אָחִי! בְּטָבְלְךָ טְבִילוֹת אַרְבָּעִים יַחַד עִם שַׂרְפֵי שְׁקִיעָה בְּמֵימֵי הָאֳפָקִים;

וְגַלִּים נִצִּים, שְׁאוֹן אֵיתָנִים, הֶמְיַת גַּלֵּי נֶפֶש,

מַכִּים דָּכְיָם בְּלֵב רְחָשִׁים, בְּלִבְּךָ שׁוֹאֵף דְרוֹר וָאָרֶץ,

לֵב דּוֹר חָדָשׁ חוֹלֵם נַחֲלָה, נַחֲלַת אַדְמַת אָבוֹת;

וְרוּחַ עֶלְיוֹן תֹּאחַז אוֹתְךָ, בּוֹנֶה חָרְבוֹת הֵיכָל,

בְּגֶשֶׁת אֵלֶיךָ צֵל הַתְּמוּנָה, חָלוּץ קְבוּר הַגִּבְעָה,

חוֹפֵף עַל צַפְרִירֵי כֶרֶם, אַבְקַת זְהַב פַּרְדֵּסִים;

אָז, בַּשְׁקִיעָה, בִּהְיוֹתְךָ אַתָּה מוֹנֶה מִסְפָּר לַחֲלוּצִים

גּוֹאֲלֵי עַמְּךָ, אוֹר הֶעָתִיד, פּוֹדֵי נַחֲלַת קְדוּמִים–

וְהָיָה, אָחִי, שִׁירִי לְךָ רַפְסוֹדוֹת עַל יַם חֲזוֹנֶךָ…

וַאֲחוּז חֲלוֹמוֹת תַּאֲזִין רָזִים וּתְלַוֶּה מִיתַת קֶרֶן

גוֹוַעַת וְגוֹסָסֶת;

וּבְלִבְּךָ, אָחִי, טֶרֶם נִתַּק מֵיתָר חַם וּבֹועֵר,

אֵשׁ לֹא עֻמְּמָה, שְׁבִיב לֹא תַם, לֹא תַמּוּ עוֹד רְשָׁפִים,

נִימֵי נֶפֶש, צְלִילֵי לֵבָב הֵדִים מִן הֶעָבָר;

וְאִשֵּׁי מַעֲלָה, זִיקִים קְדוֹשִׁים, זִיקֵי הַמּוֹלֶדֶת

אוֹכְלִים אוֹתְךָ, אוֹכְלִים, אָחִי, בְּלַהַב הָאֵיתָנִים:

אָז, בַּשְּׁקִיעָה, בִּהְיוֹתְךָ אַתָּה מוֹנֶה מִסְפָּר לַחֲלוּצִים

אֲשֶׁר דָּמָם רָוָה אֶרֶץ, אֲשֶׁר דָּמָם כֵּן יַצְמִיחַ

חוֹלְמֵי נַחֲלָה, נִיר גִּבּוֹרִים, חֲלוּצֵי דוֹר מָשִׁיחַ–

וְהָיָה, אָחִי, שִׁירִי לְךָ הָרְחָשִׁים אֶל לְבָבֶךָ…

הַיְּדַעְתֶּם מַדּוּעַ בָּחֲרוּ קַנָאַי הָר זֶה לִקְבָרִים?

כִּי עַתִּיק הָהָר, גֵּא וּמִתְנַשֵּׂא לַמָּרוֹם,

נִשְׁקָף עַל פְּנֵי הַר הַבַּיִת מִקֶּדֶם

וְצוֹפֶה הַר צִיּוֹן!

הָהָר מָה רָם וּמַה גֵּא וּמַה נֶאְדָּר:

מִמֶּרְחָב בַּנֶּגֶב נִשְׁקָף הַר הָעֲבָרִים,

הָר מִנִּי קֶדֶם;

נְבוֹ, הֹר-הָהָר וְהָרֵי הַדָּרוֹם

מַרְאֵה הַהוֹד לְכֻלָּהַם;

מִקָּרוֹב מִשְׁתַּפְּכִים בֶּחָזוֹן

בָּתֵּי הַשֵּׁן וְהַמִּבְצָר וְגַם הַמִּגְדָּלִים,

מִגְדְּלֵי עִיר דָוִד, קִיפּוּלֵי יְרוּשָׁלִַם נוֹשָׁנָה,

כָּל עִיר הָאֱלֹהִים,

אֲשֶׁר עַד עַתָּה לֹא פָסְקוּ מֵרֶדֶת עָלֶיהָ

הַטְּלָלִים וְעַנְנֵי כָבוֹד!

