עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא

וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

וְעָנָן בְּשָׁמָיו וְאִילָן בִּגְשָׁמָיו

מְצַפִּים עוֹד לְךָ, עוֹבֵר אוֹרַח.

וְהָרוּחַ תָּקוּם וּבְטִיסַת נַדְנֵדוֹת

יַעַבְרוּ הַבְּרָקִים מֵעָלֶיךָ

וְכִבְשָׂה וְאַיֶּלֶת תִּהְיֶינָה עֵדוֹת

שֶׁלִּטַּפְתָּ אוֹתָן וְהוֹסַפְתָּ לֶכֶת – –

– – שֶׁיָּדֶיךָ רֵיקוֹת וְעִירְךָ רְחוֹקָה

וְלֹא פַּעַם סָגַדְתָּ אַפַּיִם

לְחֹרְשָׁה יְרוֹקָה וְאִשָּׁה בִּצְחוֹקָהּ

וְצַמֶּרֶת גְּשׁוּמַת עַפְעַפַּיִם.

כִּי סָעַרְתְּ עָלַי, לָנֶצַח אֲנַגְנֵךְ.

שָׁוְא חוֹמָה אָצוּר לָךְ, שָׁוְא אַצִּיב דְּלָתַיִם!

תְּשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ וְאֵלַי גַנֵּךְ

וְאֵלַי גּוּפִי סְחַרְחַר, אֹבֵד יָדַיִם!

לַסְּפָרִים רַק אַתְּ הַחֵטְא וְהַשּׁוֹפֶטֶת.

פִּתְאֹמִית לָעַד! עֵינַי בָּךְ הֲלוּמוֹת,

עֵת בִּרְחוֹב לוֹחֵם, שׁוֹתֵת שְׁקִיעוֹת שֶׁל פֶּטֶל,

תְּאַלְּמִי אוֹתִי לַאֲלֻמּוֹת.

אַל תִּתְחַנְנִי אֶל הַנְּסוֹגִים מִגֶּשֶׁת.

לְבַדִּי אֶהְיֶה בְּאַרְצוֹתַיִךְ הֵלֶךְ.

תְּפִלָּתִי דָבָר אֵינֶנָּה מְבַקֶּשֶׁת,

תְּפִלָּתִי אַחַת וְהִיא אוֹמֶרֶת – הֵא לָךְ!

עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב, עַד עֵינוֹת הַלַּיִל,

בִּרְחוֹבוֹת בַּרְזֶל רֵיקִים וַאֲרֻכִּים,

אֱלֹהַי צִוַּנִּי שֵׂאת לְעוֹלָלַיִךְ,

מֵעָנְיִי הָרַב, שְׁקֵדִים וְצִמּוּקִים.

טוֹב שֶׁאֶת לִבֵּנוּ עוֹד יָדֵךְ לוֹכֶדֶת,

אַל תְּרַחֲמִיהוּ בְּעָיְפוֹ לָרוּץ,

אַל תַּנִּיחִי לוֹ שֶׁיַּאֲפִיל כְּחֶדֶר,

בְּלִי הַכּוֹכָבִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחוּץ.

שָׁם לוֹהֵט יָרֵחַ כִּנְשִׁיקַת טַבַּחַת,

שָׁם רָקִיעַ לַח אֶת שֵׁעוּלוֹ מַרְעִים,

שָׁם שִׁקְמָה תַפִּיל עָנָף לִי כְּמִטְפַּחַת

וַאֲנִי

אֶקֹּד לָהּ

וְאָרִים.

וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי לְקוֹל הַתֹּף,

בְּעָרֵי מִסְחָר חֵרְשׁוֹת וְכוֹאֲבוֹת,

יוֹם אֶחָד אֶפֹּל עוֹד פְּצוּעַ־רֹאשׁ לִקְטֹף

אֶת חִיּוּכֵנוּ זֶה, מִבֵּין הַמֶּרְכָּבוֹת.

גַּם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת.

שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר

זָרִים וּמְבֻצָּרִים.

בַּלַּיְלָה הַסָּהוּר מוּל חַלּוֹנְךָ עוֹמֶדֶת

עִיר טְבוּלָה בִּבְכִי הַצִּרְצָרִים.

וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ

וְהַיָּרֵחַ

עַל כִּידוֹן הַבְּרוֹשׁ,

אַתָּה אוֹמֵר – אֵלִי, הֲעוֹד יֶשְׁנָם כָּל אֵלֶּה?

הֲעוֹד מֻתָּר בְּלַחַשׁ בִּשְׁלוֹמָם לִדְרשׁ?

מֵאַגְמֵיהֶם הַמַּיִם נִבָּטִים אֵלֵינוּ.

שׁוֹקֵט הָעֵץ

בְּאֹדֶם עֲגִילִים.

לָעַד לֹא תֵעָקֵר מִמֶּנִּי, אֱלֹהֵינוּ,

תּוּגַת צַעֲצוּעֶיךָ הַגְּדוֹלִים.

בָּאוֹר וּבַגֶּשֶׁם הָעִיר מְסֹרֶקֶת.

הַיָּפָה בֶּאֱמֶת – הִיא תָּמִיד בַּיְשָׁנִית.

אֵלֵךְ נָא הַיּוֹם, עִם בִּתִּי הַצּוֹחֶקֶת,

בֵּין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנּוֹלְדוּ שֵׁנִית.

הִנֵּה הַזְּגוּגִית – שְׁמָהּ צָלוּל מִשְּׁמוֹתֵינוּ

וּמִי בְּקִפְאוֹן הִרְהוּרָהּ יַעֲבוֹר?

עַל קַו מִפְתָּנָהּ, כְּעַל סַף נִשְׁמָתֵנוּ,

הָרַעַשׁ נִפְרָד מִן הָאוֹר.

הִנֵּה הַבַּרְזֶל, הָאֱלִיל וְהָעֶבֶד,

נַפַּח הַיָּמִים הַנּוֹשֵׂא בְּעֻלָּם.

הִנֵּה, בַּת שֶׁלִּי, אֲחוֹתֵנוּ הָאֶבֶן,

הַזּוֹ שֶׁאֵינֶנָּה בּוֹכָה לְעוֹלָם.

גָּבְהוּ בְּיָמֵינוּ הָאֵשׁ וְהַמַּיִם.

אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים בִּשְׁעָרִים וּמַרְאוֹת.

נִדְמֶה – גַּם הַלַּיְלָה הוּא נְהַר הַיּוֹמַיִם,

אֲשֶׁר עַל חוֹפָיו אֲרָצוֹת מוּאָרוֹת.

נִדְמֶה - גַּם אֲנַחְנוּ הַבֹּקֶר נַגִּיעַ

אֶל בַּיִת אַחְרוֹן בַּנָּתִיב הָרָחָב

וְשָׁם עוֹד נִצָּב לְבָדָד הָרָקִיע

וְיֶלֶד מַשְׁלִיךְ כַּדוּרוֹ לְרַגְלָיו.

בְּאוֹר וּמָטָר הַשְּׂדֵרָה מְסֹרֶקֶת.

דַּבְּרִי, יְרֻקָּה, רַעֲשִׁי!

רְאֵה, אֱלֹהַי, עִם בִּתִּי הַצּוֹחֶקֶת

אֲנִי מְטַיֵּל בִּרְחוֹבְךָ הָרָאשִׁי.

עִירִי הַפְּרוּמָה שִׂמְלָתָה מְרַכֶּסֶת.

חִיוּךְ הַבַּרְזֶל וְהָאֶבֶן עוֹד שָׁט.

הַלָּלוּ אֵינָם שׁוֹכְחִים אֶת הַחֶסֶד

שֶׁל מִלַּת אַהֲבָה אַחַת.

אֶת הַלַּיְלָה שֶׁלָּךְ, שֶׁעָזַבְתְּ לְבָדָד,

שֶׁעָמַד עַל דְּלָתַיִךְ, סְחַרְחַר מִשִּׂיאִים,

שֶֹנָּשָׂא אֶת חָלְיִי הַמֻקְדָּשׁ לָךְ לָעַד,

שֶׁיָּדַע לַעֲנוֹת רַק בִּשְׁמֵךְ הָאֶחָד –

אֶת הַלַּיְלָה שֶׁלָּךְ מַרְגִּיעִים, מַרְגִּיעִים.

בְּיָדַי, שֶׁנָּגְעוּ בָּךְ, דּוֹעֵךְ הַשָּׁרָב.

מַה יָקְרוּ לִי חַיַּי שֶׁהָיוּ הֲדוֹמֵךְ!

אַתְּ זָרָה. אַתְּ זָרָה. אַל תָּבֹאִי עַכְשָׁו.

הַתּוּגָה שֶׁעָזַבְתְּ פֹּה גְדוֹלָה כֹּה מִמֵּךְ.

בְּאַחְרוֹן נֵרוֹתָיו – בִּשְׁבִיל מִי הִדְלַקְתִּים? –

כְּבָר עוֹמֵם הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שִׁלּוּם.

רַק הָרַעַם אֵי־שָׁם עוֹד גּוֹרֵר רְהִיטִים,

רַק עֲנָק מְחַיֵּךְ וְשׁוֹתֵק עַל לֹא כְלוּם.

אַל תָּבֹאִי עַכְשָׁו. יֶלֶד מֵת בְּחֵיקִי.

אַתְּ נִשְׁכַּחַת. עֵינֵי הַמַּרְאָה עֲצוּמוֹת.

בְּחַדְרֵי הָעוֹלָם הַגְּדוֹלִים, הָרֵיקִים,

גַּם צְחוֹקֵךְ יִבָּהֵל מֵעַצְמוֹ.

הִנֵּה הָעֵצִים בְּמִלְמוּל עֲלֵיהֶם.

הִנֵּה הָאֲוִיר הַסְּחַרְחַר מִגֹּבַהּ.

אֵינֶנִּי רוֹצֶה

לִכְתֹּב אֲלֵיהֶם.

רוֹצֶה בְּלִבָּם לִנְגֹּעַ.

לָשֵׂאת פַּת בַּמֶּלַח וּמַיִם בִּדְלִי

וְעֵת הַדְּרָכִים יַלְבִּינוּ

צֵידָה לְהָבִיא לְאַחַי הַגְּדוֹלִים,

לָאוֹר וְלָרֹחַב בִּשְׂדוֹת אָבִינוּ.

עִנְבָּלִים בַּמִּרְעֶה וּשְׁרִיקוֹת

וְשָׂדֶה בַּזָּהָב עַד עֶרֶב.

דּוּמִיַּת בְּאֵרוֹת יְרֹקוֹת,

מֶרְחָבִים שֶׁלִּי וָדֶרֶךְ.

הָעֵצִים שֶׁעָלוּ מִן הַטַּל,

נוֹצְצִים כִּזְכוּכִית וּמַתֶּכֶת.

לְהַבִּיט לֹא אֶחְדַּל וְלִנְשֹׁם לֹא אֶחְדַּל

וְאָמוּת וְאוֹסִיף לָלֶכֶת.

עַל הָעִיר עָפוֹת יוֹנִים,

עַל הָעִיר, עַל יַעַר פֶּרֶא,

עַל כִּכַּר הַתַּלְיָנִים,

עַל רִיסֵי נָשִׁים בָּעֶרֶב.

        עִם הָרוּחַ הַנּוֹדֶדֶת

        לֹא נִסַּע הַרְחֵק מִכָּאן.

        הַשְּׁקִיעָה נָשְׂאָה בַּדֶּרֶךְ

        אֶת סַלֵּי הַדֻּבְדְּבָן.

עֶרֶב, עֶרֶב, עִיר עַרְבִּית.

אֶפָּרֵד מֵרְחוֹב הָאֶבֶן.

אֶל עֵינֵי סוּסִים אַבִּיט,

כְּהַבֵּט אִשָּׁה אוֹהֶבֶת.

        כִּי הַסּוֹף, אַחִים, הוּא אֵלֶם.

        כִּי בָּאוּנִי הַדְּמָמוֹת.

        כְּעֵינַיִם מוּל הַהֵלֶךְ

        הַדְּרָכִים נֶעֱצָמוֹת.

עוֹד מִקְטֶרֶת נְעַשֵּׁן,

עַל מִפְתָּן עַתִּיק נֵשֵׁבָה,

אֶת חַיֵּינוּ נְיַשֵּׁן

כְּתִינוֹק נִרְדָּם בְּשֶׁבַע.

        רוּחַ סַעַר וַעֲנֶנֶת,

        רֵיחַ יַעַר וְשָׁנִים.

        בֹּאִי, בֹּאִי, עַל מִשְׁעֶנֶת,

        בַּת שִׁירַי הַנּוֹשָׁנִים.

הָהּ, יָמִים יְפֵי קוֹמָה,

סְחַרְחַרִים מִשּׁוּק וָקַיִץ,

מִקְּרוֹנוֹת וּמִקָּמָה,

מִשְּׂמָלוֹת וּמִבִּרְכַּיִם – –

        – – מִנְּתִיבַת אָבָק רוֹעֶשֶׁת,

        מֵרוּכְסֵי־זִמְרָה תְּלוּלִים,

        מִן הָרֶשַׁע וְהָרֶשֶׁת

        שֶׁל תּוּגוֹת וְהִתּוּלִים.

מַה דָּבַקְתִּי בָּךְ, תֵּבֵל,

שָׁוְא לִפְרֹק אוֹתָךְ נִסִּיתִי.

מַה חִכִּיתִי לָךְ עִם לֵיל,

כְּתַלְמִיד לְגִימְנַזִיסְטִית.

        רַק הַטַּל הַזֶּה בַּחֹפֶן,

        רַק הַשִּׁיר הַזֶּה – עֵדַי,

        כִּי גַם לִי אָדְמוּ בָּאֹפֶל

        תַּפּוּחַיִךְ שֶׁבַּגַּי.

כַּעֲלוֹת נַחְשׁוֹל זוֹהֵר,

גַּחְתְּ אֵלַי לִקְרָב בֵּינַיִם.

בָּךְ גֻּלְגַּלְתִּי כְּעִוֵּר

בִּרְחוֹבוֹת מְלֵאֵי עֵינַיִם.

        בָּךְ נוֹתַרְתִּי קֶרַע־קֶרַע

        עַל קוֹצֵי הַמַּחְסוֹמִים,

        שֶׁל חֵמוֹת, שֶׁל עֵת־נִמְכֶּרֶת,

        שֶׁל פְּגִישׁוֹת וּפִתְאֹמִים.

עַל הָעִיר יוֹנִים עָפוֹת,

כָּל יָמַי שָׁטִים בְּיַחַד,

אוֹר, עָרִים וּמִרְצָפוֹת,

זְרוֹעַ מְנִיפָה מִטְפַּחַת – –

        וּמַפֹּלֶת לֵיל נִתֶּכֶת – –

        אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים!

        גּוּף נוֹפֵל עַל אַדְמוֹתֶיךָ…

        עַל הָעִיר עָפוֹת יוֹנִים.