גַּם לַסַּעַר הַזֶּה בָּא מוֹעֵד.
אַךְ הַנֶּפֶשׁ יָדְעָה וְנִבֵּאָה:
עוֹד יַחְזֹר־בּוֹ הַיָּם – וְרִדֵּד
אֶת סְמַרְמֹרֶת גַּבּוֹ הַגִּבֵּעַ.
וְיָשׁוּב בִּטְחוֹנוֹ הַמְּפֻכָּח
וְרָחָקוּ הָעֲוִית וְהַחֶשֶׁד
וְיָעִידוּ שִׁירֵינוּ עַל כָּךְ
כִּשְׁחָפִים – עַל קִרְבַת הַיַּבֶּשֶׁת.
אִם לִפְרֹץ – כְּיוֹרֶה!
אִם לָשִׁיר – כְּמַלְקוֹשׁ!
הוֹ אָסִיף שֶׁל הַרְבֵּה דּוּמִיּוֹת וְתוֹחֶלֶת.
הוֹ גַבְרוֹת שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל הַנְּדָן.
וְלִכְבּשׁ!
וּלְהַבְלִיג! – כְּלִטְמֹן מַאֲכֶלֶת.
כִּי הַדֶּרֶךְ אֵלֵינוּ אַכְזָר וְנִפְתָּל.
בֹּאֲכָה הַמִּישׁוֹר – וְהַדֶּרֶךְ הִיא הֶרָה.
יִמְלְאוּ יִמְלְאוּ עוֹד רָאשֵׁינוּ טָל
לֹא תִּבְגֹּד בִּרְכַּת הַזֶּרַע.
כִּי לֹא בָּאנוּ הֲלֹם לְשַׁחֵת אֲמָרִים.
כִּי צֻוֵּינוּ:
חֲרשׁ!
וְהַחְרֵשׁ!
וֶאֱגֹר נָא!
וּרְאֵה: הַשָּׂדֶה עֳמָרִים עֳמָרִים
בִּנְסֹעַ קְרוֹנֵנוּ הַגֹּרְנָה.
כָּךְ יַשְׂגִּיאוּ הַמַּיִם גָּאֹה וְרָצוֹא
וְהִרְגִּיעוּ מִכֹּבֶד – וְשַׁכּוּ.
כָּךְ יָשׁוּב הַנָּהָר מִגֵּאוּת בְּקֵיצוֹ
וּמֵימָיו לִגְדוֹתָיו יִשָּׁקוּ.
אַל יַתְלִיעַ הַפְּרִי! כִּי יַבְשִׁיל – וְיִשֹּׁר!
מַה יִּנְעַם חִבּוּטוֹ לָרֶגֶב.
אָז יָמוּךְ הַמָּרוֹם וְהָיָה לְמִישׁוֹר
הֶעָקֹב – וְנִכְנַע עֲדֵי־רֶגַע.
וְשַׁבָּת מִלִּקְבֹּל! גְּזָר־דִּינֵנוּ נֶחְתָּם.
הוּא תָּמִיד נֶחְתָּם לְחֶסֶד.
נַעֲמֹד כְּגַנִּים בְּוִדּוּי שַׁלַּכְתָּם
בְּבִינָה־לְעִתִּים מְפֻיֶּסֶת.
הַחֲזִיז! – וְאֵינוֹ. כְּהִמּוֹג עֲוָיָה
מִפָּנִים שֶׁרָאוּ – וְהֵבִינוּ.
הַב־לָן וּנְבָרֵךְ עַל מִלֵּאת וּרְוָיָה.
כִּי מָלֵאנוּ מְאֹד
כִּי רָוִינוּ.
טוֹב לִבְרֹחַ הֶרָה.
קַל לִפְרֹחַ פֶּרַע.
אוֹי לִי כִּי נָקֵל הוּא נוּעַ וְחָמוֹד.
אֲבָל הֵם אָבִינוּ
צַמַּרְתָּם הִרְכִּינוּ
תֵּן לָהֶם לָנוּחַ כִּי כָּבְדוּ מְאֹד.
כִּי חָכְמוּ לָשׂבַע
וּשְׁכוּרֵי מִגֹּבַהּ
בָּזוּ לְקֹהֶלֶת נָסוּ מֵאִיּוֹב.
תֵּן לָהֶם אָבִינוּ
הִתְוַדּוֹת: עָוִינוּ…
לְהַבִּיט רַק פְּנִימָה
וְלִגְמֹר: כִּי טוֹב!
עַל־כֵּן צֻוֵּיתָ:
צֵא אֱגֹר־נָא!
שָׂדְךָ הֵנִיבָה וְצִמְּחָה.
וּכְמוֹ קָרוֹן הַשָּׁב הַגֹּרְנָה
תָּשׁוּב מָלֵא אֶל עַצְמְךָ.
תָּשׁוּב מָלֵא
עָיֵף מִגֹּדֶשׁ.
תִּפְרֹק טוּבֶךָ – וְיוּדָשׁ.
וְכַלְּבָנָה בְּרֹאשׁ־הַחֹדֶשׁ
נִכְלָם תּוֹפִיעַ מֵחָדָשׁ.
וְצַח הַבֹּקֶר.
טַל וָאֹדֶם.
בְּמֹרֶךְ־צַעַד – וּמוֹסִיף!
וְזַעֲפוּת־עֵינָיו כְּקֹדֶם
צוֹפָה לָבֶטַח פְּנֵי אָסִיף.
…כִּי עָצְמוּ חֲלִיפוֹת מֵהָכִיל
כִּי הָיוּ הַנִּהְיוֹת וְתַחְזוֹרְנָה –
אַל יָאִירוּ דְבָרֶיךָ וּגְמוֹר־נָא
בְּרִמְזֵי הַדִּבּוּר־הַמַּתְחִיל:
"גַּם לַסַּעַר הַזֶּה בָּא מוֹעֵד.
אַךְ הַנֶּפֶשׁ יָדְעָה וְנִבֵּאָה:
עוֹד יַחְזוֹר בּוֹ הַיָּם – וְרִדֵּד
אֶת סְמַרְמֹרֶת גַּבּוֹ הַגִּבֵּעַ." –