סְתָם G

אברהם שלונסקי

בתוך: אברהם שלונסקי – כתבים א: שירים ספר ראשון

x מוגש ברשות פרסום

t שירה

כל פריטי סדרה, מחזור, או שער זה זמינים להלן

לֵילוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

עַל פִּתְחֵנוּ רוֹבֵץ לֵיל

מאת

אברהם שלונסקי

עַל פִּתְחֵנוּ רוֹבֵץ לֵיל כְּאֶבֶן הַמִּזְבֵּחַ

וְנִצָּב עָלָיו יָהּ גַּל אֵפֶר חַם לְחוֹנֵן.

יוֹם מִי רִאשׁוֹנָה יַעַל? מִי רִאשׁוֹן יִשָּׂא פֹּה

זֶה מִזְמוֹר שִׁיר לַמְסָרֵף הַמִּתְרוֹנֵן?

כֻּלָּנוּ נֵט הֲלוֹם. כֻּלָּנוּ שְׁחוֹחִים נָבוֹא

עִם כִּבְשַׂת-יוֹם עֲקוּדָה עַל כַּפָּיִם.

וְכִי יַחְפֹּן אֱלִֹהים מְלוֹא כַּפּוֹ הַכּוֹכָבִים

אֶל מוּל עֲשַׁן הַיּוֹם נִשְׁתַּחֲוֶה אַפָּיִם.

מִי כֹּהֵן גָּדוֹל פֹּה? אַיֵּכֶם, בְּנֵי לְוִיִּים?

מַדּוּעַ נַרְכִּין רֹאשׁ – כִסְנֵה הָאֵשׁ הַכְּבוּיָה?

הָהּ פִּתְחוּ שַׁעֲרֵי פֶּה וְזִנֵּק דַּם הַכְּאֵב

כְּצִפּוֹר שְׁחוֹרָה – הַלְלוּיָהּ!

עַל בְּהֹנוֹת רַגְלָיו

מאת

אברהם שלונסקי

א

עַל בְּהֹנוֹת רַגְלָיו

חֶרֶשׁ

כְּרֵעַ אֲשֶׁר רֵעָה לִי מִכְּבָר

הִתְגַּנֵּב אֵלַי מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי

עֶרֶב

וַיְכַס בְּכַפּוֹת יָדָיו עַל שְׁתֵּי עֵינַי:

מִי?

וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי

אֲשֶׁר בַּת-צְחוֹקוֹ שׁוֹקְטָה וּמְנַחֶמֶת עַל שִׂפְתוֹתָיו

וּבְמַדָּיו – שֶׁלַח.

וָאֶפֹּל אֶל זְרוֹעוֹתָיו:

אָחִי!..

וַי! – –

שָׁם מֵעַל לְרֹאשִׁי הַפָּרוּעַ

מאת

אברהם שלונסקי

ב

שָׁם

מֵעַל לְרֹאשִׁי הַפָּרוּעַ

מֵעַל לְקָדְקֹד-הָרִים

וּבְלוֹרִית-יַעַר

מֵעַל לְכִפּוֹת בָּתֵּי-תְפִלָּה

אֲשֶׁר לְשִׁבְעִים אֻמָּה

הַרְחֵק-הַרְחֵק

מַרְגְּלוֹת כּוֹכָבִים מַזָּלוֹת

אֲשֶׁר רַק יֶלֶד יִסְפְּרֵם בְּתֹם בִּטָּחוֹן

עָלָה יוֹמִי כְּאֵלִיָּהוּ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ.

הָהּ יוֹמִי יוֹמִי

רֶכֶב זָהָב שֶׁלַּשְּׁקִיעָה.

וּכְגַנָּב גָּח מֵחֶבְיוֹן הַסִּמְטָאוֹת

וּמְצַדֵּד פָּנָיו כֹּה וָכֹה

וְאַחֲרָיו

שֵׁנִי – רְבִיעִי – רְבָבָה

מְגִיחִים רָאשִׁים מְגֻדְּלֵי-פֶּרַע

מֵאֲחוֹרֵי גְדֵרוֹת

מֵאֲחוֹרֵי כְּתָלִים

וּמִכָּל עַמּוּד

קִיר

וְאִילָן –

כְּמוֹ אֵיזֶה שֵׁבֶט קֵינִים אֲרוּר-שָׁמַיִם

עִיר-מִקְלָט בַּדּוּמִיָּה לוֹ יְבַקֵּשׁ

וּפוֹשֵׁט עַל הַקִּרְיָה –

לָיְלָה.

לָיְלָה

מאת

אברהם שלונסקי

ג

לָיְלָה!

אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ אֶת הַמַּכְאֹב הַגָּדוֹל

וְהוּא לוֹהֵט בִּבְשָׂרֵנוּ תָּמִיד

כְּשֶׁמֶשׁ דְּרוּסָה מַרְגְּלוֹתֶיךָ.

