צבי ישראל שביד
בשדה מדבר (ג' שירים)
בתוך: שער שני:

גָּדְלָה אֹרְחָתִי וְרַבּוּ גְמַלִּי,

שְׁקוּיִים לִרְוָיָה וּדְשֵׁנוֹת דַּבְּשׁוֹתָם,

כִּי לְאֹרַח מִדְבָּר הוֹבִילוּנִי דְרָכַי,

לְמֶרְחָב נְשׁוּי טַל וּמָטָר.


לוֹהֵט מִסְּבִיבִי מִדְבַּר עוֹלָמִים,

אֵין דֶּשֶׁא עַל חוֹל מַרְבַדָּיו,

וְהָרוּחַ מוֹחָה אֶת עִקְּבוֹת גְּמַלַּי

הַמּוֹשְׁכִים וּפוֹסְעִים בַּשָּׁרָב.


מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ אֶסְתַּעֵר לְפָנַי

אֶל חֲזוֹן־דְּקָלִים הַמְנַפְנֵף בַּמֶּרְחָק,

עַד אֶצְנַח אֵין־אוֹנִים בָּאֻכָּף הַסּוֹלֵד

עֵת יִמֹּס הֶחָזוֹן לְעֵינַי…


אָז אֶתְעַטֵּף בַּהֲמוֹת בִּי מֵעַי

מֵרְזוֹן־לֶחֶם־צַר וְצָמָא אֱלֵי מַיִם,

וְאֶשְׁחַט אֶת אַחַד גְּמַלַּי בְּרַחֲמִים

וְאֶרְוֶה מִשַּׁמְנוֹ וּמֵימָיו…


כֹּה אַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכִּי בַּיְשִׁימוֹן הַלּוֹהֵט –

זוֹרֶה אֶת עַצְמוֹת מְלַוַּי עַל הַחוֹל –

וּסְבִיבִי נִצְחֵי הַדְּמָמוֹת,

עַד יַגִּיעוּ שְׁבִילַי עַל אַחֲרוֹן גְמַלַּי

אֶל מֵימֵי הַמְּנוּחוֹת…


ירושלם, תר"ץ


צַר לִי עַל אֵלֶּה סְפוּרֵי הָרְגָעִים

בָּהֶם כְּצִפּוֹר לִמְרוֹמֵי הֶעָבִים

יָכֹלְתִּי הַרְקִיעַ אֶל עָל,

וְטָהוֹר מֵעָפָר, מֵאָבָק שֶׁל יוֹם חֹל

כַּצַּד הַשָּׁוֶה לְשׂוֹחֵחַ עִם אֵל

עַל עֶרְכֵי הַנְּצָחִים…


וְצַר לִי עַל אֵלֶּה סְפוּרוֹת הַשָּׁעוֹת

בָּהֶן כְּקִכְלִי הַמַּנְמִיךְ מִשְּׁחָקִים

יָכֹלְתִּי לָשֶׁבֶת עַל רֶגֶב עָפָר

וְלָשִׁיר שִׁיר פָּשׁוּט לְיוֹגֵב בַּשָּׂדֶה,

תֵּת שִׂיחַ לַצַּעַר, לַכְּאֵב הַפָּעוּט

הַיָּדוּעַ רַק לִי וְלוֹ לְבַדּוֹ…


וְצַר, הוֹי מַה צַּר, עַל אוֹתָם הַיָּמִים

הַהוֹלְכִים כִּשְׁוָרִים רְתוּמֵי מַחֲרֵשָׁה

שְׁלוּבִים עִם סוּסֵי הַנְּצָחִים,

יָמִים שְׂבֵעֵי־בּוּז, וְעָמָל וּמְרוֹרִים,

אֲשֶׁר גִּידֵיהֶם מִתְּחוּ לַעֲיֵפָה,

אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם

עַד אֶל גְּדוֹת הַחֲשֵׁכָה.


תרצ"ה


יַלֵּל, הָהּ לֵילִי, יַלְּלָה,

כִּי אָכַף עַל נַפְשִׁי הַיָּגוֹן,

מָלְאוּ שְׂדוֹת הַלֵּיל עִצָּבוֹן

וְלִבִּי אַף הוּא נִתְמַלָּא…


יַלֵּל, יַלְּלָה, הָהּ לֵילִי,

כַּתַּנִּים, כַּמִּדְבָּר, כִּלְבָבִי,

כִּי גָבַהּ מֵרֹאשִׁי כּוֹכָבִי

וְרָחוֹק מֵהוֹשִׁיעַ אֵלִי…


ירושלים, תשי"ד


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!