עַתִּיק הָהָר, גֵּא וּמִתְנַשֵּׂא עֲרָבוֹת,

הָר קָדוֹשׁ יִקְרְאוּ לֹו,

כִּי קְדוּשַׁת הֶעָבַר חוֹפֶפֶת

מֵעֵבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה

וּשְׁכִינַת אֲדֹנָי מֵהֵיכַל הַבַּיִת

תָּמִיד עָלָיו צוֹפִיָה–

הַיְּדַעְתֶּם מַדּוּעַ בָּחֲרוּ קַנָּאַי הָר זֶה לִקְבָרִים?

––––––––––––

נוּחוּ, קַנָּאַי, אַתֶּם מְחוֹנְנֵי אַרְצִי,

נוּחוּ הַמְּנֻחָה, גִּבּוֹרָי!

אַתֶּם הַבָּאִים לְחוֹנֵן הָרְגָבִים,

לַעֲמֹד רִאשֹׁנָה בְּבֵית אֱלֹהָי–

נוּחוּ, נוּחוּ לִי!

הִנֵּה נַחַל שִׁלּוֹחַ

הָרֹעֶה מְנוּחוֹת לְרַגְלֵי הַר קָדְשִׁי

יָדַע לְהַעֲרִיץ עֲמַלְכֶם:

וַיָּשָׂם רֶסֶן לְפִיו, מַעְצֹר לְגַלָּיו הַקְּטַנִּים

וַיְּנַהֲגֵם לְאַט, לְאָט

לִבְלִי הַפְרֵעַ מְנוּחַתְכֶם, קַנָּאי!

הִנְנִי גַם אָנִי.

עָנָו בַּבָּנִים, וָתִיק הַמַּעֲרִיץ עֲלִילוֹת

אֲבוֹתַי אֲשֶר לִפְנֵי דוֹר זֶה–

הִנֵּה נָתַתִּי נִיבִי,

בַּהֲסִירוֹתִי הַפַּעַם הָאַשְׁמָה

מֵהָרְכֶם, הָרִי,

אַשְׁמַת דּוֹר עֻזְּכֶם לָשׂוּם הָרִי לִקְבָרִים–

אָנֹכִי אַגִּיד לַדּוֹר,

דּוֹר צָעִיר שֶׁצָּמַח לִבְרָכָה עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל:

שָׁוְא אַל תָּמִיטוּ! לֹא הַר קְבָרִים הַרְאֵל,

הָרִי, הַר הַזֵּיתִים;

הַר תְּחִיָּה וּפְדוּת הוּא הָהָר הַמִּתְנַשֵּׂא,

עֵדוּת בְּעַמִּי הוּא וְסַהַד לְאַרְצִי הַקְּדוֹשָׁה:

כָּל בּוֹנֶה אֶרֶץ וְהֵקִים בֵּית קְבָרוֹת רִאשׁוֹנָה

לַחֲלוּצִים וְגוֹאֲלִים הַנּוֹפְלִים בַּבּוֹנִים, בַּיּוֹצְרִים;

וְהֶעֱמִיד צִיּוּנִים לַנּוֹפְלִים בִּמְרוֹמֵי הֶהָרִים הַיָּפִים,

עֵדוּת לְדוֹרוֹת רְחוֹקִים!..

הַר תְּחִיָּה וּפְדוּת הוּא, הָרִי הַר הַזֵּיתִים,

עָלָיו יִשָּׁמַע בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הַקּוֹל,

קוֹל שׁוֹפָר מֵרִיעַ לִפְדוּיֵי אֲדֹנָי,

לִפְדוּיֵי הַגּוֹלִים הָרְחוֹקִים

וּשְׁבוּת אֶרֶץ אֲבוֹתָי!– –

חָלָל נָפַלְתָּ, בֶּן בֶּרֶכְיָה, הוֹי חָלָל!

