כְּרַע, בֶּן אָדָם, אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַדּוֹעֶכֶת

מֵעֵבֶר לְגַלֵּי הַיָּם הַבּוֹעֲרִים,

אֶת קִרְבְּךָ הַמִּצְטַמֵּק נַקֵּר בְּמוֹ יָדֶיךָ,

רַטְּשׁוֹ בְצִפָּרְנַיִם לִבְתָרִים.

וּנְגֹס בְּזוֹלְלוּת כְּעוֹף דּוֹרֵס צוֹרֵחַ

נִתְחֵי אֻמְצָה שׁוֹאֶגֶת בְּאָדְמָהּ,

וְהִסְתַּחְרֵר עַד אֵין אוֹנִים מִיקוֹד הָרֵיחַ

שֶׁל דָּם עַצְמִי קוֹלֵחַ בְּחֵמָה.

וְאַל תִּבְרַח. הֲלוּם שִׁכְרוֹן הַפֶּרֶא,

כּוֹרֵעַ תַּחַת נֵטֶל הַהֱיוֹת,

חֲרֹז אֶת כְּאֵבְךָ הַחַד עַל נְיָר הָעֶרֶב

וּשְׁלַח אוֹתוֹ אֱלֵי אַחִים וַאֲחָיוֹת.

הֲיִקְרְאוּ בְעַיִן אֲדִישָׁה, פּוֹזֶלֶת

אוֹ יִקְלְטוּ בְאֹזֶן נְטוּיָה?

אַתָּה פַּיֵּט, הַתֵּךְ דָּמְךָ בְּדֶלֶף

אֶל תּוֹךְ שִׁירָה צוֹבֶטֶת וּדְווּיָה.

כִּי יִמָּצֵא גוֹאֵל הַדָּם, וּפְדוּת זוֹהֶרֶת

תְּצַף כִּלְכָל סוֹבֵל בְּקֶרֶב הַיָּמִים,

רַטֵּשׁ אֶת קִרְבְּךָ, פַּיְטָן, עִם עֶרֶב,

עַלַּע בְּצִמָּאוֹן אֶת הֶבֶל הַדָּמִים…

יַיִן זָהוּב בַּגָּבִיעַ

קַר וּמַקְצִיף וְלוֹחֵשׁ.

מַה בְּלַחֲשׁוֹ הוּא מַבִּיעַ,

מַה בְּקִצְפּוֹ מְנַחֵשׁ?

שָׂח הוּא עַל אֹשֶׁר כָּסוּחַ,

שָׂח הוּא עַל אֹשֶׁר שִׁלְשׁוֹם;

מַה שֶּׁנִּרְדָּם כְּבָר שָׁכוּחַ

הוּא מְעוֹרֵר כְּמִתְּהוֹם.

שָׂח עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר

דֹּם נוֹצְצָה בֵּין הָרִים,

שָׂח עַל גַּלִּים שֶׁבַּנַּחַל,

שָׂח עַל אַשְׁמֹרֶת הָעֶרֶב

אַט רוֹטְטָה בְּכָנָף,

עַל אַגָּדָה הַשּׁוֹזֶרֶת

כֹּחַל כֵּהֶה בָּאֶשְׁנָב…

שָׂח הוּא עַל עֹמֶק עֵינַיִם

בִּקְטִיפָתָן הַשְּׁחֹרָה,

עַל עֲנָנִים בְּחֵיק לַיִל

שֶׁנִּגְמָעִים לְשָׁכְרָה.

וּמְנַחֵשׁ הַגָּבִיעַ

עֶרֶב אַחֵר כִּי יָבוֹא,

נֵר שַׁעֲוָה אָז יַבְלִיחַ

רֶגַע אַחֲרוֹן טֶרֶם כְּבוֹת.

פֶּרַח צָחוֹר אָז יָגֵעַ

יַטֶּה אֶת רֹאשׁוֹ הַקָּמֵל;

הֶגֶה שֶׁל לַחַן שׁוֹקֵעַ

חֶרֶשׁ בִּתְהוֹם הָאֲפֵל.

צְלִיל מַנְגִּינָה מְנֻתֶּקֶת

יַךְ אֶת גַּלָּיו אֵי-רָחוֹק

עַד כִּי יִגְוָעָה בְשֶׁקֶט

לֵיל הַנְּצָחִים הֶעָמֹק…

רִבּוֹן הַיְצִירָה וְהַפִּיּוּט!

קִרְבִּי גוֹעֶשֶׁת וְגוֹאָה הָגוּת,

חוֹרְגָה לִפְדוּת.

