הַתַּבְעֵרוֹת יִגְאוּ

יִגְעוּ עַד קֵץ וָדֶמַע

(דְּמָעוֹת כַּדָּם: הֵן לֹא לַשָּׁוְא זָבוֹת)

וְיוֹם יָבוֹא…

אֲבוֹי אֵיךְ נְקַדֵּמָה

אֵיךְ נְקַדֵּם פְּנֵי יוֹם־הָאַכְזָבוֹת.

כְּחֶתֶף הוּא יָבוֹא. כְּרָץ בְּאֶפֶס־שַׁעַט.

הָהּ אוֹר־הַגַּרְדֻּמִּים הַמִּתְאַּכְזֵר לַחְשֹׂף

עִיֵּי הַחִדָּלוֹן שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ דַעַת

שֶׁלֹּא אָבִינוּ דַעַת עַד הַסּוֹף.

אַךְ יוֹם יָבוֹא…

נִמְשַׁלְנוּ לְקִטֵּעַ

בְּטֶרֶם דַּעְתּוֹ כִּי נִתְקַטְּעוּ רַגְלָיו.

אֲבוֹי לַיּוֹם! אוֹרוֹ מְבַעְבֵּעַ.

זֶה אוֹר־חוֹרֵג רוֹצֵעַ כְּמַגְלָב.

זֶה יוֹם־הַשִּׁכָּרוֹן – בּוֹגֵד וְלֹא מִדַּעַת!

זֶה יוֹם־הַשִּׁכָּחוֹן – נִמְהָר וּכְפוּי־חָרוֹן!

כְּחֶתֶף הוּא יָבוֹא

כְּרָץ בְּאֶפֶס שַׁעַט

בְּעוֹד יִגְוַע אֵי־שָׁם קוֹל בֶּכִי אַחֲרוֹן.

עוֹד בֶּכִי אַחֲרוֹן יִגְוַע מִפֶּה לְאֹזֶן

וְעַל תְּבוּסוֹת־דְּשָׁאִים מִשְׂחַק הַטַּל יִרְעַד

וְהוּא יָבוֹא פִּתְאֹם וּכְקֹדֶם יַעֲלֹזוּ

כָּל נַחֲלֵי־גּוֹיִים בְּלַהֲגָם הַלַּח.

כְּקֶדֶם.

כְּאֵי־אָז.

כִּבְטֶרֶם סְדֹם וָרֶצַח.

כְּלֹא הָיָה דָבָר (וּלְוַאי וְאֶתְבַּדֶּה!)

הֵן גַּם הַלֵּב יִשְׁכַּח בִּן־לַיְלָה וְלָנֶצַח

כְּמוֹ שֶׁיִּשְׁכַּח הָעֵץ שֶׁבַּשָּׂדֶה.

מֵרוּחַ פַּיְסָנִית הַשִּׁבֳּלִים יִשַּׁחוּ

וְשֶׁמֶשׁ יַט חַסְדּוֹ עַל יַעַר מְפֻחָם

וְרַק אַתָּה עַמִּי תָּקִיץ אֲזַי עִם שַׁחַר

(הַעוֹד תָּקִיץ?) שַׁכּוּל וְלֹא־נֻחָם.

תָּקִיץ וְאֵין אָדָם… "כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ.

כֻּלָּם סָחַף הָאוֹר". – רַק הוּא עוֹדֶנּוּ כָּאן:

זֶה נִין הָעַנְתוֹתִי עַל פְּנֵי שָׂדֶה קָרוּחַ

לוֹקֵט אֶת עַצְמוֹתֶיךָ וּמְנַשְּׁקָן.

עוֹלָם מֻצָּל מִקֵּץ יַחְמֹד חַיִּים וְיֶחִי

וְיִשְׁתַּכְשֵׁךְ בָּאוֹר עַד לֶכֶת עַל גָּחוֹן

וְכָל חֳרִי־הַלֵּב

קְלָלוֹת הִבְשִׁיל הַבֶּכִי

יַחְרִישׁ מִרְזַח הַנִּצָּחוֹן.

כְּמֵרְפָתִים בָּקָר כְּצַמָּרוֹת מִיַּעַר

כְּקוֹל תִּירוֹשׁ וּמַיִם בָּאָבִיב

הוּא יְשׁוֹקֵק

יִטְלֹף

יָלֹעַ מוּל הַצַּעַר:

“הֻתַּר נִדְרִי וְלֹא זְכַרְתִּיו!”

הָהּ מִצְהֲלוֹת מָחָר – כִּבְרַק הַמַּאֲכֶלֶת

יִדְוֵּן עַמִּי הֵגֵּא בִּבְשַׂר הַמַּכְאוֹבוֹת

וּמְדֻקָּרִים מֵאוֹר (הַנִּבְגָּדִים בַּחֶלֶד!)

אוּדָיו יִבְכּוּ אֶת בְּכִי הָאַכְזָבוֹת.

