רבים הם המטפּלים בספרות העברית בימינו אלה, אַךְ יוצרי ספרות מעטים. הסבה תלויה בגלותנו. שפה עברית חיה חסרנו. הרעיון העברי הנכתב על הנייר לא רעיון עברי הוא במקור: הורק הוא מרעיוני שפת ארץ הגלות שבה יחיה ויחשוב הכותב. זה הוא הכלל בנוגע לעברית אריגינלית הכתובה בימינו.

והמעתיקים מהספרות הכללית אשר להעמים הנאורים לא יעתיקו לפי רוח הלשון העברי, כי אם לפי רוח השפה הזרה והיתה ההעתקה לזרא, לצבות בטן העבריה ולנפּל ערכה.

ובשיר בחרו למו הרוב ממשוררי ימינו דרךְ המדבר. דרךְ ישרה זרה למו. יסלסלו את המלות, יאריכון, יקצרון או חוטפים את ההברות בגמיעה אחת. על המשקל יעלון. סופרים ומונים את ההברות ואת התנועות. אַךְ אהה! אין תנועת חיים בקרבם. אמנם כן. יש ויש פּניני שירים חדשים גם בימינו. אַךְ מספּרם מצער. והרוב מהם אַךְ כלי חרס יביאו ומבול דברים שאין להם שחר.

ומה זה בידי?

קומץ. אבל אתפּאר בו. כי הוא מלא נשמת רוח טהור אשר לשפתנו הקדושה! העתקתי “שבת מלכתא” של המשורר היינריךְ היינע תענה בי. אמת הוגד לי, שהסופר האמן שלמה מנדלקרן קדמני. אךְ מה מני יהלוךְ? בהעתקתי רוחו של היינע מנשב גם על מיתרי הכנור העברי! ולדעתי, לוא לא הבאתי בטנא רק הטורים של “שבת מלכתא” די! כי עשות ספרים אין קץ הוא רק יגיעת בשר, ומעט בושם אךְ להריח יפה לגוף ולנשמה!

ואליךָ, הקומץ, אומר: לךְ לךָ לדרכךָ ומצא חן בעיני אנשי מעלה, אשר עינם תבחן לראות היופי בפשטות ובקטנות! אַל ירךְ לבךָ כי קטן אתה. דוד הקטן הכריע את הענק גלית הפּלשתי! יבא היום. עוד יקום דור חדש, דור מבין. ויקרא דרור לשבוית בת ציון ויסיר ממנה את החבלים ואת הכבלים, את “האנקרים” ואת ה“עפרונים”; את ה“שרוולים” ואת ה“רטטים” ואת ה“דמדמים” ואת כל עשרת בני המן והוקע אותם לנגד השמש! נשבעתי באפּי כי תצא אש מן השמים ותאכל אותם ואת יער הזבל שעלה על שדמת הספרות העברית, והיו לבער. ולא ישאר אַךְ קומץ. ויחד עם הקומץ הנשאר, גם גם אַתה, קמצי, תשאר בחיים, כי רוח חיים בקרבךָ. פּי דוד דובר בךָ, ומלת העבריה על לשונךָ!

המחבר.

(תהלים ס"ה, ד')

נַפְשִׁי אֶת ד' בָּרְכִי,

לָךְ נוֹתֵן כָּל צָרְכָיְכִי,

חִין עֶרְכּוֹ לְפָנָיו עָרְכִי

כְּעַל כָּל תַּגְמוּלָיו עָלָיְכִי!

* * *

בְּרֶדֶת הַטַל עַל הֶהָרִים,

מַרְאֵהוּ כְּצֶמֶר צַחַר,

כַּחֲדוֹר אוֹר לַחֲדָרִים

עֵת יִבָּקַע הַשַׁחַר.

עֵת בַּבֹּקֶר הַשֶׁמֶשׁ

אֶחְזֶה בַּהֲדָרוֹ זוֹרֵחַ;

אוֹ כַּחֲלוֹף צִלְלֵי אֶמֶשׁ

וְחוֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר בּוֹרֵחַ.

לָךְ, אֵל הַכָּבוֹד, תּוֹדָה

לִבִּי יִרְחַשׁ בִּדְמָמָה;

אָז לָךְ תַּבַּעֲנָה הוֹדָה

נֶפֶשׁ, רוּחַ וּנְשָׁמָה!

כִּי כֹל לְבַדְךָ בָּרָאתָ,

אֵל נוֹרָא עֲלִילוֹת;

מֵאַיִן – יֵשׁ קָרָאתָ,

מִזְבוּב כָּמוֹנִי, תְּהִלוֹת!

שֶׁמֶשׁ, יָרֵחַ וְכֹכָבִים;

אֶרֶץ, שָׁמַיִם וּמַזָרוֹת;

עֲנָנִים, נְשִׂיאִים וְעָבִים,

זְוָעוֹת, סוּפוֹת וּסְעָרוֹת.

אֶת כֹּל מִסַפֵּר גָדָלוּ,

לוּ חֲשׁוֹבָן חָפַצְתִּי לְאַחַת,

יָדֶיךָ אוֹתָן פָּעָלוּ,

בִּשְׁמֵי מַעַל, בָּאָרֶץ מִתָּחַת!

אֲבָל אֶחְדַל אֶחְדוֹלָה

מְעוֹרֵר דִבְרֵי נְשִׁיָה;

תְּהִלָתְךָ עַל כֻּלָן עוֹלָה,

וּלְךָ תְּהִלָה דוּמִיָה!…..

עַד הַגְבוּל מֵיטִיבַי שִׁלְחוּנִי,

וּבְהִפָּרְדָם בָּרֹךְ בֵּרְכוּנִי:

"לֵךְ לְךָ, קָרְאוּ, לְדַרְכֶּךָ,

מֵעַל לִגְבוּל, לְשָׁלוֹם, לְבַדֶךָ!"

פַּלְגֵי מַיִם עֵינַי נִגָרוּ,

וּשְׂמָחוֹת נַפְשִׁי מִנִי סָרוּ;

לְעִיר מוֹלַדְתִּי הָפַכְתִּי שֶׁכֶם,

וּקְרָבַי הָמוּ: “קְרוֹבַי אַיֵכֶם?”

"אַיֶךָ אָבִי, אוֹרִי, יִשְׁעִי,

כִּי עֲזַבְתַּנִי, מַה זֶה פִּשְׁעִי?

בְּאֶרֶץ נוֹדִי, עַד אֶפֶס כֹּחַ,

בָּדָד אֵתַע בְּלִי מָנוֹחַ!"

קִבְרֵךְ אִמִי, אֵם רַחֲמָנִיָה,

נֶעֱזָב, נוּטָשׁ מֵעֵין בּוֹכִיָה,

סְבִיבֵךְ מָוֶת יְטוֹר אֵיבָה,

תַּחְרִישׁ, תִּדוֹם הַמַצֵבָה!

שָׁם בַּכָּתֵף עַל יַד הַנָהָר,

מִי זֹאת נִשְׁקֶפֶת מֵרֹאשׁ הָהָר? עִיר מוֹלַדְתִּי, זֹאת הַנֶחְמָדָה,

בָּהּ עַרְשִׂי, מִטַת יַלְדוּתִי עָמָדָה!

הָבָה, עוֹד פַּעַם רְאוֹת אִוִיתִי

פְּנֵי הָעִיר בָּהּ חַיִּים חָזִיתִי!

וְיַד מִי הִיא בְּעָרְפִּי אוֹחֶזֶת,

תִּתְקְפֵנִי וְאֶת שְׂשׂוֹנִי מַרְגֶזֶת?

יַד אִישׁ מִלְחָמָה עָלַי נָחָה,

וּכְהִתָּפְשִׂי הֲרִימוֹתִי קוֹל צְוָחָה,

לְהַבִּיט בְּפָנָיו שָׂעַרְתִּי שָׂעַר,

וָאֵבְךְּ הַרְבֵּה בֶּכִי כַּנָעַר!

“יְהוּדִי! מַה לָךְ פֹּה יְחִידִי?”

עָלֵי קוֹל נָתַן אִישׁ מַפְחִידִי;

וּבְחֶזְקַת יָדוֹ מִגַן עֲדָנִי

שׁוֹמֵר הַגְבוּל גָרֹשׁ גֵרְשָׁנִי!

בְּמֶרְחֲקֵי תֵבֵל, בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים,

נָדַדְתִּי, עָלִיתִי לִמְרוֹמֵי הֶהָרִים;

בְּלֶכְתִּי, בְּשִׁבְתִּי, יְגוֹנִי בִּי עֵר:

הַרְחֵק מִקִנִי, אֵינֶנִי אַךְ גֵר!….

תַּחַת מִכְסֵה שִׁכְבַת שֶׁלֶג

רִקְמַת קֶרַח-נַחֲלֵי פֶּלֶג,

עֲטוּפָה לָבָן, הָאֲדָמָה

בִּזְרוֹעוֹת חוֹרֶף נִרְדָמָה!

יִשְׁלַח שֶׁמֶשׁ חִצֵי קַווֹ,

יַבִּיט, יָשׁוּר מֵאֶשְׁנַבּוֹ

עַל הָאֶרֶץ הַנִרְדָמָה

וְהִיא אַךְ מִשְׁנָתָהּ קָמָה!

מֵעָלֶיהָ אֶת הַקֶּרַח

תַּשְׁלִיךְ; תַּעֲנִיד דֶשֶׁא, פֶּרַח;

תֵּטִיב פָּנִים לִפְנֵי חָבִיב,

לִקְרַאת דוֹדָהּ, הוּא הָאָבִיב!

יֵצֵא בָּחֳרִי אַף הַחוֹרֶף

אֶל הַבּוֹגְדָה יַהֲפוֹךְ עוֹרֶף;

יָנוּס, טֶרֶם יוֹם יָפוּחַ,

לַאֲשֶׁר יִשָׂאֶנוֹ רוּחַ!

