להורי
אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁל שֶׁקֶט. אַרְבָּעִים שָׁנָה.
בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה הַתְּאֵנִים
פָּרוֹת וּמְמַלְּאוֹת הָאָרֶץ, כְּמוֹ
נָשִׁים אֲשֶׁר שְׁדֵיהֶן נוֹגְעִים וְנִתְפָּסִים בַּכֹּל
וְלֹא אִכְפַּת לָהֶן.
בְּמֶשֶׁךְ אַּרְבָּעִים שָׁנָה גְּבָרִים שׁוֹכְבִים עִם נְשֵׁיהֶם
בִּנְשִׁימָה שְׁקֵטָה וַאֲרֻכָּה
כְּמוֹ נְשִׁימַת הַחֲלִילִים בִּקְנֵי־הַסּוּף
שֶׁעַל שִׂפְתֵי הַנְּחָלִים.
הֵם מַנִּיחִים לְאוֹר הַסַּהַר לַעֲטֹף אוֹתָם כָּלִיל:
גְּבָרִים־כְּמוֹ־סַהֲרוּרִים הוֹלְכִים לָבֶטַח, כִּישֵׁנִים,
בִּשְּׂדוֹת גְּפָנִים וָאֳרָנִים.
נוֹאֶשֶׁת מַיִם
מאתאריה סיון
נואשת מים
מאתאריה סיון
יוֹנֵי הַשַּׁחַר נֶעֶלְמוּ בִּפְרֹץ הָאֵשׁ מִן הַמִּזְרָח.
אֶרֶץ־אֲבוֹתַי נוֹאֶשֶׁת־מַיִם
תִּתְפַּשֵּׁט אֶת בֶּגֶד טַלְלֵי־הַלַּיְלָה
וְתַעֲטֶה אַדֶּרֶת אַרְגָּמָן נָגוּב.
בְּמִשְׁטְחֵי־הַמִּישׁוֹרִים
בּוֹקַעַת מְהִירוּת דַּקָּה וּנְבוּקָה
בִּמְחוֹגֵי הָעַלְעוֹלִים.
אֲנַחְנוּ כִּכְלָבִים מְשֻלְּחֵי־לָשׁוֹן
נַלְחִית אֵלֶיהָ בִּרְעָדָה
בַּאֲגָלִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל לַחוּתֵנוּ:
טִפּוֹת מֵבֻיָּשׁוֹת שֶׁל אַהֲבַת־סְתָרִים
בַּגַּיְא וּבְחַגְוֵי־הַסֶּלַע
כָּל הַמַּיִם שֶׁבָּקְעוּ אֵלֵינוּ מִן הַסֶּלַע.
בוקר ברחוב צדדי
מאתאריה סיון
לִפְנֵי עֵינַי מִתְנוֹעֲעִים
קַבְּלָן שָׁמֵן בּוֹטֵשׁ בַּטִּיט
אַלְטֶע־זַאכְן מְזַמֵּר בַּבֹּקֶר הַשָּׁלֵו
וּזְקֵנָה בַּאֲנִיצֶיהָ, בֵּין כְּסָתוֹת.
אִבַּדְתִּי, כְּפִי הַנִּרְאֶה, אֶת הַסִּפּוּר הַמְּדַבֵּק
אֶת הַזְּקֵנָה וְהַקַּבְּלָן וְאֶת הַסְּמַרְטוּטָר
אֶת הָרְחוֹבוֹת וְהָעֵצִים וְאֶת
הַשָּׁמַיִם וְהַיָּם.
הַסְּמַרְטוּטָר?
יוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנָה אֶל אוֹר הַבֹּקֶר הַשָּׁלֵו
וִיגַלֶּה בֵּין קִפּוּלֶיהָ אֶת חֻלְצַת־בַּחֲרוּתוֹ
וְהַקַּבְּלָן יָטוּחַ אֶת שְׁנֵיהֶם, עָמֹק בַּקִּיר:
זְקֵנָה נִפְתַּחַת אַל יָמֶיהָ,
אַלְטֶע־זַאכְן שֶׁחִטֵּט בַּכֶּסֶת הַגְּדוֹלָה
וְגִלָּה מָה שֶׁגִּלָה.
סינדרלה מרחוב הקישון
מאתאריה סיון
בְּשָׂרֶיהָ כְּדָגִים. בְּשָׂרֶיהָ כְּדָגִים.
בִּרְחוֹב נַחֲלַת־בִּנְיָמִין מִתְרַכֶּכֶת הַזֶּפֶת מְאֹד
בֵּין אַחַת לְשָׁלֹשׁ־וּשְׁלֹשִׁים.
סִינְדְרֶלָה מֵרְחוֹב הַקִּישׁוֹן מְאַבֶּדֶת עֲקֵב־נַעֲלָהּ,
פּוֹנָה מַעֲרָבָה, אֶל צַד מַעֲרָב.
סִינְדְרֶלָה מֵרְחוֹב הַקִּישׁוֹן לֹא נוֹלְדָה מִן הַכְּרוּב
כִּי אִם מֵעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל פֶּרֶג שֶׁצָּץ
בֵּין שִׂיחֵי לַעֲנַת־הַמַּרְוָה.
אִמָּהּ הַחוֹרֶקֶת הָיְתָה מְכַרְסֶמֶת קְרָבֶיהָ בִּצְלִיל
מַשּׂוֹרִים מֵרְחוֹב פְלוֹרֶנְטִין
וְאָבִיהָ הָיָה מְנַשֵּׁם אֶל קִרְבּוֹ אֶת חֻמָּהּ כַּחֲשִׁישׁ.
בְּשָׂרֶיהָ כְּדָגִים. בְּשָׂרֶיהָ כְּדָגִים.
בִּרְחוֹב הַכַּרְמֶל נְסִיכֵי־הַמִּזְרָח
מוֹשְׁלִים בְּעֵדָה שֶׁל קוֹנִים,
קוֹנִים־מֻקְיוֹנִים בַּעֲבוּר תַּחְתּוֹנִים;
נְסִיכִים מְשִׂימִים אֶת עַצְמָם אֶבְיוֹנִים,
לִבְחֹן אִם לִבָּהּ מְפַרְפֵּר בְּתָמִים
כְּמוֹ דָּג בְּכַפוֹ שֶׁל דַּיָּג, אוֹחֲזִים
עֲקֵבָהּ בְּיָדָם וְהוֹזִים
בְּחַלּוֹן רַאֲוָה אִיוָנִירִי בָּהִיר,
בַּבֻּבָּה שֶׁנִתָּן לְפָרְקָהּ לִנְתָחִים ־
נְתָחִים, כְּמוֹ בְּבֵית־הַשְּׁחִיטָה שֶׁבְּאַבּוּ־כַּבִּיר.
מִנַּחֲלַת־בִּנְיָמִין סִינְדְרֶלָה עוֹלָה,
מִנַּחֲלַת־בִּנְיָמִין אֶל זְרוֹעוֹת מַצִּילָהּ
מֶלֶךְ הַחוֹף הַלָּבָן. שָׁם, בִּפְאַת־מַעֲרָב,
פֶּרָח כָּחֹל יִפָּתַח בְּעוֹרָהּ, פֶּרַח כָּחֹל
מִשַּׁרְבִיט כֹּל יָכוֹל: רֹאשָׁהּ בְּמָחוֹל,
בְּשָׂרֶיהָ דָּגִים מֻפְלָאִים.
פַ'יירוז
מאתאריה סיון
עַל אַרְגְּמָן חוֹפֵי צִידוֹן
דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת נוֹשְׁרוֹת
אֶל לֵב צִדְפֵי־הַחוֹל. בְּעַכּוֹ
בֵּין דְּקָלִים וּבֵין סִירוֹת הַדַּיָּגִים
כִּבְשָׁן לְהַתָּכַת פְּלָדָה:
טִפּוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן הוֹפְכוֹת
גְּבִישֵׁי פְּלָדָה כְּחֻלִּים.
*
-
זמרת לבנונית, ידועה בשירי–הקינה שלה על הפליטים. ↩
משטחים אינסופיים של קיץ לא־נגמר
מאתאריה סיון
שָׂדוֹת צָחִים בְּאֵיזוֹ שֶׁמֶשׁ רְחוֹקָה. הָאָרֶץ
מַכְחִילָה. הוֹלֶכֶת וּכְחֻלָּה
מִיּוֹם לְיוֹם יֵשׁ לְהַלֵּךְ עָלֶיהָ
בִּזְהִירוּת רַבָּה יוֹתֵר, כְּמוֹ עַל זְכוּכִית־
צִידוֹן שְׁבִירָה וִיקָרָה. רַק
מְהַלְּכֵי־עַל־מַיִם, הֵם בִּלְבַד
עוֹד יְהַלְּכוּ עָלֶיהָ בְּסוֹפוֹ
שֶׁל קַיִץ לֹא־נִגְמָר.
ברחוב טרומפלדור
מאתאריה סיון
בִּרְחוֹב טְרוּמְפֶּלְדּוֹר עַל יַד בֵּית־הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן
גְּבָרִים עַם נְעָרוֹת שֶׁשְּׂעָרָן אָרֹךְ.
