אברהם שלונסקי – כתבים ד: שירים ספר רביעי G

אברהם שלונסקי

פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר מרחביה – תל אביב ומפעלי נייר חדרה; תשל"ב 1971

x מוגש ברשות פרסום

t שירה

כל פריטי כותר זה זמינים להלן

המלצות: 3 המלצות קוראים

עַל מִלֵּאת

מאת

אברהם שלונסקי

דְּבָרִים

מאת

אברהם שלונסקי

דְּבָרִים

מאת

אברהם שלונסקי

גּוּף בַּבֹּקֶר

מאת

אברהם שלונסקי

הֶהָיְתָה בִּי יַלְדוּת גִּבְעוֹלִית אוֹ פְּלִיאָה שֶׁאֵינֶנָּה חוֹזֶרֶת

כִּתְשׁוּקָה-לְבָשָׂר אֱלֹהִית שֶׁהִשְׁאִיגָה מִבֹּהוּ: יְהִי!

כִּי אָהַבְתִּי הַיּוֹם אֶת גּוּפִי אֶת לִבְנַת אֲבָרָיו הַנּוֹהֶרֶת

מִנְּשִׁימַת הַדָּמִים בְּתוֹכָם הַשּׁוֹפְעָה כְּחָלָב אִמָּהִי.

יֵשׁ מִטַּעַם הַפְּרִי הַבָּשֵׁל בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם לְעֵת בֹּקֶר

וְהָרְחוֹב הַמַּקְשִׁיב וְנִפְעָם כְּמַרְחִיב לִקְרָאתוֹ נְחִירָיו.

רִבּוּעֵי הַבָּתִּים בְּצִלָּם אֶת עִקְּבֵי הָאָדָם אָז יָלֹקּוּ:

עוֹד צְמַרְמֹרֶת-צִנָּה בִּפְנֵיהֶם בְּגַבָּם כְּבָר נוֹשֵׁף הַשָּׁרָב.

מַה מְּאֹד רֵיחָנִי הֶבֶל-פִּיו שֶׁל שָׁרָב הַנּוֹדֵף מִגָּבֹהַּ:

הוּא כְּרֵיחַ הַלֶּחֶם הֶחָי הָעוֹלֶה מִפִּתְחוֹ שֶׁל נַחְתּוֹם.

וּבָתִּים כְּעוֹמְדִים עַל בְּהוֹנוֹת מוּכָנִים לְזַנֵּק וְלִבְלֹעַ

אֶת כִּכַּר הַחַמָּה הַתְּרֻגָּה שֶׁהַבֹּקֶר רוֹדֶה בַּמָּרוֹם.

אָז לְפֶתַע אָחוּשׁ עַל לֶחְיִי לִטּוּפוֹ הַשָּׂעִיר שֶׁל הָרוּחַ

כִּקְוֻצּוֹת-רַעֲמָה מִתְבַּדְּרוֹת שֶׁל סוּסָה בְּשָׂדֶה מְיֻחָם.

וְגִבְעָה מֵאַחַר הַבָּתִּים שֶׁלֵּילוֹת יְשִׁימוֹן לֹא הִפְרוּהָ

מְקַמֶּרֶת בִּטְנָה הַבְּתוּלִית אֶל שָׁמַיִם זוֹחְלִים עַל גְּחוֹנָם.

מַה קִּמְחִי הוּא בְּשָׂרָה הַצָּהֹב שֶׁל גִּבְעָה עֵירֻמָּה וּמְחַיֶּכֶת

בְּדַגְדֵּג לְטָאָה כַּרְסָנִית אֶת עוֹרָהּ הַמְחֻסְפָּס וּגְוִילִי.

עַל קִמֹּרֶת שַׁדָּהּ הַחוֹלִית מִפַּרְסוֹת הַגָּמָל מְמֹעֶכֶת

מִתַּמֵּר בְּלִבְנַת אֲבָרָיו גּוּף אָדָם מְלֻבְלָב גִּבְעוֹלִי.

תַּאֲוָה לִשְׂפָתַיִם גּוּפִי בִּזְרוֹעוֹת הַשַּׁחְרִית הַמֻּתְרֶגֶת

עֵת הַבֹּקֶר יִשָּׂא אֶת שִׁמְשׁוֹ כְּרִמּוֹן עַל כְּתֵפָיו הָרְחָבוֹת.

וּפִתְאֹם תִּתְקְפֶנּוּ חֶמְדָּה וְנָעַץ בִּי שִׁנָּיו וּבִן-רֶגַע

יְטַפְטֵף מִשּׁוּלֵי שִׂפְתוֹתָיו מִיץ אָדֹם עַל חֲזֵה רְחוֹבוֹת.

בֹּקֶר בְּעִירִי

מאת

אברהם שלונסקי

רְאִיתִיךָ בָּקְרִי הַזָּקוּף פְּרוּם-חָזֶה וּמְסֹעַף-הַצַּמֶּרֶת

יְשַׁר-רֶגֶל מֻצָּב בִּרְנָנָה עַל גַּגּוֹת רְדוּדִים שֶׁלַּכְּרָךְ

וְרֹאשְׁךָ (כָּךְ תֵּאַרְתִּי תָּמִיד) מְחֻטָּב תּוֹךְ גַּבְהוּת מְקֻמֶּרֶת

כְּרֹאשׁוֹ הַמָּפְשָׁל שֶׁל כַּנָּר בְּנַגְּנוֹ אֶת צָ’קוֹנָה שֶׁל בַּךְ.

וְזָכַרְתִּי אוֹתוֹ מְקֻבָּל שֶׁאָבִי זַ"ל אֵלֶיךָ דִּמָּהוּ

שֶׁחָלַץ אֶת תְּפִלָּיו עִם שַׁחְרִית וְאָמַר לְחוֹבְשֵׁי בֵּית-מִדְרָשׁ:

"מִי יִתְּנֵנִי מִנְיַן בַּחוּרִים שֶׁכָּמוֹנִי לַפֶּלֶא יִכְמָהוּ

וְטִפַּסְתִּי עִמָּם עַל גַּגּוֹת לְרַנֵּן אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ."

וְעַכְשָׁו הוּא שָׁפוּךְ עַל גַּגּוֹת. כָּל רִקְמָה בְּגוּפִי תְבַטְּאֶנּוּ.

עִם כָּל סִיב בְּאִילָן מְטֻלָּל יֶהְגֶּנּוּ בְּאוֹתִיּוֹתָיו.

חַלּוֹנוֹת נִפְתָּחִים בְּעִירִי: אֶשְׁכּוֹלוֹת-אֶשְׁכּוֹלוֹת כְּמִטֶּנֶא

יְזַלְּפוּ בְּנֵי-אָדָם אֶל הָרְחוֹב חִיּוּכָם הַיֵּינִי הַנִּקְטָף.

כְּחָתוּל מִתְפַּנֵּק בַּחַמָּה וּמְפַשֵּׂק צִפָּרְנָיו אֶל הָרוּחַ

יִתְמוֹדֵד מִמּוּלֵךְ יָם רַוָּק הַמַּפְלִיא תִּינוֹקוֹת בְּגָדְלוֹ

כְּנִמְלָךְ אִם הִגִּיעָה עִתּוֹ לְסַמֵּר אֶת צַמְרוֹ הַשָּׁטוּחַ…

אַךְ כַּפְּךָ הַשְּׂעִירָה וּגְדוֹלָה תְּלַטְּפוֹ לְהַרְגִּיעַ: עוֹד לֹא!

אֲוִירְךָ עוֹד זוֹקֵף קוֹמָתוֹ וְעוֹמֵד עַל בְּהוֹנוֹת מֵרֹב קֶשֶׁב.

וְשָׁמַיִם גְּבֹהִים יִפְרְשׂוּ בְּבִרְכַּת-כֹּהֲנִים אֶת יָדָם.

בְּשַׁחְרִית מְבֻשֶּׂמֶת כָּזֹאת מַה-לּוֹטְפָה אֶת אָזְנָם הַנִּרְגֶּשֶׁת

זוֹ אִוְשָׁה אֱנוֹשִׁית נֵעוֹרָה – הֲמוּלַת דִּבּוּרוֹ שֶׁל אָדָם.

עוֹד מְעַט וְשִׁקְמָה יַבְלוּלִית בְּכִכַּר הַבִּנְיָן הַמְסֻמֶּרֶת

תִּתְחַלְחֵל לְמִשְׁמַע קוֹל פְּסִיעוֹת וְחֵרוּק פִּגּוּמִים מוּנָעִים.

אָז אֶרְאֶךָּ בָּקְרִי הַזָּקוּף פְּרוּם-חָזֶה וּמְסֹעַף-הַצַּמֶּרֶת

מְטַפֵּס עִם מִנְיַן בַּחוּרִים עַל גַּגּוֹת בְּרִנּוּן בַּנָּאִי.

אָדָם מוּל שִׁקְמָה

מאת

אברהם שלונסקי

שֵׁשׁ עֵינַיִם סוּמוֹת בִּמְרֻבָּע. זְרוֹעַ-עֵץ שֶׁל פִּגּוּם הַחוֹבֶקֶת

אֶת צַלְעוֹ הַגַּרְמִית שֶׁל בִּנְיָן מוּל גִּבְעָה קִפּוֹדִית וְנֻקְשָׁה.

וְשִׁקְמָה בַּגִּבְעָה: עַקְמוּמִית כְּגִבֶּנֶת-דְּרָכִים מְאֻבֶּקֶת

שֶׁעָמְדָה לְעֵת-עֶרֶב לָפוּשׁ וְלוֹעֶסֶת דְּמָמָה יְבֵשָׁה.

וְאָדָם מוּל שִׁקְמָה. גַּב כָּפוּף. יַד פְּשׂוּקַת-אֶצְבָּעוֹת מְשֻׁטַּחַת.

יַד שְׁנִיָּה מְצֻדֶּדֶת מְעַט בְּעִקּוּם מְסֻקָּס שֶׁל עָנָף.

וְהָרֹאשׁ הַמֻּטֶּה לַכָּתֵף מְדַבְלֵל בְּלֹרִיתוֹ הַפּוֹרַחַת

(כְּחִטּוּב לֹא-נִשְׁלָם עֵת יִבְחֹן פַּסָּלוֹ אֶת מַרְאֵה הַמְגֻלָּף).

אַחַר-כָּךְ יְפַשֵּׂק אֶת רַגְלָיו. כַּפּוֹתָן תּוֹךְ הַחוֹל יְשַׁקֵּעַ.

וְלִטְּפוּ גַרְגְּרִים רְטֻבִּים אֶת בְּשָׂרָן כְּמוֹ בְּשַׂר שָׁרָשִׁים.

וְגָמָל – מוּל שִׁקְמָה וְאָדָם – אֶת רֹאשׁוֹ יְשַׁרְבֵּב כְּתָמֵהַּ:

הֲשִׁקְמָה הִיא כְּפוּלַת-צַמָּרוֹת

אוֹ

אָדָם בַּעַל צֶמֶד רָאשִׁים?

שָׁרָב עַל שְׂפַת הַיָּם

מאת

אברהם שלונסקי

רוֹבֶצֶת חַמָּה כַּרְסָנִית וְלוֹעֶסֶת גֵּרָה שֶׁלַּשַּׁחַר

מַזֶּלֶת רִירָהּ הַצָּהֹב עַל הַיָּם שֶׁרִדֵּד מֵישָׁרָיו.

וְהַיָּם – שֶׁנְהַבִּי כִּבְרֵאשִׁית וְכוֹבֵשׁ בְּאַפָּיו אֶת הַנַּחַר:

חוֹזֶה חֶזְיוֹנֵי-הַשָּׁרָב.

אַךְ לְפֶתַע יָקִיץ וְיִנְשֹׁף. אֲבָרָיו עֲצַלְתַּיִם יַרְתִּיעַ.

עַל שִׁבְרֵי הַצְּדָפִים שֶׁיָּבְשׁוּ יְרַשְׁרֵשׁ בְּחֶלְקַת הַצַּוָּאר:

הִנֵּה יַבַּשְׁתִּי בְּשָׁרָב – הִנֵּה יַבַּשְׁתִּי – הִכַּרְתִּיהָ

חוֹלוֹת

וְקָרְחָה

וְצַבָּר.

עִיר בְּמוֹצָאֵי שָׁרָב

מאת

אברהם שלונסקי

הַבָּתִּים נִרְתְּעוּ לִצְדָדִין. אִילָנוֹת עֲנָפֵיהֶם הֶאֶצְבִּיעוּ.

וְהִרְצִיעוּ כְּבִישִׁים אֶת אֶפְרָם כְּמִין וָאדִי קֵיצִי שֶׁחָרָב.

כִּלְטָאָה אַדִּירָה בְּחַמְסִין הַפּוֹעֶרֶת מִיבֹשֶׁת אֶת פִּיהָ

פֹּה רוֹבֶצֶת עִירִי הַלְּבָנָה: סַנְוֵרִית וְעֻלְפָּה מִשָׁרָב.

וְכָל בַּיִת כְּצַב-הַשִּׁרְיוֹן שֶׁעָמַד בְּמַפְתִּיעַ מִלֶּכֶת

עַפְעַפֵּי הַתְּרִיסִים לֹא יָנִיד וְכַפּוֹת דַּלְתוֹתָיו לֹא יָזִיז.

מַרְגְּלוֹת הַגָּדֵר הַנְּטוּיָה פּוֹהֲקִים עַל-יַד עֶצֶם מֻשְׁלֶכֶת

בְּרִבְצָם הַמֵּצַל וְשָׁחוּן זֶה מוּל זֶה שְׁנֵי כַּלְבֵי הָאִטְלִיז.

אַךְ בָּעֶרֶב בִּכְרֹעַ הָעִיר כְּגָמָל הַכּוֹרֵעַ מֵעֹמֶס

יְשַׁטְּחוּ צַמָּרוֹת זְרוֹעֵיהֶן כְּעוֹפוֹת נֶעֶצְרוּ בְּטוּסָם.

עוֹד מְעַט וְהַלַּיְלָה יַפְשִׁיר אֶת גּוּשׁוֹ הָרָחוֹק וְיִזְרֹם אָז

בַּעֲרוּץ-רְחוֹבוֹת מְרֻפָּט זֶה דִבְשׁוֹ הַדָּחוּס וּמְבֻשָּׂם.

אָז יִדְמוּ הַבָּתִּים כְּפוֹסְעִים אַךְ הָאֹפֶל יִבְלַע אֶת הַשַּׁעַט

וְגַבָּם הַמְצֻלָּק שֶׁל כְּבִישִׁים אֶת הָאֹפֶל יַהְבִּיל יְבָשְׁתּוֹ

וְנִמְלָא אָז הַכְּרָךְ הַלֵּילִי קוֹל נִשּׁוּף וְאִוְשָׁה לֹא-נִשְׁמַעַת

כְּלִקְלוּק לְשׁוֹנוֹת בַּצָּמָא שֶׁל גְּמַלִּים שֶׁהִבְרִיכוּ לִשְׁתּוֹת.

שְׁנֵי שְׁלָדִים שֶׁל בָּתִּים

מאת

אברהם שלונסקי

שְׁנֵי שְׁלָדִים שֶׁל בָּתִּים אַחְרוֹנִים בְּסוֹפָהּ שֶׁל הָעִיר הַנִּבְנֵית

קוֹמְמִית וְגֵאָה חָזִיתָם מוּל צַהֶבֶת-חוֹלוֹת מִתַּמֶּרֶת.

בְּאֶגְרוֹף רִבּוּעֵי הַגְּזוֹזְרוֹת מֵעַל כְּבִישׁ מְחֻסְפָּס כְּאַבְנֵט

עַל כְּרֵסָן הָרַכָּה שֶׁל גְּבָעוֹת הֵם נִרְאִים מַפְסִיעִים כְּחִימֶרוֹת.

וּשְׁמָמָה בְּלֵילוֹת לְבָנִים הַנּוֹשֶׁמֶת אֶל נֹכַח הַכְּרָךְ

וּנְחִירֶיהָ שָׁרָב יְנַשְּׁפוּ מוּל אוֹיֵב לֹא-מוּבָן אָז שׁוֹמַעַת

פְּסִיעָתוֹ הָאַבְנִית-אֲטוּמָה בִּישִׁימוֹן הַדּוֹרוֹת הַמָּקְרָח

פְּסִיעָתוֹ הַמַּסֶּגֶת גְּבוּלָהּ וְגֵוָהּ מִתְכַּוֵּץ עִם כָּל שַׁעַט.

אָז יָכֹפּוּ חוֹלוֹת נִבְהָלִים אֶת גַּבָּם בִּכְפִיפָה חֲתוּלִית

וְיָרֵחַ יִפְשֹׁט כַּף-יָדוֹ וְיִסְרֹק בְּאוֹרוֹ הַקָּרַחַת

וְנִדְמָה כִּי מֵעֵבֶר לַתֵּל אֶת פָּנָיו בְּכַפַּיִם הֵלִיט

חַד קַדְמוֹן וְשָׂעִיר עַד מְאֹד הַלּוֹהֵט מִפְּלִיאָה וּמִפַּחַד.

רַק גָּמָל שֶׁעוֹרוֹ קְלָף עַתִּיק מְרֻפָּט וַעֲקֹם-הַצַּוָּאר

יְשַׁרְבֵּב בְּגָאוֹן מִשְׁתּוֹמֵם אֶת רֹאשׁוֹ הַמְיֻחָשׂ וְתָמֵהַּ

וּלְמַרְאֵה הַשְּׁלָדִים הַפּוֹסְעִים יִצָּמֵד אֶל שִׂיחֵי הַצַּבָּר

וְקִמּוּר-דַּבַּשְׁתּוֹ יְחַכֵּךְ כֹּד יָרֵחַ תָּלוּי כְּקָמֵעַ.

אֶל-נָכוֹן עוֹד בַּיּוֹם הוּא נִחֵשׁ גַּם יָדַע זֶה אַלּוּף הַשְּׁמָמָה

סוֹד הַזִּיפְזִיף הַלַּח בַּתֵּבוֹת שֶׁמִּשְּׁנֵי צִדְדֵי הַדַּבֶּשֶׁת

וְעַל-כֵּן עֵת הֻבְרַךְ לְפָרֵק הוּא נָאַק חִרְחוּרוֹ בְּאֵימָה

וְהָפַךְ אֶת רֹאשׁוֹ לְהַקְשִׁיב לְתִשְׁפֹּכֶת-דִּרְדּוּר מְרַשְׁרֶשֶׁת.

אָז הִבְהִיקוּ בַּחוֹל קַשְׂקַשִּׁים וְרִצְּדוּ עַל כַּפּוֹת הָאִתִּים

וְשֻׁפַּךְ קֶמַח-מֶלֶט רַכְרָךְ מִכְּרֵסָהּ שֶׁל חָבִית מְבֻקַּעַת

וְרָאָה הַגָּמָל אֵיךְ דֻּבְּקוּ אֵיךְ הָיוּ לִרְגָבִים הַפִּתִּים

אֵיךְ שִׁקְּפָה תַּלְתַּלֶּיהָ-רִמּוֹן בַּחַלּוֹן הַחַמָּה הַשּׁוֹקַעַת.

וְהָיְתָה הַשְּׁקִיעָה אֶתְרוֹגִית וּסְמוּרִים הַחוֹלוֹת בְּרִבְצָם

וּדְמָמָה אֱלִילִית מִתְאַפְּקָה – כְּמַקְשֶׁבֶת לְחֶדֶל הַדֹּפֶק.

הָאוּרִים לֹא דָּלְקוּ עוֹד בָּעִיר וּכְמוֹ אֵיזֶה עֲנָק בָּהּ עָצַם

אֶת עֵינוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּיּוֹם הִיא פְּקוּחָה מִנִּי אֹפֶק עַד אֹפֶק.

רַק בַּלַּיְלָה בִּפְשֹׁט אֶת יָדוֹ הַיָּרֵחַ כְּיֶלֶד סוֹנֵט

לְסָרֵק בְּאוֹרוֹ קָרַחְתָּהּ שֶׁל גִּבְעָה חֲתוּלִית מְסֻמֶּרֶת

שְׁנֵי שְׁלָדִים שֶׁל בָּתִּים אַחְרוֹנִים בְּסוֹפָהּ שֶׁל הָעִיר הַנִּבְנֵית

קוֹמְמִית וְגֵאָה חָזִיתָם מוּל צַהֶבֶת-חוֹלוֹת מִתַּמֶּרֶת.

דְּבָרִים בַּלַּיְלָה

מאת

אברהם שלונסקי

נִרְגְּעוּ רְגָבִים וְכֵלִים. וְחָזְרוּ אֳנִיּוֹת הַנָּמָלָה.

עֲצִיצֵי חַלּוֹנוֹת אֶל הָרְחוֹב הִרְהֲרוּ בְּתִמּוּר גִּבְעוֹלָם.

וּדְמָמָה דִבְשׁוֹנִית וּשְׁפוּיָה מִתְרַפֶּקֶת כְּאֹזֶן-שֶׁל-מָעְלָה

לְהַקְשִׁיב בְּאַבְהוּת קַדְמוֹנִית

קְרִיאַת-שְׁמַע שֶׁל דְּבָרִים בָּעוֹלָם.

עוֹד מִצְנַח צַמָּרוֹת בַּשְּׂדֵרָה. עוֹד תִּמְהוֹן פָּנָסִים מוּל הָרוּחַ.

עוֹד גְּוִיעַת נְשִׁיבָה צַמְרִירִית כְּרִשְׁרוּשׁ הָעַפְעַף הַנִּסְגָּר.

וְנִמְנוּם.

וְנִמְנוּם בָּעוֹלָם.

וְנִמְנוּם בָּעוֹלָם הַשָּׂרוּעַ.

וּשְׁתִיקַת-הַדְּבָרִים הַלֵּילִית כִּשְׁתִיקַת הַחַיּוֹת בַּבֵּיבָר.

בְּרֵאשִׁית אַחֶרֶת

מאת

אברהם שלונסקי

בְּרֵאשִׁית אַחֶרֶת

מאת

אברהם שלונסקי

תְּפִלָּה

מאת

אברהם שלונסקי

סְלַח לִי אַתָּה שֶׁכִּנּוּךָ בְּשֵׁם

אַתָּה הַנִּגְלֶה הַזּוֹרֵחַ מִנֶּגֶד

אֵינֶנִּי אָשֵׁם אֵינֶנִּי אָשֵׁם

כִּי שְׂפַת הַמִּלִּים נְבוֹכָה וְעִלֶּגֶת.

רַבּוֹת פְּעָמִים כְּבָר נִסִּינוּ דָבָר

אֶל כָּל יְצוּרֶיךָ – אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ.

אוּלַי לֹא נוֹלַדְנוּ גַּם אָז בַּמִּדְבָּר

וְזֶה שֶׁהָיָה הָרִאשׁוֹן – לֹא אָבִינוּ?

כִּי אָז עֵת הַבֹּקֶר שָׂעִיר וְאַדְמוֹן

דָּרַס רִאשׁוֹנָה אֶת נִצְחוֹ שֶׁל הַלַּיִל

יָדַע גַּם אָבִי גַם אֲבִי הַקַּדְמוֹן

לִגְעוֹת אֶת מִלָּיו כְּמוֹ אַיִל אֶל אַיִל.

אָז גֶּשֶׁם אֶל דֶּשֶׁא וְרַעַם אֶל שֶׂה

דִּבְּרוּ וְהִקְשִׁיבוּ אֶל הֶבֶל וְקַיִן

וּמַה נַּעֲשֶׂה עוֹד מַה נַּעֲשֶׂה

אֲנַחְנוּ דּוֹבְרֵי הַמִּלִּים אֶל הָאַיִן?

סְלַח לִי אַתָּה שֶׁכִּנּוּךָ בְּשֵׁם

סְלַח לְמִלֵּי

לְנַפְשִׁי שֶׁנָּבוֹכָה

אֵינֶנִּי אָשֵׁם אֵינֶנִּי אָשֵׁם

עָזְרֵנִי לִגְעוֹת לִיצוּרֶיךָ כָּמוֹךָ.

יְהִי אוֹר

מאת

אברהם שלונסקי

זוֹ תְּכֶלְתּוֹ שֶׁל תַּמּוּז עֵירֻמָּה וְאוֹרִית

בְּאַבְנֵט מְלֻבָּן עַד מַחְנָק חֲשׁוּקָה הִיא

וְהָרוּחַ לוֹטֵף בְּרִשּׁוּל הַבְּלֹרִית

גִּזְעָהּ שֶׁל שִׁקְמָה כְּלַטֵּף הַשּׁוֹקַיִם.

וְנִחָר פִּי-שִׁבְעָה כָּל סִקּוּס בְּגִזְעָהּ

וְצָפְדָה לְרַגְלָהּ שַׁלַּכְתָּהּ הַנִּפְזֶרֶת

וְעִוֵּר מֵעַצְמוֹ מִטּוּבוֹ הָאַכְזָר

יוֹם-שָׁרָב יְגַשֵּׁשׁ וִיבַקֵּשׁ צֵל-צַמֶּרֶת.

וְשָׁתְקוּ בְּהֵמוֹת – כָּאִילָן וְכַיְאוֹר

וְהָאֶבֶן תִּנְשֹׁף – כְּמוֹ חַי וְצוֹמֵחַ

וְנִדְמֶה:

רַק הַיּוֹם אֶת חֶפְצוֹ “יְהִי אוֹר!”

הֶאְדִּיר אֱלֹהִים בְּצִוּוּי מִתְלַקֵּחַ.

וַיְהִי עֶרֶב

מאת

אברהם שלונסקי

יוֹם תָּמִים הִסְתַּבֵּל הַשָּׁרָב עַל צַוַּאר

הָעוֹלָם הָעֲנָק (מַבָּטִים אֲפָפוּהוּ)

כִּמְטִיל הַבַּרְזֶל עַל צַוְּארֵי הַלּוּדָר

שֶׁכַּפָּיו הַגְּדוֹלוֹת כּוֹפְפוּהוּ.

עִם כָּל כֶּפֶף הַמְּטִיל יְנַשֵּׁף בִּנְחִירָיו

וְנִדְמֶה: לֹא יוּכַל לֹא יוּכַל לְהַכְנִיעַ.

אַךְ שֹׁרְגוּ הַגִּידִים. וְנִשְׁבַּר הַשָּׁרָב.

וּמֻשְׁלֶכֶת חַמָּה בְּשׁוּלֵי הָרָקִיעַ.

וּשְׁקִיעָה קַדְמוֹנִית חֲצוּפָה וּרְחָבָה

בְּשִׁנֶּיהָ נוֹגֶסֶת חַמָּה מְבֻקַּעַת.

בַּפַּעַם הָאֶלֶף מוֹשֶׁטֶת חַוָּה

לְאָדָם הָרִאשׁוֹן אֶת תַּפּוּחַ-הַדַּעַת.

רוֹעֵה צֹאן

מאת

אברהם שלונסקי

הָרֹחַב הַזֶּה הַמְפַשֵּׂק נְחִירָיו.

הַגֹּבַהּ הַזֶּה הַכָּמֵהַּ אֵלֶיךָ.

הָאוֹר הַשּׁוֹפֵעַ לַבְנוּת הֶחָלָב.

וְרֵיחַ הַצֶּמֶר.

וְרֵיחַ הַלֶּחֶם.

וּלְרֶגֶל הַצֹּאן וְאָדָם הַקַּשָּׁב

לְרֹן הַלִּקְלוּק בְּתוֹךְ שֹׁקֶת הַמַּיִם

יָחֵף

בְּמַחְשׂוֹף כָּל חֲמֵשֶׁת חוּשָׁיו

פּוֹסֵעַ הַבֹּקֶר אֶל-מוּל צָהֳרַיִם.

זֶה בֹּקֶר-בְּרֵאשִׁית! בַּשָּׂדוֹת יְאַדֶּה

טְלָלִים מִן הַדֶּשֶׁא. וּקְטֹרֶת הַזֶּבֶל.

מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק: אָדָם – וְשָׂדֶה.

מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק: הָעֵדֶר – וְהֶבֶל.

עוֹבֵד אֲדָמָה

מאת

אברהם שלונסקי

גָּמָל – וּמַחְרֶשֶׁת. הַלַּהַב הֶחָד

הַפְרֵד מִתְיַגֵּעַ בֵּין רֶגֶב לְרֶגֶב.

מֵעוֹדוֹ לֹא הָיָה הָעוֹלָם כֹּה אֶחָד

וְכָל הַנְּצָחִים חֲבוּקִים תּוֹךְ הָרֶגַע.

זֶה רֶמֶז לְרֶצַח.

זֶה לַהַב מֻדְחָק.

זֶה קַיִן אַחְדוּת-שֶׁבָּרֶגֶב מַבְקִיעַ.

מֵעוֹלָם לֹא הָיָה כֹּה מְעַט הַמֶּרְחַק

בֵּין אָדָם

וְגָמָל

וְרָקִיעַ.

קַיִן, אַיֶּכָּה!

מאת

אברהם שלונסקי

שַׁלְוָה שֶׁבִּיבוּל לְאִילָן וְשִׁבֹּלֶת.

הַיּוֹם כְּמוֹ גֶפֶן בְּסוֹד הַמִּבְשָׁל.

הַיּוֹם שֶׁמָּלַק חַמָּתוֹ כְּכַרְבֹּלֶת.

זֶה כֶּבֶשׂ שָׁחוּט וְרֹאשׁוֹ הַמָּפְשָׁל.

זֶה לַיְלָה רִאשׁוֹן.

מִכָּל תֵּל וְכָל שֶׁקַע

שׁוּב רֶגֶב שַׁכּוּל מְצַפֶּה לְחָרִישׁ.

קַיִן, אַיֶּכָּה! קַיִן, אַיֶּכָּה!

וְקַיִן מַחְרִישׁ.

תּוּבַל-קַיִן

מאת

אברהם שלונסקי

יַד חֲכָמָה בִּתְנוּפַת-בִּטָּחוֹן

גַּבְרוּת בַּנָּאִית בִּקְפָדָה מְאֻנֶּכֶת

מוּל אֵבֶל טְחָנוֹת שֶׁהִפְסִיקוּ לִטְחֹן

מוּל פָּר הַגּוֹעֶה עַל קָרְחָה וְשַׁלֶּכֶת.

הַצְּבִי הַשָּׁדוּד! הַשָּׂדֶה שֶׁהִפְשִׁיט

פַּרְוַת גִּבְעוֹלָיו וּדְשָׁאָיו הַמְטֻלֶּלֶת.

רַעַד רִאשׁוֹן לַעֲצֵי הַבְּרֵאשִׁית

אֶל מוּל הַבַּרְזֶל וְהַפֶּלֶד.

מַחְמִיר וְגָבֹהַּ הִפְסִיעַ הַכְּרָךְ.

צִיְּתוּ הַחוֹמוֹת לַאֲנָךְ וּמִשְׁקֹלֶת.

"צַיֵּת לִגְזֵרַת תּוּבַל-קַיִן וּשְׁכַח

שְׂפָתָן שֶׁל כִּבְשָׂה וְשִׁבֹּלֶת."

גֶּשֶׁם בִּסְדֹם

מאת

אברהם שלונסקי

הִשְׁקִיף מִמָּרוֹם וּמִדֵּד אֶת הַשֶּׁטַח:

הַכְּרָךְ הִשְׂתָּרֵעַ גַּבְרִי וְרָחָב.

וּבְיַד אַדְרִיכַל מִגָּבֹהַּ מוּשֶׁטֶת

הַגֶּשֶׁם הִצִּיב רִבֲבוֹת אֲנָכָיו.

גֶּשֶׁם עָקָר הַיּוֹרֵד בְּרִבּוּעַ

אַסִּיר מַרְזְבִים מִרְצָפוֹת וּבִיּוּב.

בְּכִי אֲדָמָה שֶׁאַסְפַלְטִים כִּבּוּהָ:

עַל זֶרַע

עַל טַל

עַל לִבְלוּב.

פְּלִיטֵי עֲמֹרָה

מאת

אברהם שלונסקי

שָׂדוֹת מִתְאַפְּקִים בַּפִּרְיוֹן וּבַשֶּׁקֶט

מָצוֹר שֶׁל דָּגָן עַל אַבְנֵי עֲמֹרָה

פּוֹשְׁטִים רְחוֹבוֹת כְּכַף-יָד מְפֻשֶּׂקֶת

מֵרוֹץ אִילָנוֹת:

חֲזָרָה!

אֶל יַעַר!

אֶל אַבָּא!

אֶל רֶגֶב פָּתוּחַ!

אֶל סוֹד דּוּשִׂיחָם שֶׁל תִּינוֹק וְדִישׁוֹן.

גּוּף וְנָהָר

חַמָּה וְתַפּוּחַ

בְּשֵׁלִים בְּזִלּוּף עֲסִיסָם הָרִאשׁוֹן.

זֻלֵּיכָה

מאת

אברהם שלונסקי

הַמַּתָּכוֹת שָׁתְקוּ

וְנִרְדְּמָה הָאֶבֶן

הִקְשִׁיבוּ עֲנָפִים לְרַחַשׁ לְשַׁדָּם

וְהָאֲוִיר נִמְלָא רִשְׁרוּשׁ כְּקוֹל הַתֶּבֶן

בּוֹ מִתְפַּלֵּשׁ הַסּוּס

בּוֹ מִתְחָרֵשׁ אָדָם.

פֹּה כָּל גִּבְעָה – מִרְבָּץ בְּקֶשֶׁב אֶל הַצַּעַד

כָּל תֶּלֶם – צִפִּיָּה לִשְׁעַת הָרֵאָיוֹן

הָאֲדָמָה חַמָּה

הָאֲדָמָה מֻצַּעַת

הָאֲדָמָה תּוֹבַעַת הֵרָיוֹן.

זֶה קְרָב בַּאֲפֵלָה בֵּין רֶגֶב לְבֵין זֶרַע

עֲוִית הַשָּׁרָשִׁים מִנְּשֹׁף וְהִכָּסֵף

זֶה לַיְלָה מְרַשְׁרֵשׁ מִנַּחַר פּוֹטִיפֶרַע

וְדֶבֶק יַד זֻלֵּיכָה בְּיוֹסֵף.

בְּרֵאשִׁית חֲדָשָׁה

מאת

אברהם שלונסקי

רָטֹב וְגִבֵּעַ הַחוֹל הַקִּמֵּחַ

הַשַּׁחַר מַתְרִיג צַמָּרוֹת וּבְלֹרִית

אֶל מוּל הָאָדָם וְגוּפוֹ הַצּוֹמֵחַ

גּוֹעִים עֲדָרִים בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית.

דָּחוּס וּמַרְגִּיעַ הַדְּבַשׁ בַּכַּוֶּרֶת

גּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם תִּינוֹקִי וּוָרֹד

בְּרֵאשִׁית חֲדָשָׁה עִם קוֹנָהּ מְדַבֶּרֶת

כְּאַיִל אֶל אַיִל בִּשְׂפַת הֲבָרוֹת.

מִשִּׁירֵי הַבֹּקֶר הַבָּשֵׁל

מאת

אברהם שלונסקי

מִשִּׁירֵי הַבֹּקֶר הַבָּשֵׁל

מאת

אברהם שלונסקי

לַיְלָה קַדְמוֹן

מאת

אברהם שלונסקי

רֵיחָנִי כְּחָרִישׁ

מְטֻלָּל כְּשָׂדֶה

וְכָבֵד כְּאָדָם וְיָדוֹ הַיּוֹגֶבֶת.

הוּא – שָׂעִיר וְקַדְמוֹן – אֶת אָפְלוֹ יְאַדֶּה

אֶת לֵילוֹ הָעַתִּיק שֶׁל הַגֶּבֶר.

עֲדָרִים-עֲדָרִים נִצְמְדוּ אֶל אֵבוּס.

כַּמָּה אֹפֶל בַּדָּם. כַּמָּה אֹפֶל וָעֹמֶק.

וְהוּא שָׁר וְהוּא שָׁר אֶת שִׁירוֹ הַדָּחוּס

בַּתִּירוֹשׁ וּבַסֹּמֶק.

וְסָמְרוּ תַּבְעֵרוֹת שֶׁשָּׁתְקוּ בְּגוּפְךָ

וְשָׁלְפוּ רְעָבָן וְהוּא סוּם מִלִּשְׂבֹּעַ.

נָא הַכְמֵר הֶבֶל-פִּיךָ עָלֵינוּ וּפְחָה

אֱלֹהִים חִשְׁקְךָ מִגָּבֹהַּ.

וְשַׁסֵּנוּ לַחְמֹד סִרְפָּדִים בַּצִּיּוֹת

לִלְטֹף בְּיִחְפָה עוֹלָמְךָ הַצָּחִיחַ

לָרִיחַ הַמַּיִם סְפוּנֵי-תַּחְתִּיּוֹת

וּבְזֶמֶר רָנִּי עֲקָרָה –

לְהַצְמִיחַ!

וְרִשְׁרֵשׁ מֵעָלֵינוּ שָׂדֶה גִבְעוֹלִית

וְהַדְשֵׁא וְהַשְׁבֵּל אֲדָמָה מְרֻגֶּבֶת

אַתָּה הַמַּצְמִיחַ

אַתָּה הַמּוֹלִיד

לֵילוֹ הָעַתִּיק שֶׁל הַגֶּבֶר.

הֲרֵי אַתְּ

מאת

אברהם שלונסקי

עֶרְיָה הִיא – מְקֻטֶּרֶת אֵד וְזֶבֶל.

תּוֹבַעַת וְנוֹשֶׁפֶת אֶת חֻמָּהּ.

שָׂדֶה – וּמִנְּחִירֶיהָ טַל וְהֶבֶל.

כַּלָּה – בְּהִינוּמָה. וְיִחוּמָהּ.

מַה פֶּרַע שְׂעָרָה וּמַה צִּמֵּחַ.

נָכוֹנוּ רְגָבֶיהָ לְהַדְשִׁיא.

וַיּוֹשֶׁט לָהּ אֶת פֶּלַח הַיָּרֵחַ

הָעֶרֶב כְּטַבַּעַת-קִדּוּשִׁין.

הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדֶשֶׁא

בְּרַחַשׁ שַׂרְעַפּוֹת וְדַרְדָּרִים

הֲרֵי אַתְּ מְזֻבֶּלֶת לִי בְּדֶשֶׁן

בְּגֶלֶל שֶׁל צֹאנִים וַעֲדָרִים.

נוֹבַבְתְּ לִי בַּשִּׁבֹּלֶת וּבַשַּׁיִת.

שׁוֹבַבְתְּ לִי חֲרוּלִים וְגִבְעוֹלִים.

יָבוֹאוּ יִבְעָלוּךְ חוֹרְשַׁיִךְ

וְזֶרַע בָּךְ יָקִימוּ לִיבוּלִים.

יִחַמְתְּ לִי וָאָבוֹאָה אֶל הַקֹּדֶשׁ.

רָחַמְתִּי בָּךְ הַמְּתֹם וְהָרְוָיָה.

הֲרֵי אַתְּ מְגֻדֶּשֶׁת לִי בְּגֹדֶשׁ

שָׂדֶה לְעֵת דּוֹדִים. הַלְּלוּ-יָהּ!

גּוּפֵנוּ הַזּוֹכֵר

מאת

אברהם שלונסקי

כְּרַעְמַת לָבִיא הַצַּמָּרוֹת בָּרוּחַ.

נוֹשֵׁם קַדְמוּת-עוֹלָם גּוּפֵנוּ הַזּוֹכֵר.

עִם לַיְלָה כְּגוּרִים בַּיַּעַר הַזָּנוּחַ

נֵצֵא אֶת פְּנֵי אָבִינוּ לְשַׁחֵר.

וְהֶאֱרִיךְ פֹּארוֹת גּוּפֵנוּ הַצִּמֵּחַ

וּבָאוּ עֲדָרִים אֵלָיו כְּאֶל מִרְעֶה.

עַל-כֵּן בַּהֲקִיצוֹ עוֹד יְבֻסַּם מֵרֵיחַ

הַצֶּמֶר

וְהַפְּרִי

וְהַיּוֹרֶה.

עוֹד הֶבֶל הַגּוּפִים בְּלֹבֶן הַיָּצוּעַ.

עוֹד הַחַמָּה סוֹרְקָה אֶת צַמַּרְתָּהּ פִּשְׁתִּים.

