אברהם שלונסקי
מִשִּׁירֵי פָּרִיז הָאַחֶרֶת
בתוך: עַל מִלֵּאת

יָמִים בְּדָכְיָם יַדִּיחוּנוּ לִשְׁכֹּחַ

לֵילוֹת בְּשִׁפְלָם יִתְנַכְּלוּ לְהַזְכִּיר

לֹא בָּאתִי אֵלַיִךְ יָהִיר־בְּמַלְקוֹחַ

בָּאתִי לְקֶשֶׁב כְּאֶבֶן מִקִּיר.


אָזְנַיִם לַכֹּתֶל. עֵינַיִם לָאֶבֶן.

הַכֹּל מִתְחַנֵּן פֹּה: הַקְשִׁיבָה וּתְמַהּ!

פֹּה עִיר הַנּוֹפֶלֶת־מִדַּעַת צוֹלֶבֶת

יוֹם־יוֹם

יוֹם־יוֹם אֶת עַצְמָהּ.


עַל־כֵּן מְרַמְּזָה: אַל תַּבִּיט בְּמַפְגִּיעַ!

תֵּצֶאָן מִלֶּיךָ תָּמִיד רְעוּלוֹת!

וְאַל נָא תִּרְהַב חֶבְיוֹנַי לְהַגִּיהַּ

בְּאוֹר שֶׁמֵּעֵבֶר לַלּוֹט!


בִּינוֹתִי לָרֶמֶז. וְאֵיךְ הַעִזּוֹתִי

לִפְקוֹד שִׁבְרוֹנֵךְ וְלִשְׁאֹל לְתֻמִּי

(הָהּ תֹּם אַכְזָרִי־לֹא־מִדַּעַת!):

"הֲזֹאת הִיא…

הֲזֹאת נָעֳמִי?"

שֶׁנָּעַמְתְּ כְּכַלָּה

שֶׁהִדַּחְתְּ כְּפִילֶגֶשׁ

שֶׁכָּל יִפְעוֹתַיִךְ נָדַבְתְּ לִי: קָחֵן!

אֵיךְ שָׁכֹלְתְּ

אֵיךְ יָכֹלְתְּ עֲיֵפָה וְעִלֶּגֶת

לָשֵׂאת אֶת זִוּוּג הַפְּשָׁעִים וְהַחֵן?


הַנָּאוָה בְּדֶחְיָהּ בִּתְבוּנוֹת עֲגָבֶיהָ

סְמוּכַת אֲשִׁישׁוֹת רְפוּדַת תַּפּוּחִים

מַדּוּעַ כֹּה זָר הוּא יוֹמֵךְ הַגּוֹוֵעַ

מוּזָר

וְאַכְזָר

וְרָחִים?


אוּלַי כִּי יָפִית יָפְיָפִית בִּבְלִי דַעַת

לָשֵׂאת תִּפְאַרְתֵּךְ בְּהֶצְנֵעַ וָרָז

פִּזְרוֹן עִנּוּגַיִךְ

חֶמְדֵּךְ קַל־הַדַּעַת

מַדּוּחַ הַחֵן הַמֻּפְרָז.


הוֹ טוּבֵךְ הַגָּלוּי הַתָּמִים וּמַדִּיחַ

זִיוָהּ שֶׁל בַּת־מֶלֶךְ: מֻרְגָּל וְיָקָר.

אַיֵּהוּ?

זֶה סוֹד הַקְּרִיצָה שֶׁבַּשִּׂיחַ

הַחֵן־חֵן הַנָּדִיב

וּמֻפְקָר.


אַתְּ יָפִית

אַךְ יָדַעְתְּ זֹאת

יָדַעְתְּ וּבְלִי פַחַד

הִפְקַרְתְּ שִׁפְעוֹתַיִךְ – סוֹדָן וְחִנָּן.

עַכְשָׁו אֶל הוֹדֵךְ הַנִּגְדָּע אַתְּ צוֹנַחַת

כִּשְׁלוֹמִית לִפְנֵי רֹאשׁ יוֹחָנָן.

