בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל

עַל־הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל.

וּבַדֶּקֶל, בֵּין עֳפָאָיו,

תִּשְׁכָּן־לָהּ דּוּכִיפַת זָהָב.

צִפּוֹר זָהָב! עוּפִי, חוּגִי,

צְאִי וּבַקְּשִׁי לִי בֶּן־זוּגִי,

וּבַאֲשֶׁר תִּמְצָאִיהוּ –

כִּפְתִי אוֹתוֹ וַהֲבִיאִיהוּ.

אַךְ אִם־אֵין לָךְ חוּט הַשָּׁנִי

דַּבְּרִי שָׁלוֹם אֶל חֲתָנִי;

מַה־תַּגִּידִי לוֹ? הַגִּידִי:

נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֶל יְדִידִי.

אִמְרִי לוֹ: הַגָּן פּוֹרֵחַ,

נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ;

רִמּוֹן פָּז שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו –

אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו.

וְעוֹד תַּגִּידִי לוֹ: מִטָּתִי

אַשְׂחֶה לַיְלָה בְּדִמְעָתִי,

וּמִתַּחַת לִבְנַת בְּשָׂרִי

נִשְׂרָף מִדֵּי לַיְלָה כָּרִי.

וְאִם יְמָאֵן – שִׁמְעִי רָזִי:

הַכֹּל מוּכָן בְּאַרְגָּזִי –

שֵׁשׁ וָמֶשִׁי, וּבְמֶלְתַּחְתִּי

עֶשְׂרִים כְּתֹנֶת רִקְמַת מַחְטִי.

וְנוֹצָה רַכָּה שְׁמוּרָה עִמִּי,

מְרוּטָה בְּעֶצֶם יָד שֶׁל־אִמִּי,

מֵעֵינֶיהָ שְׁנָת הִמְעִיטָה,

לַעֲשׂוֹת כַּר לְאַפִּרְיוֹן בִּתָּהּ.

וּבְמַחֲבוֹאָה, זָהָב רְקוּמָה,

כְּבָר מְחַכָּה הַהִינוּמָה;

נְדָנִי מֻשְׁלָשׁ, נְכוֹנָה אָנִי –

וְלָמָה אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי חֲתָנִי?

**

רִיפַת דִּיפַת וּמוֹרִיפַת –

כָּכָה שָׂחָה הַדּוּכִיפַת:

לַיְלָה אָטוּס אֶל בֵּית דּוֹדֵךְ

וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת־סוֹדֵךְ.

אֶשְׁאַל לוֹ בִשְׁמֵךְ לִשְׁלוֹמוֹ,

דְּמוּתֵךְ אַרְאֶה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ;

פִּתְאֹם יִקְפֹּץ מִמִּשְׁכָּבוֹ

וְעַל מַטְאֲטֵא רָכוּב יָבֹא;

יָבֹא וְיֹאמַר לָךְ: הִנֵּנִי!

אַתְּ גִּיל חַיַּי, בָּבַת עֵינִי;

לֹא בְּמֹהַר וְלֹא בְמַתָּן –

כִּי בְאַהֲבָה בָּךְ אֶתְחַתָּן.

מַה־לִּי עָשְׁרֵךְ, מַה־לִּי רֵישֵׁךְ?

לָמָּה מִשְׁיֵךְ לִי עִם־שֵׁשֵׁךְ?

מִשְׁיִי שְׂעָרֵךְ, חֵיקֵךְ כָּרִי,

אַתְּ מַטְמוֹנִי עִם־אוֹצָרִי.

יֶשׁ־לִי מִשֶּׁלִּי רַב מֹהַר:

בְּלוֹרִית שְׁחֹרָה וְאֵשׁ הַנֹּעַר,

שְׁתֵּיהֶן לָךְ – וּבְרֶגֶל קַלָּה

לִקְרַאת דּוֹדֵךְ בֹּאִי, כַּלָּה!

אָתָא לַיְלָה, וּלְבֵין שִׁפְעַת

עָבִים פָּרְחָה הַדּוּכִיפַת,

עָלֹה עָלְתָה הַשָּׁמַיְמָה

וּנְבוּאָתָהּ לֹא נִתְקַיְּמָה.

לַיְלָה בֹּקֶר וַעֲרָבִים

אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶעָבִים,

עָבִים זַכִּים, הַעֲדַיִן

דּוֹדִי בְּחִיר לְבָבִי אָיִן?

t יש לי גן

יֵשׁ לִי גָן / חיים נחמן ביאליק

יֵשׁ לִי גָן וּבְאֵר יֵשׁ-לִי,

וְעֲלֵי בְאֵרִי תָּלוּי דְּלִי;

מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי,

מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי.

כָּל-הָעוֹלָם יָשֵׁן – הָס!

נָם תַּפּוּחַ וַאֲגָס;

אִמִּי נָמָה, נִרְדָּם אָבִי,

עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי.

וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר,

נוֹטֵף פָּז אֶל-פִּי הַבְּאֵר,

נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח:

דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ.

הַס, בַּגָּן נִזְדַּעְזַע נוֹף –

דּוֹדִי בָא אִם-פִּרְכֵּס עוֹף?

דּוֹדִי, דּוֹדִי! – חוּשׁ מַחֲמַדִּי,

אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי.

עַל הַשֹּׁקֶת נֵשֶׁב אָט,

רֹאשׁ אֶל-כָּתֵף, יָד אֶל-יָד;

אָחוּד חִידוֹת לָךְ: מַדּוּעַ

רָץ הַכַּד אֶל-הַמַּבּוּעַ?

וּמַדּוּעַ, הַגֶּד-לִי,

יֵבְךְּ בִּדְמָמָה, יֵבְךְּ הַדְּלִי –

טִיף, טִיף, נִים – וְכֹה בְּלִי הֶרֶף

מִן-הָעֶרֶב עַד הָעֶרֶב.

וּמֵאַיִן בָּא הַכְּאֵב

כְּתוֹלַעַת אֶל הַלֵּב? –

הוֹי, הַאֱמֶת שָׁמְעָה אִמִּי,

כִּי לְבָבְךָ סָר מֵעִמִּי?

עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי:

שׂוֹנְאַי שֶׁקֶר עָנוּ בִי!