חַיִּים הִשְׁאַרְתָּ אַחֲרֶיךָ לַלְּאֹם;

הֲרִימוֹתוֹ מִבֹּץ בּוֹ טָבַע צָלַל –

וּבָדָד בַּקֶּבֶר הָלְאָה תַחֲלֹם!

אִתְּךָ, הָהּ, נָפַל הָרֹאֶה-אִתָּךְ!

יוֹם יָבֹא יְקֻיַּם חֲזוֹנְךָ הַחֲלוֹם:

“אוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח!..”

שְׁכַב נָא, בֶּן-בֶּרֶכְיָה, עֲדֵי יָבֹא יוֹם!

תְּמָרִים רָמִים לוֹבְשֵׁי כְתָרִים,

רוֹזְנִים גֵּאִים וַאֲצִילִים;

רוֹזְנִים גֵּאִים לָמָּה הָמוּ?

אֶת מַמְלַכְתָּם אָבְדוּ הֵמָּה…

שִׂיחַ דְּקָלִים, שְׁאוֹן צַמַּרְתָּם,

לַחֲשֵׁי מֶלֶך יוֹרֵד לַחֲשָם;

וְיֵשׁ כִּי יִסְעַר בָּם הַסַּעַר

וְיָדְעוּ כֻלָּם: מְלָכִים הֵמָּה!..

אָצִיל אֲנִי וּבֶן מְלָכִים

יוֹשֵׁב טִירַת מַלְכֵי קֶדֶם:

אִמְרוּ, אַחַי, אֵיפֹה כִתְרִי,

אַיֵּה כֶתֶר מַלְכֵי קֶדֶם?

אָצִיל אָנִי, טִירָה יֵשׁ לִי,

לֹא בְכֶתֶר יֻכְתַּר מֶלֶךְ:

בְּשֶׁמֶן מִשְׁחָה, דְּמֵי הַדּוֹרוֹת,

צִיץ הַנְּבִיאִים יֻכְתַּר מֶלֶךְ!

וְאַתָּה, הָהּ, מֶלֶךְ בִּלְתִּי מָשׁוּחַ

הַמּוֹשֵׁל בְּעִמְקֵי אַלְפֵי לְבָבוֹת

שֶׁאֵין לְךָ לֹא הֵיכָל, לֹא שִׁלְטוֹן וְצָבָא,

לֹא עֹפֶל וָבַחַן וּמִבְצְרֵי יַמִּים–

אֲבָל עָם גָּדוֹל וְאֶרֶץ תִּפְאֶרֶת;

לֹא כֶתֶר יְהוּדָה

וְשַׁרְבִיט בֶּן יִשָׁי,

אִיִּים וָנוֹפִים וְעָרִים נוֹשָׁבוֹת,

גָּאוֹן וּגְדוּלָה אַף לֹא כְבוֹד מַלְכוּת

חֶלְקְךָ הָיוּ, לְךָ נָפְלוּ לְמָנָה–

שָׁלוֹם לְךָ וְלַעֲפָרֶךָ!

פֹּה מֶלֶךְ הָיִיתָ בְּחֶסֶד אֵל עֶלְיוֹן,

זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם נָהַגְתָּ בְּרַחֲמִים

עַד אֲשֶׁר כָּבָה נֵר מַלְכוּתֶךָ;

כָּבָה נֵר מַלְכוּת! לְךָ קֹרָא שַׁבָּתוֹן

בְּקִבְרֵי הַמְּלָכִים וְאֶרֶץ הַנְּבִיאִים;

הָיִיתָ אִתָּנוּ

וַתִּלְבַּשׁ הַנֵּזֶר

עַל אֶרֶץ בְּלִי עָם, עַל עָם בְּלִי אָרֶץ

שֶׁאֵין לוֹ לֹא נַחֲלָה, לֹא מְנוָּחה וְגָאוֹן,

לֹא מִקְלָט בָּטוּחַ וְלֹא כְבוֹד גוֹיִם

אַף לֹא מַלְכוּתֶךָ-עַתָּה לְךָ יִבְכֶּה:

שָׁלוֹם לְךָ וְלַעֲפָרֶךָ!