נִלְאוּ קִירוֹת הַלֵּב מֵהֲכִילָהּ,

וְלֹא יוּכַל עָצְרָהּ בְּבֵית כִּלְאָהּ

כְּבַתְּחִלָּה.

פְּתַח לִבִּי בְחַסְדְּךָ כִּי טוֹב –

וְהֶהָגוּת מִתּוֹךְ-תּוֹכוֹ תִזְלֹף

עֲדֵי אֵין סוֹף:

וְתִנָּגֵר בַּחֲרוּזֵי שִׁירָה

דַּקֵּי הַנִּיב, רַכֵּי הַהֲבָרָה

כְּקוֹל זִמְרָה;

וְנָא בִּשְׂפַת שִׁירִי אַל אַעֲלִיג,

מִצֵּרוּפֵי זָרוּת אוֹתִי תַרְחִיק,

מִפְּסוּל וְסִיג:

נְצֹר לְשׁוֹן שִׁירִי מִקֶּצֶף רָם,

מֵרֶגֶשׁ שָׁוְא מַדְלִיחַ בַּעְיָם,

מִצְּלִיל נִפְגָּם!

כִּי אִם נָטֹף יִטֹּף שָׁקוּף וְדַק

כְּעֵין עִנְבָּר הַיַּיִן הַמְזֻקָּק

בְּיוֹם שֶׁל חַג!

וּבָא אֱלֵי אֲפַרְכְּסוֹת שׁוֹמְעַי

כְּרֹן מַעְיָן בְּמִסְתְּרֵי הַגַּי

בְּלֵיל שֶׁל מַי;

נָפֹל יִפֹּל עַל לֵב כְּהֵד מֵרֹם

בִּשְׁעַת מִנְחָה שֶׁל מַעֲרָב אָדֹם

בִּשְׁקֹעַ יוֹם!

וּבָא בְדַם זוּלָת וִירַתְּתוֹ

בְּזֹךְ הָגִיג, בְּעֹצֶם כֵּנוּתוֹ,

בַּאֲמִתּוֹ;

יְהִי מַרְפֵּא לְרוּחַ נִכְסָפָה,

עִדּוּד יְהִי לְנֶפֶשׁ עֲיֵפָה,

לִקְרַאת סוּפָה.

שִׁקּוּי לְכָל כָּלָה בְצִמָּאוֹן,

תַּנְחוּם לַמִּתְפַּתֵּל בְּעֵרָגוֹן, –

יְהִי רָצוֹן!

הִגִּיעָה שִׁמְשִׁי כְבָר לְמַטָּה מֵעֵבֶר לַחֲצִי הָרָקִיעַ

וּזְהַב הַקַּרְנַיִם בְּשֶׁפַע נִתָּךְ אֶל מוֹרְדֵי הַגִּבְעָה.

אֶשְׁקַע בְּתוֹכִי וְאֶשְׁלֶה מִתְּהוֹם הֶעָבָר הַמַּבְלִיחַ

חֶזְיוֹן הַיַּלְדוּת הַמַּרְהִיב בְּהוֹדוֹ פִּי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה.

מַה זַּךְ הָרְאִי עַל פְּנֵי הַתְּהוֹם הַמָּתוּחַ רוֹגֵעַ,

קַוֵּי זִכָּרוֹן דַּקִּיקִים יִשְׁתַּבְּרוּ בַּחֲלִיפַת הַגְּוָנִים,

אַטְבִּיעַ רֹאשִׁי הַלֵּאֶה בְּמִשְׂחַק הָרְסִיסִים הַזּוֹרֵחַ,

אַשְׁכִּיר אֶת עֵינַי הַקְּמוּטוֹת, שֶׁעָיְפוּ מֵאוֹתוֹת הַשָּׁנִים.

דְּמֻיּוֹת שֶׁתָּעוּ כִּצְלָלִים בְּמֶרְחַק הַתְּלָאוֹת וְנֶעְלָמוּ,

נוֹפִים תַּחַת שְׁמֵי מַעֲרָב וְאָפְקֵי הַצָּפוֹן הָרָחוֹק,

עֵינוֹת עֲרָבָה שֶׁפִּכּוּ בִּצְלִילָם וּבַחֹשֶׁךְ נָדַמּוּ,

מַסָּע אֶל מֵעֵבֶר הָרִים עִם שַׁלְגָּם הַנִּצְחִי הַתָּכֹל.