וּבְעוֹד שָׁנָה, כָּעֵת חַיָּה,

אֶל הַחֻפָּה נֵלֵךְ, פְּתַיָּה!

יוֹם שֶׁל-קַיִץ יַבְהִיק אָז,

עַל רֹאשֵׁנוּ יִיצֶק פָּז,

וִיבָרְכוּנוּ מִן הַגְּדֵרוֹת

כַּפּוֹת עֵצִים טְעוּנֵי פֵרוֹת.

אָח וָרֵעַ, דּוֹד וּשְׁאֵר,

קָהָל גָּדוֹל, אִישׁ וָנֵר,

וּכְלֵי זֶמֶר כָּל-הַמִּינִים

יוֹלִיכוּנוּ עִם שׁוּשְׁבִינִים.

וְהַחֻפָּה תַּעֲמֹד כָּאן:

בֵּין הַבְּאֵר וּבֵין הַגָּן;

אַתְּ תוֹשִׁיטִי לִי שָׁם דֹּרֶן:

אֶצְבַּע קְטַנָּה עִם צִפֹּרֶן.

וַאֲנִי לָךְ: "הֲרֵי אַתְּ

מְקֻדֶּשֶׁת לִי לָעַד" –

שׂוֹנְאַי יִהְיוּ שָׁם וְרָאוּ,

וּמִקִּנְאָה יִתְפַּקָּעוּ.

t תרזה יפה

תִּרְזָה יָפָה וַעֲבֻתָּה

עַל הַיְאֹר עוֹמֶדֶת מֻטָּה;

כָּל-הַיּוֹם בַּמַּיִם צוֹפָה,

חוֹשְׁבָה: מַה-יְּהֵא בְסוֹפָהּ?

גָּדְלָה, פָּרְחָה, רֵיחָהּ זָלָף,

אָבִיב בָּא וְאָבִיב חָלָף;

כְּבָר מַגִּיעִים יָמִים קָרִים –

וְאָנָה בָאוּ הַצִּפֳּרִים?

וּבְתוֹךְ חַדְרָהּ מוּל הַמַּרְאָה

עוֹמְדָה כָל-הַיּוֹם הַנַּעֲרָה,

כָּל-הַיּוֹם בִּדְמוּתָהּ צוֹפָה,

חוֹשְׁבָה: מַה-יְּהֵא בְסוֹפָהּ?

גָּדְלָה, פָּרְחָה, רֵיחָהּ זָלָף,

אָבִיב בָּא וְאָבִיב חָלָף;

אַנְחוֹת לֵיל וִימֵי שִׁמּוּרִים –

וְהֵיכָן הֵמָּה הַבַּחוּרִים!

t מנהג חדש

מִנְהָג חָדָשׁ / חיים נחמן ביאליק

מִנְהָג חָדָשׁ בָּא לַמְּדִינָה:

שִׂמְלַת שֵׁשֵׁ וּכְתֹנֶת פַּסִּים –

וּבְשַׁבָּתוֹת, בֵּין הָעֵצִים,

פּוֹרְחִים נְשִׁיקוֹת וַאֲגַסִּים.

מִנְהָג חָדָשׁ בָּא לַמְּדִינָה:

נַעֲלֵי מֶשִׁי עִם קִשּׁוּרִים –

וַעֲלֵי צַוַּאר נַעֲרָה אַחַת

תּוֹלִים עַצְמָם שְׁנֵי בַחוּרִים.

מִנְהָג חָדָשׁ בָּא לַמְּדִינָה:

אֶתְמוֹל חַנָּה, מָחָר פְּנִנָּה;

אֲבָל חֶזְקֵאלִי מַחֲמַדִּי –

לִי לְבַדִּי, לִי לְבַדִּי.

t לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה –

חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי, אֲטַיְּלָה;

לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה –

שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה.

וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת

וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.

אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי:

מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?

וּמֵאַיִן יָבֹא, שִׁטָּה –

הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא?

הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ,

אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ?

וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים:

חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים?

וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר?

אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר?

שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה,

אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה.

אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי –

וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי!

לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן:

אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן!

t לא ידע איש מי היא

לֹא יָדַע אִישׁ מִי הִיא / חיים נחמן ביאליק

לֹא יָדַע אִישׁ מִי הִיא,

מֵאַיִן וּלְאַיִן –

וַיְהִי אַךְ נִגְלָתָה –

וַתִּצַּת כָּל-עָיִן.

מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה,

מִמְּדִינָה רְחוֹקָה

הִיא בָאָה כַּצִּפּוֹר

עִם גִּילָה וּצְחוֹקָהּ.

עַלִּיזָה וּפְזִיזָה

וּמְאִירָה וּשְׂמֵחָה –

וְכָל-הָעֲיָרָה

נִתְבַּשְּׂמָה מֵרֵיחָהּ.

וְכָל-הַמַּחֲבֹאִים

בַּחֹרְשָׁה הַיְרֹקָה

נִתְמַלְאוּ שְׂשׂוֹנָהּ,

צְלִיל קוֹלָהּ וּצְחוֹקָהּ.

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם

אוֹ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה –

וְכָל-הַבַּחוּרִים

כַּפָּרַת שְׂרוֹךְ נַעֲלָהּ.

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם

אוֹ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה –

הִתְחִילוּ הַקְּטָטוֹת

בֵּין אִשָּׁה וּבַעְלָהּ.

וְחֶרֶשׁ הִתְלַחֲשׁוּ

הַסּוֹרְגוֹת פֻּזְמָקָן,

וּזְקֵנִים מְצַיְּצִים,

מִתְגָּרְדִים בַּזָּקָן.

וְאָבוֹת וְאִמּוֹת

לֹא-יָשְׁנוּ בַלֵּילוֹת,

כִּי תָעוּ חַתְנֵיהֶם

בְּסִמְטוֹת אֲפֵלוֹת.

וּבְיוֹם בָּהִיר אֶחָד –

וְהִיא נֶעֱלָמָה –

לֹא-יָדַע אִישׁ אָנֶה,

לֹא-הֵבִין אִישׁ לָמָּה?

