אד"ם הכהן
כל שירי אד"ם מיכ"ל יתר שירי אד"ם
פרטי מהדורת מקור: וילנה: האלמנה והאחים ראָם; תרנ"ה 1895

1

כִּי כָּל-הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו. (מיכה ד‘, ה’)

1

דֶרֶךְ אֵמוּן בָּאֵל נַחֲלַת הוֹרֵינוּ

כִּי לֹא בִתְבוּנָה אִישׁ דָּתוֹ בָּחַרְנוּ,

עַמֵּנוּ אֵם לָנוּ – דָּת תֵּינִיקֵנוּ

בַּדָּת בָּהּ נוֹלָדְנוּ בָּהּ גַם נִשְׁאַרְנוּ;

כִי עוֹד עַם לָעָם עַד כֹּה לֹא הוֹכִיחַ

כִּי אַךְ הוּא דַּת-אֱמֶת לִמְצוֹא הִצְלִיחַ!


2

כִּי לוּ כֵן הוֹכִיחַ גַּם אֶחָד מֵהֵמָּה

וּכְבָר אַךְ דָת אַחַת הָיְתָה בָאָרֶץ,

וּכְבָר חָלְפָה כָל אֵיבָה וּמַשְׂטֵמָה

כִּי דָת דַּעַת תֹּוכַח מִי זֶה לֹא יָרֶץ!?

אַךְ עַתֶּה אִישׁ אִישׁ חֲלֵב אִמּוֹ יִמֶץ

וּמִנַּחֲלַת הוֹרִים לֹא יֶרֶף שֶׁמֶץ!


3

גַּם אֵל עוֹד יֶחֱשֶׁה עוֹד לֹא יוֹדִיעֵנוּ

“לַדָּת זוּ אוֹ זוּ כֻלְּכֶם הִצְּמֵדוּ!”

אַךְ יַעַן כֻּלָּנוּ אֵל-אֱמֶת חֶפְצֵנוּ

יֹאמַר: "מַה לִּי אִם פֹּה אוֹ שָׁם תִּוָּלֵדוּ –

"דַּי לִי אִם אַךְ בָּזֹאת תִּהְיוּ כָּמוֹנִי


4

"גַּם חוּס עַל עַם דַּל, אִם לִבְנֵי עֹנִי

"וַאֲנִי אָב גַּם לָמוֹ – אַל תִּשְׂנָאוּהוּ!

"אַל נָא תֹאמְרוּ כִי כֵן חֶפְצִי וּרְצוֹנִי

"וּשְׁמִי בָּזֶה תַּחִלּוּ ותְחָרְפוּהוּ –

"אֵל רַחוּם אָנִי – הֲלֹא אֲרַחֵמָה!!

“בִּדְּמוּתִי וּבְצַלְמִי צַרְתִּים גַּם הֵמָּה!” –


5

עַתָּה לָמָּה נִשְׂנָא אִישׁ אֶת אָחִיהוּ

עַל חֵטא כִּי הוֹלִידוֹ לֹא בֶּן עַמֵּנוּ –

הֲטֶרֶם נוֹצַר יִבְחַר לוֹ אָבִיהוּ?

אוֹ עַתָּה מִבְּלִי בִין יִבְחַר דָּתֵנוּ?

יִבֶז עַמּוֹ גַם דָּתוֹ יַמְרֶה יוֹלְדֵיהוּ?

אוֹ הַאֲמֵן כֹּה וָכֹה יָכֹף לִבֵּהוּ?? –


6

זִכְרוּ מַעֲשֶׂה זֶרַע אָדָם בָּאָרֶץ

מֶה עָשָׂה לָעָם לֹא דָתוֹ דָתֵהוּ,

רוֹשֵׁשׁ גַּם הָצֵר – כִּלָּיוֹן וָקָרֶץ!

זִכְרוּ – וְשְׁכָחוּ! עַל לֵב לֹא נַעֲלֵהוּ –

זִכְרוּ אַךְ זֹאת – בַּעֲבוּר נֵיטִיב מַעֲשֵׂינוּ –

“אִם לֹא בַּדָת בָּאָדָם הֵם אַחֵינוּ!!”


7

עִזְבוּ לָאֵל דַּת-אֵל – אַךְ הוּא לוֹ יֵרֶא!

יַלְדֵי אֱנוֹשׁ נַחְנוּ אַחִים כֻּלָּנוּ!

גַּם בֶּן דָּת לֹא זוּ, הוּא לֹא עַיִר פֶּרֶא –

הֲדָמוֹ וּבְשָׂרוֹ לֹא כָּאֲשֶׁר לָנוּ!?

גַּם רוּח וַנָפֶשׁ בִּינָה וַדָעַת

לוֹ גַם כָּמוֹנוּ וּבְלִי מִגְרַעַת.


8

לָכֵן אַל נָרַע לָרֵעַ כָּמוֹנוּ

נַכִּיר נָא אַחֵינוּ אֲשֶׁר נִכַּרְנוּ2

נֵיטֵיב נָא עִמָּם כַּאֲשֶׁר הֲרֵעוֹנוּ

כִּי לֹא בִתְבוּנָה אִישׁ דָּתוֹ בָּחַרְנוּ – –

הֵן עָם יָבִין לַעֲשׂוֹת כֵּן, הוּא יוֹכִיחַ

כִּי הוּא דֶרֶךְ שָׁלוֹם לִמְצוֹא הִצְלִיחַ!!


9

מִי יִתֵּן וּלְבַב כֻּלָּנוּ כֵּן יֶהִי

מִי יִתֵּן… וּמָצָא כָּל עַם מָנוֹחַ,

מִי יִתֵּן… וּפַסּוּ הַוּוֹת וָנֶהִי

וּבְמַעֲשָׂיו גַּם אֵל אָז יִשְׂמַח שָׂמֹחַ!

בִּרְאוֹתֹו כִּי בָנָיו יַחְדָּו הִשְׁלִימוּ

אָז יֵדַע כִּי חֶפְצוֹ כֻּלָּם יָקִימוּ!! –

תרכ"ט



  1. שירי שפת–קודש, מהדורה ראשונה, מחברת שלישית, יתר שירי אד“ם, ווילנא, תר”ל (1870).  ↩

  2. נכרנו – חשבנום לנוכרים, לפי ירמיהו יט, ד.  ↩

אֲשֶׁר נָשְׂאוּ הַיְהוּדִים בְּבֵית תְּפִלָּתָם

בַּיּוֹם הַזֶּה.


יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי כָל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם

וְשַׁלִּיט כָּל אַרְצוֹת הָאֲדָמָה וּמְלוֹאֵיהֶם

מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּת כָּל הָעוֹלָמִים

קוֹרֵא מֵרֹאשׁ דּוֹרוֹת כָּל יְמוֹת עוֹלָם

וּמַלְכֵיהֶם בְּרֹאשָׁם בִּשְׁנוֹת כָּל דּוֹר

אֲשֶׁר אַלְפֵי כִסְאוֹת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם

כֻּלָּם יַחַד עֲרוּכִים מֵאָז לְנֹכַח אוֹר פָּנֶיךָ אֱלֹהִים!

וּבְחָכְמָתְךָ כִּי רַבָּה הֲכִינוֹתָ לְךָ מִקֶּדֶם

יוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם, לְפִי רוּם כְּבוֹד הַכִּסֵּא

וּלְפִי מֶרְחַב הָאָרֶץ הַהִיא, וּרְבוֹת יוֹשְׁבֶיהָ בַּדּוֹר הַהוּא.


וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ הַיּוֹם בַּמַּמְלָכָה הַגְּדוֹלָה וְהָרְחָבָה,

הַשַּׁלֶּטֶת הָרַבָּה וְהַנִּשָׂאָה אֶרֶץ רוּסִיאָה

הַפּוֹרֶשֶׂת כְּנָפַיִם עַל יַמִּים וְיַבֶּשֶׁת

וּמֻטּוֹתֵיהֶם עַד אַפְסֵי אָרֶץ

וְיוֹשְׁבֶיהָ עַמִים רַבִּים וְשׁוֹנִים, נְשִׂיאִים שָׂרִים וַהֲמוֹנִים,

וְקֵיסָר אַדִּיר נַעֲלֶה וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתָּהּ

הוּא אֲדוֹנֵינוּ נִיקָאלַאי בֶּן פָּאוּל

יִגְדַּל וְיָרוּם הוֹדוֹ וּכְבוֹדוֹ

אֲשֶׁר רֹחַב לְבָבוֹ כִּמְלוֹא רֹחַב הַמַּמְלָכָה הָרַבָּה הַלֵּזוּ

וַאֲמִתּוֹ תִפְרוֹץ מֵהָלְאָה לִגְבוּלוֹתֶיהָ

הָאוֹמֵר לְצֶדֶק: הֱוֵה זָךְ וְטָהוֹר

וּלְמִשְׁפָּט: הֱיֵה לִי אוֹר בָּהִיר!


