

פִּתְאֹם נוֹפֵל לְךָ בִּפְנִים. זוֹ עֲיֵפוּת
הַחֹמֶר, אֲדונִי, אַתָּה
אוֹמֵר לְעַצְמְךָ, זוֹ עֲיֵפוּת
הַחֹמֶר הֶחָשׂוּף: מַרְאוֹת
אֲשֶׁר הָיוּ כְּלוּלִים בּוֹ מִשֶּׁכְּבָר
כָּבְדוּ וְנִקְשְׁחוּ מִמֶּנּוּ, לְמָשָׁל:
מִגְדַּל הַמַּיִם בַּשָּׁרוֹן, הָיִיתָ
מְטַפֵּס עָלָיו, בְּיַלְדוּתְךָ,
רוֹאֶה שָׂדוֹת פְּתוּחִים לְךָ עַד מַרְגְּלוֹת הָהָר, רוֹאֶה חוֹלוֹת
מִתְגַּלְגְּלִים אֶל חוֹף הַיָּם, כְּמוֹ יְלָדִים.
מִגְדַּל הַמַּיִם רֵיק עַכְשָׁו, וְטַעַם חֲלֻדָּה
לַמַּיִם שֶׁנּוֹתְרוּ בּוֹ, טַעַם חֲלֻדָּה
שֶׁהוּא כְּטַעַם דָּם
בַּמַּיִם הָאַחֲרוֹנִים.
אָב שֶׁל טַיָּס שֶׁנֶּעְדַּר
מִקְּרַב־אֲוִיר עַל הַמִּדְבָּר
וְלֹא נוֹדַע מֵהֵעָלְמוֹ
סָח לִי פַּעַם לְתֻמּוֹ,
בְּעֶרֶב יוֹם־הַזִּכָּרוֹן,
עַל אִיְקָרוֹס רְווּי־הָאוֹר
אֲשֶׁר הִמְרִיא לִקְרַאת הַשֶּׁמֶשׁ בְּחֶבְרַת אָבִיו
בַּכְּנָפַיִם שֶׁהָאָב
הִתְקִין לָהֶם בְּמוֹ־יָדָיו,
כָּנָף נוֹשֶׁקֶת לְכָנָף, עַד שֶׁהָאָב
רָאָה אֶת בְּנוֹ נוֹפֵל לַיָּם.
יָרַד, מָשָׁה אֶת גּוּפָתוֹ,
קָבַר אוֹתָהּ בְּאִי אֶחָד
וְשָׁם יָשַׁב יָמִים רַבִּים
לְהַתְקִין לוֹ מַצֵּבָה.
אֲנָשִׁים עָלוּ עַל הַחוֹלוֹת הָאֵלֶּה שֶׁלְּחוֹף הַיָּם,
בָּנוּ בָּתִּים, וּבַבָּתִּים
הוֹלִידוּ יְלָדִים. קָרְאוּ לָזֶה לָבוֹא
אֶל הַמְּנוּחָה:
הַיְלָדִים הַיְחֵפִים בַּחֹול הָרַךְ,
הַיָּם עוֹבֵר בָּהֶם כְּמוֹ חוּט שָׁנִי כָּחֹל
וְהָרוּחוֹת אוֹרְגוֹת מַסֶּכֶת קַיִץ בִּשְׂעָרָם.
גָּדְלוּ הַיְּלָדִים, הָלְכוּ לַמִּלְחָמוֹת,
חָזְרוּ אֶל הַבָּתִּים שֶׁעַל הַחוֹל קְטַנִּים מְאֹד:
שֵׁשׁ־עַל־תֵּשַׁע, עֶשֶׂר־
עַל־עֶשְׂרִים. עַכְשָׁו
כֻּלָּם נָחִים. בַּאֲשֶׁר הֵם מֻנָּחִים,
נָחִים. רַק הַבָּתִּים
אֵינָם נָחִים. הֵם מִתְפַּתְּחִים
יָפֶה מְאֹד. מֵהֶם
רַבֵּי־קוֹמוֹת: חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה וְגַם עֶשְׂרִים
דַּקֵּי־גִזְרָה הֵם וּתְמִירִים
וְהַזְּגוּגִיּוֹת שׁוֹבְרוֹת
אֶת פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לִגְזָרִים.
בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ נָשִׂים אֲשֶׁר הָיוּ לִי, וִיּלָדִים
שֶׁלֹּא הָיוּ, בָּנִים
כִּנְפָלִים טְמוּנִים. בַּקַּיִץ,
חֹם נֶחְרָץ עוֹלֶה מֵעֵמֶק־רְפָאִים, עֲצֵי הָאֹרֶן,
כִּכְלָבִים, בּוֹקְעִים אֶל תּוֹךְ בֵּיתִי
לִמְצֹא בּוֹ צֵל־קוֹרָה. נָשַׁי
נוֹשְׁרוֹת מֵעֲלֵיהֶם, כְּבַחֲלוֹם,
וְהַיְלָדִים שֶׁלִּי אִתָּן, שְׁקוּפִים
כְּמַּיִם בַּבּוֹרוֹת, לְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת
כַּמָּה אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת כָּכָה, בִּשְׁתִיקָה
שֶׁהִיא כְּהוֹדָיָה? יֵלְכוּ
אֶל הַר הַמּוֹרִיָּה, יִרְאוּ שָׁם אָב
מֵנִיף אֶת סַכִּינוֹ עַל בְּנוֹ אֲשֶׁר אָהַב.