אֵיךְ עֻנֵּית עַד שֻׁנֵּית

אֵיךְ תּוּכְלִי וְתָכִילִי

אֶת פְּשׁוּטוֹ שֶׁל הַקֵּץ הַשּׁוֹתֵק בִּרְמָזָיו?

אַתְּ חָפַצְתְּ בְּכָזְבִי

אַךְ הַפַּעַם סִלְחִי לִי

אִם מֵיטַב שִׁירָתִי לֹא יִכְזָב.


הוּא יִרְהַב בָּךְ קִרְיָה! זֶהוּ רַהַב שֶׁל יֶלֶד

בְּרִשְׁעוֹ הַשּׁוֹגֵג. מַה יָּפִית בִּשְׁכוֹלֵךְ!

וְיָפְתָה גַם אָיְמָה – הַתְּמִימוּת הַשּׁוֹאֶלֶת

שׁוֹאֶלֶת:

מַדּוּעַ?!

וְאֵיךְ?!


אַתְּ שִׁסִּית מֵחָדָשׁ כֵּנוּתִי הַחוֹקֶרֶת

תִּמְהוֹנִי הַמּוֹכִיחַ

קִטְרוּגִי הַנִּפְעָם

בִּינָתִי הַסּוֹלַחַת…

הָהּ קֶרֶת סוֹרֶרֶת

עֲקֶרֶת־בֵּיתוֹ־שֶׁל־עוֹלָם!

הַדֶּרֶךְ בּוֹהָה כָּאן:

אֵי־אָנָה?

אֵי־כֹה?

הַדֶּרֶךְ נִלְאֵית עַרְפִלֶּיהָ לִבְלֹעַ.

הַלַּיְלָה צוֹלֵעַ עַל יְרֵחוֹ.

נֶאֱבָק עִם מַלְאַךְ אֱלוֹהַּ.


וּנְבוֹכָה הַשְּׂדֵרָה בְּגִמְגּוּם אִילָנוֹת.

וְחֶרֶק הָעֶנֶף – יְבֹשֶׁת הַשֶּׁלֶד.

יָרֵא לְהַחְרִישׁ וְיָרֵא לַעֲנוֹת

הַלַּיְלָה – בְּבֶרֶךְ כּוֹשֶׁלֶת.


וְתָבוֹא עַד סִמְטָה.

וְתָבוֹא עַד חַלּוֹן.

וְזִיעַ שֶׁל דֶּלֶת אִלְּמָה עַל צִירֶיהָ.

וְחֶדֶר.

וְעַיִן רוֹאָה בַּחַלּוֹן:

מָרוֹם עֲזוּבִי מִשְׂתָּרֵעַ.


תּוֹעֲפוֹת אֵין־אֵלִים.

תַּחְתִּיּוֹת אֵין־אֱנוֹשׁ.

מְלוֹא הָעוֹלָם – בְּאֵין קוֹל וְאֵין־קֶשֶׁב.

וְהִיא

רַק הַהִיא

אֲמוּנָה עֲלֵי רוֹשׁ

אוֹמֶרֶת לַלַּעַן וַיְהִי לְתִירוֹשׁ

בְּחֶסֶד תֻּמָּהּ מִתְעַקֶּשֶׁת.


לֵאמֹר:

יְהִי אוֹר!

יְהִי אוֹר בְּלֵילֵינוּ!

וַיְהִי.


אָז יָרֵחַ נֶחְשַׂף כְּזַרְקוֹר – וְנוֹתֵב.

תְּכֵלֶת־פִּתְאֹם כּוֹכָבֶיהָ הִגְחִילָה.

הַחְזִיקָה הָרֶסֶן – הֵיטֵב! הֵיטֵב!

פֶּן תִּמְעַד

פֶּן תִּמְעַד חָלִילָה!

יֵשׁ עַנְוַת יְגוֹנִים בְּקִרְיָה לְעֵת מַיִט

וּפְגִישָׁה עִם רְחוֹב – כִּפְגִישָׁה עִם אָדָם.