וְלִימִינוֹ הִצַבְתָּ הַגְּבִירָה הָרוֹמֵמָה

בַּת מוֹשֵׁל צַדִיק מֶלֶךְ גָּדוֹל וָרָם

אַלְכְּסַנְדְּרַא בַּת פְרִידְרִיךְ מֶלֶךְ פְּרוּסִיאָה

הַמַּעֲרֶכֶת זִיז כְּבוֹד הַשִּׁלְטוֹן הָרַב הַזֶּה

בְּקַוֵּי אוֹרוֹת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים

וַתִּכּוֹן הָאָרֶץ הַזֹאת בִּימֵיהֶם

עַל מְכוֹן צֶדֶק וְשָׁלוֹם לִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת

וְלֵב הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ גָּבַהּ

בְּרוּם קֶרֶן מַלְכּוֹ וּבִשְׂאֵת הַדְרַת מַלְכוּתוֹ.


וְהִנֵּה הִגַּעְתָּ אֵלֵינוּ ה' אֱלֹהִים אֶת הַיָמִים הָאֵלֶּה

יְמֵי שִׂמְחַת הַקֵּיסָר וְהַגְּבִירָה

יְמֵי חֲתֻנַּת בֵּן יוֹרֵשׁ הַנֵּזֶר וְנוֹחֵל הַכִּסֵּא

הוּא אֲדוֹנֵינוּ אַלְכְּסַנְדֶּר בֶּן נִיקָאלַאי

בְּהוֹכִיחַ לוֹ אֵשֶׁת חֵן וְכָבוֹד

הִיא מַארְיַא אַלְכְּסַנְדְּרָאוְונַא הַכְּבוּדָה

בַּת נְשִׂיא הֶעסְסֶען דַּארֶמְשְׁטַאט

וְאוֹתָהּ רָאִיתָ בִּרְאוֹת אֱלֹהִים רְאוּיָה לַחֲלוֹק

בְּנַחֲלַת שָׁפְרָה וִירֻשָּׁה יְקָרָה וַהֲדָרָה כָּזֹה.


וּכְצֵאת הַבְּשׂוֹרָה בְּכָל הָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם הַלֵּזוּ

כִּי אָמַר אֱלֹהִים לִבְנוֹת בַּיִת נֶאֱמָן לְבֶן הַקֵּיסָר,

וְהוּא ה' יוֹצֵא מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ הַשָׁמַיִם

לְהוֹרוֹת אֶבֶן הָרֹאשָׁה אֶבֶן פִּנַּת הַבַּיִת

וְכָל קְדוֹשָׁיו בְּנֵי־אֱלֹהִים עִמּוֹ

וַיֵצְאוּ כֵן כָּל רִבְבוֹת אַלְפֵי הָעָם הָרָב הַיוֹשֵׁב בָּאָרֶץ הַזֹאת

לְבָרֵךְ בְּמַקְהֵלוֹת קֹדֶשׁ אֶת מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאֱלֹהִים

וּלְהַקְדִּישׁ בְּהוֹדוֹת וְהַלֵּל אֶת פָּעֳלוֹ.


אָז רַנּוּ כָּל כּוֹכְבֵי מָרוֹם וַיָּרִיעוּ כָּל צִבְאוֹת אֱלֹהִים

וַתִּמָּלֵא כָּל הָאָרֶץ תְּשׁוּאוֹת חֵן־חֵן, אֶל הַבַּת וְהַבֵּן,

וְקוֹל הֶמְיַת שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הִשְׂתָּרֵעַ

עַד קְצוֹת כָּל עֶבְרֵי הַמַּמְלָכָה

כִּי אֵיךְ לֹא יִתְעָרְבוּ בְּנֵי הָאָרֶץ בְּשִׂמְחַת אֲבִי וְאֵם הַמְּדִינָה

הֵן שִׂמְחַת הַלֵּב, תִּפְרוֹץ בְּכָל הַגֵּו,

וְשִׂמְחַת הַמַּלְכָּה וְהַמֶּלֶךְ, בְּיוֹשְׁבֵי מְדִינָה וָפֶלֶךְ!


וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ הִנֵּה בָּאנוּ לְפָנֶיךָ

אֲנַחְנוּ שְׁאֵרִית בֵּית יַעֲקֹב

הַחוֹסִים בְּצֵל הָעֵץ הָרַעֲנָן וְהֶעָנֵף הָרַב וְהָרָם הַזֶּה

לָשֵׂאת רִנָּה וּתְפִלָּה בְּעַד הַגּוֹרָל הַקָּדוֹשׁ

אֲשֶׁר עָלָה לְפָנֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה

הוֹאֶל נָא אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ וְהֵעָתֵר לְקוֹל עַמֶּךָ

וַהֲרִיקוֹתָ לָהֶם בִּרְכוֹתֶיךָ, בִּרְכוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ,

אֲשֶׁר אַתָּה לְבַדְּךָ

בְּמַמְלַכְתְּךָ אֵין־קֵצֶה

וּבְמַלְכוּתְךָ אֵין־חֵקֶר

וּבְדַעְתְּךָ לֹא־מוּדַעַת

יָדוֹעַ תֵּדַע בִּרְכוֹת מְלָכִים וּנְסִיכִים, וְלֹא נַחְנוּ –


וְגַם בִּרְכַת פִּינוּ הַקְּטַנָּה, תִּשְׁמַע הַשָׁמַיִם וְתַעֲנֶה,

לְהַחֲזִיק פּוֹעַל כַּפֶּיךָ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף,

אֶת הַחוֹבֶרֶת אֲשֶׁר חִבַּרְתָּ לֹא תַפְרִיד

וְאֶת הַדֶּבֶק הַטּוֹב אֲשֶׁר הִדְבַּקְתָּ לֹא תַבְדִּיל,

עָנְדֵם בְּמַעֲדַנּוֹת חֵן וְאַהֲבָה

קָשְׁרֵם בְּקִשּׁוּרֵי יְדִידוּת וְשַׁלְוָה

וְאַהֲבָתָם בְּיוֹם חֻפָּתָם תֶּחֱזַק מִיּוֹם לְיוֹם

וְתֵלֵךְ הָלֹךְ וְגָדֵל כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם

וְעֵינֵי הַקֵּיסָר וְהַגְּבִירָה רוֹאוֹת

וְלִבָּם עָלֵז וְשָׂמֵחַ,

כַּאֲשֶׁר יִצְהַל הַיָרֵחַ,

לְאוֹרוֹ הַזָּרוּעַ בֵּין כּוֹכְבֵי לַיְלָה,

הַמְאִירִים לְעֵינֶיהָ מִסָּבִיב לָהּ.


וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ עַם קָטֹן וּמִצְעָר

שְׁאֵרִית עַם קְדוּמִים,

בְּנֵי יַעֲקֹב וִיהוּדָה,

עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לְךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ

וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ יְיָ צְבָאוֹת

עַל כָּל הַטּוֹבָה וְהַחֶסֶד,

אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ לַעֲשׂוֹת

לְבֵית הַשַׁלִּיט הָרַב הַזֶּה מֵאָז וְעַד עַתָּה

כִּי כַאֲשֶׁר מִלֵּאתָ טוֹבוֹת הַמַּמְלָכָה הַזֹאת

בְּמִשְׂרָה וּבְכָבוֹד,

בְּשַׁלְוַת נוֹעַם וְשִׂמְחַת עֲדָנִים כַּיּוֹם הַזֶּה,

וְכַאֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ אָשְׁרֵי הַמְּדִינָה הַלֵּזוּ

לְמַעְלָה מִכָּל אַחְיוֹתֶיהָ עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה

וַתַּגְבִּיהַּ אֶת מֶמְשַׁלְתָּהּ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם,

כֵּן הִגְדַּלְתָּ וְהִרְבֵּיתָ שִׂמְחַת הָעָם הַקָּטֹן הַזֶּה

עַל כָּל יֶתֶר עַמִּים יוֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ,

כִּי כֵן שָׁאַלְנוּ יְמוֹת עוֹלָם וַיוֹרוּנוּ

יְמֵי קֶדֶם וַיַגִּידוּ לָנוּ

כִּי אַךְ הַגְּדוֹלִים בְּמַלְכֵי אָרֶץ

וְאַךְ הַגְּבוֹהִים בְּשַׁלִּיטֵי תֵבֵל

אַךְ הֵמָּה הִשְׁפִּילוּ לִרְאוֹת וְלָשׂוּם עַיִן

גַּם עַל בְּנֵי עַמֵּנוּ אֲשֶׁר יָשְׁבוּ אָז בַּשֵּׁפֶל!