וּפִתְאֹם תַּכְכִּיבֵנוּ בְּשַׁלַּׁכְתְּךָ

וְהָיִינוּ אָז לְשָׁמַיִם שְׁחוֹרִים

חֲפֵצֵי מִשְׁכַּן אֱלֹהִים אַדִּירִים בַּיָּגוֹן.

וְכָכָה נֵלֵךְ מֻכֵּי הַכּוֹכָבִים:

מִתְאַפְּקִים נוֹשְׁמִים כְּאֵב

כְּרוּחֲךָ הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בִּבְשָׂרֵנוּ הַדָּרוּס

וּשְׁאֹג לֹא נוּכָל.

אֵי הַשִּׁיר אֲשֶׁר נְרַנֲנָה אֵלֶיךָ?

אֲדָמָה שְׁחוֹרָה כֹּה

וְהִיא לָךְ רָנָה: לִבְלוּב!

וֵאלֹהִים כּוֹאֵב כֹּה

וְנוֹשֵׁק לְכָל כִּבְרַת דֶּשֶׁא קְטַנָּה עֲלֵי בְּשָׂרָהּ.

וְאֵי הַשִּׁיר אֲשֶׁר נְרַנֲנָה אֲנַחְנוּ

לְוִיִּים אִלְּמִים אֶל הַמַּכְאֹב?

כִּי אֵיךְ נִתְפַּלֲלָה וְלֹא יָדַעְנוּ תְפִלָּה?

וְאֵיכָה נֵבְּךְ וְאָנוּ שְׁכֵחֵי-בֶּכִי?

וְכִי נִפְצַח פֶּה כִּי חֵפֶץ-שִׁיר מָלֵאנוּ

וְהִתְנַכֵּר לָנוּ גַם הוּא:

הֲלִכְמוֹ אֵלֶּה שִׁירָה?!

אֲהָהּ כִּי עָנִינוּ עָנִינוּ מְאֹד.

חֲפוּיֵי-רֹאשׁ אָז נֵרֵד אֶל סַף בֵּית-אֱלֹהִים

וְקִנְאָה חוֹלָה תִלְהַט בִּבְשָׂרֵנוּ אֱלֵי בָּאָיו:

הָהּ יוֹדְעֵי תְפִלָּה!

כִּי תַעְתּירוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם

וְהִתְנַדַּבְתֶּם תְּפִלָּה קְטַנָּה גַּם עַל מֻכֵּי הַכּוֹכָבִים

וְכָכָה תִתְפַּלָּלוּ:

חָנֵּם אֱלֹהִים וְאַלְּפֵם לְהִתְאַפֵּק!

כְּעוֹרֵב

מאת

אברהם שלונסקי

ד

כְּעוֹרֵב

מַטְלִית שְׁחוֹרָה עַל שֶׁלֶג-צָהֳרַיִם

לְאוֹר יְמֵי כֻּלָּם עָבַרְתִּי.

בַּחוּצוֹת הִסְתּוֹדְדוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים

(וְרַבִּים גַּם בָּכוּ):

הַלַּיְלָה נֶעְלַם הַמֵּת.

שְׁנֵי נֵרוֹת-הַמְּרַאֲשׁוֹת

עֲזוּבִים עַל הָרִצְפָּה יַעֲמֹדוּ.

לֹא צָחַקְתִּי רַק אָנִי.

כִּי בַּנְתִּי:

אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יָמוּת

וּלְחִנָּם הֻדְלְקוּ לְרֹאשִׁי נֵרוֹתַיִם.

וְרַק יוֹם-יוֹם יַלְבִּין שֶׁלֶג-צָהֳרַיִם

וְהַלֵּילוֹׁׁת – לֵילוֹת:

עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים לְלֹא קֵן.

בְּיָד אֲדֻמָּה

מאת

אברהם שלונסקי

ה

בְּיָד אֲדֻמָּה נָשָׂא עֶרֶב כּוֹס-לְחַיִּים

וְאֶל הַתְּכֵלֶת שֻׁפַּךְ יֵינוֹ מִשִּׁכָּרוֹן.

וּפִתְאֹם

כְּאֶל מַפַּת-נֹפֶת

עֲרַבְרַב זְבוּבֵי-זָהָב עָט

אֶל מֶתֶק הַשָּׁמַיִם.

הַמִּשְׁתֶּה תָּם.

וְרוּחוֹת

תֵּצֶאןָ כְּבָר לְכַבֵּד אֶת הָאוּלָם הַמִּתְרוֹקֵן

וּבָחֳרִי-אַף

הִתְנַפְּלוּ עַל הַזְּבוּבִים לְהַבְרִיחָם

מִן הָרְבָב.

אֵי-שָׁם צָנְחוּ אֶחָד-אֶחָד

כּוֹכְבֵי-בֹּקֶר נִכְאֵי-גַף.

סְרוּחִים רְחוֹבוֹת מִתְרוֹקְנִים

מאת

אברהם שלונסקי

ו

סְרוּחִים רְחוֹבוֹת מִתְרוֹקְנִים

נִדְחָקִים אֶל אַבְנֵי הַחוֹמוֹת

מִקָּרָה.