וְטֶרֶף יַעֲרִי בַּלֶּחֶם הַבָּצוּעַ

וּבְצוֹנְנוּת הַמַּיִם הַנִּשְׁתִּים.

פִּשּׂוּק הַפֶּה לִגְמֹא. וְחֹפֶן יָד בּוֹצַעַת.

אָדָם אֶל מוּל חַוָּה עִם בֹּקֶר מְשִׂיחִים.

בְּכֹבֶד הִלּוּכָם יֵשׁ מִבְּטִיחוּת הַצַּעַד

שֶׁל יַחַף קַדְמוֹנִי בֵּין הַשִׂיחִים.

הַגּוּף שֶׁעוֹד זוֹכֵר לִטּוּף דְּשָׁאִים וָחוֹחַ

וּשְׂפַת-הַגִּמְגּוּמִים שֶׁל צֹאן וְשֶׁל חַיָּה

עוֹד לַיְלָה בְּעוֹרְקָיו – וְהוּא חוֹמֵד לִצְמֹחַ.

עוֹד טַל בִּקְוֻצּוֹתָיו. הַלְּלוּ-יָהּ!

בֹּקֶר בָּשֵׁל

מאת

אברהם שלונסקי

בְּגוּפִי הַמֵּקִיץ עוֹד גּוֹוֵעַ הַלַּיִל.

עוֹד נִבָּט מִכָּל חֵפֶץ צַלְמוֹ הַמַּבְעִית.

אַךְ הַשַּׁחַר עוֹלֶה מִסֻּבְּכוֹ כְּמוֹ אַיִל.

וְעִמּוֹ – הַחֶמְלָה הָאַבְהִית.

מְכַפֶּרֶת עֲוֹן. מְשַׁכֶּכֶת הַמֶּרִי.

כְּבָר הַסֹּמֶק אָזַל מִן הָרוֹם הַמַּבְהִיר.

אֵיזֶה בֹּקֶר בָּשֵׁל

אֵיזֶה רֹגַע שֶׁל פֶּרִי

אֵיזֶה כֹּבֶד שֶׁל דְּבַשׁ בָּאֲוִיר.

וּמַרְכִּין הָאִילָן אֶת פַּרְעוּת הַצַּמֶּרֶת

וּמְכַתֵּף אֶת שָׁמָיו כְּמוֹ שֶׂה לְעוֹלֶה.

וְרִצּוּי בָּעוֹלָם. הִיא חֶמְלָה. הִיא נִכְמֶרֶת.

הִיא אַחַת. הִיא אַחַת וּגְדוֹלָה.

רִפְרְפָה עַל פָּנַי – לִבְלוּבִים יְפַתּוּהָ.

רִפְרְפָה עַל פָּנַי – מִתְגָּרָה. וַתַּצִּית

בַּשְּׂדֵרָה הַפְּרוּצָה בַּחַלּוֹן הַפָּתוּחַ

חֻצְפָּתָהּ הַגֵּאָה הַקֵּיצִית.

אֵיזֶה בֹּקֶר בָּשֵׁל. הַקָּמָה הַגּוֹדֶשֶת.

שִׁכְרוּתָהּ שֶׁל הַיָּד בְּלִטּוּף הַתַּלְתָּל.

וְרָאשֵׁי יְלָדִים רֵיחָנִים כְּמוֹ דֶּשֶׁא

מוּל חִיּוּךְ אִמָּהוֹת כְּמוֹ טָל.

אָסִיף

מאת

אברהם שלונסקי

בֹּקֶר גָּדוּשׁ – שֶׁהִבְשִׁיל שֶׁהִשְׁבִּיל.

עֹמֶס הַפְּרִי בְּעַנְפוּת מְשׂרֶגֶת.

חֹסֶן שֶׁבִּי!

מָוֶת שֶׁבִּי!

רֵיחַ הַזֶּבַח בָּרֶגֶב!

רֵבֶץ הַכֶּבֶשׂ וּקְטֹרֶת שֵׂעָר.

פֶּלַח רִמּוֹן וְסִמּוּק מַאֲכֶלֶת.

קֹדֶשׁ לִי גֹדֶשׁ לִי גֹדֶשׁ-סְאָה

שַׁחַר עוֹבֵר עַל גְּדוֹתַיִךְ הַתְּכֵלֶת.

שַׁחַר

וּבָר הַזּוֹכֵר חֲרִישׁוֹ.

שַׁחַר

וְחֹרֶשׁ – עֵדָה מְעֻפֶּרֶת.

כְּסֹב הָאֵלִים אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן

אֵלִים

בִּדְמוּתוֹ וְצַלְמוֹ שֶׁל הַפֶּרֶא.

בֹּקֶר-אָסִיף בְּגֵאוּת אִילָנוֹת.

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כַּפֵּיהֶם הֶעֱנִיפוּ.

זְרוֹעַ אָבִי

אַל תִּתְּנִינִי לַמּוֹט

שְׂאִי בְּקַלּוּת יְבוּלִי וְהָנִיפִי.

הַיּוֹם הַלָּבָן

מאת

אברהם שלונסקי

אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת שֶׁל צְמִיחָה רִאשׁוֹנָה

נוֹשֶׁמֶת שָׂדֶה שֶׁהִפְרוּהָ.

זֶה לֵיל הָאֵלִים הַזּוֹרְעִים בְּרִנָּה:

חוֹמֵד

וּפָרוּם

וּפָרוּעַ.

קָמָה שֶׁהִבְשִׁילָה. גִּדְיִי שֶׁבָּגַר.

הִכְבִּידָה צַמֶּרֶת וְשָׁחָה.

כְּיֶלֶד נִפְחָד אֶל דָּמוֹ הַנִּגָּר

אֶרְאֶה גֵאוּתוֹ שֶׁל הַשַּׁחַר.

שָׂדוֹת יַעְלִימוּ אֶת סוֹד לִבְלוּבָן.

בַּחֶדֶר חַלּוֹן יִפָּתֵחַ.

יַשְׁקִיף בָּרִבּוּעַ הַיּוֹם הַלָּבָן:

קָצוּב

וְקַפְּדָן

וּפִכֵּחַ.

תְּפִלּוֹת בַּיַּעַר

מאת

אברהם שלונסקי

תְּפִלּוֹת בַּיַּעַר

מאת

אברהם שלונסקי

שַׁחֲרִית

מאת

אברהם שלונסקי

עַזּוּת מִתְאַפֶּקֶת. תִּמּוּר-חֲשָׁאִים.

עָצְרוּ מַחְשַׁבְתָּם אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים.

הִנֵּנִי אָבִינוּ הִנֵּנִי.

הַיַּעַר – בָּקְרוֹ יְחַמְּדֵנִי.

הִנֵּנִי אָבִי כִּי אַתָּה הַשַּׁחְרִית

הַטְלֵל בְּדָמִי קַדְמוּתְךָ הַגַּבְרִית

גֵּאוּת אַבְהוּתְךָ הַזּוֹרַחַת

אַתָּה שֶׁצִּוִּיתָ לָקַחַת.

יָאוּ יעָרוֹת:

זֶה הוֹדְךָ בְּהוֹדָם.

גָּאוּ נְהָרוֹת:

מְאֹדֶךָ מְאֹדָם.

וְגָעוּ וְגָאוּ הֲבָרוֹת:

הָאָדָם!

הָאָדָם שֶׁבֵּרַךְ עַל הַשַּׁחַר.

מִנְחָה

מאת

אברהם שלונסקי

אִילָן מוּל אִילָן בְּקִשּׁוּי עֲנָפָיו.

מִגֶּזַע אֶל גֶּזַע נִשּׁוּף הַשָּׁרָב.

עֲנֵנִי אָבִינוּ עֲנֵנִי

הַיַּעַר – עַרְבּוֹ יְשׁוּפֵנִי.

עֲנֵנִי אָבִי כִּי אַתָּה הַמְּכוֹרָה

הַכְמֵר בְּדָמִי קַדְמוּתְךָ הַזּוֹרְעָה

פִּרְיוֹן אַבְהוּתְךָ הַיּוֹדַעַת

אַתָּה שֶׁצִּוִּיתָ לָטַעַת.

עָצְמוּ יְעָרוֹת:

זֶה אוֹנְךָ בְּאוֹנָם.

צָמְאוּ נְהָרוֹת:

צִמְאוֹנְךָ צִמְאוֹנָם.

וְהָמוּ וְהָמוּ הֲבָרוֹת:

עֲווֹנָם

עֲווֹנָם הַצָּמָא וְהָעֹצֶם.

עַרְבִית

מאת

אברהם שלונסקי

פִּשּׂוּק עֲנָפִים בְּנִצָּם הַפָּרוּץ.

הַמַּיִם לוֹטְפִים חַמּוּקֵי הֶעָרוּץ.

הוֹשַׁע-נָא אָבִינוּ הוֹשַׁע-נָא

הַיַּעַר – לֵילָיו יֶעֱשָׁנוּ.

הוֹשַׁע-נָא אָבִי כִּי אַתָּה הַמּוֹלִיד

כַּבֵּה בְּדָמִי קַדְמוּתְךָ הַלֵּילִית

אֲשַׁם אַבְהוּתְךָ הַיּוֹקֶדֶת

אַתָּה שֶׁצִּוִּיתָ לָלֶדֶת.

אָפְלוּ יְעָרוֹת:

זֶה לֵילְךָ בְּלֵילָם.

שָׁפְלוּ צַמָּרוֹת:

יְבוּלְךָ יְבוּלָם.

וְנָפְלוּ וְנָפְלוּ הֲבָרוֹת:

לְעוֹלָם

לְעוֹלָם לֹא יִכְבּוּ אֲשָׁמֶיךָ.

חֲצוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

מִרְכַּן צַמָּרוֹת מוּל הוֹדָן הַמּוּבָס.

מִסֵּתֶר אֶל סֵתֶר: אַיֶּכָּה?! – וָהָס.

הַיַּעַר אָבִינוּ הַיַּעַר

הַקְשֵׁב תַּחְנוּנֵינוּ מִיַּעַר.

הַקְשֵׁב כִּי אָבִינוּ אָבִי כִּי עָוִינוּ.

הַקְשֵׁב כִּי רָבִינוּ אָבִי כִּי רָוִינוּ.

הַקְשֵׁב כִּי דָמֶיךָ שִׁסּוּנוּ: חֲמֹד!

הַקְשֵׁב כִּי כָּמוֹךָ אָשַׁמְנוּ מְאֹד.

אָשְׁמָה וַתַּצֵת

שַׁחְרִיתְךָ הַכְּמוּסָה.

נוֹשְׁמָה וַתֻּצַּת

אַחְרִיתְךָ הָרְמוּסָה.

קְרִיאַת-שְׁמַע-שֶׁל-חֲצוֹת

וְהֵחֵל הַמַּסָּע

הַמַּסָּע אֶל אֱשׁוּן הַיַּעַר.

מִשִּׁירִים לַצִּיָּה

מאת

אברהם שלונסקי

מִשִּׁירִים לַצִּיָּה

מאת

אברהם שלונסקי

בְּרֵאשִׁית לְיִזְרְעֶאל

מאת

אברהם שלונסקי

לֹא הָרַיִךְ בִּקְשִׁי-מַחְשׂוֹפָם

שֶׁמָּאַס בְּכִסּוּי וְאַדֶּרֶת

לֹא רִפּוּט-עֲרוּצַיִךְ הֵגֵּא

בַּמִּקְשָׁח וּמִשְׁכַּח-הַלֵּחוּת

רַק הָרֹגֶז הַזֶּה בָּרִשְׁרוּשׁ

רַק הָרֹגֶן הַזֶּה בְּאֵין-דֶּרֶךְ

כִּי אָנְפוּ קִמְשׁוֹנִים וְחוֹחִים

בְּרַגְלֵי הָאָדָם שֶׁהָלְכוּ.

לֹא כָּהֵנָּה מִגְלַשׁ עֲדָרִים

וּמִרְבַּץ הַלְּטָאוֹת וְהַצְּבוֹעַ.

לֹא כָּהֵנָּה מַגַּע הַשָּׁרָב

בִּדְרִיסַת כַּפָּתוֹ הַכְּבֵדָה.

נָכְרִיָּה רַגְלְךָ בֶּן-אָדָם

שַׁל אָדָם נְעָלֶיךָ וּבוֹאָה

בְּשַׁגָּם בְּמַחְשׂוֹף וְיִחְפָה

אֶל יַלְדֵי תַּלְאוּבוֹת תִּתְוַדָּע.

תַּעֲמֹד – עָמְדְךָ כְּאָטָד.

שָׁכְבְּךָ – אֶבֶן-נֶגֶף וָרֶגֶב.

זוֹ בְּרִיתְךָ עִם אַדְנֵי-הַשָּׂדֶה

וּמִמְשַׁק חַרְבוֹנִים וְסִרְפָּד.

הַזִּקִּית כִּי תִּרְבַּץ עַל גּוּפְךָ

תִּתְהַפֵּך לִצְבָעֶיךָ כְּרֶגַע.

הָעִזִּים יִלְחֲכוּ שְׂעָרְךָ

כִּלְחֹךְ הֶחָרוּב בַּמּוֹרָד.

בַּבְּקָרִים תַּחֲמֹד הַצִּיָּה

וְתַקְשִׁיב רְחָשֶׁיהָ מִלֶּכֶת.

צִמָּאוֹן יַעַטְפֶנָּה בַּיּוֹם

וּמִנֶּגֶד תִּשְׁכַּב כְּהָגָר.

אַךְ בַּלַּיְלָה יִפְרוּ כּוֹכָבִים

הֵם בַּלַּיְלָה יִרְבּוּ מֵעָלֶיךָ

וּבַלַּיְלָה יִשְׁתּוּ רְגָבִים

אֶת הַטֵּל

אֶת הַטַּל הַנִּגָּר.

פְּגִישָׁה

מאת

אברהם שלונסקי

חֲרֵרִים קִדְּמוּ פָּנֵינוּ

קִמְשׁוֹנֵי אֱלֹהַּ.

חַדּוּדִים עָמְדוּ עָלֵינוּ

הַרֲרֵי גִּלְבֹּעַ.

חֲרוּלִים סָמְרוּ כְּתַיִל

גַּשְׁנוּ לֹא רָהִינוּ

וּבִקְדוֹר אַדֶּרֶת לָיִל

דְּמוּת בִּלְעָם רָאִינוּ.

שָׁם חָנִינוּ שָׁמָּה לַנּוּ

גַּם הִפְלֵאנוּ זֶמֶר

לֹא הִסְבִּירוּ עַיִן לָנוּ

עֲשָׂבִים וָצֶמֶר.

אֵיךְ הִפְלֵאנוּ שִׁיר וּמַעַשׂ

אֵיךְ צָמָא הִרְוֵינוּ

הַצָּיּוֹן בְּשִׂיחַ לַעַז

בָּז לְמַכְאוֹבֵינוּ.

אַךְ הִקְשָׁה עָרְפּוֹ הַמֶּרִי:

“עַד אִם אֲגִירֶנּוּ!”

אָז יִנוֹן הַסְּרָק עַד פֶּרִי

הַמַּכְאוֹב – עַד רֶנֶן.

בֹּקֶר רִאשׁוֹן

מאת

אברהם שלונסקי

שַׁחַר בְּעֵמֶק-חֲרֹד.

שַׁחַר מֵעַל הַגִּלְבֹּעַ.

בֹּקֶר קַדְמוֹן וּוָרֹד.

בֹּקֶר צָעִיר וְגָבֹהַּ.

כָּל חֲגָוֶיךָ נוֹשִׁים.

כָּל רְגָבֶיךָ נָכוֹנוּ.

שָׁבוּ יְדֵי אֲנָשִׁים

שָׁבוּ לִרְחֹם וַיָּחֹנּוּ.

סֶגֶת סִרְפָּד וְקִימוֹשׁ.

סוּר הַקָּרְחָה וְהַפֶּרַע.

סֵבֶר לִזְרוֹעַ-אֱנוֹשׁ.

נֶהִי לְמֶשֶׁךְ-הַזֶּרַע.

נֶדֶף הַטַּל הַמַּשְׁכִּים.

צַחוּ עַפְרוֹת-הַגִּלְבֹּעַ.

בֹּאִי הַיָּד וְהַשְׁקִים!

פֶּטֶט הָעַיִן: לִנְבּוֹעַ!

מוּל גִּבְעָה לֹא בְּנוּיָה

מאת

אברהם שלונסקי

כִּי תָּקוּץ בְּלָבְנוֹ שֶׁל הַכְּרָךְ – וּזְנַחְתּוֹ:

אֶל גִּבְעָה לֹא בְּנוּיָה יִבְעָלֶנָּה הַשַּׁיִת.

גָּלְמִיּוּת חֻמָּשִׁית עִם רֵיחוֹת בֵּי-נַחְתּוֹם

בִּצְהִיבוּת עֲפָרָה אֶל אַפְּךָ מַגִּישָׁה הִיא.

יֵשׁ בַּגֶּשֶׁם הַזֶּה מֵהֶבְלוֹ שֶׁל הַגֵּז

מִגְּלִישַׁת חַרְצַנִּים בְּרִטּוּשׁ אֲבַטִּיחַ

עִם לֵחוֹ הַשּׁוֹתֵת מִן הַפֶּה הַנּוֹגֵס

מִפִּשּׂוּק נְחִירַיִם הוֹמִים: אֲהַבְתִּיהָ.

אֶל בָּקְרִי הַנּוֹהֵר הִיא נָשְׁפָה: אַלּוּפִי.

וַיַּחְפֹּן בְּכַפּוֹ אֶת הַשַּׁד הַתָּחוּחַ.

וּמָה רַבּוּ בִּרְכַּיִם כְּרֵשִׂים וּטְלָפִים

שֶׁדָּרְסוּ חֶלְקָתָהּ. בִּרְבִיצָה מֵעֲכוּהָ.

זֶה הַחוֹל הָאוֹהֵב מַגָּעָן הַמְרֻקָּע

שֶׁל כַּפּוֹת הַגָּמָל וּקְשִׁיחוּת שֶׁבַּצַּעַד

כֶּאֱהֹב אֶת מִפְלַח חֲרִישָׁיו הַקַּרְקָע

כַּחֲמֹד הֵחֵלָּה אֶת הַיָּד הַבּוֹצַעַת.

אֵיךְ שָׂרַד פֹּה נִשְׁמוֹ קַדְמוֹנִי וְרָחָב

וְסַרְבָּן כְּחַיָּה הִתְעַקֵּשׁ מִלִּגְוֹעַ

מוּל הָרְחוֹב הַמַּישִׁיר דִּיּוּקֵי נִדְבָּכָיו

מוּל הַכְּרָךְ הַצּוֹעֵד מְדֻקְדָּק וְגָבֹהַּ.

וּבַכְּרָךְ – הָאָדָם שֶׁמִּקֹּדֶם שָׁמַע

זְעָקָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שָׂדֶה הַנֶּחְרֶשֶׁת

שֶׁלִּטֵּף יְרֵכֶיהָ שֶׁל אֶבֶן חַמָּה

רַעְמַת הַדָּגָן וְחִסְפּוּס הַדַּבֶּשֶׁת.

אָז נִטְּשׁוּ סַרְעַפּוֹת – אֶזְרוֹעֵי הַגּוּפִים

וְגוּפִים סֹעֲפוּ – כִּשְׁלוּחוֹת הָר וָגֶזַע

וְחָמְדוּ אֲבָרִים וּפֵרוֹת וּרְגָבִים

אֶת שִׁנָּיו הַנּוֹשְׁכוֹת

אֶת יָדוֹ הַלּוֹגֶזֶת.

זֶה אָדָם שֶׁבַּכְּרָךְ – מוּל גִּבְעָה לֹא בְּנוּיָה

מוּל מַשַּׁף הַצָּיוֹן וְתַלְאוּב וְצָרֶבֶת –

הָאָדָם אֲשֶׁר בָּא לְהַכְנִיעַ צִיָּה.

עוֹד נִבְנֵךְ

עוֹד נִבְנֵךְ

מְסָרֶבֶת!

כִּי אַכְזָר הוּא מִנְעַץ הַמַּחְפֵּר שֶׁבִּמְחִי

הַפְּלָדָה הַזָּרָה יְבַתֵּר אֶת הַגֶּבַע.

זֶה הַחוֹל הַלַּחְמִי. זֶה הַחוֹל הַקִּמְחִי.

זֶה הַחוֹל הַזּוֹכֵר עוֹד אֶת קַיִן וְהֶבֶל.

וְהַב לָן צִיָּה וּצְחִיחָה וּנְבָרֵךְ.

וְעָנוּנוּ אָמֵן הַדַּרְדָּר וְהַסֶּלַע.

וְזֹאת הַבְּרָכָה:

עוֹד נִבְנֵךְ!

עוֹד נִבְנֵךְ!

וְזֹאת הַתְּשׁוּבָה:

אָמֵן. סֶלָה!

וָאדִי

מאת

אברהם שלונסקי

נִשַּׁח-נִשַּׁח-נִשַּׁח מִשְׁתַּכְשְׁכִים עִם שַׁחַר

מֵימֵי-אַכְזָב בְּשֵׁפֶל הָר

וְהַצֹּאנִים אֶל וָאדִי שַׁחוּ

בְּלֹק הַלַּעַט הַנִּמְהָר.

הוֹ הַלְעִיטוּנִי מִן הַלֵּחַ

מֵרֵיחַ מַיִם בַּצִּיָּה!

וְיָד חַמָּה עַל צוֹק גִּבֵּחַ

טְרָשִׁים גּוֹשֶׁשֶׁת בְּעֶרְיָה.

וְקִמְשׁוֹנִים בְּסוֹד-וְשִׂיחַ

בְּסוֹד הַסֶּלַע וּנְשָׁרָיו

וְעַל פָּנִים חוֹמְדָה תָּטִיחַ

כַּף צַמְרִירִית שֶׁל הַשָּׁרָב.

נִשְׁתּוֹחֲחוּ עַד בּוֹשׁ שָׁמַיִם

הוּמַךְ הַגֹּבַהּ וְגָהַר

צַוְּארֵי צֹאנִים מוּל מַיִם מַיִם

מֵימֵי אַכְזָב בְּשֵׁפֶל הָר.

שְׁנֵי נִגּוּנִים

מאת

אברהם שלונסקי

שְׁנֵי נִגּוּנִים

מאת

אברהם שלונסקי

זֶמֶר

מאת

אברהם שלונסקי

לֹא אֹרְחַת גְּמַלִּים יָרְדָה לִכְרֹעַ.

לֹא דַבֶּשֶׁת הִיא אֶל מוּל כּוֹכָב.

זֶה הָרִים הָרִים שֶׁבַּגִּלְבֹּעַ

הֲרָרִים צוֹפִים אֱלֵי מֶרְחָב.

הֵם זוֹכְרִים אֶת לֹבֶן אֹהָלֵינוּ

שֶׁפָּשְׁטוּ בָּעֵמֶק כְּיוֹנִים.

הֵם זוֹכְרִים אֶת מִזְבְּחוֹת לֵילֵינוּ

שֶׁעָלוּ בְּאֵשׁ הַנִּגּוּנִים.

הֵם זוֹכְרִים זוֹכְרִים עוֹד… וַאֲנַחְנוּ

הַאִם שׁוּב נִמְלָא רֹאשֵׁנוּ טָל

וְלִבֵּנוּ זֶמֶר? אוֹ שָׁכַחְנוּ

אֶת אֲשֶׁר לִשְׁכֹּחַ לֹא נוּכַל?

שׁוּב כְּאָז לָבָן הוֹלֵךְ הַסַּהַר

וּמוֹשֵׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל.

שׁוּב כְּאָז הַלֵּב פּוֹתֵחַ שַׁעַר

וְנִדְמֶה: לָעַד לֹא יִנָּעֵל.

אֵיךְ הַיּוֹם קְסוּמִים וְלֹא מִיַּיִן

שַׁבְנוּ הֵנָּה בַּמִּשְׁעוֹל הַלָּז

לְחַדֵּשׁ לֶכְתֵּנוּ אֶל הָעַיִן

לְפַעֵם שִׁירֵנוּ מִנִּי אָז.

שִׁירוּ לִי כִּי טוֹב לִי טוֹב לִשְׁמֹעַ

שׁוּב כְּאָז מוּל סַהַר זֶה וּתְכוֹל

שִׁירוּ עַד יָמוּשׁ גַּם הַגִּלְבֹּעַ

וְיֵצֵא עִמָּנוּ בְּמָחוֹל.

כִּי שָׁרוּי מֻתָּר הוּא לִי הַזֶּמֶר

כִּי צִיּוֹת זָרַעְתִּי בְּדִמְעָה

כִּלְרוֹעִים בְּחַג שֶׁל גֵּז-הַצֶּמֶר

לָנוּ הַתַּגְמוּל

וְהַתְּרוּמָה.

שִׁיר הַמַּיִם

מאת

אברהם שלונסקי

הֲשָׁמַעְתָּ אֵיךְ בַּנֶּגֶב

אֶרֶץ מוּל שָׁמַיִם

מִתְפַּלֶּלֶת רֶגֶב רֶגֶב:

הָבוּ לָנוּ מָיִם.

מַיִם! מַיִם!

הָבוּ מַיִם!

כִּי צָמֵאנוּ

מָיִם!

כִּי צָמֵאנוּ

מִי יַרְוֵנוּ

מִי יִתְּנֶנּוּ

מָיִם!

כִּי צָמֵאתָ גַם קִוִּיתָ

רֶגֶב-רִגְבוֹתַיִם

עוֹד נַרְוֶךָּ וְרָוִיתָ

עוֹד נַרְוֶךָּ מָיִם!

מַיִם! מַיִם! וְכֻ'

עוֹד נַרְוֶךָּ עוֹד נִבְנֶךָּ

נֶגֶב וְנִבְנֵיתָ.

תְּמוֹל נִכְסַפְנוּ עוֹד: אַיֶּךָּ?!

וְכַיּוֹם – נִגְלֵיתָ.

מַיִם! מַיִם! וְכֻ'

שִׁירֵי הַלֶּחֶם וְהַמַּיִם

מאת

אברהם שלונסקי

שִׁירֵי הַלֶּחֶם וְהַמַּיִם

מאת

אברהם שלונסקי

הוֹדָיָה

מאת

אברהם שלונסקי

גֶּשֶׁם-שָׂדַי – בָּרוּךְ-הוּא-בָּרוּךְ-שְׁמוֹ.

חֶסֶד רָטֹב מִשָּׁמַיִם.

שִׁירוּ לַלֶּחֶם כִּי טוֹב טַעְמוֹ.

שִׁירוּ תּוֹדָה לַמָּיִם.

לָרֶגֶב הַבִּיטוּ – תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ.

חַם עֲפָרוֹ וְזָרוּעַ.

אֶרֶץ בָּרְכִי שֶׁהַכֹּל בִּדְבָרוֹ

בָּרְכִי עַל מָטָר וְעַל רוּחַ.

כִּי שַׂשְׂתְּ אֱלֵי טָל זֶה גַנֵּךְ הוּא רָטֹב.

יְבֹרְכוּ בָּךְ שָׁדַיִם וָרֶחֶם.

הוֹדוּ לַלֶּחֶם לַלֶּחֶם כִּי טוֹב.

הוֹדוּ לַלֶּחֶם.

שׂבַע

מאת

אברהם שלונסקי

אַתָּה הַמַּקְמִיחַ גַּרְעִין בַּשִּׁבֹּלֶת

לְיָד אֱנוֹשִׁית וּמְצַוֶּה לָהּ: אֱפִי!

אַתָּה שֶׁיִּחַמְתָּ לָאָרֶץ וַתּוֹלֶד

אַתָּה הָאֶחָד בַּקִּבָּר וּבַסֹּלֶת

בַּכָּף אֲמֻשְׁךָ

בְּמוֹ-פִי.

צִוִּיתָ עַל שׂבַע. נָצְרֵנוּ מִקֶּמֶל.

גַּדֵּשׁ אֲסָמֵינוּ אַתָּה מְנַחְמִי.

הַזֶּרַע חָפַנּוּ

נָחוּשָׁה הַקֶּמַח

נָמֹשָׁה הָרֹךְ הַלַּחְמִי.

לַלֹּבֶן נָרִיחַ – וְהוּא יַרְחִיקֵנוּ

עַד טַל וְטָלֶה

וְעַד מַיִם וְכַד

עַד לֶחֶם-שִׁפּוֹן הֶעָרֵב לְחִכֵּנוּ

כִּי הוּא מִיָּדָהּ שֶׁל הָאֵם

הָאַחַת.

אוֹרֵחַ

מאת

אברהם שלונסקי

לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת

(בראשית יח ו)

טוֹב לִי שָׁרוּי לִי כָּהֵן וְכָהֵנָּה

אֶת שְׁמֵךְ הַמְפֹרָשׁ לַהֲגוֹת

לֵאמֹר:

פֶּתַח הָאֹהֶל כְּשָׂרָה אִמֵּנוּ

לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת.

חַמָּה בַּשָּׁמַיִם. – צַוָּאר וְקָמֵעַ.

יָרֵחַ. – נֶזֶם בָּאָף.

לוּשִׁי הַסֹּלֶת. לָבָן וְקִמֵּחַ

לַיְלָה עָלֵינוּ יִרְעָף.

כִּי סָר מִן הַדֶּרֶךְ עָדַי וְעָדַיִךְ

כִּי צֵל-קוֹרָתֵנוּ פָּקַד

מַיִם יֻקַּח-נָא – לִנְטִילַת-יָדַיִם

וּמַיִם לִשְׁתּוֹת – בַּכַּד.

שְׁלשָׁה

מאת

אברהם שלונסקי

עַכְשָׁו שֶׁנָּסַכְנוּ אֶת נֶסֶךְ הַכַּד

נָטַלְנוּ יָדֵינוּ

רָוִינוּ

לְכוּ נְרַנֵּן לִשְׁלשָׁה כְּאֶחָד

שְׁלשָׁה כְּאֶחָד

אָבִינוּ.

כִּי לָהֶם הַהַלֵּל וְלָהֶם שִׁלּוּשׁוֹ

לָהֶם יֶהֱמוּ הַמֵּעַיִם:

לַטּוֹחֵן בְּטָחְנוֹ

לַנַּחְתּוֹם בְּלוּשׁוֹ

לַשּׁוֹאֵב בְּשֵׂאתוֹ הַמַּיִם.

הַטּוֹחֵן

מאת

אברהם שלונסקי

מְסֻקָּס וְעָנֵף. וְכַפּוֹ רְוֵחָה הִיא.

כְּבַד-פֶּה-וּמַבָּט – כְּמַקְשִׁיב לָעִקָּר.

מִצֵּל קוֹרַת-בַּיִת אֶל בֵּית-הָרֵיחַיִם.

נִצּוּחַ גַּלְגַּל-וְנָהָר.

שְׂפָתוֹ – הֲבָרוֹת: מְעַטָּה וְגוֹזֶרֶת.

גְּבוּרָה הַנֶּחְבֵּאת אֶל שִׁרְיוֹן עַנְוָתָהּ.

הוּא חָשׁ בִּזְרוֹעָיו אֶת קִמּוּחַ הַזֶּרַע

כְּחוּשׁ רְגָבִים רִחוּשֵׁי הַנְּבִיטָה.

מִכָּאן – חֵרְשׁוּתוֹ. כֹּה חֵרֵשׁ רַק הָרֶגֶב.

רַק אֱלִיל בְּגָלְמוֹ. רַק חוֹזֶה-חֲזוֹנוֹת.

בְּסֹב אֲבָנִים הוּא יָכֹל בְּכָל רֶגַע

לַחְזוֹת אֶת פָּנָיו שֶׁל בּוֹרֵא-הַמְּזוֹנוֹת.

לְבוֹרֵא-הַמְּזוֹנוֹת

רִבּוֹנוֹ שֶׁל הַשּׂבַע

הוּא כֹּמֶר עַכּוּם הַשּׁוֹמֵר אֶת חֻקָּיו.

וּבָעֶרֶב – בַּדֶּרֶךְ – יִתְמֹךְ אֶת הַגֹּבַהּ

בְּכֶפֶף גַּבּוֹ הַמְקֻמָּח מְכֻכָּב.

וְנוֹשְׂאוֹ אֶל בֵּיתוֹ. – הַמַּסְלוּל הַקָּבוּעַ.

וְנוֹשְׂאוֹ מֵישָׁרִים. – הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ.

בָּרוּךְ מְזָוֶךָ אַבָּא שָׂבוּעַ.

עַל דַּעַת בָּנֶיךָ:

בָּרוּךְ!

שׁוֹאֵב־הַמַּיִם

מאת

אברהם שלונסקי

גֵּאוּת כְּתֵפַיִם בַּעֲרוּץ הָרְחוֹב.

וּדְכִי רַגְלַיִם בְּרַחֲבוּת מְסֻרְבֶּלֶת.

מַסַּע-גּוּפוֹ כַּנֵּד. וְסַבּוּ לְבָרְכוֹ

הַצֶּמֶר

וְהָעֵשֶׂב

וְהַיֶּלֶד.

אֲבָל פָּנָיו אֲשֶׁר הִדְשִׁיאוּ אֶל מוּלִי

שֶׁהַדְּלָיִים הִטּוּן אֶל רְגָבִים לְמַטָּה

הִתִּיזוּ חִיּוּכָן בְּשִׁכְשׁוּכֵי הַדְּלִי.

“בָּרוּךְ שׁוֹאֵב-הַמַּיִם!”

וּתְשׁוּבָה:

“גַּם אָתָּה!”

עַנְוַת הַגָּלְמִיּוּת! שׁוּם אֵל לִמְיַחֲלָיו

עוֹד כָּכָה לֹא הֵשִׁיב מֵרֹחַק הַשָּׁמַיִם.

הַפְּשָׁט שֶׁבַּדִּבּוּר! זֶה סוֹד הַלָּמֶד-וָו.

וְסוֹד הַלֶּחֶם-וְהַמַּיִם.

גָּשׁוּם גּוּפוֹ וָגַס. וּפֶלֶא הַדִּבֵּר

גָּלוּי כְּנֵס הַפְּרִי וּכְמוֹ שְׂבִיעַת הַלֶּחֶם.

בִּתּוֹ בְּאֶצְעָדוֹת נִצֶּבֶת מוּל בְּאֵר

וּכְאָז:

“אַשְׁקֶה גַּם לִגְמַלֶּיךָ.”

כְּתֵפַיִם עוֹד יִגְאוּ בְּקֶרֶן-הַזָּוִית

וּבְמוֹצָאֵי הָרְחוֹב אֶל הַדְּמָמָה יִגְלוֹשׁוּ.

הַגַּב יְפֵה-הָעֹל!

עַל יַרְקוּתוֹ הָאֲזוֹבִית

הָעֶרֶב מְאַסֵּל אֶת פַּס-שָׁמָיו

עַד חֹשֶׁךְ.

הַנַּחְתּוֹם

מאת

אברהם שלונסקי

צַמֶּרֶת הַשִּׁקְמִים בְּהַטָּיַת רֹאשׁוֹ.

וְגוּץ הוּא פִּשּׂוּקָן שֶׁל הָרַגְלַיִם.

אָחִינוּ הַלַּיָּשׁ! שַׁבְּחוּהוּ בְּלוּשׁוֹ!

יָפֶה הוּא אַף נָעִים בַּלַּיִשׁ.

שָׁתוּל. – וּמְשֻׁלָּחוֹת קְוֻצּוֹת סַרְעַפּוֹתָיו.

יָדַיִם בַּבָּצֵק. – וַתִּתְעָרֶינָה.

אַדִּיר הוּא הַנַּחְתּוֹם בַּחֲלוֹמוֹת הַטָּף.

צְאֶינָה עֲלָמוֹת וּרְאֶינָה.

אֱמֹרְנָה: רָץ הַסְּיָח אֶל שֹׁקֶת בָּאֻרְוָה

וְעַז הוּא וְעָרֵב קוֹלֶךָ.

אֱמֹרְנָה: לְטוּפָה תִּרְגַּע בָּעֲרֵבָה

עִסָּה בְּהֶרְיוֹנֵי הַלֶּחֶם.

עַל כֵּן תִּרְחַק שַׁלְוָה מִמֶּנּוּ וְאַךְ טוֹב

כִּי לַיְלָה יַט כַּפָּיו גַּם יְשָׁדֵּנוּ.

כְּשֹׁקֶת נְכוֹנָה עַרְשֵׂנוּ הַנַּחְתּוֹם

כְּקֶמַח – תְּלוּלִיּוֹת שָׁדֵינוּ.

וְנַחַר. וְרִוְיוֹן. זֶה לַיְלָה מֵרִבְצוֹ

יַהְבִּיל מֻרְדַּם שְׂבִיעָה בּוֹטַחַת

אֶת כָּל הָאֲבוּסִים אֶת שִׁהוּקֵי הַצֹּאן

הָאַפִּרְיוֹן

וְהַמִּשְׁאֶרֶת

וְהַטַּחַב.

וְטָל. נִגָּר הַטָּל. – וְיַד מְקַנַּחְתּוֹ.

כְּצֶמֶר בְּשָׁרָב כָּבֵד חֲלוֹם הַשּׂבַע.

בַּחֲלוֹמוֹת הַטָּף אֶזְרוֹעַ הַנַּחְתּוֹם

רוֹדָה כִּכְּרוֹת הַשַּׁחַר מִן הַגֹּבַהּ.

סְעֻדָּה

מאת

אברהם שלונסקי

דַּם הַכֶּבֶשׂ שׁוֹתֵת. רִמּוֹנִים וְעֵנָב.

כְּחַיּוֹת בָּרָעָב שׁוֹקְקִים הַשָּׁמַיִם.

לִסְעֹד מוֹבִילִים הַטּוֹחֵן וּבָנָיו

אֶת בֵּית הַנַּחְתּוֹם

וְשׁוֹאֵב-הַמַּיִם.

פְּתַחְנָה הַדֶּלֶת אֵם וְאָחוֹת!

עֶרֶב טוֹב לַעֲקֶרֶת-הַבַּיִת!

עַל אַפֵּינוּ הֵטִיחַ מַשַּׁב הָרֵיחוֹת

שִׁסּוּי הַזְּבָחִים וְהַצַּיִד.

הַמַּחְשׂוֹף שֶׁלָּעֵץ – מְרֻפָּט וְשָׁפוּי.

יְפַשֵּׁט אֶת רַגְלָיו כְּאֵבוּס וּמִזְבֵּחַ.

הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ!

כִּי לַחְמֵנוּ אָפוּי

מֵימֵינוּ נֶאֱמָנִים אוֹרֵחַ.

“בְּרוּכָה הַטַּבַּחַת!”

“בְּרוּכִים הַכְּנוּסִים!”

הָמוּ שׁוֹקְקוּ לַשֻּׁלְחָן וְלֹא נָחוּ.

כִּשְׁאוֹן הַמֵּרוֹץ שֶׁל עֶדְרֵי הַסּוּסִים

בְּשַׁעַט

צְפוּפִים

אֶל הַנַּחַל.

אַךְ רֶגַע נָסוֹג בֻּלְמוּסָם הֶעָצוּר

כִּשְׁתֹק עַד גִּיחָם הַזִּנּוּק וְהַכַּעַס.

עַד שַׂמְתָּ אָבִינוּ כַּפְּךָ בַּפָּרוּר.

וְכִרְסוּם.

וְלִקְלוּק.

וְלַעַס.

וּקְטֹרֶת הַנֵּתַח – מִשּׁוֹק. מִיָּרֵךְ.

שְׁעֵה רִבּוֹנִי אֶל הַשֵּׁן הַנּוֹגֶסֶת

וּרְצֵה לַעֲסָהּ.

רַבּוֹתַי נְבָרֵךְ

עַל דַּעַת הַשֵּׁן וְהַלֶּסֶת.

הַזֶּבַח!

אִמֵּנוּ חָכְמָה לְבַשְּׁלוֹ.

הַלֶּחֶם!

הוּא חֶסֶד אָבִינוּ.

בְּרוּכִים שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ

וּמִכַּדָּם רָוִינוּ.

בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן

מאת

אברהם שלונסקי

אֱנוֹשׁ

מִשָּׂדוֹת יַשְׂבִּיעוּךָ כַּפַּיִם

תְּפִלַּת הַזּוֹרֵעַ וְגֶלֶל הַגְּדִי.

