- a הבעת תודה / רינה ורטנברגר
- הקדמה מאת מיקי צור
- על צבי שץ מאת מנחם פוזננסקי
- נובילות
- בלא־ניב (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- בתיה (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- שירים
- בסוכת חלומך (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- פרח־היער (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- מנין זה לחן קליל (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- בוקר צח ובהיר (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- עצב (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- בהכנעי (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- אני עיפתי (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- בטרם (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- הצואה (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- כּוֹכָב בָּהִיר... (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- רשימות
- על הסף (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- על היצירה (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- גלות שירתנו הקלסית (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- מתוך מכתבים ומחברות (היצירה מונגשת בכותר משנת תרפ"ט)
- שירי זמר
- t רד ערב
- t נומי לך
- t קול פעמון
- t גיל, שמחה וזמר
- t בשחק נוצצים
- t ריח ניר
- t נא שכבי ונומי
- a תוספת ביבליוגרפית / אלמוני/ת
תודה למוקי צור שבלהט אהבתו לתקופה ותודעתוֹ העמוקה עשה הכל, ללא לאות, כדי שהספר יצא לאור.
תודה למשה שמיר על עזרתו, עצתו הנבונה והידע הרב שהשקיע כדי שהספר אכן יצא לאור.
תודה לאורה רותם נלקן שהאזינה לי בחיבה וכתבה במהימנות את התוים לשירים.
תודה לנירה חן שהתאימה באורך רוח את מלות השירים לתוים.
תודה לנחמה גרבר ולגרישה נכדה של מניה שהביאו לי את שתי הגלויות שכתב אבא לחברתו מניה (דודתה של נחמה) עם עלייתו לארץ.
תודה לבנימין חכלילי על התרגום הנאמן של שתי הגלוּיות מרוסית.
וכן תודה לצוות העובדים ב"עם עובד" שנתנוּ יד ואוזן קשבת לביצוע המשימה.
כולם יבואוּ על הברכה.
רינה שץ
במקור המודפס ישנה הקדמה שנכתבה בידי מנחם פוזננסקי. היות שזכויות היוצרים על כתבי פוזננסקי תפוגנה רק בשנת 2027, נאלצנו להשמיט הקדמה זו, ואנו מגישים את הטקסט במגבלות המותר. עם פקוע הזכויות, נגיש גם את ההקדמה – הערת פרויקט בן־יהודה
רַד עֶרֶב דֹּם אֵלֵינוּ,
אֶל עֵמֶק שַׁאֲנָן.
נִשָּׂא לָךְ שִׁירָתֵנוּ
עֵת כֹּל סָבִיב יִישַׁן.
דְּמָמָה מַה־תְּלַטְּפֵנוּ,
מָה רַךְ צָנוּן אֲוִיר.
מְסוֹךְ חֹרְשָׁה יְלַוֵּנוּ,
שָׁר לַיל הַזָּמִיר.
הַגַּיְא יַחְשִׁיךְ עָלֵינוּ,
הַלֵּיל הוֹלֵךְ וּבָא.
קַו אוֹר מֵעַל רָאשֵׁינוּ
יַחֲלֹף וְיִכָּבָה.
(תרגום מרוסית)
(כנרת, תרע"ג)
(על־פי ס' נידסוֹן)
נוּמִי לָךְ, רַעְיָתִי, שְׁנַת מַרְגּוֹעַ.
רַק בַּמַּוֶת מְנוּחָה בִּשְׁבִילֵךְ.
רַק בַּמָּוֶת, אַךְ שָׁמָּה דָּמוֹעַ
לֹא תִּדְמַע, לֹא תָּהֵל עַפְעַפֵּךְּ.
שָׁמָּה אַךְ לֹא יוּטַל עוֹד כָּל סֵפֶק
בְּרֹאשֵׁךְ הֶחָבִיב הַבָּהִיר.
שָׁמָּה אֵין דְּאָגוֹת, חַיֵּי דֹּחַק,
אֵין לֵילוֹת אִי־שֵׁנָה וְסַגְרִיר.
עַל קִבְרֵךְ הַלָּבָן דֹּם הוֹרַדְנוּ
רִגְבֵי אֲדָמָה אִלְּמָה,
וּמַצֶּבֶת צְחוֹרָה הֶעֱמַדְנוּ
בִּתְפִלָּה חֲרִישִׁית וְדִמְעָה.