שִׁכּוֹר מֵאַחֲרֵי הַגָּדֵר מְכֻרְבָּל בִּבְלוֹאָיו

וְאֶגְרוֹפוֹ לוֹ כָּר.

בְּכַפּוֹת שְׂעִירוֹת,

מַעֲרֻמֵּי הַגָּדֵר יְחַבְּקוּ

צִלְלֵי אִילָנוֹת.

בַּהֲרוֹת-קַיִץ

מאת

אברהם שלונסקי

ז

בַּהֲרוֹת-קַיִץ עַל פַּרְצוּף הַלַּיְלָה

וּתְבַלּוּל-אַדִּירִים

בָּאֶמְצַע.

שִׁפְחָה לִכְלוּכִית

קוֹרֶצֶת עֵינֶיהָ הַטְּרוּטוֹת לְבֶן-אֲדוֹנֶיהָ.

זֶה לֵילִי מִלֵּיל.

הָהּ לֵילוֹת לֵילוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

ח

הָהּ לֵילוֹת לֵילוֹת!

כְּקוֹל שִׁכּוֹרוֹת פְּרוּעוֹת-שֵׂעָר:

– עִמִּי!

עִמִּי!

וָאֶשְׁלַח אֲלֵיהֶן מַחֲצִיתִי הָרָנָה.

מָחָר יָפוּג שִׁכְרוֹנְכֶם

לֵילוֹת.

מָחָר יָפוּג – וְלֹא אֵדַעֲכֶם.

וְרַק עוֹבֵר-אֹרַח אַלְמוֹנִי

בְּחֻלְצָתוֹ הַפְּרוּמָה

עִם שַׁחַר יִתְגּוֹלֵל עַל סִפִּי

וְיֵבְךְּ:

אַחִי! אַחִי! אָסְפֵנִי אֶל בֵּיתְךָ!

כִּי קַר לִי

כִּי קַר לִי מִלֵּילוֹת.

סְתָם

מאת

אברהם שלונסקי

הַיָּמִים – יָמִים סְתָם

מאת

אברהם שלונסקי

א

הַיָּמִים – יָמִים סְתָם. מְעֻמַּס שָׁוְא וָטֹרַח

צִי-בֹּהוּ יַפְלִיג – אֵי-לְשָׁם.

הָהּ סְפִינוֹת-מַה-בְּכָךְ. הָּה טַעַן-לְלֹא-צֹרֶךְ.

הָהּ יָמִים סְתָם.

לֹא יִפְשֹׁט שַׁחַר עוֹד צַוָּארוֹ צָהֹב לִי כְּגָמָל.

וְלַיְלָה רַעֲמָה לֹא יֵט.

אָז לָמָּה יִלְּלוּ אֳנִיּוֹת אֱלֵי נָמָל

וְרוּחוֹת טָפְחוּ עַל מִפְרָשִׂים – כְּמוֹ עַל-חֵטְא?

עַל חֵטְא? עַל אֵיזֶה חֵטְא הַגִּידוּ!

הַגִּידוּ יוֹדְעֵי-כֹּל!

עַל מָה יִסְּרַנִי דָם? וְלָמָה עוֹד יַכְבִּידוּ

עַל צַוָּאר עָיֵף אֶת הָעֹל?

תִּינוֹקוֹת פּוֹעִים: אֵם! הַצְּרוֹרוֹת נֶעֱרָמִים.

סְתָם כָּכָה נוֹזְפִים יוֹרְדֵי-יָם.

הָהּ הַפְלֵג הַפְלֵג צִי מְעֻמָּס מִנִּי יָמִים

וְהַיָּמִים – יָמִים סְתָם.

כְּפִלַּגְשִׁים בַּהַרְמוֹן

מאת

אברהם שלונסקי

ב

כְּפִלַּגְשִׁים בַּהַרְמוֹן הִתְרַפְּסוּ דִמְדוּמִים

מַרְגְּלוֹת שְׁקִיעָה מַוְרִידָה.

כֹּה רַבּוּ פִּתְרוֹנִים בְּאַמְתְּחוֹת יוֹמִי

מִי יָבוֹא וְיָחוּד לִי חִידָה?

מִי יָבוֹא וְיֹאמַר: פֹּה הַשְׁלֵךְ מִכְמֹרֶת

וְדַגְתָּ הַחִידָה הַגְּדוֹלָה.

כִּי כָּבֵד בַּטֶּנֶא יְבוּל הַפִּתְרוֹנִים

כַּעֲצֵי מַעֲרָכָה לְעוֹלָה.

הִנֵּה עָלְתָה מִכְמַרְתִּי. הִנֵּה זָעָה בְּתוֹכָהּ

חִידָה שְׁחוֹרָה: הַלַּיְלָה.

עַל שְׂפַת יָמִיּם יָלֹקּוּ בְּהֹנוֹת הַשְּׁקִיעָה

כְּבַד-פִּתְרוֹנִים אֲטַיְּלָה.