שָׁבִים הַצִּפֳּרִים

לְקִנָם, וּמֵחֲדָרִים

הַיְלָדִים רָצִים,

חוּצָה אָצִים

לִשְׁאוֹף אַוִיר טָהוֹר

תַּחַת שֶׁמֶשׁ נָאוֹר;

וְהָאֲדָמָה מִסָבִיב

תִּתְחַדָשׁ בָּאָבִיב!

קָרַע לוֹ הַחַלוֹן

עַיִן אֶל הָאַלוֹן

הָעוֹמֵד לוֹ מִנֶגֶד,

לָבוּשׁ צִיצֵי בֶּגֶד

חָדָשׁ עַל כָּל עָנָף!

לְעוּמָתוֹ עוֹף הַכָּנָף

יַעֲנֶה: "חָבִיב, חָבִיב!

הֵידָד, בָּא הָאָבִיב!

* * *

יָשֵׁן לֵב בַּת חַיָה,

גַּעֲגוּעֵי הָאַהֲבָה

לֹא יָדְעָה עוֹד;

אֵין לָהּ דוֹד!

וְהִנֵה קוֹל הַדְרוֹר

קוֹרֵא: "בָּא הַתּוֹר!

הָקִיצִי! בָּא חָבִיב

אֵלַיִךְ בָּאָבִיב!"

כְּמָסָךְ יִגָלֶה הַחוֹשֶׁךְ,

אֲפֵלַת הַלַיְלָה מָשָׁה;

בַּמִזְרָח יָאִיר הַשַׁחַר,

יִבְרָא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה!

יֵצֵא מִשׁוּלֵי הַבֹּקֶר

שֶׁמֶשׁ אַדִיר וְנָאוֹר;

חָתוּל בַּחֲתוּלֵי זָהָב

בְּקַוֵי זוֹהַר לַמָאוֹר!

קַרְנָיו יַרְנִינוּ אָרֶץ,

יַצְהִילוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה;

כָּל הַיְקוּם יְחַיוּ.

יְחַדְשׁוּ כָּל הַנְּשָׁמָה!

כַּלְבוּשׁ עָנָן כָּבֵד

יִלְבַּשׁ הַשֶׁמֶשׁ לִפְּעָמִים;

כַּשַׂלְמָה נְשִׂיאֵי גֶשֶׁם

עוֹטֶה, עָבִים נִזְעָמִים!

יָבֹא רוּחַ מְטַאֲטֵאַ,

יְפַזֵּר אֶת הָעֲנָנִים;

כְּדַרְכּוֹ יִדְרוֹךְ שֶׁמֶשׁ,

כְּבַצָהֳרַיִם יָאֵר פָּנִים!

יָרוּץ כֹּכָב אֱלֵי כֹּכָב,

יַחֲדָו יֵעָלְמוּ בְתוֹךְ עָב,

בְּחֵיק אֲפֵילַת הָעֲנָנָה,

הַמַחְפִּירָה פְּנֵי הַלְבָנָה!

שָׁם יִתְאַחְדוּ בִנְשִׁיקָה

שֶׁל הָאַהֲבָה הָעַתִּיקָה,

וְנִגְלָה לָמוֹ רֹאשׁ הַסִבָּה,

רָז הַטָמִיר, סוֹד הַחִבָּה!

כֹּכָב אֱלֵי כֹּכָב עָף

בַּעֲקֵבוֹ עָלָה, צָף

נָתִיב בָּהִיר, שְׁבִיל הַחָלָב,

וּמֵהוֹדוֹ אָצַל עָלָיו

לִוְיַת חֵן, בְּרַק מְאוֹרוֹת,

רִשְׁפֵי זִיקִים, רְסִיסֵי אוֹרוֹת;

וַיָרוֹנוּ אַחַר, אַחַר,

כֹּכְבֵי לַיְלָה, כֹּכְבֵי שָׁחַר!

יַבִּיט כֹּכָב עַל הָאֲדָמָה,

“מֵאָדָם”, יַגִיד, "אֲנִי הַנְשָׁמָה!

בִּהְיוֹתִי אֱנוֹשׁ, בְּמַחֲשַׁכִּים

אָז יָשַׁבְתִּי, וּמִמַעֲמַקִים,

מִגֵו כִּלְאִי, הֶעֱלָנִי

שַׂר הָרוּחוֹת, וּגְאָלָנִי;

וּבַמְרוֹמִים, מֵעַל לֶעָבִים,

אֶתְהַלֵךְ, כֹּכָב אֶת כֹּכָבִים!"…

(1912)

אוּמְלָל אָנֹכִי, אוֹבֵד מֵעוֹדִי,

דַל חֶלְקִי בַתֵּבֵל הַבְּרוּכָה;

מְנוּחָה חָסַרְתִּי בְּאֶרֶץ נוֹדִי,

חֲמַת אֵל זוֹעֵם עָלַי שְׁפוּכָה!

זֶה לִי חֲמִשִּׁים שָׁנָה וּשְׁתַּיִם

מִיוֹם צֵאתִי מִבֶּטֶן לְעָמָל,

הֲיָדַעְתִּי טוֹב, עוֹנֶג הַחַיִים

יוֹם אֶחָד בְּחַסְדוֹ עָלַי גָמָל?

שְׁנוֹת יְמֵי חֶלְדִי בַתוֹהוּ חָלָפוּ

וְעַל פָּנַי עִקְבוֹתָן נִכָּרוּ;

כָּשַׁל כֹּחִי וִיצוּרַי רָפוּ,

וְחוּשַׁי כוּלָהַם בִּי נֶעֱכָּרוּ!

אַיֵה שְׁאוֹן הַתֵּבֵל וַהֲמוֹנָהּ,

אֵי גִיל וְשָׂשׂוֹן, שִׂמְחַת הַחַיִים?

הֲפָּתְחָה הָאָרֶץ קֶבֶר גְרוֹנָהּ,

וַתִּבְלַע הַיְקוּם תַּחַת שָׁמַיִם?

חַיִים יְצוּרֵי הָאֲדָמָה כֻּלָם,

הַטֶבַע דַרְכָּהּ לֹא שָׂרָכָה;

מְאוֹרוֹת שָׁמַיִם יָהֵלוּ בְהִלָם

וּבְנֵי אָדָם עוֹשִׂים בַּמְלָאכָה.

וְלִי אֵין חֵפֶץ בְּזוֹהַר הָרָקִיעַ,

לֹא לִי הוֹד הַכֹּכָבִים;

עֲלֵי תִפְארְתָּם אֵיךְ אָרִיעַ,

וּשְׁמֵי חַיַי הִתְקַדְרוּ בֶּעָבִים?

סְבִיבִי אַךְ שַׁמָה וּשְׁאִיָה,

אֲגַשֵׁשׁ כְּעִוֵר וְאֵין לוֹ עֵינַיִם;

כְּאִישׁ אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ לֹא חִיָה

אֶתְהַלֵךְ, לָמָה לִי חַיִים?

וּבְאַחֲרִית הַיָמִים,

בְּאַחֲרִית יָמֶיךָ,

בֶּן אָדָם, אָז קָמִים

מַכְאוֹבִים עָלֶיךָ!

כִּגְשָׁמִים נִזְעָמִים

אֶת חַדְרֵי נַפְשֶׁךָ

שָׁטוֹף יִשְׁטוֹפוּ,

וְאֶת גוּפְךָ יִגְרוֹפוּ

לִתְהוֹמֵי הָאַיִן!

וְכָבְתָה הָעַיִן,

וְכָבָה הָאוֹר,

וְיֶחְדַל מְקוֹר

מוֹצָא הַמַיִם,

וְאָפְסוּ הַחַיִים!

* * *

וְכִכְלוֹת הַכֹּל…

בִּבְלוֹעַ הַשְׁאוֹל,

בֶּן אָדָם, עוֹלָמְךָ;

הָאֲדָמָה אֶת דָמְךָ

כִּי לָקְקָה, מָצָצָה,

וְהָאָרֶץ הִתְפַּלָצָה,

נָמְקָה תַחְתֶּיךָ…

קוֹל מֵאַחֲרֶיךָ

יִקְרָא: "הַגִידָה

אֶת פֶּשֶׁר הַחִידָה!

לַחַיִים, מַה יִתְרוֹן,

לַמָוֶת מַה פִּתְרוֹן?"

וְאָבַד הַהֵד, וְעוֹד

לֹא נִגְלָה הַסוֹד!

“אֵלִי, אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי?”

יְמָרֵר בַּבֶּכִי יִשְׂרָאֵל הֶעָנִי!

יִשְׁאַל לְתוּמוֹ יַעֲקֹב אִישׁ תָּם:

לָמָה מִכָּל עַם וָעָם

נִפְלִינוּ, אֲנִי וּבֵיתִי?

הֲלֹא מִנְחָה לְעֵשָׂו הֵבֵיאתִי,

מַתָּנוֹת נָתַתִּי לְלָבָן,

לֶאֱדוֹם, רוֹמָא וְיָוָן;

לִבְנֵי קְטוּרָה וּלְיִשְׂמָעֵאל,

כִּי יְדַבְּרוּ שָׁלוֹם אֶל יִשְׂרָאֵל;

וְלָמָה הִתְעַמְרוּ בָנוּ לְהִשְׁתַּעֲבֵּד,

לְהַשְׁמִיד “לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד?”

“אֵלִי, אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי?”

יְשַׁוֵעַ הַמִתְחַנֵן, יְהוּדִי אָנִי!

וְאוֹתְךָ, אֵלִי, עָבַדְתִּי מֵעוֹדִי,

בְּכָל לְבָבִי, בְּנַפְשִׁי, בִּמְאוֹדִי!

לְמַעֲנְךָ יָשַׁבְתִּי אֶל-עַקְרַבִּים,

וְשִׁמְךָ הַגָדוֹל קִדַּשְׁתִּי בָרַבִּים!