לְלֶחֶם הָאָרֶץ אֶשְׁתַּחוּ אַפַּיִם

שִׁוִּיתִי דְמוּתוֹ לְנֶגְדִּי.

דְּמוּתוֹ – כִּפְשׁוּטוֹ. הַלְּלוּהוּ לַלֶּחֶם.

יְחִיד-כַּוָּנָה. תַּאֲוָה לְמֻשּׁוֹ.

מִכָּל הַדְּרָכִים הוֹבִילוּנוּ אֵלֶיךָ

עִקְּבֵי שׁוֹאֲבוֹת בַּמִּישׁוֹר.

יַרְגִּיעוּ הַמַּיִם בַּכַּד לֹא יָשֹׁקּוּ

הַלַּיְלָה כּוֹמֵז כּוּמָזוֹ

שְׂבֵעִים מוּל אֵבוּס

רְווּיִים אֶל מוּל שֹׁקֶת

יִגְעוּ עֲדָרִים אֶת בִּרְכַּת-הַמָּזוֹן.

הֲלֹא אַךְ לַשּׂבַע הָקְדַּשְׁנוּ מֵרֶחֶם.

הָסֵבּוּ רָעֵב וְצָמֵא.

שִׂבְעוּ וּבָרְכוּ לַמּוֹצִיא אֶת הַלֶּחֶם

לֶחֶם מֵאָרֶץ. אָמֵן.

מְבוֹאוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

מְבוֹאוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

לֹא תַחְמֹד

מאת

אברהם שלונסקי

דָּגָן בָּרוּחַ. חוֹחַ. רֵיחַ.

וְלַיְלָה. לַיְלָה וּזְרָעִים.

הַרְפֵּה וּסְלַח נָא הַסּוֹלֵחַ

מַאֲוַיֵּינוּ הָרָעִים.

חָמַדְנוּ לֶכֶת לֶכֶת לֶכֶת.

אַתָּה גָזַרְתָּ לַעֲמֹד.

אֲבוֹי לַמְּרִי. אֲבוֹי לַלֶּכֶד.

הַחְמֵר עִמָּנוּ: לֹא תַחְמֹד!

צַוֵּה: עַד כָּאן! צַוֵּה: לָנוּחַ!

צַוֵּה – כִּי גַשְׁנוּ עַד אֵימָה.

שַׁדְמוֹת־זְרָעִים. דָּגָן בָּרוּחַ.

וְלַיְלָה.

לַיְלָה וּדְמָמָה.

אֵלֶם [אֵיזֶה בֹּקֶר אָטוּם. אֵיזֶה לַיְלָה מוּגָף]

מאת

אברהם שלונסקי

אֵיזֶה בֹּקֶר אָטוּם. אֵיזֶה לַיְלָה מוּגָף.

יוֹם נָצוּר – בְּלִי מָבוֹא וּבְלִי צֹהַר.

אֶת מֵימַי לֹא שָׁתִיתִי הַיּוֹם. וּבַכָּף

לַחְמִי. וְאֵין חֵפֶץ לִבְצֹעַ.

הֲנִטְרַף הָאַחְרוֹן בְּדַפֵּי סִדּוּרִי?

אוֹ נִפְגַּם הַפָּסוּק בַּקָּמֵעַ?

אֶל כָּל הַדְּבָרִים בָּעוֹלָם הַנָּכְרִי

אֵצֵא – מְפַלֵּל וְתָמֵהַּ.

אֵצֵא – מְפַלֵּל עוֹד. אֵצֵא – וְאָבוֹא.

אָבוֹא – וְנִבְהַלְתִּי מִגֶּשֶׁת.

חָלְשָׁה דַעְתִּי – כְּשׁוֹקֵעַ מִנְּבוֹ.

חָלְשָׁה – מַקְשִׁיבָה וְחֵרֶשֶׁת.

רַפְּדוּנִי בְּחוֹחַ. סָמְכֵנִי אָבִי!

רוּחִי לֹא עָטְפָה לֹא צָמֵאָה.

אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ דָּבָר עַל סְבִיבִי

דְּבָרֶיךָ אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ.

כִּתְרִי הַצּוֹנֵחַ מַשִּׁיר אַלְמֻגָּיו.

תְּפִלּוֹת שֶׁנָּדַמּוּ לִגְוֹעַ.

אֵיזֶה בֹּקֶר אָטוּם. אֵיזֶה לַיְלָה מוּגָף.

אֵיזֶה יוֹם.

אֵיזֶה יוֹם בְּלִי אֱלוֹהַּ.

בְּאֵין אַגָּדוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

עוֹד הַכֹּל כִּבְרֵאשִׁית. צִפָּרְנַיִם וָלֹעַ.

רְפִידֵי שַׁלָּכוֹת שֶׁהִדְבִּישׁוּ בַּזְּמָן.

שַׂרְעַפּוֹת נַעֲווּ מִצָּפוֹד וְתָלוֹעַ

וּזְרוֹעַ־אֱנוֹשׁ לֹא הוּנְפָה לְגַזְּמָן.

כְּאִלּוּ אַךְ תְּמוֹל נִפְעֲמוּ וְהִפְרִיאוּ

רִחוּשִׁים וְרֵיחוֹת מוּל מִדְרַךְ כַּף נִמְרוֹד.

פֹּה הַכֹּל כִּלְפָנִים

פֹּה הַכֹּל יַעֲרִי הוּא

וְדוֹבֵר עִם רֵעֵהוּ בִּשְׂפַת הֲבָרוֹת.

זוֹ עִלְגּוּת קַדְמוֹנִים בֵּיבָרִית וְקִשַּׁחַת

שֶׁל חַי

וְדוֹמֵם

וּמְדַבֵּר.

אֶל מִי יִתְאַבְּכוּ תִּמְהוֹנֶיהָ בְּפַחַד?

וְכָל הַנּוֹשֵׁם פֹּה אֶל מִי יְשַׂבֵּר?

כִּי רַק הָאֶחָד בָּאַבְהוּת הַחוֹנֶנֶת

בְּהוֹד זַעֲמוֹ שֶׁשָּׁכַחְנוּ עַד כֹּה

הוּא לְבַדּוֹ פֹּה הָיָה וְאֵינֶנּוּ

זִקְנֵי־יְעָרוֹת מְסַפְּרִים סִלּוּקוֹ:

אֵיךְ הֵסִיר חִיּוּכָיו מִיצָרִים וְצַמֶּרֶת

אֵיךְ פָּנָה רִצּוּיוֹ שֶׁהִשְׂכִּיל לְבָלְמָם

וּנְבוֹכִים אִילָנוֹת וְנַפְשָׁם עוֹד זוֹכֶרֶת

אֶת סֵבֶר פָּנָיו בִּדְמוּתָם וְצַלְמָם.

אָז הָרוּחַ יִנְהֹם כְּחַיָּה שֶׁגֵּרוּהָ

וְיַחְבֹּט בְּכַפָּיו עַל גִּזְעָם הַמְנֻטָּף

וְאִילָן בְּסוּפָה – מְקַלֵּל וּפָרוּעַ

כַּמֶּלֶךְ הַהוּא שֶׁגֵּרְשׁוּהוּ בְּנוֹתָיו.

הוּא רוֹאֶה מָה אָיְמוּ צִפָּרְנַיִם וָלֹעַ.

הוּא רוֹאֶה מָה אָבְלוּ גְאוֹנֵי הַשָּׂדוֹת.

זֶהוּ יַעַר בְּלִי פַּן.

זוֹ תְּפִלָּה בְּלִי אֱלוֹהַּ.

זֶה שִׁיר־עֶרֶשׂ בְּאֵין אַגָּדוֹת.

יוֹם אַחֲרוֹן

מאת

אברהם שלונסקי

גַּם לַתְּפִלּוֹת – תִּפְרַחַת וְשַׁלֶּכֶת.

וְיוֹם אַחְרוֹן שָׁמַט אֶת כָּל כְּתָרָיו.

כָּל הַשְּׁתִיקוֹת חָזְרוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ

כְּשׁוּב יוֹנָה בְּאֵין עֲלֵה־טָרָף.

וְנָכְרִיָּה הַשֶּׁמֶשׁ הַמַּשְׁכֶּמֶת

וְסַהַר קַר מַקְשִׁיחַ וְנִפְחָת

וְכֹה הוּמַך וְכֹה צָפַד מִקֶּמֶט

כָּל שֶׁתִּמֵּר וְשֶׁהָיָה אֶחָד.

כָּל עִתּוֹתַי – תִּשְׁבֹּרֶת יוֹם וָלַיִל

כָּל מִלּוֹתַי הָיוּ לִי לְזָרוֹת

וְלֹא אֵדַע: מִגֹּדֶשׁ יְבוּלַיִךְ

מַה לְּהָבֵר שָׂדִי וּמַה לִּזְרוֹת?

שָׁוְא שִׁלּוּחֵךְ יוֹנַת־מִבּוּל מִלֶּכֶד:

חָזַרְתְּ אֵלַי בְּלִי סֵבֶר וְחָרוֹן.

גַּם לַתְּפִלּוֹת – תִּפְרַחַת וְשַׁלֶּכֶת.

גַּם לַיְבוּלִים מַגִּיעַ יוֹם אַחְרוֹן.

עַד עֶרֶב

מאת

אברהם שלונסקי

הִגַּעְנוּ עַד עֶרֶב. הַנַּחַל סָמָר.

הָלְכוּ דוּגִיּוֹת אֶל כְּפָרִים וַתֹּאבַדְנָה.

עַד שֶׁלֶף הִגַּעְנוּ. נִשַּׁח וְנֹאמַר:

אָשַׁמְנוּ הָאָב לֹא בָּגַדְנוּ.

וּרְאֵה כִּי כָּבֵד כִּי כָּבֵד הָאָשָׁם

וְאָנוּ קַלּוֹנוּ מִפְּשֹׁעַ הַפֶּשַׁע

כִּשְׂדוֹת־מִלְחָמָה לְכַתֵּף אֶת גְּדִישָׁם.

וְכֹה בּוֹסְסוּ בּוֹסְסוּ אֶת הַדֶּשֶׁא.

יָדֶיךָ הַזְּמָן מְעַשְּׂבוֹת מְחַשְּׂפוֹת

וְאָנוּ נִבְהַלְנוּ מֵאֵבֶל שְׂדוֹתֵינוּ

וְאָנוּ רָאִינוּ: בִּנְפֹל הַמַּסְווֹת

לֹא אוֹרוּ תָּוֵי־הַפָּנִים לִקְרָאתֵנוּ.

הִגַּעְנוּ עַד עֶרֶב הַנַּחַל סָמָר.

הַעוֹד נֶאֱשַׁם אִם נַחְרִישׁ מִלּוֹמַר.

מוּל הַשַּׁעַר

מאת

אברהם שלונסקי

בְּאֵרוֹת וּמְבוֹאִים אֵיךְ יִכְהוּ יֵאָטֵמוּ!

זוֹ שְׁתִיקָה שֶׁל פְּנָים אֶל מוּל שַׁעַר כְּסוּי־לֵיל

זוֹ מַרְאָה חֲפוּיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָבֵל

זֶה כִּבְשׁוֹן הַדְּבָרִים הֶחָשִׁים הֱיוֹתָם כְּמִין תֵּמַהּ.

כֹּה בְּפֶתַח־עֵינַיִם אִילָן כֶּבֶד־סְתָו

דֹּם יַרְקִיעַ גֵּאֶה בְּחָכְמַת קִמּוּטָיו

כְּפָמוֹט מְגֻלָּף שֶׁמֻּצָּב בּוֹ הַנֵּר

וְאֵינֶנּוּ בּוֹעֵר.

כִּי כָּבֵד הוּא מַשָּׂא הַיְבוּלִים וְהַסַּעַר

וְכָבֵד שִׁבְעָתַיִם הַבְּרִיחַ עַל שַׁעַר

וְשׁוֹתְקִים מוּל פָּנִים וְשָׁמַיִם גְּבוֹהִים

בְּאֵרוֹת וּמְבוֹאִים

בְּאֵרוֹת וּמְבוֹאִים.

וַיְהִי

מאת

אברהם שלונסקי

וַיְהִי

מאת

אברהם שלונסקי

בֵּיתִי עוֹלֶה בְּאֵשׁ

מאת

אברהם שלונסקי

בֵּיתִי עוֹלֶה בְּאֵשׁ. מָגוֹר מֵעֲבָרִים.

בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה – נָבָל בְּאֶלֶף דְּיֹקֶן.

אֵיךְ רַמְתָּ עַד מְאֹד בַּצַּעַר וּבַזֹּקֶן

הַטֶּרֶף הַנִּצְחִי מִגֶּזַע הָעִבְרִים!

סַבּוּךָ מַשְׂטֵמוֹת – כְּמַרְגֵּמוֹת מָצוֹר.

סְבָבוּךָ אַכְזָבוֹת – כְּמוֹ יַעַר לְגַדֵּעַ.

אַךְ לֹא לְךָ כָּרֵת! עַל־כֵּן אֲנִי יוֹדֵעַ:

אַתָּה וְשׁוּב אַתָּה תְּצַו עוֹד:

יְהִי אוֹר!

סוּפָה

מאת

אברהם שלונסקי

כִּי אָנַפְתְּ כִּי זַמּוֹת

מֵרָחוֹק

נִפְרְעוּ רְעָמוֹת

לִבְלִי חֹק

שֶׁמָּא בֶּכִי הָיִית

שֶׁמָּא צְחוֹק

כִּי גָעִית כִּי גָאִית

מֵרָחוֹק

עַד חָשְׂפָה מַלְתָּעוֹת עֲרָבָה

עַד מָלְאָה זִלְעָפוֹת עֲרָבָה

עַד שִׁוַּע הָאָדָם וַיִּגְוָע

אַתְּ אָרַבְתְּ

אַתְּ קָרַבְתְּ

אַתְּ הָיִית לְאַלְפֵי יְבָבָה

אוֹתוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

אוֹתוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

בְּרֶמֶז חֲזִיזִים

מאת

אברהם שלונסקי

בְּרֶמֶז חֲזִיזִים הִתְרָה בָּהֶם הַסַּעַר

בְּנוֹטְרִיקוֹן שֶׁל אֵשׁ – אוֹתוֹת אוֹתוֹת אוֹתוֹת

וּכְבָר הַתַּבְעֵרָה אָחְזָה בִּכְנַף הַיַּעַר

וְהֵם עָרְלוּ הֵם טָחוּ מִלִּרְאוֹת!

וּכְבָר בָּאֲמִירִים. כַּתַּעַר הַשּׁוֹחֶטֶת.

וּכְבָר מִבַּד אֶל בַּד. הִכְרִיעָה וַתָּשׁוֹד.

הִיא בָּאָה כְּיוֹם־דִּין. וְהֵם אוֹמְרִים כְּחֶתֶף.

הִיא בָּאָה כְּעָנְשָׁהּ שֶׁל הַחֵרְשׁוּת.

הִיא בָּאָה – וְלֵילוֹת כָּל כּוֹכְבֵיהֶם הִשִּׁילוּ.

וְאֵשׁ וְאֵשׁ וְאֵשׁ בַּיַּעַר הֶעָבֹת.

קִינָה שֶׁל יְבוּלִים לָנֶצַח לֹא יַבְשִׁילוּ

שְׂדוֹת־לֶחֶם קוֹנְנוּ בְּאֶלֶף יְבָבוֹת.

וּבְתוֹךְ הַיְבָב הַזֶּה

אִבְחַת פְּלָדוֹת וָשַׁעַט

נִצְחִית כְּמַחְרִישָׁה אֶת זַעַף הַהַלְמוּת –

בְּכָל שִׁבְעִים לָשׁוֹן מָה אֱנוֹשִׁית נִשְׁמַעַת

תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ: לֹא אָמוּת!

הֲרַק תְּפִלּוֹת עַמִּי לָנֶצַח תִּנָּדַחְנָה

וְנֶכֶר יְשׁוּפֵן בְּחֹשֶׁךְ וְחָרוֹן?

בָּרוּךְ־דַּיַּן־אֱמֶת. אָרוּר אוֹמַר שָׁכַחְנוּ

לְזֶרַע עֲמָלֵק יִמַּח זִכְרוֹ.

בֵּיתִי עוֹלֶה בְּאֵשׁ

מאת

אברהם שלונסקי

בֵּיתִי עוֹלֶה בְּאֵשׁ. מָגוֹר מֵעֲבָרִים.

בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה – נָבָל בְּאֶלֶף דְּיֹקֶן.

אֵיךְ רַמְתָּ עַד מְאֹד בַּצַּעַר וּבַזֹּקֶן

הַטֶּרֶף הַנִּצְחִי מִגֶּזַע הָעִבְרִים!

סַבּוּךָ מַשְׂטֵמוֹת – כְּמַרְגֵּמוֹת מָצוֹר.

סְבָבוּךָ אַכְזָבוֹת – כְּמוֹ יַעַר לְגַדֵּעַ.

אַךְ לֹא לְךָ כָּרֵת! עַל־כֵּן אֲנִי יוֹדֵעַ:

אַתָּה וְשׁוּב אַתָּה תְּצַו עוֹד:

יְהִי אוֹר!

שַׁאֲלוּ שְׂרוּפִים בָּאֵשׁ!

מאת

אברהם שלונסקי

שַׁאֲלוּ שְׂרוּפִים בָּאֵשׁ

שַׁאֲלוּ שְׂרוּפִים עַד אֵפֶר:

אֵיךְ הֵעֵזָּה יַד־בְּלִיַּעַל אֶת הַקֹּדֶשׁ לְחַלֵּל

עַל מוֹקֵד בְּלֵב אֵרֹפָּה הַעֲלוֹת גְּוִילֵי הַסֵּפֶר

לְעֵינֵי הָמוֹן פָּרוּעַ וּמֵרֶשַׁע מִשְׁתּוֹלֵל!

הֶחָזְרָה מַלְכוּת הַחֹשֶׁךְ? הֶחָזְרוּ יְמֵי־בֵּינָיִם?

אוֹ אִם שָׁב לִמְשֹׁל אָטִילָה וּבִזְרוֹעַ הוּא כּוֹפֶה?

מִי פִּלֵּל כִּי בְּיָמֵינוּ תִּמָּצֶאנָה הַיָּדַיִם

לְהַבְעִיר אֶת אֵשׁ הַתֹּפֶת לְמוֹקֵד אוֹטוֹ־דַה־פֶה?

אַךְ אָמְרוּ זֹאת חֲכָמֵינוּ – כִּי יָדַעְנוּ זֹאת מִקֹּדֶם:

הַגְּוִילִים כִּי יִשָּׂרֵפוּ עוֹד תִּפְרַחְנָה אוֹתִיּוֹת…

הֵן פּוֹרְחוֹת כְּשַׂרְפֵי־קֹדֶשׁ וְרוֹשְׁמוֹת בִּכְתָב־שֶׁל־אֹדֶם:

“אֲרוּרָה אַתְּ יַד בְּלִיַּעַל שֶׁכִּבְּתָה אֶת הָאוֹרוֹת.”

כִּי הָרוּחַ בַּת־הַנֶּצַח הַצְּרוּרָה בִּגְוִיל הַסֵּפֶר

אֵשׁ הָרֶשַׁע לֹא פָּגְעָה בָּהּ גַּם בִּבְגֹד בָּהּ הָאָדָם!

הִיא דּוֹמָה לְעוֹף־הַפֶּלֶא הָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הָאֵפֶר

נֶהְדֶּרֶת שִׁבְעָתַיִם

וְקַיֶּמֶת לְעוֹלָם.

בַּלָּדָה עַל הַמָּוֶת בְּחִיּוּךְ עַל הַשְּׂפָתַיִם

מאת

אברהם שלונסקי

א

מַעֲשֶׂה מִנִּי יַפַּן הוּא זֶה מִמַּלְכוּת הַחַמָּה הָעוֹלָה

מַעֲשֶׂה בְּמוֹשְׁלָהּ הֶעָרִיץ הוּא עֲרָקִי יְרֵא־הַשָּׁמַיִם

אֲשֶׁר בָּא לִפְנֵי שְׁבַע־מֵאוֹת אִישׁ מִנְּתִינָיו הַיְדוּעִים לִתְהִלָּה

וּבִקְּשָׁם שֶׁיּוֹאִילוּ לָבוֹא וְלָמוּת בְּחִיּוּךְ עַל שְׂפָתָיִם.

וּבְבַקְּשׁוֹ זֹאת מֵהֶם לֹא חָשַׁב כִּי נְתִינָיו שְׁבַע־מֵאוֹת מִסְפָּרָם

מֻזְמָנִים לְהוֹצִיא נִשְׁמָתָם עַל בָּמָה חֲגִיגִית־מְפֹאֶרֶת

מֵחַרְבּוֹ שֶׁל הַהוּא סַמּוּרָי לְעָנְגוֹ שֶׁל מִיקָדוֹ הָרָם –

לֹא! בְּנֹעַם דְבָרָיו נִצְפְּנָה כַּוָּנָה אָז לְגַמְרֵי אַחֶרֶת.

ב

יוֹם אֶחָד נִכְנְסוּ אֶל חֶדְרוֹ שְׁנֵי חַכְמֵי־הַנְדָּסָה מֻבְהָקִים

וְשׁוּם אִישׁ מִלְּבַדּוֹ לֹא שָׁמַע וְשׁוּם אִישׁ מִלְּבַדּוֹ לֹא רָאָה כִּי

בְּבַת־צְחוֹק מְנֻמֶּסֶת מְאֹד עֲצוּרָה כְּמִנְהַג וָתִיקִין

הֵם הִנִּיחוּ שִׂרְטוּט מְקֻפָּל עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל עֲרָקִי.

הוּא רָמַז וְהַשְּׁנַיִם עָמְדוּ וּבִדְחִילוּ בְּלַחַשׁ טָמִיר

גּוֹלְלוּ הַמַּפָּה לְפָנָיו – נוֹטְרִיקוֹן־הַקַּוִּים לְפַעְנֵחַ.

וְהָיוּ שְׂפָתֵיהֶם דּוֹבְבוֹת. כִּי רָצוּ עַד מְאֹד לְהָאִיר

אֶת עֵינָיו שֶׁל עֲרָקִי הַשָּׂר שֶׁכְּכָל הַשָּׂרִים הוּא פִּקֵּחַ.

אָז רִחֵף הַחִיּוּךְ הָאָצִיל עַל שִׂפְתֵי הַמּוֹשֵׁל בְּעַמּוֹ

וְיָדוֹ הֶעֱנִיקָה לָהֶם תּוֹעֲפוֹת־שַׁלְמוֹנִים לְהַפְתִּיעַ.

וּכְתוֹסֶפֶת אֶתְנָן – גַּם בְּרָכָה אֲשֶׁר הוּא בִּכְבוֹדוֹ וְעַצְמוֹ

יְקַבְּלֶנָּה מֵהוֹד־מַלְכוּתוֹ הוּא מִיקָדוֹ אֲהוּב־הָרָקִיעַ.

ג

הֵם הָלְכוּ. אֶת יָדָיו הַקְּטַנּוֹת אָז עֲרָקִי חִכֵּךְ וְיָצָא

אֶל עַבְדּוֹ הַמָּסוּר בַּמְסוּרִים וְאָמַר: "יְבֹרְכוּ הַשָּׁמַיִם!

לֵךְ וְצַו לַמְשׁוֹרֵר שֶׁיִּכְתֹב שִׁיר־מִזְמוֹר בְּמֵיטַב הַמְּלִיצָה

עַל הַהוֹד שֶׁבַּחֵפֶץ לָמוּת… הוֹ לָמוּת בְּחִיּוּךְ עַל שְׂפָתַיִם".

מַה בָּכָה מִנִּי גִיל הַמְשׁוֹרֵר כִּי זָכָה דַוְקָא הוּא בַּכָּבוֹד!

וְנַפְשׁוֹ הַיּוֹדַעַת תָּמִיד “לְכָל פֶּרַח יֵשׁ טַל מִגָּבֹהַּ…” –

מְרַנֶּנֶת הַיּוֹם לְהַפְלִיא בְּאוֹתָן הַמִּלִּים הַיָּפוֹת:

“שְׁבַע־מֵאוֹת אֲנָשִׁים מִתְאַוִּים בְּחִיּוּךְ עַל שְׂפָתַיִם לִגְווֹעַ”…

ד

אַךְ הַשְּׁנַיִם חַכְמֵי־הַשִּׂרְטוּט אָז הָבִיאוּ תָּכְנִית שֶׁל מוֹקֵשׁ

הֶעָשׂוּי בְּמִבְחַר הַסְּגֻלּוֹת שֶׁל חֻרְבָּן לְטוֹבַת הַמּוֹלֶדֶת.

כֹּה דַיָּק כֹּה מֵיטִיב לְהַשְׁמִיד כֹּה מַפְלִיא לְשַׁלֵּחַ בָּאֵשׁ

שֶׁיִּכְשַׁר לְנַפֵּץ סַיְרָנִית גַּם אִם הִיא אַדִּירָה וּמְפֻלֶּדֶת.

ה

שָׁאֲלוּ: אֵיךְ אֶפְשָׁר כִּי תָּמִיד הוּא יֵדַע לְדַיֵּק לַמְכֻוָּן

וּמִדֶּרֶךְ הִתְווּ לוֹ שׁוֹלְחָיו לֹא יָסוּר הַמּוֹקֵשׁ הַשָּׁלוּחַ

וּבִזְכוּת דִּיּוּקוֹ הַנִּפְלָא הוּא יַצְלִיחַ תָּמִיד כַּמּוּבָן

אֶת בְּשָׂרָם וְדָמָם שֶׁל גּוּפִים לְהַשְׁלִיךְ כְּפִתִּים אֶל כָּל רוּחַ?

וְעָנוּ: "זֶה פָּשׁוּט בְּתַכְלִית! אִישׁ אֶחָד מִנִּי שְׁבַע־הַמֵּאוֹת

יִכָּלֵא בְּתוֹכוֹ לְנַוֵּט וְיֹאחַז בְּיָדָיו אֶת הַהֶגֶה.

פֵּרִיסְקוֹפּ בְּתַכְלִית הַדַּקּוּת בְּחֶשְׁכַת הַמְּצוּלָה יִתֶּן אוֹת

לְהָאִיר נְתִיבוֹ לְפָנָיו שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן אֶת הַפֶּגַע."

אָז הוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל בִּרְעָדָה: "אֵיךְ אֶפְשָׁר רִבּוֹנוֹ של עוֹלָם

אֵיךְ אֶפְשָׁר… הֵן גַּם הוּא – הַמּוֹקֵשׁ – יְנֻפַּץ לְאַחַר שֶׁיַּגִּיעַ

וְהָאִישׁ שֶׁיֵּשֵׁב בְּתוֹכוֹ בְּנַרְתִּיק הַפְּלָדָה נֶעְלָם

יִתְפּוֹצֵץ רְסִיסִים־רְסִיסִים כַּסְּפִינָה שֶׁיִּזְכֶּה לְהַטְבִּיעַ?"

וְעָנוּ הָעוֹנִים: "לָמָּה לֹא?!… שֶׁמָּא דַּוְקָא אֲזַי הוּא יִקְרָא

כֹּה לֶחָי… וִיכַוֵּן בְּוַדַּאי לְמִיקָדוֹ אֲהוּב־הַשָּׁמַיִם

אוֹ אוּלַי יֵחַנֵּן אֶת קוֹלוֹ וּשְׂפָתָיו יִלְחֲשׁוּ: ‘הַיְקָרָה’…

וִיכַוֵּן בְּלִי־סָפֵק לְאִמּוֹ – וְיָמוּת בְּחִיּוּךְ עַל שְׂפָתַיִם."

וּמֵאוֹת אֲנָשִׁים בַּסְּפִינָה יִקְרְאוּ אָז בְּכָל מְאֹדָם

לְמַרְאֵה מִיתָתָם הַבְּטוּחָה אֶת הָאוֹי הַמְשַׁוֵּעַ כָּמוֹהוּ.

(אֵין לָדַעַת מֵרֹאשׁ מַה קְּרִיאָה תִּתְפָּרֵץ מִלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם

הֶרֶף־עַיִן אֶחָד־אַחֲרוֹן שֶׁלִּפְנֵי הִנָּפְצוֹ אֶל הַתֹּהוּ.)

ו

שְׁבַע־מֵאוֹת נִדְרְשׁוּ לַהוֹרֵג. שְׁבַע־מֵאוֹת אֲנָשִׁים – לֹא יוֹתֵר…

אַךְ הוֹפִיעוּ שִׁבְעַת אֲלָפִים – נִלְהָבִים מֵחֲזוֹן הַמְשׁוֹרֵר.

(וַיִּשְׁכַּח הַמְשׁוֹרֵר הֶעָנֹג עַל פְּרָחִים וְעַל טַל מִגָּבֹהַּ…

כִּי נָעַם לוֹ לִקְרֹא לָאָדָם בְּחִיּוּךְ עַל שְׂפָתַיִם לִגְוֹעַ.)

ז

מַה יָּפוּ וְאָיְמוּ עַד מְאֹד הַמּוֹקְשִׁים שֶׁיָּצַר הָאָדָם!

הוֹ עֲרָקִי! הַשַּׂר הַנָּבוֹן! לֹא לַשָּׁוְא כֹּה הִצְלִיחַ לִרְכֹּשׁ אֶת

לְבָבָם שֶׁקֹּרַץ כָּרָגִיל מִצֵּרוּף שֶׁל בָּשָׂר וְשֶׁל דָּם

אַךְ דִּמּוּהוּ לַסֵּיף הַסָּגוּר – לְבָבָם שֶׁל אֵילֵי־הַחֲרֹשֶת.

הֵם חִכְּכוּ יְדֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת מוּל עֲרָקִי אֲצִיל־הַיִּחוּס.

וַעֲרָקִי – אַף הוּא שְׁתֵּי יָדָיו עֲדִינוֹת וּצְהֻבּוֹת מִנִי דֹנַג.

הֵם הֶחְווּ לוֹ קִדָּה שֶׁל כָּבוֹד. הוּא חִיֵּךְ לִקְרָאתָם בְּנִימוּס.

וּכְשֶׁהֵם עַל תּוֹעֶלֶת הוֹדוּ – הוּא הִבִּיעַ חֵן־חֵן עַל הָעֹנֶג.

ח

אַךְ גָּעוּ בִּבְכִיָּה אִמָּהוֹת וְאָבוֹת קִלְּלוּ בְּמִרְיָם…

עַד שֶׁלַּיְלָה אֶחָד מִלֵּילוֹת הֵם יִרְאוּ הֶחָזוֹן וְיִרְעָדוּ:

הֵן עוֹלוֹת – זַעֲקוֹת הָאָדָם – כְּרִבּוֹא אֶגְרוֹפִים בַּעֲיָם

וְרוֹשְׁמוֹת “מְנֵא־מְנֵא־תְּקֵל־וּפַרְסִין” עַל קִירוֹת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל מִיקָדוֹ.

אָז יִשְׁכַּח הַמְשׁוֹרֵר הֶעָנֹג אֶת דִּמְעוֹת הַפְּרָחִים שֶׁבַּגָּן.

וַעֲרָקִי – עֲרִיץ הַמּוֹשְׁלִים – אֶת מִיקָדוֹ אֲהוּב־הַשָּׁמַיִם…

כִּי תּוֹרָם אָז יַגִּיעַ לִרְאוֹת – מִבְּשָׂרָם הַנִּבְהָל וּמְיֻגָּן:

הַאֻמְנָם כֹּה נָעִים לָאָדָם זֶה מוֹתוֹ־בְּחִיּוּךְ־עַל־שְׂפָתַיִם?

סִפּוּר מִנִּי יַפַּן הוּא זֶה. אַךְ תַּם הַסִּפּוּר וְנִשְׁלָם.

וְהוּא כְּאַחַד הַמְּשָׁלִים שֶׁעִקַּר עִנְיָנָם – נִמְשָׁלָם.

לֵאמֹר:

לֵיל־זִלְעָפוֹת בָּעוֹלָם – מָה רוֹמֵז חֲרוֹנוֹ הַשָׁפוּךְ?

הוּא רוֹמֵז כִּי קְרוֹבָה הַסּוּפָה: עוֹד מְעַט חֲזִיזִים יְיַדּוּהָ!

אָז נִרְאֶה אֶת הַנֵּס כִּי אֶפְשָׁר

כִּי אֶפְשָׁר גַּם לָמוּת בְּחִיּוּךְ

אֲבָל זוֹהִי מִיתַת צַדִּיקִים הֵם יוֹדְעֵי־לְשֵׁם־מָה־וּמַדּוּעַ.

הֵם יֵדְעוּ לְחַיֵּךְ בְּמוֹתָם. הֵם יֵדְעוּ זֹאת הֵיטֵב שִׁבְעָתַיִם.

אַךְ בִּזְכוּת כְּלוֹת־הַנֶּפֶשׁ – לִחְיוֹת.

לִחְיוֹת בְּחִיּוּךְ עַל שְׂפָתַיִם!

בַּלָּדָה עַל תְּלוּיִים עֲשָׂרָה

מאת

אברהם שלונסקי

על־פי שיר־עם סרבּי

פֶּרַע צִמְּחוּ סַרְעַפּוֹת הַגַּנִּים.

שְׁכוֹל וְעַזְבוּת בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל הַקֶּרֶת.

בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת יְשׁוּפוּן יְגוֹנִים

כַּת שֶׁל עוֹרְבִים בְּרָעָב מְקַרְקֶרֶת.

אוֹי כִּי דָנֻבָּה שָׁכְלָה־נֶעֱצָבָה

אוֹי כִּי לָבַשׁ אַלְמְנוּת נַחַל סָבָה¹

אוֹי קָלִיֶמֶגְדָן² שָׁבְתוּ הוֹמִיּוֹת

אוֹי כִּי נָדַם פַּעֲמוֹן כְּנֵסִיּוֹת.

רוּחַ בָּרְחוֹב הַסּוֹפֶדֶת מָרָה.

רוּחַ בָּרְחוֹב מְמָרֶרֶת כַּיֶּלֶד.

נָעוּ בָּרוּחַ תְּלוּיִים עֲשָׂרָה.

עַיִט יָרַד עַל בֶּלְגְרַד הַמֻּשְׁפֶּלֶת.

אוֹי כִּי הִשְׁחִירוּ כְּנָפֶיךָ הָעַיִט.

אִמָּא וּבַת – וְהָאֵלֶם בַּבַּיִת.

אֵלֶם בַּבַּיִת – דּוֹמֵם וְזוֹמֵם.

“מַה לָּךְ בִּתֵּנוּ?” – שׁוֹאֶלֶת הָאֵם.

"מַה לָּךְ שׁוֹתֶקֶת בִּתֵּנוּ? עֲנִי!

מַה לָּךְ בִּתֵּנוּ שׁוֹתְקָה? הֲמִמֹּרֶךְ?

נָע לְבָבֵךְ מִנָּחָשׁ־צִפְעוֹנִי

אוֹי מִנָּחָשׁ מִשְּׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח?"

אוֹי כִּי דָנֻבָּה שָׁכְלָה־נֶעֱצָבָה

אוֹי כִּי לָבַשׁ אַלְמְנוּת נַחַל סָבָה

אוֹי כִּי הָרוּחַ סוֹפֶדֶת מָרָה.

נָעוּ בָּרוּחַ תְּלוּיִים עֲשָׂרָה.

נָעוּ בָּרוּחַ. זָעוּ בַּלֵּב.

נָעוּ־גַם־זָעוּ מוֹסְדֵי הַמּוֹלֶדֶת.

זַעַף לָהּ מֶרִי לָהּ אֵין בָּהּ שָׁלֵו.

סוֹד לָהּ לַבַּת אַךְ אֵינֶנָּהּ מַגֶּדֶת.

אוֹי כִּי הִשְׁחִירוּ כְּנָפֶיךָ הָעַיִט

אִמָּא וּבַת – וְהָאֵלֶם בַּבַּיִת.

אַךְ לֹא יִטְעֶה לְבָבָהּ שֶׁל הָאֵם:

אִמָּא הֵבִינָה הַסּוֹד הָאִלֵּם.

אִמָּא הֵבִינָה. עֵינֶיהָ קָמוֹת.

אוֹי לְעֵינֶיהָ… אַךְ פֶּתַע זָרָחוּ.

וַתֹּאמֶר: בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַנְּקָמוֹת!

וַתַּעַן הַבַּת לָהּ: בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ הוּא!

אוֹי כִּי לָבַשׁ חֲרָדוֹת נַחַל סָבָה

אוֹי כִּי יָצְאָה לָהּ הַבַּת וְלֹא שָׁבָה

אוֹיָה כִּי רוּחַ סוֹפֶדֶת מָרָה.

נָעוּ בָּרוּחַ תְּלוּיִים עֲשָׂרָה.

נָעוּ בָּרוּחַ. זָעוּ בָּהָר.

נָעוּ־גַם־זָעוּ בַּלֵּב וּבַיַּעַר.

הִיא! – יְהָבָם שֶׁל קִרְיָה וְשֶׁל כְּפָר.

הִיא! – יִחוּלָם שֶׁל זָקֵן וְשֶׁל נַעַר.

אוֹי כִּי הִשְׁחִירוּ כְּנָפֶיךָ הָעַיִט.

אִמָּא בַּבַּיִת. וְאֵלֶם בַּבַּיִת.

אֵלֶם בַּבַּיִת. וְלַיְלָה נִבָּט.

אִמָּא רוֹחֶשֶׁת תְּפִלָּה עַל הַבַּת.

הֶרָה יָצְאָה לָהּ זוֹ וֶרָה הַבַּת

וֶרָה הַבַּת לְבֵית דְּרָגִיץ' – קַנְּאוּ בָּהּ!

עוּרוּ מִבַּצְ’קָה עֲלוּ מִבָּנַט

צְאוּ מִסְּרִיֶּם – כָּל גְּלִילוֹת הַדָּנֻבָּה!

אוֹי כִּי דָנֻבָּה שָׁכְלָה־נֶעֱצָבָה

אוֹי כִּי לָבַשׁ חֲרָדוֹת נַחַל סָבָה

אוֹיָה כִּי רוּחַ סוֹפֶדֶת מָרָה.

נָעוּ בָּרוּחַ תְּלוּיִים עֲשָׂרָה.

נָעוּ בָּרוּחַ… גּוּרָה גֶ’לָט³ !

חִילוּ דּוּשְׁמָנִים⁴ ! פֹּה וֶרָה מוֹבֶלֶת

כַּת פַּרְטִיזָנִים מוּל עַיִט שֶׁעָט

עַיִט שֶׁעָט עַל בֶּלְגְרַד הַמֻּשְׁפֶּלֶת.

הִיא תְּגַדֵּעַ כְּנָפֶיךָ הָעַיִט!

שִׁירוּ לָאֵם לַעֲקֶרֶת־הַבַּיִת

שִׁירוּ אִמְרוּ לָהּ: חַכִּי עוֹד מְעַט

חַכִּי עַד תָּרֹנָּה הָאֵם וְהַבַּת!

מנהרות יוגוסלביה, יובל ימני של הדאנובּה של חופו שוכנת זגרבּ. ↩
ככר גדולה בבלגרד. ↩
תליין בל' סרבית. ↩
אויבים בל' סרבית. ↩

צ'וֹךְ

מאת

אברהם שלונסקי

על־פי זמר־עם דגיסטאני

פֶּרַח־לִי־מוֹלֶדֶת מַה גָּבְהוּ עֵיטַיִךְ.

מַה זָּהַבְתְּ קָמָה לִי בְּהַבְשִׁיל חִטַּיִךְ.

מֵאֲבַק הַדֶּרֶךְ אֲפֹרָה הַנַּעַל.

מַה יָּפוּ בַּבֹּקֶר חֲצֵרִים מִמַּעַל.

חֲצֵרִים בַּבֹּקֶר. מֵי הַפֶּלֶג – זֹךְ.

שְׁמוֹ בַּהֲרָרֵינוּ שְׁמוֹ מִקֶּדֶם: צ’וֹךְ.

רַבּוּ אֲסָמֵינוּ. וּמָלֵא הַטֶּנֶא.

וּמִגַּג כָּל בַּיִת שְׁמַע כִּי תֶּהֱמֶינָה

הַיּוֹנִים אָחִינוּ הַיּוֹנִים כִּי צַחוּ.

שׁוּבִי בַּת עִם עֶרֶב. שׁוּבִי בַּת מֵאָחוּ.

חֲצֵרִים בָּעֶרֶב. מֵי הַפֶּלֶג – זֹךְ.

שְׁמוֹ בַּהֲרָרֵינוּ שְׁמוֹ מִקֶּדֶם: צ’וֹךְ.

נְבוּכִים בַּלַּיְלָה מִשְׁעוֹלֵי הַיַּעַר.

מְגִיחִים בַּלַּיְלָה זְאֵבִים מִיַּעַר.

מַשְׂטֵמָה בַּיַּעַר. מִי יֹאמַר לָהּ: הֶרֶף!

אוֹי כִּי הֱרִיחוּנוּ שׁוֹחֲרֵי הַטֶּרֶף.

חֲצֵרִים בַּלַּיְלָה. מֵי הַפֶּלֶג – זֹךְ.

שְׁמוֹ בַּהֲרָרֵינוּ שְׁמוֹ מִקֶּדֶם: צ’וֹךְ.

הִתְנַכְּלוּ לָךְ נֵכֶל אוֹי מוֹלֶדֶת־פֶּרַח.

בִּנְכָלִים כִּי רַבּוּ מִנְּחָלִים בַּדֶּרֶךְ.

וַי כִּי יִכָּלֵמוּ גּוֹזְזֵי הַצֶּמֶר.

וַי כִּי יֵאָלֵמוּ בַּעֲלֵי הַזֶּמֶר.

חֲצֵרִים בַּלַּיְלָה. מֵי הַפֶּלֶג – זֹךְ.

שְׁמוֹ בַּהֲרָרֵינוּ שְׁמוֹ מִקֶּדֶם: צ’וֹךְ.

לַיְלָה אֲפָפוּנוּ. לַיְלָה חֲמָסוּנוּ.

מִשּׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר בְּנֵךְ אַלּוּף־סָסוּן הוּא.

לֹא יֵחַת מֵחֶתֶף לֹא יִירָא מֵאֶרֶב.

זוֹ חַרְבּוֹ מֵהַיְק לוֹ מִדָּוִד¹ הַחֶרֶב.

חֲצֵרִים בַּבֹּקֶר. מֵי הַפֶּלֶג – זֹךְ.

שְׁמוֹ בַּהֲרָרֵינוּ שְׁמוֹ מִקֶּדֶם: צ’וֹךְ.

בְּמַחְגֹּרֶת־חֶרֶב צְאוּ אַחֵינוּ הֶרָה.

צְאוּ קַלִּים מֵעַיִט עַל סוּסֵינוּ פֶּרַע!

דְּמֵי אוֹיֵב יִרְוָיוּ פִּיפִיּוֹת הַחֶרֶב

וְאֶל חֲצֵרֵינוּ תַּחְזְרוּ עִם עֶרֶב.

חֲצֵרִים בָּעֶרֶב. מֵי הַפֶּלֶג – זֹךְ.

שְׁמוֹ בַּהֲרָרֵינוּ שְׁמוֹ מִקֶּדֶם: צ’וֹךְ.

אלוף סאסון, האיק, דויד – מגבורי האומה. ↩

נֵדֶר

מאת

אברהם שלונסקי

עַל דַּעַת עֵינַי שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכוֹל

וְעָמְסוּ זְעָקוֹת עַל לִבִּי הַשָּׁחוֹחַ

עַל דַּעַת רַחְמַי שֶׁהוֹרוּנִי לִמְחֹל

עַד בָּאוּ יָמִים שֶׁאָיְמוּ מִלִּסְלֹחַ

נָדַרְתִּי הַנֵּדֶר: לִזְכֹּר אֶת הַכֹּל

לִזְכֹּר – וְדָבָר לֹא לִשְׁכֹּחַ.

דָּבָר לֹא לִשְׁכֹּחַ – עַד דּוֹר עֲשִׂירִי

עַד שֹׁךְ עֶלְבּוֹנַי עַד כֻּלָּם עַד כֻּלָּהַם

עֲדֵי יְכֻלּוּ כָּל שִׁבְטֵי מוּסָרִי.

קוֹנָם אִם לָרִיק יַעֲבֹר לֵיל הַזָּעַם

קוֹנָם אִם לַבֹּקֶר אֶחְזֹר לְסוּרִי

וּמְאוּם לֹא אֶלְמַד גַּם הַפָּעַם.

מוּל יוֹם הָאַכְזָבוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

מוּל יוֹם הָאַכְזָבוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

הַתַּבְעֵרוֹת יִגְאוּ

מאת

אברהם שלונסקי

הַתַּבְעֵרוֹת יִגְאוּ

יִגְעוּ עַד קֵץ וָדֶמַע

(דְּמָעוֹת כַּדָּם: הֵן לֹא לַשָּׁוְא זָבוֹת)

וְיוֹם יָבוֹא…

אֲבוֹי אֵיךְ נְקַדֵּמָה

אֵיךְ נְקַדֵּם פְּנֵי יוֹם־הָאַכְזָבוֹת.

כְּחֶתֶף הוּא יָבוֹא. כְּרָץ בְּאֶפֶס־שַׁעַט.

הָהּ אוֹר־הַגַּרְדֻּמִּים הַמִּתְאַּכְזֵר לַחְשֹׂף

עִיֵּי הַחִדָּלוֹן שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ דַעַת

שֶׁלֹּא אָבִינוּ דַעַת עַד הַסּוֹף.

אַךְ יוֹם יָבוֹא…

נִמְשַׁלְנוּ לְקִטֵּעַ

בְּטֶרֶם דַּעְתּוֹ כִּי נִתְקַטְּעוּ רַגְלָיו.

אֲבוֹי לַיּוֹם! אוֹרוֹ מְבַעְבֵּעַ.

זֶה אוֹר־חוֹרֵג רוֹצֵעַ כְּמַגְלָב.

זֶה יוֹם־הַשִּׁכָּרוֹן – בּוֹגֵד וְלֹא מִדַּעַת!

זֶה יוֹם־הַשִּׁכָּחוֹן – נִמְהָר וּכְפוּי־חָרוֹן!

כְּחֶתֶף הוּא יָבוֹא

כְּרָץ בְּאֶפֶס שַׁעַט

בְּעוֹד יִגְוַע אֵי־שָׁם קוֹל בֶּכִי אַחֲרוֹן.

עוֹד בֶּכִי אַחֲרוֹן יִגְוַע מִפֶּה לְאֹזֶן

וְעַל תְּבוּסוֹת־דְּשָׁאִים מִשְׂחַק הַטַּל יִרְעַד

וְהוּא יָבוֹא פִּתְאֹם וּכְקֹדֶם יַעֲלֹזוּ

כָּל נַחֲלֵי־גּוֹיִים בְּלַהֲגָם הַלַּח.

כְּקֶדֶם.

כְּאֵי־אָז.

כִּבְטֶרֶם סְדֹם וָרֶצַח.

כְּלֹא הָיָה דָבָר (וּלְוַאי וְאֶתְבַּדֶּה!)

הֵן גַּם הַלֵּב יִשְׁכַּח בִּן־לַיְלָה וְלָנֶצַח

כְּמוֹ שֶׁיִּשְׁכַּח הָעֵץ שֶׁבַּשָּׂדֶה.

מֵרוּחַ פַּיְסָנִית הַשִּׁבֳּלִים יִשַּׁחוּ

וְשֶׁמֶשׁ יַט חַסְדּוֹ עַל יַעַר מְפֻחָם

וְרַק אַתָּה עַמִּי תָּקִיץ אֲזַי עִם שַׁחַר

(הַעוֹד תָּקִיץ?) שַׁכּוּל וְלֹא־נֻחָם.

תָּקִיץ וְאֵין אָדָם… "כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ.

כֻּלָּם סָחַף הָאוֹר". – רַק הוּא עוֹדֶנּוּ כָּאן:

זֶה נִין הָעַנְתוֹתִי עַל פְּנֵי שָׂדֶה קָרוּחַ

לוֹקֵט אֶת עַצְמוֹתֶיךָ וּמְנַשְּׁקָן.

עוֹלָם מֻצָּל מִקֵּץ יַחְמֹד חַיִּים וְיֶחִי

וְיִשְׁתַּכְשֵׁךְ בָּאוֹר עַד לֶכֶת עַל גָּחוֹן

וְכָל חֳרִי־הַלֵּב

קְלָלוֹת הִבְשִׁיל הַבֶּכִי

יַחְרִישׁ מִרְזַח הַנִּצָּחוֹן.

כְּמֵרְפָתִים בָּקָר כְּצַמָּרוֹת מִיַּעַר

כְּקוֹל תִּירוֹשׁ וּמַיִם בָּאָבִיב

הוּא יְשׁוֹקֵק

יִטְלֹף

יָלֹעַ מוּל הַצַּעַר:

“הֻתַּר נִדְרִי וְלֹא זְכַרְתִּיו!”

הָהּ מִצְהֲלוֹת מָחָר – כִּבְרַק הַמַּאֲכֶלֶת

יִדְוֵּן עַמִּי הֵגֵּא בִּבְשַׂר הַמַּכְאוֹבוֹת

וּמְדֻקָּרִים מֵאוֹר (הַנִּבְגָּדִים בַּחֶלֶד!)

אוּדָיו יִבְכּוּ אֶת בְּכִי הָאַכְזָבוֹת.

כִּי הוּא יָבוֹא...

מאת

אברהם שלונסקי

כִּי הוּא יָבוֹא…

יָבוֹא פִּתְאֹם – לְפֶתַע

וּכְנֵדֶר־שָׁוְא יַשְׁלִיךְ מִפִּיו רִסְנוֹ

וִיצַו “הַרְפִּי!” לַזְּרוֹעַ הַלּוֹפֶתֶת

וְלַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר עָיְפָה לִשְׂנֹא.

גַּנִּים וָצֹאן לְצִוּוּיוֹ יִקְשֹׁבוּ

וּבְשַׂר אָדָם צָחִיחַ וְרָגוּב.

וּכְמַאֲזִין לְחִמּוּדָם – “אֱהֹבוּ!”

יְצַו לַדֶּשֶׁא וְלַגּוּף.

אֲבָל אֲנִי…

אֲנִי אֶת מִי אֹהַב?

אֲנִי שֶׁיֵּין הַמָּוֶת הֲלָמַנִי

שֶׁעַל כֻּלְּכֶם הִשְׁלַכְתִּי פֹּה יְהָב

וְלֹא הָיָה אֶחָד שֶׁלֹּא רִמַּנִי.

כִּי לֹא הָיָה

כִּי לֹא הָיָה אֶחָד

גַּם לֹא אֶחָד בִּסְדֹם כֻּלָּהּ מִנֶּגֶד

שֶׁלֹּא בָּגַד

שֶׁלֹּא בָּגַד בִּי בֶּגֶד.

עַל כֵּן עוֹמֵד גַּנִּי גִּדֵּעַ וְשָׁמוּט

וְקוֹל אַחְרוֹן קוֹרֵא אֵלַי מִקֶּרֶב:

שְׂנָא יְהוּדִי!

שְׂנָא יְהוּדִי וָמוּת!..

זֶה רִנּוּנִי מִיּוֹם זֶה קִנּוּנִי מֵעֶרֶב.

זֶה רִנּוּנִי מִיּוֹם

מאת

אברהם שלונסקי

זֶה רִנּוּנִי מִיּוֹם

זֶה קִנּוּנִי מֵעֶרֶב.

זֶה יטריפני בּוּז כְּלֶחֶם בָּרָעָב.

הַעוֹד אוּכַל

הַעוֹד אַשְׂכִּיל לִגְעֹר בּוֹ “הֶרֶף!”

בְּבוֹא הַיּוֹם לְכִתּוּתֵי הַחֶרֶב

וְלֹא אָמוּת

כִּי אֶחִי

וְאֹהַב.

אֶת הָרָחוֹק אֲשֶׁר לֹא מָט לִגְווֹעַ

גַּם בְּהִמּוֹט אֵלִים וּבְנֵי־חֲלוֹף

אֶת הַיְחִידִי־לָעַד

אֶת הַגָּבֹהַּ

שֶׁלֹּא כִּחֵשׁ וַיַּרְא גַם אָז כִּי טוֹב!

כִּי הוּא רָחוֹק – וּבְכָל זֹאת כָּאן מִנֶּגֶד

כִּי הוּא גָבֹהַּ– אַךְ גַּם עֵשֶׂב בְּנוּבוֹ

כִּי רַק אֵלָיו נִשְׁמַת כָּל חַי עוֹרֶגֶת

שֶׁהוּא יָבוֹא!

שֶׁיַּעַל וְיָבוֹא!

כִּי הוּא הַכֹּל: הַמַּיִם וְהַלֶּחֶם.

כִּי הוּא אֱמֶת וְחֶסֶד בַּל־יִמּוֹט.

מַבָּט רִאשׁוֹן

דִּבּוּר

הַזֶּרַע וְהָרֶחֶם

וֶאֱמוּנִים – כְּשֹׁרֶשׁ אִילָנוֹת.

סְטַלִינְגְּרָד

מאת

אברהם שלונסקי

אֵימַת צַמֶּרֶת הַנִּגְדַּעַת.

גַּדְלוּת מַפֹּלֶת וְעֶרְיָה.

אָשִׁיר חֻרְבַּן־עַצְמֵךְ־לָדַעַת,

קִדּוּשׁ־הַשֵּׁם שֶׁלַּקִּרְיָה.

זֶה אָבְדָנֵךְ – אֲרַנְּנֵהוּ

וְחוּצוֹתַיִךְ

וּשְׁכוֹלָם.

תִּשְׁעָה־בְּאָב שֶׁלָּךְ הִנֵּהוּ

בִּרְכַּת־גּוֹמֵל שֶׁל הָעוֹלָם.

כִּי הֶעָרִים אֵינָן רַק כֵּפֶל

שֶׁל קַו וְרֹבַע וּנְכָסִים.

כִּי הֵן יְקוּם בּוֹ יְרַחֵפוּ

אִוְשֵׁי כְּנָפַיִם שֶׁל נִסִּים.

וְכָךְ בִּזְכוּת גָּאוֹן וְעֶצֶב

וְהֶרֶס כָּךְ־עַל־כָּךְ מִילִין

הֵן חֲדֵלוֹת לִהְיוֹת שֵׁם־עֶצֶם

וּמַתְחִילוֹת לִהְיוֹת סְמָלִים.

מִמַּחְשַׁכִּים

מאת

אברהם שלונסקי

מִמַּחְשַׁכִּים

מאת

אברהם שלונסקי

אֵיכָה נִכְלָם קוֹלִי

מאת

אברהם שלונסקי

אֵיכָה נִכְלָם קוֹלִי בַּמַּחְשַׁכִּים הָאֵלֶּה…

עַמִּי הֵגֵּא וּנְבוֹן־הַיִּסּוּרִים!

רְאֵה כִּי בּוֹשְׁתִּי

מַכְתִּי עֲדֵי אֵלֶם

אוֹבֵד־מִלִּים חָזַרְתִּי לְסוּרִי.

אֶל עֲקֵדוֹת בְּסוֹד הַמַּאֲכֶלֶת

אֶל הַכְּפִירוֹת מוּל סְדֹם וּבֵיבָרִים

אֶל עֹצֶר־בֶּכִי כִּשְׁתִיקַת הַיֶּלֶד

אֲשֶׁר סָגְרוּ עָלָיו מֵעֲבָרִים.

הַאִם לֹא זֶה הַתֵּמַהּ שֶׁלָּאַיִל

אֶל מוּל עוֹקְדֵהוּ – כִּבְמָצוֹר?

הַאִם לֹא כָּךְ צָעַק יְקוּם־שֶׁל־לַיִל

מִתּוֹךְ הַבֹּהוּ “יְהִי אוֹר”?

מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי אוֹר

מִמַּחְשַׁכִּים קָרַעְתִּי אֵלֶם.

אֵיכָה נִכְלַמְתִּי שַׁבְתִּי לְסוּרִי…

רְצֵה

רְצֵה קוֹלִי בַּדּוּמִיּוֹת הָאֵלֶּה

עַמִּי הֵגֵּא וּנְבוֹן־הַיִּסּוּרִים!

יְהִי אוֹר!

מאת

אברהם שלונסקי

יְהִי אוֹר! יְהִי אוֹר! – וָאֶפְחָד.

יְהִי חֹשֶׁךְ! – וָאֶבְךְּ שִׁבְעָתַיִם.

אֵינֶנִי יָכוֹל עוֹד עָצוֹם הָעֵינַיִם

כְּסָבָא זַצַּ"ל בְּאֶחָ־־ד.

אֵינֶנִּי יָכוֹל עוֹד. אֵינֶנִּי יָכוֹל עוֹד.

בְּכָל יְעָרֵינוּ גּוֹדֵעַ הַחֹלֶד.

שׁוֹצֶפֶת שַׁלֶּכֶת. פּוֹרֵעַ הַשְּׁכוֹל.

אֵינֶנִּי יָכוֹל!

וְכָל זֶה בּוֹלֵעַ

לֵילִי בַּסּוּגַר

וְכָל זֶה גוֹלֵעַ

הָאוֹר הָאַכְזָר

הָיוּ שְׁתִיקוֹתַי לַשְּׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת

אֵינֶנִּי יָכוֹל עוֹד

אֵינֶנִּי יָכוֹל עוֹד.

זֶה הַלַּעַג בָּאוֹר! זֶה הָרֶשַׁע בָּאוֹר!

זוֹ אִבְחַת־סַכִּינִים – וּנְפִילָה.

אַתָּה שֶׁצִּוִּיתָ לִשְׂגֹּא וְלִבְעֹר

שַׁלָּמָה אִכְזַרְתָּ אֶת שֶׁפַע־הָאוֹר.

שָׁכַלְתִּי נִיבִים לִתְפִלָּה.

לֹא זֶה

מאת

אברהם שלונסקי

לֹא זֶה. כִּי עוֹד לֹא זֶה. וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים.

וְהַפָּנִים רוֹדְפוֹת אוֹתִי בְּלִי הֶרֶף.

וְאֵלֶם זָקוּף הַקּוֹרֵס לְעֵת עֶרֶב –

זֶה צְחוֹק שֶׁלֵּילוֹת צוֹחֲקִים לַיָּמִים.

לְעֵת עֶרֶב – נִכְנָע. וְשׁוּב – אֶל מֵתַי!

יִתְגַדַּל… וְאֵין קוֹל. וְאֵין יֵשַׁע מִלֶּכֶד.

יְסִיתוּנִי לָלֶכֶת. יְנִיאוּנִי מִלֶּכֶת.

וְאֵלֶם – עַד אֵשׁ תְּלַחֵךְ עַצְמוֹתַי.

וְכַלְכֵּל לֹא אוּכַל. וְזָעוֹק לֹא אוּכַל!

כַּבּוּ אֶת הָאוֹר אוֹ כַּבּוּ הָעֵינַיִם!

הַחֹשֶׁךְ הַדְלִיקוּ! – וָאֶבְךְּ שִׁבְעָתַיִם.

וְאֵינִי יוֹדֵעַ: נְבוֹ אוֹ עֵיבָל?

וְאֵינִי יוֹדֵעַ: עֵיבָל אוֹ נְבוֹ?

זוֹ שְׁתִיקָה־זְעָקָה – לֹא אֵדַע אֲכַנֶּנָּה.

כָּךְ לִשְׁתֹּק יְכוֹלָה רַק סוּפָה שֶׁאֵינֶנָּהּ.

כָּךְ לִזְעֹק יְכוֹלָה רַק סוּפָה שֶׁתָּבוֹא.

וְשׁוּב אֶחָד

מאת

אברהם שלונסקי

וְשׁוּב אֶחָד. אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ.

אַךְ לֹא עַל דֶּרֶךְ הַגֵּאוּת.

כִּי אִם בִּפְשָׁט: שׁוּב מֵחְשַׁכִּים הֵילִילוּ

כְּאָז. כְּקֶדֶם. בְּרִשְׁעוּת.

כִּי כֵן כְּבַיָּכוֹל כִּי כֵן הוּא גְזָר כֻּלָּנוּ

לְמִקָּטוֹן וְעַד גָּדוֹל

כְּאִלּוּ אָב קַדְמוֹן בְּסַנְוֵרָיו שִׁכְּלָנוּ

וְהוּא גוֹזֵר: לַחְדֹּל! לַחְדֹּל!

וְהוּא גוֹזֵר חָלִילָה כְּמוֹ פֶּרִי

לְעֵת אֲסִיף־דּוֹרוֹת לְהִצָּמֵת.

אִם זֶהוּ הָאָסִיף אֲנִי אֵלֵךְ בְּמֶרִי

וַאֲקַלֵּל:

אָרוּר דַּיַּן אֱמֶת!

כִּי לֹא אֶחְדָּל וְאִם מְאֹד הֵבִיכָה

אַכְזָרוּתְךָ אָבִינוּ בַּבִּכְיוֹת

אֲנִי כּוֹפֵר

אֲנִי מַמְרֶה אֶת פִּיךָ

וּמִתְעַקֵּשׁ:

לִחְיוֹת!

כִּי תָּשׁוּב

מאת

אברהם שלונסקי

כִּי תָּשׁוּב

מאת

אברהם שלונסקי

אַחַי בַּגֶּשֶׁם וּבָרוּחַ

מאת

אברהם שלונסקי

אַחַי בַּגֶּשֶׁם הוֹלְכֵי־נְתִיבוֹת

אַחַי בָּרוּחַ הַשּׁוֹאֵל וְהַיּוֹדֵעַ

מַה נַּעֲשֶׂה

מַה נַּעֲשֶׂה וְלֹא עָשִׂינוּ עוֹד

לְגַנֵּנוּ שֶׁלֹּא יִגָּדֵעַ?

שָׁרָשָׁיו – לִשְׁתִיקָה.

רַק צַמַּרְתּוֹ רוֹגֶשֶׁת.

פָּרוּץ הוּא גַּנֵּנוּ מַשִּׁיב־הָרוּחוֹת!

אַךְ אַתָּה שֶׁהִנְּךָ גַּם מוֹרִיד־הַגֶּשֶׁם

אָחִיךְ הוּא זֶה שֶׁעָיֵף מִכֹּחוֹ.

שֶׁרוֹצֶה בְּכִבְשׁוֹן סוּפוֹתָיו. בְּתִפְאֶרֶת

הַחוֹשֶׁבֶת רַק פְּנִימָה. הוֹ כֹּבֶד הַפְּרִי!

מִדְּמָמָה: יְהִי אוֹר! מֵחֻמְרָה וְעוֹפֶרֶת:

צַו רַחוּם – יְהִי גֶּשֶׁם! וְנֵס שֶׁל וַיְהִי.

כִּי הִפְלֵאנוּ לִשְׁתֹּק

הַמְשִׁילֵנוּ לְרֶחֶם

לְרֶגֶב הַחֹרֶף תּוֹכוֹ פִּרְיוֹנִים

כְּאֹפֶל הַבְּאֵר כְּטַעַם הַלֶּחֶם

כְּעֵץ הַצּוֹפֵן אֶת גֵּאוּת הָאוֹנִים.

עוֹד הַבֹּקֶר רָטֹב. עוֹד טַלּוֹ מְאַזֵּב

חַמּוּקֵי הַגִּבְעָה בַּשָׂדֶה הַמַּשְׁבֶּלֶת.

הוֹשַׁע־נָא מֵחֶתֶף

מִגֹּדֶשׁ כּוֹזֵב

אֶת כָּל הַצּוֹפִים לְעִתָּם הַמְיֻחֶלֶת.

לְעִתָּם

לְאִטָּם

עַד מָלְאוּ אוֹתוֹתֶיהָ

וְהֵנִיפוּ מוּל עֶרֶב גֵּאֶה וּמַכְסִיף

עַל פֹּארוֹת שֶׁכָּבְדוּ אֶת שִׁפְעָם הַבּוֹטֵחַ

בְּסֵבֶר פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת שֶׁל אָסִיף.

אַךְ מִנֶּגֶד – בְּרוֹשִׁים כְּמוֹטוֹת־הַשְּׂבָכָה

וּמְשַׁחֵץ אֶת שִׁנָּיו בַּעֲדָם לֵיל־הַיַּעַר.

אַבָּא קַדְמוֹן!

זֶה לֵילְךָ הַמַּשְׂגִּיא בִּצְוָחָה:

אֶגְרוֹפָיו!

אֶגְרוֹפָיו בַּשַּׁעַר!

הוּא יָשׁוּף צַמָּרוֹת עַד עֲוִית וְעַבְדוּת

הוּא יִלְפֹּת הַגְּזָעִים עַד שִׁבְרוֹן הַצֶּלַע

וְרַק שָׁרָשִׁים עוֹד נוֹשְׁמִים בִּכְבֵדוּת

וְנוֹצְרִים שְׁתִיקָתָם הַמַּצֶּלֶת.

אַחַי בַּגֶּשֶׁם הוֹלְכֵי־נְתִיבוֹת

אַחַי בָּרוּחַ הַשּׁוֹאֵל וְהַיּוֹדֵעַ

מַה נַּעֲשֶׂה

מַה נַּעֲשֶׂה וְלֹא עָשִׂינוּ עוֹד

לְגַנֵּנוּ שֶׁלֹּא יִגָּדֵעַ?

תְּפִלָּה עַל הַמִּלִּים שֶׁשָּׂנְאוּ מְאֹד

מאת

אברהם שלונסקי

אֵיךְ רַגְלֵינוּ נִגְּפוּ בִּסְלָעֶיךָ נְבוֹ!

רְאֵה: מֻגָּרִים דָּמֵינוּ…

יַעֲלֶה וְיָבוֹא יַעֲלֶה וְיָבוֹא

מְאוֹרְךָ הַגָּזוּל

כִּי נִדְמֵינוּ.

כִּי נִכְלָם רִנּוּנֵנוּ מֵעֶרֶב וְלַיְלָה גָאָה לְבַלְּעֵנוּ.

מַה הִדְבִּיר מֵרָחוֹק נַחֲרוֹ!

וּכְתֹנֶת־פַּסִּים כִּי הֵבִיאוּ אֵלֵינוּ

הִכַּרְנוּ:

הַיּוֹם הָאַחְרוֹן!

וְהַשַּׂק בַּמָּתְנַיִם. עַל דּוֹרוֹת שֶׁעָבָרוּ.

אִם גָּבְהוּ

אִם הִבְשִׁילוּ –

לְמִי?!

כָּל הַלַּיְלָה גָעוּ הַמִּלִּים: הַבֵּיבָרָה!

הֱקִיצוֹנוּ עִם בֹּקֶר אִלְּמִים.

וְסַבּוּנוּ נִיבִים נַעֲוֵי־צִפָּרְנַיִם

כְּקוֹפִים עַל שֵׁתָם הַוָּרֹד.

כִּי עָוְלוּ הַמִּלִּים

פְּנֵי הַיּוֹם שֶׁאֵינֶנּוּ עֲדַיִן

נְקַבְּלָה בְּגִמְגוּם־הֲבָרוֹת.

נְחִירַיִם נַרְחִיב: כְּאֶת רֵיחַ הַלֶּחֶם

נְנַחֵשׁ הֶבֶל חַם שֶׁל רֵאשִׁית חֲרִישׁוֹ.

וְנֹאמַר:

אָב רַחוּם…

הֵן הֹרַגְנוּ עָלֶיךָ

אַתָּה הָאַחֵר

הָרִאשׁוֹן.

כִּי שָׂנֵאנוּ עָלֶיךָ – צָמֵאנוּ: הַמָּוְתָה!

אָנָּא צַו וְיָסִיר חֲרוֹנְךָ אֶת רִסְנוֹ.

הֵן תֹּאמַר "רְחַמְתִּיךָ הַדּוֹר

וְאָהַבְתָּ

בְּשַׁגָּם אֲנַסְתִּיךָ לִשְׂנֹא."

וּלְכָל מִלּוֹתֵינוּ יֻגַּד־נָא לַחְזֹר

מִגֹּב הָעֲוִית וְחֵרוּק־הַשִּׁנַּיִם

וְשָׁרוּ עִמָּנוּ:

כִּי טוֹב לָעֵינַיִם הָאוֹר

כִּי מָתוֹק לָעֵינַיִם.

כִּי תָּשׁוּב

מאת

אברהם שלונסקי

כִּי הַסַּעַר יָקוּם לִדְמָמָה כְּמַכְאוֹב

וְתַחְזֹר גַּם אַתָּה כְּחוֹזֵר מִן הַנֶּכֶר

הַלֵּילוֹת כְּמוֹ אָז יְשַׁטְּחוּ לְעֵינֶיךָ

נְתִיבוֹת שֶׁלִּמְּדוּךָ רָהוֹב וְאָהוֹב.

הֵם יִהְיוּ כְּמִקֹּדֶם גְּלוּיִים וּרְחָבִים.

יוֹבִילוּךָ הַרְחֵק. אֶל שָׂדוֹת. וְשָׁמַעְתָּ

לִבְלוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם. רַחַשׁ דֶּשֶׁא מִלְּמַטָּה

וּמִלְּמַעְלָה שְׁתִיקָה שֶׁל הַרְבֵּה כּוֹכָבִים.

וְנִדְמֶה אִם תִּקְרָא אֵיזֶה פֶּרַח בִּשְׁמוֹ

וְהֶחְזִיר אֶת פָּנָיו וְאָמַר לָךְ: הִנֵּנִי!

וְקָרָאתָ לַלַּיְלָה: עֲנֵנִי עֲנֵנִי!

כִּי זָכַרְתָּ כְּקֹדֶם חֻמּוֹ וְנִשְׁמוֹ.

זָכַרְתָּ חֻמּוֹ – בְּצָווֹ לְפִרְיוֹן.

נִשְׁמוֹ – כִּי הַסְּנֶה וְשׁוֹכְנֵהוּ בַּנֶּשֶׁם.

וְשִׁנַּנְתָּ לָעֵשֶׂב תְּפִלָּה עַל הַגֶּשֶׁם

תְּפִלָּה עַל הַטַּל בַּנִּגּוּן הַקַּדְמוֹן.

וְהַנּוֹף הַקַּדְמוֹן הַשָּׁפוּי – כְּחוֹתָם

יְשִׂימְךָ עַל לִבּוֹ בְּיָדוֹ הַלּוֹפֶתֶת.

הִיא אַבְהִית כַּאֲשֶׁר לֹא הָיְתָה עוֹד!

וּלְפֶתַע

כָּל רָזֵי הַדְּבָרִים יִתְגַּלּוּ כִּפְשׁוּטָם.

שׁוּב

מאת

אברהם שלונסקי

גֵּאוּת־שֶׁל־לֹבֶן שׁוּב סוֹהֶרֶת וְעוֹצֶמֶת

שׁוּב נַהֲרֵי־אֵיתָן יַגִּירוּ חֲלָבָם

שׁוּב אֲמֻשְׁךָ בַּכָּף עוֹלָם שֶׁל פְּרִי וְצֶמֶר

וְחַמּוּקֵי הַקֶּמַח הַלָּבָן.

כִּי שׁוּב נִרְכַּן אֵלַי רְקִיעֲךָ אֱלֹהַּ

בְּגֶשֶׁם כּוֹכָבִים וְלֹא אֵדַע שָׁלֵו.

וְטַל עַל אֲפַרְסֵק. וּפִתּוּיִים לִבְלֹעַ.

וְרֵיחַ הַשָּׂדֶה לְהִרְהוּרֵי־הַלֵּב.

וְלַיְלָה – אַפִּרְיוֹן. דּוּשִׂיחַ יָהּ וָדֶשֶׁא.

רָזֵי אִילָן

וְשֶׂה

וְגֶפֶן

וְאִישׁוֹן.

עוֹד לֹא אָמַר אֱנוֹשׁ הֲרֵי־אַתְּ־מְקֻדֶּשֶׁת.

אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי הָרִאשׁוֹן!

אָהַבְתִּי חֶמְדוֹתַי. אָהַבְתִּי (כִּי זְכוּתָן הִיא!)

לָרֶשֶׁת בְּמַגָּע

כַּנּוֹת דְּבָרִים בְּשֵׁם.

אוֹדְךָ בּוֹרֵא הַגּוּף. אוֹדְךָ כִּי עֲשִׂיתָנִי

בְּצַלְמְךָ הֵגֵּא וְהַנּוֹשֵׁם.

כִּי גֵא הוּא מִשְׂחָקְךָ

בְּגֶוֶן

בְּנִיחוֹחַ

בְּקִנְטוּרֵי־הַחֵן שֶׁל יֵשׁ וְהִפּוּכוֹ

וֶאֱנוֹשִׁי כָּל־כָּךְ שֶׁקַּל פִּתְאֹם לִבְטֹחַ

בָּאֱלֹהִי שֶׁבִּי – בָּטוֹחַ וּבָכֹה.

כִּי טוֹב לִי שִׁפְעֲךָ. כִּי אוֹר לִי בְּאֵין פֶּשֶׁר

שֶׁבַּנִּגְלֶה שֶׁלְּךָ בְּנוּב הָאֲדָמָה.

זוֹ דֶרֶךְ־בַּשָּׁמַיִם שֶׁחָמַד הַנֶּשֶׁר

זוֹ דֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.

אֱמֹר לָרֶגֶב: פְּרֵה וּרְבֵה; וְשִׁיר לַמַּיִם:

שַׁלְמֵי־תּוֹדוֹת על דַּעְתְּכֶם רַוּוֹת!

מַה טּוֹב כִּי יֵשׁ בִּינָה לַחֵךְ וְלַנְּחִירַיִם

בְּמַטְעַמִּים

בְּנִיחוֹחִים

בְּרַאֲווֹת.

אָהַבְתִּי חֶמְדוֹתַי. בְּעַיִן נֶעֱצֶמֶת

אֲנִי גּוֹמֵעַ שׁוּב אֶת שֶׁפַע חֲלָבָן.

שׁוּב אֲמֻשְׁךָ בַּכָּף עוֹלָם שֶׁל פְּרִי וְצֶמֶר

וְחַמּוּקֵי הַקֶּמַח הַלָּבָן.

שַׁחֲרִית

מאת

אברהם שלונסקי

רוֹמְמִיּוּת יָצְאָה חַמָּה לְהַקְבָּלַת פָּנִים

לַחְזִיר שָׁלוֹם לְמִשְׁתַּחְוֵי אַפַּיִם.

לִבְשׁוּ לִבְשׁוּ שָׁנִי וַעֲדָנִים

יָשׁוּב עוֹלָם לִהְיוֹת הָדוּר וּרְחַב־יָדַיִם.

כִּי הִיא מַלְבִּישַׁתְכֶם גָּאוֹן וַחֲמוּדוֹת

וּכְמוֹ נָהָר אֵיתָן עוֹלָה גֵאוּת הַצֶּבַע!

צָיוֹן וְתַלְאוּבוֹת

הוֹ בֹּקֶר לֹא עָבֹת

עֶרְיָה בְּגֵרוּיִים נִצֶּבֶת.

זֶה סוֹד מִפְצַח הַשִּׁיר וַאֲמִירִים יִשַּׁחוּ.

מַדּוּעַ צִפֳּרִים שִׁירֵנוּ יְרֻנָּן

בְּיֶתֶר קוֹל וְרַהַב עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר

מוּל חִיּוּכוֹ שֶׁל גֹּבַהּ אֵין־עָנָן?

הִנֵּה כִּי רַק עַכְשָׁו כְּבַיָּכוֹל מָצָאנוּ

אֶת אֹמֶר הָרֵאשִׁית. אֶת הַצִּוּוּי: יְהִי!

בָּרוּךְ מוֹצִיא־הַלֶּחֶם!

כִּי אָפִינוּ

כִּי בָּצַעְנוּ

כִּי אֲכַלְנוּהוּ. גַּם שָׂבַעְנוּ. הוּא וְהִיא.

וּרְאוּ: זוֹנֵק רְחוֹב כְּחֵץ מִתּוֹךְ הַקֶּרֶת.

חַמָּה – תְּפִלָּה־שֶׁל־רֹאשׁ בְּמֵצַח רוֹמֵמָה.

וְיַד בְּחִמּוּדִים גּוֹשֶׁשֶׁת וְשׁוֹחֶרֶת

אֶת חַמּוּקֵי שָׁדַיִךְ

אֲדָמָה!

פֹּה עִיר

פֹּה עִיר וּמְתִים

וּמוּל הַחַלּוֹנִים

הַבֹּקֶר מִתַּמֵּר בְּמֹעַל־הַכַּפַּיִם.

רוֹמְמִיּוּת יָצְאָה חַמָּה לְהַקְבָּלַת פָּנִים

לַחְזִיר שָׁלוֹם לְמִשְׁתַּחְוֵי אַפַּיִם.

וְקוֹל שַׁחְרִית עַל סְבִיבוֹתַי יָהִים:

צַפְרָא טָבָא!

צַפְרָא טָבָא אָדָם עִם אֱלֹהִים!

בֶּחָצֵר

מאת

אברהם שלונסקי

כָּךְ הִקְבִּיל אֶת פָּנַי מֶרְחָבֵךְ הַשָּׂרוּעַ

נִתְפָּרְחָה בְּבוֹאִי לַהֲקַת הַיּוֹנִים

כְּמִפְזַר בְּלוֹרִיתִי בְּקַנְטֵר בָּהּ הָרוּחַ

כְּמִפְרַח מִגְבָּעוֹת בִּתְשׁוּאוֹת הֲמוֹנִים.

וַיְסִיתֵנִי יִצְרִי לַעֲמֹד וּלְהָטִיחַ

אֶת קוֹלֵי־קוֹלוֹתַי שֶׁוִּתְּרוּ עַל מִלִּים.

כֹּה הִטַּחְנוּ הַטָּף חַרְצַנֵּי אֲבַטִּיחַ

בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת שֶׁל גְּדוֹלִים.

כֹּה הִטַּלְנוּ אֵי־אָז בְּמַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת

צַחְצוֹחִים־שֶׁל־חַמָּה בְּחֻצְפָּה שֶׁל קְטַנִּים.

הֵן זַכּוֹנוּ לִשְׂחֹק

זְכוּת הַפֶּרִי לְלֶשֶׁד

וְחִיּוּךְ שֶׁל פָּנִים־אֶל־פָּנִים.

וְחִיּוּךְ.

וְנִגּוּן.

וְיִזְרַח כְּטוֹטֶפֶת

בֵּין עֵינֵינוּ אוֹרוֹ שֶׁל מָחָר מְלַבְלֵב.

כְּלַקֵּק כְּלַבְלָבִים אֶת יָדִי הַלּוֹטֶפֶת

יַפְעִימוּנִי רִנּוֹת שֶׁבַּלֵּב.

הֵן רוֹצוֹת שֶׁאָרֹן

שֶׁאָרֹן כְּמִקֹּדֶם

שֶׁאֹמַר

לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם!

שֶׁאֹמַר:

יִמַּח שְׁמָם…

וּבָאֹפֶק – הָאֹדֶם.

וּבִטְחָה – רְחָבָה מִנִּי יָם.

כָּךְ הִקְבִּיל אֶת פָּנַי מֶרְחָבֵךְ הַשָּׂרוּעַ

נִתְפָּרְחָה בְּבוֹאִי לַהֲקַת הַיּוֹנִים

כְּמִפְזַר בְּלוֹרִיתִי בְּקַנְטֵר בָּהּ הָרוּחַ

כְּמִפְרַח מִגְבָּעוֹת בִּתְשׁוּאוֹת הֲמוֹנִים.

מִשִּׁירֵי אִילָן

מאת

אברהם שלונסקי

מִשִּׁירֵי אִילָן

מאת

אברהם שלונסקי

שִׁיר הַשֹּׁרֶשׁ

מאת

אברהם שלונסקי

שְׂדוֹת הִפְשִׁיטוּ יְבוּלָן.

אִלְּמוּת קִרְיָה כְּשֹׁךְ הַמֶּרֶד.

הַמְשִׁילוֹ לִי מִשְׁלֵי אִילָן

אֲשֶׁר הֵשַׁח אֶת הַצַּמֶּרֶת.

אֲשֶׁר הִפְלִיא בִּינַת־הַרְכֵּן

בִּינַת הַקְשֵׁב לִדְכִי הַחֹרֶשׁ

לְמַעַן דַּעַת וְהָבֵן

אֵיךְ טַל הָיָה לְשִׁיר הַשֹּׁרֶשׁ.

כָּךְ יַעַר בַּלֵּילוֹת זוֹכֵר

חֲזִיז וּסְאוֹן שֶׁרַק הִקְנִיטוּ.

וְכָךְ הָיִיתָ לְאַחֵר

אֲבָל תָּמִיד מַה שֶּׁהָיִיתָ.

וּזְקֹף רֹאשְׁךָ!

מַרְאֵה חֶרְמוֹן

צוֹפֶה לְמֵרָחוֹק מִנֶּגֶד.

וּזְקֹף רֹאשְׁךָ!

כִּי עוֹד תִּנּוֹן

תְּנוּבַת עֻזֵּנוּ הַחוֹגֶגֶת.

כִּי עוֹד תִּנּוֹן

כִּי עוֹד תָּנוּב

כִּי זֶהוּ סוֹד מִרְכַּן צַמֶּרֶת

בּוֹ רֶמֶז לְבִטְחַת לִבְלוּב

בּוֹ גְמוּל

תַּגְמוּל אֲשֶׁר לַמֶּרֶד.

וִתּוּר

מאת

אברהם שלונסקי

מֵעֹצֶר פְּרִי בְּכֹבֶד הַשְּׁלֵמוּת

בְּהֵאָסֵף אֶל וִתּוּרָיו הַסַּעַר

חַיָּה בְּנַחֲשָׁהּ כִּי בָּא יוֹמָהּ לָמוּת

תֵּלֵךְ לְעוֹלָמָהּ אֶל חֶבְיוֹנֵי הַיַּעַר.

יוֹמִי הַמִּסְתַּלֵּק

יוֹמִי בִּקְצֵה אָפְקוֹ

הַחֶרֶב הַחוֹזֶרֶת אֶל הַתַּעַר.

כִּי שַׁבְתָּ לִנְדָנְךָ – כְּאֶל תַּכְלִית.

וּפֹה בַּיַּרְכָּתַיִם בְּאֵין־תֵּמַהּ

הַבֵּט אֶל הַדְּבָרִים – וְאַל תַּכְלִים

קָרְאֵם בִּשְׁמָם

הֱיֵה אֶחָד מֵהֵמָּה.

וּכְמוֹ אֶחָד מֵהֶם אֱסֹף אֶל הָאִלְּמוּת

אֶת סַעַרְךָ הַמִּתְאַפֵּק מִכֹּחַ.

כִּי יוֹם פָּנָה. וְיוֹם שֶׁבָּא לָמוּת

הוּא – בְּעִתּוֹ – גַּם יוֹם שֶׁבָּא לִפְרֹחַ.

יוֹמִי הַמִּסְתַּלֵּק

יוֹמִי בִּקְצֵה אָפְקוֹ

יוֹמִי יְפֵה הַמְּתֹם וְהַמָּנוֹחַ.

שִׁלְהֵי

מאת

אברהם שלונסקי

זוֹ שָׁעָה הַיָּפָה לְשִׁלְהֵי הַדְּבָרִים.

מִצּוּיָהּ הוּא דְּמָמָה.

הוּא סוֹפָה שֶׁל הַדֶּרֶךְ.

הוּא גְוִיעַת הַתַּחְנוּן אֶל יָמִים וְעָרִים

לְהַחְזִיר אֲבֵדָה שֶׁאֵינֶנָּהּ חוֹזֶרֶת.

וּמִצְוָה: לֹא תִּטֹּר!

בְּאֵין חֵפֶץ לִנְשׁוֹת

חֲרוֹנִים שֶׁעָמְקוּ יְוַתְּרוּ עַל מַלְקוֹחַ.

וְדוּ־שִׂיחַ מַשְׁלִים בֵּין עָווֹן וְעָנְשׁוֹ

כְּהָנֵץ וְהַבְשֵׁל

כְּהָבֵן וְסָלוֹחַ.

כָּךְ שׁוֹקֵעַ הַיּוֹם בְּצִבְעֵי תַּבְעֵרָה

וְשׁוּלָיו יִגְרְפוּ גֶחָלֶיהָ הַצְנֵעַ.

וְיָבִין הַמֵּבִין: נֵס יָחִיד שֶׁאֵרַע

הִיא לֵדָה.

וְהַשְּׁאָר – סֵבֶר־שָׁוְא לְפַעְנֵחַ.

סֵבֶר־שָׁוְא

כְּלִבְלוּב בְּצִוּוּי וְאִוּוּי

שֶׁנִּחֵשׁ שַׁלַּכְתּוֹ וְהִפְלִיג בְּתִפְרַחַת.

זֶהוּ סוֹד לֶכְתְּךָ אַלּוּפִי הַשָּׁבוּי

אַלּוּפִי בְּשִׁבְיָה נִכְסָפָה וּמֻכְרַחַת.

אַךְ גַּם סוֹד שִׁיבָתְךָ – מִיָּמִים וְעָרִים.

וּשְׂעָרְךָ בַּדְּרָכִים מְעֻפָּר וּפָרוּחַ.

פֹּה יַחְדָּו נוֹעֲדוּ כָּל שִׁלְהֵי הַדְּבָרִים.

פֹּה קֵצֶה.

פֹּה שְׁנֵינוּ נָנוּחַ.

בֹּקֶר כָּחֹל מְאֹד

מאת

אברהם שלונסקי

גְּבָהִים נָתְנוּ אֶת מְאֹדָם

וּמִן הַתְּכֵלֶת הַלּוֹחֶנֶת

כְּבַיָּכוֹל אֶל הָאָדָם

שְׁכִינָה יוֹרֶדֶת לְסָלְחֶנּוּ.

שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא כִּי טוֹב.

כְּבַחֻמָּשׁ.

בְּאֹרֶךְ־רוּחַ.

וְזֶה גַּנֵּנוּ הָרָטֹב

עֵדוּת לַחֵטְא כִּי הוּא סָלוּחַ.

הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ הִיא הַדָּם

אַךְ הִיא גַּם תְּכֵלֶת הַלּוֹחֶנֶת.

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת הָאָדָם

אַל נָא תֵּבוֹשִׁי לְבָרְכֶנּוּ.

כְּאֹרֶן בְּרֹאשׁ הָר

מאת

אברהם שלונסקי

וְכָךְ אַתָּה מַגִּיעַ עַד הַכְּפוֹר.

וְהַדְּמָמוֹת

הוֹדָן עָלֶיךָ בְּקִפְאוֹן הָאֶשֶׁד.

קוֹמְמִיּוּת נוֹשֵׂא הַבֹּקֶר רַעְמוֹת הָאוֹר.

וְעֶרֶב בָּא.

אַל תְּמָאֵן אַל תְּהַסֵּס לָגֶשֶׁת.

כִּי שָׁבוּ אֶל שֵׁישָׁם הַחֵן וְהֶחָרוֹן

וְשֶׁפִי יַרְכִּינוּךָ עַל אַפֶּיךָ

חָפְנַיִם פְּתַח. יִשֹּׁר מַפָּל אַחְרוֹן

שֶׁל עֹשֶׁר מְיֻתָּר מִתּוֹךְ כַּפֶּיךָ.

גִּשְׁמֵי־הָעֹז יֵבוֹשׁוּ. וִינֹעַר

אֲבַק־סוּפוֹת סַרְבָּן מִן הַצַּמֶּרֶת.

הַבֵּט הַרְחֵק – כְּאֹרֶן בְּרֹאשׁ הָר:

אֶל מוּל הַכְּפוֹר

כְּאֶל גֻּלַּת־כּוֹתֶרֶת.

הוֹ לַיְלָה

מאת

אברהם שלונסקי

הוֹ לַיְלָה הַגּוֹנֵב שָׁמַיִם וּתְרָפִים

אוֹרֶה נִגּוּנֵיהֶם שֶׁל כָּל הַכִּנּוֹרוֹת

לִהְיוֹת כִּנּוֹר אֶחָד

וּבְלַחַן הַשְּׂרָפִים

שִׂמְחַת אֱנוֹשׁ בְּנַהַם לְתַנּוֹת.

אֲנִי הַמֵּיתָרִים!

אֲנִי מִמְשַׁךְ הַקֶּשֶׁת!

אֲנִי גַּם פֶּלֶא הַנִּגּוּן!

כָּל עַצְמוֹתַי שָׁרוֹת: הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת.

מִלִּים – כִּיעָף

כְּנָפַיִם יֶהְגּוּן.

וּרְאֵה: עַד שׂוֹא־גַלִּים

עֲדֵי כּוֹכָב וּבֶכִי

עַד לֵחַ הַחִיּוּת הָאֱנוֹשִׁית.

הוֹ פְּשָׁט שֶׁל פְּרִי נָשׁוּךְ וַעֲסִיסוֹ עַל לֶחִי.

וּכְמוֹ בְּרֵאשִׁית־בָּרָא

וּכְמוֹ בְּרֵאשִׁית.

בְּבוֹא הָעֵת

מאת

אברהם שלונסקי

אֱהֹב סוּפוֹת שֶׁבַּמִּדְבָּר.

בָּרֵךְ כִּי־טוֹב עַל קְשִׁי הַדֶּרֶךְ.

כָּךְ יַעֲדוּ עֲצֵי הַבָּר

אָבָק־דְּרָכִים כְּמִין אַדֶּרֶת.

כָּךְ הֶחָרוּב יִכְבֹּשׁ מִרְיוֹ

בְּרֹאשׁ הַסֶּלַע הַקָּרוּחַ

וְלְחֹךְ עִזִּים שִׁפְעַת פִּרְיוֹ

יִשָּׂא בְּחֵן שֶׁל אֹרֶךְ־רוּחַ.

אַךְ טֶרֶם־עֵת אַל תִּכָּמֵשׁ!

קָמוֹת שְׂדוֹתֶיךָ אַל יַשִּׁירוּ!

הַשִּׁבֳּלִים אֶל מוּל חֶרְמֵשׁ

בָּרוּךְ־דַּיַּן־אֱמֶת יָשִׁירוּ.

כִּי בָּאָה עֵת! וְכֹה יֶחְכַּם

וְכֹה יָשֹׁךְ לִבְּךָ מִמֶּרִי.

דְּבָרִים הִגִּיעוּ לְפִרְקָם.

רָזֵי הַנֵּבֶט וְהַפֶּרִי.

יָדִיד שֶׁמֵּת

מאת

אברהם שלונסקי

משה ליפשיץ ז"ל

חָלְפָה עַל פָּנַי וְהִבְטִיחָה

דְּמוּתְךָ כְּעָלֶה הַנִּדָּף.

עַל־פֶּה כְּמִכְתָּם שִׁנַּנְתִּיךָ

קְרָאתִיךָ מִדַּף אֱלֵי דָף.

יָדַעְתִּי צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ

כְּדַעַת בָּנֶיהָ אִמִּי

סְגֻלַּת הַבִּינוֹת לִדְבָרֶיךָ

מֵיטַב שְׁתִיקוֹתֶיךָ עִמִּי.

וַיְהִי כִּי הִגִּיעוּ דָרוֹמָה

יָמֶיךָ וְאֵשׁ מִגַּבָּם

פָּנֶיךָ בְּאֶפֶס תַּרְעֹמֶת

קִדְּמוּ דוּמִיָּה אֶת עַרְבָּם.

כָּרַעְתָּ (כָּךְ עֵץ יִגָּדֵעַ).

אוּדֶיךָ עָשְׁנוּ. וְהֻבְרָר:

מְאוּמָה אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ דָבָר.

לחיים וייצמן

שְׁלשָׁה שִׁירִים מִבָּזֶל

מאת

אברהם שלונסקי

שְׁלשָׁה שִׁירִים מִבָּזֶל

מאת

אברהם שלונסקי

וַיְהִי עֶרֶב

מאת

אברהם שלונסקי

סוֹף־יוֹם אַכְזָר כָּבָה מִנֶּגֶד

בְּחַלּוֹנִי הַמַּאֲפִיר

וְזוֹעֲמָה־כֵּנָה חוֹגֶגֶת

שְׁתִיקַת נָהָר בְּתוֹךְ הָעִיר.

וְנָח הַבְּדִיל.

כִּי טוֹב לָנוּחַ.

וְטוֹב לִי שׁוּב כְּאֵי־אֲזַי

חַדֵּשׁ הַלַּחַן הַשָּׁכוּחַ –

הַחוּט לִשְׁחוֹל בּוֹ חֲרוּזַי.

כְּאָז.

כְּקֶדֶם.

כְּפוֹר שֶׁל עֶרֶב

וּבוֹ – מִטַּעַם הָעֵנָב.

שַׁלְוַת נָהָר – כִּנְדָן וָחֶרֶב.

כַּנֶּכֶר הַמַּסְבִּיר פָּנָיו.

וּכְלֹא דָלְקוּ עֲצֵי הַיַּעַר

וְלֹא גֻדְּעוּ בּוֹ אֲרָזָיו

דּוֹפֶקֶת שׁוּב הַיָּד עַל שַׁעַר

לְפִי תֻּמָּהּ שֶׁלֹּא אֻכְזַב.

כִּי זֶה תֻּמֵּנוּ. מְתֹמֵנוּ.

זֶה פִּתְאֹמֵנוּ הַנִּצְחִי.

וַיְהִי!

וְעֶרֶב כְּאָמֵן הוּא

וְיָד מַרְגַּעַת עַל מִצְחִי.

הַאִם לֹא כָּאן הוּא סוֹד הַיֶּלֶד

וְסוֹד מֹשֶׁה בְּכֹבֶד־פֶּה:

לֹא אֶל כְּתָרִים

אֶל הַגַּחֶלֶת

לִשְׁלֹחַ יָד בְּלֵב עֻלְפֶּה.

זֶה לֵב־בִּינוֹת שֶׁדְּוָי וָאֹמֶן

בּוֹ חוֹגְגִים בְּיוֹם עָבוֹת

אֶת הַבִּטְחָה

כְּחַג הַדֹּמֶן

בִּשְׂדוֹת הַיְהָב וְהַתְּנוּבוֹת.

זֶה לֵב־בִּינוֹת שֶׁבּוֹ הַדֶּמַע

הוּא גְאוֹנָם שֶׁל הַזּוֹרְעִים.

אֲשֶׁר עַל־כֵּן בְּרֹן קִדֵּמוּ

אֶת לֵילוֹתֵינוּ הַשְּׁחוֹרִים.

הֵם שָׁחֲרוּ מְאֹד לֵילֵינוּ

הֵם עָכֲרוּ בְּכָל מְאֹד

עַד אֵין־אוֹנִים עוֹד לַבְהִילֵנוּ

עַד צַוּוֹתֵנוּ: שׁוּב חֲמֹד!

שׁוּב עַם שַׁכּוּל הָנֵב בְּלַהַט

אֶת חִיּוּתְךָ הָאֱלֹהִית

וְחַס לְךָ אַבֵּד־לָדַעַת

אֶת סוֹד הָרֶנֶן הַמַּלְהִיט.

אֶת הַנִּגּוּן אֲשֶׁר חָמַדְנוּ

אֲשֶׁר נִשְׁבַּע וְלֹא בָּגַד

וְכָךְ עָמַדְנוּ כָּךְ עָמַדְנוּ

כָּךְ עָמַדְנוּ עֲדֵי־עַד.

שְׁתִיקַת נָהָר – אִבְחָה שֶׁל חֶרֶב.

מִדַּת־הַדִּין מוּל נְכָלִים.

וּכְאוּד מֻצָּל מֻשְׁלָךְ הָעֶרֶב

לְמַרְגְּלוֹת הַשַּׁכּוּלִים.

עַל־כֵּן בִּדְעֹךְ סוֹף־יוֹם מִנֶּגֶד

בְּחַלּוֹנִי הַמַּאֲפִיר

בְּגִיל גָּנוּב שֶׁל בַּת־חוֹרֶגֶת

יְרַנְּנוּ בָּתֵּי־הַשִּׁיר.

וַיְהִי בֹּקֶר

מאת

אברהם שלונסקי

פִּתְחוֹן שֶׁל יוֹם. לְאַט נִפְשֶׁלֶת

פִּסַּת קִרְיָה בְּאֵלֶם חָג:

מִפְקַד בָּתִּים בְּנֵזֶר־שֶׁלֶג

מִפְרַח עוֹרְבִים מִגָּג אֶל גָּג.

שָׁעָה שֶׁל תֵּיקוּ הִיא. בְּתֵמַהּ

שׁוֹאֶלֶת עָיִן: יוֹם אוֹ לֹא?

וְכֹה קָרוֹב הַשְּׂחוֹק לַדֶּמַע

עַד לֹא תּוּכַל לַהֲכִילוֹ.

וְאִם תִּזְכֶּה וּכְפוֹר־אַדֶּרֶת

יַסְבִּיר פָּנָיו בְּחֵן מֻפְקָר

עוֹד תֶּחֱזֶה עַל־פְּנֵי הַדֶּרֶךְ

קִנְטוּר שֶׁל אוֹר בְּלֹבֶן קָר.

עוֹד תֶּחֱזֵהוּ: אוֹר זָרוּעַ

דָּחוּס כִּדְבַשׁ וְנֶעֱלָז

בְּכַוָּנִים שֶׁל זִיו פָּרוּעַ

שֶׁל מְשׁוּבָה.

כְּאָז כְּאָז.

וְכֹה תִּכְמַהּ תִּגְמַע הַהֵלֶךְ

עֲדֵי רִוְיוֹן

עֲדֵי תִּצְנַח

עַד פָּנָסֵי־הַחוֹף יָהֵלּוּ

בָּבוּאָתָם בְּאוֹר אֲנָךְ.

אֲזַי תַּרְכִּין מִרְכַּן צַמֶּרֶת

אֶת רִנָּתְךָ הַהוֹמִיָּה

אַדְוַת מִלֶּיךָ הַגּוֹמֶרֶת

בִּקְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁל דּוּמִיָּה.

וְחֶדֶר זָר. וּפַחַד יֶלֶד.

וְגַעְגּוּעַ חָם. וּכְפוֹר.

וְשׁוּב הַנֶּפֶשׁ הַמְיַחֶלֶת

לְצַו אֱלֹהַּ:

יְהִי אוֹר!

תִּקּוּן־חֲצוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

רַחַף אֹפֶל. גַּף עוֹרֵב.

חִמּוּקֵי תַּנִּים וּצְבוֹעַ.

וּקְרִיצַת עֵינֵי אוֹיֵב

מִן הָאַיִן הַגָּבֹהַּ.

זֶהוּ לַיְלָה. עוֹלָמִית

כֵּן סוֹדוֹ וְכֵן פִּשְׁרוֹ הוּא.

שׁוּבִי שׁוּבִי שׁוּלַמִּית

מִנִּכְלֵי עוֹלָם־הַתֹּהוּ.

אַתְּ רוּחִי בִּי. הֵעָצְמִי

בְּעִצּוּם רִבּוֹא עֵינַיִם.

לַיְלָה.

שִׂיחַ עִם עַצְמִי

וְהַרְבֵּה קְרִיאוֹת־בֵּינַיִם.

מִשִּׁירֵי פָּרִיז הָאַחֶרֶת

מאת

אברהם שלונסקי

מִשִּׁירֵי פָּרִיז הָאַחֶרֶת

מאת

אברהם שלונסקי

הִתְנַצְּלוּת

מאת

אברהם שלונסקי

יָמִים בְּדָכְיָם יַדִּיחוּנוּ לִשְׁכֹּחַ

לֵילוֹת בְּשִׁפְלָם יִתְנַכְּלוּ לְהַזְכִּיר

לֹא בָּאתִי אֵלַיִךְ יָהִיר־בְּמַלְקוֹחַ

בָּאתִי לְקֶשֶׁב כְּאֶבֶן מִקִּיר.

אָזְנַיִם לַכֹּתֶל. עֵינַיִם לָאֶבֶן.

הַכֹּל מִתְחַנֵּן פֹּה: הַקְשִׁיבָה וּתְמַהּ!

פֹּה עִיר הַנּוֹפֶלֶת־מִדַּעַת צוֹלֶבֶת

יוֹם־יוֹם

יוֹם־יוֹם אֶת עַצְמָהּ.

עַל־כֵּן מְרַמְּזָה: אַל תַּבִּיט בְּמַפְגִּיעַ!

תֵּצֶאָן מִלֶּיךָ תָּמִיד רְעוּלוֹת!

וְאַל נָא תִּרְהַב חֶבְיוֹנַי לְהַגִּיהַּ

בְּאוֹר שֶׁמֵּעֵבֶר לַלּוֹט!

בִּינוֹתִי לָרֶמֶז. וְאֵיךְ הַעִזּוֹתִי

לִפְקוֹד שִׁבְרוֹנֵךְ וְלִשְׁאֹל לְתֻמִּי

(הָהּ תֹּם אַכְזָרִי־לֹא־מִדַּעַת!):

"הֲזֹאת הִיא…

הֲזֹאת נָעֳמִי?"

עַל שֶׁנָּעַמְתְּ מְאֹד

מאת

אברהם שלונסקי

שֶׁנָּעַמְתְּ כְּכַלָּה

שֶׁהִדַּחְתְּ כְּפִילֶגֶשׁ

שֶׁכָּל יִפְעוֹתַיִךְ נָדַבְתְּ לִי: קָחֵן!

אֵיךְ שָׁכֹלְתְּ

אֵיךְ יָכֹלְתְּ עֲיֵפָה וְעִלֶּגֶת

לָשֵׂאת אֶת זִוּוּג הַפְּשָׁעִים וְהַחֵן?

הַנָּאוָה בְּדֶחְיָהּ בִּתְבוּנוֹת עֲגָבֶיהָ

סְמוּכַת אֲשִׁישׁוֹת רְפוּדַת תַּפּוּחִים

מַדּוּעַ כֹּה זָר הוּא יוֹמֵךְ הַגּוֹוֵעַ

מוּזָר

וְאַכְזָר

וְרָחִים?

אוּלַי כִּי יָפִית יָפְיָפִית בִּבְלִי דַעַת

לָשֵׂאת תִּפְאַרְתֵּךְ בְּהֶצְנֵעַ וָרָז

פִּזְרוֹן עִנּוּגַיִךְ

חֶמְדֵּךְ קַל־הַדַּעַת

מַדּוּחַ הַחֵן הַמֻּפְרָז.

הוֹ טוּבֵךְ הַגָּלוּי הַתָּמִים וּמַדִּיחַ

זִיוָהּ שֶׁל בַּת־מֶלֶךְ: מֻרְגָּל וְיָקָר.

אַיֵּהוּ?

זֶה סוֹד הַקְּרִיצָה שֶׁבַּשִּׂיחַ

הַחֵן־חֵן הַנָּדִיב

וּמֻפְקָר.

אַתְּ יָפִית

אַךְ יָדַעְתְּ זֹאת

יָדַעְתְּ וּבְלִי פַחַד

הִפְקַרְתְּ שִׁפְעוֹתַיִךְ – סוֹדָן וְחִנָּן.

עַכְשָׁו אֶל הוֹדֵךְ הַנִּגְדָּע אַתְּ צוֹנַחַת

כִּשְׁלוֹמִית לִפְנֵי רֹאשׁ יוֹחָנָן.

בְּשׁוֹגֵג

מאת

אברהם שלונסקי

אֵיךְ עֻנֵּית עַד שֻׁנֵּית

אֵיךְ תּוּכְלִי וְתָכִילִי

אֶת פְּשׁוּטוֹ שֶׁל הַקֵּץ הַשּׁוֹתֵק בִּרְמָזָיו?

אַתְּ חָפַצְתְּ בְּכָזְבִי

אַךְ הַפַּעַם סִלְחִי לִי

אִם מֵיטַב שִׁירָתִי לֹא יִכְזָב.

הוּא יִרְהַב בָּךְ קִרְיָה! זֶהוּ רַהַב שֶׁל יֶלֶד

בְּרִשְׁעוֹ הַשּׁוֹגֵג. מַה יָּפִית בִּשְׁכוֹלֵךְ!

וְיָפְתָה גַם אָיְמָה – הַתְּמִימוּת הַשּׁוֹאֶלֶת

שׁוֹאֶלֶת:

מַדּוּעַ?!

וְאֵיךְ?!

אַתְּ שִׁסִּית מֵחָדָשׁ כֵּנוּתִי הַחוֹקֶרֶת

תִּמְהוֹנִי הַמּוֹכִיחַ

קִטְרוּגִי הַנִּפְעָם

בִּינָתִי הַסּוֹלַחַת…

הָהּ קֶרֶת סוֹרֶרֶת

עֲקֶרֶת־בֵּיתוֹ־שֶׁל־עוֹלָם!

יָרֵחַ בַּעֲרָפֶל

מאת

אברהם שלונסקי

הַדֶּרֶךְ בּוֹהָה כָּאן:

אֵי־אָנָה?

אֵי־כֹה?

הַדֶּרֶךְ נִלְאֵית עַרְפִלֶּיהָ לִבְלֹעַ.

הַלַּיְלָה צוֹלֵעַ עַל יְרֵחוֹ.

נֶאֱבָק עִם מַלְאַךְ אֱלוֹהַּ.

וּנְבוֹכָה הַשְּׂדֵרָה בְּגִמְגּוּם אִילָנוֹת.

וְחֶרֶק הָעֶנֶף – יְבֹשֶׁת הַשֶּׁלֶד.

יָרֵא לְהַחְרִישׁ וְיָרֵא לַעֲנוֹת

הַלַּיְלָה – בְּבֶרֶךְ כּוֹשֶׁלֶת.

וְתָבוֹא עַד סִמְטָה.

וְתָבוֹא עַד חַלּוֹן.

וְזִיעַ שֶׁל דֶּלֶת אִלְּמָה עַל צִירֶיהָ.

וְחֶדֶר.

וְעַיִן רוֹאָה בַּחַלּוֹן:

מָרוֹם עֲזוּבִי מִשְׂתָּרֵעַ.

תּוֹעֲפוֹת אֵין־אֵלִים.

תַּחְתִּיּוֹת אֵין־אֱנוֹשׁ.

מְלוֹא הָעוֹלָם – בְּאֵין קוֹל וְאֵין־קֶשֶׁב.

וְהִיא

רַק הַהִיא

אֲמוּנָה עֲלֵי רוֹשׁ

אוֹמֶרֶת לַלַּעַן וַיְהִי לְתִירוֹשׁ

בְּחֶסֶד תֻּמָּהּ מִתְעַקֶּשֶׁת.

לֵאמֹר:

יְהִי אוֹר!

יְהִי אוֹר בְּלֵילֵינוּ!

וַיְהִי.

אָז יָרֵחַ נֶחְשַׂף כְּזַרְקוֹר – וְנוֹתֵב.

תְּכֵלֶת־פִּתְאֹם כּוֹכָבֶיהָ הִגְחִילָה.

הַחְזִיקָה הָרֶסֶן – הֵיטֵב! הֵיטֵב!

פֶּן תִּמְעַד

פֶּן תִּמְעַד חָלִילָה!

עֲנָוָה

מאת

אברהם שלונסקי

יֵשׁ עַנְוַת יְגוֹנִים בְּקִרְיָה לְעֵת מַיִט

וּפְגִישָׁה עִם רְחוֹב – כִּפְגִישָׁה עִם אָדָם.

בִּשְׁתִיקַת חוּצוֹתַיִךְ מִבַּיִת־לְבַיִת

יֵשׁ בִּינַת־עֲנִיִּים לְהַסְתִּיר אֶת סוֹדָם.

כָּךְ יוֹרְדִים נְסִיכִים. כָּךְ נִכְנָע הַצָּנוּעַ.

שִׁבְרוֹנִים כְּשִׁבְרֵךְ – רַק אֵין־קוֹל יַגִּידֵם.

תְּבוּסָתֵךְ לְעֵין־כֹּל – דּוּמִיּוֹת יְכַנּוּהָ

בְּכָל גֶּזַע קִטֵּעַ

בְּכָל בַּיִת גִּדֵּם.

מַה יָּפִית בַּתְּבוּסוֹת אֲמוּלָה וּמוֹלֶכֶת!

כָּךְ יִיפוּ רַק חַכְמֵי נִצְחוֹנִים וּמְשׁוּבָה.

רַק גַּנִּים הַזּוֹקְפִים צַמַּרְתָּם בַּשַּׁלֶּכֶת

בְּרִשְׁרוּשׁ שֶׁל גַּם־זוֹ־לְטוֹבָה.

כָּךְ קִבַּלְתְּ אֶת דִּינֵךְ: בְּחִשּׁוּק־הַשְּׂפָתַיִם.

מַה זְּכוּתִי כִּי לֹא בּוֹשְׁתְּ לְפָנַי וּבָכִית?

יָד לְפֶה! – מַפְצִירָה בִּי בְּחֵן־שִׁבְעָתַיִם

עֶרְיָתֵךְ

עֶרְיָתֵךְ הַנְּסִיכִית.

יְדַעְתִּיךְ תַּבְעָנִית – מְצָאְתִּיךְ מְוַתֶּרֶת.

מָה אָיַמְתְּ גַּם נָעַמְתְּ בְּהוֹדֵךְ הֶחָלוּד!

יֵשׁ גַּדְלוּת וְיָגוֹן בְּוִתּוּר עַל עֲטֶרֶת.

וּשְׁנֵיהֶם בָּךְ:

יָגוֹן וְגַדְלוּת.

דַּלּוּתֵךְ הַמּוֹלֶכֶת

מאת

אברהם שלונסקי

אִילָנַיִךְ – בִּשְׂרָד

בַּסִּרְגּוּל הַקַּפְּדָן

בְּתִסְרֹקֶת־עָלִים מְרֻבַּעַת.

עַכְשָׁו אַתְּ שְׁלוּפָה.

מָה אַתְּ: חֶרֶב מִנְּדָן

אוֹ פַּרְעוּת־בְּלוֹרִיּוֹת לֹא מִדַּעַת?

אִם כֹּה וְאִם כֹּה סָהֲדִי בִּמְרוֹמֵךְ:

זוֹ דַּלּוּת – נְגִידָה וּמוֹלֶכֶת!

זֶה שְׁכוֹלֵךְ – לָמָּה הוּא

דַּוְקָא הוּא הַסּוֹמֵךְ

אֶת הַדּוֹר – מִשַּׁלֶּכֶת

מִלֶּכֶד.

הָהּ יְפַת־הַפַּרְעוּת

הָעַזְבוּת –

כֹּה לֶחָי!

שָׂנֵאתִי פִּתּוּי תַּמְרוּקַיִךְ!

הַקְשִׁיבוּ – אָמַרְתִּי – הַקְשִׁיבוּ אֶחָי

דּוּ־שִׂיחַ שֶׁל הֶבֶל וְקַיִן!

הַקְשִׁיבוּ כִּי שֵׁפֶל בָּהּ

כֵּפֶל תָּמִיד:

הַחֵטְא וְעַל־חֵטְא בָּהּ גַּם יָחַד.

אַשְׁרֵי הַנִּפְעָם הַנִּכְלָם הַמַּצְמִיד

אָזְנוֹ אֶל שְׁתִיקָה מִתְיַפַּחַת.

כִּי זוֹ שְׁתִיקָתֵךְ! הֲבִינוֹתִי קִרְיָה

הֲבִינוֹתִי מִרְיֵךְ בְּאֵין־מֶרֶד

צֵאתֵךָ לִקְרָאתֵנוּ עֵירֹם־וְעֶרְיָה

לֶכְתֵּךְ עֲנִיָּה וּמְוַתֶּרֶת.

עַכְשָׁו כִּי עָנִית – יָפְיָפִית בְּעֵינַי

נִכְמְרוּ הֲגִיגַי בִּי כְּיֶלֶד.

כָּל נִיעַ עָצוּר בָּךְ עָצוּב וְקַנַּאי

פְּסוּקִים מֵאִיּוֹב וְקֹהֶלֶת.

רֹאשֵׁךְ מְגֻלֶּה – הוּא עָשׁוּק עֲטָרָה.

אַתְּ כַּלָּה – אַךְ שָׁכֹלְתְּ חֲתָנַיִךְ.

יָדַעְתִּי:

עַכְשָׁו בָּךְ עָרוּךְ דִּין־תּוֹרָה

בֵּינֵךְ לְבֵין כַּת פַּיְטָנַיִךְ.

הֵם הִשְׂכִּילוּ מַתֶּכֶת־אֵלִים לְרַתֵּךְ

דְּמָעוֹת לְהַקְפִּיא עֲדֵי שֶׁקֶט.

עַל־כֵּן כֹּה עָרְבָה לְאָזְנַי שְׁתִיקָתֵךְ

שְׁתִיקַת־אֶבְיוֹנִים מִתְאַפֶּקֶת.

וְטוֹב כִּי שְׁלוּפָה אַתְּ כְּחֶרֶב בְּלִי נְדָן

פַּרְעוּת־בְּלוֹרִיּוֹת לֹא־מִדַּעַת.

שָׂנֵאתִי הַשְּׂרָד

הַסִּרְגּוּל הַקַּפְּדָן

תִּסְרֹקֶת־עָלִים מְרֻבַּעַת.

נִגּוּן

מאת

אברהם שלונסקי

אוֹר כִּילַי שֶׁל פָּנָס וּמִמּוּל – כְּדִגְלַי

אִילָן. וּשְׁתִיקַת בֵּינַיִם.

רֹאשִׁי נִמְלָא לָיִל. וּרְחוֹב לְרַגְלַי:

נוֹפֵל וּגְלוּי־עֵינַיִם.

וְגוֹזֵר “יָד לְפֶה!” עַל תַּרְעֹמֶת־סוּפוֹת.

“הֵאָחַזְנָה בִּסְבַךְ קַרְנֵי־אַיִל!”

וְאֶלֶף כַּנְפֵי־צִפֳּרִים אֲסוּפוֹת

תִּשְׁתֹּקְנָה אָמֵן.

וְלָיִל.

הוֹ כַּמָּה שְׁתִיקוֹת מִדַּפְּקוֹת כְּנֶגְדִּי:

מַרְקִיעוֹת מַבְקִיעוֹת דּוּמִיָּה מְקֻמֶּרֶת.

וְשׁוּב

הוֹ כִּי שׁוּב לִי אֶת זֶמֶר הַגְּדִי

אִמִּי הַכְּשֵׁרָה מְזַמֶּרֶת.

כָּךְ מוֹצְאִים זֶה אֶת זֶה הַדְּמָמָה וְהַדְּכִי

כִּבְנִגּוּן שֶׁל חַבַּד – הַבִּכְיָה וְהָרֶנֶן.

כָּכָה שַׁרְנוּ בִּשְׁנַיִם – אֲנִי וְאָחִי.

הַאֶרְאֶנּוּ?

כְּתָב־יָד שֶׁל סַבָּא

מאת

אברהם שלונסקי

כָּל לַיְלָה הוּא וְדַ"ל. בְּחֶבְיוֹנוֹ בִּלְבַד

יָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ גִּלּוּי שֶׁל אֵלִיָּהוּ.

הַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר עַל כְּתָב־הַיָּד:

כְּתָב־יָד שֶׁל סַבָּא זַ"ל אֲשֶׁר לֵילִי הִקְרָהוּ.

אוֹר אַכְזָרִי וְטוֹב הִגִּיהַּ וּפָזַל

וְנִקְלְפָה פִּתְאֹם דְּמוּתְךָ סָבִי מִנֶּגֶד.

כְּבָר פְּעָמִים הַרְבֵּה זְכַרְתִּיךָ סַבָּא זַ"ל

עַל הַכְּפִילוּת

עַל שׁוּם הַמֶּרֶד וְהַמֶּגֶד.

עַל שׁוּם הַמְעֻוָּת שֶׁלֹּא יוּכַל לִתְקֹן

וְהוּא רִיבְךָ עִם אֵל – עָלֶיךָ וְעָלֵינוּ.

אַתָּה יָדַעְתָּ סָב אֶת כְּתָב־הַנּוֹטְרִיקוֹן

שֶׁבּוֹ בַּמִּסְתָּרִים מְאוֹתְתִים לֵילֵינוּ.

אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁיר. כִּמְלִיצָתְךָ סָבִי:

“אֵין שִׁיר לֹא הִנְעִימוֹ כִּנּוֹר דָּוִיד הַמֶּלֶךְ.”

נִגּוּן מִזֶּה הַכְּלִי הוֹרַשְׁתָּ לְאָבִי

(בֵּין גּוֹיִים כָּךְ עוֹבֵר מֵאָב לְבֵן הַשֶּׁלַח).

וְכָךְ הוֹפַעְתָּ שׁוּב – פָּרוּעַ וְנַיָּד.

הַלַּעַג – כְּמוֹ אָז. וּכְמוֹ תָּמִיד – הַסֵּבֶר.

אֲבָל הַיּוֹם סָבִי שְׁמַעְתִּיךָ מִכְּתָב־יָד

מִמַּעַרְכֵי־לָשׁוֹן שֶׁל חוֹבְבֵי־שְׂפַת־עֵבֶר.

אָהַבְתִּי הַמְּלִיצוֹת שֶׁל דּוֹר הַגִּמְגּוּמִים.

קוֹדְמֵי קִצְרֵי־הַיָּד! הֵן רַק לְמַרְאִית־עַיִן

הָיָה אָז לַהַגְכֶם אֵין־שַׁחַר וְתָמִים.

מִי עוֹד כָּכֶם יָדַע לִבְרֹא נִיבִים מֵאָיִן!

לוֹמַר אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ – וְכֹבֶד הַמַּשָּׂא

לְפֶתַע כְּזוֹכֶה לְנֵס שֶׁל קְפִיצַת־דֶּרֶךְ.

שׁוּם שֶׁמֶשׁ לֹא זָרְחָה כִּזְרֹחַ הַחַרְסָה!

כַּמָּה יִרְאַת־כָּבוֹד בִּסְתָמִיּוּת: מִין־פֶּרַח

מִין־פֶּרַח וּמִין־עֵץ – וְכָל גַּנֵּי־בִּיתָן

מִתְלַבְלְבִים פִּתְאֹם בְּנִיחוֹחֵי אֱלֹהַּ.

אָחִינוּ בֶּן־הַדּוֹר! אָחִינוּ הַפַּיְטָן!

עֲלֵה וּלְמַד מֵהֶם הַמֶּלֶל הַגָּבֹהַּ.

בְּשִׂישׂ אֶל כְּלוּלוֹתָן מִלִּים כְּמוֹ כַּלּוֹת

בְּזִוּוּגֵי הַחֵ"ן – וּכְמוֹ צִיצִים בָּאָחוּ.

יוֹצְאוֹת מִידֵי פְּשׁוּטָן כִּבְהִינוּמָה וָלוֹט.

וְאֵיךְ אַתָּה אוֹמֵר סָבִי:

“שׁירִים יִפְצָחוּ.”

הַיּוֹם כָּל פְּרָט וּפְרָט אֲנִי נוֹקֵב בְּשֵׁם

וְגַס בָּהֶם נִיבִי:

לֹא רָז לֹא דֶּרֶךְ־אֶרֶץ!

אַךְ נַפְתּוּלֵי־אֱנוֹשׁ – רְאֵה כִּי אֲמֻשֵּׁם

בִּמְלִיצוֹתֶיךָ סָב

בְּחָרְזְךָ בְּקֶרֶץ.

בְּקֹצֶר־יָד שֶׁל תֹּם

בִּמְאוֹר־פָּנִים שֶׁל כֹּחַ

בְּרֶנֶן אוֹתִיּוֹת – כְּמוֹ פֹּה – בִּכְתָב־הַיָּד.

לַמְּדֵנִי סַבָּא זַ"ל הַרְבֵּה הַרְבֵּה לִשְׁכֹּחַ

לְמַעַן כִּי אֶזְכֹּר אֶת הָרָאוּי בִּלְבָד.

Déporté

מאת

אברהם שלונסקי

נִכְלַמְתְּ מְאֹד קִרְיָה הַמּוּעָדָה לִשְׁקֹעַ

וּלְפַעֲמֵי הַדִּין אַתְּ אֹזֶן קַשּׁוּבָה.

אַתְּ עֲיֵפָה־לַחֵטְא אֲבָל כּוֹשֶׁלֶת־כֹּחַ

מִהְיוֹת חוֹזֶרֶת־בִּתְשׁוּבָה.

זְכַרְתִּיךְ הַהוֹמִיָּה! עַל־מָה פִּתְאֹם הוֹפַעַתְּ

צְמוּדַת־שְׂפָתַיִם בִּשְׁתִיקָה?

כָּל פָּנָסֵי הָרְחוֹב עוֹצְמִים־עֵינָם־לָדַעַת…

אֵיכָה פִּתְאֹם הָיִית פִּקְּחִית וְעַתִּיקָה.

קְלוּפַת־קִירוֹת־וָנִיב. קְמוּטַת־פָּנִים־וָדֶרֶךְ.

הַקַּמְצָנִית בָּאוֹר – הָהּ גְּבֶרֶת הָאוֹרוֹת!

כָּל רַחֲמַי הַיּוֹם כּוֹרְעִים אֵלַיִךְ בֶּרֶךְ

כִּי מִשְׁפָּטֵךְ יָצָא לִזְכֹּר אֶת הַקּוֹרוֹת.

לִזְכֹּר לִזְכֹּר הַכֹּל! הַיֵּשׁ קְלָלָה נוֹקֶמֶת

יוֹתֵר מֵאֹנֶס־לֵב לִנְטֹר אֶת הֶחָרוֹן?

אַתְּ שַׁתְקָנִית הַיּוֹם. כָּל צֶלֶם בָּךְ כָּל קֶמֶט

הֵם חִיל הַצִּפִּיָּה לְרֶגַע אַחֲרוֹן.

אַךְ גַּם אֲנִי זוֹכֵר!

אֲנִי זוֹכֵר הַסַּהַר

הַשָּׁט בָּךְ כְּחֶרְמֵשׁ – קִשֵּׁחַ וְנוֹכֵל –

עַד פֶּתַע וְנָאוֹרְתְּ לִכְנֹף פִּשְׁעֵךְ בְּסַעַר…

אַךְ בְּשׁוּלַיִךְ חֵטְא – וְהוּא לֹא יִמָּחֵל.

הַחֵטְא אֲשֶׁר חָטָאת לְעָם־לֹא־עָם בַּחֶלֶד

תִּפְאֶרֶת כָּל יָגוֹן שַׁלֶּכֶת הַדְּווּיִים.

הִנֵּהִי זָרוּתְכֶם

הִנֵּהִי הַנּוֹכֶלֶת

הִנֵּה שִׁוְיוֹן־נַפְשָׁם שֶׁל הַגּוֹיִים!

הֵם נִשְׁתַּלְּחוּ אַחַי. לְאוֹר הַיּוֹם. הַמָּוְתָה.

וְאַתְּ הֶחְרַשְׁתְּ מְאֹד אָדַשְׁתְּ בְּדִכְאוֹנֵךְ…

אָמַרְתָּ לְלִבְּךָ: "מַה טּוֹב הוּא שֶׁדָּאַבְתָּ

מוּל נֹגַהּ הִלּוּלֶיהָ הַדּוֹעֵךְ…"

אָמַרְתָּ “לֹא תִּטֹּר!”

אָמַרְתָּ “עֵת לִסְלֹחַ!”

הָיִיתָ יְהוּדִי יוֹתֵר מִדַּי!

אַךְ לֹא אוּכַל קִרְיָה כִּי לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ

אוֹתָם

אֶת יְהוּדַיִךְ־יְהוּדַי.

אֲנִי זוֹכֵר הַשֵּׁם

אֲנִי זוֹכֵר הַכְּתֹבֶת.

אֵיכָה אֵלֵךְ לְשָׁם?… אַיֵּהוּ?

אַתְּ שׁוֹתְקָה…

אַךְ הַשְּׁתִיקָה הַזֹּאת בְּכָל תַּגְמוּל הַכֹּבֶד

תִּלְפֹּת אֶת צַוָּארֵךְ בַּחֲנִיקָה.

כִּי אָז הֶחְרַשְׁתְּ מְאֹד. וְכָל רְחוֹב בַּקֶּרֶת

הִשְׁחִיז כַּעֲבַרְיָן חוּשָׁיו וְרִחוּשָׁיו.

עַל־כֵּן נִכְלַמְתְּ מְאֹד

עַל־כֵּן כָּל־כָּךְ אַחֶרֶת

גַּם שְׁתִיקָתֵךְ גַּם דִּבְרָתֵךְ עַכְשָׁו.

וְלַיְלָה כִּי יָבוֹא – כְּעֶבֶד יְבוֹאֵנִי.

בְּנִיעַ אֵין־רִשְׁרוּשׁ יְחַו אֵלַי קִדָּה.

קִדָּה שֶׁל חֹנֶף הִיא

יִרְאָה פֶּן יַבְהִילֵנִי

קוֹל יְהוּדַיִךְ הַסְּחוּבִים לָעֲקֵדָה.

סְחוּבִים – וְאֵין מַמְרֶה. סְחוּבִים – וּמַחְרִישָׁה אַתְּ.

עֵינַיִךְ שֶׁכָּהוּ בְּאֶלֶף אֲמַתְלוֹת

הִתְחַנְּנוּ אֵלַי:

מְחַל נָא לַפּוֹשַׁעַת!

אֲבָל אֲנִי שָׁכֹלְתִּי מִמְּחִילוֹת.

הִפְצַרְתְּ בִּי בְּכָל קִיר בְּכָל אִילָן שָׁחוֹחַ

בְּכָל פָּנָס כָּבוּי (הָהּ עִיר הַכִּבְיוֹנוֹת!):

שְׁכַח!

שְׁכַח!

שְׁכַח!

אַךְ לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ

שַׁכּוּל־הָאֶתְמוֹלִים

אַכְזַר־הַזִּכְרוֹנוֹת!

כִּי זוֹ שַׁבָּת־שְׁחוֹרָה – הִיא מַסָּעִי הִדְמִיעָה.

נוֹקֶמֶת! הִיא קְנָסַתְנִי אֹזֶן יְתֵרָה.

מָעַלְתְּ בִּי לְהַכְלִים

נָכַרְתְּ לִי לְהַתְמִיהַּ

קִרְיָה שׁוֹתֶקֶת וְקָרָה!

עַל־כֵּן אָבִין מְאֹד:

כְּמוּעָדָה לִשְׁקֹעַ

לְפַעֲמֵי־הַדִּין אַתְּ אֹזֶן קַשּׁוּבָה.

אַתְּ עֲיֵפָה־לַחֵטְא אֲבָל כּוֹשֶׁלֶת־כֹּחַ

מִהְיוֹת חוֹזֶרֶת־בִּתְשׁוּבָה.

עַל מִלֵּאת_

מאת

אברהם שלונסקי

עַל מִלֵּאת_

מאת

אברהם שלונסקי

גַּם לַסַּעַר הַזֶּה בָּא מוֹעֵד

מאת

אברהם שלונסקי

גַּם לַסַּעַר הַזֶּה בָּא מוֹעֵד.

אַךְ הַנֶּפֶשׁ יָדְעָה וְנִבֵּאָה:

עוֹד יַחְזֹר־בּוֹ הַיָּם – וְרִדֵּד

אֶת סְמַרְמֹרֶת גַּבּוֹ הַגִּבֵּעַ.

וְיָשׁוּב בִּטְחוֹנוֹ הַמְּפֻכָּח

וְרָחָקוּ הָעֲוִית וְהַחֶשֶׁד

וְיָעִידוּ שִׁירֵינוּ עַל כָּךְ

כִּשְׁחָפִים – עַל קִרְבַת הַיַּבֶּשֶׁת.

אִם לִפְרֹץ – כְּיוֹרֶה!

מאת

אברהם שלונסקי

אִם לִפְרֹץ – כְּיוֹרֶה!

אִם לָשִׁיר – כְּמַלְקוֹשׁ!

הוֹ אָסִיף שֶׁל הַרְבֵּה דּוּמִיּוֹת וְתוֹחֶלֶת.

הוֹ גַבְרוֹת שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל הַנְּדָן.

וְלִכְבּשׁ!

וּלְהַבְלִיג! – כְּלִטְמֹן מַאֲכֶלֶת.

כִּי הַדֶּרֶךְ אֵלֵינוּ אַכְזָר וְנִפְתָּל.

בֹּאֲכָה הַמִּישׁוֹר – וְהַדֶּרֶךְ הִיא הֶרָה.

יִמְלְאוּ יִמְלְאוּ עוֹד רָאשֵׁינוּ טָל

לֹא תִּבְגֹּד בִּרְכַּת הַזֶּרַע.

כִּי לֹא בָּאנוּ הֲלֹם לְשַׁחֵת אֲמָרִים.

כִּי צֻוֵּינוּ:

חֲרשׁ!

וְהַחְרֵשׁ!

וֶאֱגֹר נָא!

וּרְאֵה: הַשָּׂדֶה עֳמָרִים עֳמָרִים

בִּנְסֹעַ קְרוֹנֵנוּ הַגֹּרְנָה.

כָּךְ יַשְׂגִּיאוּ הַמַּיִם

מאת

אברהם שלונסקי

כָּךְ יַשְׂגִּיאוּ הַמַּיִם גָּאֹה וְרָצוֹא

וְהִרְגִּיעוּ מִכֹּבֶד – וְשַׁכּוּ.

כָּךְ יָשׁוּב הַנָּהָר מִגֵּאוּת בְּקֵיצוֹ

וּמֵימָיו לִגְדוֹתָיו יִשָּׁקוּ.

אַל יַתְלִיעַ הַפְּרִי! כִּי יַבְשִׁיל – וְיִשֹּׁר!

מַה יִּנְעַם חִבּוּטוֹ לָרֶגֶב.

אָז יָמוּךְ הַמָּרוֹם וְהָיָה לְמִישׁוֹר

הֶעָקֹב – וְנִכְנַע עֲדֵי־רֶגַע.

וְשַׁבָּת מִלִּקְבֹּל! גְּזָר־דִּינֵנוּ נֶחְתָּם.

הוּא תָּמִיד נֶחְתָּם לְחֶסֶד.

נַעֲמֹד כְּגַנִּים בְּוִדּוּי שַׁלַּכְתָּם

בְּבִינָה־לְעִתִּים מְפֻיֶּסֶת.

הַחֲזִיז! – וְאֵינוֹ. כְּהִמּוֹג עֲוָיָה

מִפָּנִים שֶׁרָאוּ – וְהֵבִינוּ.

הַב־לָן וּנְבָרֵךְ עַל מִלֵּאת וּרְוָיָה.

כִּי מָלֵאנוּ מְאֹד

כִּי רָוִינוּ.

טוֹב לִבְרֹחַ הֶרָה

מאת

אברהם שלונסקי

טוֹב לִבְרֹחַ הֶרָה.

קַל לִפְרֹחַ פֶּרַע.

אוֹי לִי כִּי נָקֵל הוּא נוּעַ וְחָמוֹד.

אֲבָל הֵם אָבִינוּ

צַמַּרְתָּם הִרְכִּינוּ

תֵּן לָהֶם לָנוּחַ כִּי כָּבְדוּ מְאֹד.

כִּי חָכְמוּ לָשׂבַע

וּשְׁכוּרֵי מִגֹּבַהּ

בָּזוּ לְקֹהֶלֶת נָסוּ מֵאִיּוֹב.

תֵּן לָהֶם אָבִינוּ

הִתְוַדּוֹת: עָוִינוּ…

לְהַבִּיט רַק פְּנִימָה

וְלִגְמֹר: כִּי טוֹב!

עַל־כֵּן צֻוֵּיתָ

מאת

אברהם שלונסקי

עַל־כֵּן צֻוֵּיתָ:

צֵא אֱגֹר־נָא!

שָׂדְךָ הֵנִיבָה וְצִמְּחָה.

וּכְמוֹ קָרוֹן הַשָּׁב הַגֹּרְנָה

תָּשׁוּב מָלֵא אֶל עַצְמְךָ.

תָּשׁוּב מָלֵא

עָיֵף מִגֹּדֶשׁ.

תִּפְרֹק טוּבֶךָ – וְיוּדָשׁ.

וְכַלְּבָנָה בְּרֹאשׁ־הַחֹדֶשׁ

נִכְלָם תּוֹפִיעַ מֵחָדָשׁ.

וְצַח הַבֹּקֶר.

טַל וָאֹדֶם.

בְּמֹרֶךְ־צַעַד – וּמוֹסִיף!

וְזַעֲפוּת־עֵינָיו כְּקֹדֶם

צוֹפָה לָבֶטַח פְּנֵי אָסִיף.

כִּי עָצְמוּ חֲלִיפוֹת מֵהָכִיל

מאת

אברהם שלונסקי

…כִּי עָצְמוּ חֲלִיפוֹת מֵהָכִיל

כִּי הָיוּ הַנִּהְיוֹת וְתַחְזוֹרְנָה –

אַל יָאִירוּ דְבָרֶיךָ וּגְמוֹר־נָא

בְּרִמְזֵי הַדִּבּוּר־הַמַּתְחִיל:

"גַּם לַסַּעַר הַזֶּה בָּא מוֹעֵד.

אַךְ הַנֶּפֶשׁ יָדְעָה וְנִבֵּאָה:

עוֹד יַחְזוֹר בּוֹ הַיָּם – וְרִדֵּד

אֶת סְמַרְמֹרֶת גַּבּוֹ הַגִּבֵּעַ." –

מִסֵּפֶר הַיּוֹרֶה

מאת

אברהם שלונסקי

מִן הַמָּצוֹר

מאת

אברהם שלונסקי

מִן הַמָּצוֹר

מאת

אברהם שלונסקי

מְטַטְרוֹן

מאת

אברהם שלונסקי

נַעֲשָׂה קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְטַטְרוֹן עַל הַמַּיִם.

(בר"ר ה ד)

אֵל קַנָּא מְטַטְרוֹן

גֶּשֶׁם זַעַף

חוֹבֵט עַל חַלּוֹן

וְעַל רַעַף

שׁוֹבֵט צַמָּרוֹת

שָׁבוֹט וּמָרוֹט

דְּשָׁאִים מְדַשְׁדֵּשׁ בְּחָרוֹן

אַכְזָר זַעְפְּךָ מְטַטְרוֹן

רְאֵה מְטַטְרוֹן עוֹלָמְךָ הֶעָקֹב

רְאֵה כִּי יִשַּׁח בְּאֶפְרוֹ וְיִרְהָב

רְאֵה כִּי יִדְאָב

רְאֵה כִּי יִקֹּב

כְּאִיּוֹב

הַמְבָרֵךְ אֱלֹהָיו

עַד שַׁכּוּ פַּרְעוֹת

חֲרוֹנִים

וְזַכּוּ מַרְאוֹת

וּפָנִים

וְיוֹדֵעַ־כִּי־טוֹב

מָחוּל וְרָטֹב

יְקוּם בְּלַבְנוּת הַיּוֹנִים

כִּי אוֹרוּ כִּי קַלּוּ

מוּל תְּכֵלֶת מֻצַּעַת

סִבְרֵי הַמָּעוּף

וְהַצַּעַד

וְאָדָם כְּאַלּוֹן

מְרֻחָץ וּמְצֻמָּר

כְּאַמְנוֹן

בְּעָמְדוֹ מוּל תָּמָר

עֹצֶר

מאת

אברהם שלונסקי

עָצוּר הוּא לֵילֵנוּ. נָצוּר וְלָכוּד.

סְתוּמוֹת אֲפָפוּנוּ וְאֵין מְפַעְנֵחַ.

אַךְ הַלֵּב הַפּוֹתֶה בְּשֵׁם־וּמַלְכוּת

עוֹד נִשְׁבַּע אֱמוּנִים לְחַי וְצוֹמֵחַ.

בְּשֵׁם הַמְפֹרָשׁ – שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ

בְּשַׁרְבִיט הַמַּלְכוּת – שֶׁל חִיּוּךְ לְכָל יֶלֶד

בּוֹאָה אָחִינוּ בּוֹא וְנֵלְכָה

לִשְׁתֹּל מֵחָדָשׁ אֶת כּוֹכְבֵי הַתּוֹחֶלֶת.

כְּאָז הֵם קוֹרְצִים לַשְּׂדֵרָה שֶׁבַּגָּן

אֶל חַלּוֹן וְשַׂקִּים בְּעֶמְדָה מְבֻצֶּרֶת.

וְסַהַר קַדְמוֹן בִּדְמוּתוֹ שֶׁל אַגָּן

כִּבְשִׁיר־הַשִּׁירִים מְסַפֵּר עַל תִּפְאֶרֶת.

עַל חַי וְצוֹמֵחַ בְּצַו אֱלֹהִי.

כְּעַיִן עוֹצֶמֶת רִיסֶיהָ מוּל שֶׁמֶשׁ.

כַּבֹּקֶר בַּצָּו הַנִּצֵּחַ: יְהִי!

וְהָאָרֶץ נוֹשֶׁמֶת נוֹשֶׁמֶת נוֹשֶׁמֶת.

בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת

מאת

אברהם שלונסקי

יָמוּךְ קוֹלָם שֶׁל עֵץ וִיאוֹר.

בְּלַיְלָה זֶה שֶׁל שִׁכּוּלֵינוּ

רָקִיעַ גֵא סַגִּי־נְהוֹר

מַטֵּי־אוֹרָיו יָנִיף עָלֵינוּ.

מַה קַּל לִבְכּוֹת בְּלַיְלָה זֶה.

אֲבָל נִבְצָר מִצּוּי הַבֶּכִי.

זוֹלֵג זוֹלֵג כְּדָם עַל לֶחִי

דִּמְעוֹ שֶׁל אֵלֶם הַחוֹזֶה.

חוֹזֶה עַד קֵצֶה. עַד גּוֹמֶלֶת

בִּרְכַּת הַמֶּשֶׁךְ בַּחַמָּה.

בָּרְחוֹב – שִׁפְיוֹן אָפֹר שֶׁל מֶלֶט.

יַרְקוּת־דְּשָׁאִים כְּמִתְעַלֶּלֶת

וְעָרִיצָה בַּנֶּחָמָה.

וְטַל מַשְׁכִּים.

גְּוָנִים.

וְרֵיחַ.

צְחוֹק־טַל חָצוּף מִלְּהִצָּמֵת.

רִנּוּן הַבֹּקֶר הַקִּשֵּׁחַ.

גֵּאוּת הַהוֹד הַמִּתְיַפֵּחַ:

בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת.

יָדִיד בַּפַּלְמָח

מאת

אברהם שלונסקי

לדנה

נְתִיבוֹת בַּמּוֹלֶדֶת נָתַבְתִּי.

בְּעַל־פֶּה שִׁנַּנְתִּין עַד כָּל רָז.

כְּבָר יָמִים־וְלֵילוֹת לֹא כָּתַבְתִּי

לָךְ מִכְתָּב כְּדַרְכִּי מִנִּי אָז.

קְצָת אַחֵר יְדִידֵךְ בֵּינָתַיִם:

קְצָת הוֹגֶה אַךְ כְּקֹדֶם – נִפְעָם.

אֵין קָרוֹב כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם

בְּנִצְחָם הַתָּמִים וְשִׁפְעָם!

אָז נִזְכֹּר בֵּין סְבָכָיו שֶׁל הַתַּיִל

קוֹל־נִגּוּן שֶׁל פַּיְטָן שֶׁנִּהֵם:

"כּוֹכָבִים נִּדְלָקִים בְּכָל לַיִל

זֶה סִימָן שֶׁיֵּשׁ חֵפֶץ בָּהֶם!"

זֶה סִימָן שֶׁיֶּשְׁנוֹ בָּהֶם חֵפֶץ

שֶׁתָּמִיד

שֶׁתָּמִיד

שֶׁתָּמִיד!

וְעֵדוּת – הֶהָגוּת מוּל הַנֵּפֶץ

בֶּחָזִית שֶׁקּוֹרִין קְדוֹמַנִּית.

לֵיל בָּצִיר כִּגְפָנִים בִּכְרָמַיִךְ

וְדָחוּס עֲסִיסוֹ הַנּוֹטֵף.

עוֹד נָשִׁיר עַל כּוֹכָב וְעָלַיִךְ

עַל מִצְנַח רֹאשׁ אָהוּב עַל כָּתֵף.

קִבּוּץ שֶׁנֶּחֱרַב

מאת

אברהם שלונסקי

ליעקב מנגבה

יַעַן וּבְיַעַן

כָּכָה יָפוּ הַלֵּילוֹת שֶׁבִּכְנַעַן

(וְהֵמָּה יָפוּ שִׁבְעָתַיִם הַיּוֹם!)

נִפְתַּח בְּמִזְמוֹר עִם בַּת־קוֹל אֲשֶׁר תַּעַן:

הִנֵּהוּ

הִנֵּהוּ

הִנֵּהוּ הַמַּעַן

לְלִוְיַת הַחֵן־חֵן

לְתוֹעֶפֶת הָרַעַן

לְתֹם מִשְׁכְּנוֹת הַשָּׁלוֹם.

אֵיזֶה אֹפֶק שָׁפוּי בְּאִלְמוֹ הָעוֹטֵף!

הוּא רָכוּן תַּחַת כֹּבֶד יְגִיעַ וָשֶׁרֶב:

כְּאַחַד הָאָבוֹת בַּקִּבּוּץ הַמְכַתֵּף

אֶת בְּנוֹ בַּשְּׂדֵרָה לְעֵת־עֶרֶב.

וְצֹאנִים כִּי יִצְעוּ בְּהַצְנֵחַ־גֻּלְגֹּלֶת

וִישׁוּפוּם עֲקֵבִים הַשָּׁמִיר וְהַשַּׁיִת.

וּרְאוּ

מַה נָּאֶה זִקּוּפָה שֶׁל שִׁבֹּלֶת

מוּל רוֹעֶה הַחוֹזֵר לַבַּיִת.

לַבַּיִת!

כִּי עֶרֶב יוֹרֵט לְאִטּוֹ

וְחַמָּה שֶׁהִבְשִׁילָה נוֹשֶׁרֶת בְּנַחַת.

אִישׁ לְבֵיתוֹ

אִישׁ לְבֵיתוֹ

וּלְבֵית כֻּלָּנוּ יָחַד.

"אָנָה אָשׁוּבָה אַחִים וְצֹאנִים –

וְעִיִּים סְבִיבוֹתַי וּמַעַר?"

אַךְ נַעַר הָיִיתָ – בְּעִקְשׁוּת וּרְצוֹנִים

וּכְמוֹ אָז נוֹדֵד הַנַּעַר:

"עוֹד אַפְרֵךְ וּפָרִית שַׁכּוּלָה וְשׁוֹמֶמֶת

בְּמִנְעַץ מַחְרֵשׁוֹת וּמִצְהֶלֶת יוֹגְבִים

בְּצֹאנִים בַּצָּיוֹן

בְּחֵמֶת הַחֶמֶד

שֶׁל מֵי הַשִּׁקּוּי לָרְגָבִים."

וְהַנַּעַר אוֹמֵר:

"הֵם עוֹלִים! הֵם עוֹלִים!

וְהַכֹּל־בִּדְבָרוֹ! עַד בּוֹרֵא־פְּרִי־הַגֶּפֶן!"

וּרְאֵה: גַּם הָעֶרֶב בְּכָל אֲשֶׁר תֵּפֶן

מְצָרֵף כּוֹכָבִים לִפְסוּקִים־שֶׁל־תְּהִלִּים.

כֹּה לֶחָי!

כִּי לַחַי!

כִּי שָׁכֹלְתִּי אֶחָי.

אַךְ עוֹד רַכּוּ

עוֹד שַׁכּוּ הַגְּדִי וְהַצֶּמֶר.

וְיָכֹלְתִּי כְּאָז בְּעִתּוֹת מְנוּחָי

לָבוֹא

אֵלֶיךָ

בְּזֶמֶר.

טְרָפִים מִמַּחְבֶּרֶת בְּפוֹלִין

מאת

אברהם שלונסקי

טְרָפִים מִמַּחְבֶּרֶת בְּפוֹלִין

מאת

אברהם שלונסקי

לַיְלָה בְּמוּרָנוֹב

מאת

אברהם שלונסקי

א

לַיְלָה נוֹתֵב מִשְׁעוֹלוֹ שֶׁאֶחָד הוּא

תָּמִיד אֶחָד

גַּם בִּהְיוֹתוֹ רְבָבָה.

אֶלֶף נִשְׁאֲרוּ יוֹמָם וּבַלַּיְלָה נִכְחָדוּ.

זֶה אֵלֶם חוֹנֵק יְבָבָה.

הַלְמוּת דְּהָרוֹת מִגַּבֵּנוּ. אַל אֹזֶן!

הַקְשִׁיבָה רַק הָלְאָה. אֶחָד הַמִּשְׁעוֹל.

עֲצֹם רוֹאוֹתֶיךָ אָדָם וְיָפֹזּוּ

אֵלֶיךָ רִמְזֵי הַבַּתְקוֹל.

הֲשָׁרוּי לִי

מֻתָּר לִי

רִבּוֹן הָעוֹלָם

מֻשְׁלָךְ וְנִבְגָּד וְאֵין־כֹּחַ

הֲשָׁרוּי לִי

מֻתָּר לִי

אֶחָד מִכֻּלָּם

לָדַעַת הַכֹּל – וְלִבְטֹחַ?

ב

לַיְלָה כְּשׁוֹר אֲסָרוּהוּ בְּעֹל

עוֹבֵר עַל פָּנֶיךָ לָנוּחַ.

לֵךְ גַּם אַתָּה מִתַּמֵּר כְּגִבְעוֹל

יִלְטְפֶנּוּ הָרוּחַ.

וּרְאֵה כִּי הִגְבִּיהוּ קַרְנָיו. הֵן נוֹשְׂאוֹת

בְּחֻדָּן אֶת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם.

אַךְ אָנוּ פְּתָאִים מִלָּדַעַת הַסּוֹד

כִּפְתַיּוּת הַצְּמֵאִים מוּל הַמַּיִם.

לֵךְ רָוֶה וּמַקְשִׁיב לִשְׁתִיקַת הַמָּרוֹם

לְגֵאוּת הַמֶּרְחָב הַבּוֹטַחַת.

הָדוּר־וְנָאֶה עוֹלָמְךָ הָעֵירֹם –

הָאָרֶץ הַזֹּאת מִתַּחַת.

לֹא! לֹא! זֶה מַדּוּחַ… הַקְשֵׁב וַעֲנֵה.

עַרְמוּמִים הַיְצָרִים שֶׁעָקַרְתָּ.

אַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר!

וּבַת־קוֹל: פְּנֵה!

פְּנֵה –

כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ!

חֲמֹד אֶת הַשַּׁחַץ שֶׁל דֶּשֶׁא עִוֵּר

הַפּוֹרֵץ חֻרְבָּנוֹת וָנֶכֶר.

אֱהַב אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה הָעוֹבֵר

חָצוּף לְתֻמּוֹ לְפָנֶיךָ…

כְּבָר הַשַּׁחַר נָכוֹן לַתָּפְתֶּה הֶעָרוּךְ

וְחוֹתֶה מִן הַשְּׁחוֹר אֶת הָאֹדֶם.

בַּרְקַאי – וְאָרוּר!

בַּרְקַאי – וּבָרוּךְ!

בַּרְקַאי – וּכְקֹדֶם כְּקֹדֶם…

וַיְהִי עֶרֶב – אֲבוֹי!

וַיְהִי בֹּקֶר – הָאָח!

דּוּ־שִׂיחַ לָנֶצַח: לִזְכֹּר אוֹ לִשְׁכֹּחַ?

קַלָּסָה אַכְזָרִית הִיא חַיִּים שֶׁבַּכְּרָךְ

שֶׁקָּמֵל וְחוֹמֵד לִפְרֹחַ.

וְדֶמַע לַח. בִּפְשָׁט פָּשׁוּט. בְּזַעַק:

אִמָּא!

וּמִישֶׁהוּ נִבְצָר תּוֹלֶה חַיַּי

עַל בְּלִי־מָה.

אַךְ אַבָּא אַבָּא אַבָּא זַ"ל!

אַתָּה הוֹלַדְתָּנִי.

אַתָּה אָמַרְתָּ: קוּם הֱוֵה!

אַתָּה גָזַרְתָּ: פְּרֵה וּרְבֵה!

לָמָּה עֲזַבְתָּנִי – – –

"שֵׁמוֹת" בַּגֶּטּוֹ

מאת

אברהם שלונסקי

לֹא עוֹרֵב בְּחוּגוֹ. לֹא חָתוּל בְּחָמְקוֹ.

לֹא בַּר־כֶּלֶב

חִגֵּר וְאֵין־בַּעַל.

תַּכְלִית הַפַּשְׁטוּת שֶׁל הַקֵּץ וְרִיקוֹ.

וּשְׁתִיקָה מִתְאַּכְזֶרֶת מִמַּעַל.

רַק דְּיוּנוֹת: אֲבַק־לְבֵנִים. וּמָרוֹם

מִשְׂתָּרֵעַ בְּנֵס. וְאֵי־שָׁמָּה כַּחֹלֶד

גּוֹי אַלְמוֹנִי הַנּוֹבֵר בָּעֵירֹם

חוֹפֵשׂ מַטְמוֹנִים בַּמַּפֹּלֶת.

וְאִלְפָּס שֶׁנֶּחְשַׂף. בְּדַל־כִּיּוֹר שֶׁהוּרַם

בְּלַבְנוּת הָאֶמַּל מְרַמְּזָה וְאִלָּמֶת.

רִבּוּעִים־רִבּוּעִים שֶׁחָזְרוּ לְסוּרָם.

שֶׁהָיוּ

שֶׁהָיוּ וְאֵינָם עוֹד.

וְעִיִּים וְעִיִּים כִּפְסוּקִים שֶׁל אֵיכָה.

וְשִׁלְטֵי רְחוֹבוֹת כְּפֵא־נוּן עַל מַצֶּבֶת.

וּמֶרֶד־שֶׁל־אֶבֶן: עֲדַת מָרְדְּכַי

בְּכִבְרַת הַחֻרְבָּן – לְגָאוֹן וְעֲצֶבֶת.

וְ“שֵׁמוֹת” לְרַגְלַי… שֶׁל רַמְבַּ“ם. שֶׁל בְּחַ”י.

חָצָץ מְרַשְׁרֵשׁ עַל פְּסוּקָיו שֶׁל בֶּן־סִירָא.

כָּךְ לִשְׁכֹּחַ יָכוֹל רַק הַטֶּבַע הֶחָי

לִשְׁכֹּחַ הַכֹּל עַד גְּמִירָא.

כָּךְ שׁוֹכֵחַ הַדֶּשֶׁא עִיִּים וּקְטָלִים

וּמַצְהִיל פְּנֵי שָׂדוֹת בְּיַרְקוּת מִתְנַכֶּרֶת.

כָּךְ שְׁוֵה־נֶפֶשׁ לָאֵיד בִּקְרִיצוֹת וּטְלָלִים

שַׁחַר בָּא לְקַנְטֵר הַחוּצוֹת שֶׁבַּקֶּרֶת.

בְּרֵכָה בְּמַיְדַנִיק

מאת

אברהם שלונסקי

הֶהָיִיתָ מֵעוֹדְךָ אִילָן גָּדוּעַ?

אוּד וְרִמְצוֹ

וּמַאֲכֹלֶת סְנֶה?

יֵשׁ!

יֶשְׁנָן!

יֶשְׁנָן עוֹד זַעֲקוֹת מַדּוּעַ?

וְעַל כָּךְ

עַל כָּךְ אֵין מַעֲנֶה.

וַי לִי

וּמַה טּוֹב

כִּי עוֹד כּוֹכְבֵי־שָׁמַיִם

וְעוֹד טַל

וְרוּחַ

וּגְשָׁמִים.

הֲשָׁמַעְתָּ פַּעַם אֵיךְ צָמְאוּ לְמַיִם

חֲמִשָּׁה

רַק חֲמִשָּׁה יָמִים?

וְנָתְנוּ לָהֶם…

וְהוּא שֶׁהִמְעִידַנִי!

יֵשׁ בְּרֵכָה כָּזֹאת – וּפֶסֶל־שַׁיִשׁ רָם.

יֵשׁ בְּרֵכָה כָּזֹאת שֶׁל מַיִם בְּמַיְדַנִיק

יֵשׁ בְּרֵכָה כָּזֹאת… יִמַּק זִכְרָם.

מַעֲשֵׂה־חוֹשֵׁב בְּדִקְדּוּקֵי תִּפְאֶרֶת!

עֲלוּפֵי־צָמָא עָבְרוּ לַעֲיֵפָה.

"מִי צָמֵא לַמַּיִם? פֹּה שִׁפְעָה נִגֶּרֶת

פֹּה שִׁפְעָה נִגֶּרֶת

פֹּה שִׁפְעָה!"

עָטוּ הַצְּמֵאִים. הַפֶּסֶל הַנּוֹבֵעַ!

וְכַפַּת נָבָל דּוֹחֶקֶת רֹאשׁ שָׁמוּט:

פְּנִימָה!

אֶל הַמַּיִם!

עַד הִתְלַעֲלֵעַ

עַד הִתְבַּעְבֵּעַ

עַד לָמוּת…

קִילוֹן בֵּין חֳרָבוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

מִצְנַח הַיּוֹם עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.

מַשַּׁר עָלִים.

מַשָּׁב בַּשֶּׁלִי.

זֶה הֶרֶף־עַיִן שֶׁל תַּרְעֹמֶת.

זֶה קִילוֹן

עַל־פִּי בְּאֵר בְּצִפִּיָּה לַדֶּלִי

שֶׁבָּא לִצְלֹל

אֲנָךְ

עֲלוּף־צָמָא

אֶל הַצִּנָּה הַמִּתְקָרֶבֶת שֶׁלַּמַּיִם

וּבִשְׁקִיקָה שׁוֹבֶרֶת אֶת עַצְמָהּ

לַרְקִיעַ בִּתְשׁוּבָה אֶל הַשָּׁמַיִם

שֶׁהֵם שֶׁלְּךָ – פְּשׁוּטִים וְנִרְחָבִים

גַּם נִבְצָרִים

גַּם קַלֵּי־דַעַת מִלְּהַגִּיעַ

עֵת דֶּשֶׁא־עֵשֶׂב הוּא תִּפְרַחַת כּוֹכָבִים

וְכוֹכָבִים הֵם עֵשֶׂב הָרָקִיעַ.

הָאָחוּ הַנִּצְחִי!

רְעֵה בּוֹ אֶת הַצֹּאן

עַד טְלֵה־עִזִּים צוֹלֵעַ וּבוֹרֵחַ

יַגִּיעֲךָ אֶל שִׂיחַ שֶׁרִמְצוֹ

יִלְחַשׁ גִּלּוּי בַּצֶּבַע וּבָרֵיחַ.

לֹא לַהַב.

וְלֹא יָהּ.

רַק עֲוָיוֹת הַשִּׂיחַ הַקָּמֵל.

סוֹד־שִׂיחַ מְבֹהָל: לְאָן לָלֶכֶת?

שִׁבְרוֹ הַגֵּא יִבְכֶּה אֱשׁוּן הַלֵּיל

וַחֲרוּזוֹ אֶחָד

אֶחָד

וְהוּא: שַׁלֶּכֶת.

עַרְבָּל בַּלַּיְלָה וְהַגַּן שֶׁמִּמּוּל

מאת

אברהם שלונסקי

מַבָּט אָדִישׁ שֶׁל לְבָנָה.

עַרְבָּל בַּלַּיְלָה. קוֹל הַבַּעַת…

בָּרְכִי נַפְשִׁי עַל הַבִּינָה

פֶּן תְּבַלַּע עַצְמָהּ לָדַעַת.

עַרְבָּל הוֹמֶה… אֵיכָה יָשְׁבָה…

צוֹמְחִים כְּתָלִים מִתּוֹךְ הָאַיִן.

בָּדָד הָעִיר… הָהּ הָאֵיבָה

שֶׁבֵּין הָאֹזֶן וְהָעַיִן!

עַרְבָּל הוֹמֶה… כָּאַלְמָנָה…

וְהָרְפָאִים בְּאֵלֶם שַׁעַט…

בָּכֹה־תִבְכֶּה… עַל הַבִּינָה

פֶּן תְּבַלַּע עַצְמָה לָדַעַת.

וְהָגַּן שֶׁמִּמּוּל – נִצְטַלְּקוּ אֲמִירָיו

בָּא מָטָר וְרָחַץ אֶת הַדָּם וְהַפִּיחַ.

וָאֶשְׁאַל: אֵיךְ רָאָה אֶת הַיְקוּם שֶׁחָרַב?

אֵיךְ רָאָה אֶת הַכֹּל וְהִפְרִיחַ?

שׁוּב קוֹרֵא לִמְנוּחוֹת… שׁוּב תָּמִים וְרָטֹב…

"הוּא תָּמִים וְרָטֹב כִּי גַן הוּא!

כִּי שִׁיר־הַשִּׁירִים הוּא לַיֵּצֶר הַטּוֹב

לַיֵּצֶר הַטּוֹב שֶׁבָּנוּ."

אַכְזָרִי בַּהֶמְשֵׁךְ. כְּפוּי־טוֹבָה בַּהֶאָח!

"תְּשׁוּקַת הִתְגַּלּוּת הִיא לָרֹן וְלַכֹּחַ.

כַּחֵשׁ וְשָׁכוֹחַ – אֵינָם הַיְנוּ הָךְ.

מִי יִתְּנֵנוּ בָּנֹה וְשָׁכוֹחַ…"

עַרְבָּל הוֹמֶה. הַגַּן מִמּוּל.

מַבָּט אָדִישׁ שֶׁלַּיָּרֵחַ.

“הֶמְשֵׁךְ! הֶמְשֵׁךְ!” – וְהַשַּׁכּוּל

כָּרַע בְּאֵלֶם מִתְיַפֵּחַ.

הוּא

מאת

אברהם שלונסקי

“יִרְאוּ עֵינֶיךָ – וְיִרְהוּ!”

הוּא בָּא. – אֲבוֹי אִם אֶרְחְמֶנּוּ.

וְקוֹל הָמוֹן: זֶה הוּא! זֶה הוּא!

זֶה הוּא – שֶׁאֵין מִפְלָט הֵימֶנּוּ!

זִכְרוֹן הֻלֶּדֶת – מֵת. שׁוֹמֵט.

כָּל הַקּוֹלוֹת גָּוְעוּ – לֹא שָׁבוּ.

תִּשְׁמַע: בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת.

וְתַעֲנֶה: אָרוּר כִּי שָׁוְא הוּא!

הָהּ קוֹל הָמוֹן כְּקוֹל שַׁדַּי –

שְׁנֵיהֶם הִרְהִיבוּ וְהִכְזִיבוּ.

שְׁנֵיהֶם שָׂמוּהוּ לְבַדַּאי

כְּבַר־כּוֹכְבָא לְבַר־כּוֹזִיבָא.

כִּי הוּא מוֹתֵחַ אֶת מִתְגוֹ

בְּצַו: גַמֵּא עֶבְרֵי פִּי פַּחַת!

כִּי הוּא מַפְשִׁיל שׁוּלֵי פַּרְגּוֹד

גּוֹזֵר:

הַבֵּט – וּרְתַע מִפַּחַד!

וְהוּא סוֹנֵט: פֵּא־נוּן… פֵּא־נוּן…

וְהֵם: חָלִילָה לְפַעְנֵחַ!

וּסְבִיבוֹתֶיךָ יְהִימוּן

טַרְפֵי הַגֶּזַע הַצּוֹנֵחַ.

שַׁלֶּכֶת עָם. שַׁלֶּכֶת גָּן.

וְאוֹי לִי אוֹי אִם יֵשׁ הַבְדֵּל עוֹד…

וְטוֹב כִּי עַל־פִּי נֵס רַחְמָן

מוּלִי עוֹבֶרֶת דְּמוּת שֶׁל יֶלֶד.

אֲנִי אוֹמֵר לוֹ: מַה שִּׁמְךָ?

וְהוּא עוֹנֶה מַה שֶּׁעוֹנֶה לִי

וְחֹם בְּרֵאשִׁית שֶׁל שֵׁם פְּרָטִי

שׁוּב נֶהְפַּךְ לְרֶמֶז פֶּלִאי.

אִילָן בִּרְחוֹב שֶׁאֵינֶנּוּ

מאת

אברהם שלונסקי

בָּאוּנִי מַרְאוֹת עַד צַוָּאר אַחִים!

עַד שְׁתִיקָה הִשְׂגִּיא הַמֶּרֶד.

עָיְפוּ אִילָנוֹת בְּצִדֵּי־הַדְּרָכִים

לְהַרְכִּין לַהֵלֶךְ צַמֶּרֶת.

כִּי מַרְאֵה הָאַחְרִית – כְּמַרְאֵה הַקַּדְמוּת.

נֶאֶלְמוּ כְּנָפַיִם וָפֶרַח.

וְכָל הַצּוֹמֵחַ – צוֹמֵחַ לָמוּת.

וְאָבָק

אָבָק בַּדֶּרֶךְ.

עֻפַּרְתָּ אֻפַּרְתָּ גִּזְעוֹ שֶׁל אִילָן

שֶׁכָּל לִבְלוּבָיו – שַׁלֶּכֶת.

אָמְרוּ לִי: לָלֶכֶת.

שָׁאַלְתִּי: לְאָן?

לֹא אָמְרוּ לִי לְאָן לָלֶכֶת.

וּרְחוֹבוֹת

רְחוֹבוֹת

שֶׁיֶּשְׁנָם־וְאֵינָם

שֶׁהָיוּ עַד מְאֹד – וְאֵינָם עוֹד.

אֵין מִדְבָּר

אֵין מִדְבָּר

אֵין מִדְבָּר עַל־חִנָּם…

גַּם זֶה הַמִּדְבָּר לֹא חִנָּם הוּא.

הוּא תּוֹלֶה מַבָּטוֹ הַכָּבוּי בָּאִילָן

שֶׁמַּגְבִּיהַּ אָמִיר וְנִיחוֹחַ

פֹּה

מוּל רִיק שֶׁמָּצָה הַלֵּחוֹת – אֶת כֻּלָּן! –

וְהוֹסִיף

וְהוֹסִיף לִפְרֹחַ.

אֵיזֶה חֵן שֶׁל חֻצְפָּה וְשֶׁל אַף־עַל־פִּי־כֵן!

הוּא צוֹמֵחַ

בֶּאֱמֶת צוֹמֵחַ!

וְיֶלֶד בָּרְחוֹב – שִׁיר־מִזְמוֹר שֶׁל חֵן־חֵן

חֵן־חֵן עַל יַרְקוּת וְעַל רֵיחַ.

וְהַדֶּרֶךְ יוֹרֵט לוֹ – שׁוֹמֵם וְעָקֹב

כְּמוֹרָא שֶׁגָּאָה – וְעַד אֶשֶׁד!

אַל תִּירָא אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב

כִּי יֵשׁ עוֹד אַחְרִית

כִּי יֵשׁ עוֹד!

הִנֵּה פֶּה שֶׁשָּׁכַל אֶת שִׁנָּיו:

זוֹ כִּכָּר…

אַךְ בִּינַת־אַרְדִּיכָל יוֹדַעַת:

לֹא הַהֶרֶס עִקָּר

הַמַּסָּד הוּא עִקָּר

אִם הוּא עוֹד אֵיתָן – תִּקְוָה עוֹד!

אָז נִפְתַּח הַמֶּרְחָב – כְּמוֹ חֵיק וְשָׂדֶה.

הֲשָׁרוּי

הֲרָאוּי

הֲיָאֶה לִי

שׁוּב לָחוּשׁ הַחַיִּים כְּמוֹ לֶחֶם נִרְדֶּה

כְּחָלָב מֵעָטִין אֶל דֶּלִי?

וּפְטָלִים שֶׁהֵבִיאָה יַלְדָּה מִן הַגָּן

וְקוֹל רָם אֲשֶׁר בּוֹ שׂוֹחַחְנוּ.

בָּרוּךְ שֶׁהֶחְיָנוּ קִיְּמָנוּ עַד כָּאן.

מִכָּאן וְאֵילָךְ

אֲנַחְנוּ!

מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר

מאת

אברהם שלונסקי

מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר

מאת

אברהם שלונסקי

עֶרֶב

מאת

אברהם שלונסקי

שֶׁפֶךְ־שִׂיחַ. צְקוּן־דִּמְעָה.

טַל עַל דֶּשֶׁא לְעֵת עֶרֶב.

אֵם וְיֶלֶד עַל שִׁכְמָהּ.

לִנְדָנָהּ חָזְרָה הַחֶרֶב.

שַׁכּוּ נִיעַ וַהֲמִית.

מִפִּתְחוֹ יָצָא הַנַּעַר.

וְיָרְדָה הַשּׁוּלַמִּית

בְּכַרְמָהּ לִפְתֹּחַ שַׁעֵר.

שְׁלוֹם טְפָחוֹת עַל מַסָּדָן.

עֲדָרִים חָזְרוּ מִשֹּׁקֶת.

כְּקַרְדֹּם נָעוּץ בִּסְדָן

יוֹם־עָמָל שׁוֹבֵת עַד בֹּקֶר.

לַיְלָה

מאת

אברהם שלונסקי

סוֹכֵם יוֹמֵנוּ הָרוֹגֵעַ.

הַלַּיִל בָּא וְנוֹחֲלוֹ.

אֶת קוֹל בִּתִּי אֲנִי שׁוֹמֵעַ

צוֹחֵק מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן.

יָפֶה צְחוֹקָם בַּחוּץ כָּרֶנֶן.

יָפֶה קִשְׁבֵּנוּ הַנִּרְגָּשׁ.

מָחָר אַשְׁכִּים וַאֲעִירֶנָּה

לִקְרַאת הַבֹּקֶר הֶחָדָשׁ.

כְּתַחַת גֶּפֶן מִשְׂתָּרַעַת

אַדְמַת הַלַּיְלָה מוּל הַתְּכוֹל

וּבְהַפְשָׁלַת הָרֹאשׁ בּוֹלַעַת

עֵנָב־עֵנָב מִן הָאֶשְׁכּוֹל.

בֹּקֶר

מאת

אברהם שלונסקי

צַחוּת הַצֶּמֶר הַשּׁוֹפֵעַ.

לַבְנוּת הַלֶּחֶם הַנִּבְצָע.

עִירִי פּוֹרֶסֶת אֶת נוֹפֶיהָ

וּמִזְדַּקֶּפֶת מֵרִבְצָהּ.

עִירִי בַּלֹּבֶן וּבַחֶסֶד

בִּיפִי הַשֶּׁכֶם שֶׁיֻּרְכַּן!

כִּפְרִי בָּשֵׁל אֶל שֵׁן נוֹגֶסֶת

אוֹנִים יוֹחִילוּ לְפֻרְקָן.

אֲגוּר־אוֹנִים

נָכוֹן לְצַעַד

(קִמּוּר הַגֹּבַהּ הַכָּחֹל!)

אֶת צַוָּארוֹ יַשְׁפִּיל מִדַּעַת

גְּאוֹן הַבֹּקֶר מוּל הָעֹל.

בַּל בַּלֹּבֶן וּבַחֶסֶד

מאת

אברהם שלונסקי

בַּל בַּלֹּבֶן וּבַחֶסֶד

מאת

אברהם שלונסקי

לַיְלָה זֶה

מאת

אברהם שלונסקי

כָּל הַלֵּילוֹת שׁוֹתְקִים. זֶה סוֹד רִבְצָם בָּעֶרֶב.

(הָהּ יַד־אַחַת בֵּין שֵׁד וּבֵין שַׁדַּי!)

זֶה הִתְנַכְּלָם לִזְנֹק

זֶה עַיִט

כִּי הוּא אֶרֶב.

אַךְ לַיְלָה זֶה שָׁתַק יוֹתֵר מִדַּי.

הוּא לֹא הָיָה רָשָׁע. כִּמְעַט אֵינֶנּוּ לַיִל.

כְּבַיָּכוֹל שָׁפוּי אֲבָל כָּל־כָּךְ בּוֹזֶה

שֶׁכָּל הָרְקִיעִים נִדְמוּ כְּגֶדֶר־תַּיִל

וְכוֹכָבִים חָדְלוּ לָשִׂיחַ זֶה עִם זֶה.

אֲנִי אוֹהֵב רִנַּת כּוֹכְבֵי־עֶלְיוֹן גַּם יַחַד

אֲנִי אוֹהֵב נִגּוּן עַד כְּלוֹת גָּרוֹן וָלֵב

אֲנִי שׂוֹנֵא דְמָמָה שֶׁאֵין בָּהּ פַּחַד

שֶׁאֵין בָּהּ סוֹד שֶׁל זֶנֶק לְלַבְלֵב.

כִּי גַם לָהָס גְּבוּלוֹ. הַכְּבָר רָאִית צַמֶּרֶת

בָּהּ נֶאֱלֶמֶת־דֹּם סִיעָה שֶׁל צִפֳּרִים?

שׁוּם צַעֲקַת־שַׁכּוּל עוֹד לֹא הָיְתָה מַמְאֶרֶת

יוֹתֵר מִשְּׁתִיקָתָם שֶׁל עֶצֶם הַדְּבָרִים!

עַל־כֵּן – דּוּשִׂיחַ זֶה. לוֹמַר כִּי לֹא שָׁכֹלְתִּי.

רָצִיתִי לִזָּכֵר כִּי כָּךְ וְכָךְ הוּא שְׁמִי.

אַךְ הוּא שָׁתַק מְאֹד. וְלֹא יָכֹלְתִּי

לִפְצוֹת אֶת פִּי לָשִׂיחַ עִם עַצְמִי.

כֹּה רַבּוּ הַזָּרִים שֶׁעֲלֵיהֶם דִּבַּרְתִּי.

זָרִים וּכְמוֹ־זָרִים… מַדּוּעַ רִבּוֹנִי

הַלַּיְלָה נְאוּרֹתִי גַם נֵאַרְתִּי

לִבְלִי אֵדַע דָּבָר עַל זֶה שֶׁשְּׁמוֹ אֲנִי.

עַל־כֵּן מוֹרְדִים חוּשַׁי בַּלַּיִל הַגּוֹדֵעַ.

פּוֹקְחִים עַצְמָם לִקְרַאת הַבֹּקֶר הַמֵּעִיר.

כִּי גְלוּי־עֵינַיִם הוּא

כִּי עֵד הוּא וְיוֹדֵעַ

שֶׁלְּדַבֵּר הוּא: שִׁיר.

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר

מאת

אברהם שלונסקי

קְרַע חַלּוֹן וְהַבֵּט: שַׁחֲרִית חֲצוּפָה.

אַשְׁדוֹת צִפֳּרִים בִּשְׁרֵקָה יְקַלְּסוּהָ

כַּצַּדִּיק הַכַּפְרִי. גַּן רָחוּשׁ וּפָסוּעַ

מִשְׁעוֹלָיו יִרְמְזוּךָ אִילָן בְּשִׁפְעָה.

אַל תִּבְזֵהוּ רָכוּן! בְּשַׁגָּם הוּא אִילָן

יְשׁוֹקֵק יְבוּלוֹ אֶל הַיָּד וְהַטֶּנֶא

וְחָכְמַת הַקּוֹטְפִים־בְּעִתָּם תְּחַטְּאֶנּוּ

בִּתְשׁוּאוֹת אֲסִיפִים וּצְפִיָּה לְהָלָן.

לְהָלָן! לְהָלָן!

בְּשַׁגָּם הוּא אִילָן

בְּשַׁגָּם הוּא דוּ־שִׂיחַ צַמֶּרֶת־וְשֹׁרֶשׁ.

גָּחֲנוּ בְּבִטְחָה אֲמִירָיו שֶׁל הַחֹרֶשׁ:

כִּי רָטֹב הוּא הַגָּן

כִּי רָטֹב הוּא הַגָּן.

וְזֶה סוֹד פִּרְיוֹנִים וּתְחִלּוֹת! הַסְּמָדַר

חֲצוּפָה יַרְקוּתְךָ

חִנָּנִית וְעִוֶּרֶת.

מָה נָּעַמְתָּ לְנֹכַח כִּבְדֵי־הַצַּמֶּרֶת

הַמְוַתְּרִים בְּשִׁפְעָם עַל קַלּוּת הֶהָדָר.

כִּי יוֹדְעִים הֵם:

מִכָּאן צְמִיחָתוֹ שֶׁל יְקוּם

עֲתִיר־נְכָסִים־וְנִסִּים עַד לִתְמֹהַּ.

אַשְׁרַי שֶׁזָּכִיתִי לִצְמֹא וְלִגְמֹעַ

מִשְּׁלַל שִׁגְיוֹנָיו הֶעָצוּם.

וְאִם נִתְכְּנוּ בְּגַנִּי עֲלִילוֹת

אֵיךְ יִנּוֹן אִילָנִי וְלֹא יַט הַצַּמֶּרֶת?

נִצַּחְתּוּנִי בָּנַי!

הִיא בְּשֵׁלָה וְנִגֶּרֶת

הַתַּמְצִית בְּיִקְבֵי הַלֵּילוֹת.

הִנֵּהִי נִגֶּרֶת – כְּדַם הָעֵנָב.

הַגִּידוּ בְּגַת! הַגִּידוּ! הַגִּידוּ!

יָבוֹאוּ בָּנַי הַדּוֹרְכִים וְיָעִידוּ

כִּי רָם הוּא

כִּי רָב הוּא

כֹּחוֹ שֶׁל הָאָב.

אָז אַעַן:

קַלַּנִי מֵעֹצֶם הַפְּרִי.

דַּלַּנִי מִקְּטוֹן גִּבְעוֹלִים שֶׁבַּשַּׁחַת.

עַזַּת־הֵידָדִים רַעְמַת־הָאֲרִי.

חֲצוֹצְרוֹת

חֲצוֹצְרוֹת

לְאַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר!

בֻּסְתָּן

מאת

אברהם שלונסקי

רַק עֲנָבִים

רַק דֻּבְדְּבָן שֶׁבַּגִּנּוֹת

רַק תַּפּוּחִים שֶׁבִּשְׁוָקִים רַחֲבֵי־יָדַיִם

הֵם לְבַדָּם זַכָּאִים לְתַחֲרוֹת

עִם כּוֹכְבֵי אֲדוֹנָי בַּשָּׁמַיִם.

כִּי הוּא סוֹד הַלֵּילוֹת שֶׁמָּלָּאו כִּכְרָמִים

סוֹד שִׁפְעַת בֻּסְתָּנִים מִמָּרוֹם וּמִתַּחַת.

אֵיךְ מֵעֵבֶר לְכָל הָעֱזוּז וְהַפַּחַד

הִגִּיעַנִי רֵיחֵךְ הָעוֹלֶה כְּמוֹ רָמִים

בָּשְׂמֵךְ הָעוֹלֶה כְּפוֹרַחַת.

הַיָּרֵחַ הַזֶּה (כֹּה בָּשֵׁל בְּאוֹרוֹ!)

הַגָּלוּי בִּמְלוֹאוֹ –

טוֹטַפְתּוֹ עֲלֵי מֶצַח.

אוֹיָה לַיְלָה מִלֵּיל יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ!

אַךְ יִנּוֹן בִּי זִכְרֵךְ לָנֶצַח!

זִכְרֵךְ

הַנִּפְעָם הַבְּתוּלִי הַתָּמֵהַּ

הַשּׁוֹאֵל לִנְתִיבוֹת לַנָּתִיב אֲשֶׁר לָךְ:

הֵיכָן אַתְּ?

זָכִיתִי שֵׂאתֵךְ כְּקָמֵעַ

כְּטַעַם הַגֶּפֶן

כְּרֵיחַ לִילָךְ.

שְׂאִי עִמָּדִי הַתְּפִלָּה הַנּוֹשֶׁנֶת:

בָּרוּךְ!.. וְכֻלֵּי… – אֲבָל אַתְּ… הֲרֵי אַתְּ…

הֲרֵי אַתְּ… אַךְ בָּאֹפֶק – חַמָּה מְעַשֶּׁנֶת

עֲשָׁנָהּ הַקַּדְמוֹן

הַנִּבְעָת.

כִּי טוֹב

מאת

אברהם שלונסקי

נִכְנַע הַזַּעַף בַּשָּׂדוֹת

מִטְרוֹת־הָעֹז נִתְּכוּ וְשַׁכּוּ

וְשׁוּב פְּשׁוּטֵי־דְבָרִים יִשָּׁקוּ

אֶת הַנִּגְלוֹת וְהַסּוֹדוֹת.

כָּבוּי הָעֶרֶב. וּמָעוּט

הַזִּיו הַמִּתְגָּרֶה בַּנֶּכֶר.

וִיקוּם מוֹפִיעַ לְעֵינֶיךָ

יְחִיד מַרְאֶה וּמַשְׁמָעוּת.

כְּמוֹת שֶׁהוּא – צוֹנֵן רָטֹב

יוֹרֵד לֵילְךָ בְּאֶפֶס רַעַם.

הַסְבֵּר פָּנִים! נַסֵּה הַפַּעַם

לְכָל הֶחָי לוֹמַר: כִּי טוֹב!

וּלְפִי שֶׁהָס – הַקְשֵׁב וּזְכֹר:

גַּם רִפְיוֹנֵי־אֱנוֹשׁ הֵם כֹּחַ.

וְזֶהוּ סוֹד הַצָּו: לִשְׁכֹּחַ

כְּדֵי לִצְמֹחַ מוּל הָאוֹר.

עַכְשָׁו דְּמָמָה. רַק אֵל וָאִישׁ

בְּזֶה־מוּל־זֶה עוֹרְכִים דּוּשִׂיחַ.

מָחָר מָחָר הָאוֹר יַזְרִיחַ.

עַכְשָׁו עוֹד לַיְלָה שֶׁמַּחְרִישׁ.

יוֹרֶה חָדָשׁ

מאת

אברהם שלונסקי

פָּנַי עִם עֶרֶב לֹא אָלִיט.

אֶזְכֹּר הַכֹּחַ שֶׁבַּנִּיעַ.

אַךְ לֹא רַק כֹּחַ הוּא שַׁלִּיט

גַּם בַּוִּתּוּר יֵשׁ הוֹד מַכְנִיעַ.

יֵשׁ מִן הַחֵן שֶׁלֹּא יַחְזֹר

בַּדּוּמִיּוֹת גּוֹנְזוֹת־הַכֵּפֶל.

כָּךְ מִמֵּימֵי־בְּאֵר הָאוֹר

שָׁפוּי מַגִּיהַּ מִן הַשֵּׁפֶל.

כָּךְ צוּק עִנּוּהוּ סְעָרוֹת

צוֹפֶה גֵאֶה אֶת פְּנֵי הָרֹחַב

וְהַבִּטְחָה נוֹסֶכֶת לוֹט

עַל חָזוּתוֹ אֲשֶׁר נָבוֹכָה.

וּצְלִיף!

וּכְנִיף!

וְעַל שָׂדַי

יוֹרֶה חָדָשׁ נִתַּךְ כְּקֹדֶם.

גָּבְהוּ צוּקִים. בָּאֹפֶק אֹדֶם.

וְעַל כָּל מֶצַח רָם: שַׁדַּי.

יוֹרֶה חָדָשׁ – וְלִוְיוֹת־חֵן הוּא!

יְרוּ מִטְרוֹת־הָעֹז יְרוּ!

מִטְרוֹת־הַזַּעַף יִבָּחֵנוּ

בַּפִּרְיוֹנִים אֲשֶׁר יַפְרוּ.

צַמֶּרֶת עֲגֻלָּה

מאת

אברהם שלונסקי

הָרְחוֹב כְּאָז. אַךְ הַמַּרְאִית אַחֶרֶת.

וְלֹא יָדַע הַלֵּב מַה שֶּׁנִּבָּא:

הוּא שׁוּב עוֹמֵד עֲגֹל־צַמֶּרֶת

הָעֵץ הַהוּא בְּצֶלֶם הַמְּרֻבָּע.

וְשׁוּב תְּפִלָּה־זַכָּה: עַל חֵן עַל חֵן־וָחֶסֶד

עַל־טַל־וְעַל־מָטָר בְּפִי הַטָּף.

וְעֹגֶל יַרְקוּתוֹ כְּעֵין כִּפַּת בֵּית־כְּנֶסֶת

וְקָדְקֳדוֹ שֶׁל יֶלֶד מְלֻטָּף.

קִמּוּר הַכַּף לִלְטֹף – כָּמוֹהוּ כַּשָּׁמַיִם

שֶׁנִּתְקַמְּרוּ הַרְחֵק בִּמְעוּף הָעֲנָנִים.

וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּמֹעַל הַכַּפַּיִם

שֶׁבָּאוּ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת־הַכֹּהֲנִים.

הֵם פֹּה כֻּלָּם כֻּלָּם בָּעֶרֶב שֶׁנִּנּוֹחַ

בִּיפִי בָּשָׂר־וָדָם בִּמְרִי וּקְשִׁי־עֻלָּם

וְלֹא הָיָה עוֹד אִישׁ כֹּה מְסֻגָּל לִסְלֹחַ

לְכָל הָעֶלְבּוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

עִירִי

מאת

אברהם שלונסקי

עִירִי בַּלֹּבֶן וּבַחֶסֶד

בִּיפִי צַוָּאר אֲשֶׁר יֻרְכַּן.

כִּפְרִי בָּשֵׁל אֶל שֵׁן נוֹגֶסֶת

אוֹנִים יוֹחִילוּ לְפֻרְקָן.

צַחוּת הַצֶּמֶר הַשּׁוֹפֵעַ.

לַבְנוּת הַלֶּחֶם הַנִּבְצָע.

עִירִי פּוֹרֶסֶת אֶת נוֹפֶיהָ

וּמִזְדַּקֶּפֶת מֵרִבְצָהּ.

יַעֲקֹב עַל־פִּי הַבְּאֵר

מאת

אברהם שלונסקי

בְּאֵר בַּשָּׂדֶה. וַתָּבוֹאִי.

אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל הַבְּאֵר.

בַּיִר מֵימֶיהָ שׁוֹתֶקֶת.

צֹאן אֲלֵיהֶם תְּשַׂבֵּר.

סָגוּ רֵעִים מִלָּגֶשֶׁת.

אִישׁ וְעִלְפוֹן לְבָבוֹ.

עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הוּא –

אֵיךְ בּוֹשְׁשׁוּ מִלָּבוֹא?

הָהּ כִּי הַיּוֹם לֹא גָדוֹל הוּא.

הָהּ כִּי חָפְרָה הַחַמָּה.

הָבִי אָגֹל אֶת הָאֶבֶן

אַשְׁקְ אֶת צֹאנֵךְ כִּי צָמְאָה.

בַּטַּל וּבַחֹרֶב

מאת

אברהם שלונסקי

בַּטַּל וּבַחֹרֶב

מאת

אברהם שלונסקי

עַל טַל

מאת

אברהם שלונסקי

כְּמוֹת שֶׁהִיא

נִגְלֵית

בְּאֵין חֳרִי וּבֹשֶׁת

בְּחִמּוּדִים עַל רֹגַע וּפִדְיוֹם

לַשָּׁוְא אֶת רִוְיוֹנָהּ בְּנִשּׁוּפֵי־יְבֹשֶׁת

תּוֹבַעַת בְּכָל פֶּה שָׂדֶה כְּחֹם הַיּוֹם.

זֶה רַחַשׁ עַל דְּשָׁאִים. דִּמְדּוּם עַל צֵל וָלֵחַ.

פִּתְחוֹן פִּיּוֹת עַל טַל וְעַל מָטָר.

אֶנְקַת הַמַּעֲרֹם.

הַצֹּהַב הַצּוֹלֵחַ

אֶת הַצָּיוֹן הַזֶּה הַנָּח בֵּין הָר לְהָר.

בֵּין הָר לְהָר קָרְחָה אֶת יִבְשׁוֹנָהּ מַגֶּדֶת.

בְּקֶשֶׁב אַלְמוֹנִי הִנְשִׁיפוּ קִמְשׁוֹנִים:

עַל טָל!

וְכִדְשָׁאִים לְעֵין צֹאנֶה חוֹמֶדֶת

נְאוֹת יַרְקוּת עוֹלוֹת כַּעֲשָׁנִים.

שָׁרָב בְּחֶזְיוֹנִים. צָמָא עַד תַּעְתּוּעַ

עַד אֹמֶן־רְמִיָּה לְשֵׁשֶׁת הַחוּשִׁים.

דּוֹמֵם וָחַי חָבְרוּ בְּחֵשֶׁק לֹא־שָׂבוּעַ

לִזְעֹק־עַצְמָם־לָדַעַת – וּמַחְשִׁים.

כָּךְ מַחְרִישָׁה שָׂדֶה עֵת יַד חַמָּה רוֹכֶסֶת

עַל סְבִיבוֹתֶיהָ רֶכֶס הַשִּׁבְיָה.

עַד לַיְלָה בְּחָמְדוֹ (הוֹ אַכְזָרִי בַּחֶסֶד!)

וְטָל

וְטָל

וְטָל

עַד רְוָיָה.

רֵאשִׁית אוֹנוֹ שֶׁל יוֹם

מאת

אברהם שלונסקי

הִנֵּה הַטַּל מַשְׁכִּים. הָעֵמֶק – כְּמַרְדַּעַת

שֶׁל חַי רוֹבֵץ מוּל נַחַל בְּצָמָא.

שָׂשׂוֹת לִקְרַאת מִדְרָךְ

נוֹבְעוֹת בְּהֶסַּח־דַּעַת

טִפִּין

טִפִּין

טִפִּין

מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה.

הוֹ טַף מַעְיָנוֹת! שִׁיר בֹּקֶר מִתְלַחְלֵחַ.

מִלְמוּל רָטֹב שֶׁל מְשׁוּבַת הַתְּהוֹם.

צוֹנֵן כִּתְשׂוּמֶת־יָד עַל מֶצַח־אִישׁ קוֹדֵחַ

מַגַּע מֵימוֹת בַּחֵךְ. צִנָּה שׁוֹבֶרֶת צוֹם.

הַקְשֵׁב לַצִּמָּאוֹן! פִּכְפּוּךְ־קְדוּמִים מִתַּחַת.

עִם כָּל מִדְרָךְ בַּטֶּרֶשׁ הֶחָרוּל

יִשְׂגֶּה עָלֶיךָ אוֹר! הַהִינוּמָה נִפְתַּחַת.

רֵאשִׁית אוֹנוֹ שֶׁל יוֹם קוֹרַעַת אֶת הַגְּבוּל.

הִנֵּה הַטַּל הָלַךְ. עַתָּה יֹאכְלֵנִי חֹרֶב.

וּבְסֵבֶר גֵּא שֶׁל צַהַב וְצָמָל

מִכָּל הַחֻמָּשִׁים בּוֹטֵחַ וּקְשֵׁה־עֹרֶף

יַבְקִיעַ – שׁוּב וְשׁוּב – מִדְרַס פַּרְסוֹת גָּמָל.

שָׁרָב שֶׁלְּאַחַר יוֹרֶה

מאת

אברהם שלונסקי

שָׁרָב שֶׁלְּאַחַר יוֹרֶה

יִשֹּׁף וְיָשׁוּף קָדְקֳדֵי אִילָנוֹת.

כִּלְכוּדִים בְּמִכְמָר – הַקָּרְחָה וְהַמַּעַר.

לְטָאָה בַּמָּרוֹם. רֵבֶץ־עַד. הֵד עֲנוֹת.

הֵד עֲנוֹת הַיּוֹרֶה בְּסַעַר.

כֶּבֶד־מַיִם שִׁחֵת הַיּוֹרֶה אֲגָלָיו.

וּפִתָּה.

וּבָגַד.

כִּי קַדְמוֹן הוּא הַבֶּגֶד.

וּרְגָבִים וּזְמַנִּים כִּגְמוּלֵי מֵחָלָב

בְּפִשּׁוּט־לְשׁוֹנָם מִנֶּגֶד.

כִּי כָּמַהּ. כִּי גָמָא. כִּי רָוָה־לֹא־רָוָה.

יוֹם אַכְזָב. יוֹם עֻלְפֶּהּ בַּצָּרָב וּבַגַּחַל.

בְּחִסְפּוּס עֲפָרִים שֶׁל מִרְבַּץ עֲרָבָה.

בְּחַלְקֵי אֲבָנִים בַּנַּחַל.

עִקּוּלוֹ שֶׁל אָפִיק בְּצָיוֹן וַעֲוִית

עוֹד זוֹכֵר הַבְּגִידָה מְרֻפַּט־שִׂפְתוֹתַיִם.

וְכִשְׁגַר־אֲהָבִים כֵּן יַרְקוּת עֲזוּבִית

מֻשְׁלֶכֶת אֶל בֵּין הַגְּדוֹתַיִם.

עֲזוּבוֹ שֶׁל מִדְבָּר זְעָמוֹ אֵל־חוֹרֵג

נִחֲרוּ בּוֹ גְמַלִּים בְּיָבְשָׁם הַגָּבוּעַ

נְגָחוּהוּ קַרְנֵי הָאַיָּל הָעוֹרֵג

וְהַכַּד הַנִּשְׁבָּר אֶל מַבּוּעַ.

חֲרֵרִים יִרְחְמוֹ רַק מִלְחוֹ הַנִּגָּר

אֶל צַלְהֶבֶת עָפָר אַכְזָרִי בַּקָּרַחַת.

מוּל אַחַד הַשִּׂיחִים כְּבָר כַּדָּהּ שֶׁל הָגָר

בִּקְלָלָה וּתְחִנָּה גַם יַחַד.

עֲיָנוֹת

לֹא יְסֻלָּא בְּשִׁיר

בְּכָל כַּפּוֹת־הַנַּחַת

בְּכָל לִוְיוֹת־הַחֵן וּשְׁלַל־הַחִיּוּכִים

זֶה גֹּבַהּ־רְקִיעִים בּוֹ רֵיחַ אֵד וְשַׁחַת:

הוֹ בֹּקֶר זֶה שֶׁל טֶרֶשׁ וְחוֹחִים!

רִפּוּט שֶׁבַּשָּׂדוֹת. וּזְרוֹעַ שֶׁנִּדְקֶרֶת.

זֶה סֵבֶר פְּנֵי הָעֵמֶק הַקּוֹצִי.

אֵי עוֹד מָקוֹם (כִּדְבַשׁ שֶׁבַּכַּוֶּרֶת)

בּוֹ פַּרְעוּתוֹ שֶׁל סְנֶה בּוֹעֶרֶת כִּבְאַרְצִי!

הָרִים בְּגִנּוּנֵי זָהָב אָרָד וְצַהַב.

לוּא הָר אֲנִי – רָבַצְתִּי דַּוְקָא פֹּה!

אֲנִי הוֹלֵךְ – וְאַחֲרַי בְּרַהַב

שׁוֹלֵחַ הַגִּלְבֹּעַ אֶת כַּפּוֹ:

עֲמֹד!

כָּל הַסּוֹדוֹת שֶׁל שֵׁמַע וְשֶׁל גֶּוֶן

פֹּה עוֹד חַיִּים חַיֵּי רֵאשִׁית וָעָל.

פֹּה כָּל מִדְרָךְ הוּא פִּתְחוֹן־פֶּה לָאֶבֶן

וְלַקִּמְשׁוֹן

וּלְנִיעַ הַגָּמָל.

וְגַם לְךָ!

כִּי מִי אַתָּה עֲצוּב־עֵינַיִם

הוֹ יֶלֶד יֶלֶד הַנִּצְחִי!

בְּרוּכִים בִּרְכַּת הַטַּל הַטַּל שֶׁמִּשָּׁמַיִם

אֶגְלֵי הַיֶּזַע הַיּוֹרְדִים מֵעַל מִצְחִי.

כִּי טַל מַשְׁכִּים. וְעֵמֶק – כְּמַרְדַּעַת

שֶׁל חַי רוֹבֵץ בְּעִלְפוֹנֵי־צָמָא.

וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה – טִפִּין בְּהֶסַּח־דַּעַת

מֵאֶלֶף פִּיפִיּוֹת הָאֲדָמָה.

הוֹ טַף שֶׁל עֲיָנוֹת!

אָהַבְתִּי כִּי אָנוּעַ

בְּסוֹד חִשְׁקָם לִפְרֹץ מִתַּחְתִּיּוֹת!

אָגוֹר בְּאֵין־רוֹאִים. וּלְפֶתַע – כְּמַבּוּעַ!

וְכָךְ לִהְיוֹת לִהְיוֹת לִהְיוֹת.

טוֹטֶפֶת

מאת

אברהם שלונסקי

טוֹטֶפֶת

מאת

אברהם שלונסקי

עַד קֵץ

מאת

אברהם שלונסקי

הָמוּ עַד קֵץ תְּשׁוּאוֹת קָטִיף.

הִסּוּנוּ דֹם מַפְּלֵי הָרֶנֶן.

סִבְרִי נַפְשִׁי אֶת שְׁתִיקָתִי

בָּרְכִי נַפְשִׁי – עַד אֲפִירֶנָּה.

גָּבְהוּ מִמֶּנּוּ הַיְגוֹנִים

כַּכּוֹכָבִים וְלֹא יִשֹּׁרוּ

וְרָחֲקוּ הַפִּתְרוֹנִים

כִּרְחֹק צַמֶּרֶת מִן הַשֹּׁרֶשׁ.

אִטֵּר־שְׂפָתַיִם מוּל אִילָן

אֱסֹף הַזְּרוֹעַ הַקּוֹטֶפֶת.

עַד בּוֹא מוֹעֵד אֶת צַו הַזְּמָן

תִּשָּׂא עַל מֶצַח כְּטוֹטֶפֶת.

טוֹטֶפֶת זוֹ

מאת

אברהם שלונסקי

טוֹטֶפֶת זוֹ שֶׁבֵּין עֵינָיו – תִּפְאֶרֶת הִיא אוֹ פְּגָם?

הִיא חֲבַצֶּלֶת אוֹ גֻלְגֹּלֶת צָפָה עַל אֲגָם?

הִיא תְּרִיס מֻגָּף שֶׁל מִתְגּוֹשֵׁשׁ אֶל מוּל אָסוֹן.

הִיא אֶגְרוֹפוֹ שֶׁל מִתְגּוֹנֵן.

הִיא מוֹסֵרוֹת: לִרְסֹן!

צִוּוּי בְּסוֹד הַשִּׁיר!

כָּךְ גַּם שְׂרָפִים לֹא שָׁרוּ.

רַק הֶעָיֵף מִתּוֹעָפוֹת לְפֶתַע מְאֻשָּׁר הוּא.

לְפֶתַע!

יֵשׁ פִּתְאֹם – וְאוֹר לַנֶּעֱגָם.

טוֹטֶפֶת זוֹ שֶׁעַל מִצְחוֹ הִיא לֹא עִטּוּר וּדְגָם.

גְּאֵיוֹנִית – כִּי נִכְלְמָה.

שְׁפוּיָה – כְּאוֹר־בִּינוֹת.

הִיא צְעָקָה שֶׁנִּתְאַפְּקָה לִצְעֹק מָרָה:

לִחְיוֹת!

מַרְאוֹת עַרְבִית

מאת

אברהם שלונסקי

יֵשׁ בְּמַרְאוֹת עַרְבִית מִסּוֹד הַגַּאֲוָה

שֶׁל נִיעַ הַכָּנָף הַמִּתְעַיֶּפֶת.

וִתּוּר הַמֶּרְחַקִּים עַל הוֹד וְרַאֲוָה.

חַמָּה עַל־פִּי־הַתְּהוֹם וְהִיא נִקְטֶפֶת.

הַקֶּשֶׁב – עַד קָצֶה.

וְהַכְנָעָה לֵאמוֹר:

יֵשׁ גְּבוּל בּוֹ נִזְדַּוְּגוּ הַדַּעַת וְהַתֵּמַהּ.

אַכְזָר הוּא דִמְעֲךָ אִם אֵין בּוֹ הַמִּזְמוֹר.

סוֹרֵר הוּא מִזְמוֹרְךָ אִם אֵין בּוֹ דֶמַע.

הוּא אֶבֶן שֶׁבַּכָּף – וְרֶתַע מִלְּיַדּוֹת.

הוֹ לֵב בְּגִלּוּפִין הָגֵף הָגֵף הַשַּׁעַר.

שָׁמְרֵנִי מִבֻּלְמוֹס

מִבֵּרוּצֵי מִדּוֹת

אַתָּה אֲשֶׁר חָמַדְתָּ הַסַּעַר.

צְחוֹקוֹ שֶׁל יֶלֶד

מאת

אברהם שלונסקי

הָרֶמֶץ הַשּׁוֹתֵק תַּמְצִית הַחֲרוֹנִים.

טְלָלִים שֶׁהָיוּ לְגֶזַע.

יָמִים בַּעֲרָפֶל שֶׁמַּרְאֵיהֶם כְּאַחְרוֹנִים

וְהֵם – הָרֵאשִׁית הַנּוֹעֶזֶת!

כֵּיוָן שֶׁנִּקְנַסְנוּ לִנְשֹׁם אֶת הַסּוֹף

זָכִינוּ לִהְיוֹת הָרֵאשִׁית הָאַחֶרֶת.

קַלּוּ כַּצְּבִי אֲבוֹתֵינוּ לִכְסֹף –

הֲלָנוּ תִּכְבַּד הָעֲטֶרֶת?

נוֹלַדְנוּ בְּסֵמֶל הַכֵּפֶל הָרָן

בְּסֵמֶל סוּפָה וְאַיֶּלֶת.

שְׁמָשׁוֹת בַּמָּרוֹם תְּבַזְבֵּזְנָה אוֹרָן.

בְּבֵיתֵנוּ – צְחוֹקוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד.

יַעַר שֶׁל יֶלֶד

מאת

אברהם שלונסקי

יַעַר שֶׁל יֶלֶד. צַמֶּרֶת שְׁלוּחָה

שֶׁפִי אֵלֶיךָ – פְּשֹׁט זְרוֹעַ וְגַע בָּהּ.

מֶנָּה עַד אֹפֶק הַכֹּל מִשֶּׁלְּךָ.

חַי וְדוֹמֵם כִּבְחֶדְרוֹ שֶׁל בֵּית־אַבָּא.

יַעַר שֶׁל יֶלֶד. הָלוֹךְ וְנָטֹה

שֶׁמֶשׁ מִנֶּגֶד (נִדְמֶה מִשַּׁשְׁתִּיהָ!):

גּוּר־חֲתוּלִים הַמְגַלְגֵּל לְאִטּוֹ

פְּקַעַת־חוּטִים עַל־גַּבֵּי הַשָּׁטִיחַ.

יַעַר שֶׁל יֶלֶד. פּוּגַת הָאֵימָה.

הֶרֶף שֶׁל עַיִן יָפָה. וְהִקְשַׁבְתָּ

אֵיךְ בְּלֹא פַּחַד כִּפָּה אֲדֻמָּה

סַל גַּרְגְּרֶיהָ מוֹבֶלֶת לְסַבְתָּא.

שֶׁמָּא אָקוּם וְאֵלֵךְ גַּם אֲנִי

עַד שֶׁאַגִּיעַ אֵלַי וְאֵלֶיךָ

אֶלֶף שָׁנִים לֹא קְרָאַנִי קוֹנִי

כָּכָה לְפֶתַע לָקוּם וְלָלֶכֶת.

אֶלֶף שָׁנִים מוּל אָדָם וְאִילָן

נֹכַח אֲגַם כְּבַת־צְחוֹק שֶׁרִחֵפָה

כָּכָה לְפֶתַע בְּלִי דַעַת לְאָן

דַּעַת בָּרוּר הַמָּחוֹז וְהַחֵפֶץ.

דַּעַת־בָּרוּר שֶׁל הוֹלֵךְ־לְתֻמּוֹ.

סוֹד מִתְפַּעְנֵחַ בְּהֶסַּח־הַדַּעַת.

פֶּתִי בּוֹטֵחַ יוֹדֵעַ־כְּמוֹ

פֶּתֶר כָּל רַחַשׁ

פֵּשֶׁר כָּל צַעַד.

שׁוּט וַעֲבֹר לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ:

אֶרֶץ שֶׁל יֶלֶד פְּתוּחָה וְקַשֶּׁבֶת.

הִיא תְקַדֶּמְךָ בְּבָרוּךְ־הַבָּא.

פְּתַח וַעֲנֵה לָהּ: בְּרוּכָה הַיּוֹשֶׁבֶת.

עוֹד יְקַדְּמוּךָ כָּהֵן וְכָהֵן.

עוֹד יְבָרְכוּךָ הַצְּחוֹר וְהַתְּכֵלֶת.

פְּתַח וְעָנִיתָ: אָמֵן וְאָמֵן.

יַעַר שֶׁל יֶלֶד. יַעַר שֶׁל יֶלֶד.