הִיא פָרְחָה כִפְרֹחַ

הַזָּמִיר מִיָּעַר –

וְאִישׁ טֶרֶם פִּלֵּל,

וְאִישׁ טֶרֶם שָׁעַר.

וַיִדֹּם הַצְּחוֹק,

וַתִּתְעַגֵּם הַחֹרְשָׁה,

אֵין נִכְנָס בְּעָבְיָהּ,

אֵין פֹּקְדָהּ, אֵין דֹּרְשָׁהּ.

וַיָּבֹא יוֹם סַגְרִיר,

וְשֵׁנִי, וּשְׁלִישִׁי,

וַתִּכְבֶּה כָל-עַיִן,

וַיְהִי עֶצֶב חֲרִישִׁי.

לָעֶרֶב שָׁב בָּחוּר

בִּזְמַנּוֹ הַבַּיְתָה,

וְכַלָּה עֲלוּבָה

לַחֲתָנָהּ נִתְפַּיְּסָה.

וְאַבְרְכִים יוֹשְׁבִים

עִם נְשֵׁיהֶם וּמְפַהֲקִים,

וְכֻלָּן מַחֲמַדִּים

וְכֻלָּן מַמְתַּקִּים.

וַתִּשְׁבֹּת צָהֳלָה

מִסִּמְטוֹת אֲפֵלוֹת,

וְאָבוֹת וְאִמּוֹת

יְשֵׁנִים בַּלֵּילוֹת.

בַּבָּתִּים אֵין פֶּרֶץ,

בָּרְחוֹבוֹת אֵין הָמוֹן,

וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה

בָּעִיר – וְשִׁמָּמוֹן.

t צִיל-צְלִיל

"צִיל-צְלִיל–הִיא אֵינֶנָּה, צִיל-צְלִיל–הִיא יָצָאָה,

צִיל-צְלִיל – וּבְצִקְלוֹנָהּ אֶת-הַכֹּל נָשָׂאָה."

הַחֲמוּדָה, מַדּוּעַ מִהַרְתְּ כֹּה וַתֵּצְאִי –

וּלְבָבִי לֹא-הִגִּיד לָךְ אַף אֶת-הַחֵצִי.

וַחֲבָל! לִפְנֵי זְמַנָּהּ בּוֹא קִדְּמָה הַפְּרִידָה –

וְלִי הָיְתָה מִלָּה וּפִי לֹא-הִגִּידָהּ.

שָׁבוּעוֹת וִירָחִים בַּלֵּב יְצַרְתִּיהָ

וַתִּכּוֹן עַל-שְׂפָתַי – וְלֹא הִשְׁמַעְתִּיהָ.

וּפִתְאֹם וַתֹּאמְרִי: “חֲיֵה שָׁלוֹם, יַקִּירִי!” –

קוֹל שׁוֹט, רַעַשׁ אוֹפָן – וַאֲנִי שׁוּב עֲרִירִי.

וּבְעָנָן שֶׁל-אָבָק אַתְּ טָסָה וּרְחוֹקָה –

וְהִנֵּה אַתְּ כְּבָר עִם הַחֹרְשָׁה הַיְרֹקָה.

וּכְכַנְפֵי הַחֲסִידָה מִבֵּין הָאִילָנוֹת

מְנַפְנְפוֹת רַק כַּנְפוֹת רְדִידֵךְ הַלְּבָנוֹת.

וּכְבָר מִן-הַחֹרְשָׁה, מֵעֵבֶר הַמְסִלָּה

מְצַלְצֵל וּבָא קוֹל לַעֲגֵי הַמְּצִלָּה:

"צִיל-צְלִיל–הִיא אֵינֶנָּה, צִיל-צְלִיל–הִיא יָצָאָה,

צִיל-צְלִיל – וּבְצִקְלוֹנָהּ אֶת-הַכֹּל נָשָׂאָה."

t פְּלוֹנִי יֶשׁ-לוֹ

#/ חיים נחמן ביאליק

פְּלוֹנִי יֶשׁ-לוֹ אוֹצְרוֹת קֹרַח,

עֶשֶׂר מַכּוֹת לָאַלְמוֹנִי,

לִשְׁכֶנְתֵּנוּ דְבוֹרָה אֵין

כִּי אִם-אֹהֶל תַּבְנִית קֵן,

וּבַקֵּן שֵׁשׁ יוֹנִים.

אַחַת שְׁחֹרָה, אַחַת שְׁחֻמָּה,

אַחַת – יֵשׁ בְּלֶחְיָהּ גּוּמָא,

אַחַת וְאַחַת – דָּם וָאֵשׁ!

מִי לֹא-יֶאֱהַב כָּל-הַשֵּׁשׁ –

גֹּלֶם הוּא אוֹ סוּמָא.

פְּלוֹנִי יֶשׁ-לוֹ יֵין קוֹנְדִיטוֹן,

וּלְאַלְמוֹנִי קְלִפַּת בָּצָל,

אַךְ אִם-תִּתְאָו כּוֹס שֶׁל יַ"שׁ

עִם צַפִּיחִיּוֹת בִּדְבַשׁ –

לֵךְ אֶל-דְּבוֹרָה, עָצֵל!

בֵּיתָהּ קָטָן, צַח וְנָקִי,

תִּזְרַח צְלֹחִית, נוֹצֵץ מֵחָם,

מַפָּה זַכָּה, שִׂמְלוֹת שֵׁשׁ,

רְקִיקֵי דְבַשׁ עִם עֵינֵי אֵשׁ –

יַחַד יִתְּנוּ רֵיחָם.

אֶלֶף נָשִׁים יֵשׁ לִשְׁלֹמֹה,

לִי הֶעָלוּב “קְלִפָּה” אַחַת –

אַל-נָא יַחְשֹׁב אֵל לִי חֵטְא,

לַיְלָה אֶל בֵּית דְּבוֹרָה אֵט

וְאֶשְׂבַּע מְלֹא כַף-נַחַת.

אַךְ יִרְאוּנִי יִדְבָּקוּנִי

יוֹנִים שֵׁשׁ בִּתְרוּעַת שִׂמְחָה:

זוֹ עַל-כָּתֵף, זוֹ עַל-גָּב,

יָד וָרֶגֶל עֵרֶב רָב –

וְהָאֵם כַּף תִּמְחָא.

t למי אבן טובה

לְמִי אֶבֶן טוֹבָה / חיים נחמן ביאליק

לְמִי אֶבֶן טוֹבָה,

וּלְמִי הַמַּרְגָּלִית,

וּלְמִי שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת

בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית.