כִּי הֶסִיתוּנִי עוֹבְדֵי פְסִילִים

לִכְרוֹעַ בֶּרֶךְ לָאֱלִילִים;

כִּי שִׁחֲדוּנִי חַיִים כֹּפֶר דָתִי,

אֶל הַהֶרֶג הוֹצֵאתִי נִשְׁמָתִי!

וְעַל מַה זֶה אֱלֹהַי שְׁכֵחָנִי,

“אֵלִי, אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי?”

וְחוֹדֵר הַקּוֹל לְחַדְרֵי שְׁחָקִים,

יְחוֹלֵל בַּמָרוֹם רְעָמִים וּבְרָקִים!

יֵחַתּוּ שָׁמַיִם מֵהֲמוֹנָם,

תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מִשְׁאוֹנָם!

יִתְפָּרְצוּ רוּחוֹת וּזְוָעוֹת,

עָבֵי עָבִים יָרִיקוּ דְמָעוֹת

מֵאוֹצַר הַגְשָׁמִים, מֵחֵיק הַנֹאד

עַל הֶחָמָס וְעַל הַשּׁוֹד,

עַל הַהֶרֶג וְעַל הָרֶצַח,

עֲלֵי בִכְיַת עַם הַנֶּצַח,

בְּקָרְאוֹ בַצָּרָה “הַצַּר הֲדִימָנִי”;

אֵלִי, אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי?"

* * *

אַחַר הָרַעַשׁ קוֹל דְמָמָה דַקָּה

יִשָּׁמַע, לֵאמֹר: "תְּפִלָתְךָ הַזַכָּה,

יִשְׂרָאֵל, בְּאָזְנַי עָלָתָה:

חָלִילָה לָאֵל מֵעֲשׂוֹת עַוְלָתָה!

הֲלֹא עִמְךָ הָיִיתִי בְּכָל הַדּוֹרוֹת,

וּלְפָנַי נִגְלוּ כָל הַקּוֹרוֹת

אוֹתְךָ, בֶּן אוֹנִי, מֵאָז וְעַד עָתָּה;

יִסַּרְתִּיךָ, כִּי בְחִירִי אָתָּה!

אַל תֹּאמַר, עֲזַבְתִּיךָ יִשְׂרָאֵל,

חֲבִי כִמְעַט רֶגַע וְתִגָּאֵל!

קְרָא בְּגָרוֹן: אֱלֹהֵי נִחַמְתָּנִי!

“אֵלִי, אֵלִי לֹא עֲזַבְתָּנִי!”

אֶל הֶהָרִים, אֶל הֶהָרִים

הַכְּחוּלִים, הַנֶּאֱדָרִים;

אֶל גָבְהֵיהֶם הַנִּשָּׁאִים,

הַמוּפָזִים, הַמְתוֹלָעִים

מִזְהַב קַרְנֵי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,

בְּבוֹא בֹקֶר, כִּי בָא אָמֶשׁ;

אֶל מְרוֹמָם נַפְשִׁי כָלְתָה,

מִי יִתֵּן אֵבֶר לָהּ וְעָלְתָה

עֲלֵי בָמְתֵי הוֹד רָאשֵׁיהֶם,

חוֹפְפָה שְׁכִינַת אֵל עֲלֵיהֶם!

אֶשָׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים,

לְהַרְרֵי צִיוֹן וַעֲבָרִים:

שָׁם הַלְבָנוֹן בְּשֶׁלֶג עוֹלָמִים

יָרִים רֹאשׁוֹ לִשְׁמֵי רָמִים;

וּמִבֵּין רוֹחַב כְּתֵפָיו,

מִנִּי נִקְרַת צוּרָיו, כֵּפָיו

מַיִם חַיִים וּטְהוֹרִים

נוֹזְלִים, נוֹזְלִים כְּחוּטֵי אוֹרִים,

לְהַפְרִיחַ כִּכָּר, תֵּל –

אַדְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

אֶשָּׂא עֵינֵי מֵהֲלוֹם

אֶל הֶהָרִים אַךְ בַּחֲלוֹם–

חֶזְיוֹן לַיְלָה רָאִיתִי אוֹתָם,

בָּרוּחַ עַפְתִּי עַל גִבְעוֹתָם!

הַרְרֵי צִיוֹן וִירוּשָׁלַיִם!

לוּא כַיוֹנָה לִי כְנָפַיִם,

אָעוּפָה, אֶשְׁכּוֹן עַל גַבּוֹתָם,

אֲנַשֵׁק וַאֲחַבֵּק אוֹתָם!

גוּשָׁם עָפָר לִי אַבְנֵי חֵן,

גִבְעוֹת צִיוֹן הִנָּן הֵן!!

מִן הַמַעֲרָב אָתָא לַיְלָה,

מִנִי יַם כְּדַם אֲדַמְדָם,

חַכְלִיל תּוֹלָע מִזְהַב שֶׁמֶשׁ,

מוּצָק עַל כַּנְפֵי הַשַׁחַק,

בַּעֲרוֹב הַיוֹם!

וּלְאַט לְאִטִי יָבֹא לַיְלָה;

כְּגַנָב בַּסֵתֶר, בְּהֵחָבֵא,

מֵחוּר הָאוֹפֶל יַגִיחַ;

בַּחֲשֵׁכָה, בְּמַעֲטַת הָעֲלָטָה

יִצְעַד צָעַד!

וְהַכֹּכָבִים בִּמְסִלוֹתָם

הָלוֹךְ יֵלְכוּ אַף יָצִיצוּ

מִבֵּין חֲרַכֵּי הָרָקִיעַ;

וְלוֹבֶן פְּנֵי הַלְבָנָה יַלְבִּין

שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת!

וְנוֹגַה אוֹרוֹ הַיָרֵחַ

לִפְעָמִים עַל אֶרֶץ יַשְׁלִיךְ;

נָגְהוֹ אוֹר כֵּהָה, דַק וְחָלָשׁ

מֻכֵּה חִוָרוֹן, שֶׁצִלוֹ

מַרְבֵּה צְלָלִים!

וַעֲנָנִים כִּסוּ שָׁמַיִם,

קָדֵר בַּמָרוֹם הַסַהַר;

גַם יָלִיט פָּנָיו הַחֹשֶׁךְ

בְּאַדֶרֶת דְמָמָה חֲרִישִׁית,

מַחְרִישׁ לָיִל!

עֵינֵי אָדָם אֲחוּזוֹת, סְגוּרוֹת

בְּמוֹסְרֵי עוֹז חֶבְלֵי הַשֵׁינָה;

וְלִבּוֹ עֵר, יִרְאֶה הַכֵּיוָן

פָּתוּחַ לְנֶגֶד הַהֵיכַל,

מִכְלוֹל הַחֲלוֹם!

* * *

וּבִנְפוֹל עַל אִישׁ תַּרְדֵמָה,

בְּשָׁכְבוֹ עַל עַרְשׂוֹ בַּלֵילוֹת

תַּחַז עֵינוֹ הַשְׁתוּמָה

זָרוֹת לֹא שְׁזָפַתָּם

עַיִן רוֹאָה!

בְּלוּלִים יַעֲלוּ הַחֶזְיוֹנוֹת,

אֵין סֵדֶר, אֵין מִשְׁטַר לָמוֹ;

אֵשׁ וּמַיִם יִתְלַכָּדוּ

וְעַל שְׂדֵה הַקִמְשׁוֹנִים יִפְרַח

גַן הָעֵדֶן!

וּבְרַק שְׁלַל הַצְבָעִים, תְּכֵלֶת

אַרְגָמָן, תוֹלַעַת שָׁנִי;

וְזִיו טוֹהַר יִפְעַת הַפְּנִינִים

בַּמַרְאָה יֵרָאוּ כְּבִמְאִירַת

אַסְפַּקָלַרְיָא!

וּבִמְעוּף הָעַיִן יַעֲבוֹרוּן

עַל פָּנָיו גֵיא וְהַר, עִיר וּכְפַר,

גַבְנוּנִים לְמִישׁוֹר יְרוֹכָסוּ;

וּבַמִדְבָּר לוֹ גַל הַיָם

יָסוֹל מְסִלָּה!

וּלְרַגְלָיו תֻּכּוּ קְהַל גוֹיִם,

עֲדַת עֲמִים וּלְאוּמִים שׁוֹנִים;

וְעַל מְדִינוֹת, עַל אֶרֶץ רַבָּה,

יִמְשׁוֹל מֶמְשַׁל רַב, כַּשָׁלְטָן

בְּכֶתֶר מַלְכוּת!

וּלִימִינוֹ נִצְבָה שֵׁגֶל,

אֵשֶׁת-חֵן, מַלְכָּה יְפֵהפִיָה;

אֵלֶיהָ יִגַשׁ לְחַבְּקֶנָה

בִּזְרוֹעוֹתָיו….. הִתְחַמָקָה – – –

סָר הַחֲלוֹם!

נָטֹף נָטְפָה הַטִפָּה,

טִפָּה שֶׁל דְיוֹ,

וּבְהִתְבַּקָעָה

נִשְׁתַּפְּכָה מְרֵרָתָהּ

וַתְּהִי לְנַחַל שׁוֹטֵף,

שָׁטוֹף וְעָבוֹר

עַד קְצוֹת הָאָרֶץ;

וּמִלֵיחוֹ הַשָׁחוֹר

יִשְׁאַף הָעֵט,

יַגִיחַ אֶל קִרְבּוֹ

מַיִם מְאָרְרִים

וּמְתוּקִים גַם יָחַד!…

(תהלים קי"ג, ג')

יִלְבְּנוּ פְּנֵי קָדִים,

אוֹר שַׁחַר בְּהִלוֹ;

יוּלַד שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר,

גֻלַת כֶּסֶף כֻּלוֹ!

יַעַל רוּם מְרוֹמִים,

עַד חֶלְדֵי צָהֳרָיִם:

יַצְהִיל, יֵיטִיב פָּנִים

בְּזִיו-זְהַב אַפָּיִם!