כִּי הוּא יָבוֹא…

יָבוֹא פִּתְאֹם – לְפֶתַע

וּכְנֵדֶר־שָׁוְא יַשְׁלִיךְ מִפִּיו רִסְנוֹ

וִיצַו “הַרְפִּי!” לַזְּרוֹעַ הַלּוֹפֶתֶת

וְלַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר עָיְפָה לִשְׂנֹא.

גַּנִּים וָצֹאן לְצִוּוּיוֹ יִקְשֹׁבוּ

וּבְשַׂר אָדָם צָחִיחַ וְרָגוּב.

וּכְמַאֲזִין לְחִמּוּדָם – “אֱהֹבוּ!”

יְצַו לַדֶּשֶׁא וְלַגּוּף.

אֲבָל אֲנִי…

אֲנִי אֶת מִי אֹהַב?

אֲנִי שֶׁיֵּין הַמָּוֶת הֲלָמַנִי

שֶׁעַל כֻּלְּכֶם הִשְׁלַכְתִּי פֹּה יְהָב

וְלֹא הָיָה אֶחָד שֶׁלֹּא רִמַּנִי.

כִּי לֹא הָיָה

כִּי לֹא הָיָה אֶחָד

גַּם לֹא אֶחָד בִּסְדֹם כֻּלָּהּ מִנֶּגֶד

שֶׁלֹּא בָּגַד

שֶׁלֹּא בָּגַד בִּי בֶּגֶד.

עַל כֵּן עוֹמֵד גַּנִּי גִּדֵּעַ וְשָׁמוּט

וְקוֹל אַחְרוֹן קוֹרֵא אֵלַי מִקֶּרֶב:

שְׂנָא יְהוּדִי!

שְׂנָא יְהוּדִי וָמוּת!..

זֶה רִנּוּנִי מִיּוֹם זֶה קִנּוּנִי מֵעֶרֶב.

זֶה רִנּוּנִי מִיּוֹם

זֶה קִנּוּנִי מֵעֶרֶב.

זֶה יטריפני בּוּז כְּלֶחֶם בָּרָעָב.

הַעוֹד אוּכַל

הַעוֹד אַשְׂכִּיל לִגְעֹר בּוֹ “הֶרֶף!”

בְּבוֹא הַיּוֹם לְכִתּוּתֵי הַחֶרֶב

וְלֹא אָמוּת

כִּי אֶחִי

וְאֹהַב.

אֶת הָרָחוֹק אֲשֶׁר לֹא מָט לִגְווֹעַ

גַּם בְּהִמּוֹט אֵלִים וּבְנֵי־חֲלוֹף

אֶת הַיְחִידִי־לָעַד

אֶת הַגָּבֹהַּ

שֶׁלֹּא כִּחֵשׁ וַיַּרְא גַם אָז כִּי טוֹב!

כִּי הוּא רָחוֹק – וּבְכָל זֹאת כָּאן מִנֶּגֶד

כִּי הוּא גָבֹהַּ– אַךְ גַּם עֵשֶׂב בְּנוּבוֹ

כִּי רַק אֵלָיו נִשְׁמַת כָּל חַי עוֹרֶגֶת

שֶׁהוּא יָבוֹא!

שֶׁיַּעַל וְיָבוֹא!

כִּי הוּא הַכֹּל: הַמַּיִם וְהַלֶּחֶם.

כִּי הוּא אֱמֶת וְחֶסֶד בַּל־יִמּוֹט.

מַבָּט רִאשׁוֹן

דִּבּוּר

הַזֶּרַע וְהָרֶחֶם

וֶאֱמוּנִים – כְּשֹׁרֶשׁ אִילָנוֹת.

אֵימַת צַמֶּרֶת הַנִּגְדַּעַת.

גַּדְלוּת מַפֹּלֶת וְעֶרְיָה.

אָשִׁיר חֻרְבַּן־עַצְמֵךְ־לָדַעַת,

קִדּוּשׁ־הַשֵּׁם שֶׁלַּקִּרְיָה.

זֶה אָבְדָנֵךְ – אֲרַנְּנֵהוּ

וְחוּצוֹתַיִךְ

וּשְׁכוֹלָם.

תִּשְׁעָה־בְּאָב שֶׁלָּךְ הִנֵּהוּ

בִּרְכַּת־גּוֹמֵל שֶׁל הָעוֹלָם.

כִּי הֶעָרִים אֵינָן רַק כֵּפֶל

שֶׁל קַו וְרֹבַע וּנְכָסִים.

כִּי הֵן יְקוּם בּוֹ יְרַחֵפוּ

אִוְשֵׁי כְּנָפַיִם שֶׁל נִסִּים.

וְכָךְ בִּזְכוּת גָּאוֹן וְעֶצֶב

וְהֶרֶס כָּךְ־עַל־כָּךְ מִילִין

הֵן חֲדֵלוֹת לִהְיוֹת שֵׁם־עֶצֶם

וּמַתְחִילוֹת לִהְיוֹת סְמָלִים.