סַבְתָּא יַקִּירָה, אִישׁ פָּגַשְׁתִּי בָּרְחוֹב,

אִישׁ סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ בָּרְחוֹב.

– אֶל נָכוֹן, יַלְדָּתִי, צוֹעֲנִי הוּא הָאִישׁ,

שַׁלְשֶׁלֶת בַּיָּד לוֹ עֵם דֹּב.

סַבְתָּא יַקִּירָה, לֹא, לֹא אִישׁ צוֹעֲנִי,

יְהוּדִי וְיָדוֹ עַל לִבּוֹ.

– אֶל נָכוֹן, יַלְדָּתִי, מְשֻׁגָּע הוּא הָאִישׁ,

פִּרְחָחִים רוֹקְדִים סְבִיבוֹ.

סַבְתָּא יַקִּירָה, לֹא, לֹא אִישׁ מְשֻׁגָּע,

בְּגָדָיו נִכְבָּדִים וְצַחִים,

– אֶל נָכוֹן, יַלְדָּתִי, אַךְ סוֹחֵר הוּא הָאִישׁ,

הַמּוֹכֵר יְלָדִים נִדָּחִים.

סַבְתָּא יַקִּירָה, לֹא סוֹחֵר נִדָּחִים,

הֵן מַחֲזִיק הוּא גִּתִּית וּמְנַגֵּן.

– קְחִי פְּרוּטָה, יַלְדָּתִי, וּתְנִי לוֹ נְדָבָה,

כִּי רָעֵב הוּא וַדַּאי, הַמִּסְכֵּן.

סַבְתָּא יַקִּירָה, הוּא סֵרַב לַנְּדָבָה,

אַךְ אָחַז בְּיָדִי, לֹא יַרְפֶּה.

– אֶל נָכוֹן, יַלְדָּתִי, זֶה אַשָּׁף! קִרְאִי “שְׁמַע”

וְיִרְקִי לוֹ שָׁלשׁ עַל הַפֶּה.

סַבְתָּא יַקִּירָה, הוּא נָשַׁק לִי עַל פִּי,

וּמָתְקוּ שִׂפְתוֹתָיו – תּוּפִינִים.

– אֶל נָכוֹן, יַלְדָּתִי, לְכִי נָא לְהַזְמִין

לָךְ חֻפָּה וַעֲדַת שׁוֹשְׁבִינִים.

תש"י

שָׁנָה טוֹבָה אֶפְתַּח בְּשִׁיר

לְכָל אַרְצִי, לָעִיר,

וּבְעִקָּר –

לַכְּפָר!

לַמּוֹשָׁבָה וּלְכָל מוֹשָׁב,

קְבוּצָה, קִבּוּץ וּסְתָם בֵּית־אָב,

לְבֵית־חֲרשֶׁת וּלְסַדָּן,

מִנִּי בְּאֵר־שֶׁבַע וְעַד דָּן –

שָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרָכָה!

שְׁנַת – יוֹרֶה – יָבוֹא – בַּזְּמָן,

אַחֲרָיו מַלְקוֹשׁ הוֹלֵךְ מַעֲדָן,

שְׁנַת נִצָּנִים וְגַם פְּרִיָּה,

וְקוֹל הַתּוֹר בְּמֶרְחַב־יָהּ

נוֹשֵׂא מַרְפֵּא לְכָל דּוֹאֵב,

בְּשׂוֹרַת שָׁלוֹם לָעָם…

שָׁלוֹם לַזַּיִת, לַתְּאֵנָה,

לַגֶּפֶן, דֶּקֶל וְרִמּוֹן,

לִפְרִי וּלְיֶרֶק בַּגִּנָּה.

יִפְרַח תָּבוֹר, יָגִיל חֶרְמוֹן

יַרְנִין כַּרְמֶל וַהֲדָרוֹ,

יִשְׁכַּח הַחוֹל אֶת מִדְבָּרוֹ,

וְשִׁיר חַיִּים הֲדוֹ יָעִיז

מִמִּגְדַּל־דָּן עַד אֶל־עָרִישׁ…

שָׁלוֹם לַנִּדָּחִים בַּיָּם,

מֵאַחִים בְּצִיּוֹן הַפּוֹרְשִׂים אֶת כַּפָּם;

שָׁלוֹם לָאוֹחֲזִים בְּרוֹבֶה וְכִידוֹן

לְהָגֵן עַל נַפְשָׁם וְטַפָּם;

שָׁלוֹם לַקָּרוֹב וְשָׁלוֹם לָרָחוֹק,

יָנוּס כָּל יָגוֹן, תַּחֲפֹר כָּל אֵימָה, –

בִּשְׁנַת גְאוּלִים פָּתַחְתִּי שִׁירִי

וּבִשְׁנַת פְּדוּת־עוֹלָם אֲסַיְּמָה!

כ“ט אלול – תש”ב