שִׁירִים מִסֵּפֶר הָאֲנָךְ

מאת

אברהם שלונסקי

שִׁירִים מִסֵּפֶר הָאֲנָךְ

מאת

אברהם שלונסקי

בְּהָקִיץ

מאת

אברהם שלונסקי

בְּהָקִיץ

מאת

אברהם שלונסקי

בְּהָקִיץ

מאת

אברהם שלונסקי

לח. נ. ביאליק

כִּי נָבוֹךְ מִסִּתְרוֹ

כִּי נָבוֹךְ מִסִּתְרוֹ – וַיִּדֹּר: לְעָצְמוֹ

כְּעַיִן רוֹאָה שֶׁנִּבְהָלָה.

וַיְהִי גִּלּוּיוֹ – כְּנִכְלָם מֵעַצְמוֹ.

תָּמִיד כְּמִמֶּנּוּ וְהָלְאָה.

וַיְפַתּוּהוּ מָרוֹם וּמָבוֹךְ. אֵיךְ יִפָּת

וְסַרְנֵי הַפְּלִשְׁתִּים – כְּעַיִט?

וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו לְבָרֵךְ עַל הַפַּת

לִשְׁקֹד עַל בֶּדֶק־הַבַּיִת.

אַךְ בִּפְרֹעַ לֵילוֹת וּבְרִשְׁעוּת הַחֲלוֹם

נִטְלְפוּ שְׂעִירָיו וַיִּרְקֹדוּ

הוּא אִוָּה אֶת הַיּוֹם

הוּא שִׁוַּע אֶל הַיּוֹם

הֵקִיץ – וְהִשְׁבִּיעַ כְּקֹדֶם:

הַבָּרִי! הַבָּרִיא! עֹל חֻלִּין וְהֶכְרַח!

עֲבוֹתוֹת עֲבוֹתוֹת – מוּל בֹּהוּ!

וּבַתְקוֹל כִּי שִׁדְּלַתּוּ: חוֹזֶה לֵךְ־בְּרַח!

הוּא זָעַק:

לֹא יִבְרַח אִישׁ כָּמוֹהוּ.

זָעַק וְהִשְׁבִּיעַ:

עֵת כְּמֹס הִיא! עֵת כְּנֹס!

וּסְתָרָיו קִנְטְרוּ: הִלָּבֵטָה!

וְזֶה סוֹד הִלּוּכוֹ־לְאִטּוֹ: הוּא מָנוֹס

מִתְחַפֵּשׂ כְּפוֹסֵעַ לָבֶטַח.

הֲשָׁמַעְתָּ

הֲשָׁמַעְתָּ נִשּׁוּף אִבְחָתוֹ שֶׁל חוֹטֵב

כִּי יַנְחִית קַרְדֻּמּוֹ – זוֹ הַלְמוּת הַמַּקֶּבֶת!

כָּכָה הוּא כּוֹתֵב

כָּכָה הוּא כּוֹתֵב:

זַכְרוּת גַּרְזִנּוֹ הַחוֹצֶבֶת.

בִּמְחִי אֶחָד – וְאַל הַחְטִיא הַמַּטָּרָה!

זָכַרְתִּי סוֹד מְחַצְּצִים: כַּוֵּן וָדַעַת.

הִיא בָּאָה אַחַר־כָּךְ: יִפְעַת הָעֲטָרָה.

פִּקַּחַת.

הַמַּכָּה וּבוֹקַעַת.

בִּמְחִי אֶחָד! – וְזֶהוּ סוֹד עָצְמוֹ

שֶׁל בֵּית־הַשִּׁיר בְּהַצִּיבוֹ הַשַּׁעַר

וְזֶהוּ שֶׁמַּכְתִּיר מְשׁוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ

בְּכֶתֶר הַחוֹטֵב־בַּיַּעַר.

כֶּתֶר הַחוֹטֵב

וְהַחוֹצֵב

וְהַבַּנַּאי!

יַלְדֵי הַמִּדְבָּר – אַךְ בְּאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת.

הוֹ סוּפוֹת רְנָנַי

הוֹ בִּרְקֵי עֲנָנַי:

כָּלֹא וּבָלוֹם – כִּי מְלֶאכֶת־מַחְשֶׁבֶת.

לֵיל בְּגִידַת הַצְּלִיל

מאת

אברהם שלונסקי

לֵיל בְּגִידַת הַצְּלִיל

מאת

אברהם שלונסקי

לֵיל בְּגִידַת הַצְּלִיל

מאת

אברהם שלונסקי

גֻּדְּעוּ כַּפּוֹת־הַצֵּל

גֻּדְּעוּ כַּפּוֹת־הַצֵּל. הַלַּהַט מֵעָלֵינוּ.

כִּשְׂדוֹת קָמָה בָּאֵשׁ הַסֵּג גְּבוּלְךָ מִזְּעֹק.

צִבּוּר שֶׁל קוֹנְכִיּוֹת עָרְמָה גֵאוּת גַּלֵּינוּ:

אֲשֶׁר יָדְעוּ הַחְרֵשׁ יִפְדוּן לְמַחְרוֹזוֹת.

יִפְדוּן אַף יַעַנְדוּן לֹא כִּפְלֵטַת מַפֶּלֶת.

נְתִיב פָּעֳלֵיהֶם לֹא תַּם וְלֹא נֶחְתַּם.

וּבְהִתְעַמֵּר בָּהֶם שַׁלֶּכֶת מִתְנַכֶּלֶת

בְּחֹסֶן אִילָנִי יַבִּיטוּ שַׁלַּכְתָּם.

אַל תְּצַפֶּה לְנֵס שֶׁל פֶּתַע הַצַּמֶּרֶת.

עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה תֵּלֵךְ בְּגִלּוּי־רֹאשׁ.

וְלֵיל־הַכּוֹכָבִים כְּנַעַל מְסֻמֶּרֶת

בְּמַעַל יִרְמָסְךָ עַד שַׁחַר וְעַד בּוֹשׁ.

הָהּ לֵיל בְּגִידַת הַצְּלִיל

הָהּ לֵיל בְּגִידַת הַצְּלִיל! טְרָפִים – וְאֵין אִוְשָׁה.

רַגְלַיִם בַּקָּמָה – וּכְמוֹ שִׁקְשׁוּק הַשַּׁיִת.

בְּבֵית־הַכַּוָּרוֹת דְּבוֹרִים חָדְלוּ דִבְשָׁן.

חָלִיל – וְאֵין הֶמְיָה. וְאֹזֶן – וְחֵרְשָׁה הִיא.

אֲבָל הָעֲטִינִים קוֹלָם הָיָה חָלָב.

וְנַעַץ שֵׁן בַּפַּת כְּרֹן תְּהִלִּים בַּדֶּשֶׁא.

אֵיכָה שָׁכֹל פִּתְאֹם הַיָּם אֶת נְחָלָיו!

עַל דַּל־שִׂפְתֵי פְּלָגִים נָבַל תַּחְנוּן הַגֶּשֶׁם.

אָחִי בַּמִּזְמוֹרִים! אַל תְּצַפֶּה לְנֵס

אַל תְּיַחֵל נִגּוּן מִכָּל חֲזִיז וָשַׁעַט –

הַנִּגּוּנִים הֵם סוֹד שָׁכְרָה־וְאֵין־אֹנֵס

יְבוּל דְּמָמוֹת הַרְבֵּה עַד עֶת־קָצִיר מוֹשַׁעַת.

חוֹרְשֵׁי הַדּוּמִיּוֹת

חוֹרְשֵׁי הַדּוּמִיּוֹת

שׂוֹנְאֵי מַתְּנוֹת־חִנָּם

אוֹרֵי צוּפָם עַד זֹךְ בְּסֵתֶר הַכַּוֶּרֶת

נֵס־פֶּתַע אִם יְמַן לָהֶם חֻפַּת־צַמֶּרֶת

תּוֹלַעַת מֶשִׁי לַמָּחֳרָת תַּכֶּה אֶת קִיקְיוֹנָם.

הֲיִשְׁאֲלוּ לָמוּת? אוֹ בְּלַהַט שָׁרָב

יַפְעִימוּ בִּלְבָבָם בִּרְכַּת־הַטַּל שֶׁל פֶּלֶג

וַעֲלוּפֵי־צָמָא אֶל מוּל כַּנְפֵי הַיֶּלֶק

יַנְבִּיעוּ חִיּוּכָם עַל פֶּלֶא נִתּוּרָיו.

וְכָכָה יִלְמְדוּ לִשְׁאֹל נַפְשָׁם לִחְיוֹת

וְלַיְלָה כִּי יָבוֹא שָׁחוּן וְכֶבֶד־צַעַד

לֹא עוֹד יַטּוּ אָזְנָם אֶל נֶקֶר הַתּוֹלַעַת

כִּי אִם אֶל קוֹל הַיְקוּם הַמִּתְגָּרֶה: לִשְׂרוֹת!

וְלֹא יִתְעוּן בְּשָׁוְא. וְרִיק לֹא יֶהְגּוּן…

וְכָךְ בִּזְכוּת שְׂרוֹתָם עִם סוֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ שַׁחַר

לֹא כְּמַתְּנַת־חִנָּם יִזְרַח לָהֶם הַשַּׁחַר:

צוֹלְעִים־עַל־יְרֵכָם יֵצְאוּ אֶל הַנִּגּוּן.

דּוֹרִי

מאת

אברהם שלונסקי

אָמוּן עֲלֵי נִגּוּן אַךְ נִגּוּנָיו פּוֹרֵעַ

דּוֹרִי אֲשֶׁר לָפְתוּ יָדַיִם אֶת שָׁרְשׁוֹ

כְּדַג־זָהָב מָשׁוּי עַד אָנָה יְקַרְטֵעַ

בַּחוֹף

בֵּין קוֹנְכִיּוֹת סְמָלָיו וּמַמָּשׁוֹ?

רָאִיתָ: נוֹף נָטוּי בִּיפִי צַמֶּרֶת שָׁחָה?

כָּמוֹהוּ דַל וָגֵא מוּל שַׁעַר שֶׁנִּפְרַץ

לְאַגָּדוֹת קָמְלוּ קִמְלוֹן כּוֹכְבֵי הַשַּׁחַר

יַקְשִׁיב בִּבְלִי אָמֵן – כַּחֲזָרַת־הַשַּׁ"ץ.

הָאַגָּדוֹת הָהֵן – הֵן לֹא נִסְפּוּ־לָדַעַת

שִׁפְיוֹן שֶׁל יוֹם אַכְזָר טָרַף אֶת תֻּמָּתָן.

לַמְּדֵהוּ לֵב מֵבִין לִמְצוֹת אֶת הַקֻּבַּעַת:

לָשִׁיר בִּלְעֲדֵיהֶן כְּשׁוֹרְרוֹ אִתָּן.

קַו לְקָו

מאת

אברהם שלונסקי

אֲבוֹי לַשָּׁר! אַשְׁרֶיךָ הַבַּנַּאי! וְקַו לְקָו!

גְּעַר בִּי: “יְהִי אוֹר! וְלִדְבָרֶיךָ – שַׁחַר!”

כִּי מֶה הָיָה לוֹ לְשִׁירִי? לְמָה יְקַו?

בַּחֹשֶׁךְ הוּא חָצוּב עַל נִגּוּנוֹ וְעַל פְּסוּקָיו

בָּאוֹר – הוּא כִּרְפָאִים עִם שַׁחַר.

הֲיִבָּהֵל מֵרְאוֹת עֲדֵי עֵינוֹ הִתְהִימָה?

הֲכִי יִירָא גַם הוּא הַיְשֵׁר מַבָּט וָדוֹם?

כְּנָס אֶל אֲסוֹנוֹ יָנוּס אֶל אֵלֶם פְּנִימָה

וּבְכָל עָנָף מוּנָף תִּרְמֹז לוֹ דְמוּת קַרְדֹּם.

כִּי אֵשׁ בְּעַצְמוֹתָיו וְאֵין חֶבְיוֹן הֵימֶנָּה.

אָחִינוּ מַה מִּיּוֹם?

אָחִינוּ מַה מִּלֵּיל?

אָחִינוּ שְׁתִיקָתְךָ בּוֹגֶדֶת־מְהֵימֶנֶת.

פְּתַח פִּיהָ וְתִזְעַק עַד תְּצִיקְךָ: קַלֵּל!

הַקְשֵׁב לָאֵשׁ אָחִי –

אַךְ אַל תְּהֵא לְמַאֲכֹלֶת!

לַסַּעַר הִתְפַּלֵּל –

אֲבָל כָּבְשֵׁהוּ וְיָנַח!

תֵּן צַוָּארְךָ בְּעֹל

מִלֶּיךָ בְּמִשְׁקֹלֶת.

אֱמֹר:

בָּרוּךְ אַתָּה חֻמְרוֹ שֶׁל הָאֲנָךְ!

בּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם

מאת

אברהם שלונסקי

בּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם

רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם

תּוֹכֵן עֲלִילוֹת בַּאֲנָךְ וּמַצְבּוֹעַ

אַתָּה שֶׁהוֹרֵיתָ לִנְבֹּט וְלִנְבֹּעַ

(חָכְמַת הַדְּבָרִים הָעוֹמְדִים עַל תִּלָּם!)

שָׁמְרֵנוּ מִשֶּׁצֶף

מֵחֵן הַיּוֹתֶרֶת

מִפֶּרֶץ הַיְבוּל עַד שִׁבְרוֹן הַצַּמֶּרֶת

מִיֶּלֶל פּוֹרֵעַ צוּרוֹת בַּעֲוִית.

תֵּן קַו וּמִשְׁקֹלֶת בְּיַד אִיּוֹבִית

אַמַּת־הַבִּנְיָן לְהַדְבִּיר אֶת הַתֹּהוּ.

לָמַדְנוּ לַתֹּכֶן וְלַנֶּטַע.

לַמְּדֵנוּ מְתֹם וְדִיּוּק הַכִּנּוּי.

הַפְּשָׁט הַפָּשׁוּט. הַנִּגְלֶה. הַבָּנוּי.

עֲרֹךְ הַמַּתְכֹּנֶת – כִּי לָהּ נְיַחֵלָה.

רַבּוֹת עֲשִׂיּוֹת שֶׁמְּלַאכְתָּן אַךְ הֵחֵלָּה

רַבִּים מִפְעָלוֹת שֶׁעוֹרְגִים אֶל תִּלָּם…

אַךְ אֲבִי־מַעֲשִׂים

אַךְ בּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם

מַחְשַׁכִּים יְשׁוּפוּנוּ. אָיְמוּ הַמַּסּוֹת.

אֵיךְ נִשְׁבֹּת מִמְּלָאכָה הַבְּרוּאָה לַעֲשׂוֹת!

לֵב מֵבִין

מאת

אברהם שלונסקי

חוֹמַת־אֲנָךְ. תְּנוּפוֹת אֵין־הֶרֶף.

עֲדֵי מִשְׁקֹלֶת וּבָרִי.

אִבְחַת הַזְּמָן. מִשְׁלַף הַחֶרֶב.

וּמִצְנָחָהּ עַד צַוָּארִי.

עַד צַוָּארִי וְלֹא הוֹסִיפָה.

לֹא נִחֲתָה. וְקוֹל עֲנוֹּת:

בָּרוּךְ בּוֹאֵנוּ הָאָסִיפָה

שׁוֹתְקֵי הַפְּרִי וְהַתְּבוּנוֹת.

הוֹ לֵב מֵבִין וּכְבַד אַשְׁכֹּלֶת

כְּכֹבֶד פִּינוּ מוּל הַסְּנֶה.

שִׂימוּהוּ אֶבֶן־הַמִּשְׁקֹלֶת

עַל קִיר הַבַּיִת הַנִּבְנֶה.

שִׂימוּהוּ גֶדֶר לַמַּדּוּחַ

שֶׁל הַיִּפְעָה הַחַטָּאָה!

הוֹ לֵב מֵבִין שׁוֹבֵר הָרוּחַ

אֲשֶׁר שָׁכַר וְלֹא תָּעָה

אֲשֶׁר הָלוּם חָזַר עִם עֶרֶב

אַךְ הֱקִיצַנִי לִבְקָרִי.

חוֹמַת־אֲנָךְ. תְּנוּפוֹת אֵין־הֶרֶף.

עֲדֵי מִשְׁקֹלֶת וּבָרִי.

שִׁיר לְאַמַּת הַבַּנַּאי

מאת

אברהם שלונסקי

אַמַּת הַבַּנַּאי!

אַמַּת הַבַּנַּאי!

עָזִּי וְזִמְרָת לְמַצִּיב אֶת הַדֶּלֶת!

הֲכִי לֹא אֶרְאֶנָּה: סוּפָה מִתְנַכֶּלֶת

בְּשַׁחַץ שִׁנֶּיהָ אֶל מוּל חַלּוֹנַי.

הֲכִי לְתֻמָּם יְפַכּוּ הֶגְיוֹנַי?

רְאוּ כִּי עָקֵב יְשׁוּפֵנוּ הַנֵּכֶל.

עַד שֶׁפִי אַבִּיט

עַד שִׁפְיוֹן

עַד שׂוּם־שֵׂכֶל

צוֹפֶה וְקַשּׁוּב בְּהַבְלֵג נִגּוּנַי.

צוֹפֶה – כִּי אָרְבוּ מַלְתָּעוֹת מוּל צֹאנַי.

קַשּׁוּב – פֶּן שֵׁנִית יְבוֹאוּנוּ כְּחֶתֶף.

מֵימַי בִּמְשׂוּרָה!

יְסֻלָּא־נָא כָּל נֵטֶף!

אֶכְלָא עַד מוֹעֵד אֶת מִטְרוֹת עֲנָנַי!

אֶכְלָא עַד מוֹעֵד עֲנָנַי עֲיָנַי.

רֵיקָם לֹא אַגִּיר כְּמַבּוּעַ וְאֶשֶׁד.

עַד חֵץ כּוֹנְנִי אֶת נַפְשִׁי הָעִקֶּשֶׁת

אַמַּת הַבַּנַּאי!

אַמַּת הַבַּנַּאי!

עַמּוּד הַשַּׁחַר

מאת

אברהם שלונסקי

הוֹשֵׁט לִי שַׁרְבִיטְךָ. בִּזְהַב רֹאשׁוֹ אֶגַּע נָא.

הָעֵת לִי כִּי אָבוֹא פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת.

שׁוּלֶיךָ־טַל יָרְדוּ לִרְחֹץ דְּשָׁאִים הַגַּנָּה.

שׁוּלֶיךָ־אוֹר מָלְאוּ אֶת כָּל הַהֵיכָלוֹת.

תִּמֶּרֶת כְּנִגּוּן קוֹמַת אֱנוֹשׁ וָיַעַר.

קִמַּרְתָּ מֵחָדָשׁ אֶת הֶנֶף הַשְּׁחָקִים.

מְקֹרָאִים לֶחָג הִבְקַעְנוּ אֶת הַשַּׁעַר

כְּפֶרֶץ תִּינוֹקוֹת אֶל כַּר־הַמִּשְׂחָקִים.

אָהַבְתִּי פֶּטֶט זֶה שֶׁל טַף וְשֶׁל כַּוֶּרֶת

שֶׁל יְקִיצַת יְקוּם בְּתֹקֶף יְהוּדִי.

הוֹשֵׁט לִי שַׁרְבִיטְךָ וּכְמוֹ גֻלַּת־כּוֹתֶרֶת

עֲנֹד לִמְרַאֲשׁוֹתַי שַׁחְרִי וְעַמּוּדִי.

גְּאוֹן־חוּצוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

רֵיחוֹת. וְשֵׁמַע. וּפָנִים!

מָשָׁל לְכֶרֶם שֶׁסִּיַּרְתָּ.

גְּאוֹן־חוּצוֹת

אַתָּה קִנְטַרְתָּ

חוּשַׁי כְּאֶשְׁכְּלוֹת גְּפָנִים.

אָהַבְתִּי שֶׁפַע מִתְיוֹמֵם

לִקְרַאת הָעַיִן שֶׁצָּמֵאָה.

כְּיַיִן טוֹב אֲנִי גּוֹמֵעַ

דּוּ־שְׂחוֹק הֶחָי וְהַדּוֹמֵם.

דּוּ־שְׂחוֹק מִקֶּדֶם וְנָאוֹר

מַצְנִיעַ־חֵן

אַכְזַר־הַקֶּצֶב.

בָּבַת־עֵינוֹ קוֹרֶצֶת עֶצֶב

אַךְ הַבָּשָׂר קוֹרֵא: כִּי אוֹר!

כִּי אוֹר! – כְּרֵיחַ קִנָּמוֹן

גֵּרוּי תְּבָלִין בְּתוֹךְ הַשֶּׁרֶב.

וְכָךְ יַפְשִׁיר יִגְאֶה עַד עֶרֶב

קוֹל הַשָּׁאוֹן וְהֶהָמוֹן.

וּבוֹ – אַתָּה! הַשְׂגֵּא וּגְבַהּ

דּוֹמֵם וָחָי חַיֵּה בְּצַוְתָּא

עַד בּוֹאֲךָ כְּשֶׁאָהַבְתָּ

עֲדֵי קָצֶה

עֲדֵי גִבְעָה.

עַד הַגִּבְעָה אֲשֶׁר הָרְתָה

צָבַת קָדְקֹד וַאֲחוֹרַיִם.

עוֹד בָּהּ נִפְעֶמֶת־נְחִירַיִם

שִׁקְמָה מַפְשֶׁלֶת צַמַּרְתָּהּ.

גְּבוּלָם הֻסַּג. הֵם אַחְרוֹנִים.

הֵם אַחְרוֹנִים – שִׁקְמָה וָגֶבַע.

וַיִּלְפְּתֵם שִׁבְעִים־וָשֶׁבַע

בַּיּוֹם מַשַּׁב הַחֲרוֹנִים.

אַךְ בַּחֲצוֹת יִכְבֶּה חָרוֹן

שִׁקְמָה הוֹזָה אִבְחָה שֶׁל פֶּלֶד

שִׁקְמָה שׁוֹמַעַת קוֹל שֶׁל יֶלֶד

פּוֹעֶה מִבַּיִת אַחֲרוֹן.

אַכְזָר הַגְּזָר. כְּבָר לְרֹאשָׁהּ

הִלָּה שֶׁל קֵץ עוֹנֵד יָרֵחַ.

מָחָר תַּכְנִיעַ נוֹף קֵרֵחַ

לִפְנֵי תִּפְאֶרֶת חֲדָשָׁה.

וּכְבָר יָדַיִם עָרִיצוֹת

אֲנָךְ הִצִּיבוּ עַל גְּבוּלֶיהָ.

כְּבָר הַכּוֹרֵת עוֹלֶה עָלֶיהָ

לְהַאְדִּיר גְּאוֹן חוּצוֹת.

רְחוֹב

מאת

אברהם שלונסקי

וְשׁוּב יוֹצֵא הַבֹּקֶר הַמַּכְנִיעַ

לִרְתֹּם רְחוֹב בְּעֹל שֶׁל אוֹר.

וְשׁוּב – כּוֹבֵשׁ־יִצְרוֹ אַךְ בְּמַפְגִּיעַ

תּוֹבֵעַ נוֹף לִהְיוֹת מִזְמוֹר.

מַפְגִּיעַ וְגוֹזֵר:

הַנּוֹף – הוּא סוֹד הַדַּעַת

הֱיוֹת הַרְבֵּה לַאֲחָדִים.

שְׁרִירוּת־כֹּחֵנוּ־הַנִּרְצַעַת.

צַיְּתָנוּתֵנוּ־בְּיוֹדְעִים.

כָּרְחוֹב!

כַּנּוֹף!

כַּשִּׁיר!

אֲנָךְ מוּל אֶבֶן־בֹּהוּ.

מִמְתַּח מֵיתָר לְמַעַן הַנִּגּוּן.

צְנִיעוּת הָעֲצָמִים

אֲשֶׁר יֶשְׁנָם וְלֹא יָבוֹאוּ.

וְהַמִּלִּים

אֲשֶׁר לֹא יֶהְגּוּן.

קוֹלוֹת הִפְנִימוּ הֵד.

כָּל הַקַּוִּים הִרְצִינוּ.

הַשִּׁיר

כָּמוֹהוּ כְּרוּמוֹ שֶׁל הַהֵיכָל!

כִּי הוּא:

מַה שֶּׁיָּכֹלְנוּ לְהַגִּיד

אַךְ לֹא רָצִינוּ

וְלֹא מַה שֶּׁנִּרְצֶה

וְלֹא נוּכָל.

מִזְמוֹר – כָּרְחוֹב!

דִּיּוּק מַרְאוֹת מִנֶּגֶד.

וִתּוּר קוֹלוֹת שֶׁנִּצְטָרְפוּ לִסְאוֹן.

אֶחָד!

וְאַכְזָרִי!

וְכָל אִוְשָׁה מַבְלֶגֶת

עַל יִחוּדָהּ

כְּצֶלֶם בָּאִישׁוֹן.

פֶּן תִּדָּרֵס – נָסוֹגָה.

אַךְ שׁוּב מָרְכֶּנֶת־שֶׁכֶם

נִקְרֵאת לִהְיוֹת רָחֵל בָּעֲדָרִים.

עַד הִטָּרְפָהּ

עַד הִצְטָרְפָהּ

בְּחֻמְרָתָם הַמִּתְמַשֶּׁכֶת

שֶׁל הֶגְיוֹנֵי חוּצוֹת שֶׁבֶּעָרִים.

הָרְחוֹב בְּהֶגְיוֹנוֹ!

תּוֹכֵן קִצְבּוֹ מִדַּעַת

מַפְצִיעַ אֶל שִׂיאוֹ בְּרֶסֶן־צְלִיל־וְקָו

וּבְסוֹד מִדַּת הַדִּין

בְּסֵבֶר הַמִּשְׁמַעַת

חוֹלֵשׁ עַל כָּל פְּרָטָיו וְדִקְדּוּקָיו.

עַד כֵּן

מאת

אברהם שלונסקי

עַד כֵּן

מאת

אברהם שלונסקי

מֵעֵבֶר לַמָּבוֹא

מאת

אברהם שלונסקי

עַד זִיב וּכְזִיב בָּשְׁלוּ תְּמוֹלֵינוּ לְאָבְדָם.

שָׁכֹלְנוּ זֶה אֶת זֶה – מִנְּבוֹ עַד בֹּהוּ.

וְכָךְ בְּוִכּוּחֵנוּ אִישׁ עִם לְבָבוֹ הוּא

הִגַּעְנוּ עַד זוֹב דָּם.

לֹא זֶבַח־רְמִיָּה אָכַלְנוּ אֶל שֻׁלְחָן.

לֹא הֶבֶל לְתֻמּוֹ קִדֵּשׁ חַגּוֹ עִם קַיִן.

הַתִּיזוּ אָרְצָה אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַיַּיִן

כּוֹס יֵין הַנֶּסֶךְ הָעוֹכֵר אֶת הַפֻּלְחָן.

יִזְכֹּר־הַשִּׁכּוּלִים. מִפְקָד כְּתֹם הַקְּרָב.

תְּשׁוּבוֹת לְסֵרוּגִין: הִנֵּנִי – וְאֵין־מַעַן.

עַד יִתְגַּדַּל יָפוּ אֵימֵי־לֵילוֹת־בִּכְנַעַן

כְּאוֹר הַיּוֹם יִפְקֹד הַלֵּב אֶת עֲקוּרָיו.

אַיֵּה־אַיָּם רֵעָי? יָצָאנוּ לַהֲזוֹת

הָזוּת שֶׁל תֹּם וּמְתֹם חוֹרֶשֶׁת וְשׁוֹחֶרֶת

שֶׁקִּנְטְרָה מֹחִין מִשּׁוּם שֶׁהִיא אַחֶרֶת…

אַיֵּהוּ זֶה – וְזֶה – וְזֹאת?

שֶׁקִּנְטְרָה מֹחִין – מַדּוּחַ סְנֶה וּנְבוֹ!

דְּלֵקָה וְאֵין־שָׂבָע. הַיּוֹם הִנֵּה שָׂבַעְנוּ…

אֲבוֹי לְשׂבַע זֶה הַבּוֹעֲטִים. כִּי בָּאנוּ

נוֹצְחִים וּמְנֻצָּחִים מֵעֵבֶר לַמָּבוֹא.

הֲכִי סוּפָה־שֶׁל־חוֹל אוֹ גֶשֶׁם־נְדָבוֹת

סוֹפֶדֶת וּמְבַשְּׂרָה הָרוּחַ הַנִּחֶרֶת?

הָאֲרֻבּוֹת פִּתְחוּ לִקְרַאת רֵאשִׁית אַחֶרֶת!

וְקוֹל קוֹרֵא “אָ־אוּ!” בַּיַּעַר הֶעָבֹת.

קְרִיאַת־שְׁמַע

מאת

אברהם שלונסקי

קוֹלוֹת נְסוֹגִים – כִּי הֵבִינוּ.

רֵיחוֹת – בְּהֶפְלֵג מְקוֹרָם.

זֶהוּ עֶרֶב. זֶה עֶרֶב אָחִינוּ.

עוֹד מְעַט יְוֻתַּר וְזָכִינוּ

לַחֲזוֹת אֵיךְ הַתֹּרֶן הָרָם

מַאֲמִיר אֶל רוּמוֹ שֶׁל הַלַּיִל

אֹרֶךְ־רוּחַ בְּשׂוֹא דוּמִיּוֹת

אֵיךְ מַפְצִיעַ קַרְנָיו כְּמוֹ אַיִל

אוֹר מַבְכִּיר – וְנִפְדֵּיתָ לִהְיוֹת.

וְהָיִיתָ מְתֹם גַּם כִּי רַבּוּ

חֲלִיפוֹת הֱיוֹתֶיךָ לָעַד

וְקָרָאתָ בְּמֶשֶׁךְ־הַזֶּמֶר (כְּאַבָּא!)

קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁמּוֹשְׁכִין בָּהּ: אֶ־חָד!

וְהָיִיתָ אֶחָד – וְסוֹדֶיךָ

סוֹד סְמָדַר וּבְצִירִים לָעֵנָב

סוֹד הַסַּעַר בַּדְּכִי וּבַדֶּחִי

סוֹד אוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם מוֹלִידֶךָ

בְּחַדְּשׁוֹ לְעִתִּים נִיסָנָיו.

לַיְלָה וְהַכֹּל

מאת

אברהם שלונסקי

לַיְלָה – וְהַכֹּל. כְּבַקָּצִיר – וָאָיִן.

רַק אַתְּ. כִּי הֲרֵי אַתְּ. כִּי אַתְּ אִשְׁתִּי.

לַיְלָה – וְהַכֹּל. הוֹמֶה וְלֹא מִיַּיִן.

הַיַּיִן שֶׁאֵינֶנּוּ – עַד מִשְׁתִּי.

עֵינַי מָלְאוּ טְלָלִים. וּכְמוֹ שִׁבֹּלֶת – קֶמַח.

שִׁבֹּלֶת הַנָּהָר כַּעֲטִינִים חָלָב.

הוֹ גֶשֶׁם פִּרְיוֹנִים עַל עֲרוּגוֹת הַצֶּמַח.

הוֹ רְבִיבִים שֶׁל עֵשֶׂב. נִיר וְגִבְעוֹלָיו.

אֲנִי קוֹרֵא: אָבִי! אִמִּי! עֲקֶרֶת־בַּיִת!

בֵּיתִי שֶׁלִּי! בִּתִּי! עַמִּים וַעֲמָמִים!

שִׁפְכוּ רַק דַּם עֵנָב! נִקְפוּ רַק נֹקֶף זַיִת!

זְמִירוֹת וּמַזְמֵרוֹת – בְּלֶחֶם וּכְרָמִים.

בָּרוּךְ בּוֹרֵא פְּרִי־גֶּפֶן וּפְרִי־עֵץ

כִּי – פְּרִי־כַּפַּיִם.

פְּרִי־רֶחֶם לִבְהֵמוֹת וַאֲדָמוֹת. אָמֵן!

וַאֲרִיכוּת־יָמִים בַּאֲרִיכוּת־אַפַּיִם

בְּסוֹד חָכְמַת זְרָעִים לְהִטָּמֵן.

כִּי הוּא מָתוֹק – הָאוֹר. מַחְכִּים. מֵאִיר־עֵינַיִם.

וְהוּא מְתֹם. הוּא הַיְחִידִי שֶׁלֹּא בָּגַד.

אַךְ פֶּתַע – תַּרְעֵלָה. פֹּה מוֹעֲדוֹת רַגְלַיִם.

פֹּה הַתְּשׁוּקָה לִצְעֹק:

בָּא גָד! בָּא גָד!

בָּא גָד! כִּי הוּא – הַגְּדִי…

מָה?! שׁוּב?! שׁוּב שִׁיר הָעֶרֶשׂ?

עַד אָנָה יִסְתּוֹלֵל בִּי

יְשׁוּפֵנִי רֹאשׁ?

עַד אָן קֻבַּעַת זוֹ שֶׁל יַיִן חַי וָאֶרֶס

מִכָּל עִנְבֵי הַגֶּפֶן וְהָרוֹשׁ?

אַתָּה (יִנּוֹן שִׁמְךָ!) עַל מָה אֵלַי נִטְפַּלְתָּ?

מֵשִׂים לִי מַאֲרָב! מַמְעִיד אֶת קַרְסֻלַּי!

אַתָּה (יִמַּח שִׁמְךָ!) הַשָּׂשׂ־לְאֵיד: נָפַלְתָּ!

אָכֵן!

אֲבָל תָּמִיד עַל שְׂפַת אוּלַי.

הַשְׂכִּילוּ סִמְלֵיכֶם חַכְמֵי כִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ!

אֵי עוֹד נַחֲלֵי־אֵיתָן כְּמוֹ כְּבָר וּכְמוֹ אוּלַי?

אָהַבְתִּי נְהָרוֹת

חִמַּדְתִּי כָּל גֹּדֶשׁ

הוֹ גֹדֶשׁ לֹא־אַכְזָב שֶׁל יְבוּלַי.

אַךְ נְהָרִים כָּאֵלֶּה

יְאוֹרִים רַחֲבֵי־יָדַיִם

נַהֲרֵי־נַחֲלֵי הַדְּבַשׁ שֶׁל אֱלֹהִים סָבִים

זוֹרְחֵי הַבָּבוּאוֹת שֶׁל עֵץ וְדֹק שָׁמַיִם –

אַתֶּם זוֹרְמִים רַק בְּכָף־דָּלֶת הַכְּתָבִים!

וּבְאֶרֶץ־לֵדָתִי לִי סַמְבַּטְיוֹן וּדְנֶפְּר!

שְׁנֵיהֶם עֲלִילִיָּה וּבְדוּת־לֵבָב.

שְׁנֵיהֶם מַעֲשִׂיָּה־בָּעֶרֶב הַצּוֹנֶפֶת

צְנֵפָה רַבָּה שֶׁל יֶלֶד מִפְּחָדָיו.

נוֹזְלִים מֵימֵי הַתְּהוֹם. מֵעַיִן וּמֵעָיִן.

עֵינַי כַּעֲיָנוֹת. וּתְהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרְאָה

לַיְלָה – וְהַכֹּל. הוֹמֶה וְלֹא מִיָּיִן.

לַיְלָה – וְהַבֹּקֶר כִּבְשׂוֹרָה.

עֲנֵנִי הַמְּבַשֵּׂר! אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם

מֵרֹב חִשְׁקִי לִשְׁמֹעַ – אַךְ בְּכָל מְאֹד!

אֲנִי לֹא בְּמִקְרֶה דִבַּרְתִּי פֹּה עַל מַיִם.

עַוְּדֵנִי

עוֹדְדֵנִי:

עוֹד וְעוֹד!

עוֹד יַחְנְטוּ פַּגִּים! עוֹד נִצָּנִים לַיֶּשַׁע!

עֵינַיִם שֶׁדּוֹלְפוֹת – מָחָר תִּזְרַעְנָה אוֹר.

הוֹ עֲרֵמַת חִטִּים!

פְּלוּסִין שֶׁל גּוּף וָדֶשֶׁא!

פֻּלְסִין שֶׁל אוֹר־חַמָּה בִּדְמוּת קַרְנֵי הַשּׁוֹר.

אַל תְּנַגְּחוּנִי עוֹד! הָאִירוּ לִי הוֹשִׁיעוּ!

הַלַּיִל – חֶתֶף הוּא. קִשֵּׁחַ וְרָטֹב.

חוּסוּ עַל עֵינַי אֲשֶׁר הִבִּיטוּ לֹא הִרְשִׁיעוּ

אֲשֶׁר פָּצְרוּ עַד בּוֹשׁ:

כִּי טוֹב! כִּי טוֹב! כִּי טוֹב!

כִּי טוֹב הוּא רַק הַטּוֹב

רַק הָרָטֹב לָנֶצַח

רַק טַל שׁוֹבֵר צָמָא שֶׁהוּא פּוֹרֶה וָרַב

עַד סוֹד סַנְטֵר מוּל פֶּה

סוֹד לֶחִי מוּל הַמֶּצַח

סוֹד הֶגְיוֹנוֹ שֶׁל גֶּשֶׁם מִן הָעָב.

כָּל מַחְזִיקֵי־טוֹבָה עַל נֶשֶׁף וְעַל נֶשֶׁם

זַכֵּי הַנֶּהֱנִין – יְהִי רָצוֹן מֵעָל

אֲשֶׁר מֵיטַב הַשִּׁיר יִהְיֶה מִזְמוֹר לַגֶּשֶׁם

הָטֹב

רָטֹב

וָטוֹב

בְּסוֹד בִּרְכַּת־הַטָּל.

עַל צַמָּרוֹת וְגֹבַהּ וְכֵן

מאת

אברהם שלונסקי

א

אִילָן מַפְתִּיעַ־נוֹף בְּרֹאשׁ חוּצוֹת הוֹמִים.

מַצְנִיעַ־שֹׁרֶשׁ אַךְ יְהִיר־צַמֶּרֶת.

אֶל מוּל הַתַּלְאוּבָה הַמִּתְנַכֶּרֶת

כְּעֹז יוֹרֶה – דְּבָרֵינוּ עַל יָמִים.

יָמִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ –

כִּי יָבוֹאוּ!

חֲצִיפוּתָם הִיא חֶסֶד הַפּוֹרִים.

כָּל יְקוּמֵי עֶלְיוֹן הִשְׂגִּיאוּ מִן הַתֹּהוּ.

הוֹ צַמָּרוֹת

בְּהַכְנָסַת־אוֹרְחִים

(כָּמוֹהוּ!)

הֱיוּ מִבְטָח לִמְעוּף הַצִּפֳּרִים.

ב

לֵיל־רֵאשִׁית מְשַׁיֵּשׁ דּוּמִיָּה לְפָנַי.

אֲנִי חָשׁ כָּאן נִצּוּחַ יָדוֹ שֶׁל בַּנַּאי

הַתּוֹכֵן תִּמּוּרָן שֶׁל קוֹמוֹת.

"אַךְ הַגֹּבַהּ הוּא גֵא

הוּא עָרְמַת הַמִּכְשׁוֹל?"

"אֹרֶךְ־רוּחַ רֵעִי!

כָּאן – נַפְתּוּל הַמִּשְׁעוֹל

הוּא גְּבוּרָה שֶׁהָיְתָה לִדְמָמוֹת."

הַסּוּפָה – הִיא גִיחָה־בְּעִתָּה מִשַּׁלְוָה.

חֶבְיוֹנָהּ הַנִּמְשָׁךְ הוּא סוֹדָהּ שֶׁל עַלְוָה

הַגּוֹנְזָה מֵרָצוֹן גּוֹזָלִים שֶׁבַּקֵּן.

"אַךְ עַלְוָה הִיא הַפְקֵר

לִשְׁרִירוּת הַסּוּפוֹת?"

"אֹרֶךְ־רוּחַ רֵעִי!

כָּאן – סוֹפֵי־הַסּוֹפוֹת.

כָּאן – הָאֹמֶץ שֶׁלְּךָ לוֹמַר:

כֵּן!"

ג

אֲבָל – בְּכָל מְאֹד! לְמַעַן יִשְׁתַּבֵּלוּ

שָׂדוֹת בְּסוֹד שָׂדוֹת

שְׂדוֹת־בַּעַל – וְהַשְׁקֵן!

כָּל הָאֲלֻמּוֹת אֵלֶיךָ יְפַלֵּלוּ.

הַגִּידָה:

כֵּן!

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.