א
שַׁרְתֶּם וְאִישׁ מִכֶּם לֹא שָׁאַג:
קֵץ!
אֲמַרְתֶּם: סְתָו! וְהֵד לָכֶם לֹא לָעַג:
שֶׁקֶר לֵץ!
עַל כֵּן הֲלַכְתֶּם וְאִישׁ מַרְגְּלוֹתֵיכֶם לֹא הִתְרַפֵּס:
עוֹד!
מִי בִּקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם כִּי תָבוֹאוּ?
לַשָּׁוְא יְגַעְתֶּם פֹּה לְהַכְכִּיב אֶת הַבֹּהוּ:
נִגְלָה הַסּוֹד!
הֲלַכְתֶּם – טוֹב מְאֹד!
ב
שִׁמְעוּ: מַמְזֵר אֲנִי! בּוּר! בְּלִיַּעַל!
וָאֶסְתַּגֵּף אָדוּשׁ גֵּוִי בְּעַקְרַבִּים!
אוּלַי?
אוּלַי תִּשֹּׁר חֲטוֹטַרְתִּי מֵעַל גַּבִּי.
אַךְ גִּבֵּן תְּמוֹלַי מֵאֲחוֹרַי לוֹ יְרַקֵּד
כְּכֶלֶב זָקֵן וְנוֹבֵחַ:
“תְּמוֹל… אֶשְׁתַּקֵּד. תְּמוֹל… אֶשְׁתַּקֵּד.”
כִּמְפַעְנֵחַ.
עָבַרְתָּ: זָקוּף. חָסֹן. שׁוֹרֵק.
וְאָנֹכִי: שְׁחוֹחַ. נָכֵף.
אַח רֹק בְּפָנַי
יָחֵף!
ג
נִשְׁבַּעְנוּ: לֹא נַעֲמֹד מִלֶּכֶת
וְכָל מְאֹדֵנוּ מִתַּחַת לַשֶּׁחִי.
לִקְרַאת כָּל רוּחַ יוֹרֶקֶת שַׁלֶּכֶת
סוֹטֶרֶת עַל לֶחִי.
וְכִי נִצְמָא לִתְפִלָּה – אֶצְבָּעַיִם בַּפֶּה!
כָּל סֵדֶר הַתְּפִלּוֹת – בִּשְׁרֵקָה.
טוֹב לִנְפֹּל עַל צַוְּארֵי אֲדָמָה עֲרֻמָּה
וְלִבְכּוֹת אֶל חֵיקָהּ.
כִּי מִסָּבִיב הוֹלְכֵי רָכִיל בָּאָדָם
וְאֶל הַשָּׁמַיִם חֲנֵפִים.
נִשְׁבַּעְנוּ: עוֹד הִדָּרֵשׁ תִּדָּרֵשׁ מִיָּדָם!
נְאּום הַיְחֵפִים.
ד
לֹא מְעַטִּים אָנוּ –
רַבִּים!
לֹא שָׁוְא מֵעָבִים הֵצִיץ שֶׁמֶשׁ לָנוּ
כְּמִן אֶשְׁנַבִּים.
אַךְ דֶּלֶף יָרַק בַּפָּנִים.
רוּחַ הִצְלִיף בְּשׁוֹט.
דֶּלֶף! רוּחַ!
עוֹד!
יָדַעְנוּ: מָחָר פֹּה נִתְגּוֹלֵל פְּצוּעֵי-יָהּ
וּמְזֵי כָּל חָזוֹן
וְאַתֶּם תִּתְפְּרוּ תַכְרִיכִים לְכֻלָּנוּ
בְּחִפָּזוֹן.
וַאֲנַחְנוּ
(מַה נָּעַמְתָּ הַשְּׁבִי!)
אֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ הִנַּחְנוּ
עַל קֶרֶן הַצְּבִי.
וְעַל-נְקַלָּה
נֵשְׂטְ מִכָּל מְדוּרָה אֲשֶׁר כָּבְתָה.
בּוֹאִי כַּלָּה! בּוֹאִי כַּלָּה
הַמָּוְתָה!