יֵאֶדְמוּ שְׁמֵי עֲרָבִים:

קְלַסְתֵּר פְּנֵי הַחַמָה,

כִנְטוֹתָהּ מַעֲרָבָה,

גֻלָה אֲדַמְדָמָה!

* * *

יוּלַד יֶלֶד קָטָן

יוֹנֵק חֲלֵב שָׁדַיִם:

תִּינוֹק שַׁעֲשׁוּעִים,

יִנָשֵׂא עַל כַּפָּיִם!

יִשְׁגֶה מַעֲלָה מַעֲלָה,

בָּחוּר כַּאֲרָזִים;

יָאִירוּ פְּנֵי הַנוֹעַר,

בְּקַרְנֵי פָז מוּפָזִים!

יִרְדוֹף אֱנוֹשׁ קָדִים,

נָפְלוּ לוֹ חֲבָלִים

בַּמִדְבָּר, בָּעֲרָבָה:

תַּחַת אוֹר – – צִלָלִים!

יַגְשִׁים גֶּשֶׁם מִטְרוֹת כֶּסֶף

עַל-אַבְקַת זְהַב חוֹל-אֵין-סוֹף;

יַךְ הַבָּרָד חִטָה, קָמָה,

יָשִׁית קָצִיר לִיְפִי הַנוֹף!

רוּחַ הוֹמֶה עַל חֲלִילוֹ

יְצַלְצֵל קוֹל מְצִלְתָּיִם;

יִקְרָא בָרָק אֶל הָרַעַם,

יַחֲדָו יִמְחֲאוּ כַפָּיִם!

נָעוּ, שָׁחוּ הָאֲלוֹנִים,

יְצַפְצְפוּ כָל עוֹף הַכָּנָף;

בְּמָחוֹל יְרַקְדוּן הַר וָגֶבַע,

וְעַב-שֶׁמֶשׁ יָאֵר פָּנָיו!

נְיוּ יָרְק, עִיר רַבָּתִי עַמִים,

קִרְיָה, הֲרַת שִׁפְעַת יַמִים,

מְלֵאַת אוֹצְרוֹת, מָמוֹן קוֹרַח,

עַל כָּל שַׁעַל, עַל כָּל אוֹרַח;

מַעֲלָה, מַטָה, אָחוֹר, פָּנִים,

כֶּסֶף, זָהָב, גַם אֲבָנִים

יִקְרֵי עֶרֶךְ וּפְנִינֵי יָם

מַרְהִיבִים עֵינֵי כָל הָעָם!

נְיוּ יָרְק, קִרְיָה רַבַּת עַמִים,

עִיר יוֹשֶׁבֶת עַל חוֹף יַמִים;

עוֹטָה שִׂמְלַת אוֹר וּצְלָלִים,

חֲבוּשַׁת עֲנָק, פְּאֵר מִגְדָלִים!

צָעִיף לְרֹאשָׁהּ שְׁבִיב אֲבוּקָה,

מוֹרֶה דֶרֶךְ לִבְנֵי מְצוּקָה,

הַבָּאִים יוֹם יוֹם אֵלֶיהָ

לַחֲסוֹת בְּסֵתֶר כְּנָפֶיהָ!

נְיוּ יָרְק, עִיר חוֹבֶקֶת זָרִים,

בָּהּ גֵר כָּאֶזְרָח רֹאשׁוֹ יָרִים;

לְכָל הַקָרֵב, לַבָּא עָדֶיהָ,

פָּתוֹחַ תִּפְתַּח שְׁעָרֶיהָ!

בָּהּ “יְרוֹקִים” יְצוֹהָבוּ,

עֲנִיִּים בְּתוֹכָהּ יְזוֹהָבוּ,

וַאֲשֶׁר תַפְלִיט הָאֳנִיָה,

הִיא לוֹ אֵם רַחֲמָנִיָה!

אָכֵן קִרְיָה הִיא נִפְלָאָה,

עִיר כָּמוֹהָ לֹא נִמְצָאָה!

לִבָּהּ עֵר, לְעַפְעַפֶּיהָ

לֹא תִתֵּן שֵׁנָה, וְרַגְלֶיהָ

נָעוֹת, לֹא תַעֲמוֹדְנָה רֶגַע,

לֹא יַעַצְרֵן שָׂטָן, פֶּגַע!

שׁוֹאֶפֶת נְיוּ יָרְק בִמְאוֹדָהּ

לַעֲבוֹדָה, לַעֲבוֹדָה!

בָּהּ כָּל הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם

מֵהַבֹּקֶר וְעַד עַרְבַּיִם,

וּמֵעֶרֶב וְעַד שַׁחַר עָלָה,

בְּחִפָּזוֹן וּבִבְהָלָה,

יִשׁוֹם, יִשְׁרוֹק וִיְשַׁקֵר,

יַעֲמִיק הַחְתֵּר וִיְנַקֵר

בְּמִסְתָּרִים וּבְהָמוֹן

אַחַר גִלְלֵי הַמָמוֹן!

* * *

נְיוּ יָרְק, יִזְרַח בְּהוֹד עָלַיִךְ

שֶׁמֶשׁ אַדִיר, וּפָנַיִךְ

גַם בַּלַיְלָה בְּאוֹר יִצְהָלוּ!

וּבָנַיִךְ כֹּה יֶהֱבָּלוּ

לִרְדוֹף רַק אַחֲרֵי הַצֵל,

וּמִשְׁתַּחֲוִים לֹא לָאֵל,

מֶלֶךְ עוֹלָם, כֹּל יוֹדֵעַ,

כִּי אִם לַדַלָר, לַמַטְבֵּעַ!!

בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ נִיסָן הַחוֹדֶשׁ!

חוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, חוֹדֶשׁ הָאָבִיב!

בָּרוּךְ רוּחֲךָ, רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ

בְּאָהֳלֵי יַעֲקֹב יִשְׁכּוֹן מִסָבִיב!

בָּרוּךְ שִׁמְשֵׁךְ, שֶׁמֶשׁ הַגְאוּלָה,

שֶׁמֶשׁ הַחוֹפֶשׁ, שֶׁמֶשׁ הַדְרוֹר!

יָצָא לִזְרוֹחַ עַל עַם סְגֻלָה

בְּצֵאתָם מֵחֶשְׁכַּת מִצְרַיִם לָאוֹר!

וּבָרוּךְ אַתָּה בִּרְכַת כִּפְלַיִם

חַג הַפֶּסַח בְּאֶרֶץ הַחוֹפֶשׁ!

אוֹרְךָ לָנוּ אוֹר שִׁבְעָתַיִם,

אוֹר הַחַיִּים, אוֹר הַנוֹפֵשׁ!

אֵין מַפְחִיד וְאֵין מַפְרִיעַ,

אֵין דוֹרֵשׁ לַעֲלִילַת דָמִים!

לָכֵן נָגִילָה, נָשִׂישׂ, נָרִיעַ,

בְּאֶרֶץ הַחֵרוּת, בְּחַג פֶּסַח תָּמִים!

בַּיָמִים רִאשׁוֹנִים, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה,

שׁוֹשַׁנַת יַעֲקֹב פְּרָחֶיָה הִפְרִיחָה;

וּלְכָל עָרֵי מַלְכוּת פָּרַס הַגְבִירָה,

מֵהוֹדוּ וְעַד כּוּשׁ, שָׁרָשֶׁיהָ הִשְׁלִיחָה!

פְּרָחֶיָה פִּרְחֵי הוֹד, נִטְעֵי נַעֲמָנִים,

עָלֶיהָ עַלֵי חֶמֶד, עַלַי אֲרוּכָה;

וְרֵיחָהּ הַטוֹב כְּרֵיחַ הַנִצָנִים,

כְּרֵיחַ הַשָׁדֶה בְּאֶרֶץ הַבְּרוּכָה!

הֲלֹא הִיא אֶסְתֵּר הַיָפָה בַּנָּשִׁים,

הֲלֹא הִיא הֲדַסָה הַנָאֳוָה בַּמְלָכוֹת;

הֲכִי קוֹרָא שְׁמֵךְ אֶסְתֵּר: סִתְרָה לַנִגָשִׁים

הָיִית, וְלַחֲשׁוּכִים סַהַר בִּשְׁמֵי בְּרָכוֹת!

אוֹר מִקַרְנֵי עוֹר פְּנֵי מָרְדְּכַי בֶּן יָאִיר,

מִמֶנוּ לָךְ קַרְנַיִם, יְהִי זִכְרוֹ בָּרוּךְ!

הוּא הַשֶׁמֶשׁ, וְאַתְּ אוֹרוֹ לְהָאִיר

חֶשְׁכַּת עַמֵךְ יִשְׂרָאֵל בְּלֵיל אָרוּךְ!

אֶת שְׁמֵי עַם יִשְׂרָאֵל עֲנָנִים הֶחְשִׁיכוּ

לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם, פְּעָמִים אֵין סְפוֹרוֹת,

שׂוֹנְאֵי בְּנִי שֵׁם לְמוּלוֹ לָשׁוֹן הֶאֱרִיכוּ

מִנִי אָז וְעַד עַתָּה וּמִדוֹר דוֹרוֹת!

גַם יַד בּוֹ שָׁלְחוּ, יַד קָשָׁה וַחֲזָקָה,

וּלְחָיָיו בְּחֶרְפָּה מָרְטוּ בְאֶגְרוֹף רֶשַׁע;

רַגְלָיו בַּסַד שָׂמוּ, בְמָתְנָיו מוּעָקָה,

וּמַה זֶה וְעַל מַה זֹאת, עַל לֹא חֵטְא וָפֶשַׁע!

“יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד”, יֹאמַר בֶּן הַמְדָתָא,

מְפוּזָר וּמְפוֹרָד, אַךְ אֶחָד הִנֵהוּ;

לֹא לָנוּ הוּא, אוֹיֵב מִמֶרְחָק אָתָא,

וּבְקִרְבֵּנוּ הוּא עוֹשֶׂה זָר מַעֲשֵׂהוּ!

כְהָמָן הָרָשָׁע כָּל חֲבֵרָיו הָרְשָׁעִים,

רוּחַ אֶחָד לָהֶם, יִשְׁתַּווּ בְּאַחַת,

אַךְ אוֹתָהּ הֵם מְבַקְּשִׁים, וְאֶל זֶה בָּאִים,

לָבוֹז הָרְכוּשׁ וְאֶת הַנֶפֶשׁ לָקַחַת!

כָּל צָרָה וְהֹוֶה מִיָדָם בָּאַתְנוּ

וְאֵימַת הַמָוֶת הִפִּילוּ עָלֵינוּ,

בְּכָל זֹאת חָיֹה נִחְיֶה, עוֹד לֹא מַתְנוּ

עוֹד בָּנוּ קִיְמָנוּ, לֹא נִכְחַד שְׁמֵנוּ!

כִּמְעַט אָמַרְנוּ נוֹאָשׁ, בָּא קִצֵנוּ,

וְהִנֵּה יְשׁוּעָה קְרוֹבָה, נָסָה הַצָרָה!

רֶגַע חָשַׁבְנוּ רָמָה יַד שׂוֹנְאֵנוּ,

שַׁקַמְתְּ לָנוּ אֶסְתֵּר לִמְלִיצָה יְשָׁרָה!

בְּרוּכָה אַתְּ אֶסְתֵּר, וּבָרוּךְ טַעֲמֵךְ,

מִנָשִׁים בָּאוֹהֶל חֵן חֵן לָךְ לְמָנָה!

וּשְׁמֵךְ הַטוֹב לַטוֹב יִזָכֵר בְּעַמֵךְ,

בִּימֵי הַפּוּרִים, מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה!..

וּכְפַעַם בְּפַעַם יִלָחֵץ לְבָבִי,

יֵאָנֵק, יֵאָנֵשׁ כִּי גָדֵל הַכְּאֵב,

וּכְצַר לִי אֶקְרָא: "אֵל אֱלֹהֵי אָבִי,

הֲלֹא תִּשְׁלַח רְפוּאָה לְנִשְׁבְּרֵי לֵב"?

הֲלֹא תָשׁוּב תְרַפֵּא הֲרִיסַת הַקִיר

בְּקִרְיַת צִיָה, יְרוּשָׁלַיִם הָעִיר!

וּכְשָׁנָה בְשָׁנָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב

יִגַע עַד לִבִּי צַעֲקָתָהּ שֶׁל “אֵיכָה”

אֵיכָה כֹּה נָפְלוּ בִימֵי הַקְרָב

חֲלָלֶיךָ יְהוּדָה, מִבְחַר חֵילֶךָ?

“אֵיכָה” תִזְעַק כָּל אֶבֶן בַּקִיר

“אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר”!

וּכְגוֹדֶל הַצָרָה, צָרַת חוּרְבַּן כִּפְלַיִם,

אוֹרֶךְ הַגָלוּת, זֶה שָׁנִים אַלְפַּיִם,

גָדְלָה הַתִּקְוָה, תִקְוָתִי בַחַיִים

כִּי לְעוֹלָם לֹא תָקוּם צָרָה פַּעֲמַיִם,

כִּי יָבֹא יוֹם נָקָם, נִקְמַת שִׁלוּמִים

וְצִיוֹן תִּנָחֵם מִשְׁנֵה נִחוּמִים!

תְּשׁוּבָה, תְּפִלָה, צְדָקָה בַחֲנִינָה אֲמוּרוֹת,

שְׁלָשׁ אֵלֶה הַתֵּבוֹת נִשְׁלָבוֹת, קְשׁוּרוֹת

אַחַת לְאַחַת בִּתְפִלָה וְרִנָה

עֵת לֵאלֹהָיו יִשְׂרָאֵל יַעֲרֹךְ תְּחִנָה!

תְּשׁוּבָה יַעֲשֶׂה טֶרֶם יְבַקֵשׁ סְלִיחָה,

תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה מִלֵב וְלֹא בְשִׂיחָה!

דֶרֶךְ עִקֵשׁ יַעֲזֹב, אָרְחוֹת מְרֵעִים

לְהִתְהַלֵךְ בְּמֵישָׁרִים אֶת תְּמִים-דֵעִים!

וּמִי כְעַם יִשְׂרָאֵל יֵדַע תְּפִלָה?

מִי כָמוֹהוּ יְתַנֶה שֶׁבַח וּתְהִלָה?

הַקוֹל קוֹל יַעֲקֹב שְׁחָקִים קוֹרֵעַ

קוֹל תְּפִלָתוֹ עוֹלָמוֹת בּוֹקֵעַ!

וּבְצִדְקָתְךָ יְשֻׁרוּן עַל כֹּל הִגְדַלְתָּ,

מִכָּל-עָם עֲשׂוֹת צֶדֶק הִשְׂכַּלְתָּ,

צִדְקַת עַם נָבוֹן צְדָקָה נְבוֹנָה,

צְדָקָה שֶׁל חֶסֶד, צְדָקָה נְכוֹנָה!

טוֹבָה תְשׁוּבָה אַף יָפֶה תְפִלָה

וְעַל כֻּלָן צְדָקָה לָהּ נָאוָה תְהִלָה

וּתְהִלָתָהּ יְסַפֵּר פִּי עַם סְגוּלָה

לֹא אַךְ בְּמִלָה כִּי גַם בִּפְעוּלָה!

לָכֵן יְרַחֲמֵהוּ גַם הוּא עוֹשֵׂהוּ,

סָלֹחַ יִסְלַח לוֹ אֵל יוֹצְרֵהוּ,

כָּל חֵטְא וָפֶשַׁע עֲוֹן וַעֲבֵירָה,

בַּעֲבוּרָם יַעֲבִיר אֶת רוֹעַ הַגְזֵירָה!

נַפְשִׁי, נַפְשִׁי לָמָה קוֹדֵר תִּתְהַלָכִי?

מַה זֶה תִּשְׁתּוֹחֲחִי, לָמָה רוּחֵךְ נֶעֱכָּרָה?

לָמָה כַּנַחַל בִּדְמָעוֹת תִּשְׁתַּפָּכִי,

מַה לָךְ פֹּה, בַּחֲצַר הַמַטָרָה?

נַפְשִׁי, נַפְשִׁי לָמָה בָּרִיחַ וּדְלָתַיִם

יַעַטְרוּךְ מִסָבִיב כְּחוֹמָה נְצוּרָה?

תֶּהֱמִי, תְצַפְצְפִי כְּצִפּוֹר כְּנָפַיִם,

כְּיוֹנָה בִּכְלוּב תְּפוּשָׁה, צְרוּרָה?

בַּכֶּלֶא הוּשַׁמְתָּ אֶת שׁוֹדְדֵי לַיִל

לִשְׁאוֹף רוּחַ קֶטֶב, צַחֲנָה וּבָאֳשָׁה?

וּלְרֹאשֵׁךְ שׁוֹמְרִים, אַנְשֵׁי הַחַיִל,

יַפִּילוּ אֵימִים עָלַיִךְ בְּרוּחָם הַקָשָׁה?

וּמַה עָוֶל עָשִׂית לָדַעַת אָבִיתִי,

נַפְשִׁי, הִתְוַדִי הַחֵטְא, הָעֲבֵירָה?

"יָשָׁר פָּעֳלִי, רַע לֹא עָשִׂיתִי,

שְׁמַע נָא קוֹרוֹתַי, הַאֲזִינָה וַאֲדַבֵּרָה"!

בַּהֲרוֹת אִמִי וַתֵּלֵד לְאָבִי בֶּן זָכָר,

וַיִמָלֵא אוֹר שָׂשׂוֹן כָּל הַבָּיִת!

“כִּי כֵן יְבוֹרַךְ גֶבֶר, בָּנִים שָׂכָר”

יֶלֶד נֶחְמָד וְנָעִים כִּשְׁתִיל זָיִת!

הָעִיר בָּהּ נוֹלַדְתִּי קְטַנָה הִנֶהָ

קוֹפְאָה עַל שְׁמָרֶיָה עַל “אֶרֶץ פִּיחַ” (רוּס)

שָׁם קִנְנָה הַחֲסִידָה, דָגְרָה בֵּצֵיָה

וַתַּפְלִיט חֲסִידִים כְּעֵשֶׂב וָשִׁיחַ!

וּבְטֶרֶם יֵדַע הַנַעַר הֵטִיב אוֹ הָרֵעַ,

הַחֲסִידָה בִּכְשָׁפֶיָה בְּרִשְׁתָּהּ תִּמְשְׁכֵהוּ;

לְגַרְגַרְתּוֹ עֲנָק מֵהָרַבִּי “קָמֵיעַ”,

וּבְהַבְלֵי הֲבָלִים חַתֵּל תְּחַתְּלֵהוּ!

גַּם עָלַי שָׂמָה עֵינָהּ הַקוֹסֶמֶת

וַתְּהִי לִי לְמֵנֵיקֶת וּלְאוֹמֶנֶת;

בְּחֵיקָהּ אוּמַנְתִי, מִיָדָהּ לִי הַחוֹתֶמֶת

בְּרִיתִי אִתָּהּ לִהְיוֹת נֶאֱמֶנֶת!

וָאֶתְחַסָד עִם חֲסִידִים וָאֶלְמַד דַרְכֵּמוֹ

וָאֵשְׁתְּ לְשֵׁם שָׁמַיִם וָאֶקְרָא “לְחַיִים”!