וּכְמוֹ שֶׁמֶשׁ עַת יָצוֹא תֵצֵא עַל הָאָרֶץ

בְּעוֹד תְּקוּפָתָהּ עַל קְצוֹת שָׁמַיִם

תְּשַׁלַּח אוֹרָהּ עַל רָאשֵׁי הָרִים הַגְּבֹהִים

וְעַל אֲמִירֵי אַרְזֵי לְבָנוֹן כִּי רָמוּ

וְכָל מַטָּעֵי רֵגְלֵי הָהָר וְצִמְחֵי גִזְעֵי כָּל עֵץ

הִנָּם בַּמַּחְשָׁךְ וְאֵין נֹגַהּ לָהֶם

עֲדֵי עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ גָּבְהֵי שָׁמַיִם

וְתָכִין מוֹשָבָהּ בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים;


אוֹ אָז יַגִּיעַ אוֹרוֹ כִּי רַב

עַל כָּל נִשָּׂא רָם וְעוֹפֶל,

וְעַל כָּל מָךְ וְשָׁפֵל!


וְעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת אֶת אֵלֶּה גַּם הַיּוֹם הַזֶה

בְּפַתְשֶׁגֶן כְּתָב הַחֶסֶד אֲשֶׁר נָתַן הַקֵּיסָר

בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, בְּכָל מְדִינוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ,

שִפְעַת סְלִיחוֹת, וְרוֹב הֲנָחוֹת,

לֹא הֵסִיר חַסְדּוֹ זֶה גַּם מֵאִתָּנוּ בְּנֵי יְהוּדָה,

וְלֹא הִפְלָה בֵינֵינוּ וּבֵין יֶתֶר עַמִּים רַבִּים.


וּבְכֵן מָלֵא לִבֵּנוּ רוּחַ תּוֹדָה וּבְרָכָה

וְנַפְשׁוֹתֵינוּ רוּחַ שִׁיר וּתְהִלָּה

וְשִׂמְחָתֵנוּ גָדְלָה הַיּוֹם

מֵאֲשֶׁר יוּכְלוּן שִׂפְתוֹתֵינוּ,

לְהַגִּידָה וּלְסַפְּרָה,

וְיָדֵינוּ קָצְרוּ מֵעֲשׂוֹת רוֹב הַהֶדֶר

וְהֲמוֹן גְּדֻלַּת הַפְּאֵר וְהַתִּפְאָרָה

אֲשֶׁר יָכִילוּ שִׁפְעַת חֶדְוַת רוּחֵנוּ הַיּוֹם הַזֶה,

עַל כֵּן אָמַרְנוּ לֶאֱחוֹז דֶּרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם

לְשַׁלֵּם עֲלִילוֹת, שְׂפָתֵינוּ,

וּלְמַלְאוֹת מִפְעָלִים, לְשׁוֹנֵנוּ;


וּבְכֵן נִגַּשְׁנוּ לָבוֹא עָדֶיךָ

קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל! בְּמִקְדָּשֵׁנוּ זֶה

לִשְׁפּוֹך הֶגְיוֹן גִּילַת הָרוּחַ בְּשִׂיחַ פֶּה וְלָשׁוֹן

וְלִנְסוֹךְ דִּמְעוֹת שְׂשׂוֹן נַפְשֵׁנוּ

בְּמַעֲלוֹת בָּמַת אֲרוֹן קָדְשֶׁךָ,

לְפָנֶיךָ אֵל יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים!

כִּי מִלּוּאַת חַדְרֵי לְבָבֵנוּ

תִּתֵּן בְּפִינוּ שִׁיר חָדָשׁ

בְּהוֹדוֹת וְהַלֵּל לֵאלֹהִים וָמֶלֶךְ

וּבְשְׂאֵת רִנָּה וּתְפִלָּה

לַאֲדֹנָי אֱלֹהִים, וְלַאֲדוֹנֵי הָאָרֶץ!


הוֹדוּ לַיָי כִּי טוֹב

בָּרְכוּ שְׁמוֹ כִּי גָדוֹל וָרָם

הַלְלוּיָהּ כִּי נִשְׂגָּב וּמְהֻלָּל שְׁמוֹ בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם,

זַמְּרוּ עֻזּוֹ כִּי נַעֲרָץ בְּכָל אַפְסֵי אָרֶץ,

כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד

חוֹפֵף עַל כִּסֵּא אֲדוֹנֵינוּ אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ הַזֹאת

הַגָּדוֹל בְּכָל כִּסְאוֹת מַמְלְכוֹת הָאֲדָמָה.

וּקְצוֹת קַרְנֵי הוֹד

הַשׁוֹפְעוֹת מֵאוֹר שֵׁבֶט מַלְכוּת שָׁמֶיךָ

הֵן הֵנָּה הַמּוֹפִיעוֹת לְעֵינֵינוּ

מֵרֹאשׁ שֵׁבֶט מַלְכוּת רוּסִיאָה

אֲשֶׁר נָתַתָּ בְּיַד מְשִׁיחֲךָ זֶה

לִרְעוֹת וְלַנְחוֹת בּוֹ אַלְפֵי רִבְבוֹת הָעָם הַזֶּה.


אָנָּא יְיָ חֲסִין יָהּ!

הַאֲצִילָה נָּא עַל כֵּס זֶה וְשֵׁבֶט הַלָּז

מִכָּל רוֹב הַטּוֹב וְהַשֶּׁפַע, הָעוֹטְרִים כֵּס־יָהּ וְשִׁבְטְךָ אֱלֹהִים

וּמִשִּׁפְעֲת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח

הַמְמַלְאִים כָּל שְׁמֵי מְעוֹנֶךָ

וָעֹז חֶדְוָה וְשִׂמְחַת עוֹלָם

הַמִּתְלוֹנְנִים בְּסֵתֶר חֶבְיוֹן מוֹשָׁבֶךָ,

תְּמַלֵּא גַם הֵיכְלֵי מוֹשַׁב הַמּוֹשֵׁל הָאַדִּיר הַזֶּה,

לְמַעַן הַחֲיוֹת בְּצִלּוֹ כָּל הַיָּמִים,

הָעָם הָרָב כְּחוֹל יַמִּים,

בְּרֹב שָׁלוֹם וְחַיִּים נְעִימִים, אמן.


1

ביום הופיע אור פני אדנינו הקיר"ה בווילנא


1

אָשְׁרֵךְ עִיר וִוילְנָא מִי יוֹדֵעַ יַבִּיעַ

מֶלֶךְ רִבְבוֹת־עָם בָּךְ שֵׁנִית יוֹפִיעַ

מֶלֶךְ אוֹר אֲרָצוֹת לָךְ שֵׁנִית יָאֵר;

אַלְכְּסַנְדֶּר הַשֵּׁנִי שֵׁנִית תֶּחֱזִיהוּ

שַׁלִיט רַחֲבֵי תֵבֵל אַתְּ וִוילְנָא תַּנְוִיהוּ

אַלְכְּסַנְדֶּר – וִוילְנָא! אָשְׁרֵךְ אֵין דֵּי בָאֵר!


2

פִּצְחוּ הָרֵי וִוילְנָא רִנַּת שָׁמַיִם

וּשְׂאוּ גִּבְעוֹת לִיטָא זִמְרַת כַּפַּיִם

רָנֵּי כּוֹכָבִים קַו שֶׁמֶשׁ בִּנְגּוֹהַּ;

שֶׁמֶשׁ הַצְּדָקָה גַּם לָכֶם הִגִּיהַּ

וּגְדוֹל הַנְּשָׁרִים לָכֶם עוּף הִגְבִּיהַּ

מֶלֶךְ אֶל דַּרְכֵי־יָהּ לִבּוֹ גָבוֹהַּ!


3

אִם מוֹשֵׁל צַדִּיק, מוֹשֵׁל טוּב שָׁמַיִם

טוּב מָרוֹם נִגְלָה לָךְ וִוילְנָא פַּעֲמַיִם

מַה טּוֹב גּוֹרָלֵנוּ – שִׁירוּ זַמֵּרוּ!