גְּנִיחָה אַחְרוֹנָה

מאת

אברהם שלונסקי

ג

גְּנִיחָה אַחְרוֹנָה כִּגְנִיחָה שֶׁל מֻכַּת-שַׁחֶפֶת אֲמוּלָה

גָּנְחָה הַשְּׁקִיעָה וְכָחָה.

(שְׁלוּלִית שֶׁל דָּם מִתּוֹךְ גְּרוֹנָהּ אָז הֻתְזָה עִם אַחְרוֹן שִׁעוּלָה)

הָהּ יוֹמִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה!

פְּסוּקִים שֶׁל תְּהִלִים פְּסוּקֵי-דְדַהֲבָא עַל שָׁמַי הַכְּחֻלִּים.

מִי יִמְחֶה הַדְּמָעוֹת בַּדְּמָמָה?

מִי יֵלֵךְ מִבַּיִת אֶל בַּיִת לְנַחֵם גַּלְמוּדִים וּשְׁכוּלִים

כִּי רַבּוּ עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

הַדְלִיקוּ הַנֵּרוֹת! הַשִּׂיאוּ מַשּׂוּאוֹת-לְוָיָה מַבְלִיחוֹת!

וְקִרְאוּ יִתְגַּדַּל בְּגָּרוֹן.

הַלֵּילוֹת יָבוֹאוּ עֲטוּפִים כִּיהוּדִים מַשְׁכִּימִים לִסְלִיחוֹת

וְדוּמָם יְכַתְּפוּ הָאָרוֹן.

רַכַּב הָעוֹלָם

מאת

אברהם שלונסקי

ד

רַכַּב הָעוֹלָם – הַשֶּׁמֶשׁ.

וְקַרְנָיו – הַמּוֹשְׁכוֹת.

מִרְכֶּבֶת דּוֹהֶרֶת מְגַמְּאָה –

אֵי מְגַמָּה?!

אַךְ פִּתְאֹם: הַהִרְגִּישׁ הָרַכָּב יַתְמוּתוֹ

כִּי יִצֹּק קַדִּישׁוֹ בִּרְתֵת?

אֵי-מִזֶּה יוּבַל הָאָרוֹן הַשָּׁחוֹר

וּבְתוֹכוֹ הַמֵּת.

צָנְחוּ הַמּוֹשְׁכוֹת. הָרַכָּב הַפֶּלִי

הִתְכַּרְבֵּל בִּגְלִימָה.

יָצָא הַלַּיִל וַיִּתְלֶה אֶת מִגְדְּלֵי-אוּרָיו

עַל בְּלִימָה.

וְכֻלָּם הֵבִינוּ מַדּוּעַ תִּתְאַפֵּק

צְמַרְמֹרֶת-יְתוֹם.

בְּסוּת אַלְמְנוּתוֹ הַלַּיְלָה יִתְרַפֵּק

עַל גּוּפַת הַיּוֹם.

נָשַׁק הָעֶרֶב מְזוּזָה אֲדֻמָּה

מאת

אברהם שלונסקי

ה

נָשַׁק הָעֶרֶב מְזוּזָה אֲדֻמָּה

נָשַׁק וְנִפְטַר.

נָשַׁק חֲלוֹמִי אֶת שִׂפְתֵי הַפִּתְרוֹן

וְנִפְתַּר.

דֹּבְרוֹת הַלַּיִל הִפְלִיגוּ הִפְלִיגוּ

וְנִסְתָּר כָּל חוֹף.

אֲמַרְתִּי עוֹד לַחְתֹּר וְלַחְתֹּר וְ_

סוֹף.

נָשְׁרוּ עִנְבָּלִים מִכִּפַּת הַלַּיִל

וְנָפְלוּ בְּלִי צְלִיל.

הָסֵר גַּם אַתָּה כִּפָּתְךָ הַמְצַלְצְלָה

מֻקְיוֹן אֱוִיל!

לֹא יִסְמֹר הֶחָזוֹן. לֹא יַצִּית גָּפְרִיתוֹ

בַּדָּם.

יִפְהַק פֶּה נָבוֹן פִּהוּקוֹ הַנּוֹאָל

סְתָם.

אָז צַלְצְלוּ כּוֹכָבִים

מאת

אברהם שלונסקי

ו

אָז צַלְצְלוּ כּוֹכָבִים כְּצֶלְצְלֵי כִּפָּה לִי

וְיֵצֵא סַהַר – מֻקְיוֹן חִוֵּר.

כְּבָר מִן הָאֹפֶק צוֹפֶה בִּי וְרוֹמֵז

הַהוּא – הָעִוֵּר.

ִ

הוּא רוֹאֶה כֹּל. הוּא רוֹמֵז לִי כְּבָר: צֵאָה!

הָהּ לֹא חָפַצְתִּי צֵאת כִּי רַגְלַי עָיְפוּ כְּבָר לַמָּחוֹל.