יְלָדִים מְלֻבָּנִים יֵצְאוּ מֵהֶם, לְלֹא סָפֵק:
כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁמֶשׁ בַּחֲלָצֵיהֶם.
דּוֹר שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי בַּשֶּׁמֶשׁ הַקָּשָׁה
עַל כִּידוֹנֵי הָאֲדָמָה וְעַל שִׁנֶּיהָ הַחַדּוֹת.
אֲבָל מִי יוֹרֶה לָהֶם לָלֶכֶת, לַעֲמֹד
וְהַגְּבָרִים יֵלְכוּ אֶל הַשִּׁרְיוֹן;
הַנְּעָרוֹת בַּמִּסְפָּרוֹת, סְגוּרוֹת, מְהַרְהֲרוֹת,
אִם לְאֱסֹף שֵׂעָר אָרֹךְ
אוֹ לְהַתִּיר בִּמְשִׁיכָה
עַזָּה, חַדְפַּעֲמִית אֶת
כָּל הַשְּׂעָרוֹת.
פרסה לידידי
מאתאריה סיון
יָדִיד שֶׁלִּי בָּנָה לוֹ חֲוִילָה עַל עֵמֶק רְפָאִים,
בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, מַמָּשׁ עַל סַף הַתְּהוֹם. מַה
מְּבִיאִים לַחֲנֻכַּת בֵּיתוֹ שֶׁל יְדִידִי
אֲשֶׁר בָּנָה לוֹ חֲוִילָה עַל עֵמֶק רְפָאִים?
קָמֵעַ כָּלְשֶׁהוּ יֵשׁ לְהָבִיא לִידִידִי
קָמֵעַ לִתְלוֹתוֹ לְנֹכַח עֵמֶק רְפָאִים:
יֵשׁ ‘חֲמִישִׁיוֹת’ כְּנֶגֶד עֵין הָרַע,
וְיֵשׁ גְּוִילִים שֶׁל קְלָף, לִשְׁמֹר
אֶת הַמֵּתִים בָּאֲבָנִים.
הֵבֵאתִי לִידִידִי פַּרְסָה שֶׁל סוּס הֵבֵאתִי לוֹ,
צֵרַפְתִּי לָהּ דָּבָר שֶׁסַּח לִי, כִּבְיָכוֹל,
עַרְבִי זָקֵן מִסִּילוּאַן, עַל סוּס שֶׁנֶּהֱרָג
בְּעֵמֶק רְפָאִים, בְּיוֹם שֶׁל הֶרֶג רַב.
פַּרְסָה כָּזוֹ הִיא בְּלִי סָפֵק סְגֻלָּה
זוֹלָה.
נס ביריד המזרח
מאתאריה סיון
הִתְעַנְיַנְתִּי מֶה עָלָה לוֹ לַחַלְבָּן שֶׁלָּנוּ, רוֹזֶנְבֶּרְג
הַגִּ’ינְגִ’י שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב
בַּתְּנוּבָה שֶׁבְּקֶרֶן פְרִישְׁמַן־הַיַּרְקוֹן:
קָפֶה שֶׁל שַׁחֲרִית עַם תֹּם סִבּוּב חָלָב
בְּנֵצַח יִשְׂרָאֵל, שְׂדֵרוֹת הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת, פֶרְדִּינַאנְד לַסַּאל.
הַתְּנוּבָה כְּבָר אֵינֶנָּהּ, וְהַגִּ’ינְגִ’י, נֵס
אֵרַע לָרוֹזֶנְבֶּרְג שֶׁלָּנוּ, נֵס שֶׁלֹּא מִן הָעוֹלָם:
שְׁגַר אוֹפַנּוֹעִים דָּלַק אוֹתוֹ, אֶת רוֹזֶנְבֶּרְג
שְׁגַר אוֹפַנּוֹעִים בְּמַפְלְטִים קְרוּעִים, בֵּין
שְׁעַת הַכֶּלֶב לַזְּאֵב, בְּבֶן יְהוּדָה, דּיזֶנְגוֹף
עַד לַיַּרְקוֹן, שָׁם
רֵיחַ אֲשָׁלֵי־הַמַּיִם תַּחַת מְנִיפַת־הַטַּל.
וְרוֹזֶנְבֶּרְג עַל אוֹפַנָּיו, בְּחִינַת חָתוּל מְרֻדָּפָה.
הִגִּיעַ לַיָּרִיד, טִפֵּס עַל קִיר הַמָּוֶת
בְּתַעֲרוּכָה, וְאָז אֵרַע בּוֹ נֵס:
לָחַץ עַל הַדַּוְשׁוֹת בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹ, סוֹבֵב אַחַת וּשְׁתַּיִם
וְהִמְרִיא. מִי
שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת זֶה
יַבִּיט בְּצִיּוּרֵי שַׁגַּאל, שָׁם רוֹזֶנְבֶּרְג
בְּטֶרֶם תְּנוּבָה וְקָפֶה בַּשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה
בְּטֶרֶם
יָם מֵאֲחוֹרָיו.
תיור בשחזור
מאתאריה סיון
סַלָּדִין מַצִּיעַ חֻמּוּס, וּבְשׁוּק הַבִּשְׁבְּשִׁים
עוֹד נְטוּשִׁים
עֵינֵי דָגִים
וְקַיִץ שֶׁנִּקְרַע
וּנְעָרוֹת מְשַׁחֲרוֹת
פֵּרוֹת עַל בֶּטֶן יְבֵשָׁה
וְשַׁחְזָרִים מְשַׁחְזְרִים
עַל קְרוּם דַּקִּיק, דֹּק שֶׁל אָבָק
עַתִּיק כְּרוּחַ מִן הַיָּם.
־ אַטֶּנְשְׁן, שׁוֹחֲרֵי תָּנָ"ךְ:
הַלִּוְיָתָן הַמְשֻׁחְזָר מַפְלִיג מִמֵּזַח הַבָּזָר
אֶל שִׁכּוּנֵי נְוֵה־נִינְוֵה. בַּדֶּרֶךְ
מוּל רְחוֹב הַגְּאֻלָּה, נִתָּן לִרְאוֹת
אֶת בְּנוֹת צִיּוֹן הַגּוֹהֲרוֹת בַּאֲחוֹרֵי הַחֲצֵרוֹת
עַל פִּי בּוֹרוֹת
שׁוֹפְכִין.
כֵּן, אֲדֹנִי. אֲנִי?
לֹא בֶּן נָבִיא אֲנִי וְלֹא
נָבִיא. מַדְרִיךְ
שֶׁל תַּיָּרִים בְּסַךְ־הַכֹּל, וְאִם לוֹמַר
אֶת הָאֱמֶת, מַדְרִיךְ
לֹא מְאֻשָּׁר, חוֹזֵר עַל טֶקְסְט
מֻכָּר מְאֹד. עַל לֹא דָבָר.
לְהִתְרָאוֹת.
בֵּית-שָׁאוּל
מאתאריה סיון
נופל לך בפנים
מאתאריה סיון
פִּתְאֹם נוֹפֵל לְךָ בִּפְנִים. זוֹ עֲיֵפוּת
הַחֹמֶר, אֲדונִי, אַתָּה
אוֹמֵר לְעַצְמְךָ, זוֹ עֲיֵפוּת
הַחֹמֶר הֶחָשׂוּף: מַרְאוֹת
אֲשֶׁר הָיוּ כְּלוּלִים בּוֹ מִשֶּׁכְּבָר
כָּבְדוּ וְנִקְשְׁחוּ מִמֶּנּוּ, לְמָשָׁל:
מִגְדַּל הַמַּיִם בַּשָּׁרוֹן, הָיִיתָ
מְטַפֵּס עָלָיו, בְּיַלְדוּתְךָ,
רוֹאֶה שָׂדוֹת פְּתוּחִים לְךָ עַד מַרְגְּלוֹת הָהָר, רוֹאֶה חוֹלוֹת
מִתְגַּלְגְּלִים אֶל חוֹף הַיָּם, כְּמוֹ יְלָדִים.
מִגְדַּל הַמַּיִם רֵיק עַכְשָׁו, וְטַעַם חֲלֻדָּה
לַמַּיִם שֶׁנּוֹתְרוּ בּוֹ, טַעַם חֲלֻדָּה
שֶׁהוּא כְּטַעַם דָּם
בַּמַּיִם הָאַחֲרוֹנִים.
ניסוי לא־מוצלח להביע את צער הזולת
מאתאריה סיון
אָב שֶׁל טַיָּס שֶׁנֶּעְדַּר
מִקְּרַב־אֲוִיר עַל הַמִּדְבָּר
וְלֹא נוֹדַע מֵהֵעָלְמוֹ
סָח לִי פַּעַם לְתֻמּוֹ,
בְּעֶרֶב יוֹם־הַזִּכָּרוֹן,
עַל אִיְקָרוֹס רְווּי־הָאוֹר
אֲשֶׁר הִמְרִיא לִקְרַאת הַשֶּׁמֶשׁ בְּחֶבְרַת אָבִיו
בַּכְּנָפַיִם שֶׁהָאָב
הִתְקִין לָהֶם בְּמוֹ־יָדָיו,
כָּנָף נוֹשֶׁקֶת לְכָנָף, עַד שֶׁהָאָב
רָאָה אֶת בְּנוֹ נוֹפֵל לַיָּם.