וְלִי שָׁלֹש בָּנוֹת

בַּחוּרוֹת כִּבְרוֹתִים,

שָׁדַיִם – מִגְדָּלוֹת,

מַחְלָפוֹת – עֲבוֹתִים.

וְהֵן דּוֹרְשׁוֹת תַּפְקִידָן

וְתוֹבְעוֹת הֵן בָּעַל,

וּלְעוֹרָן אֵין שִׂמְלָה,

וּלְרַגְלָן אֵין נָעַל.

וּכְאִלּוּ בֵּין כָּל-

הַבַּחוּרִים יֵשׁ קְנוּנְיָה:

מִיָּד וּבִמְזֻמָּן

וְאֶל-כַּפָּם הַנְּדֻנְיָה.

וּבָאִים וְיוֹצְאִים,

וְשׁוּב בָּאִים חֲתָנִים –

וּבְסוֹפָם לֵב דַּוָּי

וּבֹשֶׁת הַפָּנִים.

וּמְטַיֵּל הַ“כִּבּוּד”,

אֵין-נִגְרָע וְשָׁוֶה,

מִמְּזָוֶה לַשֻּׁלְחָן,

מִשֻּׁלְחָן לַמְּזָוֶה.

הֵם הֵמָּה תַּפּוּחֵי-

הַזָּהָב הַסְּפוּרִים,

הָעֵדִים הָאִלְּמִים

בְּלֵילֵי שִׁמּוּרִים.

וְהֵם הֵם הַבָּטְנִים

הָעוֹמְדִים בְּעֵינָם –

וּנְעוּרִים יַחֲלֹפוּ,

וַחֲתָנִים עוֹד אֵינָם.

וּנְעוּרִים יַחֲלֹפוּ,

וְשָׁנָה עַל שָׁנָה –

וּבְשַׂעֲרוֹת הַבְּכִירָה

כְּבָר תָּצִיץ לְבָנָה.

תַּפּוּחֵי-הַזָּהָב

פָּג רֵיחָם, נָס לֵחָם,

הַבָּטְנִים הִתְלִיעוּ,

וּמְבֻיָּשׁ הַמֵּחָם.

כֵּן, מַזָּל וּמַזָּל:

לָזֶה יֵשׁ מַרְגָּלִית,

וְלָזֶה אֶצְבַּע שִׁשִּׁית

בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית.

וְלִי שָׁלֹשׁ בָּנוֹת – –

t אחת, שתים

אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹש, אַרְבַּע –

הִזְמִין אֵל לְךָ אִשָּׁה – בְּחַר-בָּהּ!

אַל תִּתְמַהְמָהּ, אַל תְּאַחֵר,

שֶׁמָּא יְקַדֶּמְךָ אַחֵר.

אַף אָנֹכִי דְּבַשׁ מָצָאתִי –

אַךְ-לֹא בָא אֶל-פִּי וּשְׂפָתִי.

שְׁתַּיִם הָיוּ לָאַלְמָנָה:

אַחַת שְׁחֹרָה וְאַחַת לְבָנָה.

לֹא עֲלָמוֹת – מַרְגָּלִיּוֹת,

פְּרֵדוֹת נָאוֹת וִיפֵיפִיּוֹת,

אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פְנֵיהֶן –

וַאֲנִי אָהַבְתִּי שְׁתֵּיהֶן.

אַךְ אֵין מַגִּיד, אַךְ אֵין פּוֹתֵר,

מִי מֵהֶן אָהַבְתִּי יוֹתֵר.

עָבְרָה עֵת, לֹא אֵדַע כַּמָּה,

וָאֶתְמַהְמָהּ, וָאֶתְמַהְמָהּ.

פִּתְאֹם בָּא הַשֵּׁד וַחֲטָפָן –

שֵׁד גְּדָל-בְּלֹרִית וְשֵׁד גְּדָל-שָׂפָם.

וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי, גֹּלֶם,

רַוָּק זָקֵן עַד הָעוֹלָם.

וּמִכָּאן לְכָל-הַנְּעָרִים

מוּסַר הַשְׂכֵּל וּמֵישָׁרִים:

אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹש, אַרְבַּע –

הִזְמִין אֵל לְךָ אִשָּׁה – בְּחַר-בָּהּ!

אַל תִּתְמַהְמָהּ, אַל תְּאַחֵר,

שֶׁמָּא יְקַדֶּמְךָ אַחֵר.

t בְּהַבְטָחוֹת שָׁוְא

בְּהַבְטָחוֹת שָׁוְא אַל-תַּאֲמֵן, אָח,

אַל-תִּבְטַח בַּכּוֹכָבִים,

רַמָּאִים הֵם וַחֲנֵפִים הֵם –

גַּנָּבִים שֶׁבְּגַנָּבִים!

מִנְּעוּרַי נִגְלָה כוֹכָב לִי,

מוּל בֵּיתִי עֵינוֹ קָרְצָה,

וּבְרָכוֹת שָׁלַח לִי מֵעָל

עִם פִּתְקֵי זָהָב אָרְצָה.

וּבְעֵין עֲרוּמִים רָמַז לִי,

הִבְטִיחַ שַׁ"י עוֹלָמוֹת –

וּרְאֵה, עַד-עַתָּה רָשׁ אֲנִי

וּמִסְכֵּן עַל אֲדָמוֹת.

אִי, כּוֹכָב עֶלְיוֹן, עַפְעַף פָּז!

מַדּוּעַ רִמִּיתָנִי?

אַיֵּה הַגְּמוּל לֶאֱמוּנַת לֵב

וְלֶאֱמוּנָתִי אָנִי?

בְּהַבְטָחוֹת שָׁוְא אַל-תַּאֲמֵן, אָח,

אַל-תִּבְטַח בַּכּוֹכָבִים,

עֲרוּמִים הֵם וַחֲנֵפִים הֵם –

גַּנָּבִים שֶׁבְּגַנָּבִים!

t טַוַּס זְהָבִי

טַוַּס זְהָבִי פָּרַח לוֹ –

אָנָה תָעוּף, טַוָּס זְהָבִי?