בִּשְׁתִיקַת חוּצוֹתַיִךְ מִבַּיִת־לְבַיִת

יֵשׁ בִּינַת־עֲנִיִּים לְהַסְתִּיר אֶת סוֹדָם.


כָּךְ יוֹרְדִים נְסִיכִים. כָּךְ נִכְנָע הַצָּנוּעַ.

שִׁבְרוֹנִים כְּשִׁבְרֵךְ – רַק אֵין־קוֹל יַגִּידֵם.

תְּבוּסָתֵךְ לְעֵין־כֹּל – דּוּמִיּוֹת יְכַנּוּהָ

בְּכָל גֶּזַע קִטֵּעַ

בְּכָל בַּיִת גִּדֵּם.


מַה יָּפִית בַּתְּבוּסוֹת אֲמוּלָה וּמוֹלֶכֶת!

כָּךְ יִיפוּ רַק חַכְמֵי נִצְחוֹנִים וּמְשׁוּבָה.

רַק גַּנִּים הַזּוֹקְפִים צַמַּרְתָּם בַּשַּׁלֶּכֶת

בְּרִשְׁרוּשׁ שֶׁל גַּם־זוֹ־לְטוֹבָה.


כָּךְ קִבַּלְתְּ אֶת דִּינֵךְ: בְּחִשּׁוּק־הַשְּׂפָתַיִם.

מַה זְּכוּתִי כִּי לֹא בּוֹשְׁתְּ לְפָנַי וּבָכִית?

יָד לְפֶה! – מַפְצִירָה בִּי בְּחֵן־שִׁבְעָתַיִם

עֶרְיָתֵךְ

עֶרְיָתֵךְ הַנְּסִיכִית.


יְדַעְתִּיךְ תַּבְעָנִית – מְצָאְתִּיךְ מְוַתֶּרֶת.

מָה אָיַמְתְּ גַּם נָעַמְתְּ בְּהוֹדֵךְ הֶחָלוּד!

יֵשׁ גַּדְלוּת וְיָגוֹן בְּוִתּוּר עַל עֲטֶרֶת.

וּשְׁנֵיהֶם בָּךְ:

יָגוֹן וְגַדְלוּת.

אִילָנַיִךְ – בִּשְׂרָד

בַּסִּרְגּוּל הַקַּפְּדָן

בְּתִסְרֹקֶת־עָלִים מְרֻבַּעַת.

עַכְשָׁו אַתְּ שְׁלוּפָה.

מָה אַתְּ: חֶרֶב מִנְּדָן

אוֹ פַּרְעוּת־בְּלוֹרִיּוֹת לֹא מִדַּעַת?


אִם כֹּה וְאִם כֹּה סָהֲדִי בִּמְרוֹמֵךְ:

זוֹ דַּלּוּת – נְגִידָה וּמוֹלֶכֶת!

זֶה שְׁכוֹלֵךְ – לָמָּה הוּא

דַּוְקָא הוּא הַסּוֹמֵךְ

אֶת הַדּוֹר – מִשַּׁלֶּכֶת

מִלֶּכֶד.


הָהּ יְפַת־הַפַּרְעוּת

הָעַזְבוּת –

כֹּה לֶחָי!

שָׂנֵאתִי פִּתּוּי תַּמְרוּקַיִךְ!

הַקְשִׁיבוּ – אָמַרְתִּי – הַקְשִׁיבוּ אֶחָי

דּוּ־שִׂיחַ שֶׁל הֶבֶל וְקַיִן!


הַקְשִׁיבוּ כִּי שֵׁפֶל בָּהּ

כֵּפֶל תָּמִיד:

הַחֵטְא וְעַל־חֵטְא בָּהּ גַּם יָחַד.

אַשְׁרֵי הַנִּפְעָם הַנִּכְלָם הַמַּצְמִיד

אָזְנוֹ אֶל שְׁתִיקָה מִתְיַפַּחַת.