יָרַד, מָשָׁה אֶת גּוּפָתוֹ,
קָבַר אוֹתָהּ בְּאִי אֶחָד
וְשָׁם יָשַׁב יָמִים רַבִּים
לְהַתְקִין לוֹ מַצֵּבָה.
שיר ילדים
מאתאריה סיון
אֲנָשִׁים עָלוּ עַל הַחוֹלוֹת הָאֵלֶּה שֶׁלְּחוֹף הַיָּם,
בָּנוּ בָּתִּים, וּבַבָּתִּים
הוֹלִידוּ יְלָדִים. קָרְאוּ לָזֶה לָבוֹא
אֶל הַמְּנוּחָה:
הַיְלָדִים הַיְחֵפִים בַּחֹול הָרַךְ,
הַיָּם עוֹבֵר בָּהֶם כְּמוֹ חוּט שָׁנִי כָּחֹל
וְהָרוּחוֹת אוֹרְגוֹת מַסֶּכֶת קַיִץ בִּשְׂעָרָם.
גָּדְלוּ הַיְּלָדִים, הָלְכוּ לַמִּלְחָמוֹת,
חָזְרוּ אֶל הַבָּתִּים שֶׁעַל הַחוֹל קְטַנִּים מְאֹד:
שֵׁשׁ־עַל־תֵּשַׁע, עֶשֶׂר־
עַל־עֶשְׂרִים. עַכְשָׁו
כֻּלָּם נָחִים. בַּאֲשֶׁר הֵם מֻנָּחִים,
נָחִים. רַק הַבָּתִּים
אֵינָם נָחִים. הֵם מִתְפַּתְּחִים
יָפֶה מְאֹד. מֵהֶם
רַבֵּי־קוֹמוֹת: חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה וְגַם עֶשְׂרִים
דַּקֵּי־גִזְרָה הֵם וּתְמִירִים
וְהַזְּגוּגִיּוֹת שׁוֹבְרוֹת
אֶת פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לִגְזָרִים.
בירושלים יש נשים
מאתאריה סיון
בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ נָשִׂים אֲשֶׁר הָיוּ לִי, וִיּלָדִים
שֶׁלֹּא הָיוּ, בָּנִים
כִּנְפָלִים טְמוּנִים. בַּקַּיִץ,
חֹם נֶחְרָץ עוֹלֶה מֵעֵמֶק־רְפָאִים, עֲצֵי הָאֹרֶן,
כִּכְלָבִים, בּוֹקְעִים אֶל תּוֹךְ בֵּיתִי
לִמְצֹא בּוֹ צֵל־קוֹרָה. נָשַׁי
נוֹשְׁרוֹת מֵעֲלֵיהֶם, כְּבַחֲלוֹם,
וְהַיְלָדִים שֶׁלִּי אִתָּן, שְׁקוּפִים
כְּמַּיִם בַּבּוֹרוֹת, לְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת
כַּמָּה אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת כָּכָה, בִּשְׁתִיקָה
שֶׁהִיא כְּהוֹדָיָה? יֵלְכוּ
אֶל הַר הַמּוֹרִיָּה, יִרְאוּ שָׁם אָב
מֵנִיף אֶת סַכִּינוֹ עַל בְּנוֹ אֲשֶׁר אָהַב.
אֲבָל אוּלַי הֵם בָּאוּ לְהוֹדוֹת לִי, הַיְלָדִים שֶׁלִּי:
'שֶׁעָשַׂנִי יֶלֶד מַיִם
וְלֹא עָשַׂנִי אִישׁ שֶׁל אֵשׁ'
וְהַנָּשִׁים מְמַלְמְלוֹת
‘שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ שַׁכּוּלוֹת’.
אֵין, אֵין, אֵין לִתְפֹּס עַל מִלּוֹתָיו
אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ מֵתָיו
כָּמוֹנִי, כָּאן, עַכְשָׁו.
[ארץ שנולד ממנה]
מאתאריה סיון
נכתב לאחר ביקור בתערוכת־ציוריו של עמנואל רונקין, צייר צעיר שנפל במלחמת ששת הימים
אֶרֶץ שֶׁנּוֹלַד מִמֶּנָּה
בָּאָה בּוֹ לְאַט־לְאַט,
צוֹבַעַת אֶת דַּרְכֵי־דָמוֹ
בְּחוּם עַתִּיק וּמְאֻבָּק
כַּחֲרָסֶיהָ הַשְּׁבוּרִים.
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ הוֹלֵךְ
כְּמוֹ סַהֲרוּרִי
עַל קְרוּם דַּקִּיק מְאֹד שֶׁל יֶרֶק מְטֹרָף,
פְּרָחִים עֲנָקִיִּים זוֹרְחִים מֵעֲבָרָיו –
כּוֹפִים אוֹתוֹ לִקְבֹּעַ בְּנִקְבוֹת־עֵינָיו
צֵל־בְּאֵרוֹת עָמֹק.
סַיָּר עַקְשָׁן וְאַחְרָאִי, דָּבֵק אֶל יַעֲדוֹ,
בַּדֶּרֶךְ אֶל גּוֹנֵי־הַיְסוֹד־שֶׁלֶּעָפָר.
הַנְּעָרוֹת שֶׁבְּשׁוּלֵי־הַדֶּרֶךְ מְנִיפוֹת אֶת
שְׂעָרָן אֶת יַרְכֵיהֶן –
כְּרָזוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת בָּרוּחַ הַחַמָּה –
וְהוּא רוֹאֶה אֶת הַחַוּוֹת מְעֻצְּבוֹת־הָאֲדָמָה
שֶׁהֶעֶלְתָה קְוֻצּוֹת־בַּזֶּלֶת בְּחַגְוֵיהֶן.
פִּתְאֹם אֲנִי תּוֹפֵס עַצְמִי בַּמַּחְשָׁבָה
שֶׁאֵין פֶּחָם שָׁחֹר בָּאֲדָמָה הַזֹּאת
וְעַל אֶפְשָׁרֻיּוֹת הַסִּיד. אֲנִי מַרְגִּישׁ
כְּמוֹ גֶּבֶר, שֶׁמַּרְאֶיהָ
הַטּוֹבִים שֶׁל אַלְמָנָה בְּהִתְרַפְּקָהּ
עַל גַּל־הַקֶּבֶר מְכַיְּרִים בּוֹ
תַּבְלִיטֵי־חֶמְדָּה קָשִׁים, וְהוּא נֶחְפָּז, בִּכְלִמָּתוֹ,
לִמְלֹל לָהּ נִחוּמִים. אֲנִי נִכְלָם
גַּם מִן הַצֹּרֶךְ הַזֶּה, לִמְצֹא לְעַצְמִי תַנְחוּמִים.
לקסנדו, היא בית־שאול
מאתאריה סיון
מִי שֶׁהוֹלֵךְ, הַיּוֹם, לִקְסַנָּדוּ, הִיא בֵּית־שָׁאוּל, מַגִּיעַ אֶל הַנְּשָׁרִים:
שְׁחֹרִים, בְּרֹאשׁ צוּרִים, חָגִים בְּעִגּוּלִים סְתוּמִים
כְּמוֹ אַלְמָנוֹת סָבִיב סָבִיב מוֹת אִישֵׁיהֶן.
יָמִים שְׁלֵמִים אַתָּה יָכֹול לָלֶכֶת שָׁם בְּתוֹךְ שְׁתִיקָה
הוֹגֶה בַּיֶּלֶד שֶׁלֻּקַּח, וּבְאִמּוֹ
שֶׁרָצָה אַחֲרָיו בָּהָר וְצָעֲקָה בְּקוֹל נוֹרָא.
שִׁירֵי אֳנָשִׁים
מאתאריה סיון
אולי גם כך אפשר לראות את נחמיה
מאתאריה סיון
בָּא אִישׁ מִפָּרַס, בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם.
אֵיךְ זֶה בָּא אִישׁ מִפָּרַס, בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם?
בַּלַּיְלָה הַשֵּׁגָל אֲשֶׁר אֵצֶל הַמֶּלֶךְ
בַּל גּוּפָהּ עִמָּהּ. עֵינֶיהָ
בְּאֵרוֹת רֵיקוֹת. וְּנְחֶמְיָה אֵיפֹה?
קוֹרֵעַ אֶת עַצְמוֹ בֶּחֳרָבוֹת, דּוֹפֵק
אֶת בְּהֶמְתּוֹ בְּזַעַף מְיֻתָּר.
וְעוֹד פִּרְצָה וְעוֹד פִּרְצָה וְעוֹד
וְשׁוּעָלִים מְזֵי עֵינַיִם חֲכָמוֹת
חוֹלְפִים וּמַעֲלִים אָבָק שֶׁל צְחוֹק בֵּין הַחוֹמוֹת.