אַךְ לֵילִי חוֹבֵשׁ לוֹ אֶת כִּפַּת הַכּוֹכָבִים

וְצוֹחֵק דֶּלֶף מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגוֹד כָּחֹל.

הָהּ לֹא חָפַצְתִּי צֵאת. וְהוּא: עָלֶיךָ שׂוּמָה

אֲשֶׁר בְּצֶלְצְלִים וּבְכוֹכְבֵי-אֶלֶף

תְּצָעֵף אֶת הַמְּאוּמָה

וְהַדֶּלֶף.

אָז צַלְצְלוּ כּוֹכָבִים כְּצֶלְצְלֵי כִּפָּה לִי!

אָז צֵא הַסַּהַר – מֻקְיוֹן חִוֵּר!

בְּיָדָיו נַפְקִיד כֹּל. עַל הַכֹּל יִתֵּן דִּין

הָהוּא – הָעִוֵּר.

t צִים

אֶל מַרְגְּלוֹת הַלֵּיל הִתְפָּרַקְנוּ הַזַּיִן

לְהַפְלִיג אֶבְיוֹנִים אֶל חוֹפֵי הָאַיִן:

הַרְעִיפוּ הַמֹּר!

הֲפָג כְּבָר הֲפָג בְּנֹאדוֹתֵינוּ הַיַּיִן

אוֹ נִקַּב הַצְּרוֹר?

אֱמֹר!

צָנְחוּ דִּמְדּוּמִים עַל צוּקים

וּצְלָלִים כִּמְשׁוֹטִים אֲרֻכִּים

עוֹד רֶגַע הֵגִיחוּ

וְגָוְעוּ.

שֻׁלְשְׁלוּ עָמֹק אָז כָּל הָעֳגָנִים.

הֹעֲלוּ אוֹרִים עַל רָאשֵׁי הַתְּרָנִים.

רַק רֶגַע הִבְלִיחוּ

וְכָבוּ.

נִנְעַץ הָעֹגֶן. שָׁבְתוּ הַמְּשׁוֹטוֹת.

נִרְדַּם הַצִּים.

וַיֵּבְךְּ רַב-הַחֹבְלִים: עָיַפְתִּי מִשַּׁיִט

אֵל אֱלֹהִים!

אַךְ שׁוּב: גְּלִין-גְּלָן.

וְשׁוּב: שַׁלֶּכֶת.

וְשׁוּב: לְאָן? לְאָן

לָלֶכֶת?

אָח!

מִי זֶה בְּדָאֲךָ הַדָּם?!

הַמְפָעֵם

מאת

אברהם שלונסקי

צַלְצְלוּ מִגְדָּלַי

מאת

אברהם שלונסקי

א

צַלְצְלוּ מִגְדָּלַי בְּכָל הַפַּעֲמוֹנִים

רַק פַּעַם עוֹד – וָרָב.

אִילָנוֹת שָׁלְחוּ כַּף וְזָרְקוּ אֲסִימוֹנִים

אֶל קֻפּוֹת-צְדָקָה שֶׁלַּסְּתָו.

וְהַכֹּל בָּרוּר לִי (הָהּ צַלְצְלוּ פַּעֲמוֹנִים!)

וְאַחַת לִי אִם כָּכָה וְאִם כָּךְ.

וְאָוְשָׁה קֻפַּת-לִבִּי (הָהּ קַבְּצָן עַל סַף מִסְגָּד!)

וְשַׁחַק שָׁחוּף אֶת סַגְרִירָיו כָּח.

אַךְ סַעַר בָּא וְשָׁרַק

וּבְצִפֹּרֶן בָּרָק

עַל קְלָף הַשַּׁחַק שָׂרַט:

סְתָו.

הָהּ צַלְצְלוּ מִגְדָּלַי בְּכָל הַפַּעֲמוֹנִים

רַק פַּעַם עוֹד

וָרָב.

רֵיקִים הֵיכָלַי

מאת

אברהם שלונסקי

ב

רֵיקִים הֵיכָלַי. הָלְכוּ צַלְיָנִים אַחְרוֹנִים.

הָלְכוּ – וְאֵינָם.

תְּלוּיִים פַּעֲמוֹנִים כִּגְבִיעִים הֲפוּכִים עַל פִּיהֶם

שֶׁנִשְׁתָּה כְּבָר יֵינָם.

וּפְשׁוּטָה כִּזְמוֹרָה קֵרַחַת יְמִינִי.

וּבְכַפָּהּ – כִּיס-לִבִּי הֶחָמִים.

מַה תַּעַל הַמְפָעֵם? מַה תִּמְשֹׂךְ בַּחֶבֶל

לְיַתֵּם בּוּמְבָּמִים?

גָּעוּ פַּעֲמוֹנִים כִּשְׁוָרִים שֶׁיוּבְלוּ לַטֶּבַח:

לֹא בָּנוּ לֹא בָּנוּ הָאָשָׁם.

אַךְ מָשַׁךְ הַמְפָעֵם. כֹּה מָשַׁךְ

וּמָשַׁךְ

וּתְלָשָׁם.

t כְּמוֹ תָמִיד

צְהֹב-עֹרֶף

קֵרֵחַ

מֵאַחֲרֵי חֲטוֹטַרְתּוֹ צָהֳרַיִם

יוֹרֵד שֶׁמֶש צוֹנֵן אֶל הָעֶרֶב

יְרִידַת-שְׁמָשׁוֹת מְלֻמָּדָה

הַיּוֹם

כְּאָז

כְּמָחְרָתָיִם.

רֵד-רֵד בְּלִי חֶמְדָּה גִּבֵּן זָקֵן

וּלְעַס אֶת פַּס הַשְּׁקִיעוֹת

לְתֵאָבוֹן.

כְּחִתּוּלֵי סֻכָּרִיּוֹת

אֲשֶׁר נִפְצְלוּ וְנֶאֶכְלוּ בֶּחָג

יְטֹאֲטוּ תְּמוֹלִים מִן הַבַּיִת

הַיּוֹם

כְּאָז

כְּמָחְרָתַיִם.

אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת.

אַךְ מָחָר שׁוּב הַשַּׁחַר יַרְבִּיצֵנִי לִדְגֹּר

וְלֹא יָלַדְתִּי.

אוֹ כִּי בְּעַצְמִי פִּתְאֹם אָקוּם וַאֲבַקֵּשׁ

בֵּיצִים הָעֲזוּבוֹת

בְּכָל קֵן

וּבְכָל לוּל

וּבְכָל חָצֵר זָרָה

כִּי רַב בִּי חֻמִּי מִלְּעָצְרֶנּּו.

וּבְהִשְׁתַּפֵּךְ לַיִל –

כְּמוֹ הִפְשִׁיר שֶׁלֶג שָׁחוֹר מֵעֲבָרִים –

עַל שְׂפַת יְאוֹרוֹ לִי אֵתַצַּב

(תַּרְנְגֹלֶת אֲשֶׁר דָּגְרָה בֵּיצֵי אַוְזָה!)

וְאֵילִיל מַר:

אֶפְרוֹחִי הָהּ אֶפְרוֹחִי!

עוֹד גֶּזֶל-יוֹם – וְאֵין מִתְקוֹמֵם:

לָמָּה?

עוֹד בַּר-מִנָּן – וְאֵין אִישׁ זוֹעֵק:

וַי!

הֵן עוֹד מְעַט וְנַחַר אַלְפֵי פִּיּוֹת

יְחַרְחֵר שִׁיר-הַשִּׁירִים שֶׁלַּשֹּׂבַע

אֶל הַלָּיִל.

וּלְפֶתַע קוֹל:

– וּמַה בְּכַךְ?

הֵן זֶהוּ חֹק – מִבְּרֵאשִׁית וְעַד עָתָּה

לֹא טוֹב כָּל-כָּךְ – וְגַם לֹא רַע מְאֹד

זֶה – כָּכָה סְתָם:

הַיּוֹם לִשְׁקֹעַ מָטָּה

וּמָחָר שׁוּב לִזְרֹחַ

עוֹד – וְעוֹד – וְעוֹד – –

אוֹי לִי!

הִנֵּה כְּבָר הִשְׁתַּרְבְּבָה מִן הָאֹפֶק

כַּף-יָעֶה שְׁחוֹרָה שֶׁלַּלַּיִל

וּכְאוּד מֵאָח דּוֹעֶכֶת תִּגְרֹף אֶת הַחַמָּה:

– וּמַה בְּכָךְ?

הֵן לוֹקְטִים פֹּה בְּנֵי אָדָם גֶּלְלֵי-צֹאן לְזֶבֶל.

הַמָּחָר יַחְפֹּן גַּם תְּמוֹלֶיךָ כְּמוֹ דֹמֶן

וְהָיוּ עוֹד לִתְנוּבָה.

וָאֶרְאֶה:

מִוָּו הַיָּרֵחַ מִשְׁתַּלְשֵׁל הַחֶבֶל

ןּמֵנִיד גֻּלְגֹּלֶת עֲנוּבָה.

לֵילְכֶם לִמְנוּחוֹת

צֹאן וְאֵלִים וַאֲנָשִׁים!

*

וְחוֹרְזִים הַיָּמִים הַתְּפֵלִים

כְּסִיעוֹת אַוָּזִים

אֶל לוּלָם.

וְלָמָּה לֹא יֵצְאוּ מֵחַגְוֵי לְבָבוֹת אֲפֵלִים

הָרוּחוֹת לְבַכּוֹת אֲלוּלָם?

וְהַשֶּׁמֶשׁ אַף הִיא:

"אַח! זָקַנְתִּי נְכָדַי!

הַנִּיחוּ לִי שֶׁבֶת מֵאֲחוֹרֵי-כִּירַיִם

עַצְמוֹתַי הַיְשִׁישׁוֹת לְחַמֵּם¹."

וְרַק שְׁנַיִם יְדִידִים-חֲזִירִים

(מַדּוּעַ רַק שְׁנַיִם?)

מִתְפַּלְשִׁים בַּשְּׁלוּלִיּוֹת שָׁם.

ואָנוּ עַל פִּתְחֵי הָעוֹלָם מַחְזִירִים

וּמְלַקְּטִים שִׁירַיִם

הַיּוֹם

כְּאָז

כְּמָחְרָתָיִם.

“לַחְמָם” צ“ל ”לְחַמֵּם“? – הערת פב”י. ↩

מַרְזֵחַ

מאת

אברהם שלונסקי

אֲנִי שִׁסִּיתִי בִּי

מאת

אברהם שלונסקי

א

אֲנִי שִׁסִּיתִי בִּי אֶת כָּל הַכְּלָבִים

שֶׁלַּסְּתָו.

וּצְהֻבֹּות נִתְלוּ יָדַי כִּבְאִסְרוּ-חַג לוּלָבִים

וְלֹא אָמַרְתִּי: רָב!

וּמָה אִם כָּבְדוּ אָז עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה

בְּשָׂרְכִי שְׁחוֹחַ פֹּה מֵרְחוֹב לִרְחוֹב.

שַׁחֶפֶת-סְתָו שַׁלַּכְתָהּ עָלַי כָּחָה

וַאֲנִי אָמַרְתִּי: טוֹב!

אֲנִי אָמַרְתִּי: טוֹב! וּמִזְמוֹר-דָּמַי – תְּהִלִּים.

וּלְוִיִּים רַנּוּ קֹדֶשׁ מִשְּׁאֵר לֹא יָדַע מְתוֹם.

עַנִיתִי עַד מְאֹד וְעַנְפֵי-סְרָק מַשִּׁילִים

אֶל מַרְגְּלוֹתַי טְרַף הַיּוֹם.

כֵּן שָׁכַרְתִּי

מאת

אברהם שלונסקי

ב

כֵּן שָׁכַרְתִּי. מִי זֶה יִרְמֹז לִי מֵהָתָם:

שֵׁב!

כֵּן יָדַעְתִּי: אֶל הַבְּלִימָה אֵלִי רָתַם

אֶת הַלֵּב.

וּכְבָר אֶצְרַד בְּגִלּוּפִין: הָלְאָה! הָלְאָה!

וּכְבָר תּוּקָא חֶלְאַת סְתָו מִפִּיו.

וּמִתְבּוֹצְצִים אוֹפַנֵּי הָעֲגָלָה

בְּכָל בִּיב.

סְתָו. אָבִיב. עֶשְׂרִים רִבּוֹא שְׁקיעָה.

אָח בְּעִיר!

הֵן רַק אֶת קִיא שִׁכְרוֹנָהּ נַפְשִׁי פֹּה מְקִיאָה

בְּכָל שִׁיר.

וְאֶת הַדָּם? אָ-אָ! אִסְפוּ יְדֵיכֶם

הַנּוֹאָלִים!

מִכָּל הַסְּתָו הַאִם לֹא עוֹד דַּיֵּכֶם

רַק בְּעָלִים?

בִּבְשָׂרִי צֹרַב כֹּל

מאת

אברהם שלונסקי

ג

בִּבְשָׂרִי צֹרַב כֹּל – כְּמוֹ שֹׂרַט מִשַּׁלֶּכֶת.

וּכְמוֹ אוֹרְלוֹגִין חַי זֶה גֵוִי מְזֵה הַנְּגָעִים.

וְזוֹחֵל מָחוֹג קַר עַל בְּשָׂרִי עִם חֲצוֹת

וְשׂוֹרֵט אַכְזָר אֶת הָרְגָעִים.

הַשְּׁעָרִים נְעוּלִים כְּבָר. כְּמוֹ לוֹעֲגִים: אֵחַרְתָּ.

הַשֶּׁלֶט הִרְכִּין רֹאשׁ וּמְדַמְדֵּם: בֵּית-מַרְזֵחַ.

וּמִן הַחַלּוֹן מֶלְצָר זוֹעֵף נָם-לֹא-נָם:

“הַמִּשְׁתֶּה תַּם אוֹרֵחַ!”

הַחַלּוֹן הוּגַף שׁוּב. הַמָּחוֹג זוֹחֵל שׂוֹרֵט.

הָרַכָּב רָטַן מָה וְנָזַף: זֶרַע-כֶּלֶב!

וְאָנֹכִי – אַחַת לִי. וְאוַּלי טוֹב לִי כָּךְ

לְהַפְקִיר גֵּוִי אֱלֵי דֶלֶף.

עַל הַסַּף

מאת

אברהם שלונסקי

כַּאֲבוּקָה שְׁחוֹרָה

מאת

אברהם שלונסקי

א

כַּאֲבוּקָה שְׁחוֹרָה דוֹלֵק לוֹ הַלַּיִל

עַל סַף הָאַיִן

שָׁם.

וּלְאוֹרוֹ נִצְעַן חַיִל אַחַר חַיִל

עֲצוּמֵי-עַיִן

סְתָם.

וּבַאֲשֶׁר יִשַּׁק הָרָקִיעַ לָאֲדָמָה עִם חֲצוֹת

שָׁם שְׁנֵים-עָשָׂר גַּמָּדִים

כּוֹרִים קֶבֶר.

וְזֶה הָאוֹת:

כֻּלָּנוּ נִכְרַע עַל הַסַּף בִּנְשִׁיקַת הָעֲבָדִים.

וְגַם אֲנִי – אֲנִי הַגֶּבֶר.

עַל שַׁחַק-יוֹם נִבְרֶשֶׁת תָּאִיר

מאת

אברהם שלונסקי

ב

עַל שַׁחַק-יוֹם נִבְרֶשֶׁת תָּאִיר

אֶת בֵּית-הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלַּמָּג.

וְרוּחַ בָּא כְּכֶלֶב שָׂעִיר

לִנְבֹּר בְּגַל שִׁיּוּרֵי-חָג.

וַיְהִי בַּקְּרוּאִים אֶל הָאוּלָם

אִישׁ חֲטוֹטֶרֶת לוֹ עַל ָּגב.

דֹּם טִפֵּס גַּמָּד עַל הַסֻּלָּם

וַיִּשְׁבְּ נִבְרֶשֶת מִן הַוָּו.

עוֹד רֵיחַ-יַיִן לַיִל רוֹעֵף

כְּטַפְטֵף אַחַר דֶּלֶף גָּג.

בִּנְתִיבוֹת-לַיְלָה גִּבֵּן עָיֵף

עֲרִירִי חוֹזֵר מִן הֶחָג.

תַּרְנְגֹלֶת דֹּם תְּדַדֶּה

מאת

אברהם שלונסקי

ג

תַּרְנְגֹלֶת דֹּם תְּדַדֶּה

אֶל הַלּוּל.

לַיְלָה-לַיְלָה אֶבֶן אַדֶּה

אֶל הַגְּבוּל.

בַּשָּׁמַיִם סַהַר חִוֵּר

צָף וְצָף.

דּוּמָם אֵלֵךְ עִוֵּר-עִוֵּר

אֶל הַסָּף.

אֵי-שָׁם גָּחָה תַּרְנְגֹלֶת

מִן הַכְּלוּב.

אֵי-מִי עָרַף הַגֻּלְגֹּלֶת

מִן הַגּוּף.

כֵּן. כֻּלָּנוּ שָׁם נִתְעַלֵּף

עַל הַסָּף.

לָמָּה אֵדַע כֹּל – מֵאָלֶף

וְעַד תָּו?

בְּפַחַד-יֶלֶד

מאת

אברהם שלונסקי

ד

בְּפַחַד-יֶלֶד אֶבְדְּקָה הַלַּיְלָה

אֶת הַדֹּפֶק.

תָּמִיד-תָמִיד גּוֹר יָגֹרְתִּי

אֶת הָאֹפֶק.

אַךְ הַפַּעַם אֶצְבַּע אָפְקִי

לִי מְאַיְּמָה:

אֵי-מִי הֵקִיא חֶלְאַת-אֱלוּל

הַשָּׁמַיְמָה.

הָלַךְ עֶרֶב לִשְׁאֹב טְלָלִים

מאת

אברהם שלונסקי

ה

הָלַךְ עֶרֶב לִשְׁאֹב טְלָלִים

מְלוֹא הַדְּלִי.

הָלַךְ אָדָם מִן הַתֹּהוּ

אֶל הַבְּלִי.

הִנֵה הֻדְלְקָה הַשְּׁקִיעָה

כָּךְ. בִּכְדִי.

אֶל הָאֵבוּס בַּדּוּמִיָּה

גָּעָה גְדִי.

אֶחָד שְׁחוֹחַ רַק אֶל כַּפּוֹ

דָּם.

אֶחָד עָיֵף שָׁב בְּגַפּוֹ:

לַהֲדָם.

t אִסְרוּ-חָג

הָאִילָן כְּלוּלָב שֶׁהֻתְּרוּ אִגּוּדָיו.

הַחַמָּה כְּאֶתְרוֹג מְחֻתָּל בְּמוֹךְ.

הָעוֹלָם כְּסֻכָּה בְּאִסְרוּ-חַג אָבֵל.

כְּבָר רוּחַ פּוֹרֵעַ הַסְּכָךְ מִן הַגָּג.

וְדוֹפֵק לוֹ חֶשְׁוָן בְּיָדוֹ הַגְּרוּמָה

עַל קְרָשִׁים רְעוּעִים וְקוֹרֵא בְּקוֹל:

הִגִּיעָה יְדִידִי הַשָּׁעָה לְפָרֵק.

וָאֶבְכֶּה:

הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל – – –

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות