אלתר לוין
מְגִלַּת קֶדֶם לְאָסָף הַלֵּוִי – אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם: שִׁירִים רִאשׁוֹנִים
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: דקל; [תר"ף?]

מִשִּׁירוֹת אַרְצִי

מאת

אלתר לוין


אַרְצִי

מאת

אלתר לוין

א

כְּבָר יָצָא הַיּוֹם, יוֹם אָבִיב נֶאְדָּרִי,

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

וְעַל הֶהָרִים הַגֵּאִים, מּתְנַשּׂאִים בָּרָמָה,

נָגַה אוֹר מִזְרָח:

אוֹר פְּלָאוֹת מִתְפַּשּׁט וְשׁוֹפֵךְ עֲמָקִים

בְּשִׁפְעַת הָאוֹרִים,

וְשֶׁמֶשׁ הַבְּקָרִים עַל הוֹדָהּ וּזְהָבָהּ,

בַּעֲדִי זַהֲרוּרִים,

שָׁטָה בְמֵימֵי הַתְּכֵלֶת הַטְּהוֹרִים,

כַּחַל אוֹקְיָנוּס!…

תְּנוּ-לִי לָצֵאת! תְּנוּ-לִי הַעְפֵּל עַל הָר,

לֵהָנוֹת מֶקָּדָשִׁים!

הַנִּיחוּ-לִי וְאָשׁוּט בַּאֲוִיר הָרַחֲמִים,

אֲוִיר-יָהּ לַנְּשָׁמוֹת,

אֲוִיר הַנְּבוּאָה הַטָּס בְּמֶרְחֲבֵי הַזִּיו!

אַל נָא תַעַצְרוּנִי:

הִנְנִי יוֹצֵא לָשׂוּחַ עַל הָרִים,

לְבָרֵךְ בִּרְעָדָה,

בְּקוֹל גָדוֹל וָרָם, בְּשֵׁם וּמַלְכוּת,

בִּרְכַּת זִיו אְַרְצִי!…

נוּדוּ לְגֹלֶה אוֹר! לְעַתִּיק מִנְגֹהוֹת,

לֹא זָכָה כְאַרְצִי,

כָּמוֹנִי, לֵהָנוֹת מֵאוֹר הָרַחֲמִים,

נוּדוּ, נוּדוּ לוֹ!…

הֲיֵשׁ אֶרֶץ כְּאַרְצִי פָקַד עָלֶיהָ

אֵל הַשּׁמֶשׁ,

מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית הַשּׁנָה,

נְגֹהוֹת עוֹלָמִים?

בַּקְּשׁוּ בְאַרְצוֹת הַנֶּגֶב הַחַמּוֹת,

בְּחֻפֵּי הַתִּיכוֹן;

צְאוּ בְכָל נָפוֹת הַמִּזְרָח הַיָּפִים,

עַל גְּבוּלוֹת אַרְצִי

וּרְאוּ: הֶעָטָה הַשּׁמֶשׁ בִּגְאוֹנוֹ

אֶרֶץ נָכְרִיָּה,

כְּהַעֲטוֹתוֹ אוֹר אֶרֶץ הַנְּבִיאִים?

פֹּה בְצוֹק הַמִּזְרָח,

אֱלֹהֵי הַשּׁמֶשׁ בִּכְבוֹדוֹ, בְּעַצְמוֹ,

בָּנָה הֵיכָלוֹ,

וְעַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל שָׂם טַבַּעְתּוֹ,

חוֹתֶמֶת הַזִּיו!


מִזִּמְרַת נוֹף

מאת

אלתר לוין

(אסף הלוי איש ירושלים)

ב

שָׁלַחְתִּי לָךְ, יָפָה, נִצָּנִים

עֲדִינִים, רַעֲנַנִּים כַּבֹּקֶר,

נִצָּנִים וְהֵם פְּרִי הָאַהֲבָה,

נִצָּנִים וְהֵם פְּרִי הָאָרֶץ:

עַל אַדְמַת הַמִּזְרָח צָמָחוּ,

תּחַת שָׁמַיִם שְׁמֵי כְנַעַן;

הִשְׁקֵיתִים מִיַּרְדֵּן, כִּנֶּרֶת,

אוֹר שֶׁמֶשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל נִקְטָפוּ,

חֻפֵּי הַגָּלִיל עַרְשָׂמוֹ;

גַּם רוּחַ הַלְּבָנוֹן עוֹדְדָתַם,

עוֹדְדָם רֹךְ טַלְלֵי גִּלְעָד.

מִגֵּיאָיוֹת שׁוֹמְרוֹן הָרָזִים,

הַלַּחַשׁ מֵהָרֵי אֶפְרַיִם,

סוֹד סוֹדוֹת מִתָּבוֹר, מִכַּרְמֶל,

תּוֹך כּוֹסָם, בִּדְמָמָה, לָחָשׁוּ-

וּבָחֹר בָּחַרְתִּי אוֹתָמוֹ

וְהֵמָּה נִצָּנֵי אַדְמָתֵךְ:

נְטִישׁוֹת הַגֶּפֶן

וּפִרְחֵי הַשּׁקֵד,

סַנְסִנֵּי הַתָּמָר

וְנִצָּנֵי הָרִמּוֹן,

פַּגֵּי הַתְּאֵנָה

וְזַלְזַל הַזַּיִת,

קְצִיעוֹת הַשּׁרוֹן

וְצִיצִים מֵחֶרְמוֹן - -

וְהֵמָּה רַעֲנַנִּים כַּבֹּקֶר,

מְלַחֲשִׁים “רָזִי-לִי רָז”…

מְמַלְּלִים וְרוֹמְזִים הַצְּפוּנוֹת,

סִתְרֵי הֶעָבַר מְסַפְּרִים;

יַגִּידוּ לָךְ שִׂיחַ הָאַהֲבָה

עָמֹק בִּלְבָבִי קִנֵּנָה,

וִיסַפְּרוּ מִמַּרְאוֹת הָאָרֶץ,

מֵעֵדֶן הַמִּזְרָח הַלָּז:

מֵאוֹרוֹת מַבְהִיקִים בַּיָּמִים,

מִכֶּסֶף הַנְּגֹהוֹת בַּלָּיִל,

מִתְּכֵלֶת הַזַּכָּה לָטֹהַר,

מֵאֲוִיר הָרַחֲמִים וּדְרוֹר!…

שָׁלַחְתִּי לָךְ יָפָה, נִצָּנִים,

נִצָּנִים וְהֵם פְּרִי הָאַהֲבָה,

נִצָּנִים וְהֵם פְּרִי הָאָרֶץ:

וְהֵמָּה רַעֲנַנִּים וְזוֹלְפִים,

רֵיחַ נִיחוֹחָם כַּשּׂדֶה

מְבֹרָךְ מֶגֶד הַטְּלָלִים,

מְבֹרָךְ שָׁמַיִם מִמָּעַל!

נָא קַבְּלִי מִזִּמְרַת הָאָרֶץ,

מִזִּמְרַת לְבָבִי וְשִׁירִי,

וּנְטַעְתִּים בְּגִנַּת לִבָּתֵךְ

וְשָׁתוּ לִרְוָיָה מִדָּמֵךְ…

הֲיִי שָׁלוֹם, הַיָּפָה, וּפְרָחִי,

כִּפְרֹחַ נִצָּנֵי אַדְמָתֵךְ!


חַמָּנִי

מאת

אלתר לוין

ג

חַמָּנִי, חַמָּנִי, חַמָּנִי!

עוֹבֵד לַשּׁמֶשׁ הִנֵּנִי,

לְגֻלַּת הָאִישּׁים הַפּוֹרְצָה

בְּאַדִּירֵי הַשּׁחָקִים!

חַמָּנִי, חַמָּנִי, חַמָּנִי!

מִשְׁתַּחֲוֶה לַחַמָּה וְנוֹפֵל

עַל פָּנַי לְעֻמַּת הָאוֹר

הַגָּדוֹל, הַגָּדוֹל, הַגָּדוֹל!

אָנֹכִי בֶּן קֶדֶם,

מִתְפַּלֵּל בְּצַד מִזְרָח,

שׁוֹפֵךְ צְקוּן לַחַשׁ

לְקֶרֶן-קַרְנָיִם,

לַשּׁמֶשׁ, לַשּׁמֶשׁ, לַשּׁמֶשׁ!

עוֹבֵד לַשֶּׁמֶשׁ הִנֵּנִי!

לַפֻּלְחָן הַחַרְסִי אֶשְׁתַּחֲוֶה,

בְּהֵיכַל הַזָּהָב וְטָהוֹר,

זוֹ אַרְצִי חַמָּנִית, כָּמוֹנִי!

מַעֲדַנִּים לוֹ רוֹחֵץ הֵיכָלִי,

טוֹבֵל בְּמֵימֵי הַזָּהָב –

אַרְצִי הַיָּפָה רוֹחֶצֶת

בְּזִרְמֵי וְגַלֵּי הַזָּהָב!

בְּפַלְּלִי לַשּׁמֶשׁ טָבַלְתִּי,

בְּאַמְבַּטֵּי הַחֹם וְהַחֶדְוָה,

בָּם שֶׁמֶשׁ הָאָרֶץ

רוֹחֶצֶת טוֹבֶלֶת,

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב,

מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית

הַשּׁנָה וּמוֹעֲדִים:

בְּיָם רוֹתֵחַ,

בְּגַלֵּי הַתִּיכוֹן,

בְּחַמֵּי גִנּוֹסָר,

בְּזִרְמֵי הַיַּרְדֵּן,

בְּמֵימֵי מֵרוֹם

וּמִקְוֵה הַנְּחָלִים –

בָּם שֶׁמֶשׁ הָאָרֶץ

רוֹחֶצֶת טוֹבֶלֶת –

וְהֵם צָהֳרֵי חַמָּה!


וְכָשֵׁר וְאָדוּק כְּחַמָּנִי,

אֶעֱבֹד לְשִׁמְשִׁי בַמָּרוֹם:

עֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה, מֵאַהֲבָה!


שִׁיר אֶרֶץ

מאת

אלתר לוין

(אסף הלוי איש ירושלים)

ד

שִׁיר אֶרֶץ לִלְבָבִי

כַּמֵיָתר הַנִּמְתָּח

עַל נֵבֶל אַדִּירִים

וְנוֹתֵן קוֹל שְׂרָפִים;


שִׁיר אֶרֶץ לְחִכִּי

כְּיַיִן הַמְּשֻׁמָּר,

שֶׁטַּעֲמוֹ שָׁמַיִם

וּמְשַׁכֵּר הָאֵלִים;


שִׁיר אֶרֶץ בְּקִרְבִּי

כִּמְנוֹרַת הַמָּאוֹר,

מֵטִיב נֵרוֹתַי,

מֵאִיר מִקְדָּשִׁי;


שִׁיר אֶרֶץ לְנַפְשִׁי

כְּלֶחֶם הַפָּנִים,

מְפַרְנֵס אֶת רוּחִי

עַל שֻׁלְחָן הַטָּהוֹר;


שִׁיר אֶרֶץ לְעַמִּי

כְּשׁוֹפַר מָשִׁיחַ,

הַמְּאַסֵּף לַמַּחֲנוֹת

וְקוֹרֵא לִגְאוּלָה!


שלחתי זמירותי

מאת

אלתר לוין

שָׁלַחְתִּי זְמִירוֹתָי / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)


ה


לִזְבוּל שִׁיר עַתִּיק, שִׁיר עִבְרִי יִרְעָמָה,

שִׁיר פֶּלִי, שִׁיר קֹדֶשׁ, לְאֵל-אֵלִים הַשִׁיר;

לִזְבוּל בַּת הֶחָזוֹן וְעֶרֶשׂ הַנְשָׁמָה –

שָׁלַחְתִּי זְמִירוֹתַי עַל כַּנְפֵי הַשּׁיר!


לִזְבוּל שֶׁמֶשׁ אוֹר לֹא חָדַל מִקְסָמוֹ,

זָהֳרֵי כוֹכָבִים לֹא פָסְקוּ הָרְמָזִים;

לִזְבוּל עַם הַדּוֹרוֹת צָמְחוּ מִדָּמוֹ

נְבִיאִים וּקְדוֹשִׁים וּמַלְכֵי הָרָזִים;


לִזְבוּל שָׁלוֹם נִצְחִי וּמְנוּחַת עוֹלָמִים,

לִזְבוּל שְׁכִינַת אֵלִי שָׁם יַךְ כָּל נְעִים –

שָׁלַחְתִּי זְמִירוֹתַי, לִזְבוּל שׁוֹכֵן רָמִים,

לְאֶרֶץ אֲדֹנָי, בָּהּ מַכֶּה כָּל נִים!


עדי

מאת

אלתר לוין

עָדָי / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)


ו


אֵלַי! לְאַרְצִי, אֶל הַחַיִּים,

אֶל הַחֹפֶשׁ, אֶל הָאוֹר,

אֶל הָאָרֶץ, אֶל מוֹלֶדֶת,

אֶל הַנֵּצַח, אֶל הַדְּרוֹר!


אֶל הַיָּפָה, אֶל הַיְּקָרָה,

אֶל הַטֶּבַע, אֶל הַשִּׁיר,

אֶל הַכָּבוֹד, אֶל הַגָּאוֹן –

בֹּא-נָא עַמִּי, נִיר-לְךָ נִיר!


תְּבִיעַת עָם

מאת

אלתר לוין

ז

לֹא יִנָּתֵק עָם מֵאֶרֶץ,

אִם רַק יַכֶּה שֹׁרֶש שָׁם;

בְּחָזְקָה תִּדְרֹש הַתּוֹלָדָה

אֶת תְּבִיעָתוֹ, שְׁאִיפַת עָם!

דוֹרוֹת, דוֹרוֹת, אֶת עֶלְבּוֹנְכֶם

תִּתְבַּע, תִּדרֹשׁ בִּמְרִִי וָדָם:

אִם יַד עָרִיץ, אִם אַף גּוֹיִם,

מֵאַדְמָתוֹ יְנֲתְּקוּ עָם!


לִי לִי הַנָּהָר

מאת

אלתר לוין

(אסף הלוי איש ירושלים)

ח

הַנָּהָר בָּעֵמֶק, לְמִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ,

לְרַגְלֵי הַר גִּלְעָד וְרוֹחֵץ בַּיָּם;

הַנָּהָר בָּעֵמֶק, בְּבִקְעַת הַתְּמָרִים,

לְרַגְלֵי הַר מוֹאָב הַנִּשָּׂא וָרָם!

לְתוֹעֲפוֹת מֵידְבָא,

שָׁם יַךְ גַּל-גָּל;

לְתֵל עֵין גֶּדִי,

שָׁם יַךְ גַּל-גָּל.

הָס! הוֹמֶה הַנָּהָר: הַנָּהָר לְמִי?

הַיַרְדֵּן, הַיַרְדֵּן, הַנָּהָר שֶׁלִּי!


מֵרֻכְסֵי הַלְּבָנוֹן, מִבֵּין הָאֲרָזִים,

יוֹרֵד הַנָּהָר וּמְרַוֶּה הַתֵּל;

וּמְסַפְּרִים הַזְּרָמִים צְפוּנוֹת, קַדְמוֹנוֹת

מִּגְבוּרוֹת הַכּוֹבְשִׁים, פִּלְאֵי הָאֵל:

לְרַגְלֵי יְרִיחוֹ,

חָלַק גַּל-גָּל,

לְרַגְלֵי גְאוּלִים,

יָבֵשׁ גַּל-גָּל.

הָס! הוֹמֶה הַנָּהָר: הַנָּהָר לְמִי?

הַיַּרְדֵּן, הַיַּרְדֵּן, הַנָּהָר שֶׁלִּי!


שֶׁל מִי הַנָּהָר? שֶׁל אָבוֹת גִּבּוֹרִים,

כּוֹבְשִׁים קְדוּמִים וּבָאֵי בִסְעָרָה;

נוֹטְרִים אֲנַחְנוּ! עַל גְּדוֹתָיו מָגִּנִּים,

גַּלָּיו שָׁמַרְנוּ, גַּלָּיו נִשְׁמָרָה!

לִי-לִי הַנָּהָר,

לִי-לִי וְלֹא זָר,

וְנוֹטרוֹ אָנֹכִי,

מָגֵן מִצָּר!

הָס! הוֹמֶה הַנָּהָר: הַנָּהָר לְמִי?

הַיַּרְדֵּן, הַיַּרְדֵּן, הַנָּהָר שֶׁלִּי!


אִפּוֹתִיקִי

מאת

אלתר לוין

(אסף הלוי איש ירושלים)

ט

הַיְּדַעְתֶּם נָא, אַחַי, דְבַר הָאִפּוֹתִיקִי?

הָבָה אֲסַפְּרָה דְבַר נִשְׁיִי הָאָרֹךְ:

דְּבַר חוֹב-אֲחֻזָּה – לֹא מִמְכָּר לִצְמִיתוּת–

דְּבַר קַרְקַע קְדוּמָה זֶה חוֹבִי הַבָּרוּךְ!


לֹא כֶסֶף וּנְכָסִים הִנְחִיל לִי אַבָּא,

רַק קַרְקַע קְדוּמָה, צַד מִזְרָח מְקוֹמָהּ;

אַל תַּחְשְׁבוּ חָלִילָה הוֹנַנִּי אַבָּא,

אֵין אוֹנָאָה בְקַרְקַע וְנִכְסֵי בֵית חוֹמָה!


מֵצָרֵי הַנַּחֲלָה קְצוּבִים וּמְדוּדִים,

לָהּ סוֹבְבִים גְּבוּלִים וּבָאֶמְצָע מְקוֹמָהּ:

מַעֲרָבָה יֵשׁ יָם, לְצַד מִזְרָח יֵשׁ הָר,

הַר יֵשׁ בַּצָּפוֹן וַעֲרָבָה יֵשׁ דְּרוֹמָה!


בְּאֶמְצַע הַקַּרְקַע בֵּית-שַׁלְחִין מִתְפַּשּׁט,

לְצִדֵּי הַנַּחֲלָה יֵשׁ עֵינוֹת מָיִם;

קַיִץ וְחֹרֶף הִיא פְתוּחָה לַשּׁמֶשׁ–

לְקַרְקַע שֶׁלִּי יֵשׁ בִּקְעָה, יֵשֹ שְׁפָיִים!


כַּאֲשֶׁר רֻשַּׁשְׁתִּי זָקַפְתִּי בְאִפּוֹתִיקִי

הַקַּרְקַע; וָאֵצֵא לְשֶׁם נְסִיעַת מֶרְחַקִּים:

לְשֶׁם נְסִיעָה, קְצַת קָשָׁה, סָבִיב הָאָרֶץ–

צַרְתִּי אֶת צְרוֹרִי וָאֶקשְֹׁר הַשּׂקִּים…


זָקַפְתִּי בְמַשְׁכַּנְתָּא… וָאֵצֵא בַּיוֹצְאִים;

מַה יַעֲשֶׂה בֵּן עָלוּב בְּאָבְדַּן לוֹ נִיר?

וְלָכֵן יָצָאתִי, וּפָנַי הַיָּמָה:

שִׁיר-מַיִם לְפִי, שִׁיר-נוֹסְעִים הַשִּׁיר!


לֹא רַבִּים כָּמוֹנִי סוֹבְלִים יַם סוֹעֵר,

אֲנִי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הָרְגַּלְתִּי בַּיָּם!

מִיוֹם נְסִיעָתִי, אֲנִי שָׁט עַל הַמַּיִם,

מִבְּלִי פְגוֹשׁ יַבָּשָׁה מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם!…


כַּךְ, כָּכָה נָסַעְתִּי… עַד אֲשֶׁר יוֹם בָּהִיר

מָצָאתִי תַקָּלָה בְּבָדְקִי סְפִינָתִי;

אָז דַּי לִי, אָמַרְתִּי, דַּי לִי לִנְסֹעַ!

אָשׁוּב, הוֹ אָשׁוּב, אֶל בֵּיתִי, נַחֲלָתִי!


הוֹ אָשׁוּב לְבֵיתִי!… וִיהִי מָה, אָמַרְתִּי,

אֲשַׁלֵם אֶת נִשְׁיִי וְאֶגְאַל קַרְקַע אַבָּא;

שָׂבַעְתִּי הַיָּם, זֶה בוֹגֵד הַתִּקְוָה,

שָׂנֵאתִי הַמְצוּלָה, מֵימֵי תְהוֹם רַבָּה!


וְהִנְנִי חוֹזֵר וָשָׁב!… לֹא גַלֵּי הַיָּם,

לֹא גַם הַקִּיטוֹר וְהָרוּחַ בַּיְּרִיעָה

נוֹשְׂאִים הַסְּפִינָה: רַק רוּחִי בְקִרְבִּי!..

לְחֹף הַיַּבָּשָׁה אֲנִי חוֹתֵר בִּיגִיעָה!


תּוֹדָה לְךָ, אַבָּא, שֶׁצַּוָּאָתְךָ בַּכְּתוּבִים,

בְּעֵדוּת וַחֲתִימַת נִכְבָּדִים וַחֲשׁוּבִים:

"לֹא מִלְוָה עַל פֶּה הִיא, נוֹשִׁי הַיָּקָר,

“שֶׁלִּי הִיא הַקַּרְקַע, שֶׁלְּךָ הֵם הַזְּהוּבִים!”


אֲשַׁחֲרֵר מְשֻׁעְבָּדִי– הֵא לְךָ הַכֶּסֶף:

לִי יֵשׁ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, כִּיס מָלֵא זוּזִים!

אַבָּא לִי צִוָּה: “שְׁמֹר בְּנִי הַקַּרְקַע!”–

קַח כֶּסֶף, יְדִידִי, עִם הַרְבֵּה אֲחוּזִים!


חוֹלֶה בְמַחֲלַת יַבָּשָׁה אָנֹכִי,

קַח לְךָ הַכֶּסֶף, הַקַּרְקַע נָא הָבָה!

לִי קָשָׁה הַנְּסִיעָה, לִי מַחֲלַת הַיָּם,

שַׁחֲרֵר הַנְכָסִים, הַקַּרְקַע הַנָּאוָה!


וְכָכָה בְעֶזְרַת יִתְבָּרֵךְ, אֶת חוֹבִי

אֲסַלֵּק וְאֶגְאַל הַקַּרְקַע שֶׁל אַבָּא;

מַה גָּדוֹל מַזָּלִי: לֹא מִמְכַּר צְמִיתוּת,

רַק שִׁעְבּוּד אִפּוֹתִיקִי–קַרְקַע שֶׁל אַבָּא!


הַיְּדַעְתֶּם כְּבָר אַחַי, בּשֶׁל מַה זֶּה חוֹבִי?

הִנֵּה סִפַּרְתִּי דְבַר נִשְׁיִי הָאָרֹךְ!

דְּבַר חוֹב אֲחֻזָה, מוֹרֶשֶׁת בֵּן נוֹדֵד,

דְּבַר קַרְקַע קְדוּמָה, זֶה חוֹבִי הַבָּרוּךְ!


מי מנה עשרי

מאת

אלתר לוין

[מִי מָנָה עָשְׁרִי] / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)

י


מִי מָנָה עָשְׁרִי? עָשְׁרִי יְפִי אָרֶץ:

בְּקִיעַת שֶׁמֶשׁ הוֹד וּשְׁקִיעַת שֶׁמֶשׁ הָרִים,

עֹמֶק שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת, שָׁמַיִם לַאֲדֹנָי,

וְצַפְרִיר דְּרוֹר לְנֶפֶשׁ, נוֹחַ וּמְעֻנָּג!


הֵם תָּמִיד לִי יִשָׁאֵרוּ! בְּעִנְיָן רָע,

לְעוֹלָם לֹא יֹאבַד, לֹא יֹאבַד עָשְׁרִי זֶה:

הֶהָרִים לֹא יָמוּטוּ וְשֶׁמֶשׁ תֵּצֵא, תָּבוֹא,

שָׁמַיִם לֹא יֵעָלְמוּ וְצַפְרִירִים יְלַחֵשׁוּ!


יְפִי אָרֶץ, אַרְצִי הַקּוֹסֶמֶת!

יוֹם קַיִץ צוֹחֵק לִפְנֵי עֲלוֹת הַמִּנְחָה,

בִּשְׁפֹךְ אוֹרִים בְּהִירִים עַל מְרוֹמֵי שְׁפָיִים

וְאַוְרִירִים קַלִּים נוּגִים מְזַעְזְעִים הָאִלָּנוֹת!


בַּמֶּרְחָק: הָרֵי מוֹאָב עֲטוּפֵי צְעִיף הַתְּכֵלֶת,

תַּעֲרֹבֶת הָר וְאֹפֶק מוֹלְכִים וּמַקְסִימִים;

תִּלְלֵי גְדוֹת הַיַרְדֵּן טְהוֹרִים וּמַזְהִיבִים,

נִבְעָתִים בִּרְאִי יָם הַשּׁוֹכֵן בָּעֲרָבָה!


אֲוִיר רַחֲמִים! מְשׁוֹטְטִים מַלְאָכָיו

מֵהָר לְהָר וּמְטַהֲרִים לֵב הָאָדָם;

וְעַל חוֹמוֹת צִיּוֹן, מִסְגָּד וּמִבְצָרִים,

יַפִּילוּ רֶשֶׁת אוֹרוֹת בְּהִירִים וּלְבָנִים!


וּשְׁקִיעַת הָרִים גְּדוֹלָה תָבוֹא בָעֲרָבִים

וְלֵיל חוֹלֵם כַּבִּיר יָבֹא אַחֲרֶיהָ, –

כַּמָה אֶחֱלֹם ַחַת כַּנְפֵי לֵיל יָרֵחַ,

לֵילוֹת אוֹר כַּיָּמִים, לֵילוֹת לָאֲצִילִים!


לֹא! לֹא אַחֲלִיף עָשְׁרִי בָאֲלָפִים,

אַלְפֵי כֶסֶף, זָהָב, עוֹבְרִים, בְּנֵי-חֲלוֹף:

לִי זְהַב הֶהָרִים, כַּסְפֵי לֵילוֹת כֶּסֶא,

עָשְׁרִי יְפִי אָרֶץ, יְפִי אֶרֶץ קְסָמִים!…


תלעד

מאת

אלתר לוין

יא

לְתֵל-אָבִיב!

"אֲנַחְנוּ חֲלוּצִים וְגוֹלִים

"הַבָּאִים מֵעֵבֶר לַיָּם,

"אֲנַחְנוּ חֲלוֹם זֶה חָלַמְנוּ,

"חֲלוֹם זֶה הַיָּפֶה!

"בְּיוֹם בָּהִיר, נֶהְדָּר,

"יוֹם זִיו וָשֶׁמֶשׁ,

"לִפְדוּיֵי מֶרְחַקִּים

“בָּא, בָּא הַחֲלוֹם!”

תֵּלְעֵד–

לְצַעֲדֵי מָשִׁיחַ,

לִתְרוּעַת הַתְּחִיָּה,

לַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה!…

תֵּלְעֵד, תֵּלְעֵד,

לְרוּחַ הַגּוֹלָה,

לְרוּחַ סוֹעֶרֶת, נוֹשֶׁבֶת

וּבָאָה אֵלֵינוּ, אֵלֵינוּ!…

…לֹא שְׁדֵרוֹת נְטַעְתֶּם וְגַנּוֹת,

לֹא בָתִּים בְּנִיתֶם עַל תֵּל:

הֵיכָלִים פְּתַחְתֶּם לַשּׁמֶשׁ,

שַׁעֲרֵי זָהָב לַהֵיכָל,

קִרְיָה עַלִּיזָה לַגַּלִּים!…

צָפִית וּמִגְדָּל הִצַּבְתֶּם

עַל פּתְחֵי הָעֵדֶן, בַּמִּזְרָח,

לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל!

גַּלְעֵד–

מֵאַרְצוֹת הַגּוֹלָה כִּי יָבֹא

בֶּן עַמִּי וּבֶן גַּעְגּוּעִים,

נִדְבָּךָ לְהוֹסִיף בַּהֵיכָל;

וְרוֹכֵב עַל דֻלְפָּן,

מִמֶּרְחַק תַּ"ק פַּרְסָה,

יִשְׁאַל לְגַלֵּי הַתִּיכֹון

לִשְׁלוֹם אֶרֶץ וּרְגָבִים–

וְנִגְלָה אָז נוֹפִי עִם בֹּקֶר:

קַוִּים עֲדִינִים וְגֵאִים,

בּוֹלְטִים בַּחֹף הַחַרְסִי,

מִתְלַכְּדִים בְּשֶׁמֶש הַמִּזְרָח,

עוֹלִים בְּהִמְנוֹן הַיָּם!…

וְהָיָה בַּהֲלֹךְ הַמַּרְאֶה

וּגְוָנִים מִתְקָרְבִים לְאַט,

וְהָיָה אָחִינוּ הַמְּחוֹנֵן

דוֹאֶה עַל אֶבְרוֹת הַזִּיו,

מַקְשִׁיב לְמִזְמוֹר הַמְּצוּלָה,

וְנוֹתֵן דְרוֹר לַחֲזוֹנוֹ:

"שָׁלוֹם לְךָ, תֵּלִי, שָׁלוֹם!

"תֵּלִי, תֵּל-אֶרֶץ, תֵּלְעֵד!

"הַאַתָּה מָשַׁכְתָּ לְבָבִי

"בַּעֲבוֹתוֹת חֲלוֹמִי, בַּגַּלִּים?

"שָׁלוֹם לְךָ, תֵּל נָוִי וְנַפְשִׁי,

"תֵּל מַרְאוֹת וְחָזוּת וּמַשּׂא!

"אַתָּה הַמִּגְדָּל הָרִאשוֹן,

"הַמָּאוֹר לְיוֹרְדֵי הַיָּם,

"אַתָּה הַצָּפִית הַנִּגְלָה

"לְגוֹלִים רְחוֹקִים וְדוֹמְעִים–

“אַתָּה אֵינְךָ אַגָּדָה!”


כִרְבֶּתְּ אַל יַהוּד

מאת

אלתר לוין

יב

בֵּין עֲרֻגוֹת בֵּיתָר חוֹלֵם כִּי אֶתְהַלֵךְ

וְעֵינַי אֶל הֶהָרִים;

נַחֲלֵי מַיִם פּוֹרְצִים וּמִשְׁתַּפְּכִים

מִבֵּין גַּבְנוּנִים, מִבֵּין חֶלְקַת סְלָעִים

וְעֵינַי אֶל הֶהָרִים…

בֵּין עֲרֻגּוֹת טְלָלִים חוֹלֵם לִי אֶתְהַלֵּךְ

עַל חָרְבוֹת בֵּיתָר, בֵּיתָר תְּמוֹל וְשִׁלְשֹׁם,

עַל תַּלְמֵי יַרְקָהּ שֶׁל הַיּוֹם!..

אָדְמָה, אָדְמָה הָעֲרֻגָּה, אָדְמוּ פְנֵי הַיֶּרֶק,

מֵימֵי נַחַל אָבְדוּ טָהֳרָם, גִּלּוּ תַּעֲרָבְתָּם,

תַּעֲרֹבֶת דָּם וְדָמִים…

הֲכִי אֹדֶם חַמָּה יוֹרֶדֶת בָּעֲרָבִים,

כַּדּוּר דָּם בָּאֹפֶק, הֶאֱדִים קִרְיַת בֵּיתָר?…

הָס!

מִמְּרוֹמִים נָפַל דָּבָר, הִבְהִיק נֹגַהּ,

נָפַל דָּבָר מִשּׁמַיִם, כּוֹכָב נוֹפֵל הוּא –

הָס!

מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה קוֹלוֹת לִי נִשְׁמָעִים,

נִשְׁמָע רַעַם, נַהֲמַת גִּבּוֹר, סַעֲרוֹת דָּם וָאֵשׁ –

הָס!

צַלְמֵי קְרָבוֹת שָׁמָּה בֵין הֶהָרִים,

רֹמַח נִתְקַע אֶל הַתְּאֵנָה, מַחֲסֵה פִי הַמְּעָרָה,

מַשַּׁק סֵיפִים, קוֹל מָגִנִּים

בְּכִרְבֶּת-אַל-יַהוּד…

אָדְמָה, אָדְמָה הָעֲרֻגָה. אָדְמָה בֵּיתָר. אָדְמוּ פְנֵי הֶהָרִים

נַחֲלֵי מַיִם מְאָדָמִים פּוֹרְצִים מִבֵּין סְלָעִים,

נוֹפְלִים בּוֹכִים אֶל הָעֵמֶק, אֶל הַגַּיְא הַפּוֹרֶה,

גַּיְא בּוֹ יִצְמַח יֶרֶק בֵּיתָר…

אָדְמָה חַמָּה!

וּבֵין עֲרֻגּוֹת אָנֹכִי כִי אֶתְהַלָּךְ,

טוֹבֵל טְלָלַי, דַּם בִּרְיוֹנָי,

שׁוֹתֶה מֵימָי, מִיץ קַנָּאָי –

וּדְמֵי לְבָבִי מְרַוִּים כִרְבֶּת-אַל-יַהוּד! – –

– – – – – –


עַל הָרַיִךְ אַרְצִי

מאת

אלתר לוין

יג

עַל הָרַיִךְ, אַרְצִי, אָנוּד! עַל הָרַיִךְ,

שָׁם לִי הִשְׁאַרְתְּ חֲזוֹנִים נְסוּכֵי אֱלֹהִים;

אָנוּד כֹּה וָכֹה וְאֶמְצָא פִנּוֹת קֶסֶם,

אֲשֶׁר לִי נִגְלוּ בְחֶזְיוֹנוֹת לֵיל חֲלוֹמִי!

לִי טָהֲרוּ שָׁמַיִךְ, נוּגֵי אַדְמַת קֹדֶשׁ!

עִם שִׁפְעַת גַּיְא לְרַגְלֵי הָרִים כְּחוּלִים,

עִם טַלְלֵי קַיִץ וּבְהִירוּת אֲוִיר רַחֲמִים,

בְּזִיוֵי יְמוֹת אָבִיב, אַחֲרֵי נִדְבוֹת גָּשֶׁם!

עַל הָרַיִךְ אָנוּד! וְנֹגַהּ קַוֵּי שִׁמְשֵׁךְ

יָהֵל רֹאשִׁי; מֵעַל גְּבוּלוֹת חֹף

יַבְרִיק כַּחַל יָם, עוֹטֶה חוֹלוֹת זָהָב,

כְּסַפִּיר יָקָר נוֹצֵץ לְעֵין חַרְסָה.

בְּעַרְפְּלֵי אַרְגָּמָן לוּטִים רָאשֵׁי מִגְדָּלַיִךְ!

וְצַוְארֵי בְרוֹשִׁים, עִם צַוְארֵי דְקָלִים גֵּאִים,

בְּאֻפְקֵי שְׁקִיעָה דוֹלְקִים עַל גַּבְנוּנִים–

בִּגְוֹעַ מִזְמוֹר אַחֲרוֹן עַל הָרָיִךְ!…

עַל הָרַיִךְ אֶגְוָע! וְלוּ חֵיל בַּרְבָּרִים

עָלַיִךְ, אַרְצִי, כִּי יִסְתָּעֵר, לֹא אֶעֶזְבֵךְ:

גֵּא וְהָכֵן אֶעֱמֹד מוּל יוֹם אַחֲרִית,

בְּפִי שִׁיר אַחֲרוֹן וְגָוַעְתִּי בִּזְרֹעוֹתָיִךּ!…


עם אחרון דמדומים

מאת

אלתר לוין

עִם אַחֲרוֹן דִּמְדּוּמִים / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)


יד

עִם אַחֲרוֹן דִּמְדוּמִים וְקֶרֶן גַּלְמוּדָה גּוַֹעַת

בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה, בְּעֶרֶב דּוֹמֵע וְהוֹלֵךְ–

לְגַעְגּוּעַי נָתַתִּי דְרוֹר!..

בִּירִיעַת דִּינוּר עוֹטֶפֶת שִׁפּוּלֵי רְקִיעִים,

רוֹעֶדֶת בָּאוּרִים הַהוֹלְכִים וְכָבִים,

אָרַגְתִּי פְתִיל גַּעְגוּעָי…


עַל מִיתַת הַנְּשִׁיקָה שֶׁל אוֹרוֹת אַדִּירִים,

נֶאֱסָפִים בְּאֵין דֶּמַע, בְּאֵין בּוֹכִים לָמוֹ,

הוֹרַדְתִּי אֲנִי הַדִּמְעָה…

וַיִּהְיוּ הֶהָרִים, כָּמוֹנִי, מְלַוֵּי לֶהָבָה

שֶׁרְסִיסֵי טַל לַיְלָה כִּבּוּ גַחַלְתָּהּ

וְגַם שִׁירִי בֵּין הַמְּלַוִּים!..


עִם טְבִילַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּהִתְקַדְּשׁוֹ בְטָהֳרָה

וְנוֹשֵׁק בִּרְעָדָה אֶת הָרֵי יִשְׂרָאֵל,

טָבַל גַּם שִׁירִי בְּטָהֳרָה…

וְעִם אַחֲרוֹן דִּמְדּוּמִים וִיחִידַת קֶרֶן גּוַֹעַת,

בִּשְׁקִיעָה הֲרָרִית, בְּעֶרֶב רָמָתִי וְחוֹלֵם,

לֹא גָוְעוּ גַעְגּוּעַי לָעַד!..


לִבְקָרִי

מאת

אלתר לוין

טו

חֲרֹש, חֲרָֹש נָא, בְּקָרִי, תַּלְמֵי נַחֲלָה, מְכוּרוֹת אֶרֶץ אָבוֹת!..

הֱיֵה בָרוּךְ בְּקָרִי, חוֹרֵשׁ נֶאֱמָן, עוֹבֵד אַדְמַת קֹדֶשׁ!

חָלִילָה, מַקְלִי, מַקֵּל חוֹבְלִים, מַלְמַד יַעֲשֶׂה רָעוֹת:

הִשּׁמֵר, מַקְלִי, אַל לְךָ הַכּוֹת! בְּהֶמְתִּי תָבִין אֹמֶר,

תָּבִין קְרִיאָה, חוֹבַת עֶלְיוֹן, לִמְשֹׁךְ, לִמְשֹׁךְ בַּמַּחֲרֵשָׁה,

לַחֲרֹש יָפֶה וּלְפַלֵּחַ אֲחֻזַּת קַרְקַע, נַחֲלַת קְדוּמִים, –

חֲרֹשֲ, חֲרָֹש-נָא, בְּקָרִי, סֵמֶל קְדוּשָׁה, נֵס עֲבָרִים!…

הִנְּךָ מוֹשֵׁךְ, בְּקָרִי נֶאֱמָן, אוֹתְךָ אֶרְאֶה בַחֲזוֹנִי:

צִפּוּיֵי זָהָב הַקַּרְנַיִם, עֲטוּרוֹת זַיִת, הוֹד כְּתָרִים,

סַלֵּי זָהָב, סַל בִּכּוּרִים, עָטוּי גֵּוְךָ קַלְתוֹת נְצָרִים!

הִנְּךָ הוֹלֵךְ, בְּקָרִי נֶאֱמָן, אוֹתְךָ אֶרְאֶה בַחֲלוֹמִי:

עוֹלֶה הָרִים, אֶל הַר צִיּוֹן, מַאֲזִין מִזְמוֹר אַנְשֵׁי מַעֲמָד,

מַקְשִׁיב שִׁירָה, רֹן הַלֵּוִי, הוֹלֵךְ רֹאשׁ וּמַכֶּה חָלִיל! – – –

בְּקָרִי! מַה יָקַרְתָּ לִי, מְעוֹרֵר רָזֵי קֶדֶם!

הַאוֹתְךָ יַכֵּה מַקְלִי חוֹבְלִים, אוֹתְךָ בְּקָרִי חֶמֶד?

יִשְׁמֹּר אֵלִי אֶת אֲדוֹנְךָ, כֹּה לֹא יֵעָשֶׂה לְעֶבֶד נֶאֱמָן!

עֶבֶד עַמִּי, עוֹבֵד אַרְצִי, חוֹרֵשׁ קַרְקַע עֲתִידוֹתָי,

זוֹרֵעַ זֶרַע נִיר אֻמָּתִי וּמַצְמִיחַ צִיץ תִּקְוֹתָי!

חָלִילָה לִי! הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּבְשָׂרְךָ וְאַף-גַּם לִדְבַר מִצְוָה,

לְנַתַּח גֵוְךָ וּלְשַׁלַּח נֵתַח אֶל כָּל גְּבוּלוֹת אַרְצִי,

לֵאמֹר: “כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ, לְלֹא בָא לִתְשׁוּעַת עַמִּי!”

חָלִילָה לִי! אִם לֹא בָא עַמִּי, עַמִּי בַּגִּבּוֹרִים,

אֶקַּח מַקְלִי, מַקֵּל חוֹבְלִים, שׁוֹטִי, שׁוֹט הַמְּיַסְּרִים,

אוֹרִיד, אוֹרִיד מַקֵּל חוֹבְלִים וּבְכֹחַ עַל הַלְּבָבוֹת,

לְעוֹרֵר אוֹתָם, לִפְקֹד אוֹתָם, לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת,

לְהוֹרִיד שׁוֹטִי עֲלֵי עַמִּי, לְיַסֵּר אוֹתָם בָּעַקְרַבִּים,

מוּסַר אֵלִים הָעֶלְיוֹנִים, מוּסַר אֵלִים הָאַדִּירִים!

לֹא עָלֶיךָ מַקֵּל חוֹבְלִים, כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה שׁוֹרִי,

קָדוֹשׁ אַתָּה אֶל אֵל עֻזִּי, מֻקְדָּשׁ לְמִזְבַּח אֵל הַצְּבָאוֹת –

חֲרֹש, חֲרֹש-נָא, בְקָרִי נֶאֱמָן, נִיר אֲבוֹתַי, מְכוּרוֹת אֶרֶץ קָדְשִׁי!

לְאַיַּלְתִּי

מאת

אלתר לוין


אילה

מאת

אלתר לוין

אֶזְכָּרֵךְ, יָפָתִי, עֵת יַבְהִיק הַקָּדִים,

יָפִיץ אֹור בֹּקֶר וְעַרְפַּלֵי פָז;

עֵת חַיִּים וִיצִירֹות מִמְּקֹור אֹור נֹולָדִים,

אחֲרֵי הַלַּיְלָה כִּי גָז…

כִּי שְׁחָקִים נִפְתָּחוּ, אַרְגָּמָן מָלֵאוּ,

בֹּועֲרִים אֻפָּקִים בִּמְאֹור

אִשֵּׁי הַחַרְסָה, מִמִּזְרָח יָבֹואוּ,

הַשֹופְכִים יַם זָהָב וָאֹור–

עִם זִיוֵי הַבֹּקֶר

פָּנַיִךְ הָאִירִי,

אַיָּלָה!

כִּי הִדְלִיק הַמַּעֲרָב, בַּלַּהַב נָשָׁקוּ

שִׁפּוּלֵי רָקִיעַ לָיָם…

קַוִּים גַּלְמוּדִים כִּי גָוְעוּ, חָמָקוּ

בִּרְקִיעַ חַכְלִילִי וָדָם;

כִּי יִגְלשׁ הָעֵדֶר וּנְעִימוֹת עַרְבַּיִם

תִּשְׂחַקְנָה בִמְשׁוּבָה וּדְרוֹר,

כִּי יִרְקֹם הָעֶרֶב, כִּי יִכְהוּ שָׁמָיִם,

כּי יֵט לוֹ, יִתְמוֹגֵג הָאוֹר…

בִּשְקִיעָה גֹוַעַת,

הֲיִי לִי הַשֶּׁמֶש,

אַיָּלָה!

כִּי יָמוּת הַיּוֹם וּמֵהַרְאֵל תֵּרַדְנָה,

תֵּרַדְנָה בְּנוֹת לַיִל הֲלוֹם;

אֱלִילוֹת הַסַּהַר בַּמֶּרְחָב תִּדַּדְנָה,

בּוֹרְאוֹת וְיוֹצְרוֹת וְרוֹקְמוֹת הַחֲלוֹם!

כִּי תַחֲלוֹם הַלְּבָנָה, חוֹלֶמֶת הַגִּנָּה

בִּתְכֵלֶת, בְּעֶדְנָה, בַּשִּׁיר…

הַכּוֹכָב בֶּחָזוֹן; מִשְׁתַּפֵּךְ בְּרִנָּה

הַמֶּרְחָב הַגָּדוֹל, הַצִּיר –

אֶזְכָּרֵךְ, כּוֹכָבִי,

זִכְרִינִי בַנֶּשֶׁף,

אַיָּלָה!


באי

מאת

אלתר לוין

בֹּאִי / אלתר לוין


בֹּאִי אֶל אַרְצִי, בַּת שְׁחוֹר הָעֵינָיִם,

בַּת שַׂעֲרוֹת עַרְמוֹן, שְׁאוֹן גּוֹלָה עֲזֹבִי:

אַרְצִי גַן עֵדֶן! פֹּה תְכֵלֶת שָׁמָיִם,

פֹּה אָבִיב, פֹּה תְחִיָּה, אַרְצֵךְ אֱהֹבִי!


שׁוּרִי: הָרֵי יִשְׂרָאֵל רֻקְּמוּ בִזְהַב

אוֹרוֹת וּמְאוֹרוֹת וְּשְׁמָשׁוֹת וָיָם –

זֶה זְהַב הַגְּאֻלָּה, זְהַב הַמֶּרְחָב,

רַעֲנָן וְחָפְשִׁי כִּגְאֻלַּת הָעָם!


אֵין מָגוֹר לַנִּכְנָע, לְאַסִּיר כֶּלֶא! פֹּה

אַרְמוֹן הַחֵרוּת, הַשּׁמֶשׁ, הָאוֹר:

רָקִיעַ הֶגְמוֹנִי, כֹה פֶלִי וְכֹה

כָּחֹל וְנִשָּׂא, זְבוּל נִצְחִי לַדְּרוֹר!


קְחִי כָּתְנוֹת אוֹר, קְחִי שַׂלְמַת הַמִּזְרָח!

חֻפָּתֵךְ קוֹמַמְתִּי בְּאֶרֶץ הַהוֹד;

בֹּאִי נָא, בֹּאִי אַסִּירַת הָרְהָטים,

עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל מְחַכֶּה הַדּוֹד!


כְּרוּזֵי אַהֲבָה

מאת

אלתר לוין

נִשְׁמָתִי בִי טִירַת הַדְּמָמָה,

נִשְׁמָתִי בִי חֶבְיוֹן הָרָז:

בֹּאִי, חֶמְדָּתִי, נָא שָׁמָה –

סְגוֹר לִבִּי אֶפְתַּח לָךְ אָז…

הַשְׁבִּיעִי עַרְפַּלֵי הַתְּכֵלֶת

בַּל רִגְעֵי קֹדֶשׁ יַפְרִיעוּ;

הַשְׁבִּיעִי כּוֹכָב, הַסַּהַר,

אֲרָזִים-עַנְפֵיהֶם יַרְגּיעוּ!

אַל תְּכַבִּי לַהֶבֶת חַיָּתִי

הַתְּלוּיָה בְמִבְטָא מִדְבָּרֵךְ!

חָפַצְתִּי תַּפּוּחַ הַלֶּחִי

יִתְאַדֵּם מִזִּכְרוֹן עֲבָרֵךְ!

חֶמְדָּתִי, הֵן שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם

יָעִידוּ אֲמִתַּת הַסּוֹד;

הַגִּנָּה וּבְרֵכַת הַמַּיִם

עֵדִים הֵמָּה לָךְ עוֹד:

אֲהַבְתִּיךְ עֹז אַהֲבַת אֵלֶם

"תֹּם אַהֲבָה טְהוֹרָה וְזַכָּה;

"אֲהַבְתִּיךְ עֹז אַהֲבָה נִלְהֶבֶת,

"נְצָחִים, בַּת עֶדְנִי הָרַכָּה;

"לִי אַתְּ כּוֹכָבִי, כָּל אָשְׁרִי,

"עוֹלָמִי וְכָל-לִי בַגָּיְא;

"אֲהַבְתִּיךְ, אַהַבְתִּיךְ עוֹלָמִים,

"כָּמוֹנִי לֹא אָהַב כָּל חָי!..


לְמַלְכַּת לֵב

מאת

אלתר לוין

וְהַטֶּבַע לָךְ יִכְרַע וְיִשְׁתַּחֲוֶה הַיְּקוּם

וְיַעֲרִיץ אוֹתָכָה בֶן חַיִּים, הַיְּצוּר;

וְהָיוּ בְנֵי אָדָם לָךְ לְעַבְדֵי עוֹלָמִים

וְיִקְלְעוּ לָךְ כֻּלָּם זֵר אַהֲבָה וָיֹפִי!

וּכְבַת אֵל, כַּמַּלְכָּה, לָךְ כָּבוֹד יִתֵּנוּ

וְאָצְלוּ לָךְ מָקוֹם כָּרִאשׁוֹן בֶּחָי:

כִּי בְשֶׁמֶן לִבָּתָם עֲלֵיהֶם נִמְשַׁחַתְּ

וְעַל רֹאשֵׁךְ בִּרְעָדָה יָשִׂימוּ הַכָּתֶר!


הַסּוֹד

מאת

אלתר לוין

רַעֲנָנָה כָאָבִיב, כַּחַיִּים, כַּטֶּבַע,

בַּאֲבִיב עֲלוּמַיִךְ רָאִיתִי אוֹתָכָה:

שָׁם תַּחַת שְׁמֵי תְכֵלֶת, בַּכֶּרֶם הַהוּא–

וְתֵבֵל וּמְלֹאָהּ אָז נַפְשִׁי שָׁכָחָה!..

מְאִירָה כַשֶּׁמֶש, כְּעֵין-פָּז צוֹהֵלָה,

שָׁם בֵּין הַבְּרוֹשִׁים גִּלִּית לִי הַסּוֹד:

וַיִּשְׁמַע הַשָּׁקֵד, וַיִּשְׁמַע הַזַּיִת

וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי וַאֲהַבְתִּיךְ לִמְאֹד!..


הנוה

מאת

אלתר לוין

הַנָּוֶה / אלתר לוין


וְאָנֹכִי בַגֹּלָה. שָׁמָּה בַנָּוֶה,

בְּאַרְצִי, יוֹשֶׁבֶת אַיַּלְתִּי;

חוֹלֵם אָנֹכִי, גַּם הִיא חוֹלֶמֶת

בְּחֹרְשַׁת הַבְּרוֹשִׁים גִדַּלְתִּי.


ואָנֹכִי בַמַּעֲרָב. רוּחִי כַלַּהַב,

כִּי נַפְשִׁי נְשׂוּאָה לַגַּלִּים…

שַׁלָּמָּה בְקִרְבִּי מִתְחוֹלֵל הַסַּעַר

וְרוֹדְפִים דִּמְיוֹנַי הַקַּלִּים?


שָׁלַחְתִּי מַלְאָכִי: רֹב שָׁלוֹם בִּכְנָפָיו–

הֲיָשׁוּב גַּם הוּא יִקָּחֵנִי?

בּוֹ שְׁלֵמָה לִבָּתִי כִּי יָשׁוּב כַּדְּרוֹר,

לְאֹהֶל הַיָּפָה יַנְחֵנִי!


יַנְחֵנִי! וָּמַתי?.. וְרוּחִי מִזְרָחָה,

לְהָרַי וּלְגַנִּי הָרָוֶה!

אֶרְאֵךְ, תִּרְאִינִי: אַל דִמְעָה, אַיַּלְתִּי,

עוֹד אָשׁוּב לְבֵיתִי, לַנָּוֶה!


התזכרי עוד

מאת

אלתר לוין

הַתִזְכְּרִי עוֹד / אלתר לוין


שָׁם בַּגִּנָּה, בֵּין הֵבְּרֵכָה,

בֵּין הַבְּרֵכָה, שָׁם בַּגָּן:

שָׁם צָהַלְנוּ, שָׁם שָׂחַקְנוּ,

שָׁם לָקַטְנוּ פֶרַח, נִצָּן!


מִן הַפְּרָחִים שָׁם אָסַפְתִּי,

הָיָה פֶרַח יָפֶה, הוֹד:

וְלָךְ נְתַתִּיו לְאוֹת זִכָּרוֹן–

הַגִּידִי לִי הֲתִזְכְּרִי עוֹד?..


שֶׁבִי

מאת

אלתר לוין

הַאֻמְנָם אֵלַי, תִּתְנַכָּרִי?

הִנֵּה כְיוֹנַת-הָרוּחַ,

כָּנָּקָה בִּנְאוֹת הָעֲרָבָה,

כְּעָב קַל הַטָס בַּמָּרוֹם,

הִרְחַקְתְּ נְדוֹד, נְדוֹד!..

וְאָנֹכִי, עָלַיִךְ צִוִּיתִי:

מוֹעֲדֵי הַנָּשֶׁף,

צַפְרִירֵי לֵיל קָיִץ

עִם כּוֹכָב לִי יָחִיד –

יִקְרְאוּ לָךְ מַשָּׂא הָאַהֲבָה!

הִשְׁבַּעְתִּי הָרֵי אֶפְרַיִם

זֶפִירֵי שְׂדוֹת שׁוֹמְרוֹן;

הָרֵי הַדָּרוֹם הִשְׁבַּעְתִּי

וְגַלֵּי הַתִּיכוֹן הַסּוֹעֵר:

"לְכוּ וּבַקְּשׁוּ אַיַּלְתִּי

בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים, הָרְחוֹקִים

"וּלְקַחְתֶּם שַׁלְשְׁלוֹת זָהָב,

"מַנְעוּל עָשׂוּי בַשֹׁהַם

"וּקְשַׁרְתֶּם תַּלְתַּלֵּי שְׂעָרָהּ

"וּלְבָבָהּ בַּמַּנְעוּל תִּסְגֹּרוּ,

"וַאֲמַרְתֶּם: שְׁבוּיָה, שְׁבוּיָה!

"שְׁבוּיָה אַיָּלָה לַמֶּלֶךְ,

"לְמֶלֶךְ הָאַהֲבָה הַיּוֹקְדָה! – – "


אהבה עברית

מאת

אלתר לוין

אַהֲבָה עִבְרִית / אלתר לוין


רַק בִּשְׂפָתִי, שְׂפַת הָעִבְרִים,

אֲדַבֵּר בָּךְ!

כִּי עַל אַרְצִי, תַּחַת שָׁמַי,

אֶשְׁגֶּה בָךְ!


עִבְרִיָּה אַתְּ, כֵּן אַהֲבָתִי,

עִבְרִית הִיא:

לֹא בִשְׂפָתִי, רַק בִּלְשׁוֹנָהּ,

נָשְׁקָה הִיא!..


כִּי כָמוֹנִי, עִבְרִי טָהוֹר,

נִיבָהּ זָךְ:

אַל תִּתְחַמְּקִי כְנַף אַיָּלָה

מֶנִּי כָּךְ!


"וּלְקַחְתֶּם שַׁלְשְׁלוֹת זָהָב,

"מַנְעוּל עָשׂוּי בַשֹׁהַם

"וּקְשַׁרְתֶּם תַּלְתַּלֵי שְׂעָרָהּ

"וּלְבָבָהּ בַּמַּנְעוּל תִּסְגֹּרוּ,

"וַאֲמַרְתֶּם: שְׁבוּיָה, שְׁבוּיָה!

"שְׁבוּיָה אַיָּלָה לַמֶּלֶךְ,

"לְמֶלֶךְ הָאַהֲבָה הַיּוֹקְדָה! – – "


וְאִם תֹּאמְרִי

מאת

אלתר לוין

וְאִם תֹּאמְרִי: "חֲמָסִי עָלֶיךָ,

"יַעַן תִּתְאַכְזֵר לִפְרָקִים;

"מֵעוֹלָם זֶה הִנְּךָ מִתְפַשֵּׁט

“וְתַמְרִיא לַמָּרוֹם, לַשְּׁחָקִים!”


יָדַעְתִּי, רַק אַתְּ לִי בָאָרֶץ–

בַּמָּרוֹם יֶש לִי אַחֶרֶת:

לַשָּׁמַיְמִית נָתַתִּי הַקֶּסֶת,

לָאַרְצִית אַהֲבָתִי בוֹעֶרֶת!


יָדַעְתִּי לִפְרָקִים

מאת

אלתר לוין

יָדַעְתִּי לִפְרָקִים תִּזְעֹמִי,

לִפְרָקִים אֶזְעֹם גַּם אָנִי;

וְאֵין אִישׁ אִתָּנוּ יוֹדֵעַ

לָמָּה מִתְלַבֵּן הַשָּׁנִי?

מַדּוּעַ מִתְלַבֵּן הַשָנִי,

תּוֹלַע הַלֶּחִי מִתְלַבֵּן?

וְאֵינֶנִי יוֹדֵעַ גַּם אָנִי

מַדּוּעַ לְבָבֵךְ מִתְאַבֵּן?..


צמא גיל החמדה

מאת

אלתר לוין

צְמֵא גִיל הַחֶמְדָּה / אלתר לוין


צְמֵא גִיל הַחֶמְדָּה וְרָעֵב לְשִׁפְעַת הַנֹּעַר וְדָמָיו,

תּוֹעֶה בְיַעַר הַגַּעְגּוּעִים וְנֶאֱחָז בְּסִבְכֵי הָאַהֲבָה –

בָּאתִי אֵלַיִךְ, אַיָּלָה!

בְּרַעֲנַן הַבְּקָרִים בָּאָרֶץ, עִם שֶׁמֶשׁ הַמִּזְרָח וּגְאוֹנָהּ,

בְּשִׁפְעַת הַחַיִּים וְנָגְהָם וּפִתּוּיֵי הַלֵּבָב הַצָּעִיר,

מִמַּעְיְנוֹת הַשַּׁחֲרוּת לִשְׁאָבָה –

בָּאתִי, אַיָּלָה, אֵלַיִךְ!


פָּגַשְׁתִּי צִיר נֶאֱמָן בַּשַּׁעַר, יָחִיד וּמְיוּחָד הַמַּבָּט,

הֶחֱלִים לְבָבִי וְסָעַד צִירֵךְ הַיָּחִיד, אַיַּלְתִּי!

קָרָא לְכֹחַ אַדִּירִים, הֵפִיחַ בְּקִרְבִּי הַגְּבוּרָה,

צִוָּה לְשִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים לְעוֹדֵד אֶת רוּחָם בְּקִרְבִּי

וַיִּקְרָא לִשְׂרָפִים וְשַׁמְנָם לְהַגְדִּיל מְדוּרַת הַחַיִּים

עֲשׂוּיָה עַל מִפְתַּן לְבָבִי…

***

אַהֲבָה רַבָּה וְּגדוֹלָה לָחֲשָּׁה עַל אָזְנִי וַתֹּאמַר:


עָשִׁיר הוּא צוּפִי וְנִצְחִי, שְׁאָב-נָא, שְאָב-נָא מִלִּבִּיִ!

לֹא יִבְגֹּד לְעוֹלָם הַמַּעֲיָן, חֲפָר נָא, כִּי נֶאֱמָן לְךָ חֻבּוֹ!

תִּינַקְנָה שְׂפָתַיִם בְּחֻמָּן; כָּל אֲשֶר שְׂפָתַיִם תִּינַקְנָה –

יוֹתֵר לָהֶן יִזְרֹם מַעֲיָנִי…

יַחְפֹּור הַשּׁוֹאֵב וְיָמֹץ, כִּי נָדִיב הַזּוֹרֵם וּמַשְׁקֶה,

לֹא תִיבַש הַמְּצֻלָּה, כִּי יֶהֱמֶה תָמִיד מַבּוּעַ הַחַיִּים

בְּחֶדְוַת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה!..


זָרַעַתְּ לִי הַזָּהָב

מאת

אלתר לוין

זָרַעַתְּ לִי הַזָּהָב עַל לִבִּי,

גַּם גָּמַל וַיִּבְשַׁל הַצִּיץ;

גַּם קָצַר לָךְ זִיוֵךְ הַתְּנוּבָה,

הֹוצִיא לָךְ פִּרְיֵךְ הַמִּיץ.


וְלוּ גַם זָרַעַתְּ הָעוֹפֶרֶת,

לֹא עוֹד לִזְהָבִי תִרְעָבִי;

וְלוּ גַם תִּזְרִי הָאֵפֶר,

לָךְ יָצִיץ וְיִפְרַח זְהָבִי!


אספתי לי קרנה

מאת

אלתר לוין

אָסַפְתִּי לִי קַרְנָהּ / אלתר לוין


בְּשָׁעָה וְרוּדָה, לְבָבִית, בַּת זִיוִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים

נְתוּנים הָרְחָשִׁים בְּקִרְבִּי אֵלַיִךְ, אֵלַיִךְ, אַיָּלָה!

חַסְדֵי עֵינַיִךְ וּשְׂחוֹקֵךְ חוֹפְפִים לְפָנַי וְעוֹלִים,

דּוֹרְשִׁים תַּשְׁלוּמִים מִלִּבִּי, מִלְּבָבִי שֶׁדָּלָה

נֶחָמָה וְחֶמְלָה וְאַהֲבָה

מִנַּפְשֵׁךְ, מִחֻמָּהּ וְלַהֲבָהּ,

בַּיָּמִים הַטּוֹבִים וְיָפִים, בְּחוֹם הַלְּבָבוֹת לִשְׁנֵינוּ!


לִבַּבְתִּנִי בַשָּׁעָה הַוְּרוּדָה וְיִחְיֶה בְרוּךְ זִכְרוֹנָהּ

גַּם בַּשָּׁעָה הַזְּעוּמָה שֶׁאֵין לְהִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה;

שִׁמְשֵׁךְ לֹא יָבֹא! לֹא יִשְׁקַע לְעוֹלָם זְהָבָהּ וּגְאוֹנָהּ!

אָסַפְתִּי לִי קַרְנָהּ, בְּצֹהַר נִשְׁמָתִי אֲשִׂימֶנָּה:

לְמַעַן תְּחַמֵּם לְבָבִי

וְנֹחַם לְנַפְשִׁי כִי תָבִיא,

בְּשָׁעָה דוֹלֶפֶת, סַגְרִירִית, עֵת מְעֻנָּנִים שָׁמֵינוּ!


יעלה לי

מאת

אלתר לוין

יַעֲלֶה לִי / אלתר לוין


יַעֲלֶה-לִי זִכְרוֹנָהּ מֵעֶרֶב

שׁוֹקֵעַ בְּלַהַב אֵיתָנִים;

מִתַּמֵּר בִּצְלִילֵי סַהֲרוּרִים–

עַד בֹּקֶר!


יַעֲלֶה­-לִי צֵל זִיוָהּ בְּעֶרֶב

הַמַּרְאוֹת הַהוֹלְכִים וְכָבִים!

וְיָבֹא לִי הֵד גַּעְגּוּעֶיהָ–

בַּלָּיְלָה!


יַעֲלֶה-לִי מִזְמוֹר הָאַהֲבָה

צוֹלֵל, בּוֹקֵעַ אֶת חֻבִּי:

מִבֹּקֶר עַד בֹּקֶר, מֵעֶרֶב

וְעַד עָרֶב!..


חוֹלְמוֹת עֵינַיִךְ

מאת

אלתר לוין

חוֹלְמוֹת עֵינַיִךְ בָּעֶרֶב,

בְּאַהֲבָה וְרַחֲמִים וְצַעַר;

מִתְמוֹגֵג הַשֶּׁמֶשׁ בְּחַסְדֵּךְ,

נֶחְתַּךְ לְבָבִי בְּתַעַר…


מִי יִלְחַם בְּעֵינֵי הַחֶמְלָה!

גַּם שִׁמְשִׁי וּלְבָבִי

מֻכִּים נָסוֹגוּ בִרְעָדָה!


גַּם אוֹהֵב, גַּם נָבִיא,

עָשׂוּנִי עֵינַיִךְ, אַיָּלָה!

מִזִּיוִים נִבֵּאתִי:


מָחָר כִּי תִשְׁקַע לָהּ חַרְסָה

אָנֹכִי נִקֵּיתִי;


בִּגְוֹעַ הִמְנוֹן בֶּהָרִים

אֶת לִבִּי תִגְאָלִי–

תִּגְאָלִי!..

מַנְגִּינוֹת

מאת

אלתר לוין


כוכבים

מאת

אלתר לוין

כּוֹכָבִים / אלתר לוין


לֹא בַכֶּסֶא, לֹא בַיָּמִים,

כּוֹכְבֵי לֵילִי, אוֹרְכֶם לִי;

לֹא בַנֹּגַהּ, לֹא בַזֹּהַר,

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם לִי!


כִּי בֶשֶׁמֶשׁ, כִּי בַסַּהַר,

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם קַל;

מוּל עוֹלָמִים אֲשֶר דוֹלְקִים –

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם קַל!


רַק בַּלַּיְלָה, בָּאֲפֵלָה,

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם אור:

תַּחַת אוֹרוֹת אֲשֶׁר אֵינָם­ –

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם אור!


דְּרוֹר מִגְדָּלִים

מאת

אלתר לוין

אִם יֵשׁ מִגְדָּל רָם, גָּבוֹהַּ,

אִם יֵש דְּרוֹר לוֹ קַל גַּפַּיִם ­­­ –

כַּךְ יֵש מִגְדָּל כִּי יֵהָרֵס,

כַּךְ יֵש דְּרוֹר לוֹ כִּי יִפֹּלָה!

לֹא הַפִּסְגָּה הִיא הַמִּבְטָח,

לֹא הַכָּנָף הִיא מַצֶּלֶת:

יֵשׁ לְךָ אֹהֶל אֲשֶׁר יָקוּם,

יֵשׁ לְךָ זֹחֵל אֲשֶׁר יַעֲצֹם!

חֵרוּת רַבָּה, פִּסְגָּה רָמָה,

יֵשׁ כִּי הֵנָּה לְרָעָתְךָ –

דְּרוֹרִי, דְּרוֹרִי, צְבִי מִגְדָּלַי,

אַל נָא, אַל נָא, כַּךְ תִּתְגָאֶה!



הַשַּׁבָּב

מאת

אלתר לוין

עֲנֵה-נָא אִתָּנוּ הַשַּׁבָּב,

עֲנֵה-נָא, עֲנֵה-נָא הַשַּׁבָּב!

צֵא-נָא אִתָּנוּ הַשַּׁבָּב,

צֵא-נָא, צֵא-נָא הַשַּׁבָּב!


קוּמוּ וְנֵצֵא בַמַּעְגָּל,

קוּמוּ וְנֵצֵא בַמַּעְגָּל –

קוּמוּ וְנֵצֵא בַמְּחוֹלוֹת!


כּוֹכָב קוֹרֵץ לַכּוֹכָב,

כּוֹכָב קוֹרֵץ לַכּוֹכָב –

לֵיל הַכֶּסֶא, הַסַּהַר!


אֲוִיר רַחֲמִים בַּמֶּרְחָב,

אֲוִיר רַחֲמִים בַּמֶּרְחָב –

אֲוִיר חֶמְדָּה לַנְּשָׁמוֹת!


לֵילִי, לֵילִי הַנֶּחְמָד,

לֵילִי, לֵילִי הַנֶּחְמָד –

הִנֵּה ידִידְךָ הנּוֹטֵר!


כַּרְמִי, כַּרְמִי הֶחָבִיב,

כַּרְמִי, כַּרְמִי הֶחָבִיב –

אַל-נָא תִּירָא הַשּׁועָל!


קִיר מוֹשַׁבְתִּי הַיָפָה,

קִיר מוֹשַׁבְתִּי הַיָפָה –

אַל בִּגְבוּלֵךְ, בֶּדֶּוִי!


אַל לְךָ תְּנוּמוֹת הַשּׁוֹמֵר,

אַל לְךָ תְּנוּמוֹת הַשּׁוֹמֵר –

שְׁמָר נָא עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל!


עֲנֵה-נָא אִתָּנוּ הַשַּׁבָּב,

עֲנֵה-נָא, עֲנֵה-נָא הַשַּׁבָּב!

צֵא-נָא אִתָּנוּ הַשַּׁבָּב,

צֵא-נָא, צֵא-נָא הַשַּׁבָּב!


הַמָּחוֹל

מאת

אלתר לוין

בַּמְּחוֹלוֹת, עַלִּיזִים, בַּמְּחוֹלוֹת

בַּנֶּשֶׁף הַנֶחְמָד הַלָּז!

בַּמַּעְגָּל, עַלִּיזִים, בַּמַּעְגָּל

הַלַּיְלָה, בַּנֶּשֶׁף הַלָּז!

זוֹלְפִים הַחַיִים בַּמְּחוֹלוֹת

וְעוֹבְִרים בִּמְתִיקוּת כַּחֲלוֹם:

דוֹמִים הַחַיִים לִמְחוֹלוֹת,

לנֶּשֶׁף מַחְמַדִים, לַחֲלוֹם!

דּוֹלְקִים בִּטְרַקְלִין הַנֵּרוֹת,

דּוֹלְקִים הַנֵּרוֹת בַּלֵּב

וְכָכָה בּוֹעֲרִים הַלְּבָבוֹת

וְכָכָה אֵין מְכַבֶּה לַלֵּב!

וְחוֹזֵר חָלִילָה הַפִּזְמוֹן:

“לָעֶלֶם וְעַלְמָה הַשִּׁיר!..”

וְעוֹנִים עַלִּיזִים בַּמָּחוֹל:

“לָנוּ יָדוּעַ הַשִּׁיר!..”

בַּמְּחוֹלוֹת, עַלִּיזִים, בַּמְּחוֹלוֹת

בַּנֶּשֶׁף הַנֶחְמָד הַלָּז:

מִי יִתֵּן וְסוֹדוֹת יִגָּלוּ

הַלַּיְלָה, בַּנֶּשֶׁף הַלָּז!


עֲדָרִים

מאת

אלתר לוין

עַל הָרִים, עַל הָרִים,

עֲדָרִים, עֲדָרִים,

מִסְתּוֹבְבִים וְתוֹעִים,

מִשְתּוֹבְבִים וְרוֹעִים:

מֶה-מֶה, מָה-מָה!


עַל הָרִים, עַל הָרִים,

הָרוֹעִים שָׁם גָרִים,

שָׁם מַכִּים בַּחֲלִילִים,

שָׁם נִשְׁמָע הֵד צְלִילִים:

הוֹ-הוֹ, הָה-הָה!


עַל הָרִים, עַל הָרִים,

שָׁם רוֹקְדִים, שָׁם שָׁרִים,

עִם שֶׁמֶשׁ עַרְבַּיִם

הֵם מוֹחֲאִים כַּפָּיִם:

לוֹ-לוֹ, לָהּ-לָהּ!


עַל הָרִים, עַל הָרִים,

הָרוֹעֶה קוֹל יָרִים:

לִי עֶדְרִי, לִי עָשְׁרִי,

לִי הָרִי, לִי אָשְׁרִי –

לִי-לִי, לִי-לִי!


הָעַלְמָה עַל הֶעָיִן

מאת

אלתר לוין

שַׁאֲבִי, שַׁאֲבִי מֵי הַמַּעְיָן,

עַלְמָה יָפָה, מַלְאִי כַד;

שַׁאֲבִי מַיִם חַיִים מֶנּוּ –

כַּד עַל רֹאשֵׁךְ, לְדָלֶיִךְ יָד!

עַל הַמִּדֶּה נוֹדֵד עָיֵף

חוֹלֵם, הוֹזֶה, יוֹשֵׁב, נָח;

מִן הַשֹּׁקֶת שׁוֹתִים גְּמַלִּים,

גַּל הַמַּעְיָן זוֹלֵף צָח…

נַהֲמַת סְיָחָה, קוֹל עֲדָרִים,

צְחוֹק שׁוֹאֲבוֹת, לְכוֹבְסוֹת שְׂחוֹק;

מַשַּׁק תֹּמֶר, צוּף צִפֳּרִים –

קִפּוּל שַׁרְבוּל, גִּלּוּי שׁוֹק…

עִם הַשׁוֹאֲבוֹת גַּם הָעֶלֶם

יַךְ לוֹ חָלִיל, יֵבְךְּ עַל גַּד:

עַלְמָה, עַלְמָה, עַל לֵב עֶלֶם

בּוֹעֵר, דוֹלֵק, שִׁפְכִי כַד!

רַד הַשֶּׁמֶשׁ, בָּא הָעֶרֶב,

תָּשׁוּב עַלְמָה אֶל הַכְּפָר;

וּבַנְּשִׁיקָה יִכְלֶה יוֹמוֹ,

יוֹם הָעֶלֶם, יוֹשֵׁב הָר!..


המעדר

מאת

אלתר לוין

מַעְדֵּר, מַעְדֵּר עַל הַשֶּׁכֶם,

מַעְדֵּר, אָחִי, קַח לְךָ, קָח;

אֶל הַשָּׂדֶה צֵא בִרְנָנָה,

מַעְדֵּר, מַעְדֵּר קַח לְךָ, אָח!


מִן הַשֶּׁכֶם עַל הַקַּרְקָע

יַפְרֶה מַעְדֵּר אֶת הַכָּר;

יַפְרֶה אֵלְךָ מִשָּׁמָיִם

בְּאֶגְלֵי מָטָר אֶת הַבָּר!


זֵעַת אַפְּךָ טַל לַתֶּלֶם,

עוֹבֵד יָשָׁר, הַךְ נָא, הַךְ;

אַל נָא תִיעַף זְרוֹעַ נֶאֱמָן,

הָלְאָה, הָלְאָה, הַךְ נָא, הַךְ!


מַעְדֵּר אָחִי, יִגְאַל אֶרֶץ,

עוֹבֵד יָשָׁר יִגְאַל עָם:

אַתָּה, אָחִי, עִם הַמַּעְדֵּר

עַבְדֵי עַמִּי, תִּקְוַת עָם!


הַקוֹצְרִים

מאת

אלתר לוין

מַגָּל יֵשׁ?

הֵן, הֵן, הֵן!

אֶקְצֹר חִטַּי בַּמַּגָּל,

אֶקְצֹר חִטַּי בַּמַּגָּל,

כֵּן, כֵּן, כֵּן!


אֲלֻמָּה זוֹ?

הַךְ, הַךְ, הָךְ!

מְאַלְּמִים אָנוּ אֲלֻמּוֹת,

מְאַלְּמִים אָנוּ אֲלֻמּוֹת,

כַּךְ, כַּךְ, כַּךְ,


קָצִיר הוּא?

הֵן, הֵן, הֵן!

מֶנוּ עֹמֶר, בִּכּוּרִים,

מֶנוּ עֹמֶר, בִּכּוּרִים,

הֵן, הֵן, הֵן!


קֻפָּה כַּאן?

הַךְ, הַךְ, הָךְ!

מֶנָּה קָלִי וְכַרְמֶל,

מֶנָּה קָלִי וְכַרְמֶל,

כַּךְ, כַּךְ, כַּךְ,


שֶׁמֶשׁ בָּא?

בָּא, בָּא, בָּא!

הַכּוּ חָלִיל הַקּוֹצְרִים,

הַכּוּ חָלִיל הַקּוֹצְרִים,

בָּא, בָּא, בָּא!


סִירָתִי

מאת

אלתר לוין

שׁוּטִי, סִירָה, שׁוּטִי חִיש,

טוּסִי, סִירָה, טוּסִי חִיש –

סִירָתִי!


חִצְבִי מֵימֵי גַלֵּי יָם,

חִצְבִי רַהַב סַלְעֵי יָם –

סִירָתִי!


יְמִינֵךְ גַּלִים, שְׂמֹאלֵךְ גָּל,

גַּלִים, גַּלִים, גַּלֵי גָל –

סִירָתִי!


לְעֵבֶר זֶה וּלְעֵבֶר שָׁם,

מָשׁוֹט פֹּה וּמָשׁוֹט שָׁם –

סִירָתִי!


מַלָּח שִׂים לַהֶגֶה יָד,

נְהַג הַסִּירָה בְּחֹזֶק יָד –

סִירָתִי!


יַם זֶה, סִירָה, יַמִּי הוּא,

נוֹשֵׁק חֻפַּי, גְּבוּלִי הוּא –

סִירָתִי!


בְּיַם זֶה, סִירָה, יָם אֵין סוֹף,

בַּקְשִׁי אָשְׁרִי לִמְצֹא חֹף –

סִירָתִי!

זִיו, נוֹף וָסַהַר

מאת

אלתר לוין


בֵּין בְּרוֹשִׁים אֲצִילִים

מאת

אלתר לוין

נָשְׁקוּ צַפְרִירֵי הַבֹּקֶר, חֲלוּצֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּפַזְּזִים,

צַמְרוֹת אִלָּנוֹת זַאֲטוּטִים, גְאֵיוֹנִים וְרָמֵי הַמַּעֲלָה;

לִטְּפוּ אֵדִים חֶלְבּוֹנִים קַרְנֵי הַלַּפִּיד הַבּוֹעֵר,

הַנִּגְלֶה לְיַרְכְּתֵי מִזְרָח, הַפּוֹרֵץ מֵרֻכְסֵי יְהוּדָה,

מַשְׁלִיךְ מִכְמָרוֹת, מִכְמָרוֹת, רִבֲבוֹת לִגְיוֹנֵי זְמָרַגְדִּים

אַשֶׁר גְּדִילֵיהֶן רֻקָּמוּ בְּמַטְוֵה הַזָּהָב הַשָּׁחוּט;

נִגְלֶה הַלַּפִּיד הַגָּדוֹל וַיְּפוֹצֵץ קָדְקֳדֵי הֶהָרִים,

הִתְפּוֹצֵץ גַּם הוּא וַיֵּהָפֵךְ לַזֶּרֶם הַנּוֹזֵל, הַכַּבִּיר–

וַיִּשְׁפֹּך אֶת מֵימָיו עַל כֹּל, שָׁפַךְ נְהָרוֹת, נְהָרוֹת:

עַל נְטִישׁוֹת הַגֶּפֶן הָרַכּוֹת וְעָפְאֵי אֱקֳלִפְּטוּס הָרְחָבִים,

סַנְסִנֵּי הַשָּׁקֵד הַשִּׁלְגִי וִירַקְרַק הַתְּאֵנָה הֶהָרָה,

יְעָרוֹת זֶהָבִיּוֹת מַבְהִיקוֹת, מִתַּחַת לְרָאשֵׁיהֶן חֲבוּיוֹת

עַשְׁתּוֹת זָהָב וְאוֹפִיר, עַשְׁתּוֹת זָהָב וְאוֹפִיר!

עַל זַלְזַל הַזַּיִת הַוָּתִיק, הַבֵּן הַנֶּאֱמָן לְאַרְצִי,

יַרְקוֹנִי וְרַעֲנַן-הַפֹּארָה, מַצָּעוֹ לֹא יָדַע שַׁלָּכֶת–

גַּם עַל זָקֵן בַּשָּׁנִים, שֻׁבְּחָנִי נִשְׁתַּפְּכוּ נְהָרוֹת, נְהָרוֹת,

עַד אֲשֶׁר הָאִלָּנוֹת כְּאֶחָד טַעַם הָרַחֲצָה טָעָמוּ.

נִשְׁאַר רַק אֶחָד וְיָחִיד מֵעוֹלָם לֹא מָחַל עַל חֶלְקוֹ

בֵּין טוֹבְלֵי הַשַּׁחֲרִית הַצְּנוּעִים נֶהֱנֵי קֳדָשֵׁי גָבוֹהַּ;

הִנֵּה הוּא זוֹקֵף קוֹמָתוֹ, הַבְּרוֹש הָרֹאשׁ לָאֶפְרָתִים,

תּוֹבֵעַ חֶלְקוֹ בִּזְרוֹעוֹ, מְיַשֵּׁר דָּלִיָּה וּפוֹשְׁטָהּ,

מוֹשִׁיט כַּפָּיו לַמָּרוֹם מוּל מֵימֵי הַזָּהָב הַמְּפַכִּים…

קַנֵּא הִתְקַנֵּא הַבְּרוֹשׁ בְּאוֹתוֹ אַלּוּף הָאִלָּנוֹת,

בַּתֹּמֶר מְגַדֵּל הַבְּלוֹרִית, מִתְנַשֵּׂא בְשִׂיא הַצַּמֶּרֶת,

שֶׁיָּפֶה עָלְתָה לוֹ לֵהָנוֹת מִנִּדְבַת הַחַמָּה בַּבְּקָרִים,

לֵהָנוֹת פִּי רַבִּים וְרַבִּים מִנִּדְבַת הָאִמָּא בַּקֶּדֶם!

יַחַד עִם עֲצֵי הַתּוּתִים, מְסַדְּרֵי שׁוּרוֹת הַכָּבוֹד

בְּכֹתָרוֹת עֲגֻלּוֹת וִירֻקּוֹת, גַּם עֲצֵי הַמַּחַט, אֲרָנִים

וַאֲבוֹת פִּלְפֵּל אֲדַמְדָּם וְקִיקָיוֹן הַפּוֹרֵשׂ עֲנָפָיו

עִם לִבְנָה עֲדִינָה וְדַקָּה-לִטְבֹּל בַּשֶּׁמֶש יָצָאוּ.

עִם טְבִילַת הַיְּקוּם הַמִּתְעוֹדֵד וְעוֹלַם הַצֶּמַח הָרוֹחֵץ,

טָבַל הָאֶרֶז פִּי שִׁבְעָה בַּמִּקְוָה הַטְּהוֹרָה, הַכְּשֵׁרָה,

בַּמַּיִם הַיּוֹרְדִים מִמָּרוֹם, יוֹצְאֵי גַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן.

מִטַהֵר בַּקֶּרֶן וַאֲוִיר, מְכַוֵּן כִּפָּתוֹ לַחַרְסָה,

כְּכֹהֵן בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן לָבַשׁ לוֹ בִּגְדֵי הַזָּהָב.

טָבַל וְיָצָא וַיֵּט לְמִזְרַח הַשְּׁדֵרָה וּבְרוֹשִׁים

לַהֲגוֹת לַחֲשֵׁי שַׁחֲרִית יַחְדָּיו בְּצִבּוּר אִלָּנוֹת…


יָרְדָה הַשְּׁכִינָה מִמָּרוֹם וַתִּשְׁכָּן-לָהּ כָּבוֹד בַּשְּׁדֵרָה,

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ יָרַד וַיְּטַיֵּל בֵּין בְּרוֹשִׁים,

טְבוּלֵי נְגֹהוֹת הַבְּקָרִים וּסְפוּגֵי יְצִירָה מִתְחַדְּשָׁה.

הַכֹּל חֲגִיגִי וּמַרְנִין! יָרֹק וְרַעֲנָן וּמְבֻשָּׂם,

צוֹהֵל, חַי וּמַשְׂבִּיעַ וְקוֹרֵא לְחַיִּים, לַטֶּבֶע,

לַטֶבַע הַנָּקִי וְשָׁלֵו, לִרְקִיעִים מַבִּיטִים בְּנָגְהָם,

מִסְתַּכְּלִים בְּכַחַל הֶהָרִים; לְשֶׁמֶשׁ שׁוֹלַחַת חִצֶּיהָ

הַנּוֹפְלִים בַּשָׂדֶה וְכָרִים בְּטֶרֶם לוֹ יִמַּס הַטָּל;

הַכֹּל כֹּה מוֹשֵׁךְ וּמַזְמִין! הָאֲוִיר כֹּה דַק-דַּק וְשָׁקוּף,

הַמֶּרְחָב כֹּה בָהִיר וְחָפְשִׁי וְהַמַּצָּע הוּא סָפוּג וְרָטֹב!

אֵלִי! כֹּה עָרְגָה לָהּ נַפְשִׁי לַחֲלוֹמוֹת אֹהָלִים וְנָאוֹת,

לַחֲתִימַת הַדֶּשֶׁא וּמִרְעֶה וּמַגָּל וְעֵדֶר וְחָלִיל!

לְכֹל אֲשֶׁר בָּרִיא וְרַעֲנָן, מְקוֹרִי וְיוֹצֵר בִּדְמָמָה,

נוֹבֵעַ מִנִּבְכֵי הַיְּצִירָה וְלֹא מִפִּי אָדָם וָסֵפֶר!..

מָה רַעֲנָן הַיֶּרֶק לְעֵינִי, הַדּוֹלְקָה אַחֲרֵי גִבְעוֹלִים

וּלְבָבִי מַה יִרְחַב, מַה יִרְחַב בְּדָפְקוֹ בְּצֶאֱלֵי עֲנָפִים,

כַּאֲשֶׁר שְׁלוּחוֹת אֶצְבָּעוֹת וְרֹאשִׁי יָנוּחַ בַּקָּמָה,

יִצְנְפוּ בְזִמְזוּם פַּרְפָּרִים וְנוֹפְלִים הָאוֹרוֹת מִשְּׁחָקִים!..

אַשְׁרֵי הָאַנְקוֹר וּסְיָחָה! יְהֵא חֶלְקִי כַּנָּקָה וּצְבִיָּה,

כְּזֶרֶם מִנַחַל הַקִּישׁוֹן, כַּחֲרָיָה מִצַּמְרוֹת הַדֶּקֶל,

כְּגֶפֶן אַדֶּרֶת בְּמֵידְבָא, כַּזֶּרֶד בְּקִרְיַת הַתְּמָרִים,

כְּגַד הַהֲדָס הָרָוֶה, כְּאָמִיר בְּרָאשֵׁי זַלְזַלִּים!..

אוֹ אֶהְיֶה כְעַמּוּד הֶעָנָן, כְּכָנָף מִתְנַשֵּׂא לַנֶּשֶר,

כְּזַרְבּוֹבִית הָאוֹר הַנּוֹצֵצָה אוֹ אֵגֶל מְחֻסְפָּס לַטָּל,

אוֹ נֵטֶף הַמַּלְקוֹשׁ בָּאָבִיב הַנּוֹפֵל כְּקֶלַע וּמְבַשֵּׁל– – –

עָשִׁיר הוּא צֶמַח אַדְמָתי מְרֻבֶּה מִשְׁפָּחוֹת וּגְזָעִים,

הַכָּנָף מְרֻבֶּה וּגְוָנִי וְרַב הוּא הַחַי בַיְּשִׁימוֹן–

וַעֲשִׁירָה שְׁדֵרַת הַבְּרוֹשִׁים בִּפְרָחִים מַאֲלִיפִים וְרֵיחָם,

בַּפִּזְמוֹן הָרְנָנָה לַטֶּבַע וּמִזְמוֹר עֲלִיזוּת לַחֹרְשָׁה"

הוּא הוּא הַהֵד לְסִמְפֹּנְיָא! הוּא הוּא הַנֶּגֶן לַשָּׂדֶה!

שָׁמְעָה הַנְּמָלָה הַזְעִירָא וַתַּפֵּל גַרְעִינָהּ מִפִּיהָ,

רֹאשָׁהּ הִטְּתָה לְמַעְלָה וַתְּהִי מַאֲזֶנֶת לַפִּזְמוֹן;

גַּם עָזְבָה חֲפַרְפֶּרֶת מַחְבּוֹאָהּ, הִפְסִיק הַיֶּלֶק קְפִיצוֹתָיו

וַתִּתְחַלְחַל הַלְטָאָה וַתִּבְרַח כִּי קָלְטָה שֶׁמֶץ הַפִּזְמוֹן.

הַדְּבוֹרָה הַפְּזִיזָה סוֹאֶנֶת, נֶאֶלְמָה, נֶחְבְּאָה בַּשּׁוֹשָׁן

כִּי נָפְלָה עָלֶיהָ הֲמִיתוֹ וְצַהֲלַת הַפִּזְמוֹן לַבֹּקֶר.

מֵרִיעַ הַמִּזְמוֹר וְהוֹלֵךְ! וּדְבוֹרָה תָּכִין אֶת דִּבְשָׁה

הַדְּבָשׁ הַפִּרְחִי הַמְּסֻלָּא, הַדְּבָש לִדְבוֹרַת הַמִּזְרָח

לָהּ מַקּוֹר צַר וּמְהֻדָּק הַיּוֹדֵעַ לְנַשֵּׁק עֲדִינוֹת,

יוֹדֵעַ לְנַצֵּל הַכּוֹסוֹת לַפְּרָחִים הַיּוֹתֵר רַכְרַכּוֹת;

גַּם מַחֲנֵה זַרְזִירִים לְבָנִים, הַמְּדַדִּים בִּתְנוּעוֹת הַחוּגָה,

פָּסְקוּ תְּעוּפַת הַמַּעְגָּל, נָמוֹגוּ לְשִׁירַת הַבְּרוֹשִים;

גַם כַּלּוֹת הַשָּׂדֶה הַיָּפוֹת, עֲלִיזוֹת הַפָּנִים וָרוּחַ,

אֱמוּנוֹת עֲלֵי פִנּוּק וְתֹלָע, רֵחָנִיוֹת וּלְבוּשֵׁי מִכְלוֹל–

זָקְפוּ גִזְרָתָן גַּם הֵנָּה לְהַקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב-קָשֶׁב.

הֵישִׁירוּ קֹומָתָן שִׁבֳּלִים; עָמְדָה הַקָּמָה וַתַּאֲזֵן,

דַּלּוּ עֵינֶיהָ לַמָּרוֹם, שִׂיחַ וָתִיקִים שׁוֹפֶכֶת,

מְנִיעָה הַפֵּאוֹת בִּרְעָדָה, תַּעַשׂ לַפִּזְמוֹן כַּוָּנִים…

פָּרְצוּ גִדְרָן הַקְּצִיעוֹת, בֵּינוֹת אֶשְׁנַבִּים נִשְׁקָפוּ,

אָזְנֵי הַזָּהָב הוֹשִׁיטוּ לְמַעַן הִתְגַּנֵּב אֲלֵיהֶן

דְּבַר פִּזְמוֹן הַפֶּלִי וּצְלִילֵי הַבְּרוֹשִׁים אֲצִילִים…


מִלְבַד הַשְּׁכִינָה שֶׁיָרְדָה וּמְטַיְּלָה אִתָּנוּ בַּשְּׁדֵרָה,

(כִּי אֵין שְׁדֵרוֹת בַּמָּרוֹם וְאֵין בְּרוֹשִׁים אֲצִילִים וְחֹרְשוֹת)

מִלְבַד הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָה הַיּוֹדְעָה לֶאֱהוֹב אִלָּנוֹת,

לֶהַחֲלִיק לֶחֱיֵי הָעֵשֶׂב, לְהִתְחַמֵּם לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,

לִשְׁמוֹעַ לְפִטְפּוּט הַכָּנָף וּמִצְהֲלוֹת כָּל-יַלְדֵי הַטֶּבַע–

מִלְבַד הַשְּׁכִיָנה שֶׁיָרְדָה, יָרְדוּ גַם אִתָּהּ נְפִילִים,

נְפִילִים שֶׁאֵינָם מִסְתַּפְּקִים בְּיֶרֶק וְאִלָּן בִּלְבַד

וּמְבַקְּשִׁים פֵיוֹת עֲדִינוֹת, גִּזְרַת הַבְּרוֹשִׁים גִּזְרָתָן.

הוּא הוּא הַכֹּחַ לַפִּזְמוֹן הַמּוֹשֵׁךְ שִׁבֳּלִים וְקָמָה,

הַמּוֹשֵׁךְ מְהֵרָה נְפִילִים לְקִסְמֵי הַפֵיוֹת עֲדִינוֹת!

הִנֵה נִפְתַּח הַמַּהֲלָךְ! הִזְמִינוּ הַבְּרוֹשִׁים לַמְּחוֹלוֹת,

מְחוֹל תַּעֲנוּגִים וְנַחַת לְפֵיוֹת וּנְפִילִים עַלִּיזִים!

הַכֹּל טוֹבֵעַ בְּתַעֲנוּג! גַּם אוֹתָהּ הַּגֶפֶן הֶחָרְפִית,

זֶה עַתָּה פָּרְשָׂה הַשְׁלוּחוֹת כִּשְׁפוֹדִין וַחֲרָבוֹת בָּאָרֶץ

וַאֲשֶׁר רַק עָלִים בּוֹדֵדִים מְכַסִּים עֶרְוָתָהּ בָּרַבִּים–

גַּם אוֹתָהּ הַגֶּפֶן, שִׁכּוֹרָה, אֲחוֹת הַמָּחוֹל, פִּזְמוֹנִים,

הִתְעוֹרְרָה לְחַיִּים שׁוֹבָבִים, לְמַרְאֵה הַזּוּגוֹת הַיּוֹצְאִים!..

רַק אַחַת הַשְּׁכִינָה מְטַיְּלָה, צוֹעֶדֶת שַׁאֲנַנָּה בַּשְּׁדֵרָה,

חֲזוֹן הַבֹּקֶר עַל מִצְחָהּ, טֹהַר הַמְּנוּחָה עַל עֵינָהּ.

זָר לָהּ, כַּנִּרְאֶה, הָרַעַשׁ, הַצִּלְצוּל, כָּל הֶגֶה הַיַתִּיר:

כִּי טֶבַע וְאַהֲבָה וְדִמְיוֹן מִתְרַקְּמִים בְּשַׁלְוָה עֲמֻקָּה;

רַק אַחַת הַשְּׁכִינָה מִצְטָעֲרָה, מִסְתַּכְּלָה וְאֵין לָהּ לְרָצוֹן

כָּל אוֹתוֹ הָרִקּוּד, שֶׁל גֶּפֶן, נְפִילִים וּפֵיוֹת גַּם יָחַד.

“הַאֻמְנָם יֵשׁ קִלְקוּל בַּנְפִילִים? הֲקָשֶׁה לִכְבּוֹש אֶת יִצְרָם?”

כָּכָה חָשְׁבָה הַשְּׁכִינָה וַתַּעֲזֹב הַשְּׁדֵרָה וּבְרוֹשִׁים

וַתַּעַל חִישׁ מַהֵר לַמָּרוֹם, אַחֲרֶיהָ הַשַּׁעַר סָגָרָה…

זֶהוּ, כַּנִּרְאֶה, הַטַּעַם, מַּדּוּעַ בִּשְׁעַת שִׁירָתֵנוּ

הַשְּׁכִינָה אֵינֶנָּה אִתָּנוּ; טוֹב לָנוּ אֲשֶׁר בַּעֲלוֹתָהּ

זִנְּקָה הַדְּלָתוֹת אַחֲרֶיהָ: לְפָחוֹת נִשְׁאֲרוּ אִתָּנוּ,

בִּשְׁדֵרַת הַבְּרוֹשִׁים הַחַרְסִית, הַנְפִילִים שֶׁאֵינָם מִסְתַּפְּקִים…


הַתָּמָר

מאת

אלתר לוין

לַמְּנוֹרָה סַהֲרוּרִית מִתַּמְּרָה,

הַנֵּרוֹת לֹא כָבוּ וְשַׁמְנָהּ

נוֹבֵעַ וּפוֹרֵץ בַּנְּשָׁפִים –

דִּמִיתִיךָ, הַתָּמָר!

לַמְּנוֹרָה קָנֶיהָ לְמַטָּה,

יוֹרְדִים הַפְּתִילִים מִמֶּנָּה,

בּוֹעֲרִים בַּלַּיְלָה, בַּלָּיְלָה,

הַתָּמָר, נִדְמֵיתָ!

מִי מַעֲלֶה הַנֵּרוֹת בַּנֶּשֶׁף?

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוּא מַעֲלֶה,

הַסַּהַר בִּכְבוֹדוֹ הוּא מַדְלִיק

נֵרוֹתֶיךָ, הַתָּמָר!


הַדֶּקֶל

מאת

אלתר לוין

כַּכֹּהֵן הָעוֹמֵד עַל דוּכָן

בִּדְבִיר הַמִּקְדָּשִׁים בַּמִּזְרָח;

כַּכֹּהֵן הַנּוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו

מוּל זִיוִים הַנּוֹפְלִים מִשְּׁחָקִים:

מִתַּמֵּר הַדֶּקֶל בַּיָּמִים

הַטּוֹבְלִים בַּזָּהָב, אַרְגָּמָן

וּמְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים אֶל אֵלוֹ:

רַבֵּה, רַבִּי, אוֹרִי!

מִתְפַּצְּלוֹת, מַפְצִיעוֹת צַמְרוֹתָיו,

נָעִים לוּלָבָיו וּמְפַלְּלִים

לִשְׁלוֹמֵי הָאָדָם וָטֶבַע!

עַל מְנוּחָה נָעֵמָה יַשְׁבִּיעַ

פַּרְדֵּסִים הַפּוֹרְחִים בִּצְלָלָיו;

מִשְׁתַּחֲוֶה, גַּם יִשַּׁק לַשֶּׁמֶשׁ,

נוֹגֵעַ בַּשַּׁרְבִיט וּמְבַקֵּשׁ:

הַמְתֵּק, אֵלִי, דִּבְשִׁי!

פֶּה פּוֹתְחוֹת חַרְיוֹת הַדֶּקֶל!

מְלַחֲשִׁים בְּזַהֲרוּרֵי הַחַמָּה

הַבַּדִּים וְגִזְרֵי הַתֹּמֶר;

כַּתֹּרֶן מִתְנַשֵּׂא כֵּן עֵצוֹ,

בּוֹ רוֹבֶד בַּר-קוּרָא מִתְלַבֵּט,

לוֹ תָלוּי בַּחֶרֶג פְּרִי שְׁבָטָיו

כַּזֶּפֶק, עֲנָק לְצַוְארוֹתָיו:

בָּרֵךְ, אֵלִי, גִּזְעוֹ!


ארץ יש

מאת

אלתר לוין

אֶרֶץ יֵשׁ / אלתר לוין


בְּצוֹק הַמִּזְרָח אֶרֶץ יֵשׁ

מֵעֵבֶר זֶה לַיָּם:

אָחִי, אֶרֶץ מִי הִיא זֹאת,

הַאִם יֵשׁ לָהּ בְּעָלִים, עָם?


בְּאֶרֶץ גּוֹלִים אֻמָּה יֵשׁ,

אֻמָּה אֶרֶץ אֵין לָהּ:

אָחִי, תָּבוֹא אֻמָּה זוֹ

לִתְקוֹעַ יָתֵד בָּהּ…


שָׂרִיד לִי

מאת

אלתר לוין

דְּמָמָה… חֹשֶךְ, אֹפֶל-בּוֹר,

סְבִיבִי אַךְ נִשְׂעָרָה;

מֵחֶשְׁכַּת עוֹלָם, דּוֹר וָדוֹר,

אַרְצִי לִי נִשְׁאָרָה!

בְּשִׁמְמוֹת חֻרְבָּן וּתְלָאוֹת עַד

אַרְצִי תָפִיץ אוֹרָהּ;

עַל כַּנְפֵי חַשְׁמַל, אֶל כָּל-צַד,

תִּשְׁלַח קַרְנֵי נֵרָהּ!


לְאַט שָׁם בַּמְּרוֹמִים

מאת

אלתר לוין

לְאַט שָׁם בַּמְּרוֹמִים הַיָרֵחַ לִי שָׂח,

לְאַט הַכּוֹכָבִים לִי שָׂחוּ לְאָט:

מָתַי וְאָנָה לוֹ יִמְצָא נִדָּח

מִקְלָט בָּטוּחַ לְצַעֲדוֹ הַמָּט?


בְּרַעַשׁ הַתִּיכוֹן, בְּנִבְכֵי הַיָּם,

בַּדְּמָמָה הַגָּל אֵלַי שָׂח:

שָׁם, שָׁם, מִזְרָחָה, בִּמְהֵרָה הָעָם

יַעֲבוֹר וְיִפְנֶה­-וְשָׁמָּה יִפְרָח!..



חָפְשִׁי כַּנֶּשֶר

מאת

אלתר לוין

חָפְשִׁי כַּנֶּשֶר, כְּיֶלֶד רַךְ, רַעֲנָן,

כְּעַלְמָה צוֹהֵלָה, כְּגִבְעוֹל חַי, זָךְ,

כְּגַל יַרְדֵּן עָלִיז, כְּקַו שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר –

שִׁירִי, הַשִּׁיר לִי, בְּעֻזּוֹ עֵת יַךְ!

עֵת יַךְ וְיַעַל כַּעֲנַן קִיטוֹר אֵשׁ,

מִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה עַד שִׂיא הָעָב,

פּוֹרֵץ וּפוֹרֵץ וְּמחֹולֵל וְיוֹצֵר,

מֵעֵין תְּהוֹם רַבָּה עוֹלֶה וְנִשְׁאָב;

עָדִין כַּפֶּרַח, כְּמֶשִׁי מְחֻסְפָּס,

מַבְהִיק כַּפְּנִינִים, כְּסַפִּיר יָקָר,

טָהוֹר כַּתְּכֵלֶת, מְעֻנָּג כַּיֹּפִי,

אֵין סוֹפִי כַּמֶּרְחָב, רָחָב כַּכָּר;

אַבִּיר כַּגִּבּוֹר, רָם עַל כָּל רָמִים,

אַדִּיר כַּלֵּבָב דוֹפְקָיו מַכִּים,

מֵאִיר כַּלַּפִּיד, מַזְהִיר כַּכֹּוכָב –

שִׁירִי, הַשִּׁיר לִי, הִמְנוֹן לֶאֱלֹקִים!


כְּנַגֵּן הַמְּנַגֵּן

מאת

אלתר לוין

וְהָיָה בְנַגֵּן הַמְּנַגֵּן וּמֵיתָרִים בִּרְעָדָה נִמְתָּחִים,

כַּאֲשֶׁר שׁוֹקֵעַ הַהִמְנוֹן וְקוֹלוֹת הַמִּזְמוֹר יַכְאִיבוּ,

מִתְמוֹגֵג הַכִּנּוֹר הַבּוֹכֶה בְצַעֲרוֹ וּכְאֵבוֹ הֶעָמֹק,

זְרוֹעַ אֲיֻמָּה קוֹרַעַת בִּמְחִי הַמִּשְׁתַּפֵּךְ וְיָחִיד

מִבְּלִי רַחֵם וְחָנֹן וּדְאֹב לְמַצְפּוּן הָאָדָם וְחֻבּוֹ;

וְגָדוֹל חֶפְזוֹן הַתְּנוּסָה בֵּין גַּלֵּי הָאֲוִיר הַהוֹמִים,

הַגְּדוּדִים נִרְדָּפִים וְנוֹפְלִים, נֶאֱנָחִים וְזָבִים וּפְצוּעִים

וְצוֹלְלוֹת סִמְפֹּנְיוֹת הַדּוֹקְרוֹת עִם יָגוֹן סַהֲרוּרִי בוֹקֵעַ,

חוֹדְרִים לְעִמְקֵי הַנֶּפֶש וְשׁוֹאֲבִים בְּדָלְיָם הַדְּמָעוֹת;

כַּאֲשֶׁר מִתְנַכֵּר לַמְּנַגֵּן הַמֵּיתָר הֶעָלִּיז, הַמְּנַחֵם

וּבְרִית לֹא תוּפָר, לֹא תִכְלֶה, כֹּרְתָה+ בֵינוֹ וְלַתּוּגָה,

שַׁלֶּטֶת לוֹ יִשְׁלֹט הַמְּנַגֵּן בָּעוֹלָם הַנִּכְנָע בְּבִכְיוֹ

וְטוֹבְעִים הַנִּימִים בַּנֶּפֶשׁ, מַכִּים הַהֵדִים מִשְׁבָּרִים…

הִצְלִיחַ הַמְּנַגֵּן לְפוֹצֵץ הַלֵּבָב בְּאַבְקַת הַשְּׂרֵפָה,

הַעֲבֵר מַאֲכֶלֶת פִּיפִיוֹת בַּנְּשָׁמָה נִבְלַעַת בִּנְעִימָה;

הִצְלִיחַ לְהַפִּיל לְרַגְלָיו, בְּכִשְׁפֵי הַכִּנוֹר הָאָרוּר,

כָּל יַלְדֵי הַטֶּבַע, עֲלֵיהֶם הִטְבִּיעַ חוֹתֶמֶת הַצַּעַר:

מִתְעַלְּפִים זַלְזַלִּים מֵעֶצֶב, הִתְיַתֵּם הַכָּנָף מִפִּזְמוֹן,

קָרְעוּ טְפָחַיִם הֶהָרִים, שָׁקְעָה עוֹלָמִים הַשֶּׁמֶשׁ

הִשְׁקִיעָה עוֹפֶרֶת וּבַרְזֶל בְּחֵיק שִׁפּוּלֵי הָרְקִיעִים–

וְנוֹרָא הַכֹּבֶד בַּכֹּל וְנוֹרָא וּמֵעִיק עַד תְּהוֹם…

אָז יַעֲלֶה הַצַּעַר הָעוֹלָמִי וּמְנַסֵּר בְּרִגְשׁוֹת כֻּלָּנוּ

וְשׁוֹתֵת הַכְּאֵב הַחֲרִישִׁי, מְעַשְּׁנִים גֶּחָלָיו בָּרֶמֶץ

וְשׁוֹאֵל הָאֱנוֹשׁ וְדוֹרֵשׁ מֵאֵלוֹ, מִשָּׁמָיו, מִלְּבָבוֹ,

פִּתְרוֹן לַחִידוֹת הַסְּתוּמוֹת לֹא גִלָּה הַנָּבִיא עַד עָתָּה:

מַדּוּעַ מִשְׂתָּרְעָה הָאָרֶץ לְעַמִּים אַדִּירִים וְכוֹבְשִים

וְאֵין אַרְבַּע אַמּוֹת עָלֶיהָ לִקְטַנֵּי הָעַמִּים הַסּוֹבְלִים?

מַדּוּעַ זֶה יוֹשֵׁב בַּהֵיכָל עִם שֶׁמֶשׁ עַלִּיזָה וְגֵאָה,

מַדּוּעַ שָׁם נוֹדֵד עֲרִירִי עִם סַהַר בַּלַּיְלָה הֶעָגֹם?

מַדּוּעַ נוֹתֵן הָאֶחָד שֶׁפַע בָּאֵלִים וּקְדוֹשִׁים

וּכְפוּיָה הַתֵּבֵל לְנוֹתְנָם בְּאָמְרָהּ: זֶה הַכֹּל שֶׁלִּי?

אַיֵּה הֶחָזוֹן לַמְּיַחֲלִים? הֲיָבֹא מֵאֵלָיו אֵלֵינוּ?

אוֹ שָׁוְא נְקַוֶּה לַגּוֹאֵל אִם לֹא הוּרַד בִּזְרוֹעַ אֵלֵינוּ?..

מַדּוּעַ רַק חוֹלְמִים אֲנַחְנוּ לְעוֹלַם הֶעָתִיד, הַמְּשֻׁפָּר,

מִסְתַּפְּקִים בְּשִׁכְלוּל הַמָּחָר מִבְּלִי הִשְׁתַּפֵּר הַיּוֹם?

מַדּוּעַ לֹא נִקְרָא לֶחָרָשׁ, לוֹטֵשׁ הָעֶשֶׁת וּפַטִּישׁ,

הַבְקֵעַ דְלָתַיִם וּבְרִיחַ לְדֹפְקֵי מְצוּדַת הַחִידָה,

הַפֵּל הַקֶּסֶם מִפִּינוּ לְמַעַן יִפָּתַח הָאַרְמוֹן?

מַדּוּעַ לֹא נָסִיר הַמָּסָךְ מִבָּמַת חַיֵּינוּ הַפְּלָאִית?

מַדּוּעַ לֹא נִשָּׂא הַמַּשְׂאֵת, נָרִיעַ בַּשּׁוֹפָר הָאַחֲרוֹן?

מַדּוּעַ? מַדּוּעַ? מַדּוּעַ?.. וְאוּלָם כֹּה סִמָּן הַשְׁאֵלָה

תָּלוּי בֵּין אֶרֶץ וּשְׁחָקִים, תּוֹעֶה, תָּמֵהַּ וְשׁוֹאֵל!..

בָּזֹאת תִּתְגָאֶה, הַמְּנַגֵּן, לוּ סִמָּן הַשְּׁאֵלָה מָחַקְתָּ,

הַפָּרוּשׁ בְּלַעַג וּמְרִירוּת עַל דָּבָר אֵין לוֹ פִתְרוֹנִים!

לוּ יָדַע כִּנּוֹרְךָ לַעֲנוֹת וְלֹא לִתְמֹהַּ, רַק לִתְמֹהַּ כָּמוֹנוּ!

אוּלָם לֹא תֵדַע, הַמְּנַגֵּן, רַק לִשְׂרֹט שָׂרֶטֶת בַּפְּצוּעִים–

וְלָכֵן מִי בִּקֵּשׁ מִיָּדְךָ הוֹרִיד עָלֵינוּ הַלָּיְלָה,

הוֹצִיא מִפִּינוּ הָאָלָה, הַשְּׁאָגָה הָעוֹלָמִית לַדּוֹרוֹת?..


לילותי

מאת

אלתר לוין

לֵילוֹתַי / אלתר לוין


אַיָּמוֹ הַלֵּילוֹת שֶׁבָּם

מֵיטַב הֶחָזוֹן רָקַמְתִּי?

הַלֵּילוֹת הַבְּהִירִים, הַחוֹלְמִים,

מְלֵאֵי הַקֶּסֶם-אַיָּמוֹ?


מַגִּיהַּ יָרֵחַ בְּכַסְפּוֹ–

מַדּוּעַ לֹא הִכְסִיף בִּלְבָבִי?