לֹא אִישׁ כִּנְחֶמְיָה. לֹא אִישׁ כִּנְחֶמְיָה.
וּנְחֶמְיָה אַיֵּה, שׁוֹאֶלֶת הַשֵׁגָל בַּיּוֹם
וּמְזַיֶּנֶת אֶת עֵינֶיהָ, כְּמוֹ בַּמַּאֲרָב
מֵאֲחוֹרֵי תְּרִיסֵי־רִיסִים.
יֵשׁ לוֹ נְעָרִים, מָאתַיִם נְעָרִים;
כְּשֶׁהֵם חוֹגְרִים אֶת מָתְנֵיהֶם,
מְטַפְּסוֹת בְּנוֹת־הָעַשְׁתֹּרֶת עַל קַרְנוֹת־הַמִּזְבְּחוֹת
וְהַכְּלָבִים, כַּאֲחוּזֵי תְּזָזִית כֻּלָּם.
עוֹצְרִים וּמְטִילִים עַל כָּל עֵץ רַעֲנָן
מַיִם נִרְגָּשִׁים מְאֹד.
וּנְחֶמְיָה סוֹגֵר, סוֹגֵר, וּנְחֶמְיָה סוֹגֵר.
כָּל הַדָּגִים הַנָּכְרִיִּים, כָּל הַנָּשִׁים שְׁזוּפוֹת־הָרֶגֶל
מַחֲלִיקִים בְּמוֹרְדוֹת הָהָר, לַיָּם,
וְשָׁם, בַּיָּם הַמְּחֻמָּם
הֵם נְצִיבִים כְּחֻלִּים שֶׁל קַיִץ מְשֻׁכָּךְ
בְּאַרְמוֹנֹות שֶׁל חוֹל.
וּנְחֶמְיָה סוֹגֵר, סוֹגֵר וּמְסֻגָּר.
עַכְשָׁו אֲוִיר יָבֵשׁ בִּירוּשָׁלַיִם הַסְּגוּרָה.
בְּקָרִים צְמֵאִים שׁוֹתִים אֶת חֹמֶר הַלֵּילוֹת.
וּנְחֶמְיָה מַשְׁכִּים אֶל הַסָּגֹל הַצַּח
וְשָׁם מוּנָח לוֹ מִזִּקְפּוֹ וְגַם מִזַּעְפּו.
וּבְמְעוּף עֵינֵי־אַיָּה מַתְוֶה אָז נְחֶמְיָה
מִסְפָּר וְעוֹד מִסְפָּר, עַל כָּל אַבְנֵי הָהָר
וְהַחוֹמוֹת מִתְרוֹמְמוֹת
וּמִגְדְּלֵי־דָּוִד עוֹפְלִים.
ר' משה־ליב עולה לארץ ישראל בצבעים
מאתאריה סיון
עַל פְּנֵי חֲבַצְּלוֹת־הַיָּם נוֹסֵעַ יְהוּדִי
עַל מֶרְכְּבוֹת רוּחוֹת־יַמִּים נוֹסֵעַ יְהוּדִי
כָּחֹל
מִצִּפָּרְנָיו עַד עוֹלְמוֹתָיו
כָּחֹל כְּמוֹ יָם כָּחֹל שֶׁל סְתָו
כְּמוֹ יָם בֵּין קַיִץ לְסוּפוֹת
שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
עַל הַחוֹלוֹת הָעֲמֻקִּים עָבִים מְרַחֲפוֹת
רַכּוֹת עַל מֵצַח מְיֻזָּע
וְהַצּוּקִים שֶׁבְּהָרִים חַדִּים כִּלְהָבִים
קוֹלְפִים מֵעַל ר' מֹשֶׁה־לֵיבּ
אֶת הַכָּחֹל וְהַיָּרֹק
לְהוֹתִירוֹ שָׁחֹר לָבָן, שָׁחֹר לָבָן
כְּמוֹ הַסְּפָרִים
אוֹ כְּמוֹ עוֹלָם שֶׁלֹּא יָצָא לוֹ
אֶל הַפֹּעַל מִכֹּחוֹ.
הֲלֹא יָכֹלְתָּ לִהְיוֹת לָבָן, ר' מֹשֶׁה־לֵיבּ
לָבָן כָּאוֹר בָּעוֹלָמוֹת
עֲנָק, שֶׁבַּלֵּילוֹת
בָּאִים הָרִים כְּכַדּוּרִים לִהְיוֹת אָבָק
בְּכַפּוֹתָיו, דַּק מִן הַדַּק
מִתַּחַת לְכַפּוֹת רַגְלָיו.
הוּא מְקַפֵּץ עַל הֶהָרִים, הוּא מְדַלֵּג עַל הַגְּבָעוֹת
כְּיֶלֶד שֶׁרַבּוֹ נִשְׁמַט מִדּוּכָנוֹ
בְּמַעֲלֵה שְׁבִילֵי־חָצָץ מְפֻתָּלִים
הוּא מֵחַמֵּר יָשָׁר אֶל פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזָּרָה
בִּרְעָדָה שֶׁל גִּיל, בַּעֲצָמוֹת אוֹמְרוֹת,
מֵשִׂיחַ לְעַצְמוֹ, אֲנִי
מָשִׂיחַ לְעַצְמִי.
זֵעָה שֶׁלִּי תַּפְקִיעַ מִן הַכֹּחַ לַצּוּרוֹת
פַּלְגֵי זֵעָה שֶׁלִּי
יָסֹבּוּ אֶרֶץ כְּמוֹ גִּיחוֹן וּכְמוֹ חִדֶּקֶל בַּמִּזְרָח:
גְּדוֹלָה זֵעָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה אִילָן וּפְרִי לְמִינֵיהֶם
וּשְׂדוֹת קָמָה בַּמִּישׁוֹרִים
וְתַפּוּחִים בַּחֲלָקוֹת שֶׁנֶּהֶרְגוּ בָּאֲבָנִים
וּכְשֶׁאֶרְקֹד
יִשְּׁרוּ מִקִּפּוּלֵי גּוּפִי זְרָעִים שֶׁנֶּאֶגְרוּ
בְּמַטְמוֹרוֹת קְבוּרוֹת
כְּמוֹ תַּתְקָעָ"ט שָׁנִים.
וּמִי יָכֹול לְהִדַּיֵּן עִם מֹשֶׁה־לֵיבּ, עִם יְהוּדִי
שֶׁאֵין מָנוֹס וְאֵין מִפְלָט מִמִּכְחוֹלוֹ
לָאָרֶץ, לַדָּרִים עָלֶיהָ, וְלִרְקִיעָהּ
שֶׁהוּא תַּקִּיף מִן הַסְּלָעִים, מִן הַנְּחָלִים הַחֲרֵבִים
שֶׁהוּא תַּקִּיף מִמֶּנִּי וְתַקִּיף מִכֶּם
שֶׁהוּא תַּקִּיף לְאֵין שִׁעוּר
גַּם מֵעַצְמוֹ וּמִבְּשָׂרוֹ.
הרצל כמסילאי
מאתאריה סיון
הֶרְצְל. בַּזִּילֵיאָה. עַל הַגֶּשֶׁר. לְבַדּוֹ
אִישׁ מִתְנַשֵּׁם. קָשֶׁה. בָּרְחוֹב
הוּסַארִים אַחְרוֹנִים, טוֹבֵי מַדִּים לְהִתְפָּאֵר,
נוֹשְׁקִים יְדֵי גְּבִירוֹת עָבוֹת
פַּרְווֹת וְתַאֲווֹת. תּוֹפְרוֹת
אֲשֶׁר פְּנֵיהֶן חִוְרִים
דֻּגְמַת חֲדְרֵי הַמַּרְתְּפִים,
רוֹקְמוֹת בְּדַם־רֵאוֹתֵיהֶן
מִשִּיּוּרֵי תִּפְרֵי־מַדִּים
דְּגָלִים הָעֲתִידִים לָצוּץ
כְּמוֹ פִּטְרִיּוֹת, בְּבוֹא עִתָּן.
(בְּעוֹד אַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁנָה יָבוֹאוּ הַמַּדִּים הָאַלָּה
בִּמְכוֹנוֹת תְּפִירָה קְצוּבוֹת
לְהִתְהַפֵּך צִבְעֵי־צְבָעִים, קִרְעֵי־צְבָעִים,
צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי־שָׁלָל.)
הֶרְצְל. בַּזִּילֵיאָה. עַל הַגֶּשֶׁר. לְבַדּוֹ.
מֵאֲחוֹרָיו, בַּחֲדָרִים,
פִּיחוֹת־שִׂיחָה מִפִּי צִירִים הָרֵי־עוֹלָם
מִן הַכְּסָתוֹתֹ:
תַּגִּידוּ־מָה־תַּגִּידוּ עַל הַגֶּרְמָנִים,
הָרַכָּבוֹת אֶצְלָם, הַדַּיְקָנוּת,
אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלֶיהָ בְּמֵאָה אָחוּז:
אֶפְשָׁר יוֹתֵר. אֶפְשָׁר יוֹתֵר.
(הָאוֹרִיֶנְט אֶקְסְפְּרֶס
עַל פִּיו קוֹבְעִים רוֹעֵי־פָּרוֹת אֶת
שְׁעַת־הַפַּעֲמוֹן
רֹוהֵט בֵּין מַטְּעֵי תַפּוּחַ וּדְשָׁאִים
אֶל יַעַר־אֲרֻבּוֹת שָׁחֹר.
בִּקְרוֹן־שֵׁנָה לֹא מְהֻסָּק נוֹסֵעַ לַמִּזְרָח
גּוּפוֹ שֶׁל אִישׁ־בִּיּוּן שָׁחוּט, שֶׁמִּסְמָכָיו
נוֹתְרוּ בְּאֶרֶץ־מַעֲרָב:
בְּמִכְחוֹלִים דַּקִּים מְאֹד יִצְטַיְּרוּ כִּתְמֵי אָדֹם
עַל רֶקַע שֶׁלֶג שֶׁנָּמֵס
לֹא בְּעִתּוֹ. לֹא בְּעִתּוֹ.)
הֶרְצְל בַּזִּילֵיאָה. עַל הַגֶּשֶׁר. לְבַדּוֹ.
אִישׁ מִתְנַשֵּׁם. שׁוֹתֵק.
מָחָר יַשְׁכִּים לִלְבֹּשׁ מַדִּים,
סָפֵק מַדֵּי לֵיצַן־קִרְקָס, סָפֵק מַדִּים שֶׁל מְסִלַּאי –
בְּכוֹבַע מִצְחִיָּה יִפְתַּח אֶת דֶּלֶת הַקָּרוֹן
בִּפְנֵי שִׁפְעַת נוֹסְעִי־נוֹסְעִים,
נָשִׁים בְּכָרֵיהֶן וַעֲרֵמוֹת־כְּסָתוֹת
וִילָדִים מְצַעֲקִים
עַל לֹא דָבָר. עַל לֹא דָבָר.
(וּבְחַדְרֵי־עָשָׁן הָזוּי
חוֹלְמִים עַל עֵז אֲשֶׁר תִּמְשֹׁךְ
קָרוֹן טָעוּן לַעֲיֵפָה בִּתְאֵנִים וְחָרוּבִים
בִּעִקּוּלֵי מִשְׁעוֹל זוֹחֵל
לְקֶצֶב שֶׁמֶשׁ עַתִּיקָה בְּמַעֲלוֹֹת הָרִים כְּחֻלִּים
וְשַׁעֲטַת הָרַכָּבוֹת
הִיא כְּשִׁיר־עֶרֶשׂ־שֶׁלַּגְּדִי.)
טִיטָן גֹּווֵעַ, בַּזִּילֵאָה, עַל גִּשְׁרֵךְ,
טִיטָן אֲשֶׁר גִּשְׁרֵךְ לוֹ נְקֻדַּת מִשְׁעָן:
רְאִי אֵיךְ בִּשְׂמֹאלוֹ הוּא יַעֲצֹר אֶת הַתֵּבֵל,
זֶה הַכַּדּוּר הַמִּתְגַּלְגֵּל
אֶל תּוֹךְ שְׁקִיעָה אַרְגְּמָנִית,
וּבִימִינוֹ, בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹ מַמָּשׁ, יִדְחַף
אֶת הַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן. וְאָז יָמוּת.
שיר לימים נוראים
מאתאריה סיון
זוֹ הַזּוֹנָה דְקֵיסָרִין
זוֹ הַזּוֹנָה שֶׁאֶל חַדְרָהּ סְפוּן הַזָּהָב הַמְּעֻמְעָם
אוֹצְרוֹת הַקֵּיסָרוּת שֶׁל רוֹמִי מוּבָאִים
עַל חֹד הַזַּכְרֻיּוֹת:
פְּנִינִים מִכַּחַל יָם־עֲרָב
שֶׁדַּיָּגִים קְטַנִּים שָׁלוּ
עַד שֶׁפָּקְעוּ רֵאוֹתֵיהֶם
וְכֶסֶף מִסְּפָרַד, אָפֹר
כִּפְנֵי כּוֹרָיו.
כְּמוֹ צַעֲדֵי הַלִּגְיוֹנוֹת
הוֹלֵךְ־סוֹבֵב הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הָאֲדָמָה
עוֹשֶׂה דָּגָן בִּשְׂדוֹת־קָמָה, וְשֶׁמֶן בַּזֵּיתִים
וְהַזּוֹנָה דְקֵיסָרִין
אוֹגֶרֶת אֶת הַכֹּל אֶל חֲדָרֶיהָ הַטְּמִירִים
בְּהַכְתִּירָהּ לָאֲבָרִים
כְּתָרִים שֶׁל קֵיסָרִים.
וְהַיְּהוּדִי שֶׁבָּא אֶל הַזּוֹנָה דְקֵיסָרִין
לִקְנוֹת אוֹתָהּ לַחֲרָטָה, הָיָה יוֹשֵׁב עַל מִטָּתָהּ
וְזַכְרוּתֹו הָיְתָה שְׁמוּטָה
דֻּגְמַת רֹאשׁוֹ שֶׁלַּשָּׂעִיר –
שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל נִבְקָע מִלַּחַץ אַשְׁמָתוֹ,
נִלְפָּת בְּעֶמְדָּתוֹ מוּל הַהוֹדְפִים אוֹתוֹ
אֶל גֵּיא הָאֲבָדּוֹן
וְהַזּוֹנָה דְקֵיסָרִין
עוֹשָׂה לוֹ בְּגוּפוֹ קְשָׁרִים שֶׁל זְהוֹרִית
כִּידֵי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
עַד שֶׁהִשְׁמִיעַ אֲנָחָה
לֹא בְּעִתּוֹ, לֹא בְּעִתּוֹ, וְאַשְׁמָתוֹ
הָיְתָה בַּכֹּל: בַּמֶּשִׁי הַכָּחֹל,
בַּשֶּׁמֶן שֶׁסֹאַב, וּבַזָּהָב
וּבַפְּנִינִים שִׁנְּדְלחוּ כְּמוֹ עַיִן בִּדְּמָעוֹת,
בַּיַּיִן שֶׁנִּטַל מִמֶּנּוּ טַעְמוֹ.
סיוּם שהזמן גרמוֹ
שָׂעִיר אֲזֵל־שֵׂעָר, מֻכֶּה בַּסַּנְוֵרִים,
מַרְתִּיעַ לְאָחוֹר מוּל אֵשׁ הַזְּהוֹרִית:
אַתָּה אָסוּר בַּעֲבוֹתִים אֶל עַמּוּדַי תֵּבֵל רַבָּה
מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים הַבָּא.
לבי לנחמיאס
מאתאריה סיון
לִבִּי לְנַחְמִיאַס, לִבִּי
לְנַחְמִיאַס אֲשֶׁר בָּדִיתִי מִלִּבִּי;
וְהוּא שׁוֹכֵן בַּעֲלִיָּה
עַל גַּג בִּנְיָן יָשָׁן-נוֹשָׁן
שֶׁאֵין לוֹ טִיחַ עוֹד.
וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה לְנַחְמִיאַס, תֹּאמְרוּ אֵלַי
וּמָה אַתָּה רוֹצֶה מִנַּחְמִיאַס? אֲנִי
נוֹגֵן אֶת נַחְמִיאַס, אָשִׁיב לָכֶם,
נוֹגֵן אֲנִי אֶת נַחְמִיאַס
עַל פְּסַנְתְּרֵי-בָּתֵּי-קֻרְקָר,
עַל מֵיתָרִים שֶׁל נֵבֶל-יָם.
שִׂיחִים רֵיחָנִיִּים מְאֹד מְסוֹכְכִים
עַל נַחְמִיאַס מִן הָעוֹלָם
וּשְׁתֵּי חַמָּנִיּוֹת אוֹגְרוֹת לְמַעֲנוֹ
אֶת אוֹר הַסַּהַר בַּלֵּילוֹת.
וּבְלֵילוֹת כְּבֵדִים מְאֹד
אֲנִי נִכְנַס אֶל נַחְמִיאַס
לִרְאוֹת מִבַּעַד לְעֵינָיו
מַרְאוֹת מָרוֹקוֹ לְבָנִים:
מִמָּרָקֶשׁ עִיר הַצְּרִיחִים
אֶל טִימְבֻּקְטוּ, שֶׁקִּירוֹתֶיהָ
חוֹל מִדְבָּר וָרֹד,
בַּסְּבַךְ הַיְּעָרוֹת, שָׁם הַנָּשִׁים
שְׁחֹרוֹת הַגּוּף, וְנַחְמִיאַס
עוֹטֶה לָבָן וּמְכַסֶּה פָּנָיו
וְצַעֲדֵי גְמַלּוֹ עוֹשִׂים
אוֹתִי חָלִיל סָגֹל.
וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה לְנַחְמִיאַס, אַתֶּם אוֹמְרִים
וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּנַחְמִיאַס, בְּהִתְהַפְּכוֹ
לִפְנֵי עֵינֵיךָ תַּרְנְגוֹל-
רוּחוֹת אָדֹם, שֶׂכְוְי-
שַׁבְשֶׁבֶת מִתְרוֹצֵץ, קוֹרֵעַ
מֵעָלָיו אֶת כֹּל אֵטוּן-
הַצִּיּוּרִים אֲשֶׁר אָרַגְתָּ
בִּשְׁקִידָה, כְּמוֹ נְזִירָה
הוֹזָה בַּעֲלִיַּת-הַגַּג? אֲנִי
אַלְבִּישׁ אוֹתוֹ רִקְמָה
שֶׁל מַחֲזֵה-שָׁרָב, אַלְבִּישׁ:
נְוֵה מִדְבָּר, אֲשֶׁר תְּמָרָיו
עוֹמְדִים עַד צַוָּארָם בַּמַּיִם הָרַבִּים –
כְּמוֹ בֵּיתוֹ שֶׁל נַחְמִיאַס
בַּיּוֹם הַשִּׁטָּפוֹן;
וְעַל זַעֲקוֹתָיו אֹמַר:
שִׁירַת צִפּוֹר תְּרֻגַּת-כָּנָף
בִּמְחוֹזוֹת הַטּוּאָרֶג, בְּאֶרֶץ
הֲזָיַת-הַשֶּׁמֶשׁ.
BRITANNIA EXPIRAT
מאתאריה סיון
The Royal Yacht Britannia מַפְלֶגֶת בַּיַּמִּים:
גַּלִּים כְּחֻלִּים, גַּלִּים כְּחֻלִּים, אֱלִיזַבֶּט
מַלְכַּת בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה, מַבֶּטֶת
בְּחוֹפֵי הַשֶּׁמֶשׁ: חוֹף הַגַּנְגֵּס, נַעֲרַת
טַגוֹרִי בַּת
שִׁשָּׂה-עָשָׂר דֻּבְדְּבָנִים
תְּפוּסָה עֲוִית שֶׁל אַהֲבָה,
כְּמוֹ אַלְמָנָה בְּתוֹךְ הָאֵשׁ בִּשְׁנוֹת הִפִּיל וְהַנָּמֵר.ִִ
Oh, Maharanni הֲיָדַעְתְּ
כִּי The Year of the Rat
תִּהְיֶה שָׁנָה שֶׁל רְעֵבִים?
מַלְכַּת בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה תּוֹהָה בַּצִּיּוּרִים
שֶׁעַל קִירוֹת הַמִקְדָּשִים. מִשָּׁם
תֵּצֵא הָאֵשׁ אֲשֶׁר תִּשֹׂרף אֶת הָעוֹלָם, Your Majesty
הַ-Duke of Edinborough, כְּתָמִיד, מוּכָן לַכֹּל.
נָצוּד אֶת הַנָּמֵר הַהוּא, my love?
נוּכַל גַּם לְבַיֵּת אוֹתוֹ בֵּינֵינוּ כָּאן,
לָשִׂים עָלָיו קוֹלָר מָשׁוּחַ בְּזַרְחָן:
נָמֵר גָּמִישׁ וּמְנֻמָּר בִּרְצוּעַת רַצֵּי-כַּסְפִּית.
Sir Francis Drake הָיָה זוֹרֵק לִפְנֵי אֱלִיזַבֶּט I
צְמִידִים וַעֲגִילִים off Spanish men o’war
וְהִיא יָדָהּ בֵּין יְרֵכֶיהָ to the Tower
Bloody thou, to the stake
אֶפְשָׁר לְהִשָּׁפֵט בַּמַּיִם too, my love
Good night, sweet Prince, לֵיל מְנוּחָה.
שָׁם בֶּהָרִים, הַרְחֵק מְאֹד מִכָּאן
פּוֹסֵעַ אִישׁ הַשֶּׁלֶג מִנֶּפַּאל,
כַּפּוֹת מְגֻדָּלוֹת מְאֹד עַל צְחוֹר הַשֶּׁלֶג הַבְּתוּלִי;
וּלְאֹרֶךְ הַסְּפִינָה, הַקֹּעַר, הַשְּׂדֵרָה,
פּוֹסֵעַ Mr. Forstman, וְאוּלַי זֶה
Frostman, כֹּה
קָשֶׁה לְהִתְרַכֵּז, לִשְׁלֹט בַּמַחְשָׁבוֹת
Under such an overgrown moon.
What - וְהַ-Genitali
Rabindranth again? Gitanjali, dear,
זֶהוּ שִׁיר הַנֶּפֶשׁ
הַקְּשׁוּרָה בָּאֵל, לֹא
קֶשֶׁר שֶׁל בְּשָׂרִים,
רַק אַהֲבָה שֶׁל מַחְשָׁבָה,
צְלִילוּת כָּזוֹ שֶׁל מַחְשָׁבָה.
אֲשֶׁר מַקְנָה לְךָ שִׁלְטוֹן
יָחִיד, לְעַצְמְךָ, עַל הָעוֹלָם הָזֶה כֻּלּוֹ.
עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ עֲיֵפִים מִדַּי לָזֶה,
אֶפְשָׁר מָחָר, אִם רַק הַיָּם
יִהְיֶה רָגוּעַ like a mirrorיַקִּירִי.
וְאִם הַלַּיְלָה יַעֲשֶׂה אוֹתִי שָׁקֵט כְּמוֹ יָם, שֶׁלֵו
כְּמוֹ עֲרָפֶל עַל הַנָּהָר –
I beg your pardon, Sire.
Oh, never mind my dear, never mind.
בָּא לִירוּשָׁלַיִם
מאתאריה סיון
[גבר בא]
מאתאריה סיון
גֶּבֶר בָּא לִירוּשָׁלַיִם כְּמוֹ דָּוִד
כֻּלּוֹ עָקַת מָצוֹק כֻּלּוֹ מָצוֹר
גֶּבֶר בָּא לִירוּשָׁלַיִם מְרֻפָּד בַּתְּאֵנִים
לָתֵת גּוּפוֹ בָּאֲבָנִים לָגַעַת בַּצִּנּוֹר.
גֶּבֶר בָּא לִירוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שָׁאוּל
כֻּלּוֹּ סָמוּר קוֹצֵי עֵין-דּוֹר
גֶּבֶר בָּא לִירוּשָׁלַיִם מְרֻדָּף בָּאֲבָנִים
לְהִשָּׁמֵט בָּאֲנָחָה בְּטֶרֶם בּוֹא הָאוֹר.
סימטה ירושלמית
מאתאריה סיון
צִלְלֵי הַבְּרוֹשִׁים מִצְטַלְּבִים
עַל אַדְנֵי חַלּוֹנוֹת לְבָנִים
כְּמִצְחֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים
הֲדוּקִים עַד כְּאֵב אֶל
מִקְלַעַת סְרִיגִים שֶׁל בַּרְזֶל:
מְחַכִּים לַמָּשִׁיחַ הַבָּא.
קֶמַח אַהֲבָה
מאתאריה סיון
אופליה
מאתאריה סיון
בִּשְׂעַר אֲהוּבוֹתֶיךָ צִפֳּרִים מְפַרְפְּרוֹת
בְּלִי הֲפוּגָה
יוֹנֶקֶת דְּבַשׁ צוֹעֶקֶת לַיּוֹנֵק
דָּבָר נֶחְרָד
אוּלַי בִּנְדֹם הַצִּפֳּרִים מֵאֲפִיסַת-כֹּחוֹת
יָבוֹא עָדֶיךָ מֵאֵי-פֹה
צְלִיל אֲנָחָה רַכָּה וְיָד צְנוּחָה
וְהִבְהוּבֵי לָבָן. אוֹפֶלְיָה
תָּבוֹא עָדְךָ מִן הַזְּרָמִים
שְׁרוּיָה וּרְפוּיָה תָבוֹא
וּתְנוּעוֹתֶיהָ מְשׁוּכוֹת כְּמוֹ הָאֵזוֹב
עֲלֵי חֲבַצָּלוֹת גּוּפָהּ
קָחֶנָּה. בְּעֶדְנָה. תְּנוּעוֹת רַכּוֹת
וַעֲצוּרוֹת. הִיא תֵעָנֶה
כְּמִדָּתְךָ. הוֹשֵׁעַ
אוֹתָהּ. אֶת עַצְמְךָ
תמר
מאתאריה סיון
מֵעֲדֻלָּם וְעַד עֲרָד
הָיְתָה הָרוּחַ מְטַלְטֶלֶת אֶת פִּתְחָהּ בְּיָד קָשָׁה
וְהִיא, אַחֲרֵי כָּל הַמִּיתוֹת כֻּלָּן, אִשָּׁה
שֶׁאֲבָרֶיהָ בִּמְקוֹמָם, לֹא
לֹא פָּחוֹת מִן
הַכָּבוֹד.
עֵר מֵת עָלֶיהָ כִּפְשׁוּטוֹ. אוֹנָן
הָיָה מַבְלִיחַ וְכָבֶה, מַבְלִיחַ וְכָבֶה
כְּמוֹ נֵר לַח בְּחֶלְבּוֹ;
אַךְ כְּשֶׁיָּרְדָה לְהִטָּבֵל, גָּלְתָּה כִּמְעַט בִּבְעָתָה
כִּי אֲבָרֶיהָ עֲנָפִים, שֶׁיָּם-
הַמָּוֶת סָר מֵעֲלֵיהֶם:
הָיְתָה בָּהֶם חִיּוּת קָשָׁה וּמְצֵרָה
לָאִשָּׁה אֲשֶׁר נוֹתְרָה בְּלִי גֶּבֶר לִבְשָׂרָהּ.
עַד אֲשֶׁר בָּא יְהוּדָה
עַל אֵם הַמִּשְׁעוֹלִים, עַד אֲשֶׁר בָּא יְהוּדָה
עִם הַמַּטֶּה וְהַפְּתִילִים, וְעִם שֵׁעַר הַגְּדִי הָרַךְ. אֲשֶׁר נִמְשַׁךְ
מֵעֵבֶר לָעוֹנָה, כְּמוֹ בַּשָּׁנָה
שֶׁבָּה פָּקַד
הַגֶּשֶׁם אֶת מִדְבַּר עֲרָד.
מונולוג לגברת הרמן מרחוב הירקון
מאתאריה סיון
בְּרָזִים צְרִיכִים לְהִסָּגֵר עַד הַסִּבּוּב הָאַחֲרוֹן,
זֶה הוּא הַצַּו הַקָּטֵגוֹרִי, הָאֶסְתֵּטִי
הַסּוֹפִי; אֲבַל
שֶׁלִּי לֹא נִסְגָּרִים אַף פַּעַם בַּלֵּילוֹת.
טִפּוֹת יוֹצְאוֹת מֵהֶם, טִפָּה אַחֲרֵי טִפָּה,
תּוֹפְחוֹת וּמִתְעַגְּלוֹת, גְּדֵלוֹת, עַד שֶׁנּוֹשְׁרוֹת
בְּכֹחַ-כֹּבֶד לֹא-נִמְנָע,
כָּזֶה בְּטֶבַע הַדְּבָרִים,
כָּזֶה בְּתוֹךְ הָאֲבָרִים.
אֲנִי מַשְׁקֶה בָּהֶן אֵת הַשְּׁרָכִים שֶׁלִּי,
אַךְ הַשְּׁכֵנִים מִתְלוֹנְנִים כִּי מַשֶּׁהוּ בַּחֲדָרַי
נוֹפֵל עַל הָרִצְפָּה, וְשׁוּב נוֹפֵל, וְשׁוּב.
כְּמוֹ הַשֵּׁנָה מִתּוֹךְ אָדָם.
רוֹצֶה הָיִיתִי פַּעַם, שֶׁבְּהִזְדַּמְּנוּת אַחַת
תָּבוֹאִי לִרְחוֹבִי,
תַּקְשִׁיבִי בְּרִכּוּז בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים סְפוּרִים
אִם בֶּאֱמֶת שׁוֹמְעִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִבַּחוּץ.
גַּם אַתְּ אֵינֵךְ סְגוּרָה. אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת,
מֵאָז הַלַּיְלָה הַצָּהֹב הַהוּא בִּגְרַנְדְ-הוֹטֶל, בֶּרְלִין,
פְ’רַאוּ הֶרְמַן, בְּאַפְּרִיל שְׁלוֹשִׁים-וְאַרְבַּע, חֶדֶר חֲמִשִּׁים. עַכְשָׁו,
כְּשֶׁהַשְּׁרָכִים שֶׁבְּחַדְרִי צוֹמְחִים לָהֶם כִּמְטֹרָפִים,
אֵין טָעַם, לֹא הוֹגֵן, לֹא אֱנוֹשִׁי
לְהַעֲלִים אֶת הָעֻבְדָּה: אַתְּ לֹא נִסְגַּרְתְּ מֵאָז
שֶׁהַשְּׁטִיחִים וְהַמַּרְאוֹת וְנִבְרְשׁוֹת-הָאֵשׁ
רָקְדוּ מֵעֲבָרֵינוּ כִּבְקַרְנָבָל.
אֲנִי עוֹבֵר בִרְחוֹבֵךְ. אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ
יוֹצֵאת אֶל הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁמִּמּוּל לַיָּם.
בֹּקֶר בֹּקַר אַתְּ יוֹצֵאת לָעֲצִיצִים,
לְהַשְקוֹתָם וְלֶאֱמֹד
אֶת הִתְפַּשְּׁטוּת הַחֲלֻדָּה. –
כַּמָּה יָם נִכְנָס בָּךְ, פְ’רָאוּ הֶרְמַן, כַּמָּה יָם.
אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁבִּפְנִים כֻּלֵּךְ כְּחֻלָּה:
כְּתָמִים כְּחֻלִּים כְּמוֹ מֵי הַיָּם
מֵעַל שִׁכְבַת סְלָעִים, גְּבִרְתִּי.
שָׁעָה אַחַת, כְּשֶׁהַשְּׁרָכִים יַגִּיעוּ לְפִרְקָם, אֲנִי אָבוֹא
וּבְשָׁעָה שֶׁתִּקְרְאִי בַּפַּעַם הַמֵּאָה
אֶת הַסִּפּוּר עַל הַפִּילֶגֶשׁ שֶׁהָפְכָה מַלְכָּה,
אֶשְׁלַח בָּךְ יָד וְאֶהֱפֹך אוֹתָךְ,
כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹפְכִים שִׂמְלָה –
שַׂעֲרוֹתֶיךָ הַסְּתוּרוֹת וּמִבְרָשׁוֹת-הַחֲלֻדָּה
יִהְיוּ בִּפְנִים: שְׁיָרֵי-חוּטִים מְרֻשָּׁלִים
שֶׁנִּגְזְזוּ בְּלִי תְּשׂוּמֶת-לֵב. וּמִבַּחוּץ
עַל זְרוֹעוֹתַי שֶׁנִּתְקַשׁוּ,
עַל פְּנֵי גוּפִי, אָפֹר-לָבָן
כְּמוֹ גּוּשׁ שֶׁל מֶלַח שֶׁנִּשְׁכַּח,
אַתְּ תִּזְרְמִי לְאַט-לְאַט, גֵּאוּת לֹא-חֲדֵלָה.
וְזֹאת תִּהְיֶה כַּפָּרָתֵךְ
וְזֹאת תִּהְיֶה כַּפָּרָתִּי.
איש שאהבוּ
מאתאריה סיון
עוֹלֶה מִשְּׂפַת-הַיָּם אֶל רְחוֹבוֹת הָעִיר,
שְׁעַת-בֹּקֶר מֻקְדָּמָה, הוּא אִישׁ
שֶׁאָהֲבוּ אוֹתוֹ בְּלַיְלָה עַד מְאֹד.
קַוִּים בִּלְתִּי-נִרְאִים, לֹא חָמְרִיִּים
יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ אֶל הָרְחוֹבוֹת וְאֶל הַחֲנֻיּוֹת.
תַּיֶרֶת מַזְקִינָה נִתְקֶפֶת בְּפִתְאֹם
פִּיק בִּרְכַּיִם מְהַנֶּה
וּמְבוּכָה רַכָּה.
כָּל הַלַּיְלָה נֶאֶגְרָה בּוֹ אַהֲבָה.
פֶּה, יָדַיִם, גּוּף שָׁלֵם
דָּלָה אוֹתָהּ מִתּוֹךְ עַצְמוֹ, מַתָּן וְעוֹד מַתָּן
מֵאֲחוֹרֵי הַזְּמַן גַּם לְצִדָּיו.
אֳנִיַּת מַשָּׂא הָיְתָה צְרִיכָה לָבוֹא אֶל חוֹף-הַיָּם לָשֵׂאת
אֶת הַטּוּבִין וְלֹא הִגִּיעָה מִשּׁוּם-מָה. הוּא
מִתְנוֹדֵד מְעַט בַּהֲלִיכָה
עַד שֶׁהָעֵינַיִם, לְפָחוֹת, יִהְיוּ פְּנוּיוֹת
מִזֶּה
אִלו היתה
מאתאריה סיון
אִלּוּ הָיְתָה לִי אִשָּׁה פְּסַנְתְּרָנִית
הָיִיתִי נִשְׁכָּב בְּסֻכָּה שֶׁל גְפָנִים
עוֹטֵף אֶת עַצְמִי בְּסָדִין וְאוֹמֵר
נַגְנִי לִי אִשָּׁה מַנְגִּינוֹת אֲבֵלוֹת.
אֵיזוֹ הֲנָאָה שֶׁלֹּא-מִן-הָעוֹלָם-הָזֶה:
מֵחַד הַדּוּמִיָּה שֶׁלֹּא מִן הָעוֹלָם
וּמֵאִידָךְ יְדֵי אִשְׁתִּי עַל הַקְּלִידִים הַלְּבָנִים
טוֹפְלוֹת עָלַי חֶמְדָּה שֶׁאֵין לָהּ צֹרֶךְ בִּי.