כִּי זוֹ שְׁתִיקָתֵךְ! הֲבִינוֹתִי קִרְיָה

הֲבִינוֹתִי מִרְיֵךְ בְּאֵין־מֶרֶד

צֵאתֵךָ לִקְרָאתֵנוּ עֵירֹם־וְעֶרְיָה

לֶכְתֵּךְ עֲנִיָּה וּמְוַתֶּרֶת.


עַכְשָׁו כִּי עָנִית – יָפְיָפִית בְּעֵינַי

נִכְמְרוּ הֲגִיגַי בִּי כְּיֶלֶד.

כָּל נִיעַ עָצוּר בָּךְ עָצוּב וְקַנַּאי

פְּסוּקִים מֵאִיּוֹב וְקֹהֶלֶת.


רֹאשֵׁךְ מְגֻלֶּה – הוּא עָשׁוּק עֲטָרָה.

אַתְּ כַּלָּה – אַךְ שָׁכֹלְתְּ חֲתָנַיִךְ.

יָדַעְתִּי:

עַכְשָׁו בָּךְ עָרוּךְ דִּין־תּוֹרָה

בֵּינֵךְ לְבֵין כַּת פַּיְטָנַיִךְ.


הֵם הִשְׂכִּילוּ מַתֶּכֶת־אֵלִים לְרַתֵּךְ

דְּמָעוֹת לְהַקְפִּיא עֲדֵי שֶׁקֶט.

עַל־כֵּן כֹּה עָרְבָה לְאָזְנַי שְׁתִיקָתֵךְ

שְׁתִיקַת־אֶבְיוֹנִים מִתְאַפֶּקֶת.


וְטוֹב כִּי שְׁלוּפָה אַתְּ כְּחֶרֶב בְּלִי נְדָן

פַּרְעוּת־בְּלוֹרִיּוֹת לֹא־מִדַּעַת.

שָׂנֵאתִי הַשְּׂרָד

הַסִּרְגּוּל הַקַּפְּדָן

תִּסְרֹקֶת־עָלִים מְרֻבַּעַת.

אוֹר כִּילַי שֶׁל פָּנָס וּמִמּוּל – כְּדִגְלַי

אִילָן. וּשְׁתִיקַת בֵּינַיִם.

רֹאשִׁי נִמְלָא לָיִל. וּרְחוֹב לְרַגְלַי:

נוֹפֵל וּגְלוּי־עֵינַיִם.


וְגוֹזֵר “יָד לְפֶה!” עַל תַּרְעֹמֶת־סוּפוֹת.

“הֵאָחַזְנָה בִּסְבַךְ קַרְנֵי־אַיִל!”

וְאֶלֶף כַּנְפֵי־צִפֳּרִים אֲסוּפוֹת

תִּשְׁתֹּקְנָה אָמֵן.

וְלָיִל.


הוֹ כַּמָּה שְׁתִיקוֹת מִדַּפְּקוֹת כְּנֶגְדִּי:

מַרְקִיעוֹת מַבְקִיעוֹת דּוּמִיָּה מְקֻמֶּרֶת.

וְשׁוּב

הוֹ כִּי שׁוּב לִי אֶת זֶמֶר הַגְּדִי

אִמִּי הַכְּשֵׁרָה מְזַמֶּרֶת.


כָּךְ מוֹצְאִים זֶה אֶת זֶה הַדְּמָמָה וְהַדְּכִי

כִּבְנִגּוּן שֶׁל חַבַּד – הַבִּכְיָה וְהָרֶנֶן.

כָּכָה שַׁרְנוּ בִּשְׁנַיִם – אֲנִי וְאָחִי.

הַאֶרְאֶנּוּ?

כָּל לַיְלָה הוּא וְדַ"ל. בְּחֶבְיוֹנוֹ בִּלְבַד

יָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ גִּלּוּי שֶׁל אֵלִיָּהוּ.

הַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר עַל כְּתָב־הַיָּד:

כְּתָב־יָד שֶׁל סַבָּא זַ"ל אֲשֶׁר לֵילִי הִקְרָהוּ.