– עָף אֲנִי אֶל עֶבְרֵי-יָם –

– תִּרְאֶה שָׁם אֶת-דּוֹד לְבָבִי?

– אֶרְאֶה וְאָבִיא מִכְתָּב לָךְ,

וּבַמִּכְתָּב בְּשׂוֹרָה מְתוּקָה:

"יוֹם הַחֻפָּה, אִם-יִרְצֶה הַשֵּׁם –

אַחַר שַׁבָּת שֶׁל-חֲנֻכָּה."

t [יֵשׁ פּוֹשֵׁט לַמַּרְגָּלִית יָד]

יֵשׁ פּוֹשֵׁט לַמַּרְגָּלִית יָד –

וְחֶרֶס בְּיָדוֹ.

אִם מַזָּל, אָחִי, אֵין לָאִישׁ –

נִסְתַּחֲפָה שָׂדוֹ!

לֹא-הִגִּיד לִבִּי לִי מֵרֹאשׁ

וְלֹא צִפִּיתִי,

שֶׁכָּךְ תַּעֲלֶה לִי וְכָךְ

תְּהֵא אַחֲרִיתִי.

גַּם אָב, גַּם אֵם לֹא-הָיוּ לִי,

לֹא דוֹד וְגוֹאֵל,

ר' שׁוֹאֵל רַצְעָן בְּעָלַי הוּא –

וַאֲנִי הַפּוֹעֵל.

וּלְבַעַל-בֵּיתִי הָיְתָה בַת,

וְעוֹד אַחֶרֶת;

כִּפְנֵי הַחַמָּה מַרְאֵה זוֹ,

וְזוֹ מְכֹעֶרֶת.

וָאֵרֶא אֶת-יְפַת הַחֵן –

וַיִּפְתְּ לְבָבִי.

וְכָל-הַיּוֹם מַעְיָנַי בָּהּ

וַעֲלֵי מִשְׁכָּבִי.

וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּפְתַּח פִּיו

הָרַצְעָן שׁוֹאֵל,

וַיְרַמֵּז לִי: הֱיוֹת… כְּפִי…

וּלְךָ אֵין גּוֹאֵל.

וְלִי – אַל עַיִן רָעָה – בַּת,

בַּת כְּשֵׁרָה, תְּמִימָה;

וּבְכֵן, הֲמֵבִין אַתָּה, בְּנִי?

וְדַי לְחַכִּימָא!

וְעוֹד בְּעֶרֶב אוֹתוֹ יוֹם –

וּקְרוּאִים בָּאִים

וְשׁוֹתִים יַ"שׁ וְשׁוֹבְרִים פַּךְ

וְכוֹתְבִים תְּנָאִים.

אַךְ טָעוּת קְטַנָּה נָפְלָה שָׁם –

הוֹי טָעוּת מָרָה!

אֲנִי לַיָּפָה דַעְתִּי, וְהֵם –

אֶל הַמְכֹעָרָה.

מֵאָז נָפַלְתִּי, אָח, בַּפָּח –

וְעַד בֹּא קִצִּי

אֶת-מֵימַי הָעֲכוּרִים אֵשְׁתְּ

מִתּוֹךְ עֲצִיצִי.

אִם מַזָּל, אָחִי, אֵין לָאִישׁ –

נִסְתַּחֲפָה שָׂדוֹ!

וּפַטִּישׁ חָזָק קַח וָהַךְ

וּרְצֹץ קָדְקָדוֹ!

t תאמר אהיה רב

תֹּאמַר, אֶהְיֶה רַב –

לֹא לָמַדְתִּי תוֹרָה;

שֶׁמָּא תֹאמַר: סוֹחֵר –

מָעוֹת אֵין לִסְחוֹרָה.

אִי מַזָּלִי, מַזָּל רָע!

אֵין לִי הָא וְאֵין לִי הָא,

אָנָה אֵפוֹא אֲנִי בָא?

מָה אֲנִי וְחַיַּי מָה?

פְּרוּטָה אֵין בַּכִּיס פֹּה

וְאֵין בָּאֵבוּס מִסְפֹּא,

סוּסִי פִגֵּר – וְאֵין לִי עוֹזֵר

וְהַגַּלְגַּל אֵינוֹ חוֹזֵר;

גְּרוֹנִי יָבֵשׁ – וְיַ"שׁ אֵין טִפָּה,

וּבַבַּיִת אִשָּׁה “קְלִפָּה” –

עַל-הָאֶבֶן, תַּחַת הָר,

אֵשֵׁב וְאֶבְכֶּה מָר.

שֶׁמָּא תֹאמַר: חַיָּט –

אֵין לִי חוּט וָמַחַט;

תֹּאמַר: קוֹבֵר מֵתִים –

הִנְנִי בַעַל פַּחַד.

אי מזלי וכו'

תֹּאמַר: אֶהְיֶה מוֹזֵג –

אֵין בֶּחָבִית יָיִן;

שֶׁמָּא תֹאמַר: סַבָּל –

אוֹי לִי, כֹּחַ אָיִן.

אי מזלי…

תֹּאמַר: פְּתַח אַכְסַנְיָא –

אֵין לִי סִמַּן בַּיִת;

תֹּאמַר: זְכֵה בְגוֹרָל –

אֵין בְּיָדִי פַּיִס.

אי מזלי…

שֶׁמָּא תֹאמַר: גַּרְדִּי –

הֵיכָן צַמְרִי, פִּשְׁתִּי;

תֹּאמַר: קַח נְדֻנְיָה –

שְׁלֵמָה וְחַיָּה אִשְׁתִּי.

אי מזלי…

שֶׁמָּא תֹאמַר: בַּדְחָן –

כְּבָר נִסְתַּלֵּק שְׂחוֹקִי;

תֹּאמַר: לִסְטִים מְזֻיָּן –

פֶּן יְקַפְּחוּ שׁוֹקִי.

אי מזלי…

תֹּאמַר: שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק –

חֲשָׁשׁ סַכָּנָה בְּחַלָּף;

שֶׁמָּא תֹאמַר: מְלַמֵּד –

לֹא-אֵדַע צוּרַת אַלָּ"ף.