בָּדָד הִנֵּנִי בַלֵּילוֹת,

טוֹבֵעַ בַּמֶּרְחָב, בַּלָּא…


לֵילִי, הִכַּרְתִּי מִזְמוֹרְךָ,

הִמְנוֹן הַיִּחוּד לַנְּשָׁמָה –

לֵילִי, הוֹ לֵילִי, אַיֶּכָּה?

הַאֲצֵל מֵהוֹדְךָ עָלָי!..


כוכבי

מאת

אלתר לוין

כּוֹכָבָי / אלתר לוין


בָּדָד אֵתַע עִם כּוֹכָבִים,

הֵמָּה לֹא רִמּוּנִי;

כּוֹכְבֵי כִימָה, כְּסִיל וָנֹגַהּ,

לְנוֹדֵד לֵיל שָׂמוּנִי.


אִם רִמּוּנִי: הֵם בְּנֵי אָדָם

בְּפִיהֶם וּבִלְבָבָם;

אֵין בָּם אֵמוּן, אָדָם כּוֹזֵב,

מִרְמָה בְתוֹךְ נָוָם.


לִיפִי כוֹכָבִי קָרָא כְסִיל

אָדָם מֵחָכְמָתוֹ:

וְאוּלָם חָכַם כְּסִיל פִּי שִׁבְעָה

מֶנּוּ וּמִרְמָתוֹ!


רוֹעֲדִים קַוֵּי כֶסֶף

מאת

אלתר לוין

רוֹעֲדִים קַוֵּי כֶסֶף בַּלֵּילוֹת הִלְבִּין אֵלִי –

שָׁקוּף מֶרְחַב נֶשֶׁף, יָרֹן מִזְמוֹר לֵילִי!

יִזְרַע חָלִיל עֶצֶב, נַעַר-פִּזְמוֹן יָשָׁן,

לְאָזְנֵי נַעֲרָה פוֹתָה יִנְדֹּף לוֹ כֶעָשָׁן!

וְלוּ גַם לַיְלָה, לַיְלָה, נַעַר שׁוֹטֶה תַחְמֹד,

לְפִיךָ חָלִיל בּוֹכֶה, לְחַלּוֹן יָפָה תַעֲמֹד –

לָעֲגָה לְךָ הַיָּפָה, לֹא לְךָ נֶאֱמָן לִבָּהּ,

לִבָּהּ חוֹלֵם רוֹזֵן, לְמֶלֶךְ אָצְלָה חִבָּה!

לְסַהַר לֵב לוֹ נָדִיב, מַאֲזִין נִימֵי צָלִיל –

טוֹב כִּי תְפַנֶּה, נַעַר, לִבְּךָ עִם הֶחָלִיל!

שֶׁקֶל כֶּסֶף פָּגוּם נִשְׁקָף בֵּין אֲרָנִים –

נִרְאֶה הוּא כְנוֹפֵל לְמַלְאוֹת כִּיס פַּיְטָנִים!

טוֹב לְךָ שֶׁקֶל פָּגוּם, שָׁלַח לְךָ הַסַּהַר,

מִלְּבַב נַעֲרָה פוֹתָה, הַאֲמִינָה לִי הַנָּעַר!..


סהרוריה

מאת

אלתר לוין

סַהֲרוּרִיָּה / אלתר לוין


בִּנְשֹׁב צוּף לַיְלָה, בִּירוֹד הַטָּל,

בִּנְפֹל זִיק כֹּוכָב, זִיק אֵש מֵעָל,

בְּהָאִיר זִיו סַהַר עַל גַּיְא וָהָר:

שְׂרָפִים מִתְלַחֲשִׁים,

פֹּארוֹת מִתְרַחֲשִׁים,

וְעוֹלָם סַהֲרוּרִי שִׁירוֹ לוֹ שָׁר…


בִּגְדֹל כּוֹס שׁוֹשָׁן, בְּשִׂגְשֹוּג נִצָּן,

בִּשְׁתוֹת טַל לַיְלָה יֶרֶק וָגָן

וְיוֹנְקוֹת הַזְּמִירוֹת חֶרֶשׁ עַל בַּד:

קֹורְצִים עֲטַלֵּפִים

מִסְּלָעִים וְכֵפִים –

וְאִלֵּם הַכַּדּוּר וְשׁוֹתֵק לָעַד…


אָז פֵיוֹת הַצְּנוּעוֹת תִּפְתַּחְנָה הַשִּׁיר,

הַמְתֵּק הַתְּנוּמָה לְקִיר דָוִד הָעִיר,

לִרְקֹם הַשֶּׁקֶט, לְשׁוֹרֵר לַיְּצוּר:

וְאַלְפֵי עֵנַיִם

צוֹפֵי שָׁמַים –

וְיָחִיד הַמְּשׁוֹרֵר הַיּוֹשֵׁב עַל צוּר…

חֲלוּצִים וְגוֹאֲלִים

מאת

אלתר לוין


לְאָחִי

מאת

אלתר לוין

אָחִי! בְּטָבְלְךָ טְבִילוֹת אַרְבָּעִים יַחַד עִם שַׂרְפֵי שְׁקִיעָה בְּמֵימֵי הָאֳפָקִים;

וְגַלִּים נִצִּים, שְׁאוֹן אֵיתָנִים, הֶמְיַת גַּלֵּי נֶפֶש,

מַכִּים דָּכְיָם בְּלֵב רְחָשִׁים, בְּלִבְּךָ שׁוֹאֵף דְרוֹר וָאָרֶץ,

לֵב דּוֹר חָדָשׁ חוֹלֵם נַחֲלָה, נַחֲלַת אַדְמַת אָבוֹת;

וְרוּחַ עֶלְיוֹן תֹּאחַז אוֹתְךָ, בּוֹנֶה חָרְבוֹת הֵיכָל,

בְּגֶשֶׁת אֵלֶיךָ צֵל הַתְּמוּנָה, חָלוּץ קְבוּר הַגִּבְעָה,

חוֹפֵף עַל צַפְרִירֵי כֶרֶם, אַבְקַת זְהַב פַּרְדֵּסִים;

אָז, בַּשְׁקִיעָה, בִּהְיוֹתְךָ אַתָּה מוֹנֶה מִסְפָּר לַחֲלוּצִים

גּוֹאֲלֵי עַמְּךָ, אוֹר הֶעָתִיד, פּוֹדֵי נַחֲלַת קְדוּמִים–

וְהָיָה, אָחִי, שִׁירִי לְךָ רַפְסוֹדוֹת עַל יַם חֲזוֹנֶךָ…

וַאֲחוּז חֲלוֹמוֹת תַּאֲזִין רָזִים וּתְלַוֶּה מִיתַת קֶרֶן

גוֹוַעַת וְגוֹסָסֶת;

וּבְלִבְּךָ, אָחִי, טֶרֶם נִתַּק מֵיתָר חַם וּבֹועֵר,

אֵשׁ לֹא עֻמְּמָה, שְׁבִיב לֹא תַם, לֹא תַמּוּ עוֹד רְשָׁפִים,

נִימֵי נֶפֶש, צְלִילֵי לֵבָב הֵדִים מִן הֶעָבָר;

וְאִשֵּׁי מַעֲלָה, זִיקִים קְדוֹשִׁים, זִיקֵי הַמּוֹלֶדֶת

אוֹכְלִים אוֹתְךָ, אוֹכְלִים, אָחִי, בְּלַהַב הָאֵיתָנִים:

אָז, בַּשְּׁקִיעָה, בִּהְיוֹתְךָ אַתָּה מוֹנֶה מִסְפָּר לַחֲלוּצִים

אֲשֶׁר דָּמָם רָוָה אֶרֶץ, אֲשֶׁר דָּמָם כֵּן יַצְמִיחַ

חוֹלְמֵי נַחֲלָה, נִיר גִּבּוֹרִים, חֲלוּצֵי דוֹר מָשִׁיחַ–

וְהָיָה, אָחִי, שִׁירִי לְךָ הָרְחָשִׁים אֶל לְבָבֶךָ…


לַנּוֹפְלִים

מאת

אלתר לוין

הַיְּדַעְתֶּם מַדּוּעַ בָּחֲרוּ קַנָאַי הָר זֶה לִקְבָרִים?

כִּי עַתִּיק הָהָר, גֵּא וּמִתְנַשֵּׂא לַמָּרוֹם,

נִשְׁקָף עַל פְּנֵי הַר הַבַּיִת מִקֶּדֶם

וְצוֹפֶה הַר צִיּוֹן!

הָהָר מָה רָם וּמַה גֵּא וּמַה נֶאְדָּר:

מִמֶּרְחָב בַּנֶּגֶב נִשְׁקָף הַר הָעֲבָרִים,

הָר מִנִּי קֶדֶם;

נְבוֹ, הֹר-הָהָר וְהָרֵי הַדָּרוֹם

מַרְאֵה הַהוֹד לְכֻלָּהַם;

מִקָּרוֹב מִשְׁתַּפְּכִים בֶּחָזוֹן

בָּתֵּי הַשֵּׁן וְהַמִּבְצָר וְגַם הַמִּגְדָּלִים,

מִגְדְּלֵי עִיר דָוִד, קִיפּוּלֵי יְרוּשָׁלִַם נוֹשָׁנָה,

כָּל עִיר הָאֱלֹהִים,

אֲשֶׁר עַד עַתָּה לֹא פָסְקוּ מֵרֶדֶת עָלֶיהָ

הַטְּלָלִים וְעַנְנֵי כָבוֹד!

עַתִּיק הָהָר, גֵּא וּמִתְנַשֵּׂא עֲרָבוֹת,

הָר קָדוֹשׁ יִקְרְאוּ לֹו,

כִּי קְדוּשַׁת הֶעָבַר חוֹפֶפֶת

מֵעֵבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה

וּשְׁכִינַת אֲדֹנָי מֵהֵיכַל הַבַּיִת

תָּמִיד עָלָיו צוֹפִיָה–

הַיְּדַעְתֶּם מַדּוּעַ בָּחֲרוּ קַנָּאַי הָר זֶה לִקְבָרִים?

––––––––––––

נוּחוּ, קַנָּאַי, אַתֶּם מְחוֹנְנֵי אַרְצִי,

נוּחוּ הַמְּנֻחָה, גִּבּוֹרָי!

אַתֶּם הַבָּאִים לְחוֹנֵן הָרְגָבִים,

לַעֲמֹד רִאשֹׁנָה בְּבֵית אֱלֹהָי–

נוּחוּ, נוּחוּ לִי!

הִנֵּה נַחַל שִׁלּוֹחַ

הָרֹעֶה מְנוּחוֹת לְרַגְלֵי הַר קָדְשִׁי

יָדַע לְהַעֲרִיץ עֲמַלְכֶם:

וַיָּשָׂם רֶסֶן לְפִיו, מַעְצֹר לְגַלָּיו הַקְּטַנִּים

וַיְּנַהֲגֵם לְאַט, לְאָט

לִבְלִי הַפְרֵעַ מְנוּחַתְכֶם, קַנָּאי!

הִנְנִי גַם אָנִי.

עָנָו בַּבָּנִים, וָתִיק הַמַּעֲרִיץ עֲלִילוֹת

אֲבוֹתַי אֲשֶר לִפְנֵי דוֹר זֶה–

הִנֵּה נָתַתִּי נִיבִי,

בַּהֲסִירוֹתִי הַפַּעַם הָאַשְׁמָה

מֵהָרְכֶם, הָרִי,

אַשְׁמַת דּוֹר עֻזְּכֶם לָשׂוּם הָרִי לִקְבָרִים–

אָנֹכִי אַגִּיד לַדּוֹר,

דּוֹר צָעִיר שֶׁצָּמַח לִבְרָכָה עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל:

שָׁוְא אַל תָּמִיטוּ! לֹא הַר קְבָרִים הַרְאֵל,

הָרִי, הַר הַזֵּיתִים;

הַר תְּחִיָּה וּפְדוּת הוּא הָהָר הַמִּתְנַשֵּׂא,

עֵדוּת בְּעַמִּי הוּא וְסַהַד לְאַרְצִי הַקְּדוֹשָׁה:

כָּל בּוֹנֶה אֶרֶץ וְהֵקִים בֵּית קְבָרוֹת רִאשׁוֹנָה

לַחֲלוּצִים וְגוֹאֲלִים הַנּוֹפְלִים בַּבּוֹנִים, בַּיּוֹצְרִים;

וְהֶעֱמִיד צִיּוּנִים לַנּוֹפְלִים בִּמְרוֹמֵי הֶהָרִים הַיָּפִים,

עֵדוּת לְדוֹרוֹת רְחוֹקִים!..

הַר תְּחִיָּה וּפְדוּת הוּא, הָרִי הַר הַזֵּיתִים,

עָלָיו יִשָּׁמַע בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הַקּוֹל,

קוֹל שׁוֹפָר מֵרִיעַ לִפְדוּיֵי אֲדֹנָי,

לִפְדוּיֵי הַגּוֹלִים הָרְחוֹקִים

וּשְׁבוּת אֶרֶץ אֲבוֹתָי!– –


עַל קֶבֶר זְכַרְיָה

מאת

אלתר לוין

חָלָל נָפַלְתָּ, בֶּן בֶּרֶכְיָה, הוֹי חָלָל!

חַיִּים הִשְׁאַרְתָּ אַחֲרֶיךָ לַלְּאֹם;

הֲרִימוֹתוֹ מִבֹּץ בּוֹ טָבַע צָלַל –

וּבָדָד בַּקֶּבֶר הָלְאָה תַחֲלֹם!

אִתְּךָ, הָהּ, נָפַל הָרֹאֶה-אִתָּךְ!

יוֹם יָבֹא יְקֻיַּם חֲזוֹנְךָ הַחֲלוֹם:

“אוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח!..”

שְׁכַב נָא, בֶּן-בֶּרֶכְיָה, עֲדֵי יָבֹא יוֹם!


תמרים רמים

מאת

אלתר לוין

תְּמָרִים רָמִים לוֹבְשֵׁי כְתָרִים,

רוֹזְנִים גֵּאִים וַאֲצִילִים;

רוֹזְנִים גֵּאִים לָמָּה הָמוּ?

אֶת מַמְלַכְתָּם אָבְדוּ הֵמָּה…

שִׂיחַ דְּקָלִים, שְׁאוֹן צַמַּרְתָּם,

לַחֲשֵׁי מֶלֶך יוֹרֵד לַחֲשָם;

וְיֵשׁ כִּי יִסְעַר בָּם הַסַּעַר

וְיָדְעוּ כֻלָּם: מְלָכִים הֵמָּה!..


אציל אני

מאת

אלתר לוין

אָצִיל אֲנִי וּבֶן מְלָכִים

יוֹשֵׁב טִירַת מַלְכֵי קֶדֶם:

אִמְרוּ, אַחַי, אֵיפֹה כִתְרִי,

אַיֵּה כֶתֶר מַלְכֵי קֶדֶם?

אָצִיל אָנִי, טִירָה יֵשׁ לִי,

לֹא בְכֶתֶר יֻכְתַּר מֶלֶךְ:

בְּשֶׁמֶן מִשְׁחָה, דְּמֵי הַדּוֹרוֹת,

צִיץ הַנְּבִיאִים יֻכְתַּר מֶלֶךְ!


לַמֶּלֶך הַבִּלְתִּי מָשׁוּחַ

מאת

אלתר לוין

וְאַתָּה, הָהּ, מֶלֶךְ בִּלְתִּי מָשׁוּחַ

הַמּוֹשֵׁל בְּעִמְקֵי אַלְפֵי לְבָבוֹת

שֶׁאֵין לְךָ לֹא הֵיכָל, לֹא שִׁלְטוֹן וְצָבָא,

לֹא עֹפֶל וָבַחַן וּמִבְצְרֵי יַמִּים–

אֲבָל עָם גָּדוֹל וְאֶרֶץ תִּפְאֶרֶת;

לֹא כֶתֶר יְהוּדָה

וְשַׁרְבִיט בֶּן יִשָׁי,

אִיִּים וָנוֹפִים וְעָרִים נוֹשָׁבוֹת,

גָּאוֹן וּגְדוּלָה אַף לֹא כְבוֹד מַלְכוּת

חֶלְקְךָ הָיוּ, לְךָ נָפְלוּ לְמָנָה–

שָׁלוֹם לְךָ וְלַעֲפָרֶךָ!

פֹּה מֶלֶךְ הָיִיתָ בְּחֶסֶד אֵל עֶלְיוֹן,

זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם נָהַגְתָּ בְּרַחֲמִים

עַד אֲשֶׁר כָּבָה נֵר מַלְכוּתֶךָ;

כָּבָה נֵר מַלְכוּת! לְךָ קֹרָא שַׁבָּתוֹן

בְּקִבְרֵי הַמְּלָכִים וְאֶרֶץ הַנְּבִיאִים;

הָיִיתָ אִתָּנוּ

וַתִּלְבַּשׁ הַנֵּזֶר

עַל אֶרֶץ בְּלִי עָם, עַל עָם בְּלִי אָרֶץ

שֶׁאֵין לוֹ לֹא נַחֲלָה, לֹא מְנוָּחה וְגָאוֹן,

לֹא מִקְלָט בָּטוּחַ וְלֹא כְבוֹד גוֹיִם

אַף לֹא מַלְכוּתֶךָ-עַתָּה לְךָ יִבְכֶּה:

שָׁלוֹם לְךָ וְלַעֲפָרֶךָ!


לא חלש וחור

מאת

אלתר לוין

לֹא חָלָשׁ וְחִוֵּר / אלתר לוין


לֹא חָלָשׁ וְחִוֵּר, לֹא קְצוּץ כְּנָפָיִם,

מְשׁוֹרֵר גֹּוֵעַ וְקָרְבָּן לַצָּעַר:

אָדָם וְשַׁלִּיט וְנָבִיא וָמֶלֶךְ

הֱיֵה נָא לְעַמְּךָ הֶחָזָק מִצּוּר!


כָּכָה כִּי תֵרֵד הַמְּשׁוֹרֵר לְעַמְּךָ

תִּפְתַּח לְבָבָם וְכִבַּשְׁתָּם בִּסְעָרָה:

הֱיֵה לָהֶם מֶלֶךְ וְחוֹלֵשׁ עַל רַבִּים,

שְׁלֹט וּמְשֹׁל בָּם וְנִצְחוֹנְךָ עֲלֵיהֶם!


אהבתי ההרים

מאת

אלתר לוין

אָהַבְתִּי הֶהָרִים / אלתר לוין


שָׂנֵאתִי הַשְּׁפֵלָה. הֶהָרִים אָהַבְתִּי,

מַלְכֵי הָאָרֶץ וְרוּחִי וּלְבָבִי;

שָׁם יִנוֹן הֶחָזוֹן, שָׁם נְבִיאִים הִתְנַבְּאוּ–

וְלָכֵן לְבָבִי לְהָרִים, לֶהָרִים!


שָׂנֵאתִי הַשְּׁפֵלָה. הֶהָרִים אָהַבְתִּי,

הָרֵי יִשְׂרָאֵל הַמּוֹלְכִים לָעַד;

יָדַעְתִּי עַל הָרִים יִוָּלְדוּ נְבִיאִים

וְלָכֵן לְבָבִי לְהָרִים, לֶהָרִים!


לְעוֹלֵי צִיּוֹן

מאת

אלתר לוין

כִּי אֶשָּׂא לָךְ שָׁלוֹם, עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה,

מִמֶּרְחַקֵּי הַיָּם

וְעִם קֶצֶף הַגַּלִּים לָךְ אֶשְׁלַח רִגְשׁוֹתַי

מִלִּבִּי הֶחָם;

כִּי טָבְלָה נִשְׁמָתִי תּוֹךְ נִבְכֵי הַתִּיכוֹן

הַזּוֹרֵם בַּחֲלוֹם–

וְאַתְּ תֵּבְךְ לִי בִתְחִנָּה, עֵינַיִךְ תִּדְמעְנָה:

“הִשָּׁאֲרָה הֲלוֹם!..”

אָז דְּעִי לָךְ בַּת גּוֹלָה, הַבַּת לְלֹא אֶרֶץ,

כִּי הוֹלֵךְ אָנִי;

הוֹלֵךְ וְנוֹדֵד וְנִשָּׂא עַל פְּנֵי גַלִּים רְחוֹקִים

עַל גַּלֵּי הַשִּׁיר;

פּוֹנֶה אֶל אַרְצִי הַיָּפָה, קָדִימָה,

לִמְצֹא לִי נִיר:

אָז, בַּת, אַל תִּפְגָּעִי, כִּי הוֹלֵךְ אָנֹכִי

מִזְרָחָה, לְשָׁם–

וְשָׁלוֹם לָךְ אֶשָּׂא, עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה,

מֵעֵבֶר לַיָּם!


בֵּין רֵעִים עַלִּיזִים

מאת

אלתר לוין

בֵּין רֵעִים עַלִּיזִים חָמַדְתִּי

שֶׁבֶת בֵּין אַחִים לְדֵעָה:

שֶׁיֵּינָם יֵין הָרֵי יִשְׂרָאֵל

וְשִׁירָם שִׁיר עַתִּיק, עִבְרִי!


הֱיֵה בַאֲשֶׁר תֶּהִי, זָכְרֵמוֹ"

חֲלוּצֵי עַמֶּךָ הַגּוֹאֲלִים;

וְתָמִיד עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתֶךָ

הַעֲלֵה זִכְרוֹן הַחוֹלְמִים!


לַמַּאֲמִין

מאת

אלתר לוין

וְאַתָּה בֶּן אָדָם כִי תִשְׁאַל:

מָה אֱמוּנָתְךָ כִּי אֵדָע?

מַהוּ חָקַקְתָּ עַל לוּחַ,

הָעַמּוּד הִצַּבְתְָּ לְעֵדָה?


מַאֲמִין אָנֹכִי בֶּן אָדָם:

עֲתִידִי יְרוֹמֵם עֲבֱרִי;

עַמִּי עִם סִפְרוֹ עַל אַרְצִי

מָחָר יָשִׁיבוּ הֲדָרִי!



רוח חדש

מאת

אלתר לוין

רוּחַ חָדָש / אלתר לוין


רוּחַ חָדָש בָּנוּ יַעֲבֹר,

צָלֹח יִצְלַח עַל כֻלָּנוּ;

מִי זֶה יָקוּם עִם הָרוּחַ?

מִי זֶה גִּבּוֹר יִלְחַם בָּנוּ?


הִנֵּה צָרַר זֶה הָרוַּח

לִבּוֹת עַמִּי בַּאֲשֶׁר הוּא:

אֵין זֹאת כִּי אִם גָּמְלָה תִּקְוָה,

גָּמְלָא שָׁמָּה בַאֲשֶׁר הוּא!


רוּחַ אַרְצִי עָבְרָה מַהֵר,

כָּבְשָׁה לִבּוֹת גּוֹלָה חִישׁ;

לֹא! לֹא שָכַח עָם אֶת אַרְצוֹ–

לְבֵיתוֹ יִפְעַם כָּל לֶב אִישׁ!


דּוֹר דּוֹרֵנוּ

מאת

אלתר לוין

דּוֹר דּוֹרֵנוּ דּוֹר מָשִׁיחַ,

נוֹפְפָה זְרוֹעוֹ עַל הָעָם!

וְלִפְנֵיהֶם רוּחוֹ תִהֲלַךְ,

אֶת נִשְׁמָתוֹ נָפַח בָּם.

עַל הָאָרֶץ חוֹפֵף צַלְמוֹ,

יָדוֹ הָדָה עַל הַיָּם:

הוּא לֹא יָשׁוּב עַד אִם כִּלָּה

תְּחִיַּת אַרְצִי וּפְדּות עָם!


אברך

מאת

אלתר לוין

מִי הֵם הָרָצִים לִפְנֵי הָרֶכֶב,

רִכְבֵי הַגּוֹאֵל, הַקּוֹרְאִים אַבְרֵךְ?

בְּרוּכִים הָרָצִים, סוֹלְלֵי הַמְּסִלָּה,

הַהוֹלְכִים רִאשׁוֹנָה, הַקּוֹרְאִים אַבְרֵךְ!


רִכְבֵי הָאֵשׁ, רִכְבֵי מָשִׁיחַ,

סוּסֵי דִינוּר, אוֹפַנֵּי לֶהָבוֹת!

פַּנּוּ הַדֶּרֶךְ לְבָאֵי מֶרְחַקִּים,

פַּנּוּ לָעוֹלִים אַרְצָה הֶאָבוֹת!


עֲלוּ! וָּבָרֶכֶב רַק עוֹלִים אֶפְרָתִים,

בְּרִכְבֵי הֶחָזוֹן, הַבָּאִים רִאשׁוֹנָה;

בָּרֶגֶל אַחֲרֵיהֶם, עוֹלֵי רְגָלִים!

עֲלוּ וַעֲלִיתֶם וְאַף בָּאַחֲרוֹנָה!


מְחוֹז חֶפְצֵנוּ: הַגְּבֹהָה בָּאֲרָצוֹת –

אַל בַּנֶּחֱשָׁלִים הַקּוֹרְאִים אַבְרֵךְ!

בְּרוּכִים הָרָצִים, סוֹלְלֵי הַמְסִלָּה,

הֶחָלוּץ הַקּוֹרֵא לָעוֹלִים: אַבְרֵךְ!


גְּאוּלִים

מאת

אלתר לוין

הֲקוֹל אֲדֹנָי הוּא הַקּוֹרֵא אֵלֵינוּ?

וְאִם קוֹל הַגּוֹאֵל לְאָזְנֵינוּ הוּא בָא?

הֲשָׁמַע הָעָם קוֹל שׁוֹפָר בְּרֵעוֹ

שׁוֹפַר בֶּן-דָּוִד הַהוֹלֵך וּבָא?


הַסּוּ נָא! הִנֵּה מֵהָרֵי יִשְׂרָאֵל

קוֹל אַדִּיר אֵלֵינוּ, בָּא קוֹל הַהֵד:

בָּא תּוֹר הַּגְאֻלָּה! גַּם פָּקַד עָלֵינוּ

אֵל אַדִּיר בִּידֵי בֶּן דָּוִד הָעֵד!


שִׁמְעוּ! הַשִּׁירָה כְּדָכְיֵי יָם בָּאָה–

מַה זֶּה הַקּוֹל וּמַה דְּבַר הַשִּׁיר?

הָעִיזוּ לַשּׁוֹפָר וּלְשִׁירַת הַגְּאֻלָּה!

זוֹ שִׁירַת אֲדֹנָי, שִׁיר הֵידָד, הַשִּׁיר!


לְקוֹל הָאוֹת הָאַחֲרוֹן

מאת

אלתר לוין

וְיֵצֵא כַבָּרָק מְעוּף רַעַשׁ וּרְעָמִים

וְעָבַר כֹּה חָזָק בֵּין תַּלְמֵי לְבַבְכֶם

וְזִעְזַע וְטִלְטֵל כְּרֶגַע נַפְשְׁכֶם

קוֹל זֶה הָאַדִּיר הַקּוֹרֵא לָכֶם:

“הָעִיזוּ לַקּוֹל!..”

אָכֵן לַשְּׂרִידִים מִתְגַּלִּים אֱלֹהִים!

לִפְלֵטֵי הַזַּעַם וּשְׁאֵרִית הַתְּלָאָה,

מָגִנֵּי הֶעָבַר וְאוּדִים מֻצָּלִים,

לָהֶם קוֹל קוֹרֵא הַקּוֹל הָאַדִּיר:

“הִכֹּנוּ לַיּוֹם!..”

לֹא תִשְׁמְעוּ תָמִיד קוֹל זֶה מִמְּרוֹמִים

כִּי עָנָו הַקּוֹל וּמִתְגַּלֶּה לִפְקִידוֹת;

אָכֵן כִּי יִקְרַב הֵד פַּעֲמֵי הַגּוֹאֵל

אָז יַרְעֵם נִפְלָאוֹת קוֹל זֶה מִמְּרוֹמִים:

“יוֹם אֲדֹנָי!..”

וְהָיָה כִּי תִשְׁמְעוּ קוֹל זֶה מִמָּרוֹם

וִידַעְתֶּם כִּי קָרָא לָכֶם אֱלֹהִים;

וִיצָאתֶם הַמַּחֲנֶה וּקְרָאתֶם גַּם אַתֶּם

לַגֹּאֲלִים הַבָּאִים מִצָּפוֹן וָיָם:

“הָאוֹת הָאַחֲרוֹן!..”


עוֹד יָקוּם אִישׁ

מאת

אלתר לוין

…וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָצְמָה וְעֹז סְתָרִי יִתְקָפְךָ

וְגִלָּה לְאָזְנְךָ סוֹד מֶרְחַקִּי, לֵאמֹר:

“עוֹד יָקוּם אִישׁ!..”

לְפֶתַע יָבֹא אֵלֵינוּ,

בְּשָׁעָה חֲטוּפָה, בְּלֹא יוֹדְעִים, בְּאֵין מִתְכַּוֵּן לֹו.

מִמֶּרְחָק אֵלֵינוּ יִגָּלֶה וּבִצְבֵּץ מֵרֻכְסֵי יְהוּדָה

בַּעֲלֹת דִּמְדּוּמֵי הַמַּרְאוֹת, בַּעֲבֹר הַתְּכֵלֶת בֶּהָרִים!

נִדְהָמִים נַעֲמֹד אֲנַחְנוּ,

נִדְהָם יַעֲמֹד הַדּוֹר

וְשָׁאַל: הַאֻמְנָם?..

הֲלֹא אָחִינוּ וְקָרוֹב אֵלֵינוּ הָאִישׁ,

בְּתוֹכֵנוּ מִתְהַלֵּךְ:

וָתִיק וְאִלֵּם וְשַׁתְקָן

חוֹזֶה וּמַבִּיט וְנִבָּא;

לֹו עַיִן חוֹדֶרֶת וְגְדוֹלָה,

לֹו אֹזֶן צָדָה הַגַּלִּים

בְּרֶטֶט הָאֲוִיר הַמְּרַשְׁרֵשׁ;

לֹו לֵב מִלִּבּוֹת הָרְחָשִׁים

וְתִקְוָה מִתִּקְוֹת הָאַחֲרִית–

הֲזֶהוּ?..

הֵן יַד הַגֶּבֶר רוֹעֶדֶת

בְּדָפְקֵנוּ לֹא יָדַע הַשְׁבִּיחַ;

הֵן יָדוֹ הֵסִירָה מִמֶּנּוּ

סַנְוֵרִים סַבּוּנוּ בַלָּיְלָה–

וַיֹּאמֶר לְהִתְגַּלּוֹת אֵלֵינוּ…

הוּא בָא, הוּא בָא! מֵאֶרֶץ יַעֲלֶה,

דוֹפֵק עַל לֵבָב וָשָׁעַר;

כִּי מֵהָרֵי יִשְׂרָאֵל יֵרֵד אֵלֵינוּ,

מִקֵּן נְבִיאֵי בְרֵאשִׁית,

לְהָעִיז הַגּוֹלִים בִּתְרוּעַת שׁוֹפָרוֹ,

אֲלֵיהֶם אֱלֹהָיו יְשַׁלְּחֶנּוּ!


דּוֹר מָשִׁיחַ

מאת

אלתר לוין

מִדַּם חֲלָלִים, רִאשׁוֹנִים לְיִשּׁוּב וַחֲלוּצָיו,

לוֹ הֵנֵץ עִם שֶׁמֶשׁ

וְעִם צְפִירַת הַשּׁוֹמֵר הָעִבְרִי בַּלֵּילוֹת

גָּמַל וַיִּיף הַדּוֹר!

דּוֹר חַי וְרַעֲנָן בְּאַמַּת בִּנְיָנוֹ, אִתּוֹתָיו,

בַּמַּגָּל לַקּוֹצְרִים,

בִּזְרוֹעַ לְחוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים-בְּפִיּוֹת עוֹלָלָיו

הַיּוֹנְקִים אַדְמָתוֹ!

צוֹמֵחַ בְּגַפְנוֹ, בְּלִבְלוּב הַפַּרְדֵּס וְשָׁקֵד,

בְּזַיִת וְשָׂדֶה וְקָמָה;

עוֹבֵר בִּירַקְרַק מִכְחוֹלוֹ עֲלֵי אֶרֶץ

וְקוֹרֵא: “רְאֵה נָא וַחֲיֵה!…”

בְּדֶגֶל כּוֹכָבוֹ, מֵרֹם מִגְדָּלִים וְחֻפִּים,

יְנַפְנֵף לְעֵבֶר הַיָּם;

בְּפִיו שׁוֹפָרוֹ יַדְהִים רְחוֹקִים בִּתְרוּעָה

לְיוֹבְלוֹת מוֹעֲדָיו!

הִתְקַדֵּשׁ הֶחָג! מֵימָיו לוֹ נָסַךְ הַדּוֹר–

הָעִיזוּ לִרְגָלָיו!

לְשִׁירַת לְוִיָּיו, כֹּהֲנָיו, לַחֲצוֹצְרַת הַשַּׁחַר פּוֹתַחַת

דַּלְתוֹת עֲזָרָה וּדְבִיר!

כִּי נִרְצָה קָרְבָּנוֹ, לָנוּ מִזִּבְחֵי שַׁלְמוֹתָיו

יַקְרִיב בִּבְדֹלַח אֲגָנוֹת

וְעַל שֻׁלְחַן הַזָּהָב, לַחֲמוֹ וְיֵינוֹ וְשַׁמְנוֹ

לָנוּ יִתֵּן הַדּוֹר!

אֶל אִיִּים וְיַמִּים יִשְׁלַח מִפְרָשִׂים וְקַלִּים,

רַפְסוֹדוֹת לִגְאֻלָּה,

עֲלֵיהֶם גּוֹי אֵלִי יְמַהֵר וְיָבֹא לַיּוֹם

בָּקְעוּ עֲרִיפֵי אַרְצִי!

פִּתְחוּ לוֹ שָׁעַר! כִּי הַדּוֹר לֶאֱלֹהִים הוּא–

לָנוּ יְצַוֶּה הַפְּדוּת!

אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין! אַשְׁרֵי הִגִּיעַ וְשָׁמַע

תְּרוּעַת דּוֹר מָשִׁיחַ!– –

חֲזוֹנִים

מאת

אלתר לוין


[כֹּה אָמַר]

מאת

אלתר לוין

כֹּה אָמַר נְבִיא הָאָרֶץ

לַגּוֹלִים הָרְחוֹקִים הַנְּפוֹצִים מִיָּם וְעַד יָם:

יַעַן הֱיוֹתְכֶם מִתְאַבְּלִים

עַל אַרְצִי וְזֵכֶר לְחֻרְבָּנִי הִצַּבְתֶּם

והִתְפַּלַלְתֶּם אֵלָי

דֶּרֶךְ הַר קָדְשִׁי, בְּנָשְׂאֲכֶם נִשְׁמוֹתֵיכֶם קֵדְמָה

דּוֹרוֹן לְמִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ;

יַעַן מָאָסְכֶם בֶּאֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמְעַנִּים,

אוֹרְבֵי נַפְשׁוֹתֵיכֶם

וְלֹא שְׁרִיתֶם כְּכֹהֲנִים בֹּגְדִים בְּמִקְדַּשׁ אֵל נֵכָר

הַמַּטֶּה לְבַבְכֶם מִבֵּיתִי;

לֹא מַתֶּם בַּמִּדְבָּר הַמָּוֶּת לְלֹא אֵל, לְלֹא אֶרֶץ

וְהִנְּכֶם חַיִּים הַיּוֹם

וּבְמַצְפּוּן הַלֵּבָב עוֹד יִבְעַר עַמּוּד הָאֵשׁ

שֶׁגָּלָה אִתְּכֶם מֵאַרְצְכֶם;

לֹא נוֹאַשְׁתֶּם מִכְּאֵב בִּכְאֹב הָרוּחַ וָנֶפֶשׁ,

בַּעֲבֹר קֻבַּעַת הַיָּגוֹן,

וּדְבֵקִים בְּקָדְשֵׁי נְבִיאַי צִפִּיתֶם לִישוּעָה,

לִגְאֻלָּה וִימוֹת הַמָּשִׁיחַ:

לָכֵן, חַי אָנִי! נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,

כִּי אֲצַוֶּה לַשֶּׁמֶשׁ

וְהִלְקֵיתִיו בְּשִׁשִׁים שִׁבְטֵי אֵש יוֹקְדִים

לְמַעַן יֵצֵא וְיִזְרַח לָכֶם!

וצִוִּיתִי לַלְּבָנָה, בְּטָהֲרִי כִתְמֵי פְגִימָתָהּ,

וְהִגִּיהָה לָכֶם לֵילוֹתֵיכֶם!

וּפָגְשׁוּ צָהֳרֵי כוֹכָבִים בְּתִימּוּר הַחַמָּה,

אוֹרוֹת בְּאוֹרוֹת נָגָעוּ!

וקָרָאתִי דְרוֹר לָכֶם, בְּנָתְצִי סֻבָּלֵי הַבַּרְזֶל,

וְהֵבֵאתִי גוֹלִים רְחוֹקִים

עַל דָּכְיֵי יָם וְעַל רִכְבֵּי הָאֵשׁ הַלְּבָנָה

הַכְּרוּכָה בְצֶפֶת הַגַּלִּים

וְעַל גַּבֵּי דֻלְפָּנִים עֲנָקִים, חוֹצְבֵי הָרַהַב,

וַהֲבִיאוֹתִיכֶם אֶל אַרְצִי!

רְאוּ: רָעֲשׁוּ דְלָתַיִם וּבְרִיחַ, נִפְתַּח שַׁעַר הַזָּהָב

וּתְפִלּוֹתֵיכֶם לֹא גָוְעוּ בַיָּם!…

הִלְבִּין לְשׁוֹן הַזְּהוּרִית, נֵר מִזְרָחִי הִדְלִיק,

נִפְתְּחוּ גִנְזֵי הַזִּיוִים

יוֹצְאֵי הֵיכַל הַבְּדֹלַח, רִבֹּאוֹת מָגִּנֵּי הַזָּהָב,

גַּם לָחֲשׁוּ כְרוּבֵי נֶחָמָה!

וּמִמַּעַל לְהָרֵי יִשְׂרָאֵל שָׁפִים וּמְנַסְּרִים,

בִּמְרוֹמֵי שָׁמַיִם בָּאַדִּיר,

נִשְׁרֵי מָשִׁיחַ הַקּוֹרְאִים בִּתְרוּעַת בִּצָּרוֹן

וּקְרֵבִים אֲלֵיכֶם בִּסְעָרָה!


הנביא

מאת

אלתר לוין

הַנָּבִיא / אלתר לוין


עַל הָרֵי יְהוּדָה יִוָּלֵד וְיִגְדַּל הַנָּבִיא

וְיָרַד וְהִגִּיד לְעַמּוֹ;

שֶׁמֶשׁ הָאָרֶץ תַּדְלִיק בְּקִרְבּוֹ לַפִּיד הַבְּעֵרָה

וּבָעַר וְהֵאִיר לְמֵרָחוֹק

וְהֵפִיחָה עַמּוּדֵי לֶהָבָה בְּפִיו וּבְקֶסֶת הַגּוֹאֵל,

לְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ וְהַלַּבָּה,

אֲשֶׁר הַתִּיכוֹן וְגַלָּיו לֹא יֵדְעוּ הַדְעִיכָן

וְלֹא מְצֻלַּת אוּקְיָנוֹס!

בְּיוֹם בָּהִיר בַּשּׁחָקִים בְּרֻכְסֵי הַר צוֹפִים,

בַּבֹּקֶר בְּהִמֹּס הַטָּל,

תֵּרָאֶה אַדַּרְתּוֹ, אַדֶּרֶת צוֹפֶה הַדּוֹרוֹת,

מְעוֹפֶפֶת וְזָזָה בַּאֲוִיר

שְׂמֹאלוֹ תַעֲטֹף אַדַּרְתּוֹ וִיְמִינוֹ נְשׂוּאָה לַמַּעַל,

לַמֵּזַח תְּלוּי שׁוֹפָרוֹ!

וְיֵרָאֶה הָרוֹאֶה בַּשּׁפָיִים גֵּא וְהָכֵן לָאַחֲרִית,

כִּנְצִיב הַגְמוֹנִי וָרָם:

עֵינָיו נְטוּיוֹת מִזְרָחָה, מוּל זִיוֵי הַיְּשׁוּעָה

יוֹצְאֵי קִרְיַת הַדּוֹרוֹת,

קִרְיַת הָאֱלֹהִים עִיר דָּוִד מַלְכֵּנוּ;

רוּמָה תִהֲלַךְ יָדוֹ

לְהָעִיד הַחוֹמָה, חוֹמַת הַגָּזִית וּדְמָעוֹת

הַפּוֹנָה יַרְכְּתֵי מַעֲרָב,

לְהָעִיד הַבַּיִת, מִשְׁכַּן מוֹשִׁיעַ הֶעָתִיד,

בּוֹ יִנּוֹן צִיצוֹ וְנִזְרוֹ –

וְהֵעִיד פְּלֵיטַת הַנְּצִיבִים, עֲלִילוֹת אַלְמְוֶת בַּסְּלָעִים,

וְקָרָא לִרְעָמוֹת, לִרְעָמוֹת:

הִכּוֹנוּ לְיוֹם אֲדֹנָי! הִכּוֹנוּ לְיוֹם אֲדֹנָי!

וְהָיָה אַחֲרֵי הָרְעָמוֹת

וְהֵסֵב הָרוֹאֶה אַדַּרְתּוֹ מִזִּיוֵי הַיְּשׁוּעָה, מִמִּזְרָח

וְהָפַךְ פָּנָיו לֶהָרִים,

לָרְכָסִים הָרְחוֹקִים, הָרְחוֹקִים, לְצָפוֹן וּמַעֲרָב,

לַגּוֹלָה יָשִׂים חֲזוֹנוֹ;

וְהָיְתָה לְפֶתַע אַדַּרְתּוֹ לִדְלֵקַת אֵשׁ צוֹרֶבֶת

בְּתוֹכָהּ מְפַרְפֵּר הַנָּבִיא

כֻּלּוֹ הַחִיל וְהַזְּוָעָה כִּנְגוּעַ מַסְמְרוֹת שַׁלְהֶבֶת,

נֶחֶרֵי פִי הַכִּבְשָׁן,

שֶׁדָּבְקוּ לְרֹאשׁוֹ, לִלְבָבוֹ, דָּבְקוּ לְבָבוֹת עֵינָיו!

וְתָעָה הַנָּבִיא וְרָעַד

כִּנְשׁוּךְ חֲרוֹנֵי הַפֶּתֶן, מַלְתְּעוֹתָיו לֹא יָדְעוּ

קוֹל מְלַחֵשׁ וְחָבֵר:

וּפָקַד הַנָּבִיא מֶבָּטוֹ עַל קִרְיָה עוֹטְיָה בֶעָנָן

צְעִיף אַלְמְנוּת חַיָּה

וְהָיְתָה אָז כָּל הַגּוֹלָה מַטָּרָה לְחִצָּיו וְזַעֲמוֹ

וְהוֹרִיד קְלָלָה נִמְרֶצֶת

קִלְלַת אִישׁ הָאֱלֹהִים יוֹרֶדֶת רֻכְסֵי הָרִים

וְיוֹצֵאת אֶל הַיָּם —


מַשָּׂא הַר אֶפְרָיִם

מאת

אלתר לוין

וַתִּקָּחֵנִי רוּחַ אֱלֹהִים

וַתְּבִיאֵנִי עַל הַר אֶפְרַיִם

אֲשֶׁר מוּל פְּנֵי הַגִּלְגָּל –

וָאֵרֶא אֶת הַמַּרְאֶה:

וְהִנֶּה עָם גָדוֹל לִמְאֹד,

מַחֲנֶה לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב

נִקְבְּצוּ וּבָאוּ עַל הֶהָרִים;

וְהִנֵּה בְתוֹךְ הָעָם

לַהֲקַת בְּנֵי הַנְּבִיאִים

וַאֲנִי בְּתוֹךְ הָעָם.


וָאֵרֶא:

הָר מֹל הָר,

עַל מְרוֹמֵי גַבְנוּנִים

שָׁכְנוּ גִבּוֹרִים כַּדּוּר,

פָּרְשׂוּ בְרֻכְסֵי הֶהָרִים

פָּשְׁטוּ כָּאַרְבֶּה בַשּׁפָיִים,

בַּבִּקְעָה וּבַגָּיְא.

וְהִנֵּה,

בְּנֵי הַלְוִיִּים עוֹמְדִים

עַל הָהָר מִנֶּגֶד,

עַל הַר עֵיבָל;

עֲטוּפֵי אַדֶּרֶת הֶחָזוֹן,

נְכוֹנִים לָרְעָמוֹת,

מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה,

וְנוֹתְנִים לִפְנֵי הָעָם

אֶת הַקְּלָלָה:

“אָרוּר נוֹטֵשׁ נַחֲלַת קְדוּמִים!”


וָאֵרָא:

הָר מוּל הָר,

עַל מְרוֹמֵי גַבְנוּנִים

שָׁכְנוּ גִּבּוֹרִים כַּדּוּר,

פָּרְשׂוּ בְּרֻכְסֵי הֶהָרִים,

פָּשְׁטוּ כְּאַרְבֶּה בַשּׁפָיִים

בַּבִּקְעָה וּבַגָּיְא.

וְהִנֵּה,

בְּנֵי הַלְוִיִים עוֹמְדִים

עַל הָהָר מִנֶּגֶד,

עַל הַר גְּרִיזִים;

עֲטוּפֵי אַדֶּרֶת הֶחָזוֹן

נְכוֹנִים לָרְעָמוֹת

מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה,

וְנוֹתְנִים לִפְנֵי הָעָם

אֶת הַבְּרָכָה:

“בָּרוּךְ יִשְׂרָאֵל הָעוֹלֶה מִזְרָחָה!”



בִּנְפֹל מִגְדָּלִים

מאת

אלתר לוין

אָז בִּרְעֹש עוֹלָמִים וְאֵיתָנִים כִּי יִרְעָדוּ

וְנָפְלוּ עַל שְׁאוֹנָם, עַל גָּדְלָם וְתִפְאַרְתָּם

וּנְבִיאִים כִּי יִתְנַבְּאוּ וְנִבְּאוּ לִימוֹת זָעַם:

טִירוֹת הֹוד יֵהָרְסוּ וְהֵיכְלֵי שֵׁן הַגְמוֹנִים

אַבְנֵי גִיר יְנֻפְּצוּ, בִּירָנִיּוֹת תִּרְעַדְנָה;

תִּרְעַדְנָה חוֹמוֹת עַמִּים עַל אָבְקָן וַעֲפָרָן,

לִרְסִיסִים הָיֹה יִהְיוּ גַם עֹפֶל וְגַם בַּחַן;

וְנָפַל בַּיּוֹם הַהוּא גַם אוֹתוֹ מִבְצַר מָרוֹם,

מִבְצַר כֹּחַ אֱנוֹש, מִבְצָר בּוֹ בָטָחְנוּ –

אָז בִּנְפֹל מִגְדָּלִים

מִפְּנֵי סַעַר מִדְבָּר, סַעַר לֹא יָדָעְנוּ,

מְשֻׁלַּח הָאַדִּירִים פִּתְאֹם יָבֹא לָנוּ

וְהָרַס וְלֹא חָמַל אֵת אֲשֶׁר חוֹלַלְנוּ

מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ מִימוֹת דּוֹרוֹת דּוֹר

וְנָגַע גַּם בָּאֵלִים וּבְמַעַלְלֵי יָדָם

וְשֵׁרֵשׁ גַּם אֲרָזִים וְהָפַךְ הָרֵי הָרִים

וְלֹא יַחְמֹל גַּם עַל שָׂטָן –

אָז בִּנְפֹל מִגְדָּלִים,

לֹא נִתֵּן לַזִּלְעָפָה לַהֲרֹס אֶרֶץ רַבָּה,

לַהֲפֹךְ אַדְמָתֵנוּ כִּסְדוֹם וּפֹמְפֵּיָה;

נִכּוֹנָה לִימֹות זַעַם, נָבוּז לִבְרַק אוֹיֵב,

חוֹמָה נִבְנֶה לָנוּ אֲשֶׁר תָּבוּז סָעַר!

חוֹמַת אֵשׁ וּבְרָקִים וְהֶעֶמַדְנוּ חוֹמוֹתָיִם!

אִם אַבְנֵי גִיר נֻפָּצוּ, לְבָבוֹת נִבְנֶה לָנוּ

הַחֲזָקִים שִׁבְעָתַיִם מִמִּבְצְרֵי הַסְּלָעִים –

וְעַל חוֹמַת לֵב וּנְשָׁמָה

גְּדוּדֵי דָם וּבַרְזֶל נַעֲמִיד הַחֲיָלִים,

בְּרֹאשָׁם שַׂר שָׁמַיִם הָרוּחַ שׁוֹכֵן בָּנוּ,

הַחוּצָה נְשַׁלְּחֵהוּ לְמַעַן יִלְחַם בָּנוּ,

וְיָדְעוּ הָאַבִּירִים כִּי רוּחַ יֵשׁ בָּעִבְרִי

הַמֵּגֵן עַל מִגְדָּלִים בָּנָיו בּוֹ בָטָחוּ,

בּוֹ בָטְחוּ מִבְּרֵאשִׁית גַּם אֲבוֹת אֲבוֹתָיו –

וְיֵדַע לוֹ הָאוֹיֵב הוּא וּבָאֵי אַחֲרָיו:

בִּנְפֹל מִגְדְּלֵי עַמִּים לֹא נָפְלוּ מִגְּדָּלֵינוּ!


גִּלּוּלִים

מאת

אלתר לוין

כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר רוּחָם טֹהָרָה וּלְבָבָם קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים,

אֲשֶׁר נִשְמָתָם לָהּ טָבְלָה טְבִילוֹת אַרְבָּעִים בַּפֶּלֶג

וְלִפְנֵי הֲעִיזָם הַמַּחֲנֶה בִּדְחִילוּ-וּרְחִימוּ הִתְקַדָּשׁוּ –

אֵלֶּה הַשָּׂדֶה יֵלֵכוּ!

רִבֲבוֹת חֲרָבוֹת, כִּידוֹנִים, רִבֲבוֹת חִצֵּי לִגְיוֹנוֹת –

לָהֶם לֹא יְאֻנֶּה הָרָע כִּי לֹא יִפְּלוּ בַּקְּרָב;

כְּרִכְבֵי הָאֵשׁ הַגְּאֵיוֹנִים הַמְּשַׂחֲקִים לְחִצֵּי הַקֶּשֶׁת

וְאֵיתָן כִּנְפִילֵי שָׁמַיִם הַלּוֹעֲגִים לְחֶתֶף הַקֶּטֶל –

יַעַמְדוּ בְמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים!

וְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר רוּחָם נִטְמָאָה וּלְבָבָם הִתְמַכֵּר לַתֹּהוּ

בּוֹ צָמַח צִיץ בּוֹגְדִים לָעֵקֶר וְרָדוּ אֱלִילִים בְּקִרְבּוֹ

הַמַּטִּים בְּחִירַי מִבֵּית-אֵל, הָאוֹמְרִים אֵין בָּנוּ קָדוֹשׁ –

אֵלֶּה אַל יֵלְכוּ בַּקְּרָב!

רַק יַרְכִּיב יַד אוֹיֵב קַשְׁתּוֹ וְעָף חֵץ רִאשׁוֹן לַלֵּבָב

וּפָלַח וּפָלַח עַד הַשְׁחִית לְבַב עוֹבֵד אֵל נֵכָר!

חֵילוֹת הַצָּר וְהַשָּׂטָן יֶהֶרְסוּ בָם רַבִּים

וְנָפְלָה הַחֶרֶב מָגִנָּם וְשִׂיא מִבְצְרֵיהֶם יִתְעַרְעָר –

כִּי יִפְּלוּ בְּיוֹם הַצְּבָאוֹת!..

וְהָיָה אַחֲרֵי הָרַעַשׁ וְהָיָה בִּתְקוֹעַ הַשּׁוֹפָר

לַמַּחֲנוֹת כֻּלָּהַם עִם שֶׁמֶש, בַּנֶּשֶׁף אַחֲרֵי הַהֲרֵגָה;

וְהָיָה אַחֲרֵי הָרַעַשׁ, וְהָיָה בִּתְקֹעַ הַשּׁוֹפָר

לִתְרוּעַת נִצָּחוֹן וּמָעוֹז, לַמִּסְפָּר הַנִּתָּן לַמֵּתִים –

וְהָיָה אַחֲרֵי הַהֲרֵגָה כִּי תִפְשֹׁט אֶת מַדֵּי הֶחָלָל

וּמָצָאתָ מִתַּחְתָּם גִּלּוּלִים –

וְיָדַעְתָּ פֵּשֶׁר מַפַּלְתּוֹ, שַׁלָּמָּה נָפַל הֶחָלָל:

יַעַן אֵל נָקָם פָּקַד עַל עֵינוֹ בוֹגֶדֶת וּטְמֵאָה

לִבְּלִי רָאֹה תִרְאֶה בִּתְשׁוּעַת עַמּוֹ הַגְּדוֹלָה!


לנביאים לבי

מאת

אלתר לוין

לַנְּבִיאִים לִבִּי / אלתר לוין


אֵין חָזוֹן!

כִּי סָגַר אֱלוֹהַּ בְּעַד פִּיּוֹת הַחוֹזִים

וּבְעַד לְבָבָם הָשֵׁעַ;

לֹא הִגִּידוּ לָעָם, שְׁמוּעָה בַל שָׁמַעְנוּ,

מֵעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים צֵל נִסָּם מִתְנוֹסֵס

לֹא רָאִינוּ; קוֹלָם הָאַדִּיר וְהוֹמֶה כַיָּם –

גָּוַע וְאֵינֶנּוּ!..


אֵין חָזוֹן!

מֵרָאְמוֹת הַרְאֵל לֹא יָרְדוּ אֵלֵינוּ

רַעֲמֵי מִתְנַבְּאִים;

לֹא שָׁאֲלוּ לַקֳדָשִׁים, לֹא נִלְווּ לִדְבַר אֲדֹנָי,

חֲזוֹנָם לֹא נָשְׂאוּ וְלֹא פָקְדוּ לְיוֹם צְבָאוֹת,

לֹא בִשּׂרוּ שְׁבוּת עַמָּם וְלֹא נִבְּאוּ לְאֵידוֹ,

קוֹלָם גָּוַע!

גָּוַע שְׂשׂוֹנָם וּבִכְיָם גַּם יָחַד!

וַתִּשָּׁבֵר קַשְׁתָּם, נִגְדַּע פַּטִּישָׁם הֶחָזָק

וַיָשִׂימוּ מִשְׁכָּנָם הַסֶּלַע, פָּנוּ לָהֶם הַמִּדְבָּרָה

כִּי נִסְתְּרָה דֶרֶךְ הָרוֹאִים…


אֵין חָזוֹן!