גַם נַפְשִׁי חֵרַפְתִּי בְהִתְבּוֹלְלִי בֵינֵימוֹ

לַחֲתּוֹף כְּחֶתֶף מִן הַקְעָרָה “שִׁירַיִם”

בַּגוֹלָה הָלַכְתִּי לְשֵׁמַע שֵׁם אִישׁ הַמוֹפֵת,

לֵרָאוֹת פָּנָיו בְּשַׁבָּת, מוֹעֵד וָחוֹדֶשׁ;

לִשְׁמוֹעַ דְבָרָיו, אִמְרֵי צוּף וָנוֹפֶת,

נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי, וְלִרְאוֹת דַּרְכּוֹ בַּקֹדֶשׁ!

וָאֲסַפֵּר מוֹפְתָיו לִרְאוֹתָם לֹא זָכִיתִי,

רַק לְלַמֵד לְשׁוֹנִי דַבֵּר “מַעֲשִׂיוֹת”,

לְאַט לְאַט וָאֲאַמִין, בְּעֵינַי חָזִיתִי

הַצַדִיק מְתַקֵן לַנְשָׁמוֹת “עֲלִיוֹת”

וָאֵשְׁמוֹר בְּרִיתִי כָּל עוֹד עִוֵר הָיִיתִי

ולְהָפְרוֹ לֹא חָשַׁבְתִּי, לֹא פִּלָלְתִּי!

אַךְ נִפְקְחוּ עֵינַי וְאוֹר דַעַת רָאִיתִי,

נִתַּקְתִּי מוֹסְרוֹתַי, וְאֵת בְּרִיתִי חִלָלְתִּי!

שֵׁית הַחֲסִידָה הֲסִירוֹתִי מֵעֲטוֹף גֵוִי,

שְׂעַר רֹאשִׁי לֹא גִלָחְתִּי, פֵּאוֹתַי קִצָרְתִּי;

כִּחַשְׁתִּי בְּאוֹתוֹת “אַבְרָהָם” וּבְמוֹפְתֵי “ר' לֵוִי”

וְלַנִשְׁאָר מִפִּיהֶם לֹא עוֹד שָׁמָרְתִּי!

עוֹד חֲטָאָה גְדוֹלָה חָטָאתִי,

לְסַפְּרֶנָהּ תְּסַמֵר שְׂעָרִי מִפָּחַד!

לָשׁוֹן וְסֵפֶר בִּשְׂפַת “גוֹיִם” קָרָאתִי,

וָאֲטַמֵא נִיבִי הַמוּרָם מִכֻּלָם יָחַד!

שָׁמְעָה הַחֲסִידָה וַתִּרְגַז בְּסֵתֶר אָהֳלָהּ

וַתָּשֶׁת עֵצוֹת לַעֲשׂוֹת בַּכּוֹפֶר נְקָמָה;

לֹא אָרְכוּ הַיָמִים וְנִרְאָה פָּעֳלָהּ

וַעֲלִילַת שָׁוְא עָלַי הַמְכַשֵׁפָה שָׂמָה!

לֵאמֹר: עָשִׂיתִי חוֹזֶה עִם גַנָבִים

וָאֶגְנוֹב מִבֵּית הַתְּפִלָה סִפְרֵי הַתּוֹרָה;

וַתִּשְׁרוֹק בְּפִיָהּ לִמְתֵי רְהָבִים,

וַיִּסְחֲבוּנִי סָחוֹב, וְהַשְׁלֵךְ אוֹתִי הַבּוֹרָה!

וּפֹה אֵשֵׁב וְאֶשָׂא גוֹרָלִי בִדְמָמָה

עֲדֵי תִפָּתַחְנָה הַדְלָתַיִם;

וְצִדְקָתִי תֵּצֵא כְּנוֹגַה בָּרָמָה,

וְאָשׁוּב לִרְאוֹת בְּאוֹר הַחַיִים!

(Metamorphosis)

מֵאַנְגְלִיָה

רַסִיָה בָאתִי.

וּמֵעִיר אַרְכַנְגֶל

מִיל מֵאָה וּמֵאָה

לְלֵב הָאָרֶץ

בְּרֶגֶל הָלַכְתִּי.

מוּזְשִׁיק אֶת מוּזְשִׁיקִים,

חוֹבֵק אַשְׁפַּתּוֹת כְּמוֹהֶם

הָיִיתִי, וּלְבָבָם נֶאֱמָן

לֵאלֹהִים וְאָדָם מָצָאתִי!

וָאָשׁוּב, אִישׁ-רוּס,

אַנְגְלִיָה!…

(מאנגלית)

עַל מִשְׁכָּבִי בַלֵילוֹת נָדְדָה שְׁנָתִי,

בִּקַשְׁתִּי תְנוּמָה וְלֹא מְצָאתִיָה;

חֶזְיוֹנֵי לַיְלָה עָלוּ מִטָתִי

וַיַרְאוּנִי תְמוּנוֹת מֵאֶרֶץ נְשִׁיָה!

תְּמוּנוֹת זָרוֹת, צוּרוֹת אֲיוּמוֹת

כִּתְרוּנִי מִסָבִיב וַיַרְגִיזוּ מְנוּחָתִי;

הֲמוֹן שֵׁדִים וּשְׂעִירִים וּשְׁאוֹן מְהוּמוֹת

יַחְדָו הִתְלַכְּדוּ לְהַגְדִיל פַּחֲדָתִי!

אַחַת לְאַחַת הַתְּמוּנוֹת נָשְׂאוּ כַנְפֵיהֶן

וַיָעוּפוּ לָמוֹ, לֹא יָדַעְתִּי אָנָה;

שְׁמוּרוֹת עֵינַי סָגְרוּ עַפְעֲפֵיהֶן,

וְחוּשַׁי בִי עֲזָבוּנִי, וָאִישָׁנָה!

הֶקִיצוֹתִי, וְרוּחִי בְקִרְבִּי חֻבָּלָה,

וּלְבָבִי גַם הוּא כְּהוֹלֵם פָּעַם;

אֵימָתָה גְדוֹלָה עָלַי נָפָלָה

וַחֲרָדָה כִבְיוֹם זַעַם וָרָעַם!

וְלָמָה זֶה אִירָא, מַדוּעַ נִדְהָמְתִּי?

מַה זֶה הַחֲרָדָה, וּמֶה הַבְּהָלָה?

חָזוּת קָשֶׁה הָרְאֵיתִי, חֲלוֹם חָלַמְתִּי,

וּלְזִכְרוֹ תֹאחֲזֵנִי פַּלָצוּת וְחַלְחָלָה!

בַּחֲלוֹמִי, וַאֲנִי בְתוֹךְ עַמִי יָשַׁבְתִּי,

וְאֵת חֲבֵרַי, בְּנֵי גִילִי הִתְהַלַכְתִּי;

לְכָל הֶגֶה מִפִּיהֶם קֶשֶׁב הִקְשַׁבְתִּי,

וּבְדַבְּרָם, נַחֲלֵי דְמָעוֹת שָׁפַכְתִּי!

שׁוֹד וָרֶצַח, הָהּ! נַעֲוֵתִי מִשְׁמוֹעַ,

הִרְבּוּ בְּעַמִי יְדֵי זֵדִים אֲרוּרִים;

שֵׂה פְּזוּרָה יְהוּדָה חָשׁוּ לִבְלוֹעַ,

לְהַעֲלוֹתָהּ כָּלִיל, חַטַאת כִּפּוּרִים!

וּמַה פִּשְׁעָם, שָׁאַלְתִּי, מֶה חֲטָאתָם,

לָמָה זֶה רֻדְפוּ בַגוֹיִם חִנָם?

אֵין רַע בְּעַמֵנוּ, יָשְׁרָה פְּעוּלָתָם,

אֲבָל, יַעַן כִּי יְהוּדִים הֵמָה!

עוֹדָם מְדַבְּרִים, וְהִנֵה הִקִיפָה זְעָקָה

אֶת כָּל רְחוֹבוֹת הָעִיר וּמִגְרָשֶׁיָה;

נַאֲקַת שֶׁבֶר וְהֹוָה, יְלָלָה וּצְעָקָה

עָלְתָה בְּאָזְנַי מִכָּל חוּצוֹתֶיָה!

הַכּוּ בַיְהוּדִים, הַכּוּ אַל תַּחֲמוֹלוּ,

הֵרִיעוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל לִקְרָאתָם!

זָקֵן גַם נַעַר בַּחֶרֶב יִפּוֹלוּ,

אִישׁ לֹא יִמָלֵט אַךְ בְּהָמֵר דָתוֹ!…

וּלְעֵינַי דַם עַמִי כְּמַיִם נִגָרִים,

וְאֶנְקַת חַלָלִים מִכָּל עֵבֶר נִשְׁמָעָה;

כָּשְׁלוּ וָנָפְלוּ בְנֵי צִיוֹן הַיְקָרִים,

וְכִמְעַט עַד נַפְשִׁי הַחֶרֶב נָגָעָה

הַרְפּוּ מִמֶנִי! אַל הָמֵת תְּמִיתוּנִי!

מֵאֵימַת הַמָוֶת לְרוֹצְחַי קָרָאתִי!

חוּסִי עָלַי, רַחֲמוּנִי, נָא רַחֲמוּנִי!

וּתְנִי לִי אֵת נַפְשִׁי כֹּפֶר דָתִי!

מֵרֹאשׁ הַמִגְדָל יַכּוּ הַפַּעֲמוֹנִים

וַיְמַלְּאוּ עִיר וּמְלוֹאָהּ בִּשְׁאוֹנָם;

לְבֵית הַתִּפְלָה יְרוּצוּן הֲמוֹנִים,

חֲרָבוֹת בְּיָדָם, וְרוֹמְמוּת אֵל בִּגְרוֹנָם!

וְהַבַּיִת מָלֵא אֲנָשִׁים מִבְּנֵי הָעֲרֵלִים,

וְאָנֹכִי בְתוֹכָם לְכַחֵשׁ בֶּאֱמוּנָתִי;

וּכְהֲרִימִי קוֹלִי לְהֹדוֹת בְּמַקְהֵלִים,

וְהִנֵה אִמִי הַמֵתָה לִקְרָאתִי!