לֹא חָלָשׁ וְחִוֵּר / אלתר לוין

לֹא חָלָשׁ וְחִוֵּר, לֹא קְצוּץ כְּנָפָיִם,

מְשׁוֹרֵר גֹּוֵעַ וְקָרְבָּן לַצָּעַר:

אָדָם וְשַׁלִּיט וְנָבִיא וָמֶלֶךְ

הֱיֵה נָא לְעַמְּךָ הֶחָזָק מִצּוּר!

כָּכָה כִּי תֵרֵד הַמְּשׁוֹרֵר לְעַמְּךָ

תִּפְתַּח לְבָבָם וְכִבַּשְׁתָּם בִּסְעָרָה:

הֱיֵה לָהֶם מֶלֶךְ וְחוֹלֵשׁ עַל רַבִּים,

שְׁלֹט וּמְשֹׁל בָּם וְנִצְחוֹנְךָ עֲלֵיהֶם!

אָהַבְתִּי הֶהָרִים / אלתר לוין

שָׂנֵאתִי הַשְּׁפֵלָה. הֶהָרִים אָהַבְתִּי,

מַלְכֵי הָאָרֶץ וְרוּחִי וּלְבָבִי;

שָׁם יִנוֹן הֶחָזוֹן, שָׁם נְבִיאִים הִתְנַבְּאוּ–

וְלָכֵן לְבָבִי לְהָרִים, לֶהָרִים!

שָׂנֵאתִי הַשְּׁפֵלָה. הֶהָרִים אָהַבְתִּי,

הָרֵי יִשְׂרָאֵל הַמּוֹלְכִים לָעַד;

יָדַעְתִּי עַל הָרִים יִוָּלְדוּ נְבִיאִים

וְלָכֵן לְבָבִי לְהָרִים, לֶהָרִים!

כִּי אֶשָּׂא לָךְ שָׁלוֹם, עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה,

מִמֶּרְחַקֵּי הַיָּם

וְעִם קֶצֶף הַגַּלִּים לָךְ אֶשְׁלַח רִגְשׁוֹתַי

מִלִּבִּי הֶחָם;

כִּי טָבְלָה נִשְׁמָתִי תּוֹךְ נִבְכֵי הַתִּיכוֹן

הַזּוֹרֵם בַּחֲלוֹם–

וְאַתְּ תֵּבְךְ לִי בִתְחִנָּה, עֵינַיִךְ תִּדְמעְנָה:

“הִשָּׁאֲרָה הֲלוֹם!..”

אָז דְּעִי לָךְ בַּת גּוֹלָה, הַבַּת לְלֹא אֶרֶץ,

כִּי הוֹלֵךְ אָנִי;

הוֹלֵךְ וְנוֹדֵד וְנִשָּׂא עַל פְּנֵי גַלִּים רְחוֹקִים

עַל גַּלֵּי הַשִּׁיר;

פּוֹנֶה אֶל אַרְצִי הַיָּפָה, קָדִימָה,

לִמְצֹא לִי נִיר:

אָז, בַּת, אַל תִּפְגָּעִי, כִּי הוֹלֵךְ אָנֹכִי

מִזְרָחָה, לְשָׁם–

וְשָׁלוֹם לָךְ אֶשָּׂא, עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה,

מֵעֵבֶר לַיָּם!

בֵּין רֵעִים עַלִּיזִים חָמַדְתִּי

שֶׁבֶת בֵּין אַחִים לְדֵעָה:

שֶׁיֵּינָם יֵין הָרֵי יִשְׂרָאֵל

וְשִׁירָם שִׁיר עַתִּיק, עִבְרִי!

הֱיֵה בַאֲשֶׁר תֶּהִי, זָכְרֵמוֹ"

חֲלוּצֵי עַמֶּךָ הַגּוֹאֲלִים;

וְתָמִיד עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתֶךָ

הַעֲלֵה זִכְרוֹן הַחוֹלְמִים!

וְאַתָּה בֶּן אָדָם כִי תִשְׁאַל:

מָה אֱמוּנָתְךָ כִּי אֵדָע?

מַהוּ חָקַקְתָּ עַל לוּחַ,

הָעַמּוּד הִצַּבְתְָּ לְעֵדָה?