לֹא הִמְרִיא בַגֶּשֶׁר וְדָאָה חֲזוֹנָם הַמְּנַבֵּא

וְקוֹרֵא לִגְאוּלֵי אֲדֹנָי;

לֹא בֵקַּע רַעֲמָם הָאַדִּיר וְשִׁבֵּר דַּלְתוֹת הַתְּלָאָה

וְיָדָם הַנְּטוּיָה לֹא פָתְחָה שַׁעֲרֵי הַגְּאֻלָּה –

לֹא!

לַשָּוְא תַטוּ אֹזֶן לְרוּחַ הַגְּבָעוֹת כִּי יַעֲטוֹף לַבְּקָרִים

פֶּן יִתְגַּנֵּב אֲלֵיכֶם דְּבַר אֱלֹהִים לַעֲבָדָיו;

לַשָּׁוְא בִּקַּשְׁתֶּם בְּהָרֵי יְהוּדָה וַעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין,

בְּהָרֵי אֶפְרַיִם וְשֹמְרוֹן – נָבִיא וְרוֹאֶה בְיִשְׂרָאֵל:

לַשּׁוְא!

כִּסּוּ אֱלֹהִים אַדִּירִים בְּעַרְפְּלֵי דוֹרוֹת מַשּׁאוֹן

עַל מַשּׂא הַחוֹזִים;

הַסְתֵּר הִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם כִּי פָּקַד עֲלֵיהֶם

אֵל אַדִּיר הַדְּמָמָה!

וַיְּצַו לַחֲשׁוֹת וְלֹא לְהִשּׁבַע בִּשְׁמוֹ

כִּי אֵין מַעֲנֶה אֱלֹהִים!…


דבר שלח אדני

מאת

אלתר לוין

עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם הַמַּשְׂאֵת! אַתֶּם הַדֹּרְכִים מִקְדָּשִׁי,

אַתֶּם אֲטוּמֵי הַקּוֹל, הָעִוְרִים לַצֶּבַע וָמַרְאוֹת,

הַנּוֹטְעִים דַּרְדַּרִים בַּהֵיכָל וְתוֹלִים עֲלֵיהֶם לְבַבְכֶם;

אֲשֶׁר נְשִׁיתֶם שָׁמַיִם וַאֲדָמָה וְרוּחַ וָמֶרְחָב,

יְנַקְתֶּם שָׁדַיִם שׁוֹקֵקוֹת, לִחַכְתֶּם אֲבַק זִלְעָפוֹת,

רְדַפְתֶּם נְבוֹבֵי הַצְּלָלִים גַּם שַׂמְתֶּם הֲדָרִי לִזְוָעָה

וַתֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַבַּדִּים וַתֹּאמְרוּ כָּכָה צִוִּיתִי…

עִבְדוּנִי! וּצְאוּ מִן הַשּׁפֶל, הִשְׁתַּחֲווּ לֶאֱלֹהֵי הָאָרֶץ

אֱלֹהִים הָרַעֲנַנִּים וּגְדוֹלִים מִתְהַלְכֵי מֶרְחֲבֵי נַחֲלָתִי,

הָעוֹטְפִים רוּחַ הָאָדָם וּמַצְמִיחִים הַכָּנָף לַנְשּׁמָה!

עִבְדוּנִי! וּצְאוּ נָא הַשָּׂדֶה לְמַעַן יִתְקוֹמֵם הָרוּחַ

לְהַחֲיוֹת הַמִּלָּה הָרֵקָה, לְהַרְטִיב צְחִיחַ הַלָּשׁוֹן,

לְרַפְּאוֹת הַחַבּוּרָה הַנְּמַקָּה תַּחַת אֲפוֹדְכֶם אַרְגָּמָן!

אֲנִי אֵל שַׁדָּי! הִתְפַּלְלוּ וּתְנוּ לִי אֲרָשֶׁת

כִּי הֵדֵי אַלְמָוֶת הוֹלִידוּ דִבְרוֹתַי וְקוֹלִי הָאַדִּיר

מִתְפַּשְׁטִים מִכִּפַּת הַלְּבָנוֹן וְהוֹלְכִים עַד סִינַי הָהָר!…

כִּי הִנֵּה מַעֲרוּמֵי לְבָבְכֶם אַעֲבִיר כַּקַּשׁ בַּדָּיִשׁ,

כַּחֲסִידוֹת הַמְּזַנְּבוֹת בָּאַרְבֶּה כָּכָה אֲבַעֵר אָנֹכִי,

כָּכָה אֲבַעֵר הָרָקָב הַשּׁוֹכֵן בְּקֶרֶב אַשְׁפַּתּוֹת,

אֲבַעֵר אַחֲרֵי הַזּוֹחֵל מֵעוֹלָם לֹא נָגַע בַּשּׁרְבִיט.

אַחֲרֵי כָּל עֶבֶד וְדַכָּא צוֹלֵעַ וּמִתְרַקֵּם בַּחֹשֶׁךְ!

הָלְאָה הַמָּגוֹר, הַלְּטָאָה! הֱיוּ לִי כְנֶשֶׁר עֲרָבוֹת,

הֱיוּ לִי כָּאֲרִי בַּיַּעַר, כְּגִבּוֹר מִתְגַּלֶּה לַשּׁמֶשׁ!

כִּי קוֹלִי מִתְהַלֵּךְ! קוֹל אֱלֹהֵיכֶם הַמְּדַבֵּר

מִפַּרְעוֹת הַסְּלָעִים בַּיְּשִׁימוֹן, מֵאַשְׁדוֹת הַנְּחָלִים בַּגָּלִיל,

מִקִּרְיוֹת הֶהָרִים בִּיהוּדָה, מִנָּפוֹת הַבְּרוּכוֹת בְּשֹׁמְרוֹן!

אָנֹכִי, אָנֹכִי הוּא הַבּוֹרֵא סַנְפִּירֵי הַבְּדֹלַח,

מַטִּיף אֲגָלִים לָאוֹר וְחוֹרֵז מַרְגָלִיּוֹת לַטָּל,

נוֹתֵן הָזָּהָב וְכֶסֶף לְשׁוּלֵי עַרְפַּלִּים מִתְלַבְּנִים

וְזֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה לְפַאֲתֵי מִזְרָח וָיָם;

אָנֹכִי, אָנֹכִי הָאֵל מַצְמִיחַ הָרִנָּה בַּכְּרָמִים,

שְׂשׂוֹן עַלִּיזִים בַּגֹּרֶן וְהֵדֵי הֶחַלִיל בְּאָחוּ,

נוֹתֵן שִׁירָתִי בַּשּׂדֶה, יוֹצֵר תְּהִלּוֹתַי בֶּהַרִים,

סוֹדִי רָקַמְתִּי בַּלַּיְלָה וּרְחָשַׁי עַל שִׂפְתֵי הַבֹּקֶר!

אָנֹכִי שַׂמְתִּי חֲרוֹנִי בְּזַעַף הַסַּעַר וּרְעָמָיו,

בַּחֲזִיז הַחַשְׁמַל לַשּׁחָקִים, בְּקֶצֶף עֲרִיפֵי הַתּוֹלָע,

בִּשְׁרַב חַרְבוֹנִים נִגְלֵיתִי, בְּרֶטֶט הַצְּמָחִים בַּשְּׁקִיעָה,

בִּתְרוּעַת שְׁבָטִים מִתְנַקְּשִׁים, בְּשַׁאֲגַת דוֹרוֹת נִגְאָלִים!

צְאוּ נָא וְרִדְפוּ הַצָּיִד! צְאוּ אַחֲרֵי מַרְאוֹת הַשַּׂגִּיא

וְהֵם עַל מַיִם רַבִּים, בְּתוֹך כָּל שְׁלוּלִית וָפֶלֶג

עַל כָּל זָרוּעַ וְנֶטַע, בְּכַנְפֵי הָרוּחַ וְעָנָן,

בְּקַו עֲקַלָּתוֹן לֶהָרִים, בְּרֶשֶׁת הָאוֹרוֹת לַשּׁפֵלָה;

וְהֵם בְּחֵרוּת הַכִּכָּר, בְּסוֹד תַּעֲלוּמֵי זַרְזִיפִים,

בְּפִיּוֹת צִפֳּרִים בַּקֵּן, בְּלוּלֵי אֶפְרוֹחִים מְמַלְלִים!..

כִּי יֵשׁ יוֹם לַאֲדֹנָי, יֵשׁ יוֹם לָכֶם וְלָאָרֶץ

אֲשֶׁר לֹא יֶעְתַּם הַלֵּב, יִסָּגֵר הָרִים לָעֵינָים,

יְכַסֶּה הַתְּנוּךְ לָאֹזֶן – וּתְמֵהִים וְחוֹזִים תַעֲמֹדוּ,

הָאִישׁ בְּזָוִית זוּ, הַנָּבִיא בְּזָוִית אַחֶרֶת,

לְכָל צֶבַע וּמַרְאֶה וְנִיב וְהֶגֶה וְרִשְׁרוּשׁ וְקוֹל,

לְכָל גִּלּוּי וְשֶׁפֶךְ וּתְמוּנָה, נִבְרֶשֶׁת וְתִמּוּר הֶחָזוֹן

אֲשֶׁר יִתְגַּלּוּ בִּרְעָדָה עַל כָּל הֶהָרִים הָרָמִים –

וְהֵם הֲלִיכוֹת אֱלֹהִים, הָאֱלֹהִים הַמִּתְהַלְּכִים בָּאָרֶץ!


[כֹּה הִרְאַנִי]

מאת

אלתר לוין

כֹּה הִרְאַנִי יוֹצֵר חֲזוֹנִים

מַרְאוֹת הֶעָתִיד לָאָדָם

הַנּוֹשֵׂא בִּלְבָבוֹ מַשָׂא הַגּוֹי

הַנִּשְׁבָּע בַּצְּבָאוֹת עַל אָרֶץ.

בֶּן אָדָם! אַל יִטְּשׁוּ חֲבָלִים

לָרוּחַ הַבָּא מִמֶּרְחַקִּים:

כִּי גְדוֹלִים מַרְאוֹת הֶעָתִיד

הַבָּאִים עָלֵינוּ, עַל אָרֶץ!

דִּיוָן

מאת

אלתר לוין


באלוני ממרא

מאת

אלתר לוין


וְאָנֹכִי בַכֶּרֶם. אֶשְׁכּוֹל הַגֶּפֶן

בֶּהָדָר לִי נֶעֱנָה בְחִבָּה;

עַל רֹאשִׁי גַן יֶרֶק, תְּאֵנָה פוֹרַחַת

שׁוֹלַחַת פַּגֶּיהָ בְאִבָּהּ.


מִמּוּלִי חֶבְרוֹנִי. וַאֲגָדוֹת עֲרָבִי

נוֹפְלִים מִפִּיהוּ כַפְּנִינִים:

מִקְּרָבוֹת עֲנָקִים, גִּבּוֹרֵי הַשּׁבֶט,

מִקֶּשֶׁת אֲבִי הַמַּאֲמִינִים.


מִמּוּלִי מֻסְּתַּפָה, מוֹשַׁבְתּוֹ קִיר מוֹאָב,

חוֹלֵם לוֹ פֹה עַל מַחְצַלְתּוֹ;

שׁוֹכֵב מֻסְתַּפָה וּלְפִיהוּ הַקַּהֲוֶה,

שׁוֹתֶה וּבְיָדוֹ נַרְגַלְתּוֹ1.


הוּא נוֹלַד בְּמֵידְבָא. וַיְּהִי יֶלֶד וַיָּמֹת

אָבִיו בַּשּׁדֶה, בַּקְּרָב;

וַּיהִי עֶבֶד וַיְּנַהֵג אֶת גְמַלֵּי אֲדוָֹיו

לְחָרָן וּלְמִדְבַּר עֲרָב.


וַיֶּאֱהַב מֻסְתַּפָה הַנָּאוָה שֻלַיְמָה

וַתֶּאֱהַב גַם אוֹתוֹ הַבַּת;

עֵינֶיהָ גֶחָלִים וּפְלָדוֹת הַלֵּבָב

וַיְּאַרְשֶׂנָה לְרַעְיָה כַדָּת.


וַתִּמְשֹׁל בְּבֵיתוֹ הַנָּאוָה שֻׂלַיְמָה

וַתַּעֲבוֹד בַּשָּׂדֶה בּתּוֹם

וַתְּחי חַיֵי אֹשֶׁר עִם מֻסְתַּפָה בְּמוֹאָב,

עִם מֻסְתַּפָה – עַד אותוֹ הַיּוֹ ם…


יוֹם סִפְּרָה הַנָּאוָה: וְהִיא בֵין הַזֵּיתִים

וַיָּבֹא הָעֶלֶם הַזָּר;

בַּחֲלָקוֹת הַנַעַר וַיְּנַס לְפַתּוֹתָהּ –

וַתִּשָׂא רַגְלֶיהָ הָהָר…


שָׁמַע מֻסְּתַּפָה וַיֵּחַם בּוֹ דָמוֹ

וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הָאִישׁ:

וַיִּמְצָא הָעֶלֶם וַיַּהַרְגֵהוּ בַּגָּיְא –

וַיִּמָּלֵט הָאֹהֱלָה חִישׁ.


נִרְדֶּמֶת שֻׂלַיְמָה; וַיָּבֹא בַּלַּיְלָה

מֻסְתַּפָה אֵלֶיהָ בּלָּאט

וְעַל כַּר הַגְּמַלִּיָּה הוֹשִׁיבָהּ וַיִּרְכַּב

בַּבֹּקֶר, הַלַּיְלָה כִּי נָט.


וַיָּבֹא חֶבְרוֹנָה. כִּי אָח לוֹ בְּמַמְרֵא

זֶה בַעַל הַכֶּרֶם הָאָח;

לוֹ חַרְבּוֹ מָגִנּוֹ וּמַחֲסֶה כִידוֹנוֹ

מְהֵרָה לֹא יִלָּכֵד בַּפָּח.


וְאָנֹכִי בַכָּרֶם. מִמּוּלִי מֻסְתַּפָה

עוֹמָר אָחִיהו בַּפִּנָּה;

צְנִיף נִרְאֶה בַחַלוֹן: שֻׂלַיְמָה נִשׁקֶפֶת,

נִשְׁקֶפֶת שֻׂלַיְמָה בְּחִנָּהּ.


נִשְׁקֶפֶת… רוֹעֶדֶת… לְזכְרוֹן לֵיל מוֹאָב,

דְּמֵי עֶלֶם רַעֲנָן צוֹעֲקִים שָׁם…

"מַדּוּעַ סִפַּרְתִּי!.. יְדִידִי, מֻסְתַּפָה!

הֲתִמָּלֵט מִגּוֹאֵל הַדָּם? – – –"


  1. נַרְגַלְתּוֹ: נרגילה. אשישה, מקטרת מזרחית. האש היא באגן הטבק שעל פי צנצנת מלאה מים. העשן עובר דרך המים ויוצא דרך אבוב, הדבוק בזרוע הצנצנת, אל פי המעשן.  ↩


אַל צֵ'לָּה

מאת

אלתר לוין

1

כָּכָה יִקְרָא הָעֲרָבִי,

כָּכָה יִקְרָא הַמּוּאֶדִּ’ין2,

יָעִיז חֵילוֹ הַמַּאֲמִינִים:

“אַל צַ’לָּה וְאַל צַ’לָּה!..”

סוֹבֵב, סוֹבֵב הַמּוּאֶדִּ’ין

מוּל קִיר נָבִיא יִשּׂא פָנִים,

עוֹשֶׂה קִידָה מוּל עִיר מַכֶּה3;

בֹּקֶר, עֶרֶב, צָהֳרָיִם,

לַיְלָה, עִם אַשְׁמוּרוֹת שַׁחַר

יִקְרָא יַזְעֵק הַמּוּאֶדִּ’ין

מִן הַמִּגְדָּל, מִן הַמִּגְדָּל

אֶת מַאֲמִינֵי הָאִשְׂלָם 4.

כָּכה צִוָּה פִּי מֻחַמַּד,

כָּכה פָּקַד פִּי אַלְלָה 5:

לֹא בַקֶּרֶן, לֹא בַפַּעֲמוֹן,

רַק בִּגְרוֹנוֹ הַמּוֹאֶדּ’ין

יָעִיז חֵילוֹ המַּאֲמִינִים:

אַל-צַ’לָּה וְאַל-צַ’לָּה!..

יוֹם יוׂם יֵצְאוּ יִתְרֶחָצוּ

פְּעָמִים חָמֵשׁ, חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת;

בְּיוֹם שַׁבַּתָּם, יוֹם הַשּׁשּׁי,

יוֹסִיפוּ רַחֲצָה וְיִלְבָּשׁוּ

לָפֶה6 לְבָנָה, לָפֶה יְרוֹקָה,

קַפֵּל שַׁרְבּוּל, רַחֵץ זְרוֹעַ,

רַחֵץ יָד וְגַם רַגְלָיִם.

כִּי יִטְהָרוּ, עֲלוֹת יֶחְפָּזּוּן

אֶל הַר הַבַּיִת, הָעֲזָרָה,

אֶל הַמִּסְגָּד, מִסְגַּד-עוֹמָר7,

אֶל הַתְּפִלָה, בֵּיתָה אַקְצָ’ה8, –

וּמֵעַל גַּ’מֶּע9, הַמּוּאֶדִּ’ין

מְסַלְסֵל קוֹל “אַל צֵ’לָּה!..”

הִנֵּה שָׁקְעָה, שָׁקְעָה שֶׁמֶשׁ:

פַּסֵּי תוֹלָע בְּרָמַת מִצְפָּה,

עַטְרוֹת זָהָב בִּמְרוֹם צוֹפִים;

הִנֵּה כְרוּבֵי לֵיל הַכֶּסֶא

כָּבְשׁוּ לָמוֹ אֶת הֶהָרִים–

וּמֵרָחוֹק הֲמוֹן תַּרְבּוּשִׁים10,

גְּדוּד דַרְוִישִׁים, חֵיל פַקִּירִים11

יוֹרְדִים, יוֹרְדִים אֶל מַדַּפֶה12,

אֶל בַּיִת בּוֹדֵד, מֵגֵן עָלָיו

תֹּמֶר עַתִּיק, שָׁמָּה טָמוּן

שֵׁיךְ בֶּן-צַדִּיק, שְׁמוֹ בַּקְּדוֹשִׁים,

בֶּן מִשְׁפַּחַת סִידְנַה-עַלִּ13י;

לְקִדּוּשׁ אַלְלָה, שְׁמוֹ יִתְבָּרֵךְ,

יֵצְאוּ מָחוֹל, יִתְגּוֹדָדוּ

וּמֵרָחוֹק, מֵהַר הַבַּיִת,

מֵעַל מִסְגָּד עוֹמֵד בָּדָד

עַל הַמְּעָרָה, שָׁמָּה נִצְפָּן

צַ’לַח-אַל דִּין אַל יוּסָפִי14

יָבֹא סִלְסוּל רַךְ וְתוּגִי,

סִלְסוּל פַּיְטָן, סִלְסוּל לֵילִי:

"אַל-צַ‘-לָּ-ה וַ-אַל-צַ’-לָּ-ה

מֻ-חַ-מַּ-ד רַ-סֻּ-ל אַלְ-לָ-ה!– –"


  1. אַל צַ'לָּה: לצלותא, לחפלה.  ↩

  2. מוּאֶדִּ'ין: חזן המגדל הקורא לתפלה, חמש פעמים בכל יום.  ↩

  3. מַכֶּה: העיר היותר מפורסמת בערב, בחבל החג'ז. עיר מולדת הנביא מחמד. עיר הקדש למחמדים. דת האשלם מצוה על כל משלמיני לבקר, לפחות פעם אחת בחייו, את מכה.  ↩

  4. אִשְׂלָם: כנוי לדת מחמד.  ↩

  5. אַלְלָה: כנוי לאלהות, אלוה.  ↩

  6. לָפֶה: צניף הבד הצונף את מכסה הראש.  ↩

  7. מִסְגַּד עוֹמָר: המסגד המפאר המכסה על אבן השתיה שבהר־הבית. קוראים לו “קבת־אל־סכרה”, כלומר: כפת־הסלע או קפול־השתיה. הכליף עומר טהר את מקום המסגד; עבדול־מלך הקים את הבנין בשנת 688; אל־מאמון בדק ותקן אותו בשנת 931; חוסין, בן השלטן חכם, פאר אותו בעבודת עץ משכללה. נקר־אל־דין והשלטנים: שלימן, מחמוד ועבדול־עזיז הוסיפו לפאר את המסגד. הצלבנים בנו מזבח על אבן השתיה וצפו אותו, אבל צלח־אל־דין הרס את המזבח וגלה שוב את פני האבן כמו שהיא, בהוסיפו במסגד עבודה במרמר וארגמנתים יקרים. בשנת 1016 נהרס חלק מן הבנין ע"י רעידת אדמה. אחר זה הוקבעה במסגד המוזאיקא היקרה. הגזרה היא מעורבת מסבת ידי הכובשים השונים ששלטו בה, אבל הגזרה העקרית היא סרצינית מפני שהערבים השתמשו אז בבנאים ביצנציים טרם שיצרו אדרכליות משלהם.  ↩

  8. אַקְצָ‘ה: מסגד אקצ’ה על הר הבית לדרומו של מסגד עומר. נקראת “מג‘יד־אל־אקצ’ה”, כלומר: “בית התפלה הרחוק”, הרחוק מקרית מכה. עוד לפני תור מחמד התקדש מקום המסגד הזה על בני ערב. בעיקרה היתה בסילקי שנבנתה ע“י יוסתינן לכבודה של מרים. עבד־אל־מלך, היוצר הגדול שבנה את מסגד עומר ואת מסגד אמרו באלקהירה, צפה שעריו זהב; אל־מחדי בנה אותו מחדש; מלך־אל־מואד‘ם עיסה בנה את האולם והציב את עמודיו. גם צלח־אל־דין פאר את מסגד אקצ’ה ואחריו הוסיף שלטן הממלוקים מחמד אבן קילוון. המסגד נזכר בהאלקורן פרק י”ז, פסוק א: “מרומם האל שבעצם הלילה הוביל את עבדו מן המסגד הקדוש (במכה) להמסגד היותר רחוק (בירושלם)”.  ↩

  9. גַּ‘מֶע: המגדל שעליו עולה המואד’ין לקרוא לעבודת הבורא.  ↩

  10. תַּרְבּוּשׁ: כובע אדום שלובשים הערבים.  ↩

  11. דַּרְוִישִׁים, פַקִּירִים: כהנים מחמדים המבלים את ימיהם בפרישות ובסגופים. מגדלים פרע, פורמים את מדם. מתגודדים ונופלים גלויי עינים.  ↩

  12. מַדַּפֶה: בית אשל לאורחים. מקום שבו מתכנשים עוברי דרכים.  ↩

  13. סִידְנַה־עֲלִי: אדוננו עלי. עלי היה חתן מחמד ואחד הכליפים הראשונים.  ↩

  14. צַ'לַח־אַל־דִין אַל יוּסְפִי: אחד הקדושים הטמון בהר הבית במערה, צפונה למסגד עומר. אין לערב אותו עם צלח־אל־דין, השלטן הגדול שנקרא “אל־איובי”.  ↩


הפרש

מאת

אלתר לוין


“הַאִם לֹא רְאִיתֶם הַיְּפֵהפִיָּה?”

פָּנָה פָרָשׁ אֶל הָרוֹעִים;

“הַיְפֵהפִיָּה עַל הֶהָרִים!”

עָנָה רוֹעֶה אֶת הַפָּרָשׁ.


צָהַל פָּרָשׁ, סוּסוֹ צָהַל,

גִּמֵא אֶרֶץ אֶל הֶהָרִים;

“הַאִם לֹא רְאִיתֶם הַיְּפֵהפִיָּה?”

שָׁאַל אָהֳלֵי בְנֵי זֻלַּיְקָה.


דּוּמָם יוֹשְׁבִים בְּנֵי הָאֹהֶל,

אֵין כָּל מַעֲנֶה לִבְנֵי הָרִים;

“הָבוּ מַהֵר הַיְּפֵהפִיָּה!”

הִרְעִים פָּרָשׁ, חַרְבּוֹ שָׁלָף.


אִלְּמִים יוֹשְׁבִים בְּנֵי זֻלַּיְקָה,

בֵּין אֹהָלִים עוֹמֵד אַחְמָד.

“פֹּה לֹא הָיְתָה הַיְּפֵהפִיָּה!”

עָנָה–וַיִּשְׁלַח יַד לַחֶרֶב…


“עֲלֵיכֶם רוֹבְצָה אָלַת אַלְלָה!”1

נִשְׁמַע רַעַם קוֹל הַפָּרָשׁ;

"יִכְזֹב שֵׁבֶט כָּל זֻלַּיְקָה

וְרוֹעֶה נֶאֱמָן אַל יִכָּזֵב!"


כָּכָה סָעַר מוּל הַגְּבָרִים

וַיִסְתָּעֵר עַל כֻּלָמוֹ;

“עֲמֹד רֹאשׁ כֶּלֶב!” רָעַם אַחְמָד

וַיִסְתָּעֵר עַל הַפָּרָשׁ.


קוֹל פִּיפִיוֹת, קִשְׁקוּש סְיָפִים,

קִלְלַת נָבִיא, שְׁבוּעַת נָקָם;

מִן הָאֹהֶל הַיְּפֵהפִיָּה,

הַיְּפֵהפִיָּה מִתְגַּנָּבֶת–


“הֶרֶף, עוֹמר בֶּן-עַבְּדַלָּה!”

גָּנְחָה תַמְרוּר הַיְּפֵהפִיָּה:

זִנְקָה מַהֶר חֶרֶב עוֹמָר,

צָהַל רוּחַ בֶּן עַבְּדַלָּה.


בֵּין זְרוֹעוֹתָיו הַיְּפֵהפִיָּה

יָטוּשׁ, יָעוּף חִישׁ הַפָּרָשׁ:

וְעַל הֶהָרִים זַעַם אַחֲרוֹן

סוֹגֵר שׂפְתֵי חָלָל אַחְמָד – – –


  1. כנוי לאלהות, אלוה.  ↩


ימינך י-אמיר

מאת

אלתר לוין

1


הָיָה אֲמִיר בֶּן אֲצִילִים,

בֶּן דָּם טָהוֹר, בֶּן הַיַּחַס;

הָיָה אֲמִיר בֶּן מֻסְתַּקֶם 2,

יְלִיד אֶפְרָתִים אַוְלַד אַצֶ’ל3


לֹא הָעֹשֶׁר רַק הַגֶּזַע,

הַמוֹלֶדֶת מְצַיְּנִים גָּבֶר:

מַה לִי כֶסֶף, מַה לִי זָהָב,

בִּמְקוֹם אָבוֹת וּגְדוּלָתָם?


כָּל בֶּן מֶלֶךְ הוּא יוֹדֵעַ

לְהָנִיע שַׁרְבִיט חֶסֶד;

כָּל בֶּן אָבוֹת לִמוּד נָדִיב

יֵלֵךְ בִּנְתִיב אָבוֹת גְּדוֹלִים!


אַשְׁרֵי יוֹצְאֵי הַכַּלִיפִים4,

אַשְׁרֵי נֶכְדֵי צַ’לַח־אַל־דִּין! 5

אַשּׁרוּ חֵלֶק נִין יַחְסָנִים

הַבֵּן לְכַלֶד אִבּן וָלִיד6.


הָיָה אֲמִיר בֶּן אֲצִילִים,

נֵצֶר גִּזְעוֹ מָרוֹם הָיָה;

רֹאשׁוֹ מָלֵא חֲלוֹמוֹת אשֶׁר

וְכִיסוֹ רֵיקָה עַל טַמְבּוּרָה! 7


אִם דַּל בֵּיתוֹ כֹּחוֹ אִתּוֹ

שְׂרִירֵי אוֹנוֹ, חֵיל עַצְמוֹתָיו:

לְמַעַן הָבִיא טֶרֶף בֵּיתוֹ

לִשְׂכַר שָׂכִיר נִמְכַּר אֲמִיר.


לְכַפְרִי אֶחָד בַּעַל הַפַלְחָה

וְלוֹ שׁוֹר יָחִיד לַחֲרִישָׁה;

מִי יְמַלֵּא צֶמֶד בָּקָר?

אֲמִיר יַחְסָן יַשְׁלִימֶנּוּ!


אָמְנָם הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ אֲמִיר,

מִלֵּא, הִשְׁלִים זוּג לַחוֹרְשִׁים;

רַק אֶת תְּנָאָיו לְמַפְרַעַ

הִתְנָה אֲמִיר עִם הַפַלָח:


לַחְמוֹ יִתֵּן גַּם מֵימֵיהוּ,

מִשְׁנֵה שָׁכִיר לִימוֹת פַלְחָה;

אֶפֶס חוֹבָה עַל הַשּׂוֹכֵר

לִשְׁמֹר כָּל תֹּאֲרֵי שָׂכִיר.


לִשְׁמֹר כָּל תֹּאֲרֵי אָצִיל:

“הוֹ יַ-אֲמִיר!” אֵלָיו יִפְנֶה

וּבְחָרְשׁוֹ יִתֵּן כָּבוֹד

לִבְנֵי יַחַס אַוְלַד אַצֶ’ל!


כָּכָה נוֹפֵף מַלְמַד פַלָח

וְצַוַּאר אָצִיל בַּמַּחֲרֵשָׁה:

“הוֹ יְמִינַךְּ! הוֹ יַ-אֲמִיר!”

פִּי הַבְּעָלִים קוֹרְאִים כָּבוֹד.


לֹא רַק יָמִין קוֹרְאִים בְּעָלִים:

“הוֹ שְׂמַאלַךְּ הוֹ יַ-אֲמִיר!”

כִּי כָל פּוֹנֶה יָמִין יִפְנֶה

שְׂמֹאלָה וְאִם גַּם אָצִיל יֶהִי!


כָּכָה נוֹפֵף מַלְמַד פַלָח,

כָּכָה יַחֲרשׁ אֲמִיר יַחְסָן

עִם הַבָּקָר שַׂדְמַת פַלְחָה

וּבְכִיסו גְוִיל אֲצִילִים!..


נוֹפֵף, אָדוֹן, נוֹפֵף מַלְמָד,

אֵין כָּל דָבָר: אָצִיל אָנִי!

“הוֹ יְמִינַךְּ! הוֹ יַ-אֲמִיר!”,

אֵין מְקַמְּצִים בַּתֹּאֲרִים!


  1. פנה לך ימינה, שר וראש! אמיר: מושל, אלוף. ("אמיר – ראש האלן, ראש ההר.)  ↩

  2. מֻסְתַּקֶּם: שם ערבי ופרושו: צדיק וישר. עבדלה אל־מסתקם היה כאדי (שופט) בבגדד בזמן אל־מנצ‘ור, הכליף ממשפחת עבס, שבנה את העיר הגדולה בגדד בשנת תמ"ה להג’ירה. היא העיר שבמשך ת"ק שנים היתה מושב הקסם של חצרות מלכי המזרח.  ↩

  3. אַוְלַד אַצֶ'ל: בני אצילים, בני־טובים.  ↩

  4. הַכַּלִיפִים: תאר מלכי האשלם שלידם נמסר הכח הרוחני והחמרי של השלטון. הכליפים העקריים הם: א. הכליפות המזרחית שנוסדה במכה ע“י אבו־בקר ונעתקה לבגדד ע”י האבסידים (632–1258); ב. הכליפות הקורדובית שנוסדה בקורדובה ע“י אבדרמה (756–1031); ג. הכליפות המצרית שנוסדה ע”י הכליפים לבית הפטימים (909–1171); הכליפות של התרבות האשלמית הגיעה למרום פריחתה בבגדד.  ↩

  5. צַ‘לַח־אַל־דִין: אחד השלטנים הערבים המפרסמ’ בתולדה: ישר, רחמן ומנצח. הוא שכבש את ארץ־ישראל מידי הצלבנים (תקופת הצלבנים השלישית). שלטן מצרים וסוריה (1137–1198).  ↩

  6. כַלֶד־אִבֶּן־וָלִיד: הכליף המנצח בראשית פריחת האשלם. תוארו הוא: “סיף אללה” כלומר: חרב אלהים, מפני שקנא מאד מאד לדת מחמד.  ↩

  7. טַמְבּוּרָה: תוף, ריק כתוף.  ↩


זִקְנֵי הַנֶּגֶב

מאת

אלתר לוין

לֵיל הַסַּעַר. בֶּן עֲזַזְמָה1

מִתְמוֹדֵד גּוֹסֵס שָׁם בַּגָּיְא;

“דָּמִי שׁוֹתֵת, חַי גּוֹאֲלִי!”

יִזְעַק חָמָס בֶּן עֲזַזְמָה.

חַי גּוֹאֲלִי: הַמִּדְבָּרָה

פָּנָיו יָשִׂים יַשִׁיגֶנּוּ;

מִן מִזְבֵּחַ, מִן הַקַּעְבָּה2

מִקֶּבֶר נָבִיא בַּמֶּדִינָה3

יִקָּחֵהוּ! וְאִם גַּם אַלְפֵי

הַפָּרָשִׁים כִּי יָגֵנּוּ

עַל רוֹצֵחַ – יִקָּחֵהוּ!

נָקָם יִקָּח שִבְעָתָיִם!

וְהָיָה כִי יסֹבּוּ עָלָיו

עַל גּואֲלִי בְּנֵי רַשְׁדִּיֶּה 4:

"סֹב לְךָ מֵאָחִינוּ סָלֶם

“נָקִי הוּא לֹא רָצַח נָפֶשׁ”.

כִּי יֹאמְרוּ כָּכָה בְנֵי רַשְׁדִּיֶּה

אֶל גּוֹאֲלִי אָחִי קַדְרִי:

אָחִי, אָחִי, אַל תַּאֲמִינָה,

דָּמִי תִדְרשׁ מֵרַשְׁדִּיֶּה!

וְאִם לִפְנֵיהֶם תֵּלֵךְ אַטְוָה5

וְאִם יַצִּיעוּ בַקָּשָׁתָם

וְאִם יָאִיצוּ בְנֵי רַשְׁדִיֶּה–

אַל תְּקַבֵּל אֶתְנַן טִיבֶּה6;

וְאִם יָשִׂימוּ לְךָ מוּעָקָה,

אָחִי, אַל תֵּעָתֵר לָמוֹ:

לֶךְ לְךָ אֶל זִקְנֵי נֶגֶב,

דָּרשׁ תִּדְרשׁ חֹק הַזְּקֵנִים!

חֹק הַזְּקֵנִים, בְּרוּכֵי אַלְלָה,

יוֹשְׁבֵי צִיָּה וְהַנּגֶּ’בּ7,

חֹק, מַסֹּרֶת וּמוֹרֶשֶׁת

דּוֹר הַנָּבִיא, הַכַּלִיפִים8:

כָּל דָּם וְדָם אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא

שֹׁפְכוֹ, וְעַל אַחַד הַגְּבָרִים

נָפַל חֲשַׁד הַדָּם הַשָּׁפוּךְ–

אֶל זִקְנֵי נֶגֶב הוֹבִילֶנּוּ.

דָּמִי, דָּמִי, דְּמֵי הַשֵּׁבֶט,

דָּמִי, אָבִי הִנְחִילַנִי

נְקֹם לִי, אָחִי! אֵין תַּשְׁלוּמִים

לִדְמֵי נֶפֶשׁ בֶּן עֲרָבִי!

אָז מִשּׁבֶט זֶה תִבְחָרוּ

שֵׁיכִים9 קְדוֹשִׁים מִסְפָּר שְׁלֹשָה

וּמִשּׁבֶט שֵׁנִי תִקְחוּ

בַּעֲלֵי תוֹרָה שְׁנֵי עוּלֶמַה10.

כִּי לֹא לָנוּ מִשְׁפַּט דָּמִים,

דִּין הַנְּפָשׁוֹת לָעֶלְיוֹנִים:

דִּין הַבַּשְׁעָה11 ! דִּין לַחֲסֶה12 !

דִּין הַנָקָם לְשֵׁיכִים קְדוֹשִׁים!

וְאֶת הֶחָשׁוּד יִקְּחו אִתָּם

חֲמִשָּה אֵלֶּה יוֹדְעֵי דָבָר

וְעַל גַּב הַגִּ’ינִים, חֲמַם-אֶל-רִיח13,

יִפְנוּ כֻלָּם הַמִּדְבָּרָה.

שָׁם בַּמִּדְבָּר יֶשְׁנוֹ שֵׁבֶט

שָׁלֵו יִשְׁכֹּן תּוֹך בְּיוּתְּ שַׁעַר;

תּוֹךְ הַכֶמֶה14, יְרִיעוֹת עִזּים

יוֹשֵב קָדוֹשׁ שֵׁיךְ בַּקְּדוֹשִׁים.

יוֹשֵב קָדוֹש שֵׁיך הַשּׁיכִים,

עָטוּף כֻּלוֹ בָּעַבַּיָּה15.

זְקָנוֹ פֶרֶא; פַּרְעוֹת רֹאשׁוֹ

יֹרְדִים, יֹרְדִים עַל כְּתֵפָים.

עֵינָיו דּוֹלְקוֹת, בְּרַק לְשִׁנָיו,

עָשָן עוֹלֶה מִמִּקְטַרְתּוֹ;

קָנֶה אָרְכּוֹ אַמָּתַיִם

צָמוּד אֶל מִקְטֶרֶת קְטַנָּה.

קֶסֶת סוֹפְרִים, חֶרֶב חַדָּה

תְּלוּיָה, תְּלוּיָה לוֹ בַמֵּזַח;

בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו חֲרוּז עִנְבָּרִים

סוֹבֵב, סוֹבֵב כַּך חָלִילָה.

בְּרֹאשׁוֹ יִצְנֹף צִיץ הַיָּרֹק,

אוֹת לְקָדוֹשׁ עוֹלֶה רֶגֶל,

מִשְטַתֵּחַ שָׁנָה, שָׁנָה,

עַל הַקֶּבֶר שֶׁל הַנָּבִיא.

יוֹשֵׁב קָדוֹשׁ שֵׁיךְ הַשּׁיכִים

בִּאָהֳלֵי קֵדָר, בָּעֲרָבָה:

דָּן דִּין עֶלְיוֹן וְהַכַּלִיפִים,

נוֹקֵם נִקְמַת דַּם הַשּׁפוּךְ.

אָחִי, קַדְרִי, גּוֹאֵל דָּמִי,

אִם יָאִיצוּ בְנֵי רַשְׁדִּיֶּה:

הוֹבֵל תּוֹבִיל רוֹצְחִי שָׁמָּה

אֶל שָׁרִיף16 מִזִּקְנֵי נֶגֶב.

וְעֵת יִתְקַדֵּשׁ גַּם יִטָּהֵר,

יִקַח הַשּׁרִיף אַל סָעִיד

שְׁפוּדֵי בַרְזֶל, שְׂרוּפֵי לַהַב,

עַתָּה מִן הָאָח נִלְקָחוּ.

וְהֵעִיד לְעֵינֵי כָל הַזְּקֵנִים

וּבִפְנֵיהֶם פְּעָמִים שֶׁבַע

יַחֲזֹר עַל צ’וּרַתְּ הַקּוּרַאן17,

וְנִגַּש לִשְׁאֹל פִּי הַנָבִיא.

רְעָמוֹת פְּנֵי הַשּׁיךְ יִלְבָּשׁוּ,

יָקוּם, יַעֲמוֹד מְלֹא קוֹמָתוֹ

וּבִימִינוֹ שְׁפוּדִים צוֹרְבִים–

בִּפְני כָּל הָעֵדָה יִקְרָא.

"בִּשם18 אַלְלָה רַחוּם, רַחְמָן,

"בִּשֶׂם מֻחַמַּד נְבִיאֵנוּ

"וְכָכָה, לְהַבְדִּיל, בְּשֵׁם הָרוּחוֹת

"בִּשֶׁם לַיְלָה19 הִשְׁבַּעְתִּיךָ!

"גַּלֵּה לּבְּךָ לִי יַ-סָלֶם!

"הּכּוֹן עַצְמְךָ לִפְנֵי אַלְלָה:

"אִם לְפָנֶיךָ בְּנוֹת הָעֵדֶן

"אוֹ הַתֹּפֶת אֵשׁ גַּ’הַנַּם20 !

"אִם הֵנַפְתָּ בְּרַק חַרְבֶּךָ

"לַגַּ’הַד21 אָז לְךָ הָעֵדֶן

"וְאִם בָּהּ שָׁפַכְתָּ דְמֵי נְקִיִּם

"שְׁאוֹל, אֲבַדּוֹן יְהֵא חֶלְקֶךָ!

"גַּלֵּה, גַּלֵּה לִי יַ-רָגֶל22,

"גַּלֵּה לִבְּךָ לִי יַ-סָלֶם!

"אִם לִי יָקְרָה נֶפֶש מֻשְׂלֶם23

“כִּפְלַיִם יָקְרוּ דְמֵי נְקִיִּם!”

וְשׁוֹפֵךְ דָּמִי, רֹצְחִי סָלֶם,

אָז, יָדַעְתִּי, יְשַׁקֵּרָה

וְלָקַח אָז הַשּׁיךְ אַלְסָעִיד

אֶת הַשְׁפוּדִין הַבּוֹעֲרִים–

וְנָגַע בְּמוֹ בִּלְשׁוֹן סָלֶם…

יִדְּמוּ אָז כָּל בְּנֵי הָאֹהֶל,

פְּנֵי אַלְסָעִיד כִּי יֶחְוָרוּ

וּפְנֵי מָוֶת לִפְנֵי סָלֶם…

לְרַאֲוָה הִצִּיג אוֹתוֹ אַלְלָה:

לְשׁוֹנוֹ נִכְוָה, נִכְוָה כֻלָּהּ!..

נוֹדַע קְלוֹנוֹ, גַּם חַטָּאתוֹ

בְּכָל מֶרְחֲבֵי הָעֲרָבָה!

אִלְמָלֵא שָׁפַךְ דְּמֵי נְקִיִּם

הָיָה מֵשִׂים שַׂר גַּבְרִיאֵל

פִּסַּת כְּפוֹר מֵעַל לְשׁוֹנוֹ

לְמַעַן צַדִּיק לֹא יִכָּוֶה!

אָז הַקְּלָלָה תֵצֵא חֹצֵץ,

תִּפְרֹץ חִישׁ מִפִּי הָעֵדָה:

אַתָּה, אַתָּה שׁוֹפֵךְ דָּמִים

יִנְקֹם אַלְלָה בְךְ יסלם!

אַחַר יָקוּם שֵׁיךְ הַזְּקֵנים

יִקְרָא בִּפְנֵי כָּל הָעֵדָה:

"אֵפוֹא, אֵפוֹא גוֹאֵל דָּמִים?

יָקוּם, יִנְקם דְּמַי הַנִרְצָח!"

הֵא לְךָ אָחִי אֶת הַחֶרֶב

הַמְּלֻטָּשָה, הַנּוֹקֶמֶת

וּלְעֵינֵי כָל הַזְּקֵנִים

נָקָם קַח מִבֶּן רַשְׁדִּיֶּה!

בָּרוּךְ יִהְיֶה כָל הַנּוֹקֵם!

אָרוּר יִהְיה כָל סוֹלֵחַ!

לֹא כַמַּים יִשְׁפֹּך סָלֶם

דַּם בֶּן שֵׁבֶט, בֶּן עֲזַזְמָה!


  1. עַזַזְמָה: שבט משבטי הערבים.  ↩

  2. הַקַּעְבָּה: בנין קטן מרובע הנמצא בתוך המסגד הגדול שבמכה ששם האבן השחורה הקדושה להערבים מימות קדומים. המחמדים פונים בתפלתם מול הקעבה.  ↩

  3. מֶדִינָה: עיר קדושה בערב, בחבל החיג'ז. עיר קבורת מחמד, על קברו עומד מסגד נהדר ומפאר.  ↩

  4. רַשְׁדִיֶּה: שבט משבטי הערבים.  ↩

  5. אַטְוָה: הצעה של תשלומי דם הנרצח.  ↩

  6. טִבֶּה: הטבה, כפר דם.  ↩

  7. נִגֶ'בְּ: הנגב, הדרום.  ↩

  8. הַכַּלִיפִים: תאר מלכי האשלם שלידם נמסר הכח הרוחני והחמרי של השלטון. הכליפים העקריים הם: א. הכליפות המזרחית שנוסדה במכה ע“י אבו־בקר ונעתקה לבגדד ע”י האבסידים (632–1258); ב. הכליפות הקורדובית שנוסדה בקורדובה ע“י אבדרמה (756–1031); ג. הכליפות המצרית שנוסדה ע”י הכליפים לבית הפטימים (909–1171); הכליפות של התרבות האשלמית הגיעה למרום פריחתה בבגדד.  ↩

  9. שֵׁיךְ: ראש המטה. חכם, קדוש.  ↩

  10. עֻלֶמַה: תלמידי חכמים, יודעי דת ודין.  ↩

  11. בַּשְׁעָה: גלוי הרוצח ע"י השפודים הבוערים ששיך קדוש בערב נוגע בם בלשון החשוד. בשעה: כלמה, הלבנת פנים, ראוה.  ↩

  12. לַחֲסֶה: לקק. החשוד מלקק בלשונו את השפודים הבוערים. שם נרדף לבשעה.  ↩

  13. הַגִּ'ין: בכרה קלה, גמלית המדבר, נאקה. נקראת גם חמם־אל־ריח", כלומר: יונת הרוח, על שם מרוצתה ותעופתה כיונה.  ↩

  14. בְּיוּתְּ שַׁעַר, כֶמֶה: בתי שער, אהלי יריעות עזים.  ↩

  15. עַבַּיָּה אוֹ עַבַּה: אדרת משמשת לערבי כבגד חצוני, היא בגדו בקיץ ובחורף שאינה יורדה מכתפיו עולמית. משמשת גם לשמיכה כי בה הוא מתעטף בלילה. אולי זהו “העבוט” שבתורה “השב תשב לו את העבוט בבא השמש ושכב בשמלתו”.  ↩

  16. שָׁרִיף: עליון, קדוש.  ↩

  17. צ‘וּרַתְּ הַקּוּרַן: צ’ורה: פרק בקורן. האלקוראן הוא כתב הקודש של האשלם שלפי המסרת נתן משמים למחמד בידי מלאך גבריאל. בו יש מאה וארבעה פרקים וכל פרק מורכב מפסוקים. הוא היסוד של התרבות האשלמית.  ↩

  18. בִּשֶׂם אַלְלָה: בשם אלהים.  ↩

  19. לַיְלָה: לילית, שדה.  ↩

  20. גַּ'הַנָּם: גיהנם, תפתה.  ↩

  21. גַ'הַד: מלחמת הקודש למחמדים. מלחמת מצוה להצלת הדת ולהפצתה.  ↩

  22. יַ־רַגֶּל: בן אדם. “י” משמש “ה” הידיעה.  ↩

  23. מֻשְׂלֶם: כנוי למשלמיני, למחזיק בדת מחמד.  ↩


תלג'יה

מאת

אלתר לוין

חִוְּרִית, יָפָה וַעֲדִינָה,

גִּזְרָה דַקָה בַּת הַקְּסָמִים;

עֵינָהּ גַּחַל, שְׁחוֹרַת שֵׂעָר,

לִבְנַת עוֹר: הַבַּת תַּלְגִּ’יָּה1 !

לְבֶן הַשּׁלָגִים בַּת תַּלְגִּ’יָּה!

הִיא מִנֵּצֶר הַמְּאֻשּׁרוֹת,

הָעֲתִידוֹת לַמַּאֲמִינִים

בָּעוֹלָם יָבוֹא, גְּמוּל צִדְקָתָם.

בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט נוֹלְדָה תַּלְגִּ’יָּה,

בּוֹ בַּיֶּרַח חֲתוּלִים יוֹלְדוֹת;

וּשְׁתֵּי שַׂעֲרוֹת הִיא הֵבִיאָה

בְּיֶרַח שֶׁמֶשׁ, חֹדֶש אֲדָר.

שְׁבָט עוֹד חֹרֶף אֲדָר כְּבָר זִיו–

אִמָּהוֹת לָכֵן תֹּאמַרְנָה:

שֶׁמֶש שְׁבָט לִפְנֵי כַּלָּתִי,

לִפְנֵי בִּתִי שֶׁמֶשׁ אֲדָר!

יַעַן נָגְהֵי שְׁבָט מַשְׁחִירִים,

שֶׁמֶשׁ אֲדָר זִיו מַבְהִיקָה;

מַה שֶׁהִשְׁחִיר יֶרַח שְׁבָט–

הִבְהִיק אֲדָר לְבַת תַּלְגִּ’יָּה.

לֹא בִשְׁלשָׁה הָרִאשׁוֹנִים

שֶׁל אֲדָר נוֹלְדָה תַּלְגִּ’יָּה,

אַף כִּי שְׁלשָׁה אֵלֶּה שַׁיָּכִים

לְחֹדֶשׁ שְבָט, עַל שְׁמוֹ נִקְרָאִים.

אַל מוּסְתַּקְרִידָת-הַשּׁאוּלִים –

לִשְלשָׁה אֵלֶּה יִקְרָאוּ:

יַעַן נָדִיב לְבַב הַיְרָחִים,

חֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ יַשְׁאִיל יָמִים.

כִּי בְּוַאדִי2, בָּעֲמָקִים

אֲשֶׁר בִּסְבִיבוֹת יַם הַמֶּלַח

רָעֲתָה פַעַם לָהּ בֶּדֶּוִית3,

רוֹעָה זְקֵנָה הָעֲדָרִים.

וַיִּשְׁמַע יֶרַח שְׁבָט וְהִנֵּה

הַבֶּדֶּוִית מִתְלוֹצֶצֶת:

"שְׁבָט אַיֶּכָּה? כִּי אֶחֱרוּ

מִטְרוֹתֶיךָ לָבוֹא הֵנָּה."

חֵמָה נִמְלָא שְׁבָט הַיֶּרַח

וַיִּפְנֶה לַאֲדָר אָחִיהוּ:

"אָחִי, אָחִי, בְּבַקָּשָׁתִי

הַשְׁאִלֵני שְׁלשֶׁת יָמִים!

"שׁלשֶׁת יָמִים לִי נִשְׁאָרוּ,

אוּלָם אֵלֶּה לֹא יַסְפִּיקוּ

"לִי הִנָּקֵם בַּבֶּדֶּוִית–

“הַשְׁאִלֵנִי שְׁלשֶת יָמִים!”

וַיְּמַלֵּא חֶפְצוֹ הָאֲדָר:

וַיִּשְׁלַח שְׁבָט מִטְרוֹת זַעַף

יוֹם וָלַיְלָה, שֵׁשֶׁת יָמִים,

עַל הֶהָרִים, עַל הַבְּקָעוֹת.

זִרְמֵי עֵמֶק, מַפְּלֵי הָרִים

צָפוּ, סָחֲבוּ, בָּלְעוּ לָמוֹ

אֶת הָרוֹעָה הַבֶּדֶּוִית,

אֶת הַכְּבָשִׂים, עֶדְרֵי צֹאנָהּ. –

לֹא בִשְׁלֹשָה הָרִאשׁוֹנִים

שֶׁל אֲדָר נוֹלְדָה תַּלְגִּ’יָּה,

כִּי בַחֲמִשּׁה עָשָׂר בּו

שְׂעָרוֹת שְׁתַּיִם לָהּ הֵבִיאָה.

עֵת הָאָרֶץ תִּצְנֹף יֶרֶק

כַּדַּרְוִישׁ4 לוֹ יִצְנֹף לָפֶה;

עֵת הַלַּבָּן5 מִן הַכַּדִים

עוֹלֶה, נֶאֱסָר עַל הַכּוֹפְרִים.

עֵת עֵינַים זוֹלְפוֹת חֶמְדָה,

יוֹצְאוֹת מִמִּסְגֶּרֶת חַיִּק6,

לוֹטְפוֹת פִּרְחֵי אֲדָר וּדְשָׁאָיו,

לוֹטְפוֹת מַבַּט עֶלֶם רַעֲנָן.

עֵת הַסְּיָחָה תִנְהֹם, תִצְהָל,

מִתְגָּהּ רָתוּם אֶל הַיָּתֵד

וּבָאֹהֶל, בֵּין הַיְרִיעָה

לוֹ יָנוּחַ הָאֹרֵחַ.

עֵת לִכְבוֹדוֹ בַּמַּדַּפֶה7,

רַק לִכְבוֹדוֹ עָשוּי קַהֲוֶה,

קַהֲוֶה מַכֶּה8 הַמְּבֻשָּׂמָה,

הַנִּמְתָּקָה בֶּאָבִיב.

עֵת כִּי יִצְלו הַגַּרְעִינִים

תּוֹךְ הַמַּכְבֵּש, מַחְמַשֶׂה9,

הַבֻּקַרְגְּ'10 בָּאָח לוֹ תוֹסֵס

וּמִתְמַלְאִים הַבְּזִיכִים!

וּמִתְמַלֵא פִנְגָּ’ן11 קַהֲוֶה:

בָּזִיךְ רִאשׁוֹן לָאוֹרֵחַ,

בָּזִיךְ שֵׁנִי לָעַלִּיזוּת,

בָּזִיךְ שְׁלִישִׁי לַסָּיִף!

וּמִי שׁוֹתֶה בָּזִיךְ אַחֲרוֹן?

אַחֲרוֹן בָּזִיךְ לְשַׁדִּילִי,

שֵׁיךְ שַׁדִּילִי12, אַב פַּטְרוֹנִים

לִבְנֵי אֹהֶל שׁוֹתֵי קַהֲוֶה.

אָז הֵבִיאָה שְׂעָרוֹת שְׁתַּיִם

וְגוּמֵי דְמוּמִית בִּלְחָיֶיהָ;

בּשְׁתֵּי רִיסֵי עֵינֶיהָ כַּחַל,

כְּנַף אַרְגָּמָן בַּצִּפֹּרֶן.

כֻּלָּהּ שׂשוֹן כִּשְׂדֵה כוֹבֵס,

בִּיר אַיּוּבְּ13, בַעֲלוֹת הַבְּרֵכָה;

כְּתֶלֶם פּוֹרֶה בִכְפַר שִׂלְוָן14,

צִיצֵי זַהֲרַתְּ15 בַּשּׂדֶה.

נֹפֶת, עִנְבָּר, צוּף בַּקְלַוָה16

זוֹלְפָה, זוֹלְפָה לָהּ תַּלְגִּ’יָּה:

קִירַתְּ17 אֶחָד לָהּ לֹא יחסר

מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁל יֹפִי!

שְׁלשָׁה שְׁלָגִים אָז יָרָדוּ

כַּאֲשֶׁר אִמָּהּ תַּחַת לִבָּהּ

בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה נְשָׂאַתָּהּ–

שְׁלשָׁה שְׁלָגִים אָז יָרָדוּ.

לָכֵן זְקֶנְתָּהּ שְׁמָה תַּלְגִּ’יָּה

קָרְאָה; כִּי בַנְּשִיקָה יָצְאָה

נֶפֶש אִמָּהּ אַחֲרֵי לִדְתָּהּ–

אֶת הַקְּטַנָּה, בַּת תַּלְגִּ’יָּה.

לֹא רַק שְׁמָה לָהּ נָתְנָה זְקֶנְתָּהּ,

בֵּין בִּרְכֶּיהָ גַּם גִּדְלַתָּהּ

וַתְּשׁוֹרֵר שִׁירַת עַרְשָׂהּ

וַתְּקַלַע לָהּ קְוֻצּוֹתֶיהָ.

הִיא השָּׂבָה, הִיא אֹמַנְתָּהּ

אֲשֶׁר אָפְתָה רְקִיקֵי שֶׁמֶן,

אֲשֶׁר לָשָׁה לָהּ הַכֻּזְבָּה18

לְבַת בִּתָּהּ, בִּנְתְּ תַּלְגִּ’יָּה.

בָּעֲרָבִים עֵת עַרְפָּלִים

לוֹבְשִׁים זָהָב עִם הַשּׁקִיעָה

וּבַלַּיְלָה עֵת עַרְפָּלִים

לוֹבְשִׁים כֶּסֶף עִם יָרֵחַ.

אָז הַשּׂבָה, אָז אֹמַנְתָּהּ

שָׂחָה לָהּ אֲגָדוֹתֶיהָ,

סַפֵּר סִפְּרָה לָהּ אֶת לִבָּה

גַּם הִגִּידָה סִפּוּרֶיהָ.

עַל הָאָדָם, רֹאׁש לַיְצוּרִים,

אִשְׁתּוֹ חַוָּה אֵם הַחַיִּים;

עַל שֵׁיךְ נֹחַ צַדִּיק תָּמִים,

אֶחָד מִנְּבִיאֵי הַשּׁשּׁה–

סַפְרָא רַבָּא; וְאִם לֹא הִשְׁאִיר

כְּתָב וְסֵפֶר אַחֲרֵי מוֹתוֹ:

הֲלֹא גַם זְקֵנוֹ שֵׁיךְ אִדְרִיס19

כְּלָל לֹא הִשְׁאִיר כְּתָבָיו לָנוּ;

וְעַל הַגִּבּוֹר בָּעֲנָקִים

עוֹג שֶׁחָי לִפְנֵי הַמַּבּוּל,

עוֹג שֶׁחָי אַחֲרֵי הַמַּבּוּל,

יַעַן כַּאֲשֶׁר גָּאוּ מָיִם–

רַק לְיֶרֶך עוֹג הִגִּיעוּ.

וּמִי שָׂם קֵץ לְמַבּוּל מָיִם?

עוֹג שָׂם קֵץ לְמַבּוּל מַיִם:

בְּשָׂמוֹ כַפוֹ מוּל שָׁמַיִם–

סָגַר אֶת אֲרֻבּוֹתֵיהֶם;

אַחֲרֵי סָגְרוֹ הִשְׁתַּטֵּחַ,

רֹאשׁוֹ נָח בִּמְעָרַת בַּנְיָה

וּמַרְגְּלֹתָיו עַל מֵרוֹם.

אָז לוֹ יִפְנֶה אֶל גַּמָּלִים

אֲשֶׁר יוֹרְדִים מִן הַלְּבָנוֹן:

"בְּהַגִּיעֲכֶם לְמַרְגְּלוֹתָי

“אָנָא גַרְשׁוּ אֶת הַיִתּוּשִׁים”

עַל כִּנֶּרֶת הַגַּמָּלִים

אָכֵן עָבְרוּ, אָכֵן גֵּרְשׁוּ

חֵיל שׁוּעָלִים שֶׁהִתְלַבְּטוּ

בִּשְׂרוֹךְ נַעַל עוֹג, בֵּין רַגְלָיו.

רַק יַד קָדְשׁוֹ, יָד חֲזָקָה

שֶׁל רַבֵּנוּ סִידְנַה מֻשַׂה20,

שָׁמָה קֵץ לְחַיָּיו, הָרְגָה

אֶת הַגּבּוֹר בָּעֲנָקִים;

וְעַל אִבְּרַהִים כַלִיל אַלְלָה21,

יְדִידְיָהּ, עֶבֶד הָאֱלֹהִים

אֲשֶׁר נָתַץ פְּסִילֵי אָבִיו,

שָׂם לָאַל אֱלִילֵי נִמְרֹד;

אֲשֶׁר הוֹרָה לִבְנֵי גֶּ’בֶּל22

הַכְנֵס אֹרֵחַ, פְּתִיחַת שַׁעַר,

אֶשְׁפַּר כֵּרָה, בְּחִיר הַכְּבָשִׁים

לִנְטוּי אֹהֶל, לָאֹרֵחַ.

מִשְׁמַן קְדֵרָה, מַאֲכַל לִסְטִים,

צְלִי הֶהָרִים וּמְדוּרָתָם,

לִכְבוֹד עוֹבֵר דֶרֶך, נוֹדֵד

אֲשֶׁר נָט לוֹ אֶל הַגֶּ’בֶּל;

אֲשֶׁר בָּנָה אֶת הַקַּעְבָּה23

בְּקִרְיַת מַכֶּה קִיר הַנָּבִיא,

שָׁמָה הִקְרִיב אֶת יְחִידוֹ

אֶת יִשְׁמָעאֵל הַבֵּן יַקִּיר;

אֲשֶׁר בָּנָה בֵּיתְּ אַל מַקְדָּשׂ24

עַל מוֹרִיָּה זְבוּל אַל קֻדְשׁ25,

אֲשֶׁר בָּנָה אֶת הַחַרָם26

בְּמשְׁכַּן חֶבְרוֹן, קִרְיַת אַרְבָּע.

מִי כְאִבְּרַהִים כַלִיל אַלְלָה?

הוּא הַנִּגְלֶה לַצַּדִּיקִים

בִּדְמוּת זָקֵן אִישׁ הַשֵּיבָה

לְהוֹשִׁיעָם מִכָּל צָרוֹתָם.

וְעַל בֶּן אָחִיו, לוֹט בֶּן נִעֶם

בְּגֶ’בֶּל אֻסְדֻם עֵצוֹ נָטַע

אַחֲרֵי אֲשֶׁר אִשְׁתּוֹ הָיְתָה

לִנְצִיב מֶלַח בְּגֶּ’בֶּל אֻסְדֻם.

עֵץ זֶה הֻשְׁלָךְ בִּידֵי מַלְאָךְ,

בִּידֵי מַלְאָךְ יְרוּשָׁלַיְמָה;

גֶּשֶׁר רָחָב עַל הִקִּדְרוֹן

נֶעֱשָׂה עֵצוֹ שֶׁל בֶּן נִעֶם.

בֵּלְכִּיס מַלְכַּת שְׁבָא מִמֶּרְחָק

בָּאָה לִרְאוֹת אֶת שֻׂלַיְמָן;

לוֹט זֶה זָכָה כִּי עַל עֵצוֹ

דָּרְכָה רֶגֶל מַלְכָּה, בֵּלְכִּיס;

וְעַל סִידְנָה נֶבִּיא דַהוּד27

אֲשֶׁר לַיְלָה מִדִּמְעוֹתָיו

בִּרְכַּת אֶ-שֻׂלְטָן28 וּבִרְכַּת

חֲמַם אַל בַּטְרָק29 תִּתְמַלֶּאנָה.

מִן הַבְּרֵכוֹת טַל הַלֵּילוֹת

עוֹלֶה, נוֹפֵל עַל הַקִּרְיָה:

הוּא הַמִּזְמוֹר שִׁיר לַנְּבִיאִים

הַמִּשְׁתַּפֵּךְ עַל בֵּיתְּ אַלְלָה.

הוּא הַמִּזְמוֹר אֲשֶׁר הִנְחִיל

לִבְּנוֹ שֻׂלַיְמָן אַל חַכִּים30,

אֶת מַמְלֶכֶת כָּל עוֹלָמִים

שֶׁבָּאָדָם, שֶׁבַּטֶּבַע.

הוּא שֻׂלַיְמָן אֲשֶׁר עָשָׂה

מִקְלְעוֹתָיו בִבְשַׂר מַרְמָר,

אֶצְבְּעֹתָיו לָשׁוּ שַׁיִשׁ

בְּעַמוּדֵי מִסְגַּד עוֹמָר31 – –

בִּדְמִי נֶשֶׁף, בִּנְפֹל צִלְלֵי

עַמּוּדֵי בַּעַלְבֵּךְ, שָׁם בְּתַדְמוּר,

אָרְגָה זְקֶנְתָּהּ, זוֹ פָטִימָה,

הָאֲגָדוֹת לְתַלְגִּ’יָּה.

כַּאֲשֶׁר תַּנִּים עִם הַשַּׁחַר

בְּכִתְפֵי הָרִים יִצְטַיָּרוּ,

כַּאֲשֶׁר יִכְבֶּה אוֹר הַיַּהֲלֹם

עִם יְתוֹמֵי לֵיל הֶחָזוֹן.

פְּתִיל הַשּׁמֶן לֹא יִכְבֶּה,

כַּד הַמַּיִם כִּי יְבֹרָךְ;

בּידֵי זְקֶנְתָּה הַמַּסַבִּי32

וּבְפִיהָ מַרְגָּלִיּוֹת.

עֵת יָרוּצוּ הַכִּידוֹנִים

מֵאַגָּן מְאַזֵּר זִקּוֹת

הַמִּתְפַּלֵּץ בְּאַף הֶהָרִים,

מַפִּיל שְׁבָרָיו עַל הָאָרֶץ.

וּמַלְאָכִים טוֹבְלִים שַׁחֲרִית

בִּנְהַר רִגְיוֹן נְהַר דִּינוּרָא

וּמַתִּיזִים בִּטְבִילָתָם

הַנִּצּוֹצוֹת עַל הָאָרֶץ.

אָז פָטִימָה בַּחֲלוֹמָהּ

דּוֹאָה עַל גַּפּוֹת הַשַׁחַר,

בְּנִדְבוֹת זָהָב אֲשׁוּרֶיהָ,

סִלְסוּלֶיָה עִם הַבֹּקֶר.

זָהָב, זָהָב! גַּם פָטִימָה,

גַּם הַשּׁמֶש מִשּׁמַיִם,

גַּם הָרֹתֶם שֶׁבָּאָרֶץ,

כֻּלָּם, כֻּלָּם שׁוֹפְכִים זָהָב!

זָהָב, אֶפֶס הַמַּבּוּעַ

יוֹם לוֹ יֵשׁ אֲשֶׁר יִכָּלֶה;

הֲכִי יִכָּזֵב תְּהוֹם הַמַּעְיָן?

אוֹ הָאֶבֶן יְכַסֶּה עָלָיו?

הוּא הָאֵשֶׁל תַּמַרִסְקִי

הַמְּלַחֵשׁ לוֹ בַלֵּילוֹת:

מִתְאַנֵּח עַל הָאֹשֶר

אֲשֶׁר גָּלָה מִבְּני אָדָם.

הוּא הָאֵשֶׁל תַּמַרִסְקִי

שׁוֹמֵר צַעֲדֵי שֵׁיךְ אִבְּלִיס33,

זֶה הַשּׂטָן רוֹקֵם רֶשֶׁת

לַיְלָה, לַיְלָה לִבְנֵי אָדָם.

בָּא הַיּוֹם. אֲבִי תַּלְגִּ’יָּה

אִשּׁה לָקַח וְלָהּ שְׁתֵּי בָנוֹת;

הַחֹרֶגֶת וּבְנוֹתֶיהָ

יָרְדוּ לְחַיֵּי בִנְתְּ תַּלְגִּ’יָּה.

אֶת זְקֶנְתָּהּ, אֶת פָטִימָה

גֵּרְשׁוּ מַהֵר מִן הַבָּיִת;

אֶת בַּת בִּתָּהּ, אֶת תַּלְגִּ’יָּה,

הֶעֱבִידוּ אָז בְּפָרֶךְ.

הִיא אֲשֶׁר אָפְתָה אֶת הַפַּת,

אֲשֶׁר הִסִּיקָה הַתַּבּוּן34,

אֲשֶׁר הֵדִּיקָּה הָדֵק הֵיטֵב

לַמִּמְכָּרִים אֶת הַחַמְרָה35.

גַּם בַּכֶּרֶם זִמְּרָה זְמוֹרוֹת,

לֶקֶט לָקְטָה בֵּין הַזֵּיתִים;

הִיא גַם יָצְאָה לַחַצִּ’ידָה36,

הִיא גַם דָּשָׁה בָּעֲדָשִׁים.

בָּעֲמָלָהּ יוֹם וָלֵיל

הָיְתָה תָמִיד מְשׁוֹרֶרֶת:

כּי הָאָדָם אַל יִתְקַצָּף

בָּעֲמָלוֹ עַל אֲדָמוֹת.

בִּרְעוֹתָהּ עֵדֶר בֶּהָרִים

הוֹלְכוֹת הָיוּ זְמִירוֹתֶיהָ

לְכָל אָזְנֵי עוֹבְרֵי דֶרֶךְ –

שֵׁמַע הִטּוּ אֶל שִׁירָתָהּ:

"אַתֶּן יוֹנוֹת אִמִי, אָבִי,

"דִּרְשׁוּ בִשְׁלוֹם אִמִּי, אָבִי,

"אִמְרוּ לָמוֹ כִּי תַּלְגִּ’יָּה

“נוֹטְרָה עֵדֶר בָעֲלִיָּה!”

גַּם הָרוֹעִים וּבֵינֵיהֶם

עָלִי וָזְוָז גַּם זַמְבֻּבִּי,

עוֹנִים הָיו: “אַךְ, יַ-אַלְלָה!”

אַחֲרֵי שִׁירַת בִּנְתְּ תַּלְגִּ’יָּה.

כָּל יַלְדוּתָהּ לְפָנֶיהָ

בִּקְסָמֶיהָ לָהּ נִצָּבָה:

הַחַלַוָה, הַמֻּלַּבָּס37,

וְהַנַּרְגִּיל וְהַבָּטְנִים –

כִּי הִפְצִיעוּ לְפָנֶיהָ!

זָכְרָה כַאֲשֶׁר שִׁנָּהּ נָפְלָה,

זְקֶנְתָּהּ לִמְדַתָּהּ לְהַגִּיד

עֵת תִּפֹּלְנָה שִׁנֵּי יַלְדָה –

מוּל הַשּׁמֶשׁ לִזְרֹק, לֵאמֹר:

"שֶׁמֶשׁ, שֶׁמֶש קְחִי אֶת שִׁנִּי

"שֵׁן הַחֲמוֹר וּתְנִי לִי, תֵּנִי

"אַחַת מִשּׁנֵּי אַיָּלָה! – –

בִּיפִי קוֹלָהּ, נְגִינוֹתֶיהָ

קַנֵּא קִנְּאוּ בְנוֹת חוֹרַגְתָּהּ;

בּיוֹם בָּהִיר עִם הַבֹּקֶר

גָּרֵשׁ גֵּרְשׁוּ אֶת תַּלְגִּיָּה.

כַּדְכֹּד דֶּמַע עַל הַלֶּחִי –

לָנוּד יָצְאָה הַמִסְכֵּנָה!

שִׁיר תַּמְרוּרִים עַל הַשּׂפָה –

כָּכָה עָזְבָה בֵּית אָבִיהָ.

הִכְעִיסוּהָ עַל הַדֶּרֶךְ

פִּרְחֵי שָׂדֶה וְהַגִּנּוֹת;

אִם אֲמֻלָה לֵב תַּלְגִּ’יָּה

לָמָּה פְרָחִים עוֹד יִפְרָחוּ?

פִּרְחִי, פִּרְחִי, קְרוּנְפוֹל, קְרוּנְפוֹל –

"הַעוֹד תִּצְמַח לְהַוָּתִי?

"הֲגַם אַתָּה כְּלִיל-הֶהָרִים

"חָנֵף תִּשְׁלַח לְאַף תַּלְגִּ’יָּה?

"הֱיִי הַגִּנָּה כְּקַלְעַתְּ גֻּ’נְּדָל38

"שָׁמָּה נִקְבַּר גִּבּוֹר נִמְרֹד,

"שָׁם הַטְּלָלִים בַּל יֵרֵדוּ–

“לֹא עָלַיִךְ טַל שָׁמָיִם!”

זוּהִי קִינַת בִּנְתְּ תַּלְגִּ’יָּה

לָהּ תְקוֹנֵן עַל הַדֶּרֶךְ,

עֵת הַשּׁחָקִים דָּלְפוּ, דָּלְפוּ,

עֵת לְפֶתַע אָבְדָה נָעַל.

אָכֵן אֶחָד מֵאֶפְרָתִים

נַעֲלָהּ מָצָא וַיְשִׂימֵהוּ

בְּתוֹךְ חֵיקוֹ לְמִשְׁמֶרֶת–

חֵן גִּזְרָתוֹ הִקְסִימָהוּ.

מִשּׁמַיִם חָפְצוּ אֲשֶׁר

עַל הָאֹהֶל בּוֹ פָטִימָה

טָוֹה טָוְתָה צֶמֶר, פִּשְׁתִּים–

תַּעֲמוֹד לָהּ הַבַּת תַּלְגִּ’יָּה.

טָוְתָה זְקֶנְתָּה הָעַבַּיָּה39,

הָאַדֶּרֶת הַמְּצֻיֶּצֶת,

לְאֶפֶנְדִי40 צָעִיר אֶחָד,

בֶּן נְגִידִים מִן הַגֶּ’בֶּל.

בֶּן נְגִידִים מִן הַגֶּ’בֶּל

אֶת אַדַּרְתּוֹ בָא לָקַחַת

וּלְאָזְנוֹ צְלִיל הִגִּיעַ

מִמַּנְגִּינוֹת בִּנְתְּ תַּלְגִּ’יָּה.

"יַ-פָטִימָה! יַ-פָטִימָה!

“מֶה הַקּוֹל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל?”

"קוֹל שַׁלְגִּיָּה, הִיא שַׁלְגִּיָּה

“אֲשֶׁר יָלְדָה לִי בַת אוֹנִי!”

"יַ-פָטִימָה! יַ-פָטִימָה!

"שַׁאֲלִי, שַׁאֲלִי אֶת תַּלְגִּ’יָּה

“הֲכִי לֹא נֶאֱבַד לָהּ הַנָּעַל?”

“אָמְנָם, אָמְנָם, יַ-אֱפֶנְדִי!”

"בִּשֶׂם אַלְלָה41 וּמֻחַמָּד!

"מִשּׁמַיִם לִי יָעָדוּ

"אֶת שַׁלְגִּיָּה, הִיא תַלְגִּ’יָּה

“אֲשֶׁר יָלְדָה לָךְ בַּת אוֹנֵךְ!”

וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה עָבַר

הֵד הַזֶפֶה42 עַל הַגֶּבֶּל,

סִלְסוּל זַרַלוּתְּ43 לֹא חָסַר,

לֹא תֶחֱסַרְנָה הָאֲבוּקוֹת.

לִפְנֵי אַפַּדָן הַכַּלָּה

זְקֶנְתָּהּ, הִיא פַטִימָה, שָׁחָה:

“יַ-דֻסְתֻּרְכּוּם! יַ-דֻסְתֻּרְכּוּם!”44

מְגַרֶשֶׁת כָּל הָרוּחוֹת.

בְּנוֹת הֶהָרִים כַּךְ תֹּאמַרְנָה:

אֵין הָאֲמִיר מִדַּבֵּק

אֶלָא אִם הַנָּבִיא יָעַד

וְלוּ גַם כַּפְרִית תְּהֵא כַלָּתוֹ!

לִבְנַת עוֹר הִיא בַת הַשּׁלָגִים,

לִבְנת רוּחַ גַּם הַלֵּבָב:

לָכֵן זָכְתָה בִּנְתְּ תַּלְגִּ’יָּה

לְחַסְדֵי אֲמִיר, שֵׁיךְ הֶהָרִים!


  1. תַּלְגִּ'יָה: בת השלג, תלגיא.  ↩

  2. וַאדִי: עמק, מעבר בין הרים.  ↩

  3. בֶּדְוִית: אשה משבטי הבדוים. בדוים: ערבים יושבי אהלים שבמדבר, רועי צאן וגמלים, בני חורין ויוצאים בגדוד.  ↩

  4. דַּרְוִישִׁים, פַקִּירִים: כהנים מחמדים המבלים את ימיהם בפרישות ובסגופים. מגדלים פרע, פורמים את מדם. מתגודדים ונופלים גלויי עינים.  ↩

  5. לַבָּן: חלב חמוץ, קום של חלב.  ↩

  6. חַיִּק: הלבוש החצוני שבו מתעטפות נשות הערבים, בנות העיר, המכסה את כל הגוף וגם את הראש והוא בד לבן, חיק: מטוה.  ↩

  7. מַדַּפֶה: בית אשל לאורחים. מקום שבו מתכנשים עוברי דרכים.  ↩

  8. מַכֶּה: העיר היותר מפורסמת בערב, בחבל החג'ז. עיר מולדת הנביא מחמד. עיר הקדש למחמדים. דת האשלם מצוה על כל משלמיני לבקר, לפחות פעם אחת בחייו, את מכה.  ↩

  9. מַחְמַשֶׂה: האגן שצולים עליו גרעיני הקהוה.  ↩

  10. בֻּקַרְגְ': הצלחת שבו מבשלים את הקהוה.  ↩

  11. פִנְגָּ'ן: בזיך, כוס קטנה.  ↩

  12. שֵׁיךְ שַׁדִּילִי: אגדות רבות עוברות על חשבון הממציא את שתית הקהוה. על פיהן מוצא צמח הקהוה הוא מארץ כוש. האגדה מספרת שכהנים מצריים שסבלו מרדיפות בארצם ברחו לאבסיניה והתארחו שם בתור עובדי אדמה ורועי צאן. פעם הרגישו שהעדר נשאר ער בלילה, רקד ועשה תנועות משונות. למחרתו ראה הכהן הרועה שהצאן אכל מעלי צמח אחד. הכהן עצמו טעם מן העלים וירא לתמהונו שבח לצמח הזה לגרש את התנומה ולחזק את העצבים. מאותו יום בא הקהוה לעולם. מארץ כוש בא הקהוה לארץ ערב, לפני תור מחמד, בתקופת מסע הצלב של מלך אבסיניא אלשבען או “כליב נגוס” נגד המלך היהודי יוסף ירוש שבערב. הנאת הקהוה היתה ע“י אכילה פשוטה עד שבא ג'מל־דין מעדן ונהג בה שתיה. פקר־דין הכניס את הקהוה למכה ומדינה. באלקהירא נפוצה ג”כ השתיה עד שחכמים אסרוה. אח“כ בא שלים הראשון והכריז עליה היתר. שתית הקהוה אצל הערבים היא כצרמוניה דתית והכרחית. כל ערבי קשור בה למאד. לכן השתדלו לעשות שם לממציא המשקה הזה ואגדות רבות יצרו את השם ”שיך שדילי" בתור פטרון ופורש שלום על כל שותי קהוה. מסרת היא להקריב לו תמיד, בכנופיא של שותי קהוה, בזיך מלא. בזה משלמים לו גמול המצאתו וטובו שהנחיל לעולם. אם כלה עוברת על פני בית־הקהוה אז ממהר בעל בית־הקהוה ושופך בזיך מלא על המקום שעברה בו. בזה הוא מפיס את שיך שדילי ומעורר את הגנתו לטובתה של הכלה.  ↩

  13. בִּיר אַיוּבְּ: עין רוגל.  ↩

  14. שִׂלְוַן: כפר שלוח לרגלי הר הזתים.  ↩

  15. זַהַרַתְּ: פרחים, ורדים.  ↩

  16. בַּקְלַוָה: מעשה קמח בחמאה ואגוזים מטוגן בהרבה סוכר.  ↩

  17. קִירַתְּ: נוהגים במזרח לחלק כל דבר לעשרים וארבעה חלק. כל חלק וחלק נקרא “קירת” והוא אחד מעשרים וארבעה שבאמה. הקרקע, הנחלה וכו' נחלקת לכ“ד קירת. להמספר הזה יש, כידוע, שש ידות בחשבון. גם המערב השתמש בזה, למשל: ”י“ח קירת של זהב” אולי הוא על יסוד כ"ד שעות שבעת־לעת?  ↩

  18. כֻּזְבֶּה: פסלת של שמן שמשמין.  ↩

  19. שֵׁיךְ אִדְרִיס: חנוך.  ↩

  20. סִידְנַה מֻשַׂה: משה רבינו.  ↩

  21. כַלִיל אַלְלָה: אהוב עליון, ידיד־יה.  ↩

  22. גֶּ‘בֶּל: הר, כנוי מיוחד לרמת חברון. את שלשלות הרי יהודה ואפרים מחלק הערבי לרמות: א. ג’בל כליל (רמת חברון); ב. ג‘בל אל־קודש (רמת ירושלם); ג. ג’בל נבלוס (רמת שכם); מלבד זה יש ג‘בל לִבְנַן (הר הלבנון) וכו’.  ↩

  23. הַקַּעְבָּה: בנין קטן מרובע הנמצא בתוך המסגד הגדול שבמכה ששם האבן השחורה הקדושה להערבים מימות קדומים. המחמדים פונים בתפלתם מול הקעבה.  ↩

  24. בֵּית אַל מַקְדָשׁ: בית המקדש.  ↩

  25. אַל קוּדְשׂ: עיר הקדש, ירושלם.  ↩

  26. חַרָם: מקום הקדש והמסגדים שעל מערת המכפלה נקרא “חרם”. “חרם־א־שריף” נקרא הר הבית שבירושלם, לאמר: המקדש העליון.  ↩

  27. סִידְנָה נֶבִּיא דַהוּד: אדוננו הנביא דוד.  ↩

  28. בִּרְכַּת־אֶ־שֻׂלְטָן: הברכה התחתונה.  ↩

  29. בִּרְכַּת חֲמַם־אֶל־בַּטְרָק: הברכה של מרחץ האב (פטריק). “ברכת חזקיה” בפי ההמון העברי. לפי דעת החוקרים היא ברכת השקדים הנזכרת ביוסיפון.  ↩

  30. שֻׂלַיְמָן אַל חַכִּים: שלמה החכם.  ↩

  31. מִסְגַּד עוֹמָר: המסגד המפאר המכסה על אבן השתיה שבהר־הבית. קוראים לו “קבת־אל־סכרה”, כלומר: כפת־הסלע או קפול־השתיה. הכליף עומר טהר את מקום המסגד; עבדול־מלך הקים את הבנין בשנת 688; אל־מאמון בדק ותקן אותו בשנת 931; חוסין, בן השלטן חכם, פאר אותו בעבודת עץ משכללה. נקר־אל־דין והשלטנים: שלימן, מחמוד ועבדול־עזיז הוסיפו לפאר את המסגד. הצלבנים בנו מזבח על אבן השתיה וצפו אותו, אבל צלח־אל־דין הרס את המזבח וגלה שוב את פני האבן כמו שהיא, בהוסיפו במסגד עבודה במרמר וארגמנתים יקרים. בשנת 1016 נהרס חלק מן הבנין ע"י רעידת אדמה. אחר זה הוקבעה במסגד המוזאיקא היקרה. הגזרה היא מעורבת מסבת ידי הכובשים השונים ששלטו בה, אבל הגזרה העקרית היא סרצינית מפני שהערבים השתמשו אז בבנאים ביצנציים טרם שיצרו אדרכליות משלהם.  ↩

  32. מַסַבִּי: מחרוזת ענברים או אלמוגים קטנים שבידי המחמדים.  ↩

  33. שֵׁיךְ אִבְּלִיס: השטן.  ↩

  34. תַּבּוּן: כירה.  ↩

  35. חַמְרָה: פתוחי חמר אדום מכתתים, שברי רעפים או כלי חרס מהדקים הדק היטב.  ↩

  36. חַצִ'ידָה: הקציר.  ↩

  37. מֻלַּבָּס: סוכריות. תוך אגוזים ושקדים מלבש בקרום סוכר, “מלובש”.  ↩

  38. קַלְעַתְּ גֻ'נְדָל: דרומית מזרחית לרגלי הר חרמון. שמועה בפי הערבים ששם נקבר נמרד והאלהים ארר את המקום הזה ומנע ממנו טל שמים לעולמים.  ↩

  39. עַבַּיָּה אוֹ עַבַּה: אדרת משמשת לערבי כבגד חצוני, היא בגדו בקיץ ובחורף שאינה יורדה מכתפיו עולמית. משמשת גם לשמיכה כי בה הוא מתעטף בלילה. אולי זהו “העבוט” שבתורה “השב תשב לו את העבוט בבא השמש ושכב בשמלתו”.  ↩

  40. אֶפֶנְדִי: תאר לבן עליה.  ↩

  41. בִּשֶׂם אַלְלָה: בשם אלהים.  ↩

  42. זֶפֶה: הליכה־בסך וחינגא בשעת החופה.  ↩

  43. זַרַלוּתְּ, זַרַרִיתְּ: סלסולי קולות של הנשים המלוות את הכלה תחת חפתה.  ↩

  44. דֻּסְתֻּרְכּוּם: “ברשותכם” “התכבדו” אמצעי לגרש באמרה זו את הרוחות.  ↩


מֻעַלַּקָתְּ

מאת

אלתר לוין

1

לֹא בְאַנְדָלוּזְיָה, בְּחֶמְדַּת אַלְקַהִירָה,

בְנָפוֹת פְּרָת וּבָצְרָה, הַקִּרְיָה הַבַּגְדָּדִית –

בְּנוֹף הַשּׁמֶשׁ דִּקְלֵי הוֹד מִתַּמְּרִים,

שָׁמָּה עַל אָבְנָיִם אֶלֶף לֵילוֹת לַיְלָה

יָשְבָה גִּ’ן2 בַּת מֶלֶךְ וַתִּבְנֶה רָמוֹת לָהּ

אַרְמוֹן הָאֲגָדָה!

בְּאָהֳלֵי מִדְבָּר רָחוֹק, בְּלֵב עֲרָב הַחַרְסִית,

בִּדְבִיר מַאֲמִינִים חוֹלְמִים, הַנִגֶּ’ד3 וְחִגָּ’ז4;

שָׁמָּה לִבְרַק זִיוִים, עַל צַלְעֵי אֶבֶן פְּלָאִית,

בִּלְבַב הַקַעְבָּה5, שָׁם, תְּלוּיִם מֻעַלַקָתְּ:

וְהֵם מְגִלּוֹת קְדוּמִים כְּתוּבוֹת מֵימֵי זָהָב

בּידֵי בְחִיר מְשׁוֹרְרִים, רוֹזֵן הַמַּחֲשָׁבָה

וְהֵם מַחֲרֹזֶת פְּנִינִים, שִׁירוֹת אֶ-סֶּמוּתְּ6

אֲשֶׁר לִגְדָל פַּיטָנִים!

נִצְחִי כּכּוֹכָבִים תְּלוּיֵי שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת,

כּקֶשֶׁת אַרְגְּוָנִית בַּשַׁחַק אַחֲרֵי גָשֶׁם –

כָּכָה תְּלוּיִם רָמָה הַמֻּעַלַּקָתְּ,

תּוֹרַת לֵב וְנֶפֶשׁ, דִּמְיוֹן וְחֶזְיוֹנוֹת

כְּתוּבוֹת זָהָב טָהוֹר עַל מִשְׁחַר קִיר הַקַּעְבָּה,

כָּכָה הֵמָּה תְּלוּיִם…

אָז בְּרַחֲבֵי בָתָה, לִפְנֵי בֹא מֻחַמָּד

לֹא הָיָה נָבִיא אֶחָד, אָז נְבִיאִים רַבִּים

מִלְאוּ אֶת עֲרָב, עֲרָב הַמְּאֻשּׁרֶת;

כָּל נָבִיא חוֹזֶה, מְשׁוֹרֵר חוֹלֵם מַרְאוֹת

פָּנָה אֶל עִיר מַכֶּה7, מִקְדַּשׁ רוֹאִים גְּדוֹלִים

לָחֹק עַל הַקַּעְבָּה לוּחוֹת שִׁיר וְחָזוֹן,

תּוֹרָה לִבְנֵי צִיָּה וְשָׂרִיד לָדוֹר אַחֲרוֹן!

הָיָה מֶלֶךְ פַּיְטָן זֶה אִמְרוּ אַל-קָיְס8

אַלּוּף גִּבּוֹרֵי כַּנְדָּה9, נְגִיד שִׁבְטֵי אַלְלָה;

הָיָה מֶלֶךְ פַּיְטָן, אוֹהֵב שִׁיר וּסְיָחוֹת

אֲשֶׁר הָגְלָה בִּפְקוּדַת אָבִיו הוֹגֵ’יר

לִנְטֹר צֹאן עֲדָרִים, תַּחַת לִשְׁגוֹת

בְּאַהֲבָה וִיפֵהפִיּוֹת…

תַּחַת שְׁמֵי עֲרָב בִּרְעוֹתוֹ צֹאן וְחָזוֹן

בְּצֵל הַתֹּמֶר יוֹמָם, בִּיגוֹן הַסַּהַר לַיְלָה,

בִּשְׁקִיעַת רַחֲמִים וְרוּדָה זֶה אִמְרוּ אַל-קָיְס

גִּלָּה מַחְצַב הָרִים, מֶנּוּ פְנִינִים גְּדוֹלִים

נַפְשׁוֹ חָצְבָה לָהּ;

שָׁמָּה גִּלָּה דְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם יַטְבִּיעוּ

שִׁגָּיוֹן רָם בֶּעָיִן, בַּלֵּב וְעַל הַשָּׂפָה;

שָׁמָּה אֵל לוֹ נִרְאֶה, אֵל הַסּוֹד וּדְמָמָה

וְתַחַת אֶבְרוֹת נֶשֶׁר, עָלָיו גַפּוֹ הָדָה,

נִגְלֶה לוֹ מִמְרוֹמִים מַלְאַךְ גַבְרִיאֵל.

לֹא בְּקִידוֹת סְתוּמוֹת, בִּתְנוּעַת פֶּה וְלָשׁוֹן

הֶעֱרִיץ אֶת הָאֵלִים; פֻּלְחַן אִמְרוּ נִגְלֶה:

בִּשְׂחוֹק הַבָּתָה, עֶדְרֵי צֹאן וּגְמַלִּים

וַעֲרִיפֵי דֶקֶל!..

תַּחַת גַּפּוֹת זִּקִּים, מִבְּעַד לְמִפְרָשֵׂימוֹ,

שְׁטוּחֵי שְׁחָקִים דּוֹלְקִים בְּשַׁחַר מֻקְדַּם זִיוִים;

בְּחֹם וְאֵשׁ וְשָׁרָב, בְּצָהֳרֵי יוֹם זִלְעָפוֹת,

בְּצוּף אַוְרִירִים רַכִּים, מַלְאֲכֵי עוֹנַת עִשּׁה10;

מוּל פְּנֵי דָם וְלַהַב, שְׁעַת מַגְרֶבְּ11 גְּדוֹלָה

בְּהוֹלִידָה שַׂרְפֵי אוּרִים, שׁוֹקְעֵי עֵבֶר יָם,

מִבְּעַד צַמְּרוֹת תְּמָרִים הַמְּכַסִים שֶׁמֶשׁ מֵתָה –

נִגְלֶה פֻלְחַן אִמְרוּ!

בִּתְהוֹמוֹת לֵיל כַּאֲשֶׁר עָנָן דּוֹלֵק סַהַר,

יִבְהַר, יבְהַר לוֹ, יִתְמוֹגֵג תַּחַת רַגְלָיו

וְסַהַר גִּבּוֹר הָלְאָה, מָעְלָה, בְּכֶסֶף מָלֵא

קוֹנֶה דַרְכּוֹ מוּל מִשְׁעוֹל הַחֶלְבּוֹנִים;

בַּמָּרוֹם יַפְקִיד חֵילוֹ, לִגְיוֹנֵי הַכּוֹכָבִים

אֲשֶׁר פִּיהֶם סוֹד וְעֵינָם עֵין זְמָרַגְדִּים

רְבֲבוֹת גְּוָנֵי נֹגַהּ מִשְׁתַּבְּרִים בָּם כִּפְצָצוֹת;

בִּתְהוֹמוֹת לֵיל כַּאֲשֶׁר גָּנְחָה לָהּ הַנָּאקָה

גִנּוּח אַחֲרוֹן, בִּנְפֹל אָחוֹר רוֹכְבָהּ,

קַשְׂקַשֵׂי שְׁפִיפוֹן בְּאִישון הִתְרַחָבוּ

וַתְּרַשְׁרֵשׁ לָשׁוֹן שְׁסוּעָה דֶרֶךְ אִבְקַת-אַפָּהּ

לֶאֶרוֹב לַגְּמַלִּיָּה, לִשּׁךְ לָהּ בְּאַרְסָהּ;

כַּאֲשֶׁר חוֹל הַּמִדְבָּר יְפַרְפֵּר, יִזְדַעְזֵעַ

מֵרַעְמַת הֵד הַלְבִיאָה מֵינִיקָה אֶת גּוּרֶיהָ

וְרוֹבֶה צַיִד גִּבּוֹר שָׁוְא לוֹ כוֹנֵן חִצָּיו

מוּל נַעֲמִית הַמְּפֻנָּקָה, הִתְחַמְּקָה וַתֵּעָלֵם;

כַּאֲשֶׁר צָלְלָה נַהֲמַת סְיָחָה בְּרַחֲבֵי הָעֲרָבָה

בְּפַרְשֵׁז צֵל הַכִּדוֹן, מִשְׁעַן פָּרָשׁ אַמִּיץ

פּוֹשֵׁט גְּדוּד וְשָׁלָל עָלָיו סוֹכֵךְ לַיְלָה,

עָלָיו סוֹכֵךְ נָבִיא, כִּי רַחֲמָיו עוֹרֵר גִּבּוֹר

לְבָרֵךְ, הַצְלַח יָדָיו בְּמִשְׁלַח חֵיל הָרַזּוּ12;

בְּצֶאֱלֵי לֵיל, כַּאֲשֶׁר נֶטֶש דְּרָכִים

סוֹפג טָל וּרְטוּבה תִּמּוֹרַת הַתִּפְאֶרֶת,

חֲרִישִׁי נוֹטֵף הֲדָס וַחֲשָׁאִי יִפְרַח

רֹתֶם זָהָב, שׁוֹלֵחַ בְּשָׂמָיו רָחוֹק

לְאַפּי עֲדִינוֹת רוֹכְבוֹת אֲשֶׁר מְצִלּוֹת רַבּוֹת

לִגְמַלֵּיהֶן וְלָהֵן רַק בַּעַל אֶחָד…

אָז בְּרִקְמַת לַיְלָה עַל לַחֲשֶׁה וּרְחָשֶׁיהָ

זֶה אִמְרוּ אַל-קָיְס אָז מִזְבֵּח בָּנָה,

עָשׂוּי אַבְנֵי גָזִית בַּמִּדְבָּר הִתְעַרְעֵרוּ

וְאֶת חֶלְבּוֹ, לִבּו עָלָיו הִקְרִיב אִמְרוּ!

אָז, בְּאֶצְבַּע פְּלָאית עַל נֵבֶל רַחֲשֵׁי רָזִים,

בּעֲלוֹת הַלֵּב בָּאֵשׁ וְהַחֵלֶב לוֹ מְטַפְטֵף,

אָסַף אִמְרוּ פְּנִינֵי נַפְשׁוֹ נוֹפְלִים

וַיַּחֲרוֹז בָּם מִזְמוֹרִים, שִׁירוֹת יְמוֹת קְדוּמִים,

וְהֵם מֻעַלַּקָתְּ!..

בִּלְבַב הַצִּיָּה, בְּצֵל כַּנְפֵי רַחֲמִים,

הֶגְיוֹנוֹ נָשָׂא, רָאָה חִידוֹת וּפִתְרוֹנִים:

עַל מְעוֹרֵי שַׁחַק, מְצוּקֵי אֶרֶץ, לִגְיוֹנֵי צִבְאוֹתֵיהֶם,

חַי וְעוֹף וְצֶמַח וְלֵילוֹת בָּתָה,

זַהֲרוּרֵי שַׁחַר עִם זִהְיוֹנֵי שְׁקִיעָה,

צֶאֱלֵי נָאוֹת, נָפוֹת בְּרוּכֵי אַלְלָה,

זְנִים וּזְרָדִים, זַנְגְּבִיל, נֵרְדְּ, קִנָּמוֹן,

חֲלֵב הַנָּאקוֹת, דְּבַש הַתֹּמֶר, אֶשְׁכּוֹלוֹת יַתְּרִבְּ

וְדַלַּת רֹאשׁ הַסְּיָחָה…

עַל עַנְתָּר וְזֻלַּיְקָה13, יֹפִי, גַּעְגּוּעִים,

עַל פִּגְעֵי אַהֲבָה עַזָּה, אִשָׁהּ, תַּעֲנוּגֶיהָּ,

גַּחֲלי עֵינֵי חוּרוֹת14, פִּלַגְשִׁים מְדֻשּׁנוֹת אֹהֶל,

עֲשַׁן נַרְגִּילָה, עַמוּדֵי אֵד הַקַּהֲוֶה

מִתְאַבְּכִים בְּחוּטֵי חָזוֹן, אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת;

עַל יֵינוֹת נֶשֶׂף מְקַטְרֵי הַמַּחֲשָׁבָה,

חֲלוֹמוֹת זָהָב וַאֲגָדוֹת לָאֲלָפִים,

מַכְאֹבֵי לֵב וּפְרִידָה וְרָזוֹן אֲשֶׁר נָפַל

בְּמַשְׁמַנֵי עֶשּׁרִיָּה15

עַל גִּבּוֹר יָחִיד, אוּד נֵצֶר רָמִים,

עַל נֵבֶל אַחֲרוֹן, שְׁרִיד מִזְמוֹר קַדְמוֹן,

עַל הַנָּקָם מוֹרֶשֶׁת דּוֹרֵי דוֹרוֹת,

בְּגִידַת רֵעַ וְכָזָב בִּבְנֵי אָדָם,

כִּשְׁלוֹן מֶלֶךְ, תַּחַת רַגְלָיו נִמְעַד

כִּסְאוֹ, נָפַל גַּם שַׁרְבִיטוֹ;

עַל עֲרָב, עַל זֹהַר, עַל אַלְקַמָה פַיְטָנֶיהָ16,

עַל כָּרֶן וְקָנַפְּרָה17 שׁוֹדְדֵי אָרְחוֹתֶיהָ;

עַל עֲרָב, אֵלִים רַבִּים לָהּ

לִפְנֵי בֹא רַסּוּל18 שָׁדַד רִבְצָם,

אַלּוּף לְרֹאשָׁם שָׁם: אֵל אֶחָד, כַּבִּיר!..

עַל עֲרָבים,

נִיבָם שִׁיר, לְבָבָם רֶגֶשׁ וְרוּחָם הָאֱמוּנָה –

שָׁר לוֹ אִמְרוּ אַלּוּף גִּבּוֹרֵי כַנְדָּה,

שָׁר לוֹ אִמְרוּ מֶלֶךְ אָצִיל, פַּיְטָן

שִׁירֵי קֶסֶת גְּדוֹלָה, שְׁפוּכַת זָהָב טָהוֹר

וְהֵם מֻעַלַּקָתְּ!

בְּלֵיל הַנָבִיא בֶּן אֳרָחוֹת, נִין מַאֲמִינִים גְּדוֹלִים,

עַל דַּבְּשׁוֹת גְּמַלָּיו לְעֻמַּת דְּבִיר כִּי יָנוּד

בִּנְתִיבוֹת הַחִגַּ’ז;

בְּלֵיל הַנָבִיא כַּאֲשֶׁר סַהַר כִּצְמִיד כֶּסֶף חָצוּי,

כְּקֶשֶׁת דְּרוּכָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ כּוֹנֵן וִיפַלֵּחַ

בְּכִכַּר הָעֲרָבָה

רִבֹּאוֹת תַּלְמֵי אוֹרָה בְתִלֵּי חוֹל כַּסֹּלֶת;

בְּלֵיל הַנָּבִיא, בֶּן אֳרָחוֹת, נִין מַאֲמִינִים גְּדוֹלִים

יִפְנֶה מוּל קֳדָשָׁיו מוּל מַכֶּה שֶׁבַּמִּדְבָּר –

אָז בַּחֲזוֹן הַבָּתָה צְלִילִים כִּי יֶחֱדָרוּ

בָּאֹהָלִים, אֶל כָּל רָמָה, בְּאֶשְׁנַבֵּי כָּל שִׂבִּיל19

אֲשֶׁר יֲערִיצֵם סוֹד עֲרָבִי, בְּרָזָיו יַעֲלִיפֵם,

יַעֲלִיפֵמוֹ שִׁבְטֵי הָעֻרְבָּן20: אִבֶּן רָשִׁיד וְאִבֶּן סָעִיד

גַּם עֶגֶּלַתְּ וּבְנֵי עַבַּדִּיֶּה, גַּם גַּ’הַלִין וְתָאַבְּנֶה,

טַיַּהָא, טָרַבִּין, דֻּלָּמִי וְקָאבְּנֶה21,

עֲלֵיהֶם הִפְקִיד אַלְלָה, עַל לַהֲקוֹת נֶבִּיא הִפְקִיד

מֶלֶךְ פַּיְטָן, אַדִּיר וּבְיָדוֹ אוֹחֵז

רֹמַח אֵימים, בּוֹ תִשְׂחָק

זְרוֹעַ נָשִׂיא, אַלּוּף לְזוֹרְקֵי כִידוֹן,

אַלּוּף פָּרָשִׁים הַשָּׂם לְבַדוֹ מֶתֶג מִדְבָּר וּצְמִידֵי פִשְׁתִּים

בְּפִיּוֹת הָאֲצִילוּת וְעַל צַוָּארָן;

בְּיָדוֹ אוֹחֵז נֵבֶל, בּוֹ תִשְׂחָק זְרוֹעַ

עַל מֵיתְרֵי זָהָב, רִקְמוּם שִׁבְטֵי מִדְבָּר

בְּשַׂעֲרוֹת הַפִּלַּגְשִׁים, מִנִּימֵי לִבּוֹתֵיהֶם –

אָז בְּלֵיל הַנָבִיא, בַּחֲזוֹן הַבָּתָה מַרְאוֹת כִּי יְגָּלוּ,

שִׁירָה כִי תִשּׁמַע, לֹא הִשְׁבִּית אֵל בַּמִּדְבָּר,

הִטְבִּיעָה עַל הַקַּעְבָּה וּמַעְיָנָהּ בְּלֵב שֵׁבֶט

חַי בְּנִבְלוֹ, חַרְבּוֹ וְנִקְמוֹתָיו!

הִיא הַשּׁירָה! שִׁירַת מֶלֶךְ יוֹרֵד, הוּא אַלְקָיְס

נִגְזַל כֵּס וְכֶתֶר כִּסֵא אָבִיו הוֹגֵ’יר

נָפַל לִפְנֵי בְנֵי אַסְעָד!..

הִיא הַשּׁירָה! נְגִינוֹתֶיהָ הָלְמוּ

מְצוּדַת אַבְּלָק אַלְפַרְדְּ22, אַרְמוֹן הָאַלְמָוֶת

לְבֶן עֲדָיָה, נְגִיד שִׁרְיוֹנוֹת כַּנְדָּה,

שָׁמָה מֶלֶךְ פַּיְטָן, שָׁם מוֹעֲדוֹ בָּחַר

וְעַל אֶבְרוֹת נִשְׁרֵי צִיָּה אֶת זְמִירוֹתָיו שָׁלַח:

מֻעַלַּקָתְּ, הַמַשָׂא בָעֲרָב!..


  1. מֻעַלַּקָתְּ: התלוים. שירים מפרסמים, שבעה במספר, שעל פי האגדה תלוים היו בשערי הקעבה שבמכה לזכרון אלמות למשורריהם. חמד א־ראויא הנחיל לשירים הללו את השם הזה. הראשון לבעלי המעלקת הוא המלך הפיטן אמרו אל־קיס, ידידו של שמואל בן עדיה. הנותרים הם המשוררים: תרפה, זהיר, לביד, עמר בן־קולתם, ענתרה ואל־חרית בן חיליזה.  ↩

  2. גִּ‘ן, גַּ’ן: פֵיָה המתוכת בין מלאכים ובין בני אדם. רוח רעה שחמדה את המקומות השוממים ומשחקת בבני אדם.  ↩

  3. נִגֶּ'ד: חבל מחבלי ארץ ערב.  ↩

  4. חִגַּ'ז: חבל הקדש שבערב. בו נמצאות הערים הקדושות מכה ומדינה.  ↩

  5. הַקַּעְבָּה: בנין קטן מרובע הנמצא בתוך המסגד הגדול שבמכה ששם האבן השחורה הקדושה להערבים מימות קדומים. המחמדים פונים בתפלתם מול הקעבה.  ↩

  6. אֶ־סֶמוּתְּ: פנינים, כנוי לשירי המעלקת.  ↩

  7. מַכֶּה: העיר היותר מפורסמת בערב, בחבל החג'ז. עיר מולדת הנביא מחמד. עיר הקדש למחמדים. דת האשלם מצוה על כל משלמיני לבקר, לפחות פעם אחת בחייו, את מכה.  ↩

  8. אִמְרוּ אַל־קָיְס: המלך־הפיטן הראשון לבעלי המעלקת. הוא ובתו הנד מצאו מפלט ומנוחה במצודת בן־עדיה.  ↩

  9. כַּנְדָה: שבט משבטי בני ערב.  ↩

  10. עִשֶׁה: עונת התפלה בלילה, שעה אחרי צאת הכוכבים.  ↩

  11. מַגְרֶבְּ: עונת התפלה של בין הערבים, עם שקיעת החמה.  ↩

  12. רַזּוּ: שלל, שלל הגדודים היוצאים לחמוס עוברי דרך או אהלים שלוים, את צאנם ואת גמליהם.  ↩

  13. עַנְתָּר וְזֻלַּיְקָה: שמות אוהב ואהובה.  ↩

  14. חוּרוֹת: העדינות העתידות למאמינים בעולם הבא.  ↩

  15. עֶשַּׁרִיָּה: כנוי לנאקה, לגמלית, מפני שהיא עושה מהלך עשרה ימים ביום אחד. “עשיריה”. תוארים רבים לבכרה קלה: הג‘ין, נוק, עשריה, חמם־אל־ריח וכו’.  ↩

  16. זֹהַר, אַלְקַמָה: ממשוררי ערב הגדולים.  ↩

  17. כָּרֶן, קָנַפְּרָה: שודדים גדולים בערב בימות קדומים שקנו שם בתולדה.  ↩

  18. רַסֻּל: שליח ממרום, שליח אלהים. כנוי למחמד.  ↩

  19. שִׂבִּיל: בנין קטן שאצל המעין להשקות ממנו עוברי דרכים. “שביל”.  ↩

  20. עֻרְבָּן: בני ערב, ערבים.  ↩

  21. אִבֶּן רָשִׁיד וכו' וְקָאַבְּנֶה: שמות שבטים גדולים משבטי הערב.  ↩

  22. אַבְּלָק אַלְפַרְד: מצודת בן עדיה בערב.  ↩


לֵילוֹת הַדָּרוֹם

מאת

אלתר לוין

אִתִּי, אִתִּי אֶל הַדָּרוֹם, אֶל הַדָּרוֹם תָּבוֹא,

נֶגְבָּה, נֶגְבָּה, אֶל הַנָּפוֹת בְּרוּכֵי אֵל וְאָדָם,

מְקוֹם שָׁם שְׁפוּכָה בִרְכַּת אַלְלָה אַלְפֵי, אַלְפֵי שָׁנִים

וַחֲסָדָיו, שֶׁלֹּא תַּמּוּ, יָרְדוּ עַל הֶהָרִים!

אִתִּי, אִתִּי אֶל הַדָּרוֹם לְרָמַת מַמְרֵא נַעֲלֶה,

אֶל הַגֶּ’בֶּל1, חֶבֶל רַחֲמִים, רֻכְסֵי אוֹ וּנְגֹהוֹת,

אֶל הַגֶּ’בֶּל, זְבוּל הַחוֹלְמִים, מִקְדַּשׁ שְׁמֵי הַנְּבוּאָה,

אֶל הַגֶּ’בֶּל שָׁמָּה הִשְׁאִיר אֵל לִפְלֵטַת אֶרֶץ

מִן הֶעָבַר וּסְגֻלּוֹתָיו, שִׁירַת שׁוֹכְנֵי הָרִים:

לְבָבוֹת טְהוֹרִים רוּחַ טָהוֹר, הֶגְיוֹנֵי לֵב וָנָפֶשׁ;

שָׁם עוֹד נִשְׁאַר רֹאשׁ לֶחָזוֹן, לַפִּיוּט גַּם שְׂפָתָיִם,

רֹמַח קַדְמוֹן לַבֶּדֶוִי, לַפָּרָשׁ כְּבוֹד אֲצִ’ילוֹת! 2

נֶגְבָּה, נֶגְבָּה אֶל הָאֵלִים, אֵלֵי הָרִים גֵּאִים,

נְפִילֵי מָרוֹם אֲשֶׁר בִּכְּרוּ הָרִים עַל הָרְקִיעִים

וְעַל הָרֵי חֶבְרוֹן, שַעֲרֵי דָּרוֹם, הָיוּ לְמָגִינִּים.

אֶל הַדָּרוֹם, אֶל לֵילוֹתָיו! לֵילוֹת מִזְרָח חוֹלֵם

הֶאָח! מַה בְהִירִים וַעֲמוּקִים לֵילוֹת רָוִים, נוּגִים,

שְׁקוּפֵי בְדֹלַח, שְׁפוּכֵי כֶסֶף, שְׁקוּעֵי טְהוֹר עַרְפַּלִים,

לֵילוֹת תַּמְרוּק, לֵיל הנְדּוּיִן, לֵילוֹת לוֹטָס נוֹדֵף,

סְפוּגֵי וְרָדִים זוֹלְפִים עֶדְנָה, לֵילוֹת חֶלְקַת צַוָּאר,

צַוַאר רַעֲיָה בַּת מְלָכִים, טְעוּנַת חֵן סִמְלָקִים;

לֵילוֹת הָרִים! כַּמָּה אֶחֱלֹם, אֶחֱלֹם בְּלִי הֲפוּגוֹת,

תַּחַת צִלְּכֶם, יְלִיד מִסְתּוֹרִין, צָמְחוּ לִי כְנָפָיִם,

גַּפּוֹת שִׁירָה, גַּם קַלִילוֹת לִטְּפוּ -– וַיְכַסּוּנִי!