דוֹם נָבָל, קָרְאָה, יְצוּר תּוֹלֵעָה וְרִמָה,

וְהִשָׁמֵר מֵחֲטוֹא לֵאֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ!

אֲמִיתְךָ לְעֵינַי טֶרֶם עֲשׂוֹתְךָ זִמָה

לְבָשְׁתְּךָ וּלְבוֹשֶׁת בְּנֵי אִמֶךָ!

וּכְדַבְּרָהּ חִבְּקוּנִי זְרוֹעוֹת שְׁתַּיִם

וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן מַחֲנֵק לְצַוָארִי שָׂמוּ;

עוֹדֶנִי מְפַרְפֵּר בֵּין מָוֶת וְחַיִים,

הֱקִיצוֹתִי, וְחֶזְיוֹנַי עָפוּ, נֶעֶלָמוּ!…

(בעקבות עללא ווהיללער ווילקאָקס)

בְּשִׂמְחָתְךָ, אֱנוֹשׁ, יִתְעָרֵב

גַם זָר, וּלְבַדְךָ תִּשָׂא הַפֶּגַע;

הָעוֹלָם הָעַתִּיק מִמְקוֹמוֹ לֹא יַעֲתִּיק

הַיָגוֹן, הַשִׂמְחָה עֲדֵי רָגַע!

כִּי תָּשִׁיר יִפְצְחוּ הָרִים

רִנָה, אֶנְחַתְךָ כַּמוֹץ עָבָרָה,

לְקוֹל מְצִלְתַּיִם, הַהֵד יַךְ כַּפַּיִם,

בָּדָד יָשְׁבָה הַצָרָה!

לִצְחוֹק חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים,

הַדְאָגָה, מִי יְשִׂיחֶנָהּ?

בִּמְלוֹא הַקַב, יֵשׁ לָךְ רַב,

הַמְאֵרָה, מִי יְשׁוּרֶנָהּ?

בַּטוֹבָה תִתְרוֹעֵעַ אֵת רֵעִים,

בָּרָעָה, יָנוּסוּ מִפָּנֶיךָ!

מִמַעֲיְנֵי הַצְלָחָה, יִשְׁתּוּ בְרָכָה

כּוֹס רַעַל תִּשְׁתֶּה לְבַדֶךָ

אֶת אַחִים תֵּשֵׁב לִלְחוֹם

צַמְתָּ, אַךְ נַפְשְׁךָ עִנִיתָ;

כִּי עָשַׁרְתָּ, לֹא חָסַרְתָּ,

עָנִי לַמֵת שִׁוִיתָ!

בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיוֹת יִתְהַלְכוּ

שָׂרִים וְשָׂרוֹת לִרְוָחָה,

אַךְ אִישׁ וָאִישׁ, לְבַדוֹ חִישׁ

יַעֲזָב אֶת עֵמֶק הַבָּכָא!

(על מות המשכיל, גבר עמיתי, דוד אפאטהעקער הנודע בכתביו החדודים בזשרגון)

"דוֹר הוֹלֵךְ, חִישׁ מַהֲלָכוֹ

"וְדוֹר בָּא, עָף וְאֵינֶנוֹ!

"דוֹר יֵלֶךְ, הָלוֹךְ וּבָכֹה,

"רוּחַ בֶּאֱנוֹשׁ, גָז בְּעוֹדֶנוֹ

"קְצַר יָמִים; גַם דָוִד רוֹקֵחַ

"חָי, וְעַתָּה אָבָק פּוֹרֵחַ!

(על מות גבר עמיתי הסופר המצוין גרשׁון ראזענצווייג ז"ל)

“עָנָף-שׁוֹשַׁנִים” בְּחַיֶיךָ נִקְרֵאתָ

וּלְעַמְךָ בִּכּוּרִים בַּטֶנֶא הֵבֵיאתָ,

עַלֵי חֶמֶד, מֶתֶק הַתּוֹרָה,

צוּף דְבַשׁ מִכַּוֶרֶת “הַדְבוֹרָה!”

וּתְמוּרָתָם לֹא מְאוּמָה

לָקַחְתָּ מֵהוֹן הָאוּמָה!

כֹּחֲךְ וְרַעֲיוֹנוֹתֶיךָ חִנָם

לְעַמְךָ נְתוּנִים הִנָם!

וּבְמוֹתְךָ יְחִידֵי אֲנָשִׁים

לִוְיוּךָ, דַלִים וָרָשִׁים!

עָנִי בַחַיִים, נֶחְשַׁבְתָּ כַּמֵת,

וּכְבוֹא עִתְּךָ, מַתָּ בְּלֹא עֵת!…

ירחים אחדים לפני נפלו למשכב שממנו לא קם, גרשון ראזענצווייג, כשמוע בּתי שרה מנגנת, שר:

נַגְנִי נָא, שָׂרָה, נַעֲרָה יְפֵהפִיָה,

נַגְנִי נָא לִי עַל פִּי הַנֵבֵל!

דַי לִי דַי בְּשׁוֹשַׁנָה אַחַת פּוֹרִיָה,

בָּעוֹלָם שָׁכֻּלוֹ מָלֵא אֵבֶל!

(בעקבות היינריךְ היינע)

יְסוּפָּר בְּסִפּוּרֵי קַדְמוֹנִים

מִבַּעֲלֵי אוֹב וְיִדְעוֹנִים,

מֵחַרְטוּמִים, בִּקְסָמִים בְּיָדָם,

הָפְכוּ לְחַיָה תִּפְאֶרֶת הָאָדָם!

וְלִפְּעָמִים הִנֵה גַם קָרָה,

רוּחַ הַכִּשׁוּף כִּי סָרָה,

כִּי יֶחְלָשׁ כֹּחַ הַלְחִישָׁה,

וַתְּהִי הַחַיָה לִיְלוּד אִשָׁה!

וַיְהִי הַיוֹם, וַיִקֶר מִקְרֵהוּ,

כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ,

בֶּן הַמֶלֶךְ, בְּעָרְגוֹ עֲגָבִים

נִתְקַסֵם לִיְצוּר הַכְּלָבִים!

לְבֶּן הַמֶלֶךְ כִּנוֹרִי אָעִירָה,

אֵלֶיךָ, יִשְׂרָאֵל אָשִׁירָה!

גוֹרָלוֹ גוֹרָלְךָ, לַכֶּלֶב נֶהְפַכְתָּ,

כָּמוֹהוּ הַחוּצָה הָשְׁלַכְתָּ!

הֵנָה וָהֵנָה, בִּימֵי הַחוֹל,

יָרוּץ יִשְׂרָאֵל, יִשָׂא בְעוֹל,

יִסְבּוֹל מֵעָקַת הַכְּלָבִים,

מִלַעַג בָּנִים שׁוֹבָבִים!

אַךְ כְּבוֹא יוֹם שִׁשִׁי, בָּעֶרֶב,

לַכִּשּׁוּף יֵאָמֵר: הֶרֶף!

בֶּן הַמֶלֶךְ יָשׁוּב לִדְמוּתוֹ,

יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי הוֹד כְּסוּתוֹ!

יִתְהַלֵךְ כְּאִישׁ בְּקוֹמָה זְקוּפָה,

מִבָּבוֹת עֵינָיו הַצַחוֹת שְׁקוּפָה

חֶדְוַת נֶפֶשׁ, שִׂמְחַת בֵּן חָבִיב,

הַשָׁב מִמֶרְחָק אֶל בֵּית אָבִיו!

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, שַׁעֲרֵי זוֹהַר!

אָהֳלֵי יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנוֹת טוֹהַר!"

יִקְרָא לִקְרַאת הֵיכָל הַזִיו,

וְלַמְזוּזָה יַאֲצִיל מִנְשִׁיקוֹת פִּיו!

וְהַבַּיִת מָלֵא רַחַשׁ,

סוֹד תְּפִלָה, רִנַת לַחַשׁ;

וְיַד יְיָ מִמִסְתָּרִים

חוּפַּת כָּבוֹד עָלָיו תָּרִים!

הַס כָּל בָּשָׂר! שַׁבְּתָא טָבָא!

בָּא הַשַׁמָשׁ, יִשְׂרָאֵל סָבָא!

נֵר הַשַׁבָּת בִּקְנֵה לַהֶבֶת

יַדְלִיק, יְיֵטִיב הַשַׁלְהָבֶת!

מְנוֹרוֹת זָהָב בְּאוֹר יְקָרוֹת

כַּכֹּכָבִים נוֹצְצִים, כַּעֲטָרוֹת;

וְאוֹר אִשׁוֹ, נֵר הַתָּמִיד

יָהֵל מֵעַל רֹאשׁ הֶעָמוּד!

לִפְנֵי כְבוֹד הוֹד הַתּוֹרָה

תַּצְהִיל פָּנִים הַמְנוֹרָה;

הַפָּרוֹכֶת כְּאֵשׁ דוֹלֶקֶת,

בְּאַבְנֵי שׁוֹהַם מְבוֹרָקֶת!

וְהַחַזָן בְּהַדְרַת שֵׂיבָה

נִשְׁעַן עוֹמֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה,

וּבְשַׁאַג קוֹל גְאוֹנוֹ

יְכַבֵּד אֶת יְיָ מִגְרוֹנוֹ!

וּבְעָמְדוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן

בְּאֶצְבָּעוֹ יִתְמוֹך גָרוֹן,

וְעַל הַמִתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים

מֵיתָרָיו יֶהֱמוּ כַּחֲלִילִים!

“לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָה!”

יָשִׁיר, וּמַלְאֲכֵי מַעֲלָה

בְּזִמְרָתוֹ יִקְחוּ חֶבֶל,

רַנֵן יְרַנֵן מְלוֹא הַתֵּבֵל!

“לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָה!”

