(על מות המשכיל, גבר עמיתי, דוד אפאטהעקער הנודע בכתביו החדודים בזשרגון)    🔗

"דוֹר הוֹלֵךְ, חִישׁ מַהֲלָכוֹ

"וְדוֹר בָּא, עָף וְאֵינֶנוֹ!

"דוֹר יֵלֶךְ, הָלוֹךְ וּבָכֹה,

"רוּחַ בֶּאֱנוֹשׁ, גָז בְּעוֹדֶנוֹ

"קְצַר יָמִים; גַם דָוִד רוֹקֵחַ

"חָי, וְעַתָּה אָבָק פּוֹרֵחַ!

(על מות גבר עמיתי הסופר המצוין גרשׁון ראזענצווייג ז"ל)    🔗

“עָנָף-שׁוֹשַׁנִים” בְּחַיֶיךָ נִקְרֵאתָ

וּלְעַמְךָ בִּכּוּרִים בַּטֶנֶא הֵבֵיאתָ,

עַלֵי חֶמֶד, מֶתֶק הַתּוֹרָה,

צוּף דְבַשׁ מִכַּוֶרֶת “הַדְבוֹרָה!”

וּתְמוּרָתָם לֹא מְאוּמָה

לָקַחְתָּ מֵהוֹן הָאוּמָה!

כֹּחֲךְ וְרַעֲיוֹנוֹתֶיךָ חִנָם

לְעַמְךָ נְתוּנִים הִנָם!

וּבְמוֹתְךָ יְחִידֵי אֲנָשִׁים

לִוְיוּךָ, דַלִים וָרָשִׁים!

עָנִי בַחַיִים, נֶחְשַׁבְתָּ כַּמֵת,

וּכְבוֹא עִתְּךָ, מַתָּ בְּלֹא עֵת!…

ירחים אחדים לפני נפלו למשכב שממנו לא קם, גרשון ראזענצווייג, כשמוע בּתי שרה מנגנת, שר:    🔗

נַגְנִי נָא, שָׂרָה, נַעֲרָה יְפֵהפִיָה,

נַגְנִי נָא לִי עַל פִּי הַנֵבֵל!

דַי לִי דַי בְּשׁוֹשַׁנָה אַחַת פּוֹרִיָה,

בָּעוֹלָם שָׁכֻּלוֹ מָלֵא אֵבֶל!