לֵילוֹת כֶּסֶא עַל הַגֶּ’בֶּל, הוֹ מִי בָּרָא אֶתְכֶם?

אֵיזֶה שֻׁלְטָן עֲלֵיכֶם פָּקַד, הִפְקִיד שֵׁיךְ פַּיְטָנִי?

בָּכֶם כִּי רַבּוּ הָאֲגָדוֹת עַל מִסְפַּר הַכּוֹכָבִים,

אוֹצְרוֹת, אוֹצְרוֹת רָזֵי קְדוּמִים, שִׁגְיוֹנוֹת, אִדִּילִיּוֹת!

לֵיל הַדָּרוֹם! דְּמֵי הָאָבוֹת פּוֹרְצִים בְּךָ בְּגָאוֹן,

בְּךָ כִּי יַעַבְרוּ אַלְפֵי דוֹרוֹת, דּוֹרוֹת רָז וּנְבוּאָה

וְלִי צְלִיל עַתִּיק, לִי יִתְגַנֵב, מַכֶּה גָל בְּרַחֲמָיו!..

בֶּן הֶהָרִים! קוּם סַפֵּרָה, קוּם דַּבֵּר דָּבָר,

גַּלֵּה טְמִירִין, סִתְרֵי נֶשֶׁף, רָזֵי לֵילוֹת דָּרוֹם!


לָטַשׁ מַאֲדִים עֵין עֲנָבִים מוּל אַיַּלְתּוֹ נֹגַהּ,

צְלִילֵי פַעֲמוֹן לְצַוְּארֵי גְמַלִּים מְרַוִּים לֵב אֳרָחוֹת,

שִׁיר בַּגְדָּדִי3 בְּלִוְיַת חָלִיל חוֹדֵר תּוֹךְ עֲמָקִים

וְעִם לוּגְמַת קַהֲוֶה וְנַרְגִּילָה עַל מַחְצֶלֶת קָנִים

מִשְׁתַּטֵּחַ, פֶּתַח אָהֳלוֹ, הַפַּיְטָן עַבְּדוּל קָדִיר.


נָגְהֵי סַהַר, סְפוּגֵי חָזוֹן, גְּנוּזִים וּמִתְגַּלִים

מֵהָר לְהָר, מִגַיְא לְגַיְא יוֹרְדִים וּמִתְהַלְכִים

בְּנַחֲלֵי בַתּוֹת וּבַסְּלָעִים נִמְלָטִים וּמִתְחַמְּקִים.

קוֹל לִי, קוֹל לִי! לַחַש לַיְלָה דוֹפֵק בְּמֶרְחַבְיָהּ,

סוֹד יָרֵחַ, נִיב כּוֹכָבִים, שַׁלְוַת אֶרֶץ רַבָּה!

עַבּדוּל קָדִיר, שֵׁיךְ הַגַּ’בְּעָה4, מְשׁוֹרֵר בְּחַסְדֵי הָרִים

בְּלִבּוֹ נוֹשֵׂא רַחֲשֵׁי זָהָב בְּלֵיל קַיְצָנִי הָגָה,

פְּאֵר יְכַהֵן, שֵׁיךְ הַגַּ’בְּעָה בְּשִׁלְטוֹן טֶבַע אַדִּיר

עִם הַרמוֹנוֹ וַעֲדָרָיו, זֵיתָיו, אֲצִ’ילוֹתָיו:

מַכְלְדִיֶּה, כְּחֶלֶה, קְוֶשֶׁה, טְוֶסֶה וְעִגְ’לֶפֶה5

סוּסֵי יַחַס, בְּנֵי עֲרָב, כֻּלָם הֵם אִמְשַׂלְשָׂל! 6

שֵׁיךְ הַגַּ’בְּעָה, עַבְּדוּל קָדִיר, מַשְׁחִיל לוֹ חֲרוּזִים

בָּם נִשְׁמָתוֹ מִתְבַּדְלַחַת, תְּלוּיָה בְשׁוּלֵיהֶם,

שִׂיחַ קְרָבוֹת, שְׁבָטִים עוֹלִים, בָּנִים מְאֻשָּׁרִים:

בְּנֵי עֲטִיָּה, שַׁמַר וּסְחוּר, רַוַּלֶה וַעֲנַזֶה.7..

הָרֵי חֶבְרוֹן, שַׂדְמוֹת גֶּ’בֶּל, שׂוֹמְעִים וּמַחֲרִישִׁים,

צְנִיף טַל כֶּסֶף בְּרָאשֵׁימוֹ נוֹצֵץ כַּכּוֹכָבִים

וְאֵד חִוַרְיָן נוֹדֵף חָלָב, סְפוּג הַצֹאן וּמִרְעֶה

חוֹבֵק, נוֹשֵׁק צַלְעוֹתֵיהֶם, מִדַּדֶּה תַעֲלֻמָּה;

וְרוּחַ אֶרֶץ בַּת קְדוּמִים, עֲרִיפִים בִּכְנָפֶיהָ,

בָּאָה, טָסָה מִן הַדָּרוֹם, בָּאָה מִבְאֵר שָׁבַע,

אֲשֶׁר חָמְדָה לָהּ זַלְזַלִּים, סִתְרָהּ בֵּין עֲנָפִים,

שָׂמָה שְׁכֶנְתָּהּ עַל הָרְכָסִים, בְּשִׁפְעַת הָאַלוֹנִים,

האוֹמֶרֶת: יַעַר הָרִי! אֲהַבְתִּיךָ, נִצַּחְתָּנִי!

מִפְּנֵי זַעֲמִי לֹא תָמוּטָה, תִּשְׂחָק לִמְשׁוּבָתִי!..

שֵׁיךְ הַגַּ’בְּעָה, עַל מַחְצַלְתּוֹ, רוֹאֶה מַרְאוֹת דָּרוֹם

גַּם אָנֹכִי לְעֻמָּתוֹ, עַל שֵׁן סֶלַע לִי בָחַרְתִּי,

אֶחֱלֹם דָּרוֹם וַאֲגָדוֹת, אֶחֱלֹם מַשָׂא שִׁבְטֵי נֶגֶב,

יַלְדֵי גֶּ’בֶּל וְגַבְנוּנִים אֲשֶׁר נוֹטֵף עוֹד דַּם אָבוֹת

בְּעוֹרְקֵיהֶם וּבַזּרוֹע וּבְלִבָּם גָּמְלָה גְבוּרָה,

שִׁירָה רַבָּה, כְּבוֹד אֹרֵחַ, אַלְלָה וַחֲלוֹמוֹת!..

עַבְּדוּל קָדִיר! הֵן בֵּינֵינוּ יֶשְׁנוֹ פַת וָמֶלַח8

לָכֵן נֶאֱמָן בְּךָ לְבָבִי, אַתָּה, אַתָּה סֵיף הַלֵילוֹת!

תַּחַת שִׁפְעַת שְׁמֵי חֲצוֹת, תַּחַת מַחֲסֶה צֵל כּידוֹנְךָ

לִי מְנוּחָה, לִי דוּמִיָּה, לִי אַלּוֹנַי עַל הָרָאמוֹת,

פִּנָּה שִׁירִית וּבוֹדֵדָה, סוֹדִית וּמִסְתוֹרִית!..

מֻשְׂלֶם! 9 שַׁי לִי צוּר שִׁבְתֶּך, שַׁי לִי דְמִי הַלֵּילוֹת,

אֲשֶׁר תָּמִיד רְסִיסֵיהֶם דּוֹמְעִים, דּוֹמְעִים בְּלִי הֲפוּגוֹת

טַלְלֵי כֶסֶף וַאֲגָלִים הַמִּתְלַבְּנִים מוּל יָרֵחַ!

גַּם מֻחַמָּד בְּמַסַּע לֵילוֹ10 מִדְּבִיר מַכֶּה11 יְרוּשָׁלַיְמָה

בְּשַׁעֲרֵי דָרוֹם, קִרְיַת אַרְבַּע, בְּכֹתֶל חַרָם12 שָׁם חוֹתמו,

חוֹתַם עָקֵב אֲשֶׁר נִקְבַּע בְּצֶלַע קִיר בְּמִסְגַּד חֶבְרוֹן,

שָׁם הָנָּבִיא הִצִּיג רַגְלוֹ, דֶּרֶךְ לַעֲלוֹת הַשָׁמַיְמָה,

דֶּרֶך שָׁמָּה עָלוּ מָרוֹם אַוְלִיָּה וְאַמְבִּיָה!.. 13

הַס, עֲמִיתִי! אורוֹת סַהַר בּוֹרְחִים, בּוֹרְחִים, נֶעֱלָמִים,

אוֹרוֹ יִכְהֶה, אוּלָם זִיווֹ עוֹד מִתְמַלֵּא צַעַר יֹפִי,

יְגוֹן הַפְּרִידָה, גַּעְגּוּעִים, הַלְמוּת לֵבָב וְתַנְחוּמִים,

כָּאֲהוּבָה הַחוֹלֶמֶת בְּשִׂפְתוֹתֶיהָ מִתְרוֹצֶצֶת

גַּם הַתְּנוּמָה, גַּם הַנְּשִׁיקָה, כֻּלָּהּ תַעֲרֹג לִגְאֻלָּתָהּ! – –

עַבְּדוּל קָדִיר! פֹּה בָרָאמָה נַפְשִׁי שָׁמְרָה נָשֶׁף

כִּי נוֹטֵר אָנִי, מָגֵן נֶגֶב, בִּכְתֵפַי שְׁפוּדֵי סַהַר,

מֵגִּיף דַּלְתוֹת הֵיכַל אַרְצִי, דַּלְתוֹת אוֹרָה הַבּוֹקֵעַ,

כַּסְפֵּי הָרִים, צִיץ הַגֶּ’בֶּל, שִׁירַת לֵילוֹת דָּרוֹם!


  1. גֶּ‘בֶּל: הר, כנוי מיוחד לרמת חברון. את שלשלות הרי יהודה ואפרים מחלק הערבי לרמות: א. ג’בל כליל (רמת חברון); ב. ג‘בל אל־קודש (רמת ירושלם); ג. ג’בל נבלוס (רמת שכם); מלבד זה יש ג‘בל לִבְנַן (הר הלבנון) וכו’.  ↩

  2. אֲצִ'ילוֹת: סוסות אצילות בנות יחס ומולדת גזע אציל.  ↩

  3. בַּגְדָדִי: שיר אהבה, שיר־השירים.  ↩

  4. גַּ'בְּעַה: כפר הררי שבסביבות חברון.  ↩

  5. מַכְלְדִיֶּה וכו‘ וְעִגְ’לֶפֶה: שמות משפחות סוסים מפורסמים בני גזע טהור ויחסן בערב. “מכלדיה” על שם סוסו של הכליף כלד, סוס אמיץ שנעשה אב למשפחת מכלדיה.  ↩

  6. אִמְשַׂלְשָׂל: שלשלת היוחסין.  ↩

  7. בְּנֵי עֲטִיָּה וכו' וְעֲנַזֶה: שמות שבטים משבטי בני ערב.  ↩

  8. יֶשְׁנוֹ פַת וָמֶלַח: חזקה שכל מי שטעם פת ומלח עם הערבי יחד – שוב זה איננו נוגע בו כבר לרעה. זהו מעין כריתת ברית, “עֵיש וּמַלְח”.  ↩

  9. מֻשְׂלֶם: כנוי למשלמיני, למחזיק בדת מחמד.  ↩

  10. מֻחַמָד בְּמַסַּע לֵילוֹ: לפי האגדה עלה מוחמד בתעופה ממכה ירושלימה. מירושלים התרומם לשבעת הרקיעים ומשם שוב למכה. במעופו עבר על חברון ובכתל המסגד שעל מערת המכפלה נגעה רגלו. עוד היום הראו לי חותם עקב בקיר המסגד אשר לימין האולם, בפרוזדור הקטן שבין קבר עשו והמסגד הגדול.  ↩

  11. מַכֶּה: העיר היותר מפורסמת בערב, בחבל החג'ז. עיר מולדת הנביא מחמד. עיר הקדש למחמדים. דת האשלם מצוה על כל משלמיני לבקר, לפחות פעם אחת בחייו, את מכה.  ↩

  12. חַרָם: מקום הקדש והמסגדים שעל מערת המכפלה נקרא “חרם”. “חרם־א־שריף” נקרא הר הבית שבירושלם, לאמר: המקדש העליון.  ↩

  13. אַוְלִיָּה וְאַנְבִּיָּה: קדושים ונביאים. בדבור מתחלפת לפעמים הנ‘ במ’.  ↩

שִׁגְיוֹנוֹת

מאת

אלתר לוין


בַּרְקָאִי

מאת

אלתר לוין

…וְרַעַשׁ חֲרִישִׁי יִשָּׁמַע

וְשָׁב וְהָיָה לְשֶּׁקֶט:

הוּא גַל שִׁלֹחַ הָרוֹעֵד

מִנְּשִׁיקַת קֶרֶן סַהַר

עוֹלֶה מֵעֵבֶר הָר,

עוֹלֶה מִן הַמִּזְרָח,

מְטַפֵּס הָלְאָה, הָלְאָה

לִמְרוֹם הַמּוֹרִיָּה.

כּוֹכָב אַחַר כּוֹכָב,

נֵפֶל רָאמוֹת שְׁחָקִים;

כּוֹכָב אַחַר כּוֹכָב

בְּמוֹתוֹ, בְּהֵאָסְפוֹ

מַפִּיל קֶרֶן מֵתָה

נוֹשֵׂאת צַעַר שְׁלוֹמוֹ

אֶל הֵיכָל וְאֶל דְּבִיר…

הַר צִיּוֹן עָטוּף כֻּלּוֹ

צְעִיף הַזַּהֲרוּרִים,

זָהֳרֵי לֵיל הַכֶּסֶא:

צְעִיף שֶׁל אִשָּׁה רַכָּה

יוֹשֶׁבֶת בַּמִּסְתָּרִים

וּמְחַכָּה בְּכִלְיוֹן נֶפֶשׁ

לְאִישָׁהּ גְּאוֹן אֲנָשִׁים

אֲשֶׁר מֵעֵבֶר יָם…

אוֹרוֹת יוֹצְאִים לָשּׁוּט

עַל פְּנֵי יַם אֲבָנִים,

בָּתֵּי הוֹד, מִגְדָּלִים

לוֹבְשֵׁי צִיץ, קִפּוּלִים,

מִסְגָּדִים וְגַ’מִעוֹת,

קְשָׁתוֹת בְּנוֹת אַלְהַמְבְּרָה

עִם גִּזְרָה מַעֲרָבִית,

בִּנְיַן רוֹמִי, גֹּתִּי;

הֵיכַל אֲדַרְכָּלִי,

מִבְצְרֵי טוּר­-מַלְכָּא

עִם שָׂרִיד עִבְרִי עַתִּיק,

שָׂפוּן בָּאַשְׁמַנִּים,

מֵצִיץ עִם כּוֹכָבִים;

טִירוֹת, טוּרֵי עֹפֶל

צָצִים כַּצִּקְלֹפִּים,

נִרְאִים מוּל יָרֵחַ

כְּרֹמַח דַק וְאָרוּךְ,

נִרְאִים וּמִתְנַשְּׂאִים

מִסָּבִיב עַל הֶהָרִים

בְּהַר יְרוּשָלָיִם…

אֲוִירוּת רָז וּפִיּוּט

הֲרַת רִשְׁרוּשׁ תּוּגָה,

מְהוּלָה בְדִמְעוֹת טַל

מְפַזֶּרֶת גַּעְגּוּעִים!

כְּמֶשִׁי טָהוֹר, טָהוֹר,

כְּמֶשִׁי הִנְדוּן רַךְ

אֵין כָּל שֶׁמֶץ שַׁעַטְנֵז–

חוֹפֵף אֶת צַוָּארְךָ

צַפְרִיר סוֹד, מִסְתּוֹרִי

וּמְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה…

אוֹרוֹת הָיוּ:

הָיוּ אוֹרוֹת כֶּסֶף,

אוֹר סַהֲרוּרֵי נֶשֶׁף,

אוֹר כּוֹכָבִים רוֹזְנִים;

כּוֹכָב דּוֹלֵק, דּוֹלֵק,

מְפוֹצֵץ הַשָּׁמַיִם,

מַבְעִיר הַבְּעֵרָה;

אוֹרוֹת הָיוּ:

אוֹר לֵיל כֶּסֶף אָצִיל,

עַתָּה נוֹטֶה לִכְבּוֹת,

לִפּוֹל בַּמַּעֲרָכָה

עִם אוֹר חָזָק, גִּבּוֹר,

גָּדוֹל וּמְנַצֵּחַ…

קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵך,

שׁוֹפַר הַקְּרָבוֹת;

קוֹל הַשֶּׂכְוִי מַרְעִים,

קוֹל שַׂר צְבָא הָאוּרִים

מְאַסֵּף אֶל הַמַּחֲנוֹת.

דִּמְדּוּמֵי אוֹר וָאוֹר,

חַרְבֵּי אֵשׁ וָאֵשׁ,

הָכֵן אִישׁ מוּל אָחִיו

יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה…

וְהִנֵּה אוֹר הַלַּיְלָה

חָגַר שְׁאֵרִית אוֹנוֹ,

מֵעִיז מַחֲנוֹת קְרָנָיו,

נְפוּצֵי שְׂדוֹת אֳפָקִים;

נִדְמֶה, הַתּוֹלָעַת,

גֻּמְרַת-לַיְלָה שָׁמָּה,

יוֹצֵאת מִמַּחֲבֹאִים,

זוֹרְקָה זֵקִּי אִשָּׁהּ,

זוֹרְקָה הִיא בְכֹח

זֵקִּי כָנָף גּוְֹעִים;

וְהִנֵּה אוֹר הַלַּיְלָה

קָשַׁר קְרָב הָאוּרִים,

מִלְחֶמֶת דָּם וְיֵאוּשׁ,

נִלְחָם בְּחֵץ אַחֲרוֹן,

מִסְתָּעֵר בְּכָל זְיָנָיו:

לְרֶגַע בְּהִיר הַמַּרְאֶה,

לְרֶגַע מַבְהִיק עֹז,

סִמָּנֵי גִבּוֹר נוֹפֵל–

עַד אוֹר שַׁחַר נָצַח!

כְּגִבּוֹר מָלֵא רַחֲמִים,

רַחֲמֵי כוֹבֵשׁ אָצִיל,

אוֹר הַשַּׁחַר נוֹטֵל,

נוֹטֵל אֶת הַחֶרֶב,

חֶרֶב אוֹר הַמְּנֻצָּח

וּמוֹסְרָה לוֹ בְכָבוֹד,

בְּכָבוֹד אֶל הַנּוֹפֵל;

בְּשִׂפְתֵי כוֹבֵשׁ נָדִיב

מִתְחַנֵּן הַמְּנַצֵּחַ:

"לָמָּה לִשְׁפֹּךְ דָּמִים?

"לָמָּה לִשְׁפּוֹךְ חִנָּם

"דָּמֵינוּ דְמֵי הַלֵּב?

"רֵד!

"הִנֵּה תּוֹרְךְ בָּא גַם אַתָּה

"כַּכּוֹכָבִים וְכַסַּהַר

"יָרְדוּ יַחְדָּו מִן הַבָּמָּה

"בְּלִי כָל שְׁפִיכַת דַּם;

"רֵד!

"הִנֵּה תּוֹרְךָ בָּא גַם אַתָּה

"כְּתוֹר הַנּוֹטְרִים נוֹצְרֵי לָיִל

"יוֹרְדִים, יוֹרְדִים אֶל מִטָּתָם

“עִם דִּמְדּוּמֵי אוֹר!”

נָצַח אוֹר הַשַּׁחַר

עַל אָחִיו בָּמִּלְחָמָה

וַיְהִי לְאוֹר הֶחָלוּץ

הָרָץ לִפְנֵי הַבֹּקֶר:

הָאוֹר, הָאוֹר הַגָּדוֹל!

בָּא, הוּא בָא הָאוֹר

וַהֲלִיכוֹת זַעַם לוֹ:

בְּמַפַּץ דָּכְיֵי אֵשׁ

נוֹפְלִים כַּחֲזִיזִים,

כָּכָה הֵם מִתְפַּלְּצִים

שַׁעֲרֵי זִיק וּפְלָדוֹת,

דְּלָתוֹת צִפּוּיֵי זָהָב…

פַּנּוּ דֶרֶךְ, דָּרֶךְ!

לְמֶלֶךְ עַז וְגִבּוֹר,

לְמֶלֶךְ גְּדָל הָאוּרִים!

הִנֵּה בָא הַמֶּלֶךְ,

לְפָנָיו מַחֲנֶה עָצוּם:

הֲמוֹן דִּינוּר הֶהָמוֹן,

לוֹבֵשׁ שִׁרְיוֹן לַהַב,

שִׁרְיוֹן הַלַּפִּידִים,

זוֹרֵק רִבֹּאוֹת זִקִּים,

לִגְיוֹנֵי הַנִּצּוֹצּוֹת

אֶל מוּל פְּנֵי הֶהָרִים,

שׁוֹלְחָם עַל פְּנֵי חוּצוֹת

וְאוֹמֵר לַקַּרְנָיִם:

פִּשְׁטוּ נָא בִגְדוּד,

פִּשְּׁטוּ כְאַוַּת נֶפֶשׁ

וְשִׁפְכוּ הַמֶּמְשָׁלָה

כִּי לָכֶם הָאָרֶץ…

יְחִי הַמֶּלֶךְ!

בָּרוּךְ בֹּקֶר בּוֹאוֹ

גַּם יִחְיוּ הַחַיָּלִים,

פָּרָשִׁים שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ

בְּקַשְׁתָּם וְרָמְחֵיהֶם

וּבְרוּכָה כָל הַכְּבוּדָה

הַהוֹלֶכֶת אִתָּם!

הִנֵּה הִיא לִפְנֵיכֶם

אַדְמַת, אַדְמַת קָדְשִׁי

וּפָתְחָה פֶה לְשָׁלוֹם

וַתֹּאמַר: בָּרוּךְ, בָּרוּךְ!

בְּרוּכִים אוֹרְחֵי שְחָקִים

רוֹזְנִים גַּם הוֹד מַלְכוּת!

וְאָצְלָה קֶרֶן מַלְכִּי,

מֵהוֹדָהּ וּמִגָּדְלָהּ

עַל רַחֲבֵי, רַחֲבֵי אַרְצִי!..

יוֹצְאִים בְּנֵי הָאָרֶץ

לִפְגִישָׁה נֶהֱדָרָה,

שָׁרִים בְּמַקְהֵלָה

שִׁיר קַבָּלַת פָּנִים

לְמֶלֶךְ בָּא-מֶרְחַקִּים.

יוֹצְאִים הַצִּפֳּרִים

בְּמַשַּׁק זִיו כְנָפָיִם:

יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אַנְקוֹר,

אִתָּם גַּם הַסְּנוּנִית

גַּם הַחֲסִידָה בָאָה,

בָּאָה גַם דּוּכִיפַת;

תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה,

קוֹרֵא, נֵץ, וּבֶן-נֵץ

וְעוֹרְבִים מִן הֶהָרִים.

יוֹצְאִים הַצִּפֳּרִים

בְּמַשַּׁק זִיו כְּנָפָיִם:

מַשְׁלִים הַמַּקְהֵלָה

צִפּוֹר הַצִּפֳּרִים

מֶלֶךְ עָדִין, אָצִיל,

קוֹלִבְּרִי יוֹנֵק דְּבָשׁ.

בֵּין הַיּוֹצְאִים מוֹלְכָה

בְּגַפּוֹתֶיהָ שְׁחוֹרוֹת

רַכּוֹת כַּפִּלּוּסִין,

נַעֲמִית מִן הַמִּדְבָּר.

יוֹצְאִים קוֹמְמִיּוּת

מַחֲנֵה הַזַּרְזִירִים,

שְׂלָוִים, שְׂרַקְרָקִים,

סִבְּכִי וְשִׂכָּלִית,

אִתָּם הָעֶפְרוֹנִי.

יוֹצְאִים בְּהַכְנָעָה

קוֹפְצֵי הָרַגְלַיִם,

פַּרְפָּר וזוֹחֶלֶת,

זוֹחֵל וְחִפּוּשִׁית,

אַרְבֶּה וְגַם גָּזָם.

הוֹלְכִים גַּם אִלָּנוֹת:

יוֹצֵא גַם הַתָּמָר,

יוֹצֵא גַם הַשָּׁקֵד

אִתָּם הַתְּאֵנָה;

יוֹצְאוֹת זְהָבִיוֹת,

גַּפְנֵי מְרוֹם הָרִים,

עֲצֵי חֲרוּב וְתוּתִּים,

צְלָף וְקִקָּיוֹן.

יוֹצְאִים גַּם אֲרָזִים

אַלּוֹת וְאַלּוֹנִים

עֲצֵי לוּז וְעַרְמוֹן,

בְּרוֹשׁ וְאֶקַלִּפְּטוּס.

גַּם הַלִּבְנָה יוֹצֵאת,

בַּיּוֹצְאִים גַּם הַתִּרְזָה,

הַשִּׁטָּה גַם הַשִּׁקְמָה

וְכָל אִלָּנֵי סְרָק.

אַחֲרֵיהֶם יוֹצֵא הָמוֹן:

מַחֲנֵה קָמָה, דְּשָׁאִים,

חֵילוֹת קָמָה זְקוּפִים

מְרִימֵי הָרְמָחִים.

לִפְנֵי הָאִלָּנוֹת

יוֹצְאִים מַחֲנֵה פְרָחִים

לְבוּשֵׁי מִכְלַל יֹפִי,

יְלָדִים הוֹלְכֵי רֹאשׁ:

מִפֶּרֶג הַחֻצְפָּנִית

עַד תּוּמַת חֲנִינִיָּה,

מִקְּצִיעוֹת זוֹלְפוֹת תַּמְרוּק

וְעַד כָּל בְּנוֹת הַשָּׂדֶה.

בֵּינֵיהֶם גַּם הָאִירִיס,

הַכַּרְכֹּם וְהַסְּתָוִית,

קַרְנְפוֹל וְצַלְבָּנִית,

שׁוֹשָׁן כְּלִיל-הֶהָרִים;

אַחֲרֵיהֶם גַּם הָרֹתֶם,

צְבִי תַמְרוּקֵי מִזְרָח,

שׁוֹפֵךְ רֵיחוֹת פַּנַּג',

מַטְבִּיעַ בָּשְׂמֵי הֲדָס,

מְעַטֵּשׁ עִזֵּי שָׁרוֹן…

אִישׁ לֹא נִפְקָד:

גַּם הָאֵזוֹב

יְרַק הַכֵּפִים

בֵּין הַבָּאִים.

כְּלוּם חֲסֵרִים?

רַק הַיָּחִיד:

רֹאשׁ הַמַּטֶּה,

זְקַן הַשֵּׁבֶט,

שֵׁיךְ הָאִלָּן–

עֵץ הַזָּיִת!

רַק הַזָּקֵן

שָׂב הַיָּמִים

נִשְׁאָר בָּית.

גַּם הַזָּקֵן

שֶלֹּא חָדַל

לִמְרוֹת שָנָיו

אֶת הַשֶּׁמֶן

עֲסִיס עֲצָמָיו

מִן אֲנָשִׁים;

גַּם הַזָּקֵן

בְּקֶרֶב בֵּיתוֹ

אֶת בִּרְכָתוֹ,

צְקוּן הַבְּרָכָה,

שָׁלֹחַ יִשְׁלַח

מוּל הַבָּאִים!..

עָבֹר עָבְרָה קַבָּלַת פָּנִים

לְהוֹד הַמֶּלֶךְ וְלִצְבָאוֹ.

הִנֵּה יָצָא צְבָא הַמֶּלֶךְ,

יָצָא שׂוּחַ עַל הָאָרֶץ;

הִנֵּה פָגְשׁוּ הַנְּפִילִים,

יוֹרְדֵי שְׁחָקִים, הַחַיָּלִים

אֶת הַיָּפוֹת בְּנוֹת הָאָרֶץ

וּכְיַעֲקֹב אֶת רְחֵלְתּוֹ

בְּלִי נְטִילַת כָּל רְשׁוּת,

כָּכָה נָשַׁק צְבָא הַמֶּלֶךְ

אֶת הַטְּלָלִים, אֶגְלֵי טְלָלִים,

הָעֲלָמוֹת, בְּנוֹת הָאָרֶץ–

נָשֹׁק נָשְׁקוּ גַם חָבָקוּ…

צְבָא הַמֶּלֶךְ דִבֵּר רַכּוֹת

אֶל הַטְּלָלִים בְּנוֹת הָאָרֶץ:

"הֲלֹא יְדַעְתֶּן אַחְיוֹתֵינוּ

"אֲשֶׁר קָרָה, אֲשֶׁר הָיָה:

"הֲלֹא אָבִינוּ אֶת אֲבִיכֶן

"נָצַח וּבְחַסְדֵי כוֹבֵשׁ

"אֶת הַחֶרֶב הַמְּנֻצָּחָה

"לַאֲבִיכֶן, אָבִינוּ מָסַר

"לְמַעַן יֵלֵךְ לוֹ לְשָׁלוֹם…

"אֲבִיכֶן נֻצָּח!

"וְעַתָּה אַתֶּן,

"לָמָּה תֵשֵׁבְנָה פֹה גַלְמוּדוֹת?

"תֵּשֵׁבְנָה נוֹזְלוֹת, זוֹלְפוֹת דֶּמַע

"עַד הֵאָפֵס מִיץ חַיֵּיכֶן?

"אִתָּנוּ בָּנוֹת!

"אֶל מַלְכֵּנוּ!

"אֶל מַלְכֵּנוּ, מֶלֶךְ חָבִיב,

"מֶלֶךְ נֶחְמָד, חוֹבֵב בָּנוֹת,

"בְּנוֹת הַמַּיִם, אֶת הַטְּלָלִים

“וְחוֹמֵד אוֹתָן כָּל הַיָּמִים!..”


חֶרְמוֹנִים

מאת

אלתר לוין

שֵׂיבַת זֹקֶן, כְּפוֹר עוֹלָמִים,

לִבְנַת שֶׁלֶג, כַּדּוּר קֹר;

לֹבֶן נוֹרָא, סֵמֶל מָוֶת,

חֹרֶף, חֹרֶף, חֹרֶף דּוֹר.


שֶׁלֶג שְׂנִירִים רֳאִי לַכּוֹכָב,

נֹגַהּ נִבְעָת שָׁם בַּלֵּיל;

קוֹנָם עָלָיו כָּל עֵץ, עֵשֶׂב,

צִמְחֵי עֵמֶק, צִיצֵי תֵּל.


אָדָם, חַוָּה עֵת גֹּרָשׁוּ

מֵעֵדֶן יָה בְּזַעַם אֵל,

בַּאֲשַׁם יְפִי תַפּוּחַ אֶחָד

כַּאֲשֶׁר כָּעַס כַּבִּיר, אֵל–


קִלֵּל אוֹתָם בְּכִלְיוֹן מָוֶת,

אֶת הָאָדָם בַּעֲמַל נִיר,

אֶת הָאִשָּׁה בְהֵרָיוֹן–

עָשָׂה, חוֹלֵל רֻכְסֵי שְׂנִיר.


שָׁם בָּצָּפוֹן, שָׁם זְרָקָם,

גַּם מֵאֵלֶּה רָחוֹק שָׁם:

לְזִכְרוֹן מָוֶת אוֹתָם הֶעֱמִיד,

לְהָרֵי נֵצַח אוֹתָם שָׂם.


חוֹלֵל שְׂנִירִים, הֵם הַדְּמָעוֹת

שָׁלַח אֵלִי הַרְטֵב נִיר:

שֶנִּקְרָשׁוּ, הִתְקַרָרוּ

מֵאַף עֶלְיוֹן יוֹצֵר שְׂנִיר.


שֶׁאָז בָּכָה עַל הָאָדָם

אֲשֶׁר אָבַד נֵצַח חִישׁ:

אֶת הַנֵּצַח, הָעוֹלָמִי,

חַיֵּי מַעֲלָה אָבַד אִישׁ!


כָּכָה עוֹמְדִים הֵם עֲנָקִים,

נְפִילֵי שֶׁלֶג לִשְׁמֵי אוֹר;

דִּמְעוֹת מָרוֹם הֵם הַשְּׂנִירִים

שֶׁנִּקְפָּאוּ מִדּוֹר דּוֹר.


בָּעֲלָטָה וּבַלֵּילוֹת

לְאוֹר יָרֵחַ מֻכְסַף סוֹד:

אָז בְּרַק פֶּלִי הֵם מַבְרִיקִים

בְּרַק הַשַּׂגִּיא, בְּרַק הַהוֹד!


נוֹרָא הוֹדָם, עֵת בִּרְעָדָה,

בִּפְקוּדַת שְׁחָקִים וּבְעוֹד

שְׁלוּחֵי עֶלְיוֹן בָּם יָשִׂימוּ

אֶת הַדְּמָעוֹת, אֶת הַנֹּאד.


נֹאד הַדְּמָעוֹת הַמִּתְמַלֵּא

מֵחֵטְא חָדָשׁ, חֵטְא הַדּוֹרוֹת,

עֵת הָאָדָם נִגְרַשׁ שֵׁנִית

מִן הָעֵדֶן רַב הָאוֹרוֹת.


יַעַמְדוּ שְׂנִירִים לְעוֹלָמִים,

רֻכְסֵי שְׁלָגִים, שְׂנִירֵי עַד;

כָּכָה יַעַמְדוּ רַבּוֹת, רַבּוֹת

עַד כִּי יְבֻלַּע מָוֶת, עַד–


כִּי יְבֻלָּע מָוֶת וְנֵצַח

יָשׁוּב אָז אֶל עוֹלָם זֶה

וְאֵל צְבָאוֹת יָגִיל רְנָנָה,

יְרַחֵף שְׂחוֹק עַל שְׂפַת פֶּה.


עֵת יִשְׂחָקָה יְשֻׁנֶּה תֵבֵל,

יְשֻׁנֶּה אָדָם, יְשֻׁנֶּה חָי:

אָז הָאָדָם יַשִּׂיג חָזוֹן,

אָז גָּם יַשִּׂיג אֶת אֲדֹנָי!


אָז מִגְּאוֹנוֹ הֵם, יִמַּסּוּ,

יִמַּס, יִגָּר כְּפוֹר הַשְּׂנִיר;

זֶרֶם אַחַר זֶרֶם יִזָּל,

סְלָעִים יַרְעִישׁ, אַבְנֵי גִיר!


זְרָמִים אֵלֶּה הֵם יִשְׂטֹפוּ

מִן הָאָרֶץ כָּל רִשְׁעָה,

כָּל הֶחָמָס, כָּל הַכֶּסֶל–

וּמָלְאָה אֶרֶץ אַךְ דֵּעָה!


זְרָמִים אֵלֶּה כִי יִשְׁטֹפוּ

לְטַהֵר אֶרֶץ, תֵּבֵל, עָם:

דִּמְעוֹת גִּיל הֵם אַף יִתְגַּלְגָּלוּ

אֶל הַנֵּצַח, אֶל הַיָּם!



נְשָׁפִים כִּי יַכְסִיפוּ

מאת

אלתר לוין

בָּא הַנָּשֶׁף.

עוֹנַת שַׁלְוָה קְדוֹשָׁה עַל הֶהָרִים,

סְפוּגֵי אוֹר הַלְּבָנָה.

חֲזוֹנֵי רַחֲמִים, לַיְלָה וְגַעְגּוּעָיו,

לִי נָפְלוּ שָׁלָל בְּמֶרְחַבְיָהּ.

הִכְסִיף נָשֶׁף!

כּוֹכָב בּוֹדֵד לָטַף בְּמֶבָּטוֹ

כָּל הַטֶּבַע אֶל לִבּוֹ, אֶל לְבָבוֹ…

שָׁתְקָה אֶרֶץ, נָדַמּוּ צִבְאוֹתֶיהָ,

הָשְׁלַךְ הָס בַּחֲלָלָהּ;

אִלְּמִים הַמֶּרְחַקִּים, שְׁמִירַת סוֹד לַשָּׂפָה

נְחֻשְׁתַּיִם אֶל הַפֶּה;

לְאֹזֶן לֵילִי כִי יְגֻנַּב הֵד הַלּוֹט הַנָּסוּךְ,

רָזֵי לַיְלָה שׁוֹתֵק…

שׁוֹפַעַת הַמַּחֲשָׁבָה, עוֹבֵר לֵב עַל גְּדוֹתָיו,

שׁוֹטֵף חָזוֹן אַחֲרֵי חָזוֹן;

חוֹלְמִים הָעֵינַיִם, דְּבוּקִים כְּמַגְנֵטִים

אֶל מַרְאוֹת אֶרֶץ וְחִידָתָהּ…

בָּאָה שְׁעַת הַהִמְנוֹן, צָנְחוּ הָאַבִּירִים,

עֵין הִיּוּלִי לַסְּפִירוֹת וְלַחוּגוֹת;

מִתְעַלְּפִים הַכּוֹכָבִים, נוֹפְלִים אִישׁ עַל אָחִיו

לְמִתְקֵי סִמְפֹּנְיָא, מַנְגִּינַת לֵיל פִּזְמוֹנִים,

זוֹ שִׁירַת הַמַּזָּרוֹת!..

שֶׁפִי יֵלֵךְ לַיְלָה,

הָלֹךְ וּמְשׁוֹרֵר

שִׁירַת עֶרֶשׂ חַמָּה…

הוֹרִיד זַלְזַל רֹאשׁו, אֲמִיר הַזַּלְזַלִּים,

שֶׁל בְּרוֹשׁ יָחִיד, נוּגֶה

גִּזְרַת בַּת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה לוֹ–

יֵבְךְּ בְּדִמְעוֹת טָל…

צַמְּרוֹת בְּרוֹשׁ צָנוּעַ,

נָעוֹת רַק שִׂפְתוֹתָיו קוֹלוֹ בַל יִשָּׁמַע,

פּוֹרְשִׂים כַּפּוֹת רַחֲמִים

מוּל כּוֹכְבֵי הַנֶּחָמָה…

צְלִיל חֲרִישִׁי:

תֹּמֶר עַרְעָר, גָּבוֹהַּ עַל גָּבוֹהַּ,

עֵר בַּלַּיְלָה, שׁוֹמֵע הֶמְיַת אָדָם

צַעֲרוֹ וּמַכְאֹבָיו–

בּוֹכֶה, מִתְאַנֵּחַ…

הִכְסִיפוּ הָרִים!

נִימֵי כֶסֶף שְׁזוּרִים עַל הָרְכָסִים,

וִילוֹן לָבָן עִם קַשְׂקַשֵּׂי כֶסֶף

פָּרוּשׂ עַל גַּבְנוּנִים.

בּוֹלְטוֹת רָמוֹת, עוֹלוֹת, יוֹרְדוֹת,

קַו הַשְּׁפִיפוֹן בֵּינָן וְלָאֳפָקִים;

עֵין גִּבְעוֹלֵי זַיִת,

שְׁטוּפֵי שֵׂיבָה וְאַבְקַת נְחֹשֶת-קָלָל,

לְרָמוֹת הַמֶּרְחַקִּים.

הוֹלְכִים הַשָּׁמַיִם, רָוִים וּמִתְעַמְּקִים,

הִתְעַמֵּק וְהִתְכַּחֵל,

אֵין עֲרוֹך לִתְכֶלְתָּם כְּמוֹ לְכוֹכְבֵיהֶם…

שָׁפַתְנִי מַלְכוּת!

מִתּוֹךְ דּוּמִיַּת כְּשָׁפִים

מַשַּׁק הוֹמֶה קוֹרֵא לִי מִמָּרוֹם,

נֶשֶׁר לַיְלָה טָס וַיִּקָּחֵנִי

לְהַמְרִיאֵנִי אֵלָיו.

רוֹמְזָה אֶרֶץ בְּמַרְאוֹת לְהָטֶיהָ,

מֵאַלְפֵי פִנוֹתֵיהֶם פִּלְאֵי אֶרֶץ!

עוֹלִים צְלָלִים, דַקִּים כַּכִּידוֹנִים,

מְמַלְלִים בָּעֲלָטָה;

עוֹלִים מִקִּבְרֵיהֶם שְׂרִידֵי עוֹלָם עַתִּיק,

עוֹלִים וְנִצָּבִים…

הָשְׁלָךְ הָס!

חֲצוֹת לֵיל קַיִץ, נוֹדֵף וּמְשַׁכֵּר,

יוֹצֵר תַּעֲלֻמָּה,

מִתְחַבֵּק עַל צַוָּארִי,

מְרַוֶּה עֵין דִּמְיוֹנִי…

מִסָּבִיב לִי הָאָרֶץ, כָּל הָאָרֶץ

נִשְׁקֶפֶת בִּיפִי חַסְדָּהּ,

בְּהוֹדָהּ וּבְחָסְנָהּ,

נוֹפֶפֶת עֲלֵי נִבְלָהּ…

עֵין הַנֶּשֶׁר, חוֹדֵר הָאֳפָקִים,

גִּלָּה לִי הַתְּמוּנָה:

כְּבַד שָׁטוּחַ בּוֹ אָמָן קַדְמוֹן, קְלָסִי

בְּמִכְחוֹל שׁוֹטֵף וְרַבְגוֹנִי

הֵפִיחַ כָּל נִשְׁמָתוֹ–

תֵּרָאֶה כָל הָאָרֶץ!

עָלֶיהָ, מֵעֲבָרִים, פְּרוּשִׂים כָּבוֹד

הָרִים, הָרֵי-הָרִים, שָׁם אַדִּיר אֲדֹנָי!

חֻבְּרוּ לָהּ הֶהָרִים

בְּרַתּוּקוֹת כֶּסֶף לֵילוֹת; דָּבְקוּ הָאַדִּירִים,

נִדְמוּ לְצִי כַבִּיר יֵרְדְּ מִיַּם עַד יָם,

הָשְׁלַךְ בְּלֵיל סַעַר עַל שִׂרְטוֹנֵי חוֹל…

עִם עַרְפַּלִּים רָאשֵׁי הַמִּגְדָּלִים

דָּבְקוּ וַיִּתְמַזְּגוּ

וּזְנַב הַנְּחשֶׁת, זְנַב הַשֶּׂכְוִי

מְבַשֵּׂר זִיו וְזַעַם

וְדֶגֶל אֲוִיר בִּמְרוֹם צָפִית

סוֹבֵב יַם וְצָפוֹן, קֵדְמָה וְהַנֶּגְבָּה

וְחֶרְמֵשׁ עָשׂוּי קָלָל מֵגֵּן עַל מִסְגָּדִים,

סֵמֶל גֶּזַע אָצִיל חוֹלֵם סַהַר–

נִתְקָעִים בִּשְׁבִיל חָלָב עִם הַנָּשֶׁף…

כִּתְנוּדַת שִׁבְטֵי רוֹעִים עַתִּיקֵי הָאֹהָלִים,

כָּכָה הָעַרְפַּלִּים, נִדְמוּ לְמִפְרָשִׂים

צָפִים עַל פְּנֵי יָם אַחֲרֵי שֶׁבֶר צִי…

הִנֵּה עָב קְטַנָּה,

יָתוֹם עוֹלֵל, עַתִּיק שְׁדֵי הַשְּׁחָקִים,

עוֹשֶׂה לוֹ כְנָפָיִם…

מְנוּסָה בֵין הֶעָבִים!

שַׁפְרִירִים חִוְּרִים, גְּנוּזֵי אוֹרֵי נֶשֶׁף,

יָרְדוּ עַל עֲמָקִים, רָבְצוּ עַל הַבְּקָעוֹת,

פָּשְׁטוּ גַם בַּשְּׁפֵלָה

נָחוּ עַל הַיָּם…

מְהַגְּרִים צְבָא עַרְפַּלִּים

סְפוּגֵי זִיוֵי אַהֲבָה, סְפוּגֵי מִטַּת לַיְלָה,

נוֹשְׁקִים מֵי כִנֶּרֶת

מִתְעַלְּסִים בְּצִמְחֵיהֶם, שִׁפְעַת זֵרֵי דַפְנָה,

עוֹבְרִים עַל הַר תָּבוֹר

חוֹבְקִים אֶת הַלְּבָנוֹן,

לוֹטְשִׁים עֵין עֲגָבִים

וּמַכִּים בְּאֶצְבַּע צְרֵידָה

מוּל בַּת מֶלֶךְ, בִּקְעַת יִזְרְעֶאל,

וְנוֹפְלִים עַל חֶרְמוֹנִים…

מְהַגְּרִים צְבָא עַרְפַּלִּים

מִתְפַּתְּלִים עִם הַיַּרְדֵּן, הַזּוֹרֵם לוֹ הֲדוּרִים,

יוֹצֵא סֻבְּכֵי יַעַר,

מְרַחֲפִים עַל נְהָרוֹת, חוֹבְקֵי זְרֹעוֹת עֻזּוֹ,

אֲשֶׁר בָּזְאוּ חֵילוֹ…

הִתְיַצְּבוּ נָא אֵיתָנִים!

יְהוּדָה בַחֲזוֹנָהּ, בַּחֲלוֹמוֹ גַם הַגָּלִיל,

בְּלַחֲשָׁהּ וּבִשְׂחוֹקָהּ שֹׁמְרוֹן הָאֶפְרָתִית:

חֲשָׁאִי אֶפְתַּח מְגִּלַּתְכֶם, מְגִלַּת אֵשׁ וְאוּרִים,

קְלַף הַדּוֹרוֹת הִיא חֲקוּקָה בִּכְתַב עַמִּים

וְגֵאוּת רַבָּה מַלְבִּישֵׁנִי גְוִילְכֶם,

גֵּאוּת רַבָּה!

גֵּא וְעַלִּיז אָטוּשׁ נָא עַל אֶרֶץ,

פֶּרֶק רִאשׁוֹן לַתּוֹלָדָה,

כְּתֹבֶת קַעֲקַע בִּשְׁפוּדֵי לַהַב

עַל לֵב הָאָדָם וְהָעוֹלָם!..

אָטוּשׁ נָא עַל אֶרֶץ, עַל תָּרְנֵי יַם הַכְּסָפִים,

אָנוּד עִם עַרְפַּלִּים,

אֵד הָעֵדֶן, נִשְׁמַת אַף הַנְּבִיאִים

וְאֶצְלֹל בַּחֲזוֹנָהּ!..

מֵעַל צִפּוֹרִי שַׁעֲרֵי אֶרֶץ, מֵעַל

עַמּוּדֵי חֹף קֵסַרְיָה, קִיר חֲרָשֶׁת,

אָטוּשׁ אֶל הַדָּרוֹם וּבֵין חָרְבוֹת

מִבְצָר אַחֲרוֹן, מַסַּדָה הָאַלְמוּתִית,

אָשִׂים זֵרֵי דַפְנָה!

אָטוּשׁ וּמִצַּמְּרוֹת דֶּקֶל גַּבְנוּן,

שָׂרִיד פּוֹרֶה עַל עַפְרוֹת חוֹמָה

בִּתְרוּעָה אַחַת נָפְלָה הִיא וּמַלְכָּהּ

לְּרַגְלֵי כוֹבְשֵׁי כְּנָעַן–

אֶגְזֹל כַּפּוֹת תְּמָרִים:

אֶגְזֹל–וּלְעֶבְרֵי מִזְרָח, מוּל שַׁעַר הַזָּהָב,

בִּתְפִלַּת רַחֲמִים גְּדוֹלָה, עַל מִזְבַּח הֵיכָל,

אַקְרִיב כַּפּוֹת תְּמָרִים!..

עַל נְצִיבִים אֶפְסַע, חָרְבוֹת יְמוֹת זֹהַר,

נְצִיבֵי עָם, לָעַג לְשֵׁן דּוֹרוֹת,

לְחֶרֶב עַמִּים, כַּעֲסָם וְשִׂנְאָתָם;

אָסֹף כִּי אֲסִיפֵם אוֹצְרוֹת שׁוֹכְנֵי עָפָר,

קָמִים מִקִּבְרֵיהֶם, חַיּים וְקַיָּמִים,

חָיוּ בַאֲדָמָה כְעַמָּם עַל הָאָרֶץ,

יָדְעוּ סוֹד הַקִּיּוּם, חֹשֶךְ הָיָה לָמוֹ

כְּסוּת וּמִפְלָט…

קוּמוּ גִנְזֵי עוֹלָם, חֶבְיוֹן עֶרֶשׂ אֱנוֹשׁ!

קוּמִי, עֵדוּת חַיָּה לְמַאֲמִין קַדְמוֹנִיּוֹת:

תַּגְלִיוֹת לָכִישׁ, שְׂפוּנֵי קִרְיַת דָּוִד,

לוּחוֹת שׁוֹמְרוֹן, אַבְנֵי הֵיכַל גָּזֶר,

טְמוּנֵי מוֹאָב, צְפוּנֵי אֲרָם וּפְלֶשֶׁת,

טְמִירֵי תֵל, קְבוּרֵי הַר וָגֶבַע,

תֵּל חֶסִי, תַּעְנָךְ, תֵּל אַל מֻתֶּסֶלֶם,

שְׂרִידֵי עִיר כְּנָעַן!..

קוּמוּ לְיוֹם אַחֲרִית, אַתֶּם שׁוֹכְנֵי עָפָר!

הִנֵּה הִכְסִיף לַיְלָה, אוֹרוּ לֵילוֹתֵיכֶם,

מֵעַתָּה לֹא הַחֹשֶך: הָאוֹר הוּא סוֹד הַקִּיּוּם!

גִּנְזֵי עוֹלָם קַדְמוֹן, חֶבְיוֹן עֶרֶשׂ אֱנוֹשׁ!

מֵעַל לִגְבוּלְכֶם אָעוּף, אָטוּשׁ אֶל הַבָּשָׁן

צוֹפֶה פְנֵי דַמֶּשֶׂק, כִּבּוּשׁ מַלְכִּי;

מֵרָמוֹת גִּלְעָד, זָנְקוּ מֵרֻכְסֵיהֶם

יִפְתָּח, אֵלִיָּהוּ,

אֶגְלֹש אֶל הַכִּכָּר, שׁוֹכֵב מִשְׂתָּרֵעַ

לְרַגְלֵי הָרֵי מוֹאָב…

מֵעַמּוּדֵי בַעֲלָת, אַדִּירִים בַּאֲרָם,

זוֹ פַלְמִירָה, תַּדְמוּר שֶׁבַּמִּדְבָּר,

תַּדְמוּר שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, נִבְנְתָה הָעִיר

לְחֵיל פִּלַּגְשָׁיו מִלְבַד חֵיל הָאָלֶף;

מִגְּבוּלוֹת יָם, בְּרוּכֵי מַעֲרָבָם,

צוֹר וְצִידוֹן, רְכוֹלוֹת עַמִּים רַבִּים

וְעַד קִיר סֶלַע, הַר מוֹרֶשֶׁת אֱדוֹם,

אֶפְנֶה אֶל הַדָּרוֹם, לֶכְתְּךָ הַר סִינָי

וּפָנַי אֶל מִדְיָנִים…

אֶל מִדְיָנִים!… אֶל חוֹלוֹת טְעוּנֵי זָהָב!

אֶל עֲרָבָה, שָׁמָּה כַסְפֵּי סַהַר

בְּאֵין מַפְרִיעַ יִשְׁטְחוּ שָׁטֹחַ;

בִּשְׁבִיל אֳרָחוֹת, מוֹבִילִים אֶל הַקַּעְבָּה,

אֶעֱבוֹר אֶל עֲרָב, עֲרָב הַמְּאֻשֶּׁרֶת:

הַתָּמָר יִגְאֶה שָׁם, הַקַּהֲוֶה וְקִנָּמוֹן,

מַן שָּׁמַיִם נוֹפֵל שָׁם עִם טָל!..

אֶל עֲרָב! עֲרַבְּיָה פֶלִקְסִיָּה,

אֶל עֲרָב! אָחוֹת לָנוּ אֶרֶץ,

סַהַר אֶחָד עָשָׂה שְׁנֵינוּ

לְנוֹדְדֵי הַלָּיְלָה:

עִם רֹמַח קַדְמוֹן סוֹבֵב הָעֲרָבִי

אֶת הָעֲרָבָה;

מְגִלּוֹת קְדוּמִים גַּם בַּיָּד וְגַם בַּלֵּב סוֹבְבִים אֲנַחְנוּ

תֵּבֵל כֻּלָּהּ…

אֶל הַמִּדְבָּר, בִּנְאוֹתָיו וְאֹהָלָיו,

בְּצֵל יְרִיעָה אַחַת, שְׁלָשְׁתָּם שָׁם יִשְׁכֹּנוּ:

סְיָחָה, אָדָם וּמַלְאָךְ מִמְּרוֹמִים…

אֶל הַמִּדְבָּר, מִתְנַכֵּר אֶל הַמַּעֲרָב

מַעֲרַב בְּכִי וּדְמָעוֹת, שָׁמָּה יָבֹא שֶׁמֶשׁ,

מֵעוֹלָם שָׁם לֹא עָלָה…

בֵּין שֵׁבֶט עָמִית, בְּפִיו שִׁיר גִּבּוֹרִים,

עַד דּוֹר עֲשִׂירִי נָקָם נוֹצֵר וְגַם חָסֶד;

בֵּין אֹהֶל רֵעִים, בַּחוּץ תּוֹקֵעַ יָתֵד,

אוֹת לְהוֹלְכֵי דֶרֶךְ כִּי בְרוּכִים בָּאֵי פִתְחוֹ;

בֵּין גֶּזַע אָצִיל, נֵצֶר הַפָּרָשִׁים,

נִיר מֻחַמָּד, צִוָּה אֱלֹהִים

לְהַעֲמִיד שֵׁם לוֹ נֵצַח

כַּאֲשֶׁר צִוָּה לָנוּ–

מֵאֲבַק דְּרָכִים רַבּוֹת וַעֲקַלְקַלּוֹת

אֶרְחַץ כַּפּוֹת רַגְלָי!..

שָׁמָּה חֶרְמֵשׁ סַהַר

מַכְסִיף דַּבְּשׁוֹת גְּמַלִּים; שָׁמָּה אָהֳלֵי קֵדָר

עִם הַרְמוֹנֵי בֶּדֶוִיּוֹת,

אָהֳלֵי שַׂעֲרוֹת עִזִּים וְאַהֲבָה רַבָּה, יוֹקְדָה

רוֹעֲדוֹת עִם אַשְׁמוֹרוֹת

לְקוֹל סַהֲרוֹנֵי צַוָּאר וְהֵד צְלִילֵי זוּגוֹת

אֲשֶׁר לִגְמַלֵּי אֹרַח…

לְאוֹר לְבָנָה מֵתָה, בְּאַמְּצָהּ אֶת הַכַּדּוּר,

מֵאַהֲבָה וּמֵרַחֲמִים,

בִּנְשִׁיקָה גְדוֹלָה, אֲרוּכָה וְאַחֲרוֹנָה–

יִשָּׁמַע סִלְסוּל נוּגֶה כְּמִזְמוֹר לֵיל הַפְּרִידָה

מֵאָחוֹת וַאֲהוּבָה;

לְאוֹר לְבָנָה שׁוֹפֵךְ חָלִיל תּוּגָה

עַל תּוֹפְשֵׂי כִידוֹן, אוֹרְחוֹת הַדְּדָנִים

מְשָׂרְכוֹת לְאוֹר לְבָנָה…

הִכְסִיף נֶשֶׁף

עַל כַּנְפֵי קֶדֶם וְעַל אֶבְרוֹת אֶרֶץ רַבָּה,

צָמְחוּ לִפְנֵי דוֹרוֹת!..

