אֲנַחְנוּ לֹא לָשִׁיר וְלֹא לִצְחֹק נוֹצַרְנוּ,

לֹא לִתְעוּפוֹת רָמִים צָמְחָה כָּנָף מִגַּב,

חַיֵּינוּ כְּתַנִּים לִשְׂדֵה־מִדְבָּר מָסַרְנוּ,

כָּנָף שְׁבוּרָה נִסְחַב כִּשְׂרִיד עָבָר נִשְׂגָּב.

כִּשְׁאָר גַּאֲוַת קְדוּמִים חָרַתְנוּ עַל לֵבָב

זִכְרוֹן קַרְנֵי אוֹרָה מִשֶּׁמֶשׁ שֶׁיָּרַד,

עַל כֵּן הוֹוֵנוּ זֶה קָפוּא עֲלֵי שְׁמָרָיו,

כִּי אֵיךְ יִשְׁאַף מָחָר אֲשֶׁר לִתְמוֹל יִרְעַד?

קַמְנוּ בַּבֹּקֶר עִם נִשְׁרֵי שָׁמַיִם,

עַל נוֹף קַדְמוֹנִי בֵּין סַלְעִי בְּרֵאשִׁית,

עַרְשֵׂנוּ עִם שֶׁמֶשׁ עָזַבְנוּ;

בְּמִפְרַץ־אֵיתָנִים אָז הָמוּ סְעָרוֹת

וְנַחְשׁוֹל בֶּן־גַּלִּים הִתְפָּרֵץ טָרִי־עֶלֶם

אֶל צוּרֵי הַחוֹפִים, –

שָׁלַחְנוּ כְּפִירֵינוּ לִרְבֹּץ בַּמִּזְרָח,

אֶפְרוֹחֵי נְשָׁרִים לְעַלֵּע

מִקֶּצֶף הַתְּהוֹם;

וְהָיוּ שְׁעוֹת־בֹּקֶר שֶׁלָּנוּ – אֲרָזִים

בּוֹדְדִים עַל פִּסְגוֹת הַלּבָנוֹן,

זוֹהֲרִים מִיפִי רַעְיוֹנוֹת

וּשְׁזוּפִים בְּשֶׁמֶשׁ אַדִּיר בַּמְּרוֹמִים…

וְהָיָה בְּהַגִּיעַ שְׁעַת־צָהֳרַיִם,

הִגַּעְנוּ כְּהֵלֶךְ עָיֵף לַבִּקְעָה,

הַמְּסַפֵּר עִם צִלּוֹ…

עָמְדוּ אֹהָלִים לְבָנִים בְּאוֹר־שֶׁמֶשׁ,

עַל סִפָּם נִצְּבוּ עֲמֵלִים

לְקַבְּלֵנוּ כִּפְנֵי מַלְאָכִים;

אַךְ אָנוּ רָאִינוּ בִּדְמוּת הַזּוֹרְעִים

אַנְקוֹרִים הַמְחַבְּלִים בִּשְׂדוֹת הַתְּנוּבָה,

וּבִפְנֵי דַחְלִילִים, סְחַרְחֲרֵי הָרוּחוֹת

דִּמִּינוּ לַחֲזוֹת אֶת זוֹרְעֵי הֶעָתִיד;

אָז בְּשֶׁמֶשׁ אַכְזָר

עָמַדְנוּ לַחֲלֹם אֶת חֲזוֹן הֶעָבָר

לַשָּׁוְא…

עִם עֶרֶב פָּשׁוּ סְבִיבֵנוּ חֲרָבוֹת

מוּצָפוֹת אוֹר־יָרֵחַ עוֹלֶה,

עַל עֶרֶשׂ חוֹחַ וְדַרְדַּר הִתְפַּרְקֵד

הַהֵלֶךְ מִשְּׂדוֹת־מֶרְחַקִּים;

שְׁנֵי צוּרִים שְׁחַרְחָרִים אָז נָטַל בְּיָדוֹ,

לְהַצִּית חֲלוֹם־יָם פָּזִיז, הַנּוֹשֵׂא

אֲנִיּוֹת מִמֶּרְחָק עִם צִבְאוֹת עֲלָמִים.

הָעוֹמְסִים עַל שִׁכְמָם מַגְּלֵי הָאָסִיף…

אַךְ שֶׁקֶר הִבְהֵב זִיק פּוֹחֵז, עֲרִירִי: –

יָם שָׁחוֹר הוּא הַלַּיִל וּצְלָלִים סְפִינוֹתָיו,

וְגַבְרוֹ – הַקָּאָת, לֹא יַבְהִיל בִּילֵלוֹ

אֶת רִקּוּד אַשְׁמַנִּים מִסָּבִיב לַנִּרְדָּם

עַל קוֹצִים, בֶּחֳרָבוֹת, עִם לַיִל…

אַיֵּכֶם יָמִים שֶׁל חָזוֹן וָלַהַב,

בְּרַק־נִיצוֹץ רַעְיוֹנוֹת – רְמָחִים,

שִׁירָה כַּדָּרְבָּן הַמָּזְהָב,

כְּחֵץ מִתְעוֹפֵף מִנִּי קֶשֶׁת דְּרוּכָה

עַד אַפְסֵי מֶרְחַקִּים נִדָּחִים?

כְּלֶכֶת גַּלָּיו שֶׁל נָהָר אֶל הַיָּם,

בְּרִשּׁוּל וּלְאִטָּם,

לֹא יִזְכֹּר דְּכִי מַעְיְנוֹת הֶהָרִים

וְחֶפְזוֹן נַחֲלֵי־מְזָרִים

הַגּוֹרְפִים צוּקֵי־עַד בְּשִׁטְפָם,

כֹּה הוֹלְכִים הַיָּמִים לִקְרַאת אַחְרִיתָם,

נְשׁוּיֵי בְּרֵאשִׁית וִיצִירָה.

כְּאִלּוּ אַף פַּעַם בְּרֹאשׁ מֵרוּצָם

לֹא פָעַם רָצוֹן שֶׁל רֵאשִׁית כַּבִּירָה,

כֹּה דַלָּה תַמְצִיתָם!

וּכְלָנֵי בֵּין־עַרְבַּיִם בְּצֵל שֶׁל זֵיתִים,

כֹּה יָנוּמוּ הָמוֹן וְלֵיצָן שֶׁלַּדּוֹר,

יְחַכּוּ עַד רֶדֶת עֲלֵיהֶם מָסִיק

שֶׁל זֵיתֵי הַמָּאוֹר, –

וְלַיְלָה יִטֹּף מִזֵּיתִים…

סיון תרצ"ה.