לֹא בָּכִיתִי עוֹד כָּכָה, הָיָה לִי
אָז נִדְמֶה, כִּי בַּלֵּב הָאֻמְלָל
שׁוּב קְדֻשַּׁת הַחַיִּים נִגְלְתָה לִי
לְהִתְאַבֵּל עַל חַיִּיךְ שׁוֹלָל.
הֵן יָשׁוּב הָאָבִיב וְאוֹרֵחַ
מִמֶּרְחָק פֹּה זָמִיר יְקוֹנֵן
וּבְלֵיל דּוּמִיָּה וְיָרֵחַ
עַל קִבְרֵךְ יִשְׁתַּפֵּךְ… יְרוֹנֵן.
וְתִרְזָה יְרֻקָּה בְּהָרִיעַ
צְלִילֵי פֶּלִי תִּשַּׁח עַל רֹאשֵׁךְ –
נוּמִי לָךְ, רַעְיָתִי – וְתַרְגִּיעִי,
רַק בַּמָּוֶת מְנוּחָה בִּשְׁבִילֵךְ.
(1914)
קוֹל פַּעֲמוֹן בָּעֲרָבִים
מַשְׁרֶה יָגוֹן, גַּעְגּוּעִים.
לְעוֹלְמֵי עַד הַכֹּל עָבַר,
רַק יוֹם אֶחָד בַּלֵּב נִשְׁאַר:
יוֹם הַפְּרִידָה מִבֵּית הוֹרַי.
אָז דֹּם עָמְדָה הִיא לְפָנִי.
הַשֶּׁמֶשׁ רַד בְּאָמְרִי שָׁלוֹם
וּבַמָּרוֹם צִלְצוּל רָעַד.
בִּים בּוֹם בּוֹם
צִלְצוּל רָעַד.
(תרגום מרוסית)
גִּיל, שִׁמְחָה וָזֶמֶר. הָבוּ לִי בִּקַּשְׁתִּי –
הֶעָזַת הַנֹּעַר, צְחוֹק וְהִתּוּלִים.
הֵן לְמוּד הָעֹנִי, אַךְ פְּגָעִים יָדַעְתִּי
הֵן עַד כֹּה מָשַׁכְתִּי אַךְ בְּעֹל חַיִּים.
הָבוּ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וּנְשִׁימוֹת הַפֶּרַח,
כִּי שָׁרוּי הָיִיתִי בְּבִצּוֹת הַסְּתָו.
לָאֲוִיר, לַחָפְשִׁי, לִמְרוֹמֵי הַנֵּצַח,
כִּי הָיִיתִי עֶבֶד שַׁח בַּאזִקָּיו.
הִנָּקֵם בְּלִי שׂבַע, הִלָּחֵם בְּלִי רֶטֶט,
כִּי נָתוּן הָיִיתִי בִּידֵי רָעִים.
הָבוּ רֶגַע אֹשֶׁר, אַהֲבָה וָשֶׁקֶט
כִּי עוֹד לֹא הָיוּ לִי אֵלֶּה בַּחַיִּים.
(תרגום מרוסית)
בַּשַּׁחַק נוֹצְצִים
כְּבָר כּוֹכְבֵי אוֹר.
לֵיל נָעִים יַלְדִּי,
עֵינֶיךָ סְגֹר!
מַה מְּאֹד עָיַפְתָּ
מֵעֲמַל הַיּוֹם!
כָּעֵת לִמְנוּחָה,
שְׁכַב וָדֹם…
מָחָר עֵת יָצִיץ
שֶׁמֶשׁ זוֹרֵחַ,
תָּקִיץ מִשְּׁנָתְךָ
רַעֲנָן, זַךְ, שָׂמֵחַ.
לֵיל נָעִים, יַלְדִּי,
עֵינֶיךָ סְגֹר!
בַּשַּׁחַק נוֹצְצִים
כְּבָר כּוֹכְבֵי אוֹר.
רֵיחַ נִיר לִשְׂדֵה מוֹלֶדֶת,
חוּט הַחֵן מָתוּחַ בַּכֹּל,
וְהַתּוֹר בְּרוּם הַתְּכֵלֶת
יִתְרוֹעֵעַ לוֹ בְּקוֹל.
רֹן יָרֹן בִּשְׁמֵי שָׁמַיים,
אַךְ לָאָרֶץ תְּשׁוּקָתוֹ
הוּא יָשִׁיר לוֹ וּבֵינְתַיִם
אֵל יַזְמִין לוֹ מִחְיָתוֹ.