אוֹר אַכְזָרִי וְטוֹב הִגִּיהַּ וּפָזַל

וְנִקְלְפָה פִּתְאֹם דְּמוּתְךָ סָבִי מִנֶּגֶד.

כְּבָר פְּעָמִים הַרְבֵּה זְכַרְתִּיךָ סַבָּא זַ"ל

עַל הַכְּפִילוּת

עַל שׁוּם הַמֶּרֶד וְהַמֶּגֶד.


עַל שׁוּם הַמְעֻוָּת שֶׁלֹּא יוּכַל לִתְקֹן

וְהוּא רִיבְךָ עִם אֵל – עָלֶיךָ וְעָלֵינוּ.

אַתָּה יָדַעְתָּ סָב אֶת כְּתָב־הַנּוֹטְרִיקוֹן

שֶׁבּוֹ בַּמִּסְתָּרִים מְאוֹתְתִים לֵילֵינוּ.


אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁיר. כִּמְלִיצָתְךָ סָבִי:

“אֵין שִׁיר לֹא הִנְעִימוֹ כִּנּוֹר דָּוִיד הַמֶּלֶךְ.”

נִגּוּן מִזֶּה הַכְּלִי הוֹרַשְׁתָּ לְאָבִי

(בֵּין גּוֹיִים כָּךְ עוֹבֵר מֵאָב לְבֵן הַשֶּׁלַח).


וְכָךְ הוֹפַעְתָּ שׁוּב – פָּרוּעַ וְנַיָּד.

הַלַּעַג – כְּמוֹ אָז. וּכְמוֹ תָּמִיד – הַסֵּבֶר.

אֲבָל הַיּוֹם סָבִי שְׁמַעְתִּיךָ מִכְּתָב־יָד

מִמַּעַרְכֵי־לָשׁוֹן שֶׁל חוֹבְבֵי־שְׂפַת־עֵבֶר.


אָהַבְתִּי הַמְּלִיצוֹת שֶׁל דּוֹר הַגִּמְגּוּמִים.

קוֹדְמֵי קִצְרֵי־הַיָּד! הֵן רַק לְמַרְאִית־עַיִן

הָיָה אָז לַהַגְכֶם אֵין־שַׁחַר וְתָמִים.

מִי עוֹד כָּכֶם יָדַע לִבְרֹא נִיבִים מֵאָיִן!


לוֹמַר אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ – וְכֹבֶד הַמַּשָּׂא

לְפֶתַע כְּזוֹכֶה לְנֵס שֶׁל קְפִיצַת־דֶּרֶךְ.

שׁוּם שֶׁמֶשׁ לֹא זָרְחָה כִּזְרֹחַ הַחַרְסָה!

כַּמָּה יִרְאַת־כָּבוֹד בִּסְתָמִיּוּת: מִין־פֶּרַח


מִין־פֶּרַח וּמִין־עֵץ – וְכָל גַּנֵּי־בִּיתָן

מִתְלַבְלְבִים פִּתְאֹם בְּנִיחוֹחֵי אֱלֹהַּ.

אָחִינוּ בֶּן־הַדּוֹר! אָחִינוּ הַפַּיְטָן!

עֲלֵה וּלְמַד מֵהֶם הַמֶּלֶל הַגָּבֹהַּ.


בְּשִׂישׂ אֶל כְּלוּלוֹתָן מִלִּים כְּמוֹ כַּלּוֹת

בְּזִוּוּגֵי הַחֵ"ן – וּכְמוֹ צִיצִים בָּאָחוּ.

יוֹצְאוֹת מִידֵי פְּשׁוּטָן כִּבְהִינוּמָה וָלוֹט.

וְאֵיךְ אַתָּה אוֹמֵר סָבִי:

שׁירִים יִפְצָחוּ.”


הַיּוֹם כָּל פְּרָט וּפְרָט אֲנִי נוֹקֵב בְּשֵׁם

וְגַס בָּהֶם נִיבִי:

לֹא רָז לֹא דֶּרֶךְ־אֶרֶץ!

אַךְ נַפְתּוּלֵי־אֱנוֹשׁ – רְאֵה כִּי אֲמֻשֵּׁם

בִּמְלִיצוֹתֶיךָ סָב

בְּחָרְזְךָ בְּקֶרֶץ.


בְּקֹצֶר־יָד שֶׁל תֹּם

בִּמְאוֹר־פָּנִים שֶׁל כֹּחַ

בְּרֶנֶן אוֹתִיּוֹת – כְּמוֹ פֹּה – בִּכְתָב־הַיָּד.

לַמְּדֵנִי סַבָּא זַ"ל הַרְבֵּה הַרְבֵּה לִשְׁכֹּחַ

לְמַעַן כִּי אֶזְכֹּר אֶת הָרָאוּי בִּלְבָד.

נִכְלַמְתְּ מְאֹד קִרְיָה הַמּוּעָדָה לִשְׁקֹעַ

וּלְפַעֲמֵי הַדִּין אַתְּ אֹזֶן קַשּׁוּבָה.

אַתְּ עֲיֵפָה־לַחֵטְא אֲבָל כּוֹשֶׁלֶת־כֹּחַ

מִהְיוֹת חוֹזֶרֶת־בִּתְשׁוּבָה.


זְכַרְתִּיךְ הַהוֹמִיָּה! עַל־מָה פִּתְאֹם הוֹפַעַתְּ

צְמוּדַת־שְׂפָתַיִם בִּשְׁתִיקָה?

כָּל פָּנָסֵי הָרְחוֹב עוֹצְמִים־עֵינָם־לָדַעַת…

אֵיכָה פִּתְאֹם הָיִית פִּקְּחִית וְעַתִּיקָה.


קְלוּפַת־קִירוֹת־וָנִיב. קְמוּטַת־פָּנִים־וָדֶרֶךְ.

הַקַּמְצָנִית בָּאוֹר – הָהּ גְּבֶרֶת הָאוֹרוֹת!

כָּל רַחֲמַי הַיּוֹם כּוֹרְעִים אֵלַיִךְ בֶּרֶךְ

כִּי מִשְׁפָּטֵךְ יָצָא לִזְכֹּר אֶת הַקּוֹרוֹת.


לִזְכֹּר לִזְכֹּר הַכֹּל! הַיֵּשׁ קְלָלָה נוֹקֶמֶת

יוֹתֵר מֵאֹנֶס־לֵב לִנְטֹר אֶת הֶחָרוֹן?

אַתְּ שַׁתְקָנִית הַיּוֹם. כָּל צֶלֶם בָּךְ כָּל קֶמֶט

הֵם חִיל הַצִּפִּיָּה לְרֶגַע אַחֲרוֹן.


אַךְ גַּם אֲנִי זוֹכֵר!

אֲנִי זוֹכֵר הַסַּהַר

הַשָּׁט בָּךְ כְּחֶרְמֵשׁ – קִשֵּׁחַ וְנוֹכֵל –

עַד פֶּתַע וְנָאוֹרְתְּ לִכְנֹף פִּשְׁעֵךְ בְּסַעַר…

אַךְ בְּשׁוּלַיִךְ חֵטְא – וְהוּא לֹא יִמָּחֵל.


הַחֵטְא אֲשֶׁר חָטָאת לְעָם־לֹא־עָם בַּחֶלֶד

תִּפְאֶרֶת כָּל יָגוֹן שַׁלֶּכֶת הַדְּווּיִים.

הִנֵּהִי זָרוּתְכֶם

הִנֵּהִי הַנּוֹכֶלֶת

הִנֵּה שִׁוְיוֹן־נַפְשָׁם שֶׁל הַגּוֹיִים!


הֵם נִשְׁתַּלְּחוּ אַחַי. לְאוֹר הַיּוֹם. הַמָּוְתָה.