מַה – סִרְיוֹנֵי־אֵשׁ לָבְשׁוּ חוֹמוֹתֵינוּ2

אוֹר נֵרוֹת רִבּוֹאוֹת – לִמְאוֹר מַלְכֵּנוּ

וּתְהִלּוֹתָיו מֵהֶם הָהֵל גָּבֵרוּ!!


4

גָּבַר אַלְכְּסַנְדֶּר! טוּבָךְ מִכָּל מֶלֶךְ

תַּשְׁוֶה עַם דַּל וָרָב, עָשִׁיר וָחֵלֶךְ,

מַהֲלָלֶיךָ לַמְהַלְּלִים יֹאמְרוּ: דֹּמּוּ!

אוֹצָר מָלֵא חֶסֶד חַדְרֵי לִבֶּךָ

רָמוּ דַרְכֵי צִדְקָךְ כִּמְרוֹם נַפְשֶׁךָ

וּמְסִלּוֹת אַרְצָךְ רָאוּ – וַיֵרֹמּוּ!


5

בִּגְבֹהוֹת אֵלֶּה הֲלִיכוֹת לָךְ עַתָּה

אַךְ מֵרוּם צִדְקָתָךְ תַּשְׁפִּיל שׁוּר מַטָּה

הַמָּךְ בַּעֲמָמֶיךָ תֵּרֶא עָנְיֵהוּ –

“הֶאָח!” יַעֲנוּ לָךְ פִּיּוֹת אַלְפֵי אֶלֶף

הוּא גַם מִסְפַּר הַלְּבָבוֹת – אֵין בָּם סֶלֶף

אֵין לֵב בַּעֲבָדֶיךָ לֹא לָךְ הִנֵּהוּ!!


6

אַף כִּי לֵב בַּת־יַעֲקֹב חוֹסַת צִלֶּךָ

יוֹשֶׁבֶת מֵאָז בִּגְבוּלוֹת אַרְצֶךָ

עוֹבַדְתָּךְ בִּלְבַב תֹּם, מִבְּלִי לֵב שֶׁקֶר;

עֵינָךְ צוֹפָה אַךְ טוֹב – גַּם לָהּ סַבּוֹתָ

וּבְלִבָּךְ רוֹאֶה אֱמֶת – בָּה בִּינוֹתָ

וַתַּעֲנֵק גַּם לָהּ מִטּוּבָךְ אֵין־חֵקֶר!!


7

אֶל כָּל מַלְכֵי־אֶרֶץ כִּסֵּא וָכֶתֶר

שֵׁבֶט, שִׁלְטוֹן, וּמִשְׂרָה, דַּי וָיֶתֶר

אַךְ לֵב טוֹב אֵל טוֹב יִתֵּן לִבְחִירֵהוּ!

לִבְחִירָךְ אַלְכְּסַנְדֶּר אָנָּא אֱלוֹהַּ!

יָהּ אֵל־יִשְׂרָאֵל רָם עַל כָּל גָּבוֹהַּ!

אָנָּא הָבָה נָּא כֹּל יִשְׁאַל לִבֵּהוּ!!


8

וּפְתַח לִשְׁאֵלָתוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמֶיךָ

כַּשַּׁעַר פָּתַחְנוּ לוֹ תַּחַת שָׁמֶיךָ

(אוֹת לֵב יַעֲקֹב כַּשַּׁעַר לוֹ פָּתוּחַ)

וּכְמוֹ כֻּלּוֹ אוֹר, תָּאִיר לוֹ פָנֶיךָ

וּכְנֵרוֹתָיו – תָּשִׂים עָלָיו עֵינֶיךָ

כַּעֲטַרְתּוֹ – עַטְּרֵהוּ טוֹב מִכָּל רוּחַ!!


9

שִׁמְעָה שַׁדַּי בִּרְכַת פִּינוּ וּרְצֶנָּה

וּשְׁאֵרִיתָהּ מִלִּבֵּנוּ תִּדְלֶנָּה

כִּי תוֹדָה וּבְרָכָה מָלֵא רוּחֵנוּ!

רַב טוּבוֹ לַכֹּל – זָכְרָה לוֹ אֱלוֹהַּ!

חַסְדּוֹ לַשָּׁפֵל – תִּרְאֶה מִגָּבֹהַּ

וּתְרוֹמֵם קַרְנוֹ עַל כָּל בִרְכוֹתֵינוּ!!


המדבר לכבוד מלכו ועמו ליום בוא אדונינו הקיר“ה ות”מ לעירנו ווילנא. ש“ק כ”ז תשרי. שנת ועתה עיני רָאָתְךָ לפ"ק.



  1. הכרמל שנה ראשונה ט' 15.  ↩

  2. בבוא אדונינו הצדיק ורב־חסד הקיר“ה ות”מ לעירנו ווילנא, התנדבו נדיבי בני עמנו, והעמידו שער גדול, בנוי לתפארת מלכות, על יד רחוב היהודים היוצא אל רחוב אשכנז (דייטשע שטראסע) אשר בו יעבור המלך יצוא ושוב דרך השער הזה, ועל ראש השער עטרת תפארה ממעל לשם הקיר“ה הכתוב על המשקוף משני עבריו, מעשה ידי אמן, והשער בלילות עוטה אור נרות כשלמה, מראשו ועד רגליו ומכל עבריו מסביב. וגם מנורות עשויות מחוטי ברזל תלויות ברוח על פני כל אורך הרחוב הזה, מלאות אור־אש מתלקחת, ־ וכל המחזה כולו אומר: ”אור זרוע לצדיק – ולישרי לב (עבדיו) שמחה!"  ↩

1


לכבוד הקיר“ה ות”מ

על חַנוֹתוֹ אותי משאת מאת פניו טבעת יקרה תמור ספרי

“כליל יֹפי” אשר חברתי ליום הִנָּתֵן כתר מלכות בראשו.


1

קָטֹנְתִּי מֵחֶסֶד מֶלֶךְ מָשׁוּחַ

קָטֹנְתִּי מֵהוֹדוֹת מַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ,

מֶלֶךְ מֵרוּם הוֹדוֹ נַפְשִׁי תָשׁוּחַ

מֶלֶךְ כַּמַּלְאָךְ עַל אֶרֶץ הוֹפִיעַ;

עַל מַשְׂאֵת חַנַּנִי יִקְרַת טַבַּעַת

מֵאוֹר שֶׁמֶשׁ נוֹצֵץ עוֹר הַתּוֹלַעַת!


2

אַךְ לָךְ בַּת־אֱלֹהִים! אַךְ לָךְ יָאָתָה

לָךְ שָׂפָה עִבְרִיָּה הוֹדוֹת לַמֶּלֶךְ,

הַתּוֹדָה מֵאָז עַל פִּיךְ הָיָתָה

שַׁדַּי וּמְלָכִים הוֹדֵית עַל כָּל פֶּלֶךְ;

מִי בִימֵי קֶדֶם הוֹדָה לֵאלֹהַיִךְ

עַל דָּוִד וּשְׁלֹמֹה מִי שָׁר בִּלְעָדַיִךְ!?


3

וּמִי עַתָּה הוֹרִיד לִי זוּ הַטַּבַּעַת

אִם לֹא אַתְּ בָּאת לַמֶּלֶך בִּכְלִיל יֹפִי

שָׁם שַׁרְתְּ הִתְפַּלַּלְתְּ גַּם דָּרַשְׁתְּ בַּדַּעַת2

וַיִּשְׁמַע תֹּם נִיבֵךְ מִבְּלִי כָּל דֹּפִי!

וַיִּזְכֹּר מִי אַת וּלְמִי אָז הָיִית

מִי אָז דִּבֶּר בָּךְ וּמָה אָז יָפִית!!


4

שַׁרְתְּ עַל אֲבָנִים שָׁת אֵל לוֹ בַּנֵּזֶר

אֲשֶׁר כֵּן כֻּלָּם בּוֹ עַתָּה נִרְאֵמוֹ –

שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, חֵן, הוֹד, עֹז וָעֵזֶר

גַּם אֶבֶן הַחַיִּים הַחוֹפֵף עָלֵימוֹ3;

וַתִּשְׂאִי טַבַּעַת חֵן לָהּ וָנֹעַם

אַחְלָמָה סַבִּים לָרֹב אַבְנֵי־שֹׁהַם! 4


5

יוֹאֵל אֵל גַּם לִתְפִלָּתֵךְ שָׁם יַעַן

יָרִיק לוֹ בִרְכָתֵךְ שָׁם בֵּרַכְתִּיהוּ,

וּלְמַעַן אָדָם רָב יַעַשׂ, וּלְמַעַן

עַם זוּ בָּנַיִךְ עַם בָּךְ דּוֹבֵר פִּיהוּ;

וּכְתֶת לָךְ טַבַּעַת זוּ מִגָּבֹהַּ

כֵּן כֹּל הִתְפַּלַּלְתְּ שָׁם יִתֵּן אֱלֹהַּ!