נֶאְפָּד חֲלוֹם קַדְמוֹן!

שָׁפוּנִי חִידוֹת לַיְלָה

וְכוֹכְבֵי נֶשֶׁף סָכוּ

עָלַי, עָלַי בֶן אָדָם…

מַכְסִיפִים הַמִּגְדָּלִים!

אוֹרוֹת סַהַר כִּסּוּ בַעֲרִיפֵיהֶם

סִתְרֵי חַי וִיצִירָה–

פָּתְרוּ לִי הָרָזִים…

אוּלָם בְּתוֹךְ לִבִּי

שָׁם הַחִידָה קְבוּרָה,

שָׁמָּה אֵין פִּתְרוֹנִים…

תֵּן פִּתְרוֹנִים, אַתָּה בֶן החוֹלְמִים!

תֵּן נִיב וּמִלָּה, אִם נָבִיא אָמָן אַתָּה,

תָּאֵר כָּל כִּשְׁפֵיהֶן בַּנֶּשֶׁף כִּי יַכְסִיפוּ

מַרְאוֹת עוֹלַם פְּלָאוֹת! – – –


מְלָכִים

מאת

אלתר לוין

בִּכְרָה קַלָּה טְעוּנָה רֵיחוֹת מִזְרָח

עִם בָּשְׂמֵי קֶדֶם וְנִיחוֹחָיו

בָּאָה מִן הַדָּרוֹם;

בַּת מֶלֶךְ מְקֻשָּׁטָה עֲטוּפַת צְנִיף הַזָּהָב,

תֹּף קַשְׁקַשִּׁים בְּיָדֶיהָ

מִתְקַרָבֶת.

לֶאָן, מַלְכַּת יְמוֹת קְדוּמִים?..

מֵעַרְבוֹת צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בָּאתִי

פְּעָמַי מִן הֶהָרִים;

שְׁלוֹם עֲרָבָה, חֵרוּת הַגְּאֵיוֹנִים

וּדְבַר הָאֵל לָכֶם הֵבֵאתִי!

שׁוּבוּ! שָׁוְא שָׁלְטוּ הָעֲבָדִים

וּשְׁפָחוֹת לוֹבְשׁוֹת צִיץ

שָׁוְא כִי תִפְקֹדנָה עַל הַלְּבָבוֹת.

אֵלָי! וּנְגַעְתֶּם בְּשַׁרְבִיטִי,

קֶשֶׁת הָאַרְגָּמָן הֲדוֹם אֵל מִתְחַדֵּשׁ,

וְאַחֲרַי, מוּל שֶׁמֶשׁ הָעֲרָבָה

וְחֵרוּת הַגְּאֵיוֹנִים–

תּוּבָלוּן!

בְּנוֹת גַּלִּים

מאת

אלתר לוין


על שפת ים יפו

מאת

אלתר לוין

עַל שְׂפַת יַם יָפוֹ / אלתר לוין


לֵיל קֶסֶם וְרַעֲנָן, שָׁקֵט וּמוֹשֵׁךְ הַלָּיִל!

רְקִיעִים כִּכְלוּלַת הַיָּפָה שִׁכְלוּלַת אֲבָנִים יְקָרוֹת

שִׁכְלוּלַת כּוֹכָבִים מַבְרִיקִים, רוֹמְזִים אֲלֵיהֶם הַגַּלִּים

וְגַוַּן הַשַּלְוָה וּתְכֵלֶת, אֶחָד לַיָּם וְשָׁמַיִם,

נִשְׁפַּךְ עַל חוֹלוֹת רֻפָּדוּ וְצַמְּרוֹת הַתְּמָרִים בַּשְּׁפֵלָה,

עַל פַּרְדֵּס מְשַׁכֵּר בְּמוֹרוֹ זְרוּעַ הַכְּסָפִים בַּנָּשֶׁף.

רְוַת יַעֲרוֹת זָהָב וְשִׁטּוֹת, הֲרַת לִבְלוּבֵי מַטָּעִים

תַּעֲטוֹף מִלִּפְנֵי הָאָרֶץ רוּחַ חֲלָקוֹת, מַחֲמָאוֹת…

צָלַל הֵד נֶעְלָם בִּמְתִיקוּת הוּא הֵד הַנְּשִׁיקָה לַזּוּגוֹת

מִתְרַפְּקִים בְּמִטַּת הַחוֹל יוֹקֵד מֵאוֹר וּמֵאַהֲבָה.

לָחַשׁ הַמֶּרְחָב וּפָסַק; אֵין זֹּאת כִּי לָחֲשׁוּ פַיְטָנים

מֻזְמָנִים לְנִשְׁפֵּי הַגַּלִּים וּנְגִינוֹת הַלַּיְלָה בַּחֻפִּים.

דָּכְיֵי יָם אַבִּיר בַּחוֹף, קוֹל-קוֹלוֹת והֵדֵי מִשְׁבָּרִים,

נִשְׁפָּכִים בְּסוּפַת הַחַיִּים וּמֵתִים בְּסוּפָה בַסְּלָעִים!

כִּקְלִפַּת הָאֱגוֹז הַקַּלָּה נִשְׁלָכוֹת וְצָפוֹת הַסִּירוֹת,

חֶפְצָן לְנַתֵּק מֹסֵרוֹת וְאוּלָם חָזְקוּ הַחֲבָלִים,

עַיִן צוֹפִיָּה עֲלֵיהֶם, עֵין מַלָּח שָׁמְרָה לָהּ נֶשֶׁף,

דוֹאֶגֶת בְּאַהֲבָה רַבָּה מַרְגַעְתָּן לִשְׁמֹר מְקוֹמָן.

נִרְאִים הַסְּלָעִים מֵרָחוֹק כִּשְׂנִירִים הַקְּטַנִּים, לְבָנִים

כְּעַמּוּדֵי הַכְּפוֹר הַבּוֹדְדִים בְּמֵימֵי הַצִּיר הַצְּפוֹנִי;

לִחֵךְ אוֹתָם הַקֶּצֶף, הֶחָלָב הַנִּשְׁפַּך כּמַּיִם,

חֲלֵב שְׁדֵי הַיָם הַמֵּינִיק אַלְפֵי דֻלְפַּנִים עֲנָקִים–

וְאוּלַי שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת חוֹרֵק הַיָּם מוּל שָׁמַיִם

הַנָּדִים לְכַעְסוֹ מִמָּרוֹם בִּצְחוֹק וְלַעֲגֵי מָעוֹג;

קִבְּצוּ פָארוּר הַסְּלָעִים, צָנְמוּ פְנֵיהֶם מִזֹּקֶן,

קָפְצָה עֲלֵיהֶם הַשֵּׂיבָה, עָלָה הַמָּוֶת בְּיַרְקָם

נֶהְדַק גֵּוָם ושָׁקוּף, נִרְאוֹת כִּלְיוֹתָיו לַלְּבָנָה

וְכֻלּוֹ כְתֹבֶת קַעֲקַע, חֲקוּק מַאֲכֶלֶת הַסַּהַר,

עָשׂוּי מְלֶאכֶת מִכְמָרוֹת, עֲבוֹדָה שְׁקַעֲרוּרִית בְּתֶלֶף,

קְלָתוֹת לַדָּגָה וּצְדָפִים וְקֵן לְכֹל מוֹצָא הַמָּיִם.

סְלָעִים! מָה אָמוּל גוֹרַלְכֶם מִגּוֹרַל סַלְעֵי הֶהָרִים!

נְשִׁיתֶם מִבְטַח יַבֶּשֶׁת לִהְיוֹתְכֶם טְמוּנְים וּנְצוּרִים

בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה הַחַמָּה, בְּצֶאֱלֵי תְּאֵנָה וָזָיִת;

גֹּורַלְכֶם כְּגֹורַל הַיָּם הַבּוֹכֶה בִיְלָלָה בַּלֵּילוֹת,

נָדְדָה שְׁנָתוֹ מֵעֵינָיו עֵת כֹּל הַכַּדּוּר יִנָּפֵשׁ,

אֲרוּר שָׁמַיִם וְאֶרֶץ לֹא יֶחְדַל מִקַּלֵּל אֶת יוֹמוֹ…

דָּכְיֵי יַם אַבִּיר בַּחוֹף, אֳנִיָּה נִשָּׂאָה בַגַּלִים,

עֹגֶן הִשְׁלִיכָה בַבֹּקֶר וַאֲנָשֶׁיהָ לֹא יָרְדוּ עִם עֶרֶב!

קָשֶׁה לְהַבְדִיל בֵּינָהּ לְבֵין צִלֵּי הַסְּלָעִים הָשְּׁחוֹרִים,

אֶפֶס לְקַרְנֵי חַשְׁמַלָּהּ בּוֹלֵט בְּגָאוֹן הַתֹּרֶן.

דָּכְיֵי יַם אַבִּיר בַּחוֹף, הָאֳנִיָּה חוֹשֶׁבֶת הִשָּׁבֵר,

עוֹלָה וְיוֹרְדָה בַמִּשְׁקָל, רֹאשָהּ וּזְנָבָהּ בַּפֶּלֶס…

נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי אֵלַיִךְ אֳנִיָּה סוֹעֲרָה בַגַּלִּים!

לִי יָקְרוּ הֲמוֹן מִפְרָשַׂיִךְ, תִּפְאֶרֶת הַתֹּרֶן עַל גַּבֵּך

וְאוּלָם לִי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה יָקְרוּ הֲמוֹן אֲנָשָׁיִךְ!

הֲיָדַעַתְּ אֶת מִי אַתּ נוֹשֵׂאת? נוֹשֵׂאת הַבָּנִים וְאָשְׁרָם

הַשָּׁבִים בְּרִנָּה לְאַבָּא אַחֲרֵי גְלוֹתָם מִפָּנָיו,

הַבּוֹחֲרִים לְנַשֵּׁק עֲפָרוֹ מִהְיוֹתָם נְשׁוּקִים מִזָּרִים…

אִם פָּתַח הַיָּם לָךְ דַּרְכּוֹ וְגַלָּיו חָצַבְתְּ לָךְ בְּשָׁלוֹם

אֵין זֹאת, אֳנִיַּת לְבָבִי, כִּי שָׁלַח הָאֵל מִשָּׁמַיִם

שֶׁבָע בְּנוֹת גַּלּים, סִירוֹנִיּוֹת לְהָגֵן עָלַיִךְ בַּיָּם,

שֶׁבָע בְּנוֹת גַּלּים, סִירוֹנִיּוֹת וְכוֹכָב יָחִיד לַקַּבַּרְנִיט!

הִנֵּה יוֹצְאוֹת בַּמַּעְגָּל, יוֹצְאוֹת סִירוֹנִיּוֹת בַּמְּחוֹלוֹת,

רוֹקְדוֹת בְּנוֹת גַּלּים בַּמֶּרְחָק וְיוֹצְאוֹת בְּמָחוֹל עַלּיזוּת,

נִרְאוֹת כְּטוֹבְעוֹת עִם גַּלּים וְשָׁבוֹת וְנִרְאוֹת לַלְּבָנָה,

שָׁבוֹת וְנִרְאוֹת וּמִתְלַחֲשׁוֹת וּמַרְאֵיהֶן רָז וְסוֹד כָּמוּס

וְשִׂיחַ לִפְנֵיהֶן הַכּוֹשְׁפִים: מִי יִתֵּן וְהָיִינוּ כְמוֹהֶם,

מְאֻשְּׁרֵי הַחֹף וְהַקַּרְקָע אַחֲרֵי הֵאָבְקָם עִם גַּלִּים!…

כָּכָה מִתְאַנְחוֹת סְירוֹנִיּות, נֶעְלָמוֹת בְּקֶצֶף הַגַּלּים

וּמִתְעוֹרֵר הַתִּיכוֹן עִם סַהַר וְטוֹעֵן לַלְּבָנָה תַּחֲנוּנְים:

שִׁטְפִינִי בְנַחֲלֵי הַנֹּגַהּ, זַרְעִי זְרָעַיִךְ עַל לִבִּי!

נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַסַּהַר וַיִּלְחַשׁ בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה:

בִּגְלָלְךָ, אֲהוּבִי, כָּל נָגְהִי זָרַעְתִּי בַלֵּילוֹת הַנּוּגִים,

בִּגְלָלְךָ כּוֹכָבִים הַנּוֹפְלִים מִתְגַּעְגִּים לְאַבָּא אֵלֶיךָ,

יוֹרְדִים אֵלֶיךָ בַּלֵּילוֹת מְבִיאֵי הַזִּקִּים מִלְּבָבִי!

לְרַחֲמֵי הַלְּבָנָה מִתְמוֹגֵג הַתִּיכוֹן וּבוֹכֶה מִצַּעַר

עַל יוֹצֵר וּסְדָרָיו חֲמָסוֹ, תּוֹבֵעַ מִמֶּנו הַפֵּשֶׁר:

מַדּוּעַ בֵּינוֹ וְלַסַּהַר מַפְרִיד הַמֶּרְחָב הַגָּדוֹל?

מַדּוּעַ לְיוֹרְדֵי הַיָּם לֹא נִגְלָה חוֹף הַנֶּחָמָה?…

כָּכָה תּוֹבֵעַ הַתִּיכוֹן וְחָפֵץ לְדַבֵּר נִכְבָּדוֹת

וְאוּלָם רַק קִצְפּוֹ מִתְמַלֵּט כִּי קָשֶׁה עָלָיו הַדִּבֵּר!


לברק כוכבים נופלים

מאת

אלתר לוין

לִבְרַק כּוֹכָבִים נוֹפְלִים וְלֵילוֹת סַהַר מִזְרָח,

לְמִקְסַם חֻפֵּי אוֹר וְאִיֵּי מֶרְחָק כְּחֻלִּים,

לְעֵין שָׁמַיִם חוֹלְמִים, פְּנֵיהֶם נֹכַח יָם,

עַל חֻפֵּי תִיכוֹן וּמִפְרָשָׂיו

אָשׁוּט, אָשׁוּט לִי!

אָשׁוּטָה! מִבֶּטֶן הָאֳנִיָּה הוֹמִים לִי גַלְגַּלִים

וְתַחַת גַּלֵּי שֶׁמֶן מַדְגִּים דְּגֵי כֶסֶף,

זוֹ­רֵם מִנְּחִירֵיהֶם מִזְרַק מֵי הַבְּדֹלַח,

שֶׁטֶף קְשָׁתוֹת גְּדוֹלוֹת

נוֹהֵר גַּם אֵלָי!

עֵדָה רַבָּה, לַבְנוּנִית, עִנְוְתָנִית,

עֲדַת קְדוֹשִׁים בְּבַדֵּי חָלָב

כְּעִבְרִי בְּלֵיל הַפְּסָחִים

אוֹ כָרוּךְ בְּתַכְרִיכָיו –

טָסוֹת יוֹנוֹת צַחַר, כַּלּוֹת שַׂר הַמַּיִם,

הוֹמוֹת מִתּוֹךְ הִמְנוֹן.

יוֹנוֹת הוֹמוֹת!.. מַבְהִיקִים פְּנֵי הַיָּם

כְּחֶלְקַת חֶמְאָה לְזִמְזוּם הַצַּפְרִירִים!

רְצוֹן הַיָּם מֵאֶתְמוֹל לִמְרוֹד, לַהֲרוֹס מַסְגֵּר גְּבוּלָיו

נָטַע אֵל לְהַפְרִיד בֵּינוֹ וּבֵין יַבֶּשֶׁת;

אָכֵן חוֹלוֹת זָהָב, סֻבְּכַת הָאַדִּירִים

וְגָדֵר לָרְאֵמִים, אוֹמְרִים לוֹ: עַד פֹּה!..

זֶהוּ כֹחַ קְטַנִּים, גַּרְעִינֵי חוֹל חַלָּשִׁים,

יִדָּבְקוּ לְגוּשׁ אֶחָד – בִּפְנֵי כֹל יָעִיזוּ

לַהֲדוֹף כֹּחַ אֵיתָן…

מַבְהִיק יָם! שִׁטְחוֹ וּמֶרְחָבוֹ

כִּשְׁטִיחַ פַּרְסִי רָחָב וְרַבְגוֹנִי,

תְּכֵלֶת כֻּלּוֹ. צִיצִיּוֹתָיו טוֹבְעוֹת

בֵּין חֻפִּים רַבִּים:

בִּקְצֵה אַסִּיָּה, לְרַגְלֵי הֶלֶסְפֹּנְתְּ,

בְּחָרְבוֹת תְּרוֹיָה עַד מֵימֵי הֶלָּס רַבָּה,

נוֹגְעוֹת בַּצִּקְלָדִים, בֶּאֱלִילֵי יָוָן,

בַּעֲנָק רוֹדוֹס, בּשׁוּלֵי מַגְנָה-גְרֵצְיָה,

בִּיאוֹר הַפֶּלִי קָדוֹשׁ לַסְּפִנְכְּסִים,

בִּנְצִיבֵי קַרְתָּא-חַדְתָּא מָעוֹז חֲנִיבַעַל,

בְּחוֹלוֹת אֶרֶץ מַגְרֶבּ, בְּיַעֲרוֹת אַנְדָלוּזְיָה

וּבֵין הַמֵּצָר נִשְׁקַע לוֹ הַגְּדִיל!..

כֻּלּוֹ גַוַּן הַתְּכֵלֶת,

אֶפֶס יֵשׁ בּוֹ פִנָּה בְּרַק אַרְגָּמָן לָהּ,

לְשׁוֹן אֵשׁ בּוֹעֶרֶת מוֹשֶׁכֶת עֵין סַפָּנִים…

הַיְדַעְתֶּם אֶת הַפִּנָּה?

אָז בִּדְמִי הַלַּיִל כַּאֲשֶׁר כּוֹכָב

בּוֹלֵעַ כּוֹכָב, הַפִּנָּה מִתְאַדֶּמֶת

וְגַוַּן אֵשׁ וְדָם מִתְהַוֶּה בַזָּוִית

פִּנָּה זוֹ צְבִי עוֹלָם עַתִּיק הִיא,

זוּהִי כְנַעַן!

לְפָנִים קֹרָא לָהּ בְפִי הַיְּשָׁרִים

אֶרֶץ עַם הָעִבְרִים; אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים

קֹרָא לָהּ הַיּוֹם!..

(מֵתוּ פְלִשְׁתִּים וּשְׁמָם עַל אוֹתָהּ אֶרֶץ,

חַי הָעִבְרִי וְאֵין עַל שְׁמוֹ הָאָרֶץ?)

לִבְרַק כּוֹכָבִים נוֹפְלִים, נִשְׁמוֹת הַפַּיְטָנִים

הָאוֹמְרִים שִׁירָה אַחֲרֵי מוֹתָם

וְזוֹרְעִים עַל כָּל יַמִּים, עַל פְּנֵי הָרִים

מֵיטַב חֲרוּזֵיהֶם:

זֶהוּ סוֹד הַשִּׁירָה אֲשֶׁר תִּתְעוֹרֵר בָּנוּ

בַּעֲלוֹתֵנוּ הָרִים, בְּהַפְלִיגֵנוּ יָם!

יִוָּלֵד בָּנוּ רֶגֶשׁ אֲשֶׁר לֹא נֵדַע שַׁחֲרוֹ,

עִם תְּמוּנוֹת, צְבָעיִם, צְלִילִים לֹא נֵדָעֵם

בְּשִׁבְתֵּנוּ עִם הָאָדָם שָׁם בַּשְּׁפֵלָה

יַעַן הִיא פוֹרִיָּה וְנוֹתֶנֶת לָחֶם!..

לִבְרַק כּוֹכָבִים נוֹפְלִים הִבְרִיק יָם,

הִבְרִיק אִי הַקְּסָמִים גְּלוּי הַמֶּרְחַקִּים

בֶּן חֻפֵּי אַרְצִי, אִי הֶחָבִיב לָהּ.

צָץ הָאִי! עָלָיו מִגְדַּל רָמִים

צְנִיפוֹ עָטוּי מַחֲצִית סַהַר,

עַל רֹאשׁוֹ חֶרְמֵשׁ כָּסֶף;

צָץ הָאִי, הַמִּגְדָּל וְהַקֶּסֶם

צָצָה בַת מְלָכִים:

אִידִילִיָּה יַמִּית!

בַּת מְלָכִים שׁוֹכְנָה טִירָה,

סוֹרְקָה שֵׂעָר, קוֹלְעָה קְוֻצָּה:

אִידִילִיָּה!

שַׂעֲרוֹת עוֹרֵב שְׁחוֹרוֹת לָהּ,

לֹא שְׂעַר לוֹרֵלָי הַצָּהֹב לָהּ,

עִבְרִיָּה, שַׂעֲרוֹת מִזְרָח לָהּ,

שְׁחוֹרַת שֵׂעַר, שְׁחוֹרַת עָיִן,

כָּעִבְרִיָּה, לֹא בָלְתָה יָפְיָהּ,

הַסּוֹרְקָה שְׂעָרָהּ עַל גַּבֵּי הַמַּכְפֵּלָה

לְאוֹר כּוֹכְבֵי מַמְרֵא!

רוֹמְזָה בַת מְלָכִים בְּעֵינֵי אֵם קַדְמוֹנִית,

לָשָׁה אָז לְחֹם הַיּוֹם בָּאֹהֶל

מֶגֶד אַרְצִי לִבְנֵי שְׁחָקִים…

אִידִילִיָּה!

קַוֵּי סַהַר פְּרוּשִׂים, פְּרוּשִׂים

עַל מִישׁוֹר יָם, מִישׁוֹר אַשְׁבּוֹרָנִי

כְּאֶרֶץ לֹא כַדּוּרִית כְּלִפְנֵי גָלִילֵה!

קַרְנֵי כוֹכָב מֵצִיץ, נִבְעָת בְּעֵין גַּלִּים,

מַפִּילוֹת אוֹרוֹת טְמִירִים עַל נְשׂוּי מֶרְחַקִּים

מִגְדַּל בַּת מְלָכִים…

כַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ מַחֲזֶה הָלֹךְ וְהִתְרַחֵק

כֵּן יֵלֵךְ וְיַשְׁפִּיעַ, יִגַּהּ בִּמְלֹא חָסְנוֹ,

יִגַּהּ בְּהִתְחַמְּקוֹ כִּתְמוּנָה וְתִזְמֹרֶת

תִּבְהַרְנָה מִמֶּרְחַקִּים;

כְּמִשְׁפַּט בְּנֵי הַגְּדוֹלִים

אֲשֶׁר יָרוּם שְׁמָם

כָּל אֲשֶׁר יִרְחֲקוּ דוֹרוֹת…

אִידִילִיָּה –

הָיֹה הָיְתָה בַת מְלָכִים,

בַּת מְלָכִים;

לִפְנֵי שָׁנִים, שָׁנִים רַבּוֹת

בְּאִי הַחֶמְדָּה, חֶמְדַּת אֶרֶץ

בְּמִזְרָח רָחוֹק, קוֹסֵם.

לְבַת הַמֶּלֶךְ הָיָה מִגְדָּל

וְלַמִּגְדָּל בַּת מְלָכִים;

טוּר תַּלְפִּיּוֹת וְגָבוֹהַּ

עוֹמֵד, צוֹפֶה פְנֵי הַיָּם

עַל אִי רָחוֹק, אִי מַחֲמַדִּים

מֻקָּף כֻּלּוֹ חוֹמוֹתַיִם

כָּל רוּחוֹתָיו שְׁקוּפוֹת הוֹד.

לְבַת הַמֶּלֶךְ הָיָה מִגְדָּל

בָּנוּי כֻלּוֹ אַבְנֵי גָזִית,

שֵׁן, לְבֵנָה וּבָרָקֶת;

בְּרֹאשׁ הַמִּגְדָּל שֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה,

יַהֲלֹם שָׁחוּט וּמְלֻטָּשׁ

שׁוֹפֵךְ אוֹרוֹ לְמֶרְחַקִּים

מֵאִיר דַּרְכֵי הוֹלְכֵי יַמִּים –

וְלַמִּגְדָּל בַּת מְלָכִים…

כְּרוּב מְעוֹפֵף קְלִיל גַּפַּיִם,

כְּלִיל וְרָדִים, חֵן הַבָּנוֹת,

לוֹבְשָׁה פִשְׁתָּן דַּק וְטָהוֹר,

חוֹלְמָה כוֹכָב תּוֹךְ הַמִּגְדָּל.

רוּחַ פְּזִיזִי בֵין אַדַּרְתָּהּ,

מְפַנָּה מָקוֹם וְזָוִית

לִשְׁבִי צַפְרִירִים מִן הַתִּיכוֹן.

כַּךְ נִשְׁקֶפֶת בַּת מְלָכִים

מֵרֹאשׁ הַמִּגְדָּל הַגַּבְנוּנִי

כְּאַמַזוֹנָה בַת הֶהָרִים,

יוֹצְאָה לָשׁוּט עַל פְּנֵי גַלִּים,

לַמִּלְחָמָה עַל הַגַּלִּים…

וּבְתוֹךְ הָאִי גַן פּוֹרֵחַ,

פִּרְחֵי לוֹט וַהֲדַסָּה

תְּנוּבוֹת-חַוָּה, עֲצֵי תֹמֶר,

נֵרְדְּ, קִנָּמוֹן וְהַכֹּפֶר,

יַעַר בְּרוֹשִׁים וַאֲרָזִים.

מַצַּע יֶרֶק רַךְ וְרַעֲנָן,

רֵיחַ טַל וְדֶשֶׁא לַטְפָן,

נֵדֶף יַעַר, דְּבַשׁ הַפְּרָחִים,

יוֹנוֹת צַחַר, רֹן כַּנָּרִי –

כָּל הָאִי, כָּל הָאִי!..

וּמִסָּבִיב לְאִי הַחֶמְדָּה

גַּלִּים, גַּלִּים שׂחֲקִים שָׁם,

חוֹבְקִים, נוֹשְׁקִים אֶת הָאִי

עָלָיו בָּדָד בַּת מְלָכִים

גָּלְתָה, גָּלְתָה מִזִּיו אַרְצָהּ

עַל אִי אַשָּׁפִים בְּלֵב יָם –

כָּכָה הִגְלָה אוֹתָה אָב,

מֶלֶךְ חָכָם עַל עַם גָּדוֹל,

שַׁלִּיט, מֶלֶךְ הָאֲרָצוֹת –

כָּכָה הִגְלָה אֶת הַבַּת;

מֶלֶךְ עָשִׁיר הָיָה, מֶלֶךְ

נָתַן זָהָב, נָתַן כֶּסֶף

לִבְנֵי אַרְצוֹ לְכֻלָּהַם

כָּאִלָּנוֹת וְכַשִּׁקְמָה –

אֲבָל יֹפִי לֹא לְכֻלָּם

נָתַן זֶה נְדִיב הַמְּלָכִים

רַק לְאַחַת, רַק לְבִתּוֹ,

רַק עָלֶיהָ כָּל הַיֹּפִי,

כָּל הַקֶּסֶם, כָּל הַיִּפְעָה

שָׁפַךְ לֹא כְכֵלַי זוֹעֵם

טִפִּין, טִפִּין מִסְפָּר לָמוֹ:

בְּכוֹסוֹת זָהָב, בְּפַכֵּי כֶסֶף,

בְּכַדֵּי בְדֹלַח וּבָזִיכִין,

בִּצְלֹחִית טְהוֹרָה וְנוֹבַעַת,

עָלֶיהָ שָׁפַךְ, עָלֶיהָ שָׁפַךְ –

וַתֵּצֶא בַת יְפֵהפִיָּה

מָשְׁלָהּ אֵין בְּכָל הָאָרֶץ.

וַיְהִי בְאַחַד לֵילוֹת פֶּלֶא

וּבְאַחַד נִשְׁפֵּי לַיְלָה

טֶרֶם שָׁקַע לוֹ הַכּוֹכָב

לְמֶלֶךְ חָכָם עַל עַם גָּדוֹל

לִפּוֹל בִּידֵי שַׁלִּיט מוּזָר,

שַׁלִּיט אַחֵר, אַשְׁמְדָי –

רָאָה מֶלֶךְ זֶה בַחֲלוֹמוֹ:

וְהִנֵּה בִתּוֹ הַיְּפֵהפִיָּה

וְהִנֵּה בִתּוֹ זוֹ חֶמְדָּתוֹ

אֲשֶׁר רוֹזְנִים וְאַלּוּפִים,

שָׂרִים גְּדוֹלִים וְנִכְבָּדִים

מִיְהוּדָה וּבִנְיָמִין,

שֵׁבֵט לֵוִי וְאֶפְרָיִם

חָמְדוּ יָפְיָהּ וְתִפְאַרְתָּהּ –

וְהִנֵּה בִתּוֹ זוֹ חֶמְדָּתוֹ

מִשָּׁמַיִם לוֹ נוֹעָדָה

אֶל הָעֶלֶם מִבִּנְיָמִין,

עָנִי אֶחָד נְקִי כַפַּיִם,

עָנִי מָרוּד אֵין לוֹ כֹל.

הִנֵּה הֶרְאוּ הַכּוֹכָבִים

לְמֶלֶךְ חָכָם עַל עַם גָּדוֹל

אֶת הַיָּעוּד מִבְּרֵאשִׁית

בִּפְקוּדַת בּוֹרֵא מַזַּל זוּג.

הִנֵּה רָאָה בַמַּזָּלוֹת

וַיֵעָצֵב אֶל לְבָבוֹ:

בִּתּוֹ זוֹ לֶעָנִי זֶה,

לַמְרוֹת גְּזֵרַת הַשָּׁמָיִם –

לוֹ לֹא תוּעָד לְעוֹלָמִים!

כִּי יִגְזְרוּ כֹחוֹת מָרוֹם

יָבֹא מֶלֶךְ יְבַטְלֶנָּה

אֶת הַגְּזֵרָה הָאַכְזָרִית!

אִם כָּכָה הַשָּׁמַיִם

לַיְּפֵהפִיָּה כַךְ יָעָדוּ

יָבֹא מֶלֶךְ חָכָם, שַׁלִּיט

בַּיְצוּרִים וּבַטֶּבַע –

יָשִׂים מַעֲצוֹר לַשָּׁמָיִם.

עַל מֵימֵי רֹם בְּלֵב הַתִּיכוֹן,

בָּנֹה בָנָה זֶה הַמֶּלֶךְ

אַרְמוֹן קֶסֶם עָלָיו מִגְדָּל

כָּל רוּחוֹתיו מֻקָּפִים

חוֹמָה גְדוֹלָה, חוֹמוֹתַיִם

אֵין כָּל צֹהַר, אֵין בּוֹ שַׁעַר

לֹא לַחוֹמָה, לֹא לָאַרְמוֹן,

שָׁמָּה מֶלֶךְ אֶת הַבַּת

הַיְּפֵהפִיָּה, שָׂם אוֹתָהּ

וְאֶת הַצֵּדָה לְיָמִים רַבִּים

עִם סָרִיסִים מִסְפָּר שִׁבְעִים.

"מִגְדַּל רָמִים, אִי מֶרְחַקִּים

מֻקָּף חוֹמוֹת, גַּלֵּי יָם,

סְגוּר הַשַׁעַר, סְגוּר הצֹּהַר,

אֵין בֶּן אָדָם, אֵין בֶּן זוּג;

אִי הַבּוֹדֵד בְּלֵב יַמִּים,

דְּגֵי כֶסֶף, יוֹנוֹת צַחַר,

שֶׁמֶשׁ גְדוֹלָה, סַהַר נוֹדֵד –

בֹּא נָא מַזָּל, בֶּן מִלְחַמְתִּי,

הָבָה נִרְאֶה מִי יְנַצֵּחַ!"

הָיֹה הָיָה בֶן מְלָכִים,

בֶּן מְלָכִים;

גֶּזַע אָצִיל מִבִּנְיָמִין,

מֵעֲנָתוֹת עִיר הַנְּבִיאִים,

בֶּן דִּמְדּוּמִים, בֶּן הַשֶּׁמֶשׁ

הַשּׁוֹקַעַת עַל הֶהָרִים

וּמַשְׁלִיכָה בְלֵב בֶּן מֶלֶךְ

חִצֵּי חָזוֹן וַחֲלוֹמוֹת…

נֵצֶר מֶלֶךְ הוּא הַנַּעַר,

נָטַשׁ אָהֳלוֹ וּבְנֵי שִׁבְטוֹ,

נָטַע אָהֳלוֹ עַל הֶהָרִים

הַגְּאֵיוֹנִים הַמִּתְקַרְבִים

אֶל הַתְּכֵלֶת הַמְּרֻפָּדָה

אַבְנֵי שֹׁהַם, הֵן הַנְּשָׁמוֹת

נִשְׁמוֹת חוֹזִים אֲשֶׁר הָגְלוּ…

עַל צוּק יָחִיד חוֹרֵק שֵׁן

מוּל בְנֵי אָדָם הַכּוֹזֵבִים,

שָׂם מִשְכָּנוֹ עִם הַשֶּׁמֶשׁ,

עִם יָרֵחַ וְכוֹכָבִים.

עַל הֶהָרִים מִפְלָט יָחִיד

לְקָרְבַּן צַעַר וּמַכְאֹבִים;

עַל הֶהָרִים כָּל חֲמָסוֹ

כָּל הֲגִיגוֹ, נַפְשׁוֹ, רָזָיו

שָׁפַךְ שָׁפַךְ עַל הֶהָרִים…

וַיְהִי בְּאַחַד לֵילוֹת פֶּלֶא

וּבְאַחַד נִשְׁפֵּי לַיְלָה

הַמִּתְגַּלִּים בְּכָל צַחֲרָם

עַל הַשְּׁפָיִים בְּבִנְיָמִין,

הַמִּתְגַּלִים בְּכָל שִׁפְעָם

עַל הַלֵּבָב אֵין פִּתְרוֹנִים

טָס לוֹ נֶשֶׁר מִן הַנְּעוּרִים

גְּדָל גַּפַּים וְאַדִּיר;

עַל הֶהָרִים הַגְאֵיוֹנִים

רַד לוֹ רַד עַל הַצּוּק

טָס וַיֵּרֵד וַיִּקָּחֵהוּ

אֶת הָעֶלֶם מִבִּנְיָמִין

עֵת הַתְּנוּמָה בְאַדַּרְתָּהּ

סָגְרָה עַפְעַפֵּי הָעֶלֶם.

אִתּוֹ יַחְדָּו לְאִי מַחֲמַדִּים,

אִי הַפְּלָאִים, שָׁמָּה גָלְתָה

בַּת מְלָכִים הָעֲדִינָה;

עַל רֹאשׁ מִגְדָּל הַגַּבְנוּנִי

אֶת הָעֶלֶם מִבִּנְיָמִין

הוֹרִיד נֶשֶׁר וַיֵּעָלַם…

גָּלָה נָּשֶׁף, נִבְקַע שַׁחַר,

שֶׁמֶשׁ אָמָן בְּמִכְחוֹלוֹ

צָר לוֹ קְשָׁתוֹת עַל הַגַּלִּים;

לֹא בְמִכְחוֹל! שֶׁמֶשׁ אָמָן

מִבָּזִיכָיו אֶת כָּל גְּוָנָיו

שָׁפַךְ, שָׁפַךְ עַל הַגַּלִּים.

נִבְקַע בֹּקֶר וְגַם עַפְעַפֵּי

עֶלֶם אָצִיל מִבִּנְיָמִין;

רֶטֶט לֵבָב, רְתֵת בַּנֶּפֶשׁ

מִיִּפְעַת אִי וְהוֹד הַמַּרְאוֹת

רָעַד עֶלֶם, לִבּוֹ רָעַד.

"אִי… וּמִגְדָּל… יָם… וְגַלִּים?..

“אָנָה הוֹבִילֵנִי נִשְׁרִי?..”

רָעַד… לֹא! לֹא רָעַד עֶלֶם,

אֵיתָן שִׁבְתּוֹ מוּל שָׁמָיִם!

אִי וּמִגְדָּל יָם וְגַלִּים,

יִפֹּל דָּבָר מִן מְרוֹמִים

יְהִי הָאָסוֹן, מָוֶת – יִפֹּל!..

בֵּין צֶאֱלִים, בֵּין אַלוֹנִים,

עַל הָאִי לִשְׁאוֹן מִשְׁבָּרִים

חוֹלֵם עֶלֶם מִבִּנְיָמִין.

שָׂח לְאָזְנוֹ לַחַשׁ טִירָה

בָּה סְגוּרִים הַסָּרִיסִים,

הֵעִיף עֵינוֹ אֶל הַמִּגְדָּל,

בִּקֵּשׁ דָּבָר מִמִּסְתָּרִים;

וּבַיָּמִים הַנֶּהְדָרִים,

יוֹם נְגֹהוֹת, זִיו וָשֶׁמֶשׁ

הֵעִיף עֵינוֹ אֶל הַמִּגְדָּל,

הֵעִיף עֵינוֹ אֶל הַתְּמוּנָה,

תְּמוּנַת פֶּלִי לַיְּפֵהפִיָּה

בַּת מְלָכִים מִיְהוּדָה.

לֵב הָעֶלֶם מִבִּנְיָמִין

נִבְקַע, חָדַר בּוֹ הָרֹמַח:

“אָדָם… מַלְאָךְ… אֱלִילִיָּה?..”

נָטְפָה עַיִן, שָׁתַת לֵבָב –

לָמָּה, לָמָּה וּמַדּוּעַ?..

כִּנְפֹל זִקִּים הָנֶּעְלָמִים

כַּךְ בִּלְבָבוֹ פָּרְצוּ זִקִּים,

פָּרְצוּ תּוֹךְ לְבַב הָעֶלֶם

וַיַּדְלִיקוּ אֶת הַבְּעֵרָה…

מֵאוֹתוֹ רֶגַע כָּל הַתְּמוּנָה,

הַיְּפֵהפִיָּה בַּת הַמִּגְדָּל

לֹא נִסְתְּרָה מֵעֵינַיִם,

עֵינֵי עֶלֶם מִבִּנְיָמִין.

עַל הַגַּלִּים וּבַסַּהַר,

עַל הָאִי, בַּגַּן, בַּיַּעַר,

עַל הַמִּגְדָּל וּבַטִּירָה

רָאָה, גִּלָּה בַּת מְלָכִים.

מִן הָרֶגַע הִבִּיט עֶלֶם

אֶל הָעַלְמָה – גַם הָעַלְמָה

בּוֹ הִבִּיטָה בְשִׁמָּמוֹן!

גַּם לִלְבָבָהּ נִתְּקַע רֹמַח:

"אָדָם… מַלְאָךְ… מִן הַנְּפִילִים?..

"נָפַל הֵנָּה מִשָּׁמַיִם

“כַּכּוֹכָבִים בִּדְמִי לָיִל?..”

אֶל לְבָבָהּ, לֵב בַּת מֶלֶךְ,

פָּרְצוּ זִקִּים הַנֶּעְלָמִים

שָׂמוּ אִשָּׁם עַל הַמְּדוּרָה…

מֵאוֹתוֹ רֶגָע בָּעֵינַיִם

נָפַל הֶגֶה הַחֲלוֹמוֹת,

נָפְלוּ לֵבָב הַגַּעְגּוּעִים

הַטְּמִירִין, הַמְּבִיאִים

כִּלְיוֹן נֶפֶשׁ וּמִסְתּוֹרִים.

פָּשַׁט סַהַר בִּצְבָא גְדוּדָיו

עַל מִשְׁבָּרִים, עַל הַתִּיכוֹן:

גַּם הָעֶלֶם, גַּם הָעַלְמָה,

צִיץ הָאַהֲבָה גָמַל בָּמוֹ,

פָּשְׁטוּ חוֹלְמִים בֵּין הַבְּרוֹשִׁים,

הָיוּ שְׁנֵיהֶם גּוֹלֵי סַהַר…

עַל הַתֹּמֶר, עַל צַמַּרְתּוֹ

סַהַר שָׁם בְּכַף יְמִינוֹ

חָפַר לוֹ מַבּועַ כֶּסֶף;

בְּצֵל הַתֹּמֶר עֶלֶם חוֹלֵם,

יוֹשֵׁב, עֵינוֹ שָׂם בֶּחָצָץ,

שׁוֹאֵל אֶל הַכְּאֵב בִּלְבָבוֹ,

בּוֹכֶה עַל הַכְּאֵב בִּלְבָבוֹ,

נִיבִים שׁוֹאֵב מִתְּהוֹם נַפְשׁוֹ.

הָס! הֲפָתַח פִּיו הַסַּהַר?..

צָלְלוּ הֵדֵי נִיבֵי רַחֲמִים,

נִיבֵי רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים,

הֵדֵי צְלִילִים סַהֲרוּרִים,

קוֹל הָעַלְמָה בַת מְלָכִים:

עֵין הַסַּהַר פּוֹרְצָה, פּוֹרְצָה מִן הֶהָרִים,

הָרֵי אַרְצִי הֵם כִּי יַכְסִיפוּ שָׁם;

גַּם הִכְסִיף דְּמוּת הָאִי בַלַּיְלָה כְּבָרֶקֶת,

כּוֹכָב נוֹפֵל הוּא צָף עַל פְּנֵי הַיָּם.

מִבְּעַד עֲרָפֶל דַּק, בֵּין כַּסְפֵּי בְרַק יָרֵחַ

נִרְאֶה הֵיכָל לִי, אַרְמוֹן גֵא וָרָם:

מִקְדַּשׁ אַרְצִי הוּא הַמֵּצִיץ מִן הֶהָרִים

גַּם אַרְמוֹן אָבִי זֶה הַמּוֹלֵךְ שָׁם.

לְהָגֵן עַל מַזָּלָהּ מִפְּנֵי דַל כּוֹכָבָהּ

יְחִידָתוֹ הִגְלָה אָבִי אֶל הָאִי;

יוֹנוֹת צַחַר, רָזֵי יַעַר, דָּכְיֵי גַּלִּים –

מִי לִי פֹה בִּלְעָדָם, הַגִּידוּ מִי?

נָמוֹג לֵב הָעֶלֶם, עֵינוֹ

דָּמְעָה עַל הֶחָצָץ

לְהֵדֵי נִיבִים צְלִילֵי סַהַר…

צָנְחָה דִמְעָה, זִמְרַת גַּלִּים

אֶל הַיַּעַר; שִׁיר הָעֶרֶשׂ

אֶל הַחֹרְשָׁה; אֶל הָעַלְמָה

לִבּוֹ, רָזָיו, גַּעְגּוּעָיו

פָּתַח עֶלֶם מִבִּנְיָמִין:

בֶּחָצָץ קַל כָּתַבְתִּי עַל כֵּף רָם בָּאִי הַבּוֹדֵד לִי

בִּכְתָב עִבְרִי טָהוֹר: “נַפְשִׁי כָלְתָה לָךְ!..”

וְכַנְפֵי דְקָלִים רָמִים בַּחֹף הֶחָם, טְבוּל יָרֵחַ,

בְּלַחַשׁ הַכּוֹכָבִים נַעֲנוּ לִי: “נַפְשִׁי כָלְתָה לָךְ!..”

מַעְיָנוֹת רָוִים פּוֹרְצִים פֹּה בְּחֶבְיוֹן צוּק הָרָזִים,

בְּאֶחָד תִּרְחָץ בּוֹ, הַשֵּׁנִי יִנְעַם לָהּ!

עֵין הֶחָלָב הוּא בַחֹרְשָׁה, עֵין הַדְּבָשׁ בַּיַּעַר

וְעֵין הַבְּדֹלַח, עוֹנֶה גַלֵּי יָם, יֶהֱמֶה לָהּ!

לראש הדף

וְעֵין לְבָבִי גַם הוּא יֶהֱמֶה, בְּדֶמַע עֵינִי דָכְיו יַעֲלֶה,

גַּלֵּה צִלְּךָ, גְּבִרְתִּי נֹגַהּ, גַּ-לֵּה לִי!

אֲנִי וְאַתְּ פֹּה, גִּיל אַיַּלְתִּי, אֵין אִישׁ רוֹדֶה בִלְעָדֵנוּ

הֲלֹא תִגָּלִי לִי, בַּת גַּלִּים, תִּ-גָּ-לִי!..

הוּרַם מָסָך… דָּבְקוּ צְלִילִים

צְלִיל לִצְלִיל, הִתְמַזָּגוּ;

זוּג נְשָׁמוֹת תִּוָּצַרְנָה

מִתַּפּוּחַ שָׁלֵם אֶחָד

זֵכֶר חַוָּה וְהָאָדָם,

חֵצִי לוֹ וּמַחֲצֶה לָהּ

מִידֵי מֶלֶךְ שַׂר זִוּוּגִים.

אָמַר מֶלֶךְ שַׂר זִוּוּגים:

אַשְׁלִיךְ חִצַּי בִּקְצֵה אֶרֶץ,

בִּקְצֵה יַמִּים אַשְׁלִיךְ מַחֲצֶה –

שׁוּב יִדָּבְקוּ הַחֲצָאִין,

אִישׁ לְאָחִיו יִתְדַבְּקוּ,

שׁוּב תַּפּוּחַ אֶחָד שָׁלֵם.

כַּךְ נוֹצָרוֹת הַנְּשָׁמוֹת,

הֵן מִתְפַּלְגוֹת וּמִדַּבְּקוֹת;

כָּכָה לִצְלִיל סַהֲרוּרִי

דָּבְקוּ פִּתְאֹם הַנְּשָׁמוֹת,

בַּת מְלָכִים מִיְהוּדָה,

בֶּן מְלָכִים מִבִּנְיָמִין.

וּמֵאוֹתוֹ לֵיל הַסַּהַר

גָּלָה בֶכִי מִן הַיַּעַר,

גַּלִּים רָקְדוּ בַעַלִּזוּת,

יָרֹן, יָחֹג כָּל הָאִי…

רַק בַּטִּירָה, שָׁם בַּטִּירָה,

רַק שִׁמָּמוֹן רוֹדֶה שָׁם:

רֹאשׁ הוֹרִידוּ הַסָּרִיסִים,

הַסָּרִיסִים מִסְפָּר שִׁבְעִים

כִּי עֲלֵיהֶם נָפַל פַּחְדּוֹ,

פַּחַד מֶלֶךְ עַז וְזוֹעֵם

הִפְקִיד אוֹתָם עַל הָאִי

לִשְׁמֹר, לִנְצֹר בַּת מְלָכִים

מִפַּרְצוּפִים וּבְנֵי זוּג.

לִבְרַק כּוֹכָב נוֹפֵל, נִגְלֶה

מֶלֶךְ זַעַם בַּחֲרָדָה –

נֶשֶׁר בּוֹגֵד גִּלָּה סוֹד;

רָעַד מֶלֶךְ, עֵינָיו דָּלְקוּ,

זַעַם, חָרוֹן, גֵּאוּת לָבַשׁ,

אֶת טַבַּעְתּוֹ שָׂם הַמֶּלֶךְ,

לָקַח אִתּוֹ הַצִּנְצֶנֶת

וַיֵּדֶא חִישׁ אֶל אִי הַפְּלָאִים –

לְרַגְלֵי מֶלֶךְ, בַּת מְלָכִים

נָפְלָה וַתִּשְׁתַּחֲוֶה פָנִים

וּבְעֵינָהּ דִּמְעָה רַבָּה

וּבִלְבָבָהּ אֹמֶץ גִּבֹּור,

פָּתְחָה לִפְנֵי מֶלֶךְ זוֹעֵם

אֶת הַמְּגִלָּה עַל קְלַף צְבִי

בִּדְמֵי אֶצְבַּע שָׁמָּה כָתַב

מֹהַר, מַתָּן וְקִדּוּשִׁין

עֶלֶם צָעִיר מִבִּנְיָמִין

בַּחֲתִימַת עֵדֵי מָרוֹם

שַׂר מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל.

לָחֲשָׁה סֵתֶר הַטַּבָּעַת…

רַעַד נוֹרָא אָחַז מֶלֶךְ

וּבִזְוָעָה אֶת טַבַּעְתּוֹ

אַחֲרֵי לַחֲשָׁהּ וּמִקְסָמָהּ

הִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ אֶל הַיָּם…

סָמְרוּ שַׂעֲרוֹת מֶלֶךְ זוֹעֵם,

לָבַשׁ קִנְאָה, מַדֵּי נָקָם,

טָס וַיִּפְתַּח שַׁעֲרֵי טִירָה,

טִירַת שִׁבְעִים הַסָּרִיסִים.

הוֹד רְעָדָה אֲחָזָתַם…

"אָרוּר, אָרוּר יְהִי הַגֶּבֶר

“הַשָּׂם סִתְרוֹ בַסָּרִיסִים!”

הִרְעִים אָיוֹם מֶלֶךְ זוֹעֵם –

וּמִתַּחַת לְאַדַּרְתּוֹ

שַׂר רְעָמוֹת הַצִּנְצֶנֶת

הוֹצִיא חִישׁ וַיִּשְׁפְּכֶנָּה

עַל פְּנֵי שִׁבְעִים הַסָּרִיסִים – –


לִבְרַק כּוֹכָבִים נופְלִים

וּמִקְסַם חֻפֵּי אוֹרָה,

נֹכַח סַהַר מִזְרָח

וּתְכֵלֶת אִיֵּי מֶרְחָק,

אָשׁוּט, אָשׁוּט לִי!

צָץ הָאִי, הַמִּגְדָּל וְהַקֶּסֶם,

בַּת מְלָכִים, בֶּן מְלָכִים, הַסָּרִיסִים

צָצוּ, נֶעֱלְמוּ, נֶעֱלְמוּ חִישׁ כֻּלָּנָה!..

אִי אַשָּׁפִים!

הַטַּבַּעַת קוֹסְמָה קְסָמִים, מְכַשָּׁפֶת:

בַּת מְלָכִים הֶחֱלִיפָה דְּיוֹקָן,

נַעֲשֵׂית סִירוֹנִית;

אִי אַשָּׁפִים!

הַטַּבַּעַת קוֹסְמָה קְסָמִים, מְכַשָּפֶת:

בֶּן מְלָכִים הֶחֱלִיף דְּיוֹקָן,

נַעֲשֶׂה הַזָּמִיר;

אִי אַשָּׂפִים!

הַצִּנְצֶנֶת קוֹסְמָה קְסָמִים, מְכַשָּׁפֶת,

סַמָּהּ נִשְׁפַּךְ עַל סָרִיסִים:

הָיוּ יוֹנוֹת-יָם!– –

טָסוּ יוֹנוֹת יָם, יַךְ לוֹ שִׂיר הַזָּמִיר,

עָלְתָה הַסִּירוֹנִית, גִּלְתָה צַמּוֹתֶיהָ,

הִבְרִיק יָם וְכוֹכָב, הִכָּה גַל לוֹ דֶכִי,

צָץ הָאִי, הַמִּגְדָּל,

צָצָה אִידִילִיָּה,

אִידִילִיָּה יַמִּית! – – –


עלבונים

מאת

אלתר לוין

עֶלְבּוֹנִים / אלתר לוין


אֵרֲדָה לִי מִגַּבְנוּנֵי הֶהָרִים זֶה יָם הַנִּקְפָּא וְנִגְלָד,

אֶעֱבוֹר שְׁטִיחַ הַשְּׁפֵלָה, זוֹ מִטָּה הַרְבוּדָה לַצֶּמַח

אֶגְלוֹשׁ מִמִּשְׁעוֹל הַתְּלָלִים, פִּירָמִּידוֹת הַזָּהָב לַחַרְסָה

ובָאתִי לְתִיכוֹן הַיָּם הַנּוֹשֵׁק אֶת חֻפֵּי כְנָעַן

יָם, יָם! שָׁלוֹם לְךָ מִלֵּב, שָׁלוֹם לְגֶשֶׁר הַבְּדֹלַח

עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְאוֹנָהּ שׁוֹקַעַת, יוֹרֶדֶת לְקִבְרָהּ!..

שָׁלוֹם לְרַפְסוֹדוֹת הַשֶּׁלֶג, הַכְּפוֹר שֶׁיָּרַד מִשָּׁמַי,

טָבַע בְּבֶטֶן הַמְּצֻלָּה, שׁוּב צָץ וְעָלָה בַגַּלִּים!

יָם, יָם! אָהַבְתּי אוֹתָכָה, לְיָפָה בַת מֶלֶךְ נִדְמֵיתָ

לָהּ סוֹלְחִים אַכְזָרִיּוּת לְבָבָהּ בְּעַד מַפַּל הַחֶסֶד מֵעֵינָהּ!

אוֹ כְּכֶלֶב, אֲהַבְתִּיךָ הַיָּם, נֶאֱמַן הַבְּרִית וְהַשְּׁבוּעָה,

יוֹמָם וְלַיְלָה יְלַקֵּק שׁוּלֵי אֲדוֹנָיו הַפָּרָשׁ –

כָּכָה תַחֲלִיק, זֶה דוֹרוֹת, בִּלְשׁוֹנְךָ פַּאֲתֵי אַרְצִי…

יָם! אִם יֶשְׁנוֹ הַפֻּלְחָן לִי קָדוֹשׁ וְיָקָר עַל כֹּל

זֶהוּ הַפֻּלְחָן לִשְׁנֵיכֶם: הָרִים וְיָמִּים – וְיָם!..

יְגוֹנְךָ וְצַעַרְךָ יָדַעְתִּי, הַכַּעַס הֶעָצוּר בַּשָׂפָה,

יָדַעְתִּי הַסַּעַר בִּלְבָבְךָ מִתַּחַת לָרֳאִי הַפָּנִים

נִכְבַּשׁ וְרָתוּם לַמְּצֻלָּה עָלָיו שְׂחוֹק חָנֵף מְכַסֶּה.

אֵינֶנּי מַאֲמִין לְךָ יָם, אַתָּה הַמְּפָתֶּה הַגָּדוֹל!

בֶּן אָדָם אָל תַּאֲמֵן בַּיָּם! כְּצָבוּע יֵלֵךְ מַעֲדַנּוֹת,

לְךָ יִשְׂחַק בְּנָגְהוֹ וּבְשַׂמְנוֹ וְנָקֵל לוֹ לִבְלוֹעַ אוֹתָכָה!..