אי מזלי…

תֹּאמַר: תְּפֹשׂ מַרְצֵעַ –

הִנֵּה נִטַּל עֻקְצָהּ;

שֶׁמָּא אַמַּת קַרְקַע –

אָסוּר מַחֲמַת מֻקְצָה!

אי מזלי…

שֶׁמָּא שׁוֹאֵב מַיִם –

נִשְׁבְּרוּ הַכַּדִּים;

תֹּאמַר: הֱיֵה מֵינֶקֶת –

אֵין לִי, אוֹיָה, דַּדִּים.

אי מזלי…

t הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן

הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן

וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ,

בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה

וּבְעֵינַי הִיא בָרָה.

מַר לִי מָר, לִבִּי

הַיּוֹם עָלַי רָע,

אִם רָחֵלָה אֵינֶנָּה –

אֲנִי אָנָה בָא?

פֶּה יֵשׁ לַבְּרִיּוֹת

וְהוֹלְכוֹת הֵן רָכִיל,

אַךְ רָחֵלָה לִי הִיא

וְאָנֹכִי לְרָחֵל.

מר לי…

בָּעֶרֶב כִּי-אֵצֵא

אֶל מִשְׁעוֹל הַקָּמָה –

וְרָחֵלָה אֵין עִמִּי –

אֵין עִמִּי הַנְּשָׁמָה.

מר לי…

שִׁבֳּלִים, גִּבְעוֹלִים,

לְרָחֵלָה שְׂאוּ שְׁלוֹמִי

וַעֲנוּ בִי: אִם תְּאַחֵר –

וָמַתִּי בִמְקוֹמִי.

מר לי…

t יַעֲקֹב וְעֵשָׂו

עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ,

חָבִית מַשְׁקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ.

אוֹי, אוֹי, אוֹי,

אוֹי לְעֵשָׂו גּוֹי!

כּוֹסוֹ – חַיָּיו,

לִשְׁתּוֹת חַיָּב,

כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.

יַעֲקֹב מַשְׁכִּים לְבֵית הַתְּפִלָּה,

נוֹתֵן לְיוֹצְרוֹ שֶׁבַח וּתְהִלָּה.

הוֹ, מַה-טּוֹב

חֵלֶק יַעֲקֹב!

אֶל צוּר חַיָּיו

לְהוֹדוֹת חַיָּב,

כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

עֵשָׂו חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה –

אוֹי לָהּ לְאִשְׁתּוֹ מֵאֶגְרוֹף יַד בַּעְלָהּ.

אוֹי, אוֹי, אוֹי,

אוֹי לְעֵשָׂו גּוֹי!

זְרוֹעוֹ – חַיָּיו,

לְהַכּוֹת חַיָּב,

כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.

יַעֲקֹב חוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל-נָווֹ,

אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְשַׂמְּחִים לְבָבוֹ.

הוֹ, מַה-טּוֹב

חֵלֶק יַעֲקֹב!

בָּנָיו – חַיָּיו,

לְגַדְּלָם חַיָּב,

כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

t לבנות שפיה

לבנות שפיה / חיים נחמן ביאליק

אִם אֵין לִבּוֹתֵיכֶם עֲרֵלִים,

וְיֵשׁ בְּקָדְקָדְכֶם מְעַט דֵּעָה –

הִשְׁבַּעְתִּיכֶם, חֲלוּצִים עֲצֵלִים,

הַפְשִׁילוּ עַל שֶׁכֶם הַכֵּלִים

וְקַמְתֶּם וַעֲלִיתֶם לִשְׁפֵיָה.

בִּשְׁפֵיָה יֵשׁ חֹרְשַׁת בְּנֵי-אֹרֶן

וְסֻכָּה לְצֵל וּלְמַרְגֵּעָה.

וּמָה עוֹד בִּשְׁפֵיָה? חֲצִי גֹרֶן,

שְׁלִישׁ אִכָּר מְטַיֵּל בְּמִקְטֹרֶן,

וּמַעְיָן אַט זוֹחֵל בְּאַשְׁבֹּרֶן,

עֵץ יָבֵשׁ עַל רֹאשׁ הָר כְּתֹרֶן,

בַּחוּרִים כִּמְלֹא הַצִּפֹּרֶן,

אַךְ בָּנוֹת בִּשְׁפֵיָה – כְּמֵאָה.

כְּפָר בּוֹדֵד לוֹ שְׁפֵיָה – מִי דוֹרְשָׁהּ?

וּפְלָאִים לֹא מְעַט בָּהּ: עֵז חוֹרְשָׁה,

סְרִיס תַּרְנְגוֹל, חֲתוּלָה צוֹלֵעָה,

אַךְ פֶּלֶא פְלָאֶיהָ –הַחֹרְשָׁה,

וְהַבָּנוֹת בַּחֹרְשָׁה – כְּמֵאָה.

לֹא בָנוֹת, כִּי פֹארוֹת עֲלֵי עָיִן,

עֵינָיִם? לֹא, עִנְּבֵי הַיָּיִן

יָצִיצוּ בְךָ מִכָּל פֵּאָה;

הַבָּחוּר! אַל תִּישַׁן, שָׂא עָיִן

וְאַל תֵּצֵא בְגַפְּךָ מִשְּׁפֵיָה.

כְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה וּצְבָאוֹת

תִּגְדַּלְנָה בֵין סְלָעִים וּגְבָעוֹת, –

לֹא אָב וְלֹא אֵם לִבְנוֹת שְׁפֵיָה;

אַחְיוֹתָן – צִפֳּרִים וּלְטָאוֹת,

וַאֲחֵיהֶן – כּוֹכָבִים בִּשְׁמֵי-יָהּ.

רַבּוֹת בְּנוֹת כְּרָךְ הַמְלֻמָּדוֹת –

וּנְבוֹנוֹת מִכֻּלָּן בְּנוֹת שְׁפֵיָה.

בְּכָל-מַדָּע לָהֶן עֶשֶׂר יָדוֹת:

הֵן שׁוֹמְעוֹת שְׂפַת גַּנִּים וְשָׂדוֹת

וְשִׂיחַת הַקָּמָה הַמְּלֵאָה.

