חַפְּשׂוּ נָא דֶרֶךְ חֲדָשָׁה!

הַיְּקוּם הוּא צַר וּבִנְחֻשְׁתַּיִם

הוּא אַכְזָרִי וּזְעוּם־אַפַּיִם –

אֵי שׁוֹשַׁנָּה וְלֹא כָמְשָׁה?

הַחֲלוֹמוֹת נִדְלוּ עַד תֹּם,

עֵינוֹת הַהַשְׁרָאָה חָרֵבוּ, –

וִימֵי תְּחִיָּה קָרְבוּ, קָרֵבוּ,

חִדּוּשׁ חַיִּים – חִדּוּשׁ חֲלוֹם!…

הַחֲלוֹמוֹת נִדְלוּ עַד תֹּם.

לֹא לַיְלָה, אַךְ לֹא יוֹם.

עַל פְּנֵי נֶבָה רוֹדֶמֶת

בַּחֲמִימוּת יַסְמִיקוּ דִמְדּוּמֵי עַרְבִית.

אַךְ בְּצִנַּת לֵילוֹת הָרוּחַ כְּבָר נוֹשֶׁמֶת

וּדְמִי זְכוּכִית הַמַּיִם הַנְּהִירִים תַּקְמִיט.

בְּאַרְגָּמָן עִנְבָּר אֵשׁ חַלּוֹנִים לוֹהֶטֶת,

כְּמוֹ הִלּוּלַת אָבִיב הַלַּיִל שָׁם עָרַךְ.

וּפִטּוּרֵי קַוִּים סַסְגּוֹנִיִּים בְּרֶטֶט

שְׁרוּיִים, כִּבְתוֹךְ עָנָן, בְּאַפְלוּלִית לִילָךְ.

רֻכְסֵי גְרָנִיט יַרְתִּיעוּ, כִּשְׁפִיפוֹן שֶׁל אֶבֶן.

בִּסְבַךְ קוּרֵי תְּרָנִים תֶּחְשַׁכְנָה אֳנִיּוֹת.

אָבֵל מַחְרִישׁ הַלֵּיל. עַצְבוּת שׁוֹפֶכֶת גֶּוֶן.

וְקוֹל אֶנְקַת שְׁחָקִים בִּדְמִי הָאֲדָמוֹת. – –

– – – – – – – – – – – –

– – – – – – – – – – – –

נִדְמֶה: כְּעֵין מָסָךְ מֶרְחַק־יָהּ יִפָּתֵחַ,

וְשַׁיָּרָה נָחָה שֶׁל גּוּשׁ הָאֲבָנִים

הִנֵּה…

עוֹד רֶגַע קָט…

תִּרְגַּשׁ וְתִשְׁתּוֹחֵחַ,

בַּשַּׁחַק הַחִוֵּר תִּמּוֹג כַּעֲשָׁנִים.

מִלְּבָנָה־שֶׁל־מַעְלָה, כְּמֵאוֹר לַמְפָּדוֹס,

אוֹר לָבָן זָרוּעַ, אוֹר סָכוּי. וְשָׁם

הַשְּׂדֵרוֹת יַשְׁחִירוּ, מִצִּנָּה יִרְעָדוּ,

סוֹד שְׁחָקִים וָאָרֶץ יְלַחְשׁוּ דוּמָם.

אֵי־בָּזֶה חִישׁ־קַל חָרְקָה דַלְתִּית נִפְתַּחַת,

מִישֶׁהוּ פִּלֵּשׁ עַנְפֵי לִילָךְ בַּטָּל.

שִׁכְמִיָּה בַּגַּן בְּלַבְנוּנִית מַבְלַחַת,

בְּחֹרְשָׁה זוֹהֶרֶת צֵל חָמַק־אָזַל.

לֹא, סָבִיב אַךְ שֶׁקֶט! הֲזָיָה נִבְעֶרֶת!

סְתָו בְּחַלּוֹנֵינוּ…

זֶה אֵלַי תִּלְחַשׁ

בְּנִיחוֹחַ רֹדֶם בְּתוּלַת בַּת־וֶרֶד

וּבַחְשַׁאי עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי תִּיבַשׁ.