כֹּל זֶה יָדַעְתִּי וְעִם כֹּל זֶה כַּמָּה אָהַבְתִּי אוֹתָכָה!

כַּמָּה אָהַבְתִּי הַיָּם, שִׁפְלַת הַזְּכוּכִית, הַבְּדֹלַח!

יָקְרוּ לִי הָרִים גַבְנוּנִים, מַשּׁוֹרִים מְנַסְּרִים בֶּעָנָן,

אָהַבְתִּי לֹא רַק גָבוֹהַּ, אֶת אֲשֶׁר מִתְרוֹמֵם לַמָּרוֹם –

אֶת אֲשֶׁר עָמֹק וּמְצֻלְתִּי כַיָּם, כָּמוֹךָ, אָהַבְתִּי!..


אַתָּה הַתִּיכוֹן הַגֵּאֶה בֶּן גְדוֹלֵי הַיַּחַס הִנֶּךָ,

יָדַעְתָּ, יָדַעְתָּ נִמּוּסִים, אַתָּה לֹא תָעִיז הִתְקַצֵּף;

יִשְׁתּוֹבֵב אֻקְיּנוּס הַיָּם, מִמִּי זֶה יִתְבַּיֵּשׁ אֻקְיָנוּס?

מֵאֶרֶץ חדָשָׁה, אֶפְרוֹחִית, צוֹצָלָה מֵעֵבֶר לַיָּם?

אַתָּה הַתִּיכוֹן הָאָצִיל לֹא תֵדַע הַמְּשׁוּבָה הַגְּדוֹלָה,

אֶפְרָתִים, נְשׂוּאֵי הַפָּנִים, אַרְצוֹת הָעוֹלָם הָעַתִּיק

עוֹמְדִים עָלֶיךָ בְּכָבוֹד, מְרִימִים הָאֶצְבַּע לְאַפָּם,

גוֹזְרִים עָלֶיךָ: חֲדַל! חֲדַל נָא, הַיָּם, אַל תִּשְׁתּוֹבֵב!..

תֵּרֵד בְּסֻלַּם הַמִּזְרָח, תַּעֲלֶה וִתְשְׁלַח גַּלֶּיךָ,

כִּי יֵשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ לָדַעַת אִם נֶחֱרַב אֲשֶׁר הִצַּגְתָּ,

אִם עַמִּים גְּבוּל נָצָרוּ הָקְבַע בֵּינָם וּבֵינֶיךָ…

בְּסֻלַּם הַמִּזְרָח לְךָ תַּעֲלֶה, תִדְרֹשׁ לִשְׁלוֹם הָעַמִּים,

תִּקְרָא בְשֵׁמוֹת וּתְכַנֶּה תָאֳרֵי הָאָבוֹת וְזִכְרָם.

תְּבָקֵּשׁ הַיָּד הַחַמָּה הוֹשִׁיטוּ קַדְמוֹנִים בְּאַהבָה

לְאוֹת אַחֲוָה וְשָׁלוֹם בָּיַּמִים אֲשֶׁר עָבָרוּ!

שָׁלַחְתָּ גַּלֶּיך בְּגִיל, כִּי צָלַל הַצְּלִיל לְאַחִים,

שָׁלַחְתָּ גַּל צוֹהֵל מוּל חֹף לְמַעַן יַכֶּה לוֹ דֶכִי,

דֶּכִי חָבִיב וּמְדֻבָּר, לְמַעַן יְעוֹרֵר נִשְׁכָּחוֹת…

אָנוּדָה לְךָ יָם! לַשָּׁוְא תְעוֹרֵר הָאַהֲבָה,

אֵין מִי יַעֲנֶה שְׁלוֹמְךָ, אֵין מִי יוֹשִׁיט לְךָ יָד!

לֹא בָגְדוּ בָנִים גַם אֶרֶץ לֹא בָגָדָה–

אֵלִי, הוּא אֵלְךָ שֶׁבָּגַּד, הַבְּגִידָה לוֹ וּלְאַחְוָתוֹ!

הוּא אֲשֶׁר הִכְזִיב עַם קְדוּמִים, הוּא אֲשֶׁר הֶעְתִּיק גּוֹי,

שָׂם גְבוּלוֹתָיו לָאַל וַיִּפְתַּח שְׁעָרָיו לַלּוֹעֵז;

הוּא אֲשֶׁר שָׁדַד רִבְצוֹ, הֶחֱרִיב הַקֵּן לַנְּשָׁרִים,

שִׁרֵשׁ הַנֵּצֶר הַיָּחִיד לְשִׁבְטֵי הַגֶּזָע הָרִאשׁוֹן

וְעַל אַף הַשָּׁמַיִם הַזְּעומִים, קִבְּלוּ נֶגְדוֹ בְרַעְמָם,

שָׂם אֶת עַמִּי בְחֹצֶן הִשְׁלִיכָהוּ רָחוֹק, רָחוֹק!..

כָּכָה דַרְכֵי אֵלְךָ, אֵל זוֹעֵם, אֵל לַנְּקָמוֹת,

כָּכָה סִכְסֵךְ חֵיל עַמִּים, סִכְסֵךְ מֵיצַר גְּבוּלָם,

בִּמְחִי כַף שִׂכֵּל יָדוֹ, הֶחֱלִיף מַהֵר הַקְּלָפִים

אֵל בָּנוּ שָׂחַק וְלָעַג, הֶחֱלִיף עַם וְאֶרֶץ

הִשְׁלִיךְ אֵל בָּאַדִּיר, הִפִּיל הָאֶרֶז הָעַתִּיק,

שִׁבֵּר עֱזוּז בֶּן הָאֶלֶף, שִׁחֵת מַטָּעָיו מֵאָרֶץ!

יָם! אַל תְּעוֹרֵר נִשְׁכָּחוֹת, יָם! אַל תְּכַנֶּה בַשֵּׁמוֹת,

אַל תִּפְרֹשׁ לִשְׁלוֹם עַמִּי, אֹהָלָיו, גְּבוּלוֹתָיו מִקֶּדֶם;

אַיֵּה מוֹרֶשֶׁת הֶעָתִיד אֵלְךָ לָנוּ צִוָּה?

אַיֵּה בָנִים זוֹמְרִים, בּוֹצְרִים כֶּרֶם אָבוֹת?

אַיֵּה נָא הַשְּׁבוּעָה נִשְׁבַּע אֵלְךָ לָנוּ:

“מִנְּהַר מִצְרַיִם לִנְהַר פְּרָת לָכֶם גְבוּלְכֶם יֶהִי?..”

לָכֵן קְבָל נָא אַתָּה, קְבָל נֶגֶד אֵלְךָ זֶה,

תְּבַע עֶלְבּוֹנְךָ, עֶלְבּוֹנִי תְּבַע וּדְרוֹשׁ בִּזְרוֹעַ,

צֵא נָא אַתָּה נֶגְדוֹ, צְעַק נָא חָמָס, יָם!

אֶת שִׁמְשׁוֹ הַגְּדוֹלָה קְרַע, אֶת בִּתּוֹ יְחִידָתוֹ

וּלְאוֹת מְחָאָה נִצְחִית בְּפָנָיו הַטְבִּיעֶנָּה!..

חֲרָק לוֹ שֵׁן, מִשְׁבָּרִים מוּלוֹ שַׁלַּח,

הַרְאֵה חֲזִיז הָאֶגְרוֹף לְמַעַן יָשִׁיב אֵל,

אֵל הָרוֹחֵץ בְּדַם בְּנֵי אָדָם, בּמֵיטַב מִיץ חֶלְבֵּיהֶם,

לְמַעַן יָקִים גְּבוּלִים אֲשֶׁר גָּבְלוּ אֲבוֹתָי,

יָשִׁיב אֲשֶׁר לָקַח, אֲשֶׁר חָמַס יָשִׁיב:

אֶרֶץ, אֶרֶץ, אֶרֶץ אֵלְךָ לָנוּ יָשִׁיב!..

קְבָל וְצֵא, הַיָּם, הָלְאָה בֹשֶׁת פָּנִים,

צֵא וְקוֹב, הִשְׁתּוֹבֵב, הֱיֵה הַסַּעַר בִּרְעָמָיו,

הֱיֵה אֻקְיָנוֹס גָדוֹל, הֱיֵה נָא שִׁבְעָה יָמִּים!

צֵא בַמַּעְגָּל לְךָ, בְּסוּפַת זַעַף נֶעְצָר

נְשׂוּי דוֹרוֹת רְחוֹקִים עַתָּה לוֹ יִתְפָּרֵץ;

גַּלֶּיךָ קְרָא וְיַעֲלוּ, פְּקֹד נָא עַל דֻּלְפָּנִים,

צַוֵּה עַל לִוְיָתָן וְעַל חוֹל הַיָּם נָא פְקֹד

יֵצְאוּ כֻלָּם בְּמָחוֹל, מְחוֹלוֹת פֶּרֶא לָאַכְזָר,

צַפְצֵף רוּמָה נֶגְדוֹ כִי אָבַד, כִּבְיָכוֹל,

מַלְכוּת שַׁ"י עוֹלָמָיו, אָבַד גְבוּלֵי אָרֶץ!..

קְבֹל! וְאִם עָב יַעֲלֶה וְאִם גַּם יָלִיט פָּנָיו

בְּפַרְשֵׁז עָנָן סוֹכֵךְ, בְּשִׁבְעַת דֹק רְקִיעִים!

יָם! הַפֵּל הַקֶּסֶם, תֵּצֶאנָה בְנוֹת הַגַּלִּים,

זְנָבָן זְנַב תַּנִּינִים יְקַשְׁקֵשׁ לוֹ וִיפַרְפֵּר,

יְחוֹלֵל הָרִים וּגְבָעוֹת עַל לִבְּךָ מַרְאֵה חִלָּזוֹן,

יַחְדוֹר כְּאִזְמָל בַּמְּצֻלָּה, עוֹלֶה וְיוֹרֵד בֶּחָרוֹן,

חָרֹר בְּמִכְרוֹת הָעֶשֶׁת, מְפוֹצֵץ הַגִּיר והַפְּלָדָה!

יִפְרֹץ צְחוֹק הָאַשָּׁפִי מִפִּיּוֹת בְּנוֹת הַגַּלִּים

עַל עָוֶל וְעַל מִרְמָה לָאֵל בִּבְנֵי הָאָדָם!– –

                                                                          -----------

וְאַתָּה אֶת חֲמָתְךָ, יָם, שְׁפָֹך נָא עַל בְּנֵי אָדָם

וְשָׁפַכְתַּ גַּם עֲלֵיהֶם וּבָלַעְתָּ מַרְכְּבוֹתָם

הִרְכִּיבוּ עַל גַּבֶּךָ חוֹסֵי הַמִּפְרָשׂים!

נֶגֶד יוֹרְדֵי אֳנִי רוֹכְבֵי רֹם גַּלֶּיךָ

אֲשֶׁר יוֹם וְלַיִל שָׁטִּים הֵם עָלֶיךָ

כִּמְבַקְּשֵׁי צִיר הַצְּפוֹנִי לָתוּר לָמוֹ אֶרֶץ–

קְבָל נָא נֶגֶד אֵלֶּה, מְרֻבֵּי גְבוּל וְאֶרֶץ,

עֲלוּבֵי גְבוּל הַיָּחִיד, עֲלוּבֵי גְבוּל אֲדָמָה,

הַדּוֹרשִׁים גְמוּל עֶלְבּוֹנִים מֵאֵלְךָ וְגַלֶּיךָ –

נֶגֶד אֵלֶּה קְבָל, כִּי לִנְצֹר לֹא יָדָעוּ

גְּבוּלֵי אֶרֶץ רַבָּה גָּבְלוּ אָבוֹת גְּדוֹלִים!..

קִרְיַת הַזָּהָב

מאת

אלתר לוין


ירושלם

מאת

אלתר לוין

יְרוּשָׁלִָם / אלתר לוין


מְנוּחַת אֵלֶם, טְהוֹרָה וּמַלְכוּתִית

שׁוֹכֶנֶת עַל פָּנָיִךְ!

וְעֵת עִם בֹּקֶר רַעֲנָן, עֶרֶב חָזוֹן וּמַשְׁפִּיעַ,

עִם לֵיל מִזְרָח, לֵיל הַנְּבוּאָה

מִפִּסְגַּת מִגְדָּל עָטוּי רַחֲשֵׁי לֵב וּדְמָמָה

בָּךְ כִּי אֶסְתַּכֵּל –

אָז, יְרוּשָׁלִָם! אַתְּ קִרְיַת הַתּוֹלָדָה

מַה יִיף הַמַּרְאֶה, מַרְאוֹת אֵל וּקְדוֹשִׁים

נְסוּכֵי חוֹמוֹתָיִךְ!..

הָרִים!

הָרֵי עוֹלָם סָבִיב לָךְ, שׁוֹמְרֵי עֻזֵּךְ,

הָרִים לוֹבְשֵׁי שֵׂיבָה עַל מְכוֹנָם הָכֵן

כִּימֵי אָז שָׂמוּ מִשְׁמַר כָּבוֹד;

לֹא כִסּוּ רֹאשָׁם, לָבְשׁוּ הָדָר וְלֹא יֶרֶק,

עֲרוּמִים יַעַמְדוּ; רוּחַ אֵבֶל

חוֹפֶפֶת עַל רֹאשׁ פַּרְעוֹת צוּקִים,

אוֹנְנִים נוֹצְרָיִךְ, עָלַיִךְ, כִּי לֹא נִבְנֵית,

הָהּ, יְרוּשָׁלִָם!

אַתְּ עִיר הַנְּבִיאִים, אַתְּ בֵּית-אַלְלָה,

הֲלֹא תִתְּנִי לִי, תִּתְּנִי נֹפֶךְ מֵהוֹד עֲבָרֵךְ!

יָפוּחוּ רוּחוֹת קְדוּמִים, גּוֹלֵי קִיר הַשֶּׁמֶשׁ,

וְיָבִיאוּ חָזוֹן וְנֶחָמָה!…

יְרוּשָׁלִָם!

הֲלֹא אַתְּ הֵפַחְתְּ בִּלְבַב הָאָדָם אֶת הָרוּחַ – אֶת הָרוּחַ

זֶה אַלְפֵי שָׁנִים לִפְתֹּר אוֹתוֹ לֹא הִגַּעְנוּ!

לֹא אַתּוּנָה, גַּם לֹא רוֹמָא אֲשֶׁר רוֹחֲצִים שׁוּלֵיהֶן

בְּאוֹתוֹ יַם הַתְּכֵלֶת בּוֹ טוֹבְלִים חֻפֵּי כְנַעַן,

לֹא פָתְרוּ אֶת הַחִידָה – וְגַם לֹא בִירוֹת תַּרְבּוּת

אֲשֶׁר לַזְּמָן הַזֶּה!..

אַתְּ עִיר הָאֱלֹהִים! בִּשְׁבִיל הַקְּסָמִים אֵתַע בָּךְ

בַּקֵּשׁ שְׁבִיל הַכֹּהֲנִים דּוֹרְכֵי בָמוֹת הֵיכָל,

גַּנֵּב מְלֹא חָפְנַי מִקַּרְנֵי שַׁעַר הַזָּהָב!..

רְאִי! תְּכֵלֶת כִּסָּה יַמֵּךְ; תְּכֵלֶת הֵם שָׁמַיִךְ;

תְּכֵלֶת גַּם הָרַיִךְ, עֲלֵיהֶם קֶרֶן תּוֹעָה

עוֹטְרָה לְרֹאשׁ רוֹעֶה וַעֲדָרוֹ –

הוֹלִידָה הַחֶזְיוֹנוֹת!

שִׁמְעִי! מֵעַל הַמִּסְגָּד עוֹמֵד עַל הַר קָדְשִׁי

קוֹרֵא הַמוּאֶדִּ’ין; מֵעַל מִגְדָּלִים,

נִבְנוּ רָמָה לִכְבוֹד עִבְרִי בֵית הַלַּחְמִי,

מַכִּים פַּעֲמוֹנִים;

כִּי יִקְרָא הַמוּאֶדִּ’ין, כִּי יְצַלְצְלוּ פַעֲמוֹנִים:

אֲנִי בֶן עַם הַפְּלָאִי לֹא אֶקְרָא וַאֲצַלְצֵּל!

הֲלֹא יָדַעַתְּ: לִי שָׂחוּ דוֹרוֹת

אֱלֹהַי שַׁתְקָן הוּא; שַׁלְוָתֵךְ עִיר אִלֶּמֶת

וּמְנוּחוֹת מַלְכֵּךְ הֵן רַק הֵן הַמְּדַבְּרוֹת

צְעִירִים מַשְׁמִיעִים קוֹל וְשָׂב הַדּוֹרוֹת שׁוֹתֵק,

רַק עֵינֹו פְתוּחָה, לִבּוֹ וַחֲזוֹנוֹ!..

וְאַתְּ קִיר חֲלוֹמִי עֲטוּפַת הוֹד וּדְמִי

הַקּוֹרְאָה בְאַלְפֵי גְוָנִים, בְּמַרְאוֹת וּבְחִידוֹת,

בְּגַפּוֹת זְרִיחָה, בִּשְׁקִיעַת הָאַרְגָּמָן,

בִּנְגִינַת לַיְלָה, בְּשִׁירַת חוּגוֹת מָרוֹם,

בְּצֵל עֲנָנִים, בְּשִׁכְבַת טַל עַרְפָּלִים;

אַתְּ הָרוֹמְזָה בְאֶצְבַּע קְטַנָּה, סְתָרִית,

בְּאוֹתוֹת וּבְסוֹדוֹת, בִּשְׁתִיקָה וּבָרָז

וְלֹא בְהֶגֶה וְלֹא בְקוֹל וְלֹא בִדְבָרִים;

אַתְּ זְבוּל חֲלוֹמִי! הַקִּרְיָה הַשַּׁתְקָנִית – אַתְּ

אֵשׁ הַקֹּדֶשׁ יִקְּהַת עַמִּים סָבִיב לָהּ,

גַּלִּי סוֹדֵךְ לִי, לְמִקְנַת קְסָמַיִךְ,

הָעֶבֶד לְהָרָיִךְ!

מִי תִכֵּן אוֹתָךְ? רַק נֶפֶשׁ עִבְרִי,

נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה, שִׁירִית

תָּבִין לַחֲשֵׁךְ גַּם הֲגִיגֵךְ!

תְּנִי לִי אוֹת, בַּת מֶלֶך, לִי הַנִּמְלָךְ,

נִמְלַךְ חַסְדֵּךְ וְשַׁרְבִיטֵךְ, הַגִּידִי לִי

רַק דָּבָר מִדְּבָרַיִךְ,

הַגִּידִי לִי אִלֶּמֶת, הַבַּת יְרוּשָׁלִָם!!..


אריאל

מאת

אלתר לוין

אֲרִיאֵל / אלתר לוין


כַּאֲרָיוֹת עֲנָקִים בַּלֵּילוֹת מִסָּבִיב לַקִּרְיָה הַנִּצְחִית,

טְבוּעִים בְּהֵדֵי סַהֲרוּרִים, הֶהָרִים הַחוֹלְמִים יִרְבָּצוּן;

לְבָנָה גֹוַעַת, אִלֶּמֶת עוֹלָה בַחֲצוֹת וּבִדְמָמָה

בְּרֹבַע הָאַחֲרוֹן הֶעָצוּב, מַצְנִיעָה בְלֶכְתָּהּ וּבְנָגְהָהּ.

אֵין צִרְצוּר, אֵין אָדָם, אֵין כְּלָבִים יַפְרִיעּו שַׁלְוָתָהּ,

בְּטַלֵּי הַנֶּשֶׁף רוֹחֶצֶת הַמַּשְׁקִים פַּיְטָנִים בּוֹדֵדִים,

מְרַוִּים וּמַפְרִים חֲזוֹנָם יְלִיד מוֹעֲדֵי יָרֵחַ.

בַּרֹבַע הָאַחֲרוֹן מְטַיְּלָה וְדִמְעַת הַפְּרִידָה עַל לֶחְיָהּ

מִנּוֹף הֲרָרִי וְעָמִית חִוֵּר כָּמוֹהָ בַּנָּשֶׁף…

נָפְלָה הֲבָרַת הָרְעָמִים, זִנְּקָה אַדֶּרֶת, הִתְגַּלֶּה

פַּרְצוּף אֱלֹהִי וּמִסְתּוֹרִי מִמַּעַל לְקַוֵּי הֶהָרִים

הָעוֹבְרִים וְחוֹתְכִים וְשׂרְטִים בְּיַרְכֵי שָׁמַיִם הַלְּבָנִים;

יַד בַּרְזֶל לַמָּרוֹם נִשֵּׂאת, מִתְהַפְּכָה בְגֵרוּר עֲצָבִים,

צִלָּה מִתְחַלְחַל וּבֹהַק הֶחָלָל בֵּין אֶצְבָּע לָאֶצְבָּע

רוֹעֵד כִּלְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ לְנֵרוֹת הַמְּנוֹרָה בַחַלּוֹן!

רָעַד צֵל גֵּו מְהֻדָּק, מְמֻשָּׁךְ וּמִתַּמֵּר כַּבְּרוֹשׁ,

מִתְפַּשֵּׁט, מִתְפַּתֵּל וְעוֹלֶה וְנִרְאֶה צִיץ רֹאשׁוֹ הַמַּבְרִיק

בְּרָאשֵׁי גַבְנוּנִים מִנֶּגֶד, שָׁפַךְ עֲלֵיהֶם מֶמְשַׁלְתּוֹ,

סוֹפוֹ וְרֹאשׁוֹ בֶהָר כַּגֶּשֶׁר הוּא נִמְתָּח עַל עֵמֶק.

בָּאֶמְצָע הִבְרִיקָה הַזָּוִית מְשֻׁלֶּשֶׁת צוּרָתָהּ, הַנְדָסִית

וְהִיא פִירַמִּידָה מוּאָרָה וְהוּא אוֹר הַנָּבוּב הֶחָבוּי

בְּמִסְגֶּרֶת הַצְּלָלִים הַנּוֹפְלִים מֵעֵבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה,

צִלְלֵי רַגְלַיִם מִתַּמְּרִים, דַּק-דַּקִּים, מְהֻקְצְעֵי רֹמַח,

עוֹלִים מִלְּמַטָה כַכִּידוֹן, מִתְעַבִּים לְמַעְלָה בַיָּרֵךְ

כַּמִּגְדָּל הֶהָפוּךְ עַל רֻכְסוֹ, הֶפֶךְ הַדְּמוּת לָעַמּוּדִים;

הִבְהִיק הַפַּרְצוּף הַסְּתָרִי, הָאֱלֹהִי, הַשָּׁמַיְמִי, הַשְּׁרָפִי,

הִתְכּוֹנֵן לִרְעָמוֹת, נַחְשֹׁלִים וְנוֹתֵן אֶת קוֹלוֹ הָאַדִּיר!

עַמּוּדֵי אֵשׁ חָרוֹן מִתְפַּלְּצִים, חוֹרְקִים, מְרִיקִים חֲרָמִים,

מִתְכַּוְּצִים לְעֶשֶׁת הַגְּרָמִים וְעוֹלִים בִּזְרוֹעַ נְחֻשְׁתָּם,

מִתְכַּוְּצִים שְׁרִירֵי הַזְּרוֹעַ, שַׁלְשְׁלוֹת סִבְכֵי הָרִים,

שְׁלוּחֵי מַר נֶפֶשׁ וְרוּחַ, סְפוּגֵי נַחֲרַת הַזְּוָעָה;

דּוֹלְקוֹת עֵינַיִם לַפִּידִים, בּוֹעֲרוֹת כָּאֲבוּקוֹת בַּלָּיְלָה,

צוֹרְבוֹת הָאִשִּׁים בַּשָּׂפָה, זְדוֹן חַשְׁמַלִּים מִתְלַקְּחִים,

מַרְעִידִים הַבָּבָה בָעַיִן, מַרְעִידִים הָרִיסִים לָאִישׁוֹן,

נִרְאוֹת כְּעוֹבְרוֹת עַל גְּדוֹתָיו עֵינֵי הַשָּׁקֵד הַגְּדוֹלוֹת

מִמִּלּוּי הַלֵּב מִכְּאֵבוֹ כְמַעְיָן מִתְמַלֵּא עִם מַלְקוֹשׁ,

כַּאֲשֶׁר אֶבֶן נִזְרֶקֶת מַטְרִידָה מֵימָיו בַּלָּיְלָה!

רוֹעֲדִים לִיפֵי עֲצָבָיו, עוֹלִים וְיוֹרְדִים נִדְהָמִים,

אֲדֻמִּים הַכְּתָמִים, נְקוּדִים זִרְמֵי הַדָּמִים הַנּוֹזְלִים,

נְטוּיָה הַיָּד לַמָּרוֹם, כְּנַף עֲנָנָה נִשְׁבָּרָה,

וְנָטוּי הַזָּקָן לַמֶּרְחָב, נִפְנוּ קְוֻצּוֹתָיו הַיָּמָה;

בְּלוֹרִית הַחֻצְפָּה הַקָּשָׁה, הַמּוֹלְכָה בַמֵּצַח הָאָיוֹם

הַלּוֹעֵג לְאֵל וּבְנֵי אָדָם בַּמַּעֲנִית הַכְּפוּלָה עַל לִבּוֹ,

תְּנַפְנֵף כְּדֶגֶל בַּתֹּרֶן, נְטוּיָה לְחֶפְצֵי הַסָּעַר…

נִפְתַּח הַלּוֹעַ בְּלִוְיַת שָׁלִישָׁיו הָרַבִּים, הַלְּבָנִים,

אַחֲרֵיהֶם הִתְלַבְּטָה וְנָפְלָה כְּאֶרֶז בֶּן אֶלֶף בַּלְּבָנוֹן

לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת וְנַעֲוָה מוּרָמָה מוּל מְעוֹן הָאַדִּירִים:

" אֲרִיאֵל, אֲרִיאֵל!.."

כִּכְלוּב בַּרְזֶל לַלָּבִיא חָנְקוּ הֶהָרִים הַקִּרְיָה

וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אִם הָרִים סִתְרָם מְבַקְשִׁים בְּמַחֲבֵא

קִרְיָה גִבּוֹרָה וְנִצְחִית, עָלֶיהָ מוֹרָא לֹא יַעֲלֶה;

אוֹ הִיא הָעִיר הָרוֹעֶדֶת מִתְלַטְּפָה בֵין רַגְלֵי הֶהָרִים,

מִתְכַּוְּצָה בְמָגוֹר וּמְחַבְּקָה צַלְעֵי גַבְנוּנִים עֲנָקִים…

" אֲרִיאֵל, אֲרִיאֵל!.."

לָטְשָׁה הָעַיִן בַּפַּרְצוּף, מַחְצַב דִּינוּר בַּעֲלָטָה,

רִבֲבוֹת לִגְיוֹנֵי הַבָּרָק מִמֶּבָּט הַחוֹדֵר נוֹלָדוּ,

רוֹעֲדִים בְּמִקְסַם הַחַשְׁמַל, פּוֹרְצִים וְשָׁבִים וּפוֹרְצִים

בְּזִיוֵי מַדּוּחִים וּמַרְאוֹת הַמַּתְעִים בְּקֶסֶם עַל בַּד.

נִמְעֲדוּ מַסְמְרוֹת הַכֶּסֶף, נְטוּעֵי הַכִּפָּה הַכְּחֻלָּה,

דְּבוּקָה אֵלֶיהָ הַלְּבָנָה, נוֹפֶלֶת וְלוּלֵא הֶעָבִים

מִהֲרוּ אֵלֶיהָ, הִתְפָּרְשׂוּ תַחְתֶּיהָ וַתִּפֹּל עֲלֵיהֶם;

עָלֶיהָ כוֹכָבִים מִתְעַלְּפִים, כַּכַּפְתּוֹר חַשְׁמַלִּי הַזּוֹנֵק

בִּנְגִיעַת יַד בַּרְזֶל, פּוֹרְצִים וְנוֹפְלִים בִּרְעָדָה.

הִזְדַּעְזְעוּ עַמּוּדֵי הָאוֹר בִּשְׁמֵי הַדָּרוֹם חֶלְבּוֹנִים,

הֻכָּה הַנּוֹף בְּסַנְוֵרִים מֵאוֹרוֹת מִתְגַּלִּים וּבוֹרְחִים,

אֲחוּזֵי הַסַּעַר לְרֶגַע כִּתְנוּעַת הַלּוּלָב בֶּחָג;

רָעֲדוּ אִלָּנוֹת, נָדַמּוּ, הִתְחַמְּקוּ, הִתְגַמְּדוּ וְאֵינָם,

הִשְׁתַּטְּחוּ עַל פְּנֵי הַצַּלְמוֹנִים, רוֹעֲדִים לְבֹהַק הַנָּשֶׁף;

רָעֲדוּ הֶהָרִים, הֶהָרִים, רָעֲדָה הַקִּרְיָה, הַקִּרְיָה,

רָעַד הַנָּבִיא הַקַּדְמוֹן, קַנַּא בִרְיוֹנֵי הָאַחֲרִית:

" אֲרִיאֵל, אֲרִיאֵל!.."

זָרַק עוֹפֶרֶת הַקּוֹל בִּלְבַב הֶהָרִים רוֹעֲדִים,

נֶחֱנַק, הִתְאַבֵּן לִנְצִיב, מֻכֶּה הַבָּרָק בַּסָּעַר!

הַקִּרְיָה הַנִּצְחִית נִתָּכָה גוּשׁ אֶחָד וְדוֹמֵם וָמֵת,

הֲתָכַת הָאֶבֶן וְגִיר לְהֵדֵי הַפֶּתַע הִתְאַבְּנָה,

נִגְלְדָה כְּדֶמַע בַּבָּבָה בִּימוֹת הַכְּפוֹר וְקִפָּאוֹן;

נִתְאַבְּנוּ הַדְּמָעוֹת בְּעַיִן, עָלוּ וַתִּפְרֹצְנָה דֶרֶךְ

חֲרִישִׁית לְרֹאשָׁהּ הַמְּנֻמָּר, גָּלוּחַ וְגָזוּז וְחָלָק

וְהוּא הוּא הַטַּל הַשָּׁטוּחַ לַגַּגוֹת בְּעֶצֶם הַלָּיְלָה!..

בּוֹקְעִים קוֹלוֹת הַלַּיְלָה בַּקִּרְיָה הַנִּצְחִית, רַבָּתִי,

מִתְפַּשְּׁטִים בֶּהָרִים הַחוֹלְמִים טְבוּעִים בְּהֵדֵי סַהֲרוּרִים;

עוֹלִים צֶאֱלֵי הַדְּיוֹקָן, פָּרְשׂוּ כִשְׁפִיפוֹן עַל רָאמוֹת,

הִבְהִיק הַפַּרְצוּף הַסְּתָרִי, הָאֱלֹהִי, הַשָּׁמַיְמִי, הַשְּׁרָפִי,

דָּלָה הַדְּבָרִים מִלּוֹעוֹ, כְּאַשָּׁף מִגְּרוֹנוֹ הַנְּחָשִׁים,

מַשְׁלִיכָם בְּזַעַף וְחָרוֹן, זוֹרְקָם לְעֻמַּת הַקִּרְיָה:

" אֲרִיאֵל, אֲרִיאֵל!.."


מול פתחי היכל

מאת

אלתר לוין

"בֵּין שֻׁלְחַן זָהָב וּמְנוֹרַת זָהָב טָהוֹר

"עוֹמֵד מִזְבַּח זָהָב;

"יוֹם וְלַיְלָה לְבָבוֹת חַמִּים, רוֹתְחִים

"לְקָרְבָּן עָלָיו עוֹלִים.

"אֲנִי בַכֶּבֶשׁ עוֹלֶה, הָעֵצִים עַל הַמְּדוּרָה,

"עַל מַחְתַּת דִּשּׁוּן

"בִּידֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, עוֹלָה לָהּ נִשְׁמָתִי,

"בְּרֶמֶץ לֹא עֻמָּמָה!

"בְּלִשְׁכַּת נָזִיר, שָׁמָּה, מֵאֶפְרָתִים צָעִיר

"שָׂרַף אֶת תַּלְתַּלָּיו;

"עַל תַּלְתַּלָּיו אֵבְךְּ, אוֹרִיד אֶת הַדִּמְעָה,

“אֲכַבֶּה אֶת הַדְּלֵקָה…”

שָׁלוֹם לְךָ, הֵיכָל!

עָלֶיךָ שֶׁמֶשׁ אשֶׁר אַפַּדְנוֹ נָטַע

וְסַהַר חֶסֶד נָטָה לָלוּן;

צַפְרִירִים גְנוּזִים בְּךָ וַאֲוִיר רַחֲמִים יוֹצֵא

לִקְרַאת אוֹרוֹת לֹא מֵעוֹלָם זֶה.

מַרְאוֹת בְּךָ וּצְלִילִים לְךָ אֲלֵיהֶם זְקוּקִים

עֵין נְפִילִים וּבְרַק אַדִּירֵי נֵצַח!

כְּרוּבִים שְׂבֵעֵי יָמִים, זִקְנֵי דוֹרוֹת,

חוֹפְפִים עָלֶיךָ מֵעַל כַּפֹּרֶת,

יוֹצְאִים לָשׁוּט

בִּמְשֹׁךְ חֲצוֹצְרָה בְּפִי כֹהֵן עֶלְיוֹן,

בְּרֶטֶט הַכּוֹכָבִים, עִם נְגִינוֹת לַיְלָה,

לְעוֹרֵר נָבִיא קַדְמוֹן…

אַתָּה שְׁבִיל הַנֵּצַח לַהֲלִיכוֹת אֱלֹהִים,

הֲדוֹם לְרַגְלָיו, הַסְּדָן לְהַכּוֹת בַּכָּף,

לְצַוּוֹת עַל הַמְּנוּחָה וְעַל הַקְּדוּשָׁה

עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם!

עַמּוּד נִשָּׂא אַתָּה, רֹאשְׁךָ הַשָּׁמַיִם,

עָלָיו עוֹבֵר עִבְרִי בְרוּחַ וּבִדְמָמָה

מְתַוֵּךְ בֵּין אֵל וּבֵין הָאָדָם!..

שָׁלוֹם לְךָ, זוֹרֵע זָהָב, מַצְמִיחַ אֵל בִּלְבָבִי!

אֲשֶׁר הַקֶּשֶׁת נִרְאֵית בְּךָ אַחֲרֵי מַבּוּל שִׁירָה

שָׁטַף אוֹתְךָ, גַּם אוֹתָנוּ!

בְּךָ הַקֶּסֶת נוֹצְרָה, חָקְקָה הַגְּוִילִים

כּוֹבְשֵׁי רוּחַ אֱנוֹשׁ;

אַתָּה הָאָבְנָיִם, נְבִיאִים בְּךָ קֹרָצוּ

וּקְדוֹשִׁים רַבִּים הָיוּ מַעֲרָבְךָ

לְפַרְנֵס נֶפֶשׁ עַל אִיִּים וַאֲרָצוֹת!

שָׁלוֹם לְךָ! חֵיק אֵל וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ

בּוֹ מִתְחַטֵּא יְקִיר יַלְדֵי דוֹרוֹת,

עָמַד בְּסוֹד אֲצִילִים

וַיַּחְמֹס שַׁרְבִיט חֶסֶד הָרוֹדֶה בַנְּשָׁמוֹת,

מֵעִמְקֵי שְׁמֵי הָרְקִיעִים!

שָׁלוֹם לְךָ תְּרָנוּס עוֹלָם!

לְעֻמָּתְךָ הֶמְיַת עַמִּים נִצִּים,

אַדִּירֵי עַם הֹרָגוּ, בְּאֵלֵי בַרְזֶל בָּאוּ

לִכְבּוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ!..

אַתָּה פְּלֵיטַת גִּלְגָּל, שִׁילֹה, נוֹב וְגִבְעוֹן,

אַתָּה הֵיכַל עִירִי, מַלְכִּי, אֱלֹהָי,

הֵיכַל אַרְצִי, עַמִּי, אַרְמוֹן גּוֹיִם,

צֹהַר רָם בִּלְבַב הָאָדָם–

מוּלְךָ אֶדְרֹךְ, מוּל גִּלּוּיֵי מִזְרָח,

עֵת מַלְאָךְ נִסְתָּר נוֹשֵׂא צַעֲרוֹ

עַל חֲזוֹן הַשְּׁקִיעָה,

שׁוֹלֵחַ יָדוֹ בְּחֶרְמֵשׁ אַחֲרוֹן בַּקָּמָה לוֹ מִתְלַבֵּט

וְעַל קָדְקֳדֵי הָרִים לֻלְאוֹת כַּרְמִיל שׁוֹזֵר–

אֶשְׁתַּחֲוֶה לְעֻמָּתְךָ, עַל פָּנַי אֶפֹּל,

אֶשְׁתַּפְּכָה וַאֲפַלֵּל וְאֵילִילָה:

“אַלְלָי! עַל הֵיכָל אֲשֶׁר חָרֵב! – – –”

הֵרֹמוּ חוֹמוֹת הֵיכָל! אֲנָעֵר אֶת אֲבַקְכֶם

הֶעֱרִימוּ אַלְפֵי שָׁנָה עָבָר וְגָם הֹוֶה;

וְאַתְּ חוֹמַת מַעֲרָב, חוֹמַת הָאַלְיָת,

סְפוֹג דִּמְעַת עַמִּי, הַקּוֹלְטָה דַם לְבָבוֹ,

בּוֹאָה חֵל הַבָּכוּת! נֵר הַמַּעֲרָב שֶׁלֹּא נִכְבֶּה,

שׁוֹמֵר בֵּית הַנִּצּוֹץ, הָאוֹמֵר שִׁירָה

עַל קָרְבָּן בְּכָל יוֹם –

בֹּא נָא! וְעִשְׂבֵּי זֹקֶן מִשֶּׁמֶשׁ אֵשׁ קָמֵלוּ

אֲשָׁרֵשׁ, אֲטַהֵר אֶת פָּנֶיךָ!

וּלְךָ דּוֹמֵם, סֶלַע הַשְּׁתִיָה, אֶבֶן תּוֹעִים,

צוֹר הַגּוֹלִים – דָּבָר הֻגָּד!..

אַתְּ אֶבֶן סְתוּמָה הַשּׁוֹכְנָה בָעֲרָפֶל

בֵּין מִסְגָּדִים צוֹעֲקִים וּמִנְזָרִים מַכִּים פַּעֲמוֹנִים;

אַתְּ הַפּוֹרְשָׂה כָנָף עַל אֲרוֹן הַקְּדוּמִים, הָאוּרִים-וְהַתּוּמִים,

שָׁמָּה תֵּבְךְּ הַשְּׁכִינָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תֵּבְךְּ,

שָׁמָּה גְנוּזִים כְּרוּבִים, אֵשׁ, כַּפֹּרֶת;

אַתְּ אֶבֶן סְתוּמָה, אֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת, אֶבֶן הַשָּׁמָיִם–

הִתְלַבְּנִי נָא! הִתְלַבְּנִי תַחַת רוּחַ מִזְרָח!..

פִּתְחִי אֶשְׁנַבָּיִךְ! אֶשְׁנַבֵּי זָהֳרֵי מַשְׂכִּית

עוֹטְרֵי אַפָּדַן רָם, רוֹעֲדִים עִם אַשְׁמוֹרוֹת!

הֵרֹמוּ דַלְתוֹת הֵיכָל!

הֵרֹמוּ שַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר!

בִּמְחִי כַף עַזָּה, גִּבּוֹרָה וְאַדִּירָה

אֶהֱרוֹס קֶשֶׁת הָעֶלְבּוֹנִים,

קֶשֶׁת רוֹמָא, גַּפָּהּ וְשִׁרְיוֹנָה,

שַׂהַד שְׁבִי וָחָרֶב!..

כָּכָה! תִּתְפּוֹצַצְנָה אֲבָנִים טְמֵאוֹת-דּוֹרוֹת,

יִבְּקַע טִיחָן, טִיחַ יָד מְגֹאָלֶת,

הַשִּׂיד הַנֶּהְפָּךְ לְדָם!..

בְּרַעֲמֵי שְׂחוֹק הַנָּקָם הָעַמּוּדִים יִתְפַּלָּצוּן,

יִתְפַּלְּצוּ הַצִיּוּנִים, לוֹעֲזִים וּבַרְבָּרִים,

יִפְּלוּ בְמַפְּלֵי הַשָּׁאוֹן כָּל עַטְרוֹתֵיהֶם גָּזִית!..

פַּנוּ הֵיכָלִי, מִפְלָצוֹת! הֵרֹמוּ מִלִּפְנֵי חֲרוֹנִי,

כִּי פַטִּישׁ הַזָדוֹן בְּיָדִי, בֶּן רִבֲבוֹת סַלְעֵי הַבַּרְזֶל,

וְנִקַּפְתִּי רֹבֶד וְצֵלַע וְאָשְׁיוֹת וְכִּפָּה,

נַתֵּץ וְנַתֵּץ כּוֹתָרוֹת וְתִמּוֹרוֹת כִּשָּׁלוֹן!

הֵרֹמוּ דַלְתוֹת הֵיכָל, הֵרֹמוּ!

וְאַתָּה הַדֶּגֶל הַקָּדוֹשׁ, צִיץ הָאַרְמוֹן,

אֲשֶׁר מֵרוֹב יָמִים וְנִפְנוּף בִּימוֹת אָסוֹן וּסְעָרָה

צִבְעֲךָ הִתְמוֹגֵג,

לְבַשׁ נָא גַוָּן מִתְחַדֵּשׁ, מַרְאֵה הֶעָתִיד לַצִּבְיוֹן!

לְבָשׁ! וְנַפְנֵף בְּגָאוֹן עַל הַקִּרְיָה הַנִּצְחִית,

צֻפּוּ שְׁעָרֶיהָ בַּזָּהָב,

כִּי נַפֵּץ נִפַּצְתִּי אֶת לוּחַ הַקָּלוֹן וָמֶרִי:

“אֵלִיָא קַפִּיטוֹלִנָה!..”

לֹא! לֹא קִיר טִיטוּס וְאַסְפַּסְיָנוּס וְלֹא

קִיר גוֹדְפְרֵיי וְצַ’לַח-אֶל-דִין:

עִיר דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, קִרְיַת אֱלֹהִים הָאַדִּירִים,

הַצְּבִי לְיִשְׂרָאֵל:

יְרוּשָׁלִַם, יְרוּשָׁלִַם!..

הֵרֹמוּ דַלְתוֹת הֵיכָל!

מִתְּהוֹם הַמִּגְדַּלִים בּוֹקֵעַ, בּוֹקֵעַ הַמִּזְמוֹר

לְנֵבֶל הַדּוֹרוֹת הַטָּמוּן,

צוֹלֵל, טוֹבֵעַ בִּזְרוֹעַ הַכֹּהֵן מִתְאַבֵּךְ

בְּאֵשׁ הָעוֹלָמִים אוֹחֶזֶת אוּלָמִים!

וְקוֹל הַלִּגְיוֹנוֹת, עוֹלֶה מִנִּבְכֵי הַבַּיִת

שׁוֹלֵחַ לְשׁוֹנוֹת הַזָּדוֹן מוּל דִּגְלְךָ הַקָּדוֹשׁ, הֵיכָלִי,

מַטְבִּיעַ הַהִמְנוֹן שׁקָוּעַ וּפוֹרֵץ בִּתְרוּעַת הַמָּעוֹג:

“יוּדֵאָה קַפְּטָה!..” “יוּדֵאָה קַפְּטָה!” – – –


קִרְיַת הַזָּהָב

מאת

אלתר לוין

אָהַבְתִּי לָמוּת בָּךְ, אַתְּ קִרְיַת צְבִי הַזָּהָב!

לְרַגְלֵי מִגְדָּל גֵּאֶה וּבְרוֹשׁ מִתַּמֵּר,

בְּצֶאֱלֵי הֵיכָל קָדוֹשׁ, תַּחַת שְׁכִינַת אֵלִי,

לְהֵדֵי תְפִלַּת רַחֲמִים נָמוֹגָה לָהּ בַּשְּׁקִיעָה

וּצְלִילֵי הִמְנוֹן נִצְחִי לַחַשׁ דּוֹרוֹת לוֹ–

אָהַבְתִּי לָמוּת, לָמוּת!..

קִיר הַנְּבִיאִים! לִפְנֵי מוֹתִי

טֶרֶם צֹם שַׁבָּתוֹן יְצַוֶּה נֹפֶשׁ לִי

אֶטְבֹּל אֶרֶז אַדִּיר בְּיַם הַמָּוֶת,

בְּלַבַּת סְדוֹם אֶטְבֹּל עַנְפֵי עֻזּוֹ

וּבִכְתַב הָאֵשׁ לְאוֹר לְבָנָה מֵתָה

עַל הַר הַקִּרְיָה חָקַקְתִּי לִי: "פֹּה!

פֹּה אָנוּחָה לִי!.."

מֵרֹם שָׁמַיִם אֶקְרַע צְחוֹר עַרְפַּלִּים

וּבְשֶׁלֶג חֶרְמוֹן הַנָּמֵס עִם הַחַמָּה

הַנִּשְׁפָּךְ כְּעֵין הֶחָלָב – אֶת שׁוּלֵיהֶם אֶרְחָץ

וּהָיוּ לִי תַכְרִיכָי!..

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם! אַל תִּרְהֲבוּ רַהַב

לִסְגוֹר עַפְעַף עֵינִי עִם גּוֹלֵל רָטֹב אַחֲרוֹן!..

תִּהְיֶינָה עֵינַי אֵלֶּה! תִּהְיֶינָה פְתוּחוֹת, פְּתוּחוֹת

לְהַבִּיט הַשָּׁמַיְמָה, אֶל טָהֳרָם, אֶל כּוֹכְבֵיהֶם,

הִתְעַנֵּג עַל נוֹף הָרַי, קֵיצָם וַאֲבִיבָם,

עֲלֵיהֶם קִרְיַת לִבִּי חוֹלֶמֶת לַהּ, חוֹלֶמֶת!..

תִּהְיֶינָה עֵינַי פְּתוּחוֹת לֵהָנוֹת מֵאוֹר גְּבִרְתִּי,

לְאַמֵּץ אֶת שִׂפְתוֹתַי תָּמִיד אֱלֵי פִיהָ –

כִּי לֹא שָׂבַעְתִּי יָפְיָהּ פֹּה עֲלֵי אֲדָמוֹת!..

תִּתְלַבֵּן נָא הַקִּרְיָה! וְהָיָה לִי עוֹלָמִי

עִם יָמָיו וְלֵילוֹתָיו, בֹּקֶר וַעֲרָבָיו,

תַּשְׁלוּמִים גְּדוֹלִים לִי

לְמַלְאוֹת חַיַּי אַחֲרֵי מוֹתִי, סֶלָה!


אֵל אַדִּיר לָהּ

מאת

אלתר לוין

אֵל אַדִּיר לַקִּרְיָה!

לֹא תֵדַע הַסּוּפָה, הַחֶרֶב, כִּלָּיוֹן,

תִּשְׂחַק לִמְשׁוּבַת הַדּוֹרוֹת הָאוֹיְבִים –

אֵין אָדָם וְסַעַר בְּתוֹכָהּ יִמְשֹׁל:

אֵל אַדִּיר לָהּ!

אֵל אַדִּיר לַקִּרְיָה!

אֵין כּוֹבְשִׁים הַקִּרְיָה, לְרַגְלָהּ נִכְבָּשִׁים,

לֹא יֻצַּת הֵיכָלָהּ כִּי כֻלָּהּ לֶהָבָה–

אֵין קֵיסָר וָמֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ יִמְלֹךְ:

אֵל אַדִּיר לָהּ!

אֵל אַדִּיר לַקִּרְיָה!

הִיא אֹחֲזָה בִצְבָתָהּ לִבּוֹת הָעוֹלָם,

כֻּלָּם מִתְעַשְּׁרִים מִזְּהַב דַּלְתוֹתֶיהָ –

אֵין אֵלּהּ בָּאֵלִים, אֵין מַלְכָּהּ בַּמְּלָכִים:

אֵל אַדִּיר לָהּ!


יש קריה

מאת

אלתר לוין

יֵשׁ קִרְיָה / אלתר לוין


יֵשׁ קִרְיָה הַשְּׁזוּרָה אַרְגָּמָן

לְמוֹעֲדֵי הַשְּׁקִיעָה;

יֵשׁ מִגְדָּל הַמַּתִּיז נִצּוֹצוֹת

בְּשִׁמְשׁוֹת חַלּוֹנָיו מַבְרִיקוֹת,

בִּפְרִידַת הַחַרְסָה!


יֵשׁ קִרְיָה לֹא פָסְקוּ טַלֶּיהָ

בַּעֲרִיפֵי הַמַּרְאוֹת;

יֵשׁ שְׁקִיעָה מַבְדִּילָה בֵין מִכְסַף

הַלְּבָנָה, לָהּ זְהוּבֵי הַשֶּׁמֶשׁ

נִתְחַלְפוּ בְּכֶסֶף…


יֵשׁ צַפְרִיר הֶחָזוֹן מַשְׁפִּיעַ

בִּמְרוֹמֵי גַבְנוּנִים;

יֵשׁ חוֹלֵם מִשְׁתַּפֵּךְ וּמַעֲרִיץ

הַקִּרְיָה הָעוֹטְיָה חִלְּזוֹנוֹת

לְמוֹעֲדֵי הַשְּׁקִיעָה!


יתומי לוין

מאת

אלתר לוין

יְתוֹמֵי חֲצוֹת / אלתר לוין


לִי צָלִיל הַנּוֹתֵן רַב יֶתֶר מִנִּיבִים,

לִי כֵהוּת הַמְּאִירָה רַב יֶתֶר מִזִּיוִים,

לִי נֶפֶשׁ מִזְדַּעְזְעָה לִנְגִינוֹת הַנֶּשֶׁף,

לִי נְשָׁמָה הַקּוֹלְטָה וּנְטוּיָה רַב קֶשֶׁב;


לִי הֵדִים לַצָּלִיל מִתְפַּשְּׁטִים בַּלֵּילוֹת

מֵעִנְבַל הַפַּעֲמוֹן עַל קִרְיַת הַדּוֹרוֹת;

הַקּוֹלוֹת מִתְפָּרְצִים, מִתְגַּנְּבִים גַּלְמוּדִים,

מִתְיַתְּמִים, נִקְפָּאִים כְּמַרְמָרֵי עַמּוּדִים;


שׁוֹלְחִים הַלְּשׁוֹנוֹת מוּל מַרְאוֹת הַסַּהַר

הַמֵּת לוֹ, גֹּוֵעַ בְּעִצָּבוֹן וָצָעַר;

בַּעֲרָפֶל יִמֹּגּוֹ, מִשְׁתַּבְּרִים כָּרְשָׁפִים,

נִבְלָעִים בֵּין הָרִים בְּאַפְלוּלֵי הַנְּשָׁפִים…


מִי יִשְׁמַע, מִי יָנוּד לַצָּלִיל הַבּוֹכֶה?

אַשְׁרֵהוּ הַמַּאֲזִין! אַשְּׁרוּנִי הַזּוֹכֶה

לִשְׁמוֹעַ קוֹל פַּעֲמוֹן, קוֹל הֵדִים וּצְלִילִים

בַּלֵּילוֹת מּתְלַבְּנִים, לֵיל פֶּלִי, אֱלִילִים!


לִי צָלִיל הַנּוֹתֵן רַב יֶתֶר מִנִּיבִים,

לִי כֵהוּת הַמְּאִירָה רַב יֶתֶר מִזִּיוִים,

לִי לֵבָב וּרְחָשִׁים בַּלַּיְלָה הָעַרְעָר,

מִיְתוֹמֵי מִגְדָּלַי עַל בִּכְיוֹ יִתְעַרְעָר!..


וּנְטַעְתֶּם לִי דֶקֶל

מאת

אלתר לוין

אַל תִּשְׂרְפוּנִי וְאַל תְּפַזְּרוּ אֶת אֲפָרִי

עַל שִׁבְעָה יַמִּים;

וּטְבֹעַ אַל תִּטְבְּעוּנִי בְנִבְכֵי הַמְּצֻלָּה

אַחֲרֵי מוֹתִי:

קֶבֶר כְּרוּ לִי כְּקֶבֶר אֲבוֹתַי מֵעוֹלָם,

קֶבֶר אַרְבַּע אַמּוֹת,

וְגָוַעְתִּי בְלַחַשׁ כִּגְוֹעַ כָּל אָדָם

הָעוֹבֶר מֵעוֹלָם לְעוֹלָם

וְיָרַדְתִּי דּוּמָם אֶל בֵּיתִי, בֵּית אֱלֹהִים,

וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתָי…

וַחֲפַרְתֶּם אֶת קִבְרִי עַל הַר גָּבוֹהַּ וְתָלוּל,

נִשְׁקַף מְרוֹמֵי אֶרֶץ,

עַל הַר מְרוֹם הָרִים, מוּל הַר הַבַּיִת קֵדְמָה,

יַחַד אֶת אַחַי הַמֵּתִים;

וּמַצֶּבֶת אֶבֶן, מֵאַבְנֵי אַרְצִי וְסַלְעָהּ,

לֹא שַׁיִשׁ וְלֹא מַרְמָר,

מַצֶּבֶת זִכָּרוֹן לְבֵן וְנֶכֶד וְעָמִית,

עַל קִבְרִי תַּצִּיבוּ;

וְאִלָּן תִּטְּעוּ לִי, לֹא שִׁטָּה וְאֶרֶז וְזַיִת –

וּנְטַעְתֶּם לִי דֶקֶל;

וּפָרַשׂ הַדֶּקֶל עָלַי סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ

וּשְׁמָרַנִּי בַיּוֹם וּבַלָּיְלָה

וְנָפְלוּ מִתְּמָרָיו טִפּוֹת הַדְּבַשׁ עֲלֵי קִבְרִי,

נְטָפִים מִצְלוֹחִית אֲפַרְסְמוֹן,

וְנָשְׁרוּ זְמָרְגַּדִים, אוֹרוֹת כּוֹכָבִי וְיַרְחִי וְשִׁמְשִׁי,

וְנָשְׁרוּ מִכֵּיפוֹ עַל קִבְרִי!

וְהִתְבַּקְּעוּ גִזְרֵי הַתֹּמֶר וְשָׁקְעוּ בַדָּיו

וְחָנוּ כַדּוּר לְמַצַּבְתִּי;

וְעִם שִׂיחַת דְּקָלִים, נְאֻם חַרְיוֹת צַמַּרְתָּם

אִישָׁן לִי שְׁנָתִי וְאֶחֱלוֹם

חֲלוֹם עוֹלָם לְנֶפֶשׁ, תַּחַת שְׁמֵי אַרְצִי,

וְטָעַמְתִּי טַעַם הַנֵּצַח!..

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.