עִם צֵאת כּוֹכְבֵי לֵילֵי שַׁבָּתוֹת

בִּמְאַת זוּגוֹת עֵינֵי בְנוֹת שְׁפֵיָה

מָאתַיִם שַׁלְהָבוֹת נִצָּתוֹת; –

לוּ רָאָן הַנָּבִיא מֵעֲנָתוֹת

וְרָפָא לְרוּחוֹ הַנְּכֵאָה.

הֱיֵה בָרוּךְ, לֵיל שַׁבָּת מְצֻנָּן,

בֹּא, מְחֵה מֵעַל פָּנִים הַזֵּעָה,

בֹּא, טַהֵר הַמֵּצַח הַמְעֻנָּן –

וְעַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה יְרֻנַּן

וִירֹעַע וִיכֻרְכַּר בִּשְׁפֵיָה.

וְכִי תִפְגֹּש בַּת שְׁפֵיָה לְבַדָּהּ,

עֲמוּסָה בְכַדָּהּ הַמְּלֵאָה –

אַל תִּגַּע בָּהּ יָדְךָ הַטְּמֵאָה,

פֶּן תָּרֹץ קָדְקָדְךָ בְכַדָּהּ;

אֲסוּרָה בְמַגָּע בַּת-שְׁפֵיָה.

אוֹ יָשְׁרָה בְעֵינֶיךָ הַנַּעֲרָה?

מִי? חַנָּה, צִפּוֹרָה אוֹ לֵאָה?

מַה-תִּשְׁתָּע, הַגֹּלֶם? הִתְנַעֲרָה

וַעֲלֵה כְדָת מֹשֶה הַשַּׁעֲרָה,

וְאֵרַשְׂתָּ לְעוֹלָם בַּת-שְׁפֵיָה.

אַךְ אוֹי וַאֲבוֹי לוֹ לָעַיִט

הַשָּׁב מִן הַחֹרְשָׁה בִשְׁפֵיָה

וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה וּצְמֵאָה

וּבְכַפָּיו אֵין טֶרֶף וָצָיִד:

לֹא צְבִיָּה, לֹא גְדִיָּה, לֹא שֵׂיָה.

וַאֲבוֹי לְךָ, בֶּן-הַבְּלִיַּעַל,

אִם תַּכְלִים בְּנוֹת עַמְּךָ בִּשְׁפֵיָה;

בְּעַמֶּיךָ לֹא תִהְיֶה עוֹד בַּעַל,

“צֵא!” יֹאמְרוּ לָךְ, "צֵא חֲלוּץ-נַעַל!

הַפְשִׁילָה כֵלֶיךָ וָצֵאָה!"

שפיה, ט“ו באלול, תרפ”ו.

t הַמְּכוֹנִית

קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר,

קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר,

קוֹל יָרִיעַ כַּשּׁוֹפָר!

קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר,

מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר.

מַר צוֹרֵחַ, מִתְיַפֵּחַ,

בַּעֲנַן אָבָק פּוֹרֵחַ:

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּט –

מִי יָרִיעַ, מִי יָעוּט?

הַמְּכוֹנִית הִיא בִּמְעוּפָהּ,

הָרוֹדֶפֶת, הָרְדוּפָה,

גַּלְגִּלֶּיה כַּסּוּפָה.

נַחַל, גֶּשֶׁר, חֹרְשָׁה, גָּיְא –

טוּסָה, נֶשֶׁר, אֵין לִי פְּנָי!

טוּסָה, נֶשֶׁר! קַל, מְהִיר פֵּשֶׁר,

מֶרְחַקִּים תָּבִיא בַקֶּשֶׁר.

חֲתֹר וָשׁוּט בִּתְרוּעַת טוּט,

עִיר אֶל עִיר תַּחֲרֹז בְּלִי חוּט.

הִנֵּה בָאָה וּפָרְחָה –

מִי יוֹדֵעַ אֶת-אָרְחָהּ,

מִי יוֹדֵעַ אֶת-טָרְחָהּ?

שְׂבֵעַת יֶגַע, לְמוּדַת פֶּגַע,

אָרְחוֹת-אֵיד וּבַלְהוֹת רֶגַע –

שְׁקֹד, נֶהָג, עַל-יַד הַהֶגֶה!

מִיל – נִיד עַיִן, מִיל – בִּן-הֶגֶה!

חֵיק עוֹלָם כַּחֵץ פַּלַּח –

טְרוּ-טוּ-טוּ – רְכַב וּצְלַח!

הֵי, פְּלוֹנִי וּפַלְמוֹנִית,

הַטִּירוֹן, הַטִּירוֹנִית –

הִזָּהֵרוּ בַמְּכוֹנִית!

מִי בָכֶם וְלֹא יָחוּשׁ

דֹּפֶק לִבָּהּ הַנָּחוּשׁ,

חִיל גְּרָמֶיהָ הַכָּבוּשׁ –

חִיל גְּרָמֶיהָ, גִּיל קְרָבֶיהָ –

הוּא אַל יֵט יָדוֹ עָלֶיהָ,

הוּא – לְאַט לוֹ בַמְּכוֹנִית,

טְרוּ-טוּ-טוּ, הִיא זֵידוֹנִית!

אַךְ בֶּן-חַיִל הַנֶּהָג,

לוֹ עֵין עַיִט, יַד רַב מָג,

אֵין לְפָנָיו קִיר וּסְיָג.

חַד כַּפֶּרֶס, שׁוּט וַחֲפֹז,

עַד קְצוֹת אֶרֶץ יַהֲרֹס,

עַד קְצוֹת אֶרֶץ כְּרוּבוֹ יָרֶץ,

מִשְׂתָּעֵר כְּרוּחַ פָּרֶץ –

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּ,

דֶּרֶךְ תְּנוּ, הַצִּדָּה שְׂטוּ!

לוּ עַל-עֶבְרֵי פִי-שְׁאֹל

הַמְּכוֹנִית אָרְחָהּ תָּסֹל,

אֹרַח כִּשְׁפִיפוֹן פְּתַלְתֹּל –

הַנּוֹסֵעַ, אַל-תִּדְאָג,

יָד מוֹשֶׁלֶת לַנֶּהָג!

יָד מוֹשֶׁלֶת וּמְנַהֶלֶת,

הִיא תִבְלֹם אֶת-כְּרוּב הַפֶּלֶד,

הִיא תִבְלֹם וְהִיא תְמַלֵּט –

טְרוּ-טוּ-טוּ, בְּבֹא הָעֵת!

