זֶה טוֹב לָשֶׁבֶת דֹּם לְרוּחַ יָם גּוֹעֵשׁ,

לִשְׁלֹחַ מַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת לַמֶּרְחַקִּים,

הַקְשֵׁב לְקוֹל תַּלְתַּל, לִדְכִי אֵיתָן רוֹעֵשׁ

בְּשִׁיר לְשֶׁבֶר כָּל גַּלָּיו הַמְּרֻסָּקִים….

זֶה טוֹב לִצְחֹק לְאֵיד עַצְמוֹ עַל חוֹף הַיָּם,

לִשְׁלֹחַ לַעֲזָאזֵל אֶת כָּל הַמַּכְאוֹבִים,

וְאַחַר כָּךְ לָקוּם, לִצְעֹד בְּרֹאשׁ מוּרָם

לִקְרַאת עָתִיד חָדָשׁ, עַלִּיז הָאֲבִיבִים…

ניסן – תרצ"ז

סוּגוּ פְּרָחִים כָּל הַדְּרָכִים,

רָווּ אוֹר שֶׁמֶשׁ שְׁדוֹת הַבּוּר;

אֵיךְ לֹא תָּגִיל גַּם נִשְׁמָתִי

בְּחֹג אָבִיב, בִּנְפֹל הַפּוּר?

הַגֶּשֶׁם רַד בְּשֶׁפַע רַב,

וּמֵי הַתְּהוֹם פָּרְצוּ סִכְרָם,

כָּל עֵץ עָטָה פְּאֵר צִיצָיו,

אַף עֲשָׂבִים – עָלָה זִכְרָם.

הֲלֹא תַּצְמַח גַּם נִשְׁמָתִי

נִצַּת אָבִיב שֶׁל שִׁיר וּדְרוֹר,

בִּנְשֹׁר שַׁלֶּכֶת עִצְּבוֹנָהּ

וּבְהִפָּרֵק עֹל הַמָּגוֹר?

ת"ש

לֹא אַאֲמִין בְּלוּחוֹת וּבְחֶשְׁבּוֹן חֲכָמִים!

כָּל בֹּקֶר עוֹלָם מְחַדֵּשׁ עֲלוּמָיו,

כָּל שָׁעָה הִיא רֵאשִׁית לְדִבְרֵי הַיָּמִים;

עֵת שַׁחַר בּוֹקֵעַ וְלֵיל חֲרוּם־אַף

יְנֻשַּׁל מִשְּׂדוֹתָיו עֲקֻבֵּי הַדָּמִים, –

רִאשׁוֹן לִי יוֹם זֶה בִּדְמִי דִּמְדּוּמָיו!

יוֹם אָבִיב זֶה רִאשׁוֹן בְּקוֹרוֹת הָעִתִּים

וְשַׁלְגּוֹ הַנִּגָּר לִתְהוֹמוֹת הַנְּשִׁיָּה

נִדְמֶה לִי כְּתֹהוּ רָסוּק לְפִתִּים

מִפַּחַד הַקּוֹל הַקּוֹרֵא לִתְחִיָּה.

נִדְמֶה – רַק הַבֹּקֶר יָרְדָה הַשְּׁכִינָה,

נוֹלְדוּ הָרַחֲמִים עִם דִּמְדּוּם כִּי נָדַם,

וְהַלַּיְלָה־הַזֶּה־רַק בָּנְתָה אֶת קִנָּהּ

אַהֲבַת קַדְמוֹנִים בִּלְבַב הָאָדָם.

רַק הַיּוֹם חִדְּשׁוּ אֶת הֶמְיַת נַחְשׁוֹלָם

גַּלֵּי הַתְּהוֹמוֹת, וְהַיּוֹם מִכְמַנִּים

חֲדָשִׁים נִתְגַּלּוּ לֶאֱנוֹשׁ מִמְּצוּלָם.

לֹא אַאֲמִין בְּלוּחוֹת וּבְסִפְרֵי הַזְּמַנִּים,

אֵין אֶלֶף שִׁשִּׁי לַיְצִירָה בָּעוֹלָם,

אֵין עֲקֵבוֹת בְּלִבִּי לְרַגְלֵי עִדָּנִים…

תרצ"ז