6

עַם זוּ אַהֲבַת אַלְכְּסַנְדֶּר אָבִינוּ

עָמוֹק בִּלְבָבוֹ וּבְנַפְשׁוֹ נֶחְצָבָה,

וּכְמוֹ מִתּוֹרַת יָהּ שָׁם לִמַּדְתִּנוּ

כִּי כֶאֱהוֹב אִישׁ אֵל מַלְכֵּנוּ נֶאֶהָבָה!

וּכְתוֹרוֹת אֵלֶּה תּוֹךְ סִפְרֵךְ נִטָּעוּ

כֵּן אַבְנֵי הוֹד בַּטַּבַּעַת הָטְבָּעוּ!


7

עַל כֵּן הוֹדִי אַתְּ לֵאלֹהִים וָמֶלֶךְ

וּבְשֵׁם כָּל עַמֵּךְ תּוֹדָתֵךְ הַבִּיעִי,

וּבְרוּחֵך אֶל עָלֵךְ “הַמַּגִּיד” תֵּלֶךְ

בַּעֲבוּר חֶסֶד מַלְכֵּךְ בָּעָם תּוֹדִיעִי!!

יֵדַע עַם יָהּ כִּי מַלְכּוֹ זֶה הוֹפִיעַ

הוּא מַלְאַךְ פָּנָיו הוּא מַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ!! –


יום ו' עש“ק ה' מ”א “לדובר שלום” לפ“ק, פה ווילנא יע”א.



  1. המגיד שנה שניה ע' 31.  ↩

  2. הספר “כליל יופי” כולל שיר ותפלה ודרוש ליום הכתר, ובג' בתים הבאים ירמוז המשורר בטבעת לעֻמת שלשת אלה.  ↩

  3. שבעת האבנים האלה נזכרו שם על הכתר.  ↩

  4. אחלמה הוא אמעטהיסט, ושוהם הוא הדיאמאנט, אוה"ש.  ↩

1

לפי מלאת עשר שנים למן יום הִוָסֵד

בית מדרש הרבנים בווילנא יע"א.


שִׂישׂוּ זֶרַע יַעֲקֹב שִׂמְחוּ וָגִילוּ

שִׁירוּ זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל בָּנִים הַשְׂכִּילוּ!

שִׁירוּ בִּרְנָנִים

נִטְעֵי נַעֲמָנִים!

לִמְלֹאת זֶה הַיּוֹם, עֶשֶׂר שָׁנִים

לִיסוּד בֵּית סֵפֶר הָרַבָּנִים!


זַמְּרוּ אֵל עוֹלָם אֶבֶן יִשְׂרָאֵל!

זוֹרֵעַ אוֹר דָּת לָךְ עַל הַר סִינַי

נַשְּׁקוּ אוֹר תּוֹרָה בַּת חָכְמַת הָאֵל

נוֹטַע אוֹרָהּ עַל הַר בֵּית אֲדֹנָי!

אֵל מוֹרֶה מִסִּינַי וִירוּשָׁלַיִם

יוֹרֵנוּ גַם עַתָּה בִּקְצוֹת שָׁמַיִם!


אֵל הוֹפַע אוֹר רָצוֹן בִּלְבַב מַלְכֵּנוּ

גַּם לִבְנֵי יַעֲקֹב לִיסוּד בָּתֵּי סֵפֶר,

הוֹרוֹת בָּם תּוֹרוֹת וּשְׂפַת אֱלֹהֵינוּ

מַדָּעִים וּלְשׁוֹנוֹת גַּם אִמְרֵי שֶׁפֶר

וַיָּאֶר אוֹר סִינַי וִירוּשָׁלַיִם

עַל זַרְעֵנוּ פֹּה בִּקְצוֹת שָׁמַיִם.


מקהלה

שִׂישׂוּ זֶרַע יַעֲקֹב שִׂמְחוּ וָגִילוּ

שִׁירוּ זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל בָּנִים הַשְׂכִּילוּ!


וּבֵית סֵפֶר זֶה הוּקַם עָל בֵּינֵינוּ

הָכֵן בּוֹ מוֹרִים עִם רַבָּנִים סֶלָה,

יֵדְעוּ לָשׁוֹן וָסֵפֶר לִנְבִיאֵינוּ

וּלְחַכְמֵי הַתּוֹרָה בָּאֵי בָבֶלָה –

וּכְקֶדֶם תָּשׁוּב לַתּוֹרָה הַכֶּתֶר

גַּלּוֹת אוֹר לִקְחָהּ מִמַּחֲשַׁכֵּי סֵתֶר!


הוֹדוּ זֶרַע יַעֲקֹב שַׁדַּי וָמֶלֶךְ

ה רִאשׁוֹן – אַלְכְּסַנְדֶּר הַשֵּׁנִי

יִשְׁרֵי לֵב בִּישֻׁרוּן יוֹשֵׁב כָּל פֶּלֶךְ!

הַכִּירָה חֶסֶד זֶה, אֱמוֹר: “הִנֵּנִי!”

הֵא מוֹרֶה בִנְךָ לִהְיוֹת אִישׁ בָּאָרֶץ

הֵא לָךְ רַב מוֹשִׁיעַ עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ!


מִי זֶה מַעְלִים עַיִן גַּם יַסְגִּירֶנָּה

וִיצַעֵק מִבְּלִי דַעַת: “מֵאֵן אָנִי!”

פִּתְחָה עַיִן וָלֵב וּבוֹא נָא הֵנָּה

אָז תֵּרֶא, תָּבִין, תֹּאמַר: “מָה הִתְעָנִי?”

שׁוּר! – מִשָּׁנִים אַך עֶשֶׂר זֶה פִּרְיֵנוּ!

אִם עָשׂוּ כֵן מִלְּפָנִים כַּבִּיר יָמֵינוּ??


הוֹדוּ לֵאלֹהִים לִמְקוֹר זֶה הַחֶסֶד

הוֹדוּ לַמֶּלֶךְ הַמַּשְׁלִים חֶפְצֵהוּ,

לַשָּׂר – עַל פִּיו חָכְמַת רוּסְיָא תִּוָּסֶד

וּלְהַשְׂכִּיל גַּם יַעֲקֹב יָשִׂים עֵינֵהוּ!

הוֹדוּ שַׂר־הַתְּקוּפָה אֵלֵינוּ יַשְׁגִּיחַ

גַּם שָׂר, בֵּית סִפְרֵנוּ עַל יָדוֹ יַצְלִיחַ!


מקהלה

שִׁירוּ בִּרְנָנִים

נִטְעֵי נַעֲמָנִים

לִמְלֹאת זֶה הַיּוֹם, עֶשֶׂר שָׁנִים

לִיסוּד בֵּית סֵפֶר הָרַבָּנִים,

שִׂישׂוּ זֶרַע יַעֲקֹב שִׂמְחוּ וָגִילוּ

שִׁירוּ זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל בָּנִים הַשְׂכִּילוּ!!


י“ד מרחשון לפ”ק (תרי"ח) פה ווילנא.


  1. המגיד שנה ראשונה ע‘ 54, ועיין גם בהמגיד שם ע’ 52־49.  ↩

1

אשר הושיטה עדת ווילנא לכבוד השר הצדיק ר' משה מונטיפיורי הי“ו בבואו הנה בשנת תר”ו.


1

שַׁאֲלִי בַּת־יַעֲקֹב יוֹשֶׁבֶת צָפוֹנָה

לִשְׁלוֹם הַבָּא לִשְׁאוֹל לִשְׁלוֹמֵךְ הֵנָּה

לִשְׁלוֹם מֹשֶׁה וִירוּשָׁלַיִם סֶלָה!

זִכְרִי לִימֵי עוֹלָם מֹשֶׁה! עַמֵּנוּ

וּנְבִיאוֹ הַלֵּוִי – גַּם בָּא אֵלֵינוּ

זִכְרִי! – וִימִין אֵל שֵׁנִית לֹא תֵלַהּ!


2

זִכְרִי! וּמְחִי דִמְעָה מֵעַל פָּנַיִךְ

הַרְפִּי וַחֲדָלִי מִפָּרֵשׂ יָדַיִךְ

זִכְרִי! גַּם דֹּמִּי! כִּי אֶת כֹּל יוֹדֵעַ –;

לִירוּשָׁלַיִם חוֹתָמוֹ נָא שׁוּרִי!

הֲיִשְׁכָּחֶנָּה? גַּם אַתְּ אַל תָּגוּרִי

אִמְרִי: “בַּת עִירֵךְ אָנִי!” הוֹי נוֹסֵעַ!!


3

הַנּוֹסֵעַ! מַה־גָּדְלוּ מַסָּעֶיךָ!

נָסַעְתָּ רֵאשִׁית לִידִידוּת נַפְשֶׁךָ

לִידִידוּת מִשְׁכַּן־יָהּ – לִירוּשָׁלָיִם!

וּמַסַּע דַּמֶּשֶׂק בַּאֲרָם מִרְשַׁעַת

עוֹד לוֹ צוֹלֵלָה כָּל אֹזֶן שׁוֹמַעַת –

וּלְאָן תִּסַּע עַתָּה? – שִׁמְעוּ שָׁמָיִם!!


4

מֹשֶׁה! הֲכִי מַלְאָךְ נִגְלָה אֵלֶיךָ?

אוֹ קוֹל קוֹרֵא בַּסְּנֶה: “לֵךְ אֶל אַחֶיךָ!”

אִם שֻׁלַּחְתָּ אַךְ אֶל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף??

וּלְעֵינֶיךָ פֹּה אַחֶיךָ יִגָּלוּ

בּוֹעֲרִים בָּאֵשׁ וְעוֹד לֹא אֻכְּלוּ

וּלְכַבּוֹת אֵין מַיִם, אַף מִיָּם דֶּלֶף!!


5

וּמִי זֶה מִיָּם? – מָשׁוּי מִן הַמַּיִם

וּכְגוֹאֵל דַּם אֶחָיו אָז בָּא מִצְרַיִם

הֲלֹא אַתָּה מֹשֶׁה בֶּן מוֹנְטִיפְיָארִי!

וּמִי כַנְפֵי נֶשֶׁר עָשָׂה אֵלֶיךָ?

מִי צָרַר רוּחַ הַיּוֹם בִּכְנָפֶיךָ?

הֲלֹא יַד שַׁדַּי בַּכֹּחַ נֶאְדָּרִי!!

(יש"א)


6

בֹּא נָא אִישׁ אֱלֹהִים! שָׁלוֹם בּוֹאֶךָ!

וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ, תָּבוֹא אֶל עַמֶּךָ!

בֹּא נָא וֶאֱמָר לָנוּ “פָּקֹד פָּקַדְתִּי!”

עַם ה' נַחְנוּ – תּוֹרָתוֹ אִתָּנוּ –

בֹּא נָא הֲלוֹם! וּרְאֵה כָּל־קֹדֶשׁ בָּנוּ!

הֲלֹא תַעֲנֶה: “מִיָּם אֵלֶיךָ חָרַדְתִּי!”


7

מֹשֶׁה רוֹעֶה נֶאֱמָן! עוֹד מִזֶּה תֵּלֶךְ

גַּם תָּשׁוּב בַּיִת – וּמֶה עָנָה מֶלֶךְ…

זָכְרָה צֹאן אֹבְדוֹת עַל מִי זֶה נָטַשְׁתָּ?

דֹמִּי בַּת־יַעֲקֹב! אַל נָא עוֹד תִּשְׁאָלִי

אַל נָא בִדְמָעוֹת כּוֹס־שָׁלוֹם תִּמְהָלִי

רַב לָךְ, לִשְׁלוֹם מֹשֶׁה כִּי דָרָשְׁתָּ!!


8

וּשְׁלוֹם הַגְּבִירָה כָּבוֹד תּוֹמֶכֶת

וּבְדַרְכּוֹ בַקֹּדֶשׁ עִמּוֹ הוֹלֶכֶת

וּשְׁלוֹם הַלֵּוִי אִישׁ רַב הַתּוּשִׁיָּה;

כִּי בִשְׁלוֹמְכֶם שָׂרִים! רַבִּים יִשְׁלָיוּ

וּבְצִלְּכֶם צַדִּיקִים! רַבִּים יֶחֱסָיוּ

“בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם!” עִיר וִוילְנָא הוֹמִיָּה!

(יש"א)



  1. האורח צד 41  ↩

1

הנשלח אז להשר הזה.


אֶל הַשַּׂר בִּישֻׁרוּן אֵין יָשָׁר כָּמוֹהוּ

אַנִי תַלְמוּד בַּבְלִי מִנְחַת נִיחוֹחַ,

אִישׁ מַגִּיד צִדְקָתוֹ יִיגַע לַתֹּהוּ

וּלְסַפֵּר עֵט־סוֹפֵר הֲלֹא אֵין כֹּחַ!

לִימִינִי יַעֲמוֹד לִפְנֵי עַם וָמֶלֶךְ

עַל כֵּן לִימִינוֹ אֲנִי עִמּוֹ אֵלֶךְ!!


* * *

זוּ דַרְכּוֹ אַךְ קֹדֶשׁ, לֹא דֶרֶךְ גָּבֶר

לֹא מַהֲלַךְ אִישׁ. כִּי הֲלִיכוֹת אֱלוֹהַּ,

עוֹד לֹא נִשְׁמַע כָּזֹאת פֹּה וּבְכָל־עֵבֶר

כָּל־שׁוֹמֵעַ יִשּׁוֹם גַּם יִתְמַהּ תָּמוֹהַּ –;

עַל כֵּן אֶשְׂמַח אָגִיל עַל נַחֲלַת חַבְלִי

לִהְיוֹת לוֹ מַתָּן אֲנִי תַּלְמוּד בַּבְלִי!

(יש"א)



  1. האורח צד 48.  ↩

אשר שלח המחבר המשורר אל השר לכבודו.


לִכְבוֹד הַשַּׂר הַגָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה

צַדִּיק חַי בֶּאֱמוּנַת הַתּוֹרָה וְהַתְּעוּדָה

אַגִּישׁ מִנְחַת אַזְכָּרָה אֶת הַשִּׁיר הָעֲשִׂירִי –

שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ וְכוֹכָב1 עַל אַבְנֵי פִּנּוֹת יִשְׁרָאֵל

עַל כִּי שֵׁם בֶּן־מְנַחֵם וּבֶן־מַיְמוֹן כְּבֶן־עַמְרָם הַגּוֹאֵל

וּכְשִׁמְךָ אַתָּה הָרְבִיעִי הַשַּׂר מֹשֶׁה מוֹנְטִיפְיוֹרִי!

* * *

וְלִכְבוֹד נְוַת בֵּיתוֹ הַגְּבִירָה הַכְּבוּדָה

אַגִּישׁ שִׁירִי כִּלְבָבָהּ: קוֹל נַאֲקַת בַּת יְהוּדָה,

וּשְׁמָהּ גַּם “יְהוּדִית”2 – כְּשֵׁם הַגּוֹאֶלֶת בַּת־מְרָרִי

בְּכָל־מִפְעַל קֹדֶשׁ וַעֲלִילִיָּה חֲמוּדָה

אַךְ הִיא בִּידֵי מֹשֶׁה תִּתְמוֹךְ בְּיָדָהּ –

וְאֶת יֶתֶר שִׁירוֹתַי אֵלֶּה פֹּה עַל סִפְרִי

אָנִיף לִכְבוֹד הַלֵּוִי לְמִנְחַת תּוֹדָה,

וּבְגִילַת רְעָדָה, אֶת יָדוֹ לָהֶם הָדָה –.



  1. שם השיר העשירי בספר, הוא: “שמש ירח וכוכב” –.  ↩

  2. אפוקריפה, ס, יהודית, סי, ח', צד 177 ליפסיאה 1830  ↩

1

הנשלח אז להגבירה אשת השר הזה.


זֶה רַבּוֹת נִדְפַּסְתִּי, רַבּוֹת נִמְכַּרְתִּי,

וּבַל נִכְבַּדְתִּי עַד הַיּוֹם כִּי בָאתִי,

אֶל יַד זֹאת הַיְקָרָה – וּבָהּ יָקַרְתִּי,

אֶל יַד הַגְּבִירָה בַּנָּשִׁים רַבָּתִי!

עַתָּה זֶה חֶלְקִי, זֶה הוֹדִי וּמְאוֹרִי,

לִהְיוֹת מַתָּן לִיהוּדִית מוֹנְטִיפְיוֹרִי!!



  1. האורח צד 49  ↩

הנשלחים אז לתשורה להד"ר לעווי.


אֶל הֶחָכָם הַלֵּוִי הָרַב אֱלִיעֶזֶר

נָשָׂאנוּ מַשְׂאֵת זֶה מֵאֵת פָּנֵינוּ;

הַחָכְמָה לוֹ כַּלְּבוּשׁ, הַדָּת כַּנֵּזֶר,

וּמְעִילוֹ אֱמוּנָה בְּתוֹרַת עַמֵּנוּ;

וּלְחֶבְרָה יֶאֱרַח עִם הַשַּׂר הַחוֹרִי

הַגְּבִיר הַצַּדִּיק משֶׁה מוֹנְטִיפְיוֹרִי!!

(יש"א)


1

1

קוּמִי שָׂפָה יָפָה הַשָּׁמַיִם!

וּלְשׁוֹן אֵל רִאשׁוֹן! רֹאשֵׁךְ הָרִימִי!

הֵן כָּל סוֹפְרַיִךְ שָׂמוּ לָךְ יָדַיִם

לָשׁוּט עַל אֶרֶץ וַאֲמָרִים תַּנְעִימִי!

עַתָּה לָבוֹא נִקְרֵאת גַּם הַכַּרְמֶלָה

עוּרִי בַת אָבִינוּ אֵל יַעֲקֹב סֶלָה!


2

גִּילִי בַת גִּילֵנוּ! גַּם חֶרְפָּה גֹּלִּי

מֵעַל בַּת עַמֵּךְ – זֶה הַבּוּז הַלַּעַג,

וּבְלַעֲנֵי שָׂפָה הֵן עוֹד בַּל תִּפּוֹלִי

מֵאֵין הָבִין – לֹא עוֹד יַרְבּוּ בָךְ לַהַג!

בָּךְ תֵּקַל לָהֶם גַּם לָשׁוֹן אַחֶרֶת

וִיהִי לָמוֹ בָעַמִּים שֵׁם תִּפְאֶרֶת!!


3

כִּי נִלְעַג לָשׁוֹן יָבִיא בּוּז וָזָעַם

דּוֹבֵר מָשְׁחָת יֶאְשָׁם, פִּיו יַרְשִׁיעֵהוּ –

מַה לֵּב כִּי יִצְדַּק אִם נִיבוֹ סָר טָעַם

זָהָב יוּעַם, בִּכְלִי טִיט אִם נִתְּנֵהוּ!

תּוֹרָה תָּפוּג, אִם בִּלְשׁוֹנָהּ נִסְכַּלְנוּ

וּתְפִלָּה תִּפְלָה, אִם בִּנְאוּם מָעַלְנוּ!


4

וּלְשׁוֹן עֵבֶר אִם עִבְרִי יַעַזְבֶנָּה

עוֹזֵב עַמּוֹ הוּא, גַּם כֹּל בָּהּ דִּבֵּרוּ –

וּמַה דִּבֵּר בָּהּ? – הֲלֹא יֵדָעֶנָּה –

אֱלֹהִים וּקְדוֹשָׁיו אוֹתָהּ פֵּאֵרוּ!!

וּמִי יִבְזֶנָּה לֹא בוֹ יַדְבִּיקֶהָ

לֹא יֶהְגֶּה כָל יָמָיו גַּם בִּדְרָכֶיהָ?!


5

קוּמִי שָׂפָה יָפָה בַּת הַשָּׁמַיִם!

וּלְשׁוֹן אֵל רִאשׁוֹן! רֹאשֵׁךְ הָרִימִי!

הֵן כָּל סוֹפְרַיִךְ שָׂמוּ לָךְ יָדַיִם

לָשׁוּט עַל אֶרֶץ וַאֲמָרִים תַּנְעִימִי!

עַתָּה לָבוֹא נִקְרֵאת גַּם הַכַּרְמֶלָה

עוּרִי בַת אָבִינוּ אֵל יַעֲקֹב סֶלָה!


6

וּתְנִי גַם תּוֹדָה וּשְׁחִי לַאֲדֹנֵינוּ

הַקֵּיסָר הַטּוֹב אַלְכְּסַנְדֶּר הַשֵּׁנִי!

הַמּוֹרִיד טַל אוֹרוֹ גַּם עַל עַמֵּנוּ

גַּם לָךְ גַּלְמוּדָה! הוּא אָמַר: הִנֵּנִי!

וַיִּתֵּן גַּם לָךְ הֲלִיכוֹת עַל אֶרֶץ

כִּי אַךְ רַחֵם וַחֲנִינָה נַפְשׁוֹ תֵרֶץ!


7

עוּרוּ כֵן גַּם אַתֶּם חַכְמֵי אַרְצֵנוּ!

בֹּאוּ עִם בַּת־אֵל וַעֲלוּ הַכַּרְמֶלָה!

וּשְׂאוּ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל קוֹל צוֹפֵינוּ

נוֹשַׁע מִדְבָּרֵךְ בַּת – הִגְּיוֹן סֶלָה!!

גַּם אַתֶּם עַם־אֵל לִישׁוּעָתָה צֵאוּ

וּפְרִי יָדָהּ קַחַת, יֶדְכֶם מַלֵּאוּ!!


8

וּשְׂאִי נִסֵּךְ בַּת־רוֹם לִנְפוּצוֹתַיִךְ

צָפוֹנָה תֵּימָנָה קֵדְמָה וָיָמָּה,

וִיסַפְּרוּ זֶה לָזֶה אִישׁ עַל יָדַיִךְ

קוֹרוֹתָם חָכְמָתָם בִּמְקוֹמָם שָׁמָּה! –

וּבְחֵיקֵךְ אֵם! יִשְׁפּוֹךְ אִישׁ שִׂיחוֹ סֶלָה

וֵאלֹהִים יַט אָזְנוֹ לָךְ הַכַּרְמֶלָה!!

(יש"א)



  1. הכרמל שנה ראשונה נו' 1.  ↩

1


1

תּוֹדָתְךָ תַּתָּה לִּי הֲלֹא תּוֹדֶךָ

מַהֲלָלַי שַׁתָּה בָּהּ, הֵם מַהֲלָלֶיךָ

יוֹדוּ וִיהַלְלוּ גַּם עֲדָתְךָ סֶלָה;

הַתְּשׁוּרָה לִי שַׁרְתֶּם לָכֶם תָּשִׁירָה

תַּגֵּד תּוֹדִיעַ: יֵשׁ עֵדָה הִכִּירָה

לָדַעַת כִּי דַּעַת רַב טוּב עוֹלֵלָה!


2

עַל כֵּן לִבְנֵיכֶם יִסַּדְתֶּם בֵּית־סֵפֶר

לַמְּדָם דַּבֵּר צַחוֹת תֵּת אִמְרֵי־שֶׁפֶר

אַלְּפָם תּוֹרָה וּשְׂפָתָהּ, וּלְשׁוֹן אֶרֶץ –

הוֹדִיעָם מַדָּעִים לָאִישׁ תִּפְאֶרֶת

בַּמְּדִינָה עֶדִי וּצְבִי עֲלֵי קָרֶת

לִהְיוֹתָם אִישִׁים יַעַמְדוּ בַפֶּרֶץ!


3

וּבְיַד מוֹרֶה מִכֶּם כִּי שִׁאַלְתּוּנִי

הוֹרוֹת לָכֶם עוֹד מוֹרֶה שִׁחַרְתּוּנִי

וָאוֹר – וּמָה הַגְּדוֹלוֹת פֹּה עָשִׂיתִי!?

וּזְעֵיר עֵזֶר זֶה גַּם הוֹדוֹת תַּכִּירוּ

עֵדָה תוֹדָה זוֹ: חָכְמָה מַה תּוֹקִירוּ

מַה טּוֹב לָכֶם: מוֹרֶה טוֹב כִּי בָרִיתִי!


4

בֵּית־סֵפֶר כִּי טוֹב אַךְ טוֹב יַכִּירֵהוּ

אִישׁ יוֹדֶה עַל כָּל טוֹב מִי לֹא יוֹדֵהוּ

“תּוֹדָה זוֹ הוֹדַתְכֶם” עַל כֵּן אָמַרְתִּי;

אִם אִישׁ יֵדַע הוֹרוֹת לָכֶם שָׁלַחְתִּי

אִם אִישׁ נֶאֱמַן־לֵב לִמְצוֹא צָלַחְתִּי

אֲנִי יָהּ אוֹדֶה כִּי הֵיטֵב בָּחַרְתִּי!!


5

גַּם אַתָּה כַּהַן! מוֹרֶה הַשָּׁלוּחַ

כַּהֵן בִּלְבַב שָׁלֵם וּבְטֹהַר רוּחַ

וּכְמַעֲשֶׂיךָ – אִתָּנוּ כִּי יָשַׁבְתָּ;

אַף כִּי בָאתָ אֶל עִיר לָחוּשׁ יוֹדַעַת

מַה־טּוֹב אַלֵּף בָּנִים הַשְׂכֵּל וָדַעַת

גַּם אֵמוּן אוֹהֶבֶת כַּאֲשֶׁר אָהַבְתָּ!!

