אַבָּא,

רַק קַרְקַע קְדוּמָה, צַד מִזְרָח מְקוֹמָהּ;

אַל תַּחְשְׁבוּ חָלִילָה הוֹנַנִּי אַבָּא,

אֵין אוֹנָאָה בְקַרְקַע וְנִכְסֵי בֵית חוֹמָה!

מֵצָרֵי הַנַּחֲלָה קְצוּבִים וּמְדוּדִים,

לָהּ סוֹבְבִים גְּבוּלִים וּבָאֶמְצָע מְקוֹמָהּ:

מַעֲרָבָה יֵשׁ יָם, לְצַד מִזְרָח יֵשׁ הָר,

הַר יֵשׁ בַּצָּפוֹן וַעֲרָבָה יֵשׁ דְּרוֹמָה!

בְּאֶמְצַע הַקַּרְקַע בֵּית-שַׁלְחִין מִתְפַּשּׁט,

לְצִדֵּי הַנַּחֲלָה יֵשׁ עֵינוֹת מָיִם;

קַיִץ וְחֹרֶף הִיא פְתוּחָה לַשּׁמֶשׁ–

לְקַרְקַע שֶׁלִּי יֵשׁ בִּקְעָה, יֵשֹ שְׁפָיִים!

כַּאֲשֶׁר רֻשַּׁשְׁתִּי זָקַפְתִּי בְאִפּוֹתִיקִי

הַקַּרְקַע; וָאֵצֵא לְשֶׁם נְסִיעַת מֶרְחַקִּים:

לְשֶׁם נְסִיעָה, קְצַת קָשָׁה, סָבִיב הָאָרֶץ–

צַרְתִּי אֶת צְרוֹרִי וָאֶקשְֹׁר הַשּׂקִּים…

זָקַפְתִּי בְמַשְׁכַּנְתָּא… וָאֵצֵא בַּיוֹצְאִים;

מַה יַעֲשֶׂה בֵּן עָלוּב בְּאָבְדַּן לוֹ נִיר?

וְלָכֵן יָצָאתִי, וּפָנַי הַיָּמָה:

שִׁיר-מַיִם לְפִי, שִׁיר-נוֹסְעִים הַשִּׁיר!

לֹא רַבִּים כָּמוֹנִי סוֹבְלִים יַם סוֹעֵר,

אֲנִי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הָרְגַּלְתִּי בַּיָּם!

מִיוֹם נְסִיעָתִי, אֲנִי שָׁט עַל הַמַּיִם,

מִבְּלִי פְגוֹשׁ יַבָּשָׁה מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם!…

כַּךְ, כָּכָה נָסַעְתִּי… עַד אֲשֶׁר יוֹם בָּהִיר

מָצָאתִי תַקָּלָה בְּבָדְקִי סְפִינָתִי;

אָז דַּי לִי, אָמַרְתִּי, דַּי לִי לִנְסֹעַ!

אָשׁוּב, הוֹ אָשׁוּב, אֶל בֵּיתִי, נַחֲלָתִי!

הוֹ אָשׁוּב לְבֵיתִי!… וִיהִי מָה, אָמַרְתִּי,

אֲשַׁלֵם אֶת נִשְׁיִי וְאֶגְאַל קַרְקַע אַבָּא;

שָׂבַעְתִּי הַיָּם, זֶה בוֹגֵד הַתִּקְוָה,

שָׂנֵאתִי הַמְצוּלָה, מֵימֵי תְהוֹם רַבָּה!

וְהִנְנִי חוֹזֵר וָשָׁב!… לֹא גַלֵּי הַיָּם,

לֹא גַם הַקִּיטוֹר וְהָרוּחַ בַּיְּרִיעָה

נוֹשְׂאִים הַסְּפִינָה: רַק רוּחִי בְקִרְבִּי!..

לְחֹף הַיַּבָּשָׁה אֲנִי חוֹתֵר בִּיגִיעָה!

תּוֹדָה לְךָ, אַבָּא, שֶׁצַּוָּאָתְךָ בַּכְּתוּבִים,

בְּעֵדוּת וַחֲתִימַת נִכְבָּדִים וַחֲשׁוּבִים:

"לֹא מִלְוָה עַל פֶּה הִיא, נוֹשִׁי הַיָּקָר,

“שֶׁלִּי הִיא הַקַּרְקַע, שֶׁלְּךָ הֵם הַזְּהוּבִים!”