אַךְ יֵשׁ כִּי תָבוֹא עֲנָנָה… כֻּסָּה אֲזַי זֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ,

וְתִּכְבְּ הָאוֹרָה בְקִרְבִּי, וְהוּעַם הָרְאִי הַתָּמִים;

נִמְחוּ נִצְנוּצֵי הַדְּמֻיּוֹת וְקִסְמֵי הַנּוֹפִים שֶׁל הָאֶמֶשׁ,

עַל פְּנֵי הַתְּהוֹם הָרוֹגַעַת יָצוּפוּ כִּתְמֵי הַדָּמִים…

1. הֲצָצָה אֶל מֵעֵבֶר

אַלְלַי!…

כְּעִוֵּר שְׁתוּם עֵינַיִם צוֹפֶה אֶל מֵעֵבֶר אֲפֵל

וְרוֹאֶה עוֹלָמוֹת נִסְתָּרִים מֵעֵינֵי הַפִּקֵּחַ,

וּמְגַלֶּה הַצּוּרוֹת, לֹא הֻבְּעוּ בְאוֹרוֹת וּבְצֵל,

וְחוֹשֵׂף הַגְּוָנִים, לֹא כֻנּוּ מֵאָמָּן וְצוֹבֵעַ,

וּמְנַחֵשׁ מַעֲשִׂים עַל סִפֵּי הַחֲלוֹף הָאָטוּם

וּבוֹנֶה וְסוֹתֵר מִגְדָּלִים, שֶׁתְּלוּיִים הֵם בָּרוּחַ,

וּמְחַשֵּׁל עוֹלָמוֹ הַמְיֻחָד, לֹא שְׁזָפָהוּ הַיְקוּם,

וּמְשַׁעְבֵּד מְמַדֵּי הַבְּרִיאָה לֶחָזוֹן הַפָּרוּעַ, –

כֵּן עַל חֹד הַלֵּילוֹת אֶתְהַלֵּךְ וּלְאוֹר כּוֹכָבִים

אֶסְתַּכֵּל אֶל מֵעֵבֶר לַזְּמַן, הָרוֹחֵשׁ שָׁם בָּרֹחַק,

וְאֶצְפֶּה עֲרָפֶל הַמָּהוּל עִם אִבְחַת לְהָבִים

עַל כַּנְפֵי בֹקֶר בָּא מִתְאַבֵּק וְטוֹבֵעַ בַּכֹּחַל.

אַלְלַי, כִּי אֶרְאֶה רַק עָשָׁן מִתְאַבֵּךְ בְּתִמָרוֹת

וְזִנּוּק לְשׁוֹנוֹת מֻקְיוֹנִי שֶׁל דּוּמָה מִתְלַקַּחַת,

בְּקִיעֵי מְעַרְבֹּלֶת טָסִים עַל גַּפֵּי סְעָרוֹת

וַחֲרוֹן הַתָּפְתֶּה הַמַּכְהֶה אֶת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר.

אַלְלַי, כִּי אֶצְפֶּה אֶל מֵעֵבֶר לְקִיר הַדְּמָמָה

וְאֶחֱזֶה בְּאֵימָה רַק פֻּלְחַן הָאָדָם הָרוֹצֵחַ,

וְעַל זֶפֶת קַרְקַע הָרוֹתְחָה עִם תַּלְמֵי הַשְּׁמָמָה

יִזְדַּקְרוּ לְעֵינַי סִיּוּטֵי שֹׁד, גַּרְדֹּם וּמַטְבֵּחַ!

אַלְלַי כִּי רַק אֵשׁ גּוֹעֲשָׁה עַל שְׁחֹר הַמַּרְאוֹת

תְּסַנְוֵר אֶת עֵינַי הַצְּרוּבוֹת, שֶׁחָלוּ מִפָּקֹחַ;

אַלְלַי, כִּי רַק דָּם הַקּוֹלֵחַ בְּזַעַף אַחֲרוֹן

אֶחֱזֶה מִתֵּבֵל מְפַרְפֶּרֶת בְּטֶרֶם שָׁקֹעַ!

2. שְׁנֵי צוּקִים

שְׁנֵי צוּקִים אֵיתָנִים שִׁרְבְּבוּ דַּבָּשׁוֹת,

שֶׁסָּמְרוּ בְּדַרְדַּר וּבְתַיִל;

שְׁתֵּי רָמוֹת בְּזַעְפָּן הַקּוֹדֵר רוֹחֲשׁוֹת –

תּוֹסְסִים עוֹלְמוֹתַיִם.

בֵּינוֹתָם הַתְּהוֹם עִם אָפְלָהּ הַנִּצְחִי,

הַתְּהוֹם הַצָּרָה מִתְעַמֶּקֶת.

מִתּוֹכָהּ יִשְׁאֲגוּ הַמָּאוֹס וְהַסְּחִי,

אֲבַדּוֹן עַד אֵין חֵקֶר.

צוּק מוּל צוּק הִזְדַּקֵּר בְּמִדְרַךְ הַשְּׁרִירִים

בְּקַרְנֵי רְאֵמָיו לְנַגֵּחַ,

קְרָב אַחֲרוֹן וְרִגְעִי בֵּין כֹּחוֹת אַדִּירִים

עוֹד מְעַט יִתְלַקֵּחַ.

וְעוֹמֵד הַשָּׂטָן שָׁם מֵעַל לְרֹאשָׁם

וּבְכָל צוּק הוּא תוֹקֵעַ הַטֶּלֶף;

מִנְּחִירָיו יִפְרְצוּ עֲגִילֵי הֶעָשָׁן

עִם צְחוֹקוֹ אֶל הָעֶלֶט:

״הִתְנַגְּשׁוּ, הַצּוּקִים, מַהֲרוּ לְגַשֵּׁם

חֲמַתְכֶם הָרוֹגְשָׁה וְיוֹקֶדֶת,

עַרְעֲרוּ בְּמִצְוַת הַ׳לְּמַעַן׳ וּ׳בְשֵׁם׳

הַמַּעֲרָב וְהַקֶּדֶם!״

כֹּה פִּשֵּׂק אֶת טְלָפָיו עַל עֶבְרֵי הַתְּהוֹם

הַשָּׂטָן הַשָּׁחֹר הַגִּבֵּחַ –

וּבְאָזְנֵי עוֹלְמוֹתַיִם צְחוֹקוֹ הָאָדֹם

כְּלַהֶבֶת פִּעְפֵּעַ.

3. אַחֲרֵי…

יוֹם יָבוֹא וְתֵבֵל תִּתְנַעֵר מִלֵּילָהּ

אַחֲרֵי כִי חָלְפוּ זִלְעָפוֹת עַל הַיְקוּם,

שֶׁבְּרִבּוֹא לְשׁוֹנוֹת רוֹצְצוּ וּבִתְּקוּ

אֶת עֲנָקֵי הַכְּרַכִּים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם.

נִכְמְשׁוּ אִילָנוֹת מִשָּׁרְשָׁם עֲקוּרִים

עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָב הַשּׁוֹמֵם הֶחָרוּךְ

וְקַרְקַע תְּחַשֵּׂף אֶת קִרְבָּהּ הֶהָפוּךְ

עִם פִּרְשָׁהּ אֶל בִּקְעוֹת אֲגַמִּים עֲכוּרִים.

עַל גַּבֵּי נְהָרוֹת, שֶׁסִּלְּפוּ אֶת דַּרְכָּם,

שְׁיָרֵי הַגְּשָׁרִים אֲחוּזֵי חַלְחָלָה

יִתְעַקְּמוּ כְשִׁבְרֵי סִימָנֵי-שְׁאֵלָה

וּפִלְדַת פִּרְקֵיהֶם הֶעֶלְתָה יְרוֹקָה.

אוֹ אָז וְתֵבֵל תִּתְנַעֵר מִלֵּילָהּ,

תְּפַלְבֵּל בְּרִיסֵי הָעָגְמָה הַדְּבוּקִים

לְמַרְאֵה הַשְּׁמָמָה עַד קַצְוֵי אֳפָקִים

וְכִלְיוֹן הַבְּרִיאָה בִדְמָמָה אֲבֵלָה.

כִּי נִכְרַת כָּל צוֹמֵחַ, כָּל חַי נִכְחַד,

לֹא נוֹתַר כָּל יִשּׁוּב עַל פְּנֵי אֲדָמָה,

רַק שָׁמַיִם מֵעָל בִּתְכֶלְתָּם וְחַמָּה

כְּאֶתְמוֹל מִסְתַּכֶּלֶת בַּזֹּהַר הַחַד.

אוֹ אָז מִבֵּין סֶלַע יָגִיחַ אָדָם,

פְּלִיט הַלֵּיל שֶׁשָּׂרַד כְּלַתְּמוֹל זִכָּרוֹן,

וְעָרֹם יִתְהַלֵּךְ כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן

לְגַלּוֹת מֵחָדָשׁ מִסְתּוֹרֵי הָעוֹלָם.

וְהֲלוּם שִׁכְחָה וּשְׁכוּר אַוָּתוֹ

יִתְרוֹצֵץ לְחַפֵּשׂ עַל גְּדוֹת עֲרוּצִים

גַּן עֶדְנוֹ כְּמֵאָז עִם שְׁנֵי הָעֵצִים,

בֵּינוֹתָם יְשַׁעֲשֵׁעַ הַנָּחָשׁ חַוָּתוֹ.