(יש"א)



  1. הכרמל שנה שלישית נו' 38.  ↩

הלא הוא כתוב בראש ס' משלי יהודה.


1

עַל רֹאשׁ סִפְרֶךָ, סוֹפֵר! הֶעֱלִיתַנִי

לֵאמֹר: “בִּכּוּרִים וּבְכוֹר לָךְ הֵבֵאתִי!”

אָדוֹן, מוֹרֶה, וָאָב, שָׁם לָךְ שַׁתַּנִי

תֹּאמַר: "נַעַר אָנִי, דַּבֵּר יָרֵאתִי;

"שָׁם נוֹטְרִים וּמְבַקְּרִים לוֹטְשֵׁי הֶעָיִן

“אָסְפֵנִי נָא אַתָּה – מַכִּיר לִי אָיִן”.


2

לָמָּה תֹאמַר כֵּן, סוֹפֵר בִּשְׂפַת עֵבֶר?!

“בִּכּוּרִים?” וּכְבָר רַבּוֹת לָךְ רָאִיתִי,

אֶת מִיכַל דִּמְעָה כִּי תַעֲבוֹר הָעֵבֶר

תִּמְצָא שָׁם שִׁמְךָ בֵּין שָׁרִים שִׁוִּיתִי;

אַךְ לָעָם – אָמַרְתִּי – עוֹד לֹא נוֹדַעְתָּ

עַל כֵּן אַךְ לָהֶם בִּכּוּרִים הִגַּעְתָּ.


3

“אָדוֹן, מוֹרֶה, וָאָב?” – הֵן תִּהְיֶה אָתָּה!

בִּשְׂפַת בַּת שִׁירְךָ בָּה בָּרוּר מִלֵּלָה,

בִּשְׂפַת קֹדֶשׁ – מֵרֹב גֻּדְלָהּ אֵחַתָּה –

שָׂפָה, רוּחַ מָרוֹם בָּהּ תָּנַח סֶלָה;

שָׂפָה, בָּהּ יָצַר, בָּהּ דִּבֶּר אֱלוֹהַּ

גַּם שִׁירָהּ, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ!


4

“נַעַר אָנִי?” – כֵּן הוּא! אַךְ בִּשְׁנוֹתֶיךָ

אֲבָל זָקַנְתָּ כַּשָּׂפָה בָהּ שַׁרְתָּ

וּלְשׁוֹנְךָ כִּלְשׁוֹן אִישׁ בּוֹ שִׂיחוֹתֶיךָ

עַל כֵּן שָׁוְא יָגֹרְתָּ חִנָּם נִשְׂעַרְתָּ;

זָכְרָה מַאֲמִר “אַל תֹּאמַר נַעַר אָנִי!”

הוֹצֵא עוֹד מַחְבָּרוֹת וּבֵרַכְתָּנִי.


5

“שָׁם נוֹטְרִים וּמְבַקְּרִים?” – הֲרִאשׁוֹן אַתָּה?

וּכְבָר אֵלֶּה נָטְרוּ אֵלֶּה בִּקֵּרוּ,

כִּסְלָה צָרַת חָכְמָה רַבַּת כִּעֲסַתָּה

וַחֲכָמִים לֹא בוֹשׁוּ גַּם לֹא חָפֵרוּ –

סִפְרֵי הַסּוֹפְרִים עוֹד כֻּלָּם הִנָּמוֹ

אַךְ חֶרְפּוֹת הַחוֹרְפִים אֵין זֵכֶר לָמוֹ.


6

“אָסְפֵנִי נָא אַתָּה?” – הַס שָׂב־עֶלֶם!

וּכְבָר זוּ הַשָּׂפָה אוֹתָךְ אָסָפָה,

וּלְגַנָּה בָּאתָ וַתִּרְעֶה כָל תֶּלֶם

פִּרְחֵי זִמְרַת כַּרְמָהּ שָׁם לָךְ קָטָפָה;

וּבְנוֹת שִׁירָה מֵהֶם זֵר לָךְ קָלָעוּ

שָׂמוּ עַל רֹאשָׁךְ שָׁרוּ הִתְרוֹעָעוּ!


7

גַּם כַּרְמָהּ לִשְׁלֹמה שָׁם לָךְ הֶרְאָתָה

וַתַּעַשׂ לָךְ מִשָּׁם עוֹד מִשְׁלֵי צֶדֶק,

יָפְיָם וַהֲדָרָם גַּם עֵינִי רָאָתָה

אַךְ שׁוֹשַׁנִּים הֵם אֵין בָּם כָּל חֵדֶק;

הָבָה מוֹשֵׁל1 גַּם הֵם! מוֹשֵׁל הַר־זָמֶר

בָּאתָ הַכֶּרֶם הָבָה יַיִן חָמֶר!


8

אוּלַי יֵינְךָ זֶה גַּם רִישִׁי יַשֵּׁנִי

לִבְנִי זֶה אָמַרְתָּ “אַךְ בּוֹ חָיִיתִי”

כִּי זֶה מִיכַל דִּמְעָה לֹא יוֹעִילֵנִי

יַם בִּכְיִי עוֹד מָלֵא וּכְלֹא בָכִיתִי –

הָבָה גַם קִינַת “הוֹי אָח” שָׁם נָקַבְתָּ

אוּלַי מֵי יָם וּמִיכַל בָּהּ הֶחֱרַבְתָּ.

המכירך כהן בכורך לפ"ק

(יש"א)



  1. במדבר כ“א כ”ז  ↩

ליום הֻלדת בנו הגביר הנכבד ה' נֹח אריה.

שושן פורים תרכ“ז לפ”ק.


1

יוֹם זֶה לָךְ בַּשָּׁנָה יוֹם הַהוּלֶדֶת

הוֹלֵךְ וָשָׁב זֶה אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע,

הוּא יוֹבִיל לָךְ הַיּוֹם שָׁנָה נִכְבֶּדֶת

יוֹבֶלְךָ הִיא! – בִּכְנָפֶיהָ רָב יֶשַׁע!

מֵעֲמַל הַנְּעוּרִים הִיא תִקְרָא לָךְ חֹפֶשׁ

מַרְגּוֹעַ לַגֵּו וּמְנוּחָה לַנֶּפֶשׁ!!


2

וַאֲנִי אָבִיךָ פֹּה עִמְּךָ עוֹדֶנִּי

וּבְשִׁירִי עוֹד אָחֹג יוֹם זֶה חַגֶּךָ,

לִרְאוֹתְךָ בִּימֵי חַיַּי מִי יִתְּנֵנִי

גַּם יוֹבֵל שֵׁנִי – אַחֲרַי יַשִּׂיגֶךָ –

וּבַיִת נֶאֱמָן יִבְנֶה לָךְ אֱלֹהַּ

מִבֵּיתְךָ בָּנִיתָ יִהְיֶה גָבֹהַּ!!


3

בַּיִת נֶאֱמָן – אֱלֹהִים הוּא בּוֹנֵהוּ

הוּא לָעַד יִכּוֹן וּלְדוֹר דּוֹרִים סֶלָה!

כֵּן נִבָּא נָתָן אֶל־דָּוִד מַלְכֵּהוּ –;

וַאֲנִי לֹא אֶנָּבֵא אַךְ אֶתְפַּלֵּלָה:

"אִם אָז בַּבֹּקֶר לֹא עָמַד זַרְעֶךָ

“עוֹד תִּרְאֶה לָעֶרֶב יוֹצֵא מֵעֶיךָ!”

אָבִיךָ מְבָרְכֶךָ

“בּבִרְכַת אָב” לפ"ק.

(יש"א)


ברכת אב
על חתונת אחד מתלמידי
לשני רבנים יוצאי העשירית בשנת תרי"ד
לתלמיד רבני יוצא התשיעית בשנת תרי"ד
שיר וקול תודה
אשר כתב הרב המשורר על ס' “תעודת ישראל”
אשר כתב על שער ספרו שירי שפת קדש ח“ב לכבוד הרב רמ”ש – על תמונת שד"ל אשר בבית המשורר
מכתב אל חברת מרבי השכלה בישראל
להשר רוטשילד
להאדון משה מונטיפיורי
אבני בכות [הספדים]
מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • ניצה ולדמן
  • מרגלית נדן
  • צחה וקנין-כרמל
  • יזהר מזרחי
  • גלי סנדיק
  • רחל זלוביץ
  • עדנה הדר
  • מירי קרן
  • קרן לביא
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.