נַפְשָׁהּ כָּלְתָה אֶל בַּעֲלָהּ

אַל תִּכָּלֵם, בּוֹא אֵלֶיהָ,

הָסִיר צְעִיפָהּ מֵעַל פָּנֶיהָ!

שִׁיר הַחִבָּה, זֶה הַנַעֲלָה,

“לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָה”

כְּשִׁיר הַשִׁירִים הָאַהֲבָה יְעוֹרֵר,

וְיוֹצְרוֹ אִישׁ לֵוִי, שְׁלֹמֹה הַמְשׁוֹרֵר.

הַשִׁיר מְזַמֵר בִּנְעִימָה

מִבַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָהּ פְּנִימָה,

מֵחֲתוּנָתָהּ אֶל מְאַהֲבָהּ

אֶל יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה!

רָחוֹק מִכְרָהּ מִפְּנִינִים,

מֵהוֹן שְׁבָא וּמִזְהַב סִינִים;

מִכָּל הַבָּנוֹת בְּיִפְעָתָהּ

עוֹלָה הִיא, וּבְחֵן הַדְרָתָהּ!

לֹא בְדִבְרֵי הֶבֶל, שִׂיחַ,

קַל שֶׁל נָשִׁים, פִּטְפּוּט, טִיחַ

שָׁוְא וְתָפֵל הִיא תִתְפָּאֵר,

חֵן צְנִיעוּת עָלֶיהָ יָאֵר!

שַׁבָּת קֹדֶשׁ לָהּ הַמְלוּכָה

יִמְצָא בָּהּ יִשְׂרָאֵל מְנוּחָה;

אִישׁ עַל דִגְלוֹ וְעַל תִּלוֹ,

עַל שֻׁלְחָנוֹ, תַּחַת צִלוֹ!

מַלְכַּת שַׁבָּת מַטְרָנוּתָא,

דָא שְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא!

עַל יִשְׂרָאֵל בְּאֶבְרָתָהּ

תָּסֶךְ, תָּחִישׁ יְשׁוּעָתָהּ!

מִקְלְעוֹת רֹאשָׁה בָּעֲנָוָה

תַעֲטוֹף, יָפָה הִיא וְנָאוָה

כַּהֲדַסָה, כָּאֲיָלָה שְׁלוּחָה,

קִשׁוּטֶיהָ צֶאֱצָאֵי מְנוּחָה!

חוּפְשָׁה תִתֵּן לִמְאַהֲבָהּ

בְּשַׁבָּת לֶאֱכוֹל מַאֲכָל תַּאֲוָה,

אַף לְהָרִיחַ אֵפֶר אָבָק

אִם אַךְ לֹא יֶעֱשַׁן מִקְטַר טַבָּק!

“לְבַעֵר אֵשׁ בְּשַׁבָּת אָסוּר”

מִן הַתּוֹרָה הוּא חוֹק מָסוּר,

וּמִיוֹם הַשִׁשִׁי “שַׁלִיט”¹

לוֹ בְּיוֹם הַשַׁבָּת תַּלְעִיט!

לוּא הַמְשׁוֹרֵר שִׁילְלֶער טָעַם

“שַׁלִיט” הָיָה שָׁר הַפָּעַם:

“שַׁלִיט” מַאֲכָל הַמַלְאָכִים,

מָזוֹן לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים!

“שַׁלִיט” הוּא מַן הַשָׁמַיִם:

אוֹכְלוֹ יִמְצָא, יִטְעַם חַיִים,

עַל הַר סִינַי לַעֲשׁוֹתוֹ

לָמַד מֹשֶׁה, לְבַשֵׁל אוֹתוֹ!

“שַׁלִיט” מִכָּל מַאֲכָל נַעֲלָה,

בְּצֵקוֹ מִבְּצִיעַת “חַלָה”,

מֵשִׁיב נֶפֶשׁ, מַחְזִיק לֵב

כִּצֳרִי מַרְפֵּא, מַבְרִיחַ כְּאֵב!

“שַׁלִיט” יָקָר הוּא מִפְּנִינִים,

מַאֲכָל כָּשֵׁר לַמַאֲמִינִים;

בְּגַן עֵדֶן, אַחֲרֵי מוֹתוֹ,

צַדִיק עוֹלָם יֹאכַל אוֹתוֹ!

לְחֵךְ מִתְהַלְלֵי בָּאֱלִילִים,

לְגוֹי יִסְגוֹד לְעֵץ פְּסִילִים,

יִטְעַם חֲזִיר וּבְשַׂר רוֹאָה,

גִלְלֵי בָּקָר, סְחִי קִיא צוֹאָה!

* * *

אַחַר אָכְלוֹ הַמַטְעַמִים,

יָחוּשׁ כִּי מִכָּל הָעַמִים

נִבְחַר הוּא, יִשְׂרָאֵל סָבָא,

שָׁמַן פָּנָיו, בִּטְנוֹ רְחָבָה!

יַחֲלוֹם שֶׁהוּא בֵינֵי הַחַיִים,

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּירוּשָׁלַיִם!

מֵרָחוֹק יִשְׁמַע מַשַׁק גַלִים

יֶחְזֶה יַרְדֵן יַשְׁק הַגְמַלִים!

מֵהָרֵי גִלְעָד, בָּעֲבָרִים,

פָּרוֹת בָּשָׁן לָעֲדָרִים

תְּרַקֵדְנָה אַחֲרֵי רוֹעִים,

תְּשַׂמֵחְנָה עֵינֵי רוֹאִים!

כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ, כְּרַד הַיוֹם,

בֵּן הַמֶלֶךְ יֵאָנֵק דוֹם!

אֲסִיר שֶׁבִי, הַבֵּן יִשְׂרָאֵל,

וּמִתְיָאֵשׁ מֵהִגָאֵל!

חָשְׁכוּ עֵינָיו, נָס הָאוֹר,

סָר הַשֶּׁמֶשׁ, בָּא הַקוֹר,

וְהַמְכַשֵׁף בַּעֲרוֹב עֲרָבִים,

יְשִׁיבֶנוֹ אֶל הַכְּלָבִים!

מַלְכַּת שַׁבָּת מֵעָלֶיהָ

תָּסִיר עֶדְיָה וּבְשָׂמֶיהָ;

וּמְעַט בּוֹשֶׂם, אַךְ לְהָרִיחַ,

עַל הַשֻׁלְחָן בְּחֵן תָּנוּחַ!

יִקַח יִשְׂרָאֵל, בְּרוּחַ חוּבָּלָה,

בְּיָדוֹ הַכּוֹס וְאֶת הָ“הַבְדָלָה”,

יְבָרֵךְ, יִשְׁתֶּה, וְאַחֲרוֹן הַטִפָּה

הַזֵה, יַזֵה עַל הַקְלִפָּה!

יָשׁוֹר אַךְ רוּחַ שֶׁל זַעֲוָה,

נִשְׁאַר אַךְ נֵר דַל שֶׁל שַׁעֲוָה;

אוֹרוֹ יִצְעַר, שַׁלְהַבְתּוֹ שָׁבָתָה,

נִשְׁמַת יוֹם הַשַׁבָּת כָּבָתָה!..

מֵעַל לְרֹאשֵׁנוּ, עַל כִּפַּת הַתְּכֵלֶת,

כֹּכָבִים עֲגוּלִים וּבְהִירִים,

כְּפִרְחֵי כַפְתּוֹרִים עַל חֻפַּת הַכָּבוֹד,

בְּזֹהַר רָקִיעַ מַזְהִירִים!

* * *

לְרַגְלֵי הַמִישׁוֹר, בָּאָרֶץ מִתָּחַתּ,

בִּיְרַקְרַק עֲשַׂבִּים וּדְשָׁאִים,

יִשְׂאוּ רָאשֵׁיהֶם צִיצִים וּפְרָחִים,

אַף יִתְּנוּ אֶת רֵיחָם דוּדָאִים!

* * *

לְדָרֵי מַעֲלָה נִצָנֵי הָאָרֶץ

יֵרָאוּ כְמוֹ כֹכָבִים!

לְדָרֵי מַטָה שִׁמְשׁוֹת מְאִירוֹת

הַפְּרָחִים מֵעַל לֶעָבִים!

חֶרֶב עַל אֶרֶץ עוֹפֶפֶת,

רָוְתָה מִדַם הָאֲדָמָה;

יָשׁוּבוּ הַחַיִים לְאֶפֶס,

הָעוֹלָם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה!

עַל שְׂדֵה-קֶטֶל הַחֲלָלִים

זוֹב יָזוּבוּ מְדוּקָרִים;

כְּדוֹמֶן עַל חוּצוֹת, כִּגְלָלִים,

שְׁטוּחִים, סְרוּחִים הַפְּגָרִים!

וּלְפֶתַע יָצָא הַקוֹל,

קוֹל מֵשִׁיב, מְחַיֶה נְשָׁמָה:

"עֲבָדִים פָּרְקוּ הָעוֹל,

שָׁבְתָה, תַּמָה מִלְחָמָה!"

וְשָׁבָה לְתַעֲרָהּ הַחֶרֶב,

וְשָׁבוּ הַבָּנִים אֶל אָבוֹת;

וְנָפַל הַמָסָךְ בָּעֶרֶב

עַל קִבְרֵי נִשְׁבָּרֵי לְבָבוֹת!

יְנֹחָמוּ הִגוֹיִם מִיְגוֹנָם,

יְשַׁדְמוּ מֵחָדָשׁ אֶת כַּרְמָם;

יִשְׁכְּחוּ הָעַמִים אֲסוֹנָם,

כִּי רָצְתָה אַרְצָם אֶת דָמָם!

* * *

אַךְ דַם יִשְׂרָאֵל לַשָׁוְא

נִשְׁפַּךְ עַל אֶרֶץ נָכְרִיָה!

יְמָאֵן הִנָחֵם הָאָב,

אֵם שַׁכּוּלָה בוֹכִיָה!…