אֲבָל אוּלַי הֵם בָּאוּ לְהוֹדוֹת לִי, הַיְלָדִים שֶׁלִּי:
'שֶׁעָשַׂנִי יֶלֶד מַיִם
וְלֹא עָשַׂנִי אִישׁ שֶׁל אֵשׁ'
וְהַנָּשִׁים מְמַלְמְלוֹת
‘שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ שַׁכּוּלוֹת’.
אֵין, אֵין, אֵין לִתְפֹּס עַל מִלּוֹתָיו
אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ מֵתָיו
כָּמוֹנִי, כָּאן, עַכְשָׁו.
נכתב לאחר ביקור בתערוכת־ציוריו של עמנואל רונקין, צייר צעיר שנפל במלחמת ששת הימים
אֶרֶץ שֶׁנּוֹלַד מִמֶּנָּה
בָּאָה בּוֹ לְאַט־לְאַט,
צוֹבַעַת אֶת דַּרְכֵי־דָמוֹ
בְּחוּם עַתִּיק וּמְאֻבָּק
כַּחֲרָסֶיהָ הַשְּׁבוּרִים.
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ הוֹלֵךְ
כְּמוֹ סַהֲרוּרִי
עַל קְרוּם דַּקִּיק מְאֹד שֶׁל יֶרֶק מְטֹרָף,
פְּרָחִים עֲנָקִיִּים זוֹרְחִים מֵעֲבָרָיו –
כּוֹפִים אוֹתוֹ לִקְבֹּעַ בְּנִקְבוֹת־עֵינָיו
צֵל־בְּאֵרוֹת עָמֹק.
סַיָּר עַקְשָׁן וְאַחְרָאִי, דָּבֵק אֶל יַעֲדוֹ,
בַּדֶּרֶךְ אֶל גּוֹנֵי־הַיְסוֹד־שֶׁלֶּעָפָר.
הַנְּעָרוֹת שֶׁבְּשׁוּלֵי־הַדֶּרֶךְ מְנִיפוֹת אֶת
שְׂעָרָן אֶת יַרְכֵיהֶן –
כְּרָזוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת בָּרוּחַ הַחַמָּה –
וְהוּא רוֹאֶה אֶת הַחַוּוֹת מְעֻצְּבוֹת־הָאֲדָמָה
שֶׁהֶעֶלְתָה קְוֻצּוֹת־בַּזֶּלֶת בְּחַגְוֵיהֶן.
פִּתְאֹם אֲנִי תּוֹפֵס עַצְמִי בַּמַּחְשָׁבָה
שֶׁאֵין פֶּחָם שָׁחֹר בָּאֲדָמָה הַזֹּאת
וְעַל אֶפְשָׁרֻיּוֹת הַסִּיד. אֲנִי מַרְגִּישׁ
כְּמוֹ גֶּבֶר, שֶׁמַּרְאֶיהָ
הַטּוֹבִים שֶׁל אַלְמָנָה בְּהִתְרַפְּקָהּ
עַל גַּל־הַקֶּבֶר מְכַיְּרִים בּוֹ
תַּבְלִיטֵי־חֶמְדָּה קָשִׁים, וְהוּא נֶחְפָּז, בִּכְלִמָּתוֹ,
לִמְלֹל לָהּ נִחוּמִים. אֲנִי נִכְלָם
גַּם מִן הַצֹּרֶךְ הַזֶּה, לִמְצֹא לְעַצְמִי תַנְחוּמִים.
מִי שֶׁהוֹלֵךְ, הַיּוֹם, לִקְסַנָּדוּ, הִיא בֵּית־שָׁאוּל, מַגִּיעַ אֶל הַנְּשָׁרִים:
שְׁחֹרִים, בְּרֹאשׁ צוּרִים, חָגִים בְּעִגּוּלִים סְתוּמִים
כְּמוֹ אַלְמָנוֹת סָבִיב סָבִיב מוֹת אִישֵׁיהֶן.
יָמִים שְׁלֵמִים אַתָּה יָכֹול לָלֶכֶת שָׁם בְּתוֹךְ שְׁתִיקָה
הוֹגֶה בַּיֶּלֶד שֶׁלֻּקַּח, וּבְאִמּוֹ
שֶׁרָצָה אַחֲרָיו בָּהָר וְצָעֲקָה בְּקוֹל נוֹרָא.
- תאיר אלוף ז"ל
- יהודית להב
- צחה וקנין-כרמל
- שלי אוקמן
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.