יֵשׁ רַעֲיָה לוֹ כְּלִילַת תֹּאַר
עִם אֶפְרוֹחַ רַךְ יָמִים,
צֵל קוֹרָה בִּפְנוֹת יוֹם זֹהַר
שָׁם בַּדֶּשֶׁא, בַּטְּלָלִים.
נָא שִׁכְבִי וָנוּמִי,
נוּמִי נָא בְּנַחַת,
בֹּקֶר אוֹר תָּקוּמִי
עִם הַשֶּׁמֶשׁ יַחַד.
אַךְ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ
וְתִשְׁלַח קַרְנֶיהָ,
תִּפָּקַחְנָה חֶרֶשׁ
לְרִנָּה עֵינֶיהָ.
וְאוֹרוֹת בְּרֶטֶט
אָז יֵרְדוּ אֵלֶיהָ,
יִתְרַפְּקוֹ בְּשֶׁקֶט,
יְנַשְּׁקוּ שְׂפָתֶיהָ.
וּמֵרוֹם שָׁמַיִם,
מֵחַלוֹן פָתוּחַ,
רוּחַ קַל־כְּנָפַיִם
עַל מִצְחָהּ יָפוּחַ.
תַּעֲצֹם עֵינַיִם
שׁוּב מֵרֹב הַזֹּהַר
וְתוֹשִׁיט יָדַיִם
לִקְרַאת רֹן וָנֹעַר.
(תרע"ה)
– אב"ן, שלושה, הפועל הצעיר, שנה 14, ה' אייר תרפ"א.
– אלישבע. המאושר. כתובים 2:3, ג' באלול תרפ"ו, 13.8.26.
– י' אפטר, איך נמצאו ברנר וחבריו. הפועל הצעיר, שנה 14, ח' 26. כ"ח ניסן תרפ"א.
– נ' גורן, “בתיה”, הפועל הצעיר, י"א ניסן ת"ש.
– א' הימן, “על גבול השממה” – ביקורת. “הדואר” ט', ל' שבט תר"ץ.
– י' הלפרין, משנת חייו של צבי שץ, “העולם”, תרצ"ו, 969–971.
– ח' ויינר – לדמותו של צבי שץ, הפועל הצעיר, שנה 36, גליון 33, כ"ד ניסן תש"ג.
– נוח טמיר, דו־שיח משוער בין צבי שץ וי"ח ברנר, גליונות י"ד, תש"ג.
– א' לוברני, מעל בימותינו, ביקורת, “העולם” כ"ח, ת"ש.
– א' פוירשטין, “בתיה” ב"אהל", גזית ג', חוברת י', תרצ"ט–ת"ש.
– א' פקטורית, “על גבול הדממה”, ביקורת, מוסף “דבר”, גליון ל"ב, תרפ"ט.
– קליינמן, ביבליוגרפיה, “העולם” י"ז, 1929.
– צ' קרול, “על גבול הדממה”, “מזרח ומערב” ד', תר"ץ.
– ג' שופמן, העלם היהודי הקדוש והיפה, ביקורת, “מאזנים” א' גליון ב', אדר ב' תרפ"ט.
– א' תרשיש, הקבוצה בספרות, מוסף ל"דבר" גליון כ', תר"ץ.
– “נתיבי הקבוצה והקיבוץ” – ילקוט קורות ומקורות, “עם עובד”, תשי"ח, 124–143.
– נ' בנארי, לתולדות הקבוצה והקיבוץ בארץ – המרכז העולמי של החלוץ, 14–23.
– ד' צירקין, עם צבי שץ, “מבפנים”, כרך י"ב, 1946/7, 360–367.
– קדיש לוז, “אבני דרך”, הוצאת תרבות וחינוך, 1962, 135–139.
– נ' בנארי, “ערכי רוח וספרות”, תשי"ד, 131–133.
– צ' אבן־שושן, “תולדות תנועת הפועלים בא”י", “עם עובד”, תשכ"ג, 234–236.
– פ' ליפובצקי, יוסף טרומפלדור, ספרייה קו לקו, הסתדרות ציונית, תש"ז, 43–49.
– מ' פוזננסקי, מחיי י' טרומפלדור, “עם עובד”, תש"ה, 46–114.
– מ' ברסלבסקי, תנועת הפועלים הארצישראלית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשט"ו–תשט"ז.
- שמרית חדד
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות