אברהם סוצקבר
דמע־תמונות 1968/9
פרטי מהדורת מקור: מאזניים, כרך ל“ח, 1–2, כסליו טבת תשל”ד; דצמבר 1973–ינואר 1974: 22–26

עֵין־הַנְּשָׁמָה דֶּמַע־תְּמוּנוֹת זוֹלֶגֶת,

לְמַעַן עַצְמָהּ וְכֵן לְמַעַן זוּלָתָהּ,

לְמַעַן זוּלָתָהּ וְכֵן לְמַעַן עַצְמָהּ.

עֵין־הַנְּשָׁמָה דֶּמַע־תְּמוּנוֹת זוֹלֶגֶת,

כְּמוֹ שְׁקִיעַת־חַמָּה בָּעֲנָנִים דּוֹמַעַת.

אֵיפֹה וְאֵצֶל־מִי סוֹדָהּ תַּפְקִיד?


שָׂרַפְתִּי אֶת שֻׁלְחַן־כְּתִיבָתִי. חֶרְפָּה הִיא

לִכְרֹעַ לִפְנֵי יְצוּר־עֵץ, וְהֶחֱלַפְתִּיו

בְּלֵיל־מַאֲבָק פְּרָאִי בַּמִּדְבָּר, בִּנְוֵה־עַיִט, שָׁם

עֵין־הַנְּשָׁמָה דֶּמַע־תְּמוּנוֹת תִּזְלֹג,

תְּמוּנוֹת בְּרֵאשִׁיתִיּוֹת, הַמְצַוּוֹת: צַיֵּר, צַיֵּר

לְמַעַנְךָ אַתָּה, וְכֵן לְמַעַן עוֹלָם שֵׁנִי.

בְּמָקוֹם אֲשֶׁר לֹא־עוֹד נָוִי יֵשׁ וְלֹא־עוֹד אִמָּא שֶׁלִּי,

שָׁם נְוֵה־הַתְּכֵלֶת שֶׁלִּי וְשָׁם אִמָּא שֶׁלִּי.


אוּלַי חַי עוֹד מִישֶׁהוּ אֲשֶׁר פָּנֶיהָ יִזְכֹּר. יִתָּכֵן.

בֵּין עַקְרַבֵּי־נְחֹשֶׁת אֵלֵךְ וַאֲחַפְּשֵׂהוּ.


אֵלִיָּהוּ אֲכַנֶּה אֶת הַהוּא, אֵלִיָּהוּ,

אוֹתוֹ הַנִּבְחַר אֲשֶׁר פְּנֵי־אִמִּי חֲרוּתִים בְּזִכְרוֹנוֹ.


נָשׁוֹק אֶשַּׁק אֶת רַגְלָיו וְאֶתְחַנֵּן: אֵלִיָּהוּ,

בִּזְכוּת פְּצָעַי, נְשֹׁף וְהַעֲלֵה לְפָנַי אֶת פָּנֶיהָ.


רַק לְרֶגַע, וְאִם רֶגַע אָרֹך מִדַּי – לַחֲצִי־רֶגַע,

בִּשְׁאֵרִית שְׁנוֹת־חַיַּי מוּכָן אֲנִי לְשַׁלֵּם.


אוֹיָה, כְּמוֹ אֶל עָנָף עִם אַחֲרוֹנֵי־דֻבְדְּבָנִים מִבַּעַד לַעֲרָפֶל

קָרוֹב אֶקְרַב וְאֶפְחַד לְהִתְקָרֵב רַב־יֶתֶר.


וּבְאוֹתוֹ חֲצִי־הָרֶגַע קֻשְׁיָה אַקְשֶׁה: "אִמָּא, הַגִּידִי־לִי,

הַאִם יָכוֹל הַבּוֹרֵא הַבֵּט יָשָׁר אֶל־מוּל עֵינַיִךְ?"

בְּדַעַךְ הַיְשִׁימוֹן

דּוֹעֲכִים הַחוּשִׁים.

קְרֵבָה וּמַגִּיעָה אֵלַי בְּכִיָּה יְשִׁימוֹנִית.

שׁוֹאֵל אֲנִי: – מִי אָתְּ?

אִם אַתְּ, בְּכִיָּה בַּת־מִדְבָּר

צָמֵאת, הֵן נֹאדִי רֵיק.

אֵין טִפָּה.

מְשִׁיבָה לִי הַבְּכִיָּה

בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה:

– "בֶּן־אָדָם, אֲנִי הִנְנִי אוֹת הָעֶשְׂרִים וְשָׁלֹוש

בָּאָלֶף־בֵּית,

הָאוֹת לֹא־יֻלָּדָה וּתְשׁוּקָתָהּ לְהִוָּלֵד.

נוֹדֶדֶת אֲנִי פֹּה בַּיְשִׁימוֹן. הוּא הַמִּדְבָּר

בּוֹ יָצַר הַכֹּל־יָכוֹל

אֶת עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַחְיוֹתַי.

בֶּן־אָדָם, חֲסֵרָה אֲנִי נְשָׁמָה.

הַב־לִי אֶת שֶׁלְּךָ,

אֶת נִשְׁמָתְךָ אָתָּה,

וְאִוָּלֵד, וְנֶצַח אֶשְׁמֹר לְךָ אֱמוּנִים."


שַׁלָּמָה לִפְלַג־רֶגַע הִרְהַרְתִּי בַּדָּבָר –

וְאֵחַרְתִּי?

חֲמוֹר קָטָן מוֹבִיל בַּעֲגָלָה סֵיפָנִים לְשַׁבָּת.

תֵּימָנִי מִדַּהֲרֵר עָלָיו וְתָר אַחַר קוֹנִים:

– “סֵיפָנִים לְשַׁבָּת!”

מִדֵּי יוֹם שִׁשִּׁי יוֹדֵעַ הַחֲמוֹר הַקָּטָן דַּרְכּוֹ

וְהוּא מַסִּיעַ אֶת הַסֵּיפָנִים לְשַׁבָּת

בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ רַבָּה.


וְאוּלַם יוֹם הַשִּׁשִּׁי הַזֶּה אֵינֶנּוּ כָּל־עִקָּר

כְּאוֹתָם לִפְנֵי שָׁבוּעַ־שְׁבוּעַיִם.

רוֹכֵל־הַפְּרָחִים, אִישׁ־תֵּימָן מְצֻמָּק כְּחָרוּב,

אֵינוֹ מַכִּיר לֹא אֶת הָעִיר וְלֹא אֶת בָּתֵּיהֶם.

אֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ נִרְאֵית שְׁחוֹחָה וּמְלֻכְסֶנֶת.

וְרֵיק מֵאָדָם הָרְחוֹב, לְלֹא סֵיפָנִים

תִּשָּׁאֵר הַפַּעַם שַׁבְּתָא מַלְכְּתָא.


אַךְ לְפֶתַע – הָרְחוֹב אֵינֶנּוּ נָטוּשׁ הֶפְקֵר.

צוֹעֲדִים וּבָאִים

חַיָּלִים, חַיָּלִים.

לָהֶם מְחַלֵּק הַתֵּימָנִי בְּמַתָּנָה אֶת הַצְּמָחִים הָעֲדִינִים – לַחֲזִית,

לְמַעַן תִּרְוֶה הַשַּׁבָּת נַחַת־רוּחַ מִסֵּיפָנָיו.

&&& הַסְּעֻדָּה

כַּעֲרֹג נֶפֶשׁ עַל אֲהוּבַת־נְעוּרִים

מֵעֵבֶר לַיָּם וּמֵעֵבֶר לַחַיִּים,

וְנִדְמֶה: הִיא הַיּוֹם אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה בַּיָּמִים הָהֵם

כֵּן לְפֶתַע נִמְשַׁכְתִּי

אֶל גַּן־הַחַיּוֹת,

אֶל הַבַּרְבּוּר שֶׁבַּבְּרֵכָה.


הַאִם זְמַן כַּבִּיר הוּא מֵאָז נִפְרַדְתִּי־שָׁלוֹם מִבִּרְיַת־הַכֶּסֶף?

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.

בֵּינְתַיִם נָצוֹרוּ בָּתֵּי־חוֹלִים שִׁפְעַת־פְּצָעִים, מָשָׁל

הִתְקִיפוּ שׁוֹכְנֵי־מַאְדִּים מִבְצָר בְּתֵבֵל־אֶרֶץ.

בֵּינְתַיִם גַּם תּוֹלָעֵי־מֶשִׁי

בְּחָרִיצוּת וּבַסֵּתֶר

טָווּ מַלְבּוּשִׁים עַתִּיקֵי־אָפְנָה,

אֲרֻכִּים, חַסְרֵי־כִּיסִים.


קְמוּטָה וַחֲנוּקָה, עֲקוּדַת קִרְעֵי־אַרְגָּמָן,

כְּמוֹ סָדִין שֶׁל לֵיל־חֻפָּה בְּאַשְׁמֹרֶת־הַשַּׁחַר,

זְרוּעַת אַלְגֻּמֵּי־קַיִץ,

הִתְפַּעֲמָה הַבְּרֵכָה.


לֹא עוֹד הָיָה שָׁם הַבַּרְבּוּר, תַּחְתָּיו עָמַד

לְיַד הַמַּיִם הַמְרוֹקָנִים הַשּׁוֹמֵר הַיָּחֵף

(יְהוּדִי מֵחַבַּשׁ,

פָּנָיו – גֶּחָלִים לוֹהֲטוֹת־כְּחַלְחַלּוֹת בְּאֵפֶר)

וְכֵן סָח לִי הַשּׁוֹמֵר:

– "הַבַּרְבּוּר מֵת מִגַּעְגּוּעִים.

שִׁירַת־הַבַּרְבּוּר שֶׁלּוֹ – בַּמֶּה אֲדַמֶּה הַצְּלִילִים?

הֲשָׁמַעְתָּ אֵי־פַּעַם כִּנּוֹר בִּגְסִיסָתוֹ?

שִׁירַת־הַבַּרְבּוּר שֶׁלּוֹ – אֵין בָּעוֹלָם עֵט

וְיוּכַל לְתָאֲרָהּ. רְצוֹנְךָ לִשְׁמֹעַ?

הַט אָזְנְךָ אֱלֵי לִבִּי.


וַאֲנִי הִקְשַׁבְתִּי אַף רָאִיתִי:

בְּלִבּוֹ שָׂחָה הַבַּרְבּוּר, וּבְלִבִּי – כְּמוֹ בִּרְאִי־מַיִם – בִּמְהֻפָּךְ.

וּמֵאֲחוֹרֵי הַבְּרֵכָה הִתְלַקֵּק בִּסְעֻדָּתוֹ צָבוֹעַ יָשִׁישׁ.

סָח לִי בִּלְחִישָׁה בֶּן־בְּלִי־הַגּוּף:

כָּל תְּקוּפָה אֵלַי נוֹסֶקֶת – וְנוֹחֶתֶת.

בֶּן־אָדָם, כָּמוֹהָ גַּם נַפְשְׁךָ קִצְרַת־מְעוּף,

לְפִי שְׁרִירוֹת מַשַּׁב־רוּחִי מְשׁוֹטֶטֶת.


מוּטָב – כְּמוֹ זֶה רַב־הַפּאֹרוֹת, הַזַּיִת –

תֵּת לַעֲנָפִים כְּלִיחִים מֵאֲלֵיהֶם לִקְמֹל;

מוּטָב – בְּעוֹלָמְךָ שֶׁלְּךָ לִהְיוֹת בֶּן־בַּיִת,

לְבַל בְּלֹא־טַעַם נְשִׁימָתְךָ תֶאֱזֹל.


מִלִּים, בְּכֹחָן מִלִּים לְבוֹקֵק.

סוֹדִי – יוֹם בְּעִצּוּמוֹ וְאוֹר יָהֵל,

אַשְׁרֶיךָ אִם לְהַבָּא תִסְתַּפֵּק

בְּשָׁעָה חֲרִישִׁית וְטַל חֶסֶד־אֵל.

<

כַּעֲרֹג נֶפֶשׁ עַל אֲהוּבַת־נְעוּרִים

מֵעֵבֶר לַיָּם וּמֵעֵבֶר לַחַיִּים,

וְנִדְמֶה: הִיא הַיּוֹם אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה בַּיָּמִים הָהֵם

כֵּן לְפֶתַע נִמְשַׁכְתִּי

אֶל גַּן־הַחַיּוֹת,

אֶל הַבַּרְבּוּר שֶׁבַּבְּרֵכָה.


הַאִם זְמַן כַּבִּיר הוּא מֵאָז נִפְרַדְתִּי־שָׁלוֹם מִבִּרְיַת־הַכֶּסֶף?

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.

בֵּינְתַיִם נָצוֹרוּ בָּתֵּי־חוֹלִים שִׁפְעַת־פְּצָעִים, מָשָׁל

הִתְקִיפוּ שׁוֹכְנֵי־מַאְדִּים מִבְצָר בְּתֵבֵל־אֶרֶץ.

בֵּינְתַיִם גַּם תּוֹלָעֵי־מֶשִׁי

בְּחָרִיצוּת וּבַסֵּתֶר

טָווּ מַלְבּוּשִׁים עַתִּיקֵי־אָפְנָה,

אֲרֻכִּים, חַסְרֵי־כִּיסִים.


קְמוּטָה וַחֲנוּקָה, עֲקוּדַת קִרְעֵי־אַרְגָּמָן,

כְּמוֹ סָדִין שֶׁל לֵיל־חֻפָּה בְּאַשְׁמֹרֶת־הַשַּׁחַר,

זְרוּעַת אַלְגֻּמֵּי־קַיִץ,

הִתְפַּעֲמָה הַבְּרֵכָה.


לֹא עוֹד הָיָה שָׁם הַבַּרְבּוּר, תַּחְתָּיו עָמַד

לְיַד הַמַּיִם הַמְרוֹקָנִים הַשּׁוֹמֵר הַיָּחֵף

(יְהוּדִי מֵחַבַּשׁ,

פָּנָיו – גֶּחָלִים לוֹהֲטוֹת־כְּחַלְחַלּוֹת בְּאֵפֶר)

וְכֵן סָח לִי הַשּׁוֹמֵר:

– "הַבַּרְבּוּר מֵת מִגַּעְגּוּעִים.

שִׁירַת־הַבַּרְבּוּר שֶׁלּוֹ – בַּמֶּה אֲדַמֶּה הַצְּלִילִים?

הֲשָׁמַעְתָּ אֵי־פַּעַם כִּנּוֹר בִּגְסִיסָתוֹ?

שִׁירַת־הַבַּרְבּוּר שֶׁלּוֹ – אֵין בָּעוֹלָם עֵט

וְיוּכַל לְתָאֲרָהּ. רְצוֹנְךָ לִשְׁמֹעַ?

הַט אָזְנְךָ אֱלֵי לִבִּי.


וַאֲנִי הִקְשַׁבְתִּי אַף רָאִיתִי:

בְּלִבּוֹ שָׂחָה הַבַּרְבּוּר, וּבְלִבִּי – כְּמוֹ בִּרְאִי־מַיִם – בִּמְהֻפָּךְ.

וּמֵאֲחוֹרֵי הַבְּרֵכָה הִתְלַקֵּק בִּסְעֻדָּתוֹ צָבוֹעַ יָשִׁישׁ.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.