מַאֲמִין אָנֹכִי בֶּן אָדָם:

עֲתִידִי יְרוֹמֵם עֲבֱרִי;

עַמִּי עִם סִפְרוֹ עַל אַרְצִי

מָחָר יָשִׁיבוּ הֲדָרִי!

רוּחַ חָדָש / אלתר לוין

רוּחַ חָדָש בָּנוּ יַעֲבֹר,

צָלֹח יִצְלַח עַל כֻלָּנוּ;

מִי זֶה יָקוּם עִם הָרוּחַ?

מִי זֶה גִּבּוֹר יִלְחַם בָּנוּ?

הִנֵּה צָרַר זֶה הָרוַּח

לִבּוֹת עַמִּי בַּאֲשֶׁר הוּא:

אֵין זֹאת כִּי אִם גָּמְלָה תִּקְוָה,

גָּמְלָא שָׁמָּה בַאֲשֶׁר הוּא!

רוּחַ אַרְצִי עָבְרָה מַהֵר,

כָּבְשָׁה לִבּוֹת גּוֹלָה חִישׁ;

לֹא! לֹא שָכַח עָם אֶת אַרְצוֹ–

לְבֵיתוֹ יִפְעַם כָּל לֶב אִישׁ!

דּוֹר דּוֹרֵנוּ דּוֹר מָשִׁיחַ,

נוֹפְפָה זְרוֹעוֹ עַל הָעָם!

וְלִפְנֵיהֶם רוּחוֹ תִהֲלַךְ,

אֶת נִשְׁמָתוֹ נָפַח בָּם.

עַל הָאָרֶץ חוֹפֵף צַלְמוֹ,

יָדוֹ הָדָה עַל הַיָּם:

הוּא לֹא יָשׁוּב עַד אִם כִּלָּה

תְּחִיַּת אַרְצִי וּפְדּות עָם!

מִי הֵם הָרָצִים לִפְנֵי הָרֶכֶב,

רִכְבֵי הַגּוֹאֵל, הַקּוֹרְאִים אַבְרֵךְ?

בְּרוּכִים הָרָצִים, סוֹלְלֵי הַמְּסִלָּה,

הַהוֹלְכִים רִאשׁוֹנָה, הַקּוֹרְאִים אַבְרֵךְ!

רִכְבֵי הָאֵשׁ, רִכְבֵי מָשִׁיחַ,

סוּסֵי דִינוּר, אוֹפַנֵּי לֶהָבוֹת!

פַּנּוּ הַדֶּרֶךְ לְבָאֵי מֶרְחַקִּים,

פַּנּוּ לָעוֹלִים אַרְצָה הֶאָבוֹת!

עֲלוּ! וָּבָרֶכֶב רַק עוֹלִים אֶפְרָתִים,

בְּרִכְבֵי הֶחָזוֹן, הַבָּאִים רִאשׁוֹנָה;

בָּרֶגֶל אַחֲרֵיהֶם, עוֹלֵי רְגָלִים!

עֲלוּ וַעֲלִיתֶם וְאַף בָּאַחֲרוֹנָה!

מְחוֹז חֶפְצֵנוּ: הַגְּבֹהָה בָּאֲרָצוֹת –

אַל בַּנֶּחֱשָׁלִים הַקּוֹרְאִים אַבְרֵךְ!

בְּרוּכִים הָרָצִים, סוֹלְלֵי הַמְסִלָּה,

הֶחָלוּץ הַקּוֹרֵא לָעוֹלִים: אַבְרֵךְ!

הֲקוֹל אֲדֹנָי הוּא הַקּוֹרֵא אֵלֵינוּ?

וְאִם קוֹל הַגּוֹאֵל לְאָזְנֵינוּ הוּא בָא?

הֲשָׁמַע הָעָם קוֹל שׁוֹפָר בְּרֵעוֹ

שׁוֹפַר בֶּן-דָּוִד הַהוֹלֵך וּבָא?

הַסּוּ נָא! הִנֵּה מֵהָרֵי יִשְׂרָאֵל

קוֹל אַדִּיר אֵלֵינוּ, בָּא קוֹל הַהֵד:

בָּא תּוֹר הַּגְאֻלָּה! גַּם פָּקַד עָלֵינוּ

אֵל אַדִּיר בִּידֵי בֶּן דָּוִד הָעֵד!

שִׁמְעוּ! הַשִּׁירָה כְּדָכְיֵי יָם בָּאָה–

מַה זֶּה הַקּוֹל וּמַה דְּבַר הַשִּׁיר?

הָעִיזוּ לַשּׁוֹפָר וּלְשִׁירַת הַגְּאֻלָּה!

זוֹ שִׁירַת אֲדֹנָי, שִׁיר הֵידָד, הַשִּׁיר!

וְיֵצֵא כַבָּרָק מְעוּף רַעַשׁ וּרְעָמִים

וְעָבַר כֹּה חָזָק בֵּין תַּלְמֵי לְבַבְכֶם

וְזִעְזַע וְטִלְטֵל כְּרֶגַע נַפְשְׁכֶם

קוֹל זֶה הָאַדִּיר הַקּוֹרֵא לָכֶם:

“הָעִיזוּ לַקּוֹל!..”

אָכֵן לַשְּׂרִידִים מִתְגַּלִּים אֱלֹהִים!

לִפְלֵטֵי הַזַּעַם וּשְׁאֵרִית הַתְּלָאָה,

מָגִנֵּי הֶעָבַר וְאוּדִים מֻצָּלִים,

לָהֶם קוֹל קוֹרֵא הַקּוֹל הָאַדִּיר:

“הִכֹּנוּ לַיּוֹם!..”

לֹא תִשְׁמְעוּ תָמִיד קוֹל זֶה מִמְּרוֹמִים

כִּי עָנָו הַקּוֹל וּמִתְגַּלֶּה לִפְקִידוֹת;

אָכֵן כִּי יִקְרַב הֵד פַּעֲמֵי הַגּוֹאֵל

אָז יַרְעֵם נִפְלָאוֹת קוֹל זֶה מִמְּרוֹמִים:

“יוֹם אֲדֹנָי!..”

וְהָיָה כִּי תִשְׁמְעוּ קוֹל זֶה מִמָּרוֹם

וִידַעְתֶּם כִּי קָרָא לָכֶם אֱלֹהִים;

וִיצָאתֶם הַמַּחֲנֶה וּקְרָאתֶם גַּם אַתֶּם

לַגֹּאֲלִים הַבָּאִים מִצָּפוֹן וָיָם:

“הָאוֹת הָאַחֲרוֹן!..”

…וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָצְמָה וְעֹז סְתָרִי יִתְקָפְךָ

וְגִלָּה לְאָזְנְךָ סוֹד מֶרְחַקִּי, לֵאמֹר:

“עוֹד יָקוּם אִישׁ!..”

לְפֶתַע יָבֹא אֵלֵינוּ,

בְּשָׁעָה חֲטוּפָה, בְּלֹא יוֹדְעִים, בְּאֵין מִתְכַּוֵּן לֹו.

מִמֶּרְחָק אֵלֵינוּ יִגָּלֶה וּבִצְבֵּץ מֵרֻכְסֵי יְהוּדָה

בַּעֲלֹת דִּמְדּוּמֵי הַמַּרְאוֹת, בַּעֲבֹר הַתְּכֵלֶת בֶּהָרִים!

נִדְהָמִים נַעֲמֹד אֲנַחְנוּ,

נִדְהָם יַעֲמֹד הַדּוֹר

וְשָׁאַל: הַאֻמְנָם?..

הֲלֹא אָחִינוּ וְקָרוֹב אֵלֵינוּ הָאִישׁ,

בְּתוֹכֵנוּ מִתְהַלֵּךְ:

וָתִיק וְאִלֵּם וְשַׁתְקָן

חוֹזֶה וּמַבִּיט וְנִבָּא;

לֹו עַיִן חוֹדֶרֶת וְגְדוֹלָה,

לֹו אֹזֶן צָדָה הַגַּלִּים

בְּרֶטֶט הָאֲוִיר הַמְּרַשְׁרֵשׁ;

לֹו לֵב מִלִּבּוֹת הָרְחָשִׁים

וְתִקְוָה מִתִּקְוֹת הָאַחֲרִית–

הֲזֶהוּ?..

הֵן יַד הַגֶּבֶר רוֹעֶדֶת

בְּדָפְקֵנוּ לֹא יָדַע הַשְׁבִּיחַ;

הֵן יָדוֹ הֵסִירָה מִמֶּנּוּ

סַנְוֵרִים סַבּוּנוּ בַלָּיְלָה–

וַיֹּאמֶר לְהִתְגַּלּוֹת אֵלֵינוּ…

הוּא בָא, הוּא בָא! מֵאֶרֶץ יַעֲלֶה,

דוֹפֵק עַל לֵבָב וָשָׁעַר;

כִּי מֵהָרֵי יִשְׂרָאֵל יֵרֵד אֵלֵינוּ,

מִקֵּן נְבִיאֵי בְרֵאשִׁית,

לְהָעִיז הַגּוֹלִים בִּתְרוּעַת שׁוֹפָרוֹ,

אֲלֵיהֶם אֱלֹהָיו יְשַׁלְּחֶנּוּ!

מִדַּם חֲלָלִים, רִאשׁוֹנִים לְיִשּׁוּב וַחֲלוּצָיו,

לוֹ הֵנֵץ עִם שֶׁמֶשׁ

וְעִם צְפִירַת הַשּׁוֹמֵר הָעִבְרִי בַּלֵּילוֹת

גָּמַל וַיִּיף הַדּוֹר!

דּוֹר חַי וְרַעֲנָן בְּאַמַּת בִּנְיָנוֹ, אִתּוֹתָיו,

בַּמַּגָּל לַקּוֹצְרִים,

בִּזְרוֹעַ לְחוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים-בְּפִיּוֹת עוֹלָלָיו

הַיּוֹנְקִים אַדְמָתוֹ!

צוֹמֵחַ בְּגַפְנוֹ, בְּלִבְלוּב הַפַּרְדֵּס וְשָׁקֵד,

בְּזַיִת וְשָׂדֶה וְקָמָה;

עוֹבֵר בִּירַקְרַק מִכְחוֹלוֹ עֲלֵי אֶרֶץ

וְקוֹרֵא: “רְאֵה נָא וַחֲיֵה!…”

בְּדֶגֶל כּוֹכָבוֹ, מֵרֹם מִגְדָּלִים וְחֻפִּים,

יְנַפְנֵף לְעֵבֶר הַיָּם;

בְּפִיו שׁוֹפָרוֹ יַדְהִים רְחוֹקִים בִּתְרוּעָה

לְיוֹבְלוֹת מוֹעֲדָיו!

הִתְקַדֵּשׁ הֶחָג! מֵימָיו לוֹ נָסַךְ הַדּוֹר–

הָעִיזוּ לִרְגָלָיו!

לְשִׁירַת לְוִיָּיו, כֹּהֲנָיו, לַחֲצוֹצְרַת הַשַּׁחַר פּוֹתַחַת

דַּלְתוֹת עֲזָרָה וּדְבִיר!

כִּי נִרְצָה קָרְבָּנוֹ, לָנוּ מִזִּבְחֵי שַׁלְמוֹתָיו

יַקְרִיב בִּבְדֹלַח אֲגָנוֹת

וְעַל שֻׁלְחַן הַזָּהָב, לַחֲמוֹ וְיֵינוֹ וְשַׁמְנוֹ

לָנוּ יִתֵּן הַדּוֹר!

אֶל אִיִּים וְיַמִּים יִשְׁלַח מִפְרָשִׂים וְקַלִּים,

רַפְסוֹדוֹת לִגְאֻלָּה,

עֲלֵיהֶם גּוֹי אֵלִי יְמַהֵר וְיָבֹא לַיּוֹם

בָּקְעוּ עֲרִיפֵי אַרְצִי!

פִּתְחוּ לוֹ שָׁעַר! כִּי הַדּוֹר לֶאֱלֹהִים הוּא–

לָנוּ יְצַוֶּה הַפְּדוּת!

אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין! אַשְׁרֵי הִגִּיעַ וְשָׁמַע

תְּרוּעַת דּוֹר מָשִׁיחַ!– –

• מיה קיסרי