כֹּה נְעוּץ-עַיִן בַּמֶרְחָק,

בָּז לַכֹּל, לַכֹּל יִשְׂחָק,

עַז-הַנֶּפֶשׁ וּמְסֹעָר,

אֶל-כַּנּוֹ צָמוּד, יִדְהָר

אַךְ קָדִימָה, הַנִּמְהָר!

אַךְ קָדִימָה, רַק קָדִימָה!

קְרָא, שׁוֹפָר, בְּקוֹל הַרְעִימָה:

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּ,

דֶּרֶךְ תְּנוּ, הַצִּדָּה שְׂטוּ!

t מאחורי השער

בַּת-יוֹנִים הוֹמִיָּה,

בַּת-יוֹנִים בְּהִירָה,

נָחַתְנִי בַיָּם

עַל כַּנְפֵי הַסִּירָה

וַתּוֹלִיכֵנִי

לְאֶרֶץ הַבְּחִירָה.

הוֹי, אִמְרוּ, הַגַּלִּים,

הַדָּגִים בַּמְּצוּלָה,

אֵיךְ אָבֹא בְּשַׁעֲרֵי

אֶרֶץ הַסְּגֻלָּה,

וּמַפְתְּחִי שָׁבוּר,

וְהַדֶּלֶת נְעוּלָה?

אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה –

וְיוֹנָה עִם נָעַר

עֲדַיִן מִתְדַּפְּקִים

עַל דֶּלֶת הַשָּׁעַר.

t בַּנֵּכָר

[לחג הסוכות]

אוֹר סַהַר זוֹלֵף בְּעַד הַסְּכָךְ

וּדְמִי עֲלָטָה מְלֹא הַסֻּכָּה.

בַּעֲרִיסַת כֶּסֶף עַל מַצָּע רָךְ

הָאֶתְרוֹג יָשֵׁן שְׁנַת עוֹלָל מְתוּקָה.

וּכְשׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ, חֲבוּר הֲדַס

עִם עַרְבֵי נַחַל, הַלּוּלָב נִשְׁעָן

בַּקִּיר יָגֵעַ – וּסְבִיבוֹ הָס!

וּפִתְאֹם צָנַח גַּם הוּא וַיִּישָׁן.

וִישֵׁנִים שְׁנֵיהֶם, וּלְבָבָם עֵר,

כָּל-אֶחָד חוֹלֵם חֲלוֹם מִמְּקוֹמוֹ.

הָהּ, מִי יוֹדֵעַ אֶת-לֵב הַגֵּר,

וּמִי זֶה יַגִּיד אֶת-סוֹד חֲלוֹמוֹ?

הַחוֹלְמִים הֵמָּה עַל גַּנֵּי הוֹד,

עַל שְׁמֵי מוֹלֶדֶת נְצוּרֵי לִבָּם?

אִם עָיְפָה נַפְשָׁם לְנוֹד וּנְדוֹד,

זוּ הִכְהוּ עֵינָם, הוֹבִישׁוּ אִבָּם?

אוֹ חֲלוֹם יְחִתֵּם כִּי אָפֵס חָג,

כִּי רַק לַמִּצְעָר מַזָּלָם זִוְּגָם:

הַקֶּשֶׁר הֻתַּר וְרֵיחָם פָּג,

מַרְאֵיהֶם נָמַר וְהוֹדָם נִפְגָּם.

אֵין מַגִּיד פֵּשֶׁר… בְּעַד הַסְּכָךְ

יִתְגַּנֵּב דּוּמָם אוֹר חִוָּר עֻלָּף,

וּבְקֻפְסַת כֶּסֶף עַל מַצָּע רָךְ

הָאֶתְרוֹג יָשֵׁן וּבְצִדּוֹ לוּלָב.

t שבת המלכה

שַׁבָּת הַמַּלְכָּה / חיים נחמן ביאליק

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –

בֹּאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

הִנֵּה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה,

וְעִמָּהּ מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה.

בֹּאִי, בֹּאִי, הַמַּלְכָּה!

בֹּאִי, בֹּאִי, הַמַּלְכָּה! –

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

קִבַּלְנוּ פְּנֵי שַׁבָּת בִּרְנָנָה וּתְפִלָּה,

הַבַּיְתָה נָשׁוּבָה, בְּלֵב מָלֵא גִילָה.

שָׁם עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, הַנֵּרוֹת יָאִירוּ,

כָּל-פִּנּוֹת הַבַּיִת יִזְרָחוּ, יַזְהִירוּ.

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

בֹּאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

שְׁבִי, זַכָּה, עִמָּנוּ וּבְזִיוֵךְ נָא אוֹרִי

לַיְלָה וָיוֹם, אַחַר תַּעֲבֹרִי.

וַאֲנַחְנוּ נְכַבְּדֵךְ בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת,

בִּזְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת וּבְשָׁלֹש סְעֻדּוֹת.

וּבִמְנוּחָה שְׁלֵמָה,

וּבִמְנוּחָה נָעֵמָה –

בָּרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –

בֹּאוּ וּנְלַוֶּה אֶת-שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

צֵאתֵךְ לְשָׁלוֹם, הַקְּדוֹשָׁה, הַזַּכָּה –

דְּעִי, שֵׁשֶׁת יָמִים אֶל שׁוּבֵךְ נְחַכֶּה…

כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!

צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

t שיר העבודה והמלאכה

מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב?

מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רָב?

וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? –

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

מִי יִתֶּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?

וּמִי בַּחֹשֶךְ יִתֵּן אוֹר?

מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? –

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגָּן,

לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל-מִין וָזָן,

וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? –

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גָּג,

גָּדֵר לַגָּן, לַכֶּרֶם סְיָג,

וּמִי טָרַח וּמִי דָאַג

לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? –

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

עַל-כֵּן נַעֲבֹד, עַל-כֵּן נַעֲמֹל

תָּמִיד בְּכָל-יְמֵי הַחֹל.

כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹּל!

וּבְעֵת הַפְּנָי נָשִׁיר בְּקוֹל

שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי-בְּרָכָה

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.