רקע
צבי שץ
בְּטֶרֶם
mנחלת הכלל [?]
tשירה

כִּי אַעַל תֵּל וְאֵרֵד גַּיא,

אֶשְׁאַל לְמַעְיָנִי.

לוּ אַךְ שְׁמַעְתִּיו! כָּלוֹת עֵינַי

וְקַשּׁוּבָה אָזְנִי.

מַטֵּה “רוֹעֶה נֶאֱמָן”

בְּכַף-יְמִינִי.

הַבֹּקֶר רַךְ וְרַעֲנָן,

וְכֹה צָעִיר אֲנִי.

כְּחֹם הַיּוֹם – נַפְשִׁי נוּגָה,

וַיָצֶק לָהּ צָמָא –

אֲנִי בְּסֵתֶר-מַדְרֵגָה,

דַּרְכִּי נֶעֱלָמָה.

וָאַךְ בַּסֶּלַע וָאֶכְרַע,

אַקְשִׁיבָה – וְהִנֵּה

מִמַּעֲמַקִּים קוֹלוֹת-זִמְרָה

עוֹלִים לְלב צָמֵא.

עוֹד רֶגַע חַד וְלִרְוָיָה

הָשְׁקָה לִבִּי חָרֵד –

וַיִּפְרְחוּ בְדוּמִיָּה

שִׁירי – פִּרְחֵי-הַלֵּב.

עוֹד רֶגַע… וּבֵין כֹּה וְכךְ

נִטְּשׁוּ צְלָלִים בַּגַּיא,

הַיּוֹם יֵלֵךְ הָלֹךְ וָשַׁח –

וָאֹמֶר: רַב לִי, דַּי!

כָּל הַקּוֹלוֹת – לַעֲמָקִים,

אֲשֶׁר לֹא לִי, לֹא כָאן…

בְּאֵלֶם-פֶּה וּבְלֹא יוֹדְעִים

אַמוּת עַל פִּי מַעְיָן…

המלצות קוראים
תגיות