אֲשַׁחֲרֵר מְשֻׁעְבָּדִי– הֵא לְךָ הַכֶּסֶף:

לִי יֵשׁ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, כִּיס מָלֵא זוּזִים!

אַבָּא לִי צִוָּה: “שְׁמֹר בְּנִי הַקַּרְקַע!”–

קַח כֶּסֶף, יְדִידִי, עִם הַרְבֵּה אֲחוּזִים!

חוֹלֶה בְמַחֲלַת יַבָּשָׁה אָנֹכִי,

קַח לְךָ הַכֶּסֶף, הַקַּרְקַע נָא הָבָה!

לִי קָשָׁה הַנְּסִיעָה, לִי מַחֲלַת הַיָּם,

שַׁחֲרֵר הַנְכָסִים, הַקַּרְקַע הַנָּאוָה!

וְכָכָה בְעֶזְרַת יִתְבָּרֵךְ, אֶת חוֹבִי

אֲסַלֵּק וְאֶגְאַל הַקַּרְקַע שֶׁל אַבָּא;

מַה גָּדוֹל מַזָּלִי: לֹא מִמְכַּר צְמִיתוּת,

רַק שִׁעְבּוּד אִפּוֹתִיקִי–קַרְקַע שֶׁל אַבָּא!

הַיְּדַעְתֶּם כְּבָר אַחַי, בּשֶׁל מַה זֶּה חוֹבִי?

הִנֵּה סִפַּרְתִּי דְבַר נִשְׁיִי הָאָרֹךְ!

דְּבַר חוֹב אֲחֻזָה, מוֹרֶשֶׁת בֵּן נוֹדֵד,

דְּבַר קַרְקַע קְדוּמָה, זֶה חוֹבִי הַבָּרוּךְ!

[מִי מָנָה עָשְׁרִי] / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)

י

מִי מָנָה עָשְׁרִי? עָשְׁרִי יְפִי אָרֶץ:

בְּקִיעַת שֶׁמֶשׁ הוֹד וּשְׁקִיעַת שֶׁמֶשׁ הָרִים,

עֹמֶק שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת, שָׁמַיִם לַאֲדֹנָי,

וְצַפְרִיר דְּרוֹר לְנֶפֶשׁ, נוֹחַ וּמְעֻנָּג!

הֵם תָּמִיד לִי יִשָׁאֵרוּ! בְּעִנְיָן רָע,

לְעוֹלָם לֹא יֹאבַד, לֹא יֹאבַד עָשְׁרִי זֶה:

הֶהָרִים לֹא יָמוּטוּ וְשֶׁמֶשׁ תֵּצֵא, תָּבוֹא,

שָׁמַיִם לֹא יֵעָלְמוּ וְצַפְרִירִים יְלַחֵשׁוּ!

יְפִי אָרֶץ, אַרְצִי הַקּוֹסֶמֶת!

יוֹם קַיִץ צוֹחֵק לִפְנֵי עֲלוֹת הַמִּנְחָה,

בִּשְׁפֹךְ אוֹרִים בְּהִירִים עַל מְרוֹמֵי שְׁפָיִים

וְאַוְרִירִים קַלִּים נוּגִים מְזַעְזְעִים הָאִלָּנוֹת!

בַּמֶּרְחָק: הָרֵי מוֹאָב עֲטוּפֵי צְעִיף הַתְּכֵלֶת,

תַּעֲרֹבֶת הָר וְאֹפֶק מוֹלְכִים וּמַקְסִימִים;

תִּלְלֵי גְדוֹת הַיַרְדֵּן טְהוֹרִים וּמַזְהִיבִים,

נִבְעָתִים בִּרְאִי יָם הַשּׁוֹכֵן בָּעֲרָבָה!

אֲוִיר רַחֲמִים! מְשׁוֹטְטִים מַלְאָכָיו

מֵהָר לְהָר וּמְטַהֲרִים לֵב הָאָדָם;

וְעַל חוֹמוֹת צִיּוֹן, מִסְגָּד וּמִבְצָרִים,

יַפִּילוּ רֶשֶׁת אוֹרוֹת בְּהִירִים וּלְבָנִים!

וּשְׁקִיעַת הָרִים גְּדוֹלָה תָבוֹא בָעֲרָבִים

וְלֵיל חוֹלֵם כַּבִּיר יָבֹא אַחֲרֶיהָ, –

כַּמָה אֶחֱלֹם ַחַת כַּנְפֵי לֵיל יָרֵחַ,

לֵילוֹת אוֹר כַּיָּמִים, לֵילוֹת לָאֲצִילִים!

לֹא! לֹא אַחֲלִיף עָשְׁרִי בָאֲלָפִים,

אַלְפֵי כֶסֶף, זָהָב, עוֹבְרִים, בְּנֵי-חֲלוֹף:

לִי זְהַב הֶהָרִים, כַּסְפֵי לֵילוֹת כֶּסֶא,

עָשְׁרִי יְפִי אָרֶץ, יְפִי אֶרֶץ קְסָמִים!…

יא

לְתֵל-אָבִיב!

"אֲנַחְנוּ חֲלוּצִים וְגוֹלִים

"הַבָּאִים מֵעֵבֶר לַיָּם,

"אֲנַחְנוּ חֲלוֹם זֶה חָלַמְנוּ,

"חֲלוֹם זֶה הַיָּפֶה!

"בְּיוֹם בָּהִיר, נֶהְדָּר,

"יוֹם זִיו וָשֶׁמֶשׁ,

"לִפְדוּיֵי מֶרְחַקִּים

“בָּא, בָּא הַחֲלוֹם!”

תֵּלְעֵד–

לְצַעֲדֵי מָשִׁיחַ,

לִתְרוּעַת הַתְּחִיָּה,

לַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה!…

תֵּלְעֵד, תֵּלְעֵד,

לְרוּחַ הַגּוֹלָה,

לְרוּחַ סוֹעֶרֶת, נוֹשֶׁבֶת

וּבָאָה אֵלֵינוּ, אֵלֵינוּ!…

…לֹא שְׁדֵרוֹת נְטַעְתֶּם וְגַנּוֹת,

לֹא בָתִּים בְּנִיתֶם עַל תֵּל:

הֵיכָלִים פְּתַחְתֶּם לַשּׁמֶשׁ,

שַׁעֲרֵי זָהָב לַהֵיכָל,

קִרְיָה עַלִּיזָה לַגַּלִּים!…

צָפִית וּמִגְדָּל הִצַּבְתֶּם

עַל פּתְחֵי הָעֵדֶן, בַּמִּזְרָח,

לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל!

גַּלְעֵד–

מֵאַרְצוֹת הַגּוֹלָה כִּי יָבֹא

בֶּן עַמִּי וּבֶן גַּעְגּוּעִים,

נִדְבָּךָ לְהוֹסִיף בַּהֵיכָל;

וְרוֹכֵב עַל דֻלְפָּן,

מִמֶּרְחַק תַּ"ק פַּרְסָה,

יִשְׁאַל לְגַלֵּי הַתִּיכֹון

לִשְׁלוֹם אֶרֶץ וּרְגָבִים–

וְנִגְלָה אָז נוֹפִי עִם בֹּקֶר:

קַוִּים עֲדִינִים וְגֵאִים,

בּוֹלְטִים בַּחֹף הַחַרְסִי,

מִתְלַכְּדִים בְּשֶׁמֶש הַמִּזְרָח,

עוֹלִים בְּהִמְנוֹן הַיָּם!…

וְהָיָה בַּהֲלֹךְ הַמַּרְאֶה

וּגְוָנִים מִתְקָרְבִים לְאַט,

וְהָיָה אָחִינוּ הַמְּחוֹנֵן

דוֹאֶה עַל אֶבְרוֹת הַזִּיו,

מַקְשִׁיב לְמִזְמוֹר הַמְּצוּלָה,

וְנוֹתֵן דְרוֹר לַחֲזוֹנוֹ:

"שָׁלוֹם לְךָ, תֵּלִי, שָׁלוֹם!

"תֵּלִי, תֵּל-אֶרֶץ, תֵּלְעֵד!

"הַאַתָּה מָשַׁכְתָּ לְבָבִי

"בַּעֲבוֹתוֹת חֲלוֹמִי, בַּגַּלִּים?

"שָׁלוֹם לְךָ, תֵּל נָוִי וְנַפְשִׁי,

"תֵּל מַרְאוֹת וְחָזוּת וּמַשּׂא!

"אַתָּה הַמִּגְדָּל הָרִאשוֹן,

"הַמָּאוֹר לְיוֹרְדֵי הַיָּם,

"אַתָּה הַצָּפִית הַנִּגְלָה

"לְגוֹלִים רְחוֹקִים וְדוֹמְעִים–

“אַתָּה אֵינְךָ אַגָּדָה!”

יב

בֵּין עֲרֻגוֹת בֵּיתָר חוֹלֵם כִּי אֶתְהַלֵךְ

וְעֵינַי אֶל הֶהָרִים;

נַחֲלֵי מַיִם פּוֹרְצִים וּמִשְׁתַּפְּכִים

מִבֵּין גַּבְנוּנִים, מִבֵּין חֶלְקַת סְלָעִים

וְעֵינַי אֶל הֶהָרִים…

בֵּין עֲרֻגּוֹת טְלָלִים חוֹלֵם לִי אֶתְהַלֵּךְ

עַל חָרְבוֹת בֵּיתָר, בֵּיתָר תְּמוֹל וְשִׁלְשֹׁם,

עַל תַּלְמֵי יַרְקָהּ שֶׁל הַיּוֹם!..

אָדְמָה, אָדְמָה הָעֲרֻגָּה, אָדְמוּ פְנֵי הַיֶּרֶק,

מֵימֵי נַחַל אָבְדוּ טָהֳרָם, גִּלּוּ תַּעֲרָבְתָּם,

תַּעֲרֹבֶת דָּם וְדָמִים…

הֲכִי אֹדֶם חַמָּה יוֹרֶדֶת בָּעֲרָבִים,

כַּדּוּר דָּם בָּאֹפֶק, הֶאֱדִים קִרְיַת בֵּיתָר?…

הָס!

מִמְּרוֹמִים נָפַל דָּבָר, הִבְהִיק נֹגַהּ,

נָפַל דָּבָר מִשּׁמַיִם, כּוֹכָב נוֹפֵל הוּא –

הָס!

מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה קוֹלוֹת לִי נִשְׁמָעִים,

נִשְׁמָע רַעַם, נַהֲמַת גִּבּוֹר, סַעֲרוֹת דָּם וָאֵשׁ –

הָס!

צַלְמֵי קְרָבוֹת שָׁמָּה בֵין הֶהָרִים,

רֹמַח נִתְקַע אֶל הַתְּאֵנָה, מַחֲסֵה פִי הַמְּעָרָה,

מַשַּׁק סֵיפִים, קוֹל מָגִנִּים

בְּכִרְבֶּת-אַל-יַהוּד…

אָדְמָה, אָדְמָה הָעֲרֻגָה. אָדְמָה בֵּיתָר. אָדְמוּ פְנֵי הֶהָרִים

נַחֲלֵי מַיִם מְאָדָמִים פּוֹרְצִים מִבֵּין סְלָעִים,

נוֹפְלִים בּוֹכִים אֶל הָעֵמֶק, אֶל הַגַּיְא הַפּוֹרֶה,

גַּיְא בּוֹ יִצְמַח יֶרֶק בֵּיתָר…

אָדְמָה חַמָּה!

וּבֵין עֲרֻגּוֹת אָנֹכִי כִי אֶתְהַלָּךְ,

טוֹבֵל טְלָלַי, דַּם בִּרְיוֹנָי,

שׁוֹתֶה מֵימָי, מִיץ קַנָּאָי –

וּדְמֵי לְבָבִי מְרַוִּים כִרְבֶּת-אַל-יַהוּד! – –

– – – – – –

יג

עַל הָרַיִךְ, אַרְצִי, אָנוּד! עַל הָרַיִךְ,

שָׁם לִי הִשְׁאַרְתְּ חֲזוֹנִים נְסוּכֵי אֱלֹהִים;

אָנוּד כֹּה וָכֹה וְאֶמְצָא פִנּוֹת קֶסֶם,

אֲשֶׁר לִי נִגְלוּ בְחֶזְיוֹנוֹת לֵיל חֲלוֹמִי!

לִי טָהֲרוּ שָׁמַיִךְ, נוּגֵי אַדְמַת קֹדֶשׁ!

עִם שִׁפְעַת גַּיְא לְרַגְלֵי הָרִים כְּחוּלִים,

עִם טַלְלֵי קַיִץ וּבְהִירוּת אֲוִיר רַחֲמִים,

בְּזִיוֵי יְמוֹת אָבִיב, אַחֲרֵי נִדְבוֹת גָּשֶׁם!

עַל הָרַיִךְ אָנוּד! וְנֹגַהּ קַוֵּי שִׁמְשֵׁךְ

יָהֵל רֹאשִׁי; מֵעַל גְּבוּלוֹת חֹף

יַבְרִיק כַּחַל יָם, עוֹטֶה חוֹלוֹת זָהָב,

כְּסַפִּיר יָקָר נוֹצֵץ לְעֵין חַרְסָה.

בְּעַרְפְּלֵי אַרְגָּמָן לוּטִים רָאשֵׁי מִגְדָּלַיִךְ!

וְצַוְארֵי בְרוֹשִׁים, עִם צַוְארֵי דְקָלִים גֵּאִים,

בְּאֻפְקֵי שְׁקִיעָה דוֹלְקִים עַל גַּבְנוּנִים–

בִּגְוֹעַ מִזְמוֹר אַחֲרוֹן עַל הָרָיִךְ!…

עַל הָרַיִךְ אֶגְוָע! וְלוּ חֵיל בַּרְבָּרִים

עָלַיִךְ, אַרְצִי, כִּי יִסְתָּעֵר, לֹא אֶעֶזְבֵךְ:

גֵּא וְהָכֵן אֶעֱמֹד מוּל יוֹם אַחֲרִית,

בְּפִי שִׁיר אַחֲרוֹן וְגָוַעְתִּי בִּזְרֹעוֹתָיִךּ!…

עִם אַחֲרוֹן דִּמְדּוּמִים / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)

יד

עִם אַחֲרוֹן דִּמְדוּמִים וְקֶרֶן גַּלְמוּדָה גּוַֹעַת

בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה, בְּעֶרֶב דּוֹמֵע וְהוֹלֵךְ–

לְגַעְגּוּעַי נָתַתִּי דְרוֹר!..

בִּירִיעַת דִּינוּר עוֹטֶפֶת שִׁפּוּלֵי רְקִיעִים,

רוֹעֶדֶת בָּאוּרִים הַהוֹלְכִים וְכָבִים,

אָרַגְתִּי פְתִיל גַּעְגוּעָי…

עַל מִיתַת הַנְּשִׁיקָה שֶׁל אוֹרוֹת אַדִּירִים,

נֶאֱסָפִים בְּאֵין דֶּמַע, בְּאֵין בּוֹכִים לָמוֹ,

הוֹרַדְתִּי אֲנִי הַדִּמְעָה…

וַיִּהְיוּ הֶהָרִים, כָּמוֹנִי, מְלַוֵּי לֶהָבָה

שֶׁרְסִיסֵי טַל לַיְלָה כִּבּוּ גַחַלְתָּהּ

וְגַם שִׁירִי בֵּין הַמְּלַוִּים!..

עִם טְבִילַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּהִתְקַדְּשׁוֹ בְטָהֳרָה

וְנוֹשֵׁק בִּרְעָדָה אֶת הָרֵי יִשְׂרָאֵל,

טָבַל גַּם שִׁירִי בְּטָהֳרָה…

וְעִם אַחֲרוֹן דִּמְדּוּמִים וִיחִידַת קֶרֶן גּוַֹעַת,

בִּשְׁקִיעָה הֲרָרִית, בְּעֶרֶב רָמָתִי וְחוֹלֵם,

לֹא גָוְעוּ גַעְגּוּעַי לָעַד!..

טו

חֲרֹש, חֲרָֹש נָא, בְּקָרִי, תַּלְמֵי נַחֲלָה, מְכוּרוֹת אֶרֶץ אָבוֹת!..

הֱיֵה בָרוּךְ בְּקָרִי, חוֹרֵשׁ נֶאֱמָן, עוֹבֵד אַדְמַת קֹדֶשׁ!

חָלִילָה, מַקְלִי, מַקֵּל חוֹבְלִים, מַלְמַד יַעֲשֶׂה רָעוֹת:

הִשּׁמֵר, מַקְלִי, אַל לְךָ הַכּוֹת! בְּהֶמְתִּי תָבִין אֹמֶר,

תָּבִין קְרִיאָה, חוֹבַת עֶלְיוֹן, לִמְשֹׁךְ, לִמְשֹׁךְ בַּמַּחֲרֵשָׁה,

לַחֲרֹש יָפֶה וּלְפַלֵּחַ אֲחֻזַּת קַרְקַע, נַחֲלַת קְדוּמִים, –

חֲרֹשֲ, חֲרָֹש-נָא, בְּקָרִי, סֵמֶל קְדוּשָׁה, נֵס עֲבָרִים!…

הִנְּךָ מוֹשֵׁךְ, בְּקָרִי נֶאֱמָן, אוֹתְךָ אֶרְאֶה בַחֲזוֹנִי:

צִפּוּיֵי זָהָב הַקַּרְנַיִם, עֲטוּרוֹת זַיִת, הוֹד כְּתָרִים,

סַלֵּי זָהָב, סַל בִּכּוּרִים, עָטוּי גֵּוְךָ קַלְתוֹת נְצָרִים!

הִנְּךָ הוֹלֵךְ, בְּקָרִי נֶאֱמָן, אוֹתְךָ אֶרְאֶה בַחֲלוֹמִי:

עוֹלֶה הָרִים, אֶל הַר צִיּוֹן, מַאֲזִין מִזְמוֹר אַנְשֵׁי מַעֲמָד,

מַקְשִׁיב שִׁירָה, רֹן הַלֵּוִי, הוֹלֵךְ רֹאשׁ וּמַכֶּה חָלִיל! – – –

בְּקָרִי! מַה יָקַרְתָּ לִי, מְעוֹרֵר רָזֵי קֶדֶם!

הַאוֹתְךָ יַכֵּה מַקְלִי חוֹבְלִים, אוֹתְךָ בְּקָרִי חֶמֶד?

יִשְׁמֹּר אֵלִי אֶת אֲדוֹנְךָ, כֹּה לֹא יֵעָשֶׂה לְעֶבֶד נֶאֱמָן!

עֶבֶד עַמִּי, עוֹבֵד אַרְצִי, חוֹרֵשׁ קַרְקַע עֲתִידוֹתָי,

זוֹרֵעַ זֶרַע נִיר אֻמָּתִי וּמַצְמִיחַ צִיץ תִּקְוֹתָי!

חָלִילָה לִי! הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּבְשָׂרְךָ וְאַף-גַּם לִדְבַר מִצְוָה,

לְנַתַּח גֵוְךָ וּלְשַׁלַּח נֵתַח אֶל כָּל גְּבוּלוֹת אַרְצִי,

לֵאמֹר: “כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ, לְלֹא בָא לִתְשׁוּעַת עַמִּי!”

חָלִילָה לִי! אִם לֹא בָא עַמִּי, עַמִּי בַּגִּבּוֹרִים,

אֶקַּח מַקְלִי, מַקֵּל חוֹבְלִים, שׁוֹטִי, שׁוֹט הַמְּיַסְּרִים,

אוֹרִיד, אוֹרִיד מַקֵּל חוֹבְלִים וּבְכֹחַ עַל הַלְּבָבוֹת,

לְעוֹרֵר אוֹתָם, לִפְקֹד אוֹתָם, לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת,

לְהוֹרִיד שׁוֹטִי עֲלֵי עַמִּי, לְיַסֵּר אוֹתָם בָּעַקְרַבִּים,

מוּסַר אֵלִים הָעֶלְיוֹנִים, מוּסַר אֵלִים הָאַדִּירִים!

לֹא עָלֶיךָ מַקֵּל חוֹבְלִים, כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה שׁוֹרִי,

קָדוֹשׁ אַתָּה אֶל אֵל עֻזִּי, מֻקְדָּשׁ לְמִזְבַּח אֵל הַצְּבָאוֹת –

חֲרֹש, חֲרֹש-נָא, בְקָרִי נֶאֱמָן, נִיר אֲבוֹתַי, מְכוּרוֹת אֶרֶץ קָדְשִׁי!