יוֹם מִי יַגִּיעַ בְּשׁוּבָה

אֶל חוֹף הַדּוּמִיָּה שֶׁלַּמְּנוּחוֹת?

נֵדֶר מֵהֵל עַל קַרְנַיִם שֶׁל יוֹם

הַמָּוֶת

כְּנֵס בְּרֹאשׁ תֹּרֶן סְפִינָה מִטָּרֶפֶת

וּשְׁמוֹנָה־וְעֶשְׂרִים מְשׁוֹטִים יַחְתְּרוּ בְּשָׁאוֹן:

“לִהְיוֹת!”

וּשְׁמוֹנָה־וְעֶשְׂרִים עוֹרְבִים יַתְווּ אֶת לוּחַ־הַמָּרוֹם

וּכְאוֹרְלוֹגִין זָקֵן יְגַרְגְּרוּ בִּצְרִידָה:

“רַד הַיּוֹם! רַד הַיּוֹם!”

אֵיךְ אֶשְׁאַל לִי כַּד־יַיִן מִמִּשְׁתֵּה־חֲלוֹמוֹת?

אֵיךְ אֶבְצַע לִי פַּת־לֶחֶם?

הָהּ נֵדֶּר מְפַרְפֵּר, הַמָּוֶת!

עַל מָה תַּחֲרִישׁ קַרְקֵרַת הָעוֹרְבִים

יְבָב הָרוּחוֹת

לִסְפִינוֹת מִטָּרְפוֹת שֶׁבַּיָּם?

הֵא, שָׂא נָא הַנֵּדֶּר אַתָּה

לְבַדֶּךָ

עַל חָזְךָ הַצָּבֶה

הוֹ סַעַר!

יוֹם מִי יַגִּיעַ בְּשׁוּבָה

אֶל חוֹף הַדּוּמִיָּה שֶׁלַּמְּנוּחוֹת?

…עַכְשָׁו מִדִּגְלֵיכֶם תִּפְרוּ לָכֶם שַׂקִּים,

וְיִשְׁתַּרְבֵּב מֵחֵיק גַּרְזֶן שֶׁל מְרַצֵּחַ, –

זֶה דַרְכְּכֶם עָקֹב מִדָּם וָעֳשָׁקִים.

עַתָּה אֶל הַקְּבָרוֹת הִתְקוֹשְְשׁוּ וָצֵאוּ!

וּכְדֶרֶךְ הָרִמָּה אִכְלוּ מִבְּשַׂר מֵתִים,

הֵם חַלְלֵי עַמִּי אֲשֶׁר יָפוּ בַּכֹּחַ.

עוֹרְבִים הֵם רֵעֵיכֶם וַאֲחֵיכֶם עֵיטִים –

וְעִמָּהֶם חַלְּקוּ הַבַּז וְהַמַּלְקוֹחַ.

כִּי לֹא לְבוֹזְזִים, לֹא לְחוֹפְרֵי־קְבָרוֹת

תִּפְאֶרֶת לוֹחֲמִים בְּנַפְתּוּלִים וּדְחִילוּ.

הָאֹפֶל יְשׁוּפְכֶם לִהְיוֹת לוֹ לְבָרוֹת –

הֲכִי אֵין דַּי לָכֶם, הַעוֹד אֶל מָה תוֹחִילוּ?

בְּגַל שֶׁל עֲצָמוֹת, בְּאֵפֶר וְעִיִּים

יִכְלֶה נָא הַגַּרְזֶן וְקֶרֶס־צְלָב יִבְלֶה נָא!

כִּי נִקְלֵיתֶם מִגְּלוֹת אֶל יַרְכְּתֵי אִיִּים,

כִּי לא תִּזְכּוּ לְסֶנְט־הֶלֶנָה.

לַחֲצַרְמָוֶת שְׂאוּ קְלוֹנְכֶם! חִטְפוּ וּמְנוּ

וְזֶה אֶת־זֶה חַנְּקוּ בְּחַלְּקְכֶם הַשַּׁיִד.

לִטְרוֹף אֶת פִּגְרֵיכֶם יִבְזוּ־יְמָאֲנוּ

גַּם כֶּלֶב כִּי יִרְעַב, גַּם צְבוֹעַ וְגַם עַיִט.