על כי לא
מאתאריה סיון
עַל כִּי לֹא בָּאתִי לַמּוֹעֵד
אַף לֹא הָיִיתִי עֵד
לָרוּחַ בִּירֵכַיִךְ;
עַל כִּי הִנַּחְתִּי לְעָפָר נוֹדֵד
לְהֵאָסֵף אֶל שְׂעָרֵךְ
בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים
צָמַחְתִּי עַל הַתְּלוּלִיּוֹת –
צֶמַח-בַּר עַל מַצֵּבָהּ
קְשַׁת-יוֹם, גּוֹנַחַת
בַּלֵּילוֹת.
[רדפתי את אהובתי]
מאתאריה סיון
רָדַפְתִּי אֶת אֲהוּבָתִי עַל גַּב הָרִים מְיֻעָרִים
עַל גַּב הָרִים מְבֻתָּרִים
כְּמוֹ דֹּב יָחוּם בְּעוֹנָתוֹ.
אֲהוּבָתִי בַּצַּמָּרוֹת, סְנָאִי בָּהוּל וּסְמוּר-פַּרְוָה
סְנָאִי שֶׁפַּרְוָתוֹ גְּדוּשָׁה
שֶׁקֵדִים וְדוּדָאִים.
בְּיַלְדוּתִי, אֲנִי זוֹכֵר, אֵיךְ בַּחֲנוּת-צַעֲצוּעִים
נָגַעְתִּי בִּסְנָאִי כָּזֶה בְּאֶצְבַּע לְהוּטָה
וְכָל תָּכְנוֹ הֻשְׁחַת אַרְצָה לְרַגְלַי.
אִמָּא נִחֲמָה אוֹתִי בַּגְּדִי
יָבוֹא אֵלַי טָעוּן שְׁקֵדִים וְצִמּוּקִים
אִם רַק אֶשְׁכַּב לְלֹא-תְּנוּעָה בַּעֲרִיסַת חֵיקָהּ.
הבית הישן
מאתאריה סיון
אַרְבַּע קוֹמוֹת אָפֹר-צָהֹב
אַרְבַּע קוֹמוֹת גִּידֵי-בַּרְזֶל שֶׁנֶּחְשְׂפוּ מִתּוֹךְ הַקִּיר
וְאֵיזֶה אוֹר בָּא מִבִּפְנִים
כְּמוֹ בִּתְמוּנַת קָדוֹשׁ נוֹצְרִי
מִן הַמֵּאָה הַשְּׁתֵּיִם-עֶשְׂרֵה: אֲרֶשֶׁת בְּקוּעָה.
רַק מִמֶּרְחָק נִתַּן לִרְאוֹת
אֶת תֹּאַר הַפָּנִים.
אַרְבַּע קוֹמוֹת אָפֹר-צָהֹב בָּקוּעַ וְנוֹשֵׁר
עִם פֵּרוּרֵי-הוֹרַי. שָׁנִים
אֲנִי עוֹמֵד לְמַרְגְלוֹתָיו, רוֹאֶה כְּלָבִים
שֶׁנִּתְפָּרְאוּ בְּצֵל שִׂיחִים מְסֻבָּכִים
שָׁנִים רַבּוֹת אֲנִי סָרוּג אֶל שַׁעַר-הַבַּרְזֶל
לְנֹכַח מַדְרְגוֹת-הָאֵשׁ.
בְּבוֹא עָלָיו הַטְּרַקְטוֹר הַגָּדוֹל בְּחִבּוּקוֹ
אוּלַי אַצִּיל כַּמָּה בְּדָלִים: חִיּוּךְ עָנֹג
וָפֶה, וְיָד אֲשֶׁר הָיְתָה בִּי, רֹךְ
אֲשֶׁר הָיִיתִי
בּוֹ: קֶמַח אַהֲבָה
כְּמוֹ צִפּוֹר
מאתאריה סיון
בסתיו כמו ציפור
מאתאריה סיון
בַּסְּתָו כְּמוֹ צִפּוֹר
מְהֻמָּמָה מֵחֹם
אֲנִי נוֹדֵד אֶל רוּחַ
רְחוֹבוֹת הַיָּם
חוֹצֶה בַּפַּרְגּוֹדִים
אֶל פַּאֲתֵי הַמַּעֲרָב:
פַּרְגּוֹד הַחוֹל, פַּרְגּוֹד הַמַּיִם
פַּרְגּוֹדֵי הָאֵד הַקַּל
גַּם שְׁעָרָן שֶׁל הַנָּשִׁים הוֹלֵךְ וּמִתְעַדֵּן
בֵּינוֹת לָאֲשָׁלִים
בַּסְּתָו הָזֶה אוּלַי
בַּסְּתָו הָזֶה
אַגִּיעַ אֶל בְּתוּלַת חֶשְׁוָן בְּטֶרֶם
יַדְשִׁיאוּהָ הַגְּשָׁמִים:
בְּתוּלַת חֶשְׁוָן וְאָנֹכִי
כִּשְׁנֵי סְדִינִים שֶׁל מֶשִׁי דַק
כְּמוֹ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ
בְּטֶרֶם עֵשֶׂב וְהָאֵד.
הסתיו עובר
מאתאריה סיון
הַסְּתָו עוֹבֵר וְאָנֹכִי
עוֹד לֹא אָגַרְתִּי אֶת עַצְמִי
לַחֹרֶף הַקָּרֵב
רַק שְׁמֵי הָאָרֶץ הַצְּלוּלִים
וּמִשְׁעוֹלֵי הַחוֹל הָרַךְ.
אֲנִי יוֹדֵעַ: בָּרְחוֹבוֹת
הַמְּטַיְּלִים עַצְמָם לַיָּם
יֵשׁ חֲדָרִים, שֶׁבְּתוֹכָם
דְּבוּקִים אֶל הַקִּירוֹת וְאֶל הָרְצָפוֹת,
פִּסּוֹת שֶׁל צִיּוּרֵי יָמַי
בֵּין שְׁמֵי הָאָרֶץ הַצְּלוּלִים
וּמִשְׁעוֹלֵי הַחוֹל הָרַךְ.
כְּשֶׁהַנָּשִׁים הַמְּזַמְּרוֹת תּוּצֶאנָה אֶת שְׁטִיחֵי הַצִּבְעוֹנִין
לְנַּעֲרָם נִעוּר אַחְרוֹן בְּטֶרֶם רוּחַ לְבָנָה
אֶהְיֶה לְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת;
שָׁקֶט מְאֹד אֲנִי אַמְתִּין לְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת,
כְּמוֹ יֶלֶד הַיּוֹדֵעַ שֶׁהַדּוֹד הַטּוֹב
יָבוֹא בְּטֶרֶם תַּרְדֵּמָה
בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, מַמָּשׁ
בָּרֶגַע הָאַחְרוֹן
כְּשֶׁהָעֵינַיִם הַצְּרוּבוֹת כְּבָר עֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה
וְהַמִּטָּה הַלְּבָנָה
מֻצַּעַת כְּבָר וּמוּכָנָה.
כּנרת
מאתאריה סיון
מִשְׁטָח עָצוּם כָּזֶה קוֹרֵא לְךָ
לִנְחִיתָה רַכָּה
יֵשׁ חֲלוֹמוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁבָּהֶם
אַתָּה נוֹפֵל מִגֹּבַה שֶׁל חָמֵשׁ קוֹמוֹת לְאַט
לְאַט אַתָּה נוֹפֵל בְּבִטָּחוֹן מָלֵא
וְנֹגַהּ מְשֻׁנֶּה יֵשׁ בַּמָּקוֹם הַהוּא אוֹר
לֹא שֶׁל יוֹם וְלֹא שֶׁל לַיְלָה
תְּכֵלֶת בִּלְעָדִית
תִּצְנַח וּתְחֻבַּק בִּזְרוֹעַ חֲזָקָה
וּמַיִם מְתוּקִים יִהְיוּ בְּשְׂעָרְךָ
[בן ארבעים ושש]
מאתאריה סיון
בֶּן אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ כְּבֵן שְׁלוֹשִׁים לְגוּף
וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה עַכְשָׁו, וְכַיּוֹצֵא בְּכָךְ?
אֲנִי נִזּוֹן בַּאֲנָשִׁים, בְּלֶחֶם צַר שֶׁל אֲנָשִׁים,
נוֹצֵחַ עַל אֶבְרֵי נָשִׁים כַּחֲלִילָן בַּנְּחָשִׁים,
רוֹצֶה לוֹמַר: הַגּוּף שֶׁלָּךְ וְהַנּוֹתָר
צִפּוֹר נוֹתֶרֶת עַל בּוֹרוֹת שְׁבוּרִים
עַל הַבּוֹרוֹת הַנִּשְׁבָּרִים
עֵינֶיהָ לֶהָרִים.
- תאיר אלוף ז"ל
- יהודית להב
- צחה וקנין-כרמל
- שלי אוקמן