וְאַתְּ הֶחְרַשְׁתְּ מְאֹד אָדַשְׁתְּ בְּדִכְאוֹנֵךְ…

אָמַרְתָּ לְלִבְּךָ: "מַה טּוֹב הוּא שֶׁדָּאַבְתָּ

מוּל נֹגַהּ הִלּוּלֶיהָ הַדּוֹעֵךְ…"


אָמַרְתָּ “לֹא תִּטֹּר!”

אָמַרְתָּ “עֵת לִסְלֹחַ!”

הָיִיתָ יְהוּדִי יוֹתֵר מִדַּי!

אַךְ לֹא אוּכַל קִרְיָה כִּי לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ

אוֹתָם

אֶת יְהוּדַיִךְ־יְהוּדַי.


אֲנִי זוֹכֵר הַשֵּׁם

אֲנִי זוֹכֵר הַכְּתֹבֶת.

אֵיכָה אֵלֵךְ לְשָׁם?… אַיֵּהוּ?

אַתְּ שׁוֹתְקָה…

אַךְ הַשְּׁתִיקָה הַזֹּאת בְּכָל תַּגְמוּל הַכֹּבֶד

תִּלְפֹּת אֶת צַוָּארֵךְ בַּחֲנִיקָה.


כִּי אָז הֶחְרַשְׁתְּ מְאֹד. וְכָל רְחוֹב בַּקֶּרֶת

הִשְׁחִיז כַּעֲבַרְיָן חוּשָׁיו וְרִחוּשָׁיו.

עַל־כֵּן נִכְלַמְתְּ מְאֹד

עַל־כֵּן כָּל־כָּךְ אַחֶרֶת

גַּם שְׁתִיקָתֵךְ גַּם דִּבְרָתֵךְ עַכְשָׁו.


וְלַיְלָה כִּי יָבוֹא – כְּעֶבֶד יְבוֹאֵנִי.

בְּנִיעַ אֵין־רִשְׁרוּשׁ יְחַו אֵלַי קִדָּה.

קִדָּה שֶׁל חֹנֶף הִיא

יִרְאָה פֶּן יַבְהִילֵנִי

קוֹל יְהוּדַיִךְ הַסְּחוּבִים לָעֲקֵדָה.


סְחוּבִים – וְאֵין מַמְרֶה. סְחוּבִים – וּמַחְרִישָׁה אַתְּ.

עֵינַיִךְ שֶׁכָּהוּ בְּאֶלֶף אֲמַתְלוֹת

הִתְחַנְּנוּ אֵלַי:

מְחַל נָא לַפּוֹשַׁעַת!

אֲבָל אֲנִי שָׁכֹלְתִּי מִמְּחִילוֹת.


הִפְצַרְתְּ בִּי בְּכָל קִיר בְּכָל אִילָן שָׁחוֹחַ

בְּכָל פָּנָס כָּבוּי (הָהּ עִיר הַכִּבְיוֹנוֹת!):

שְׁכַח!

שְׁכַח!

שְׁכַח!

אַךְ לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ

שַׁכּוּל־הָאֶתְמוֹלִים

אַכְזַר־הַזִּכְרוֹנוֹת!


כִּי זוֹ שַׁבָּת־שְׁחוֹרָה – הִיא מַסָּעִי הִדְמִיעָה.

נוֹקֶמֶת! הִיא קְנָסַתְנִי אֹזֶן יְתֵרָה.

מָעַלְתְּ בִּי לְהַכְלִים

נָכַרְתְּ לִי לְהַתְמִיהַּ

קִרְיָה שׁוֹתֶקֶת וְקָרָה!


עַל־כֵּן אָבִין מְאֹד:

כְּמוּעָדָה לִשְׁקֹעַ

לְפַעֲמֵי־הַדִּין אַתְּ אֹזֶן קַשּׁוּבָה.

אַתְּ עֲיֵפָה־לַחֵטְא אֲבָל כּוֹשֶׁלֶת־כֹּחַ

מִהְיוֹת חוֹזֶרֶת־בִּתְשׁוּבָה.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!