אברהם שלונסקי
משירי האלמונים
בתוך: משירת יידיש

גַּם כָּאן, כְּשָׁם, בְּעִיר יְרוּשָׁלַיִם,

יֵשׁ כֹּתֶל נֶהִי וּדְמָעוֹת.

וְשֶׁעָמַד מֵאֲחוֹרָיו – הוּא, כְּבוּי־עֵינַיִם,

לֹא עוֹד יוֹסִיף אוֹתוֹ לִרְאוֹת.


הַלַּיְלָה הוּא שׁוֹמֵם, כָּל הַבָּתִּים שָׁמֵמוּ:

הַכֹּל עָקְרוּ מֵהֶם בְּחֹזֶק־יָד.

חוֹרִים קוֹדְרֵי־אַלְמוֹן – פֹּה נִשְׁאֲרוּ רַק הֵמָּה,

רַק חֹשֶךְ וּמָגוֹר לַעֲדֵי עַד.


בְּהֵלֶךְ־אֲבָנִים פּוֹסְעִים בָּתֵּי הַקֶּרֶת,

וַעֲלֵיהֶם שָׁמַיִם אֵין־רַחְמִים,

כְּאִלּוּ לִלְוָיָה מוֹבִיל הַשֵּׁד שַׁיֶּרֶת־

אֵין־קֵץ שֶׁל אַלְמָנוֹת עִם יְתוֹמִים.


אֶל גֹּב־הָאֲרָיוֹת כִּי הְשְׁלְכוּ בְּנֵי־מָוֶת,

אֲבָל אַתֶּם? צֵל־קוֹרַתְכֶם – צַלְמָוֶת,

הֲלֹא יָדְעוּ הֵיטֵב, מַדּוּעַ וְעַל מָה

לְפֶתַע חֲטַפְכֶם הַלַּהַב הַסּוּמָא.


וְעֵת בְּעֶלְפוֹנָן וּפִצְעֵיהֶן שְׂפָתַיִם

הִתְחַנְּנוּ לִשְׁתּוֹת, הִפְגִּיעוּ תַמְרוּרִים, –

אִישׁ לֹא הֵבִיא, אִישׁ לֹא הִקְרִיב הַמַּיִם

לָכֶם, אֶל הַקְּרוֹנוֹת הַמְּסֻגָּרִים.


בּוֹרַחַת אֲדָמָה חִישׁ־קַל וּמִתְעֲלֶּמֶת

בְּעֶשֶׁן הַמֵּרוֹץ הַמִּשְׁתַּקְשֵׁק. פִּתְאֹם

נָגוֹזָה וַרְשָׁה. אֵי־בָּזֶה, נִכְלֶמֶת,

בִּשְּׂרָה חַמָּה, כִּי כְּבָר מֵאִיר הַיּוֹם.



זֶה לִבִּי בִּבְשָׂרוֹ הַנָּחוּשׁ כְּשִׁרְיוֹן הַפְּלָדָה הוּא הַפַּעַם.

כָּל הָרְמַ“ח וְהַשְּׁסָ”ה לְגוּפִי יְחַשֵּׁל בִּי שִׂכְלִי הַקִּשַּׁח.

אַל תְּקַו עוֹד לִרְאוֹת בְּעֵינַי כָּל דִּמְעָה שֶׁל מַכְאוֹב וְשֶׁל זַעַם,

כָּל עֲוִית שֶׁל יִרְאָה, כָּל נִסְיוֹן יְשׁוּעָה־מִמַּטְבֵּחַ.


בְּרוֹבִים הוֹבִילוּם לְטִבְחָה אֶל מִשְׁטַח הַחוֹלוֹת שֶׁמִּנֶּגֶד.

כָּל יְקוֹד שַׁוְעָתָם שֶׁל רֵעִים (הָהּ, רֵעִים־אֲהוּבִים!) תַּם לִגְווֹעַ.

אֵין שׁוּם אִישׁ פֹּה מוֹנֶה מִסְפָּרָם שֶׁל מֵתִים, חֲשׂוּפִים וְאֵין־בֶּגֶד,

רַק טַלִּית שֶׁל שְׁתִיקַת־אֲבֵלוּת עֲטוּיָה עֲלֵיהֶם בִּבְלִי־נוֹעַ.


שְׁעָתִי כִּי תַּגִּיעַ לָמוּת, הֵן סָמוּךְ וּבָטוּחַ הִנֵּנִי,

כִּי תִהְיֶה לִי, תִהְיֶה לְוָיָה, וְכִי לֹא יַעַשְׁקֶנָּה בְּלִיָּעַל:

חֶזְיוֹנֵי־עֲלוּמַי יְלַוּוּ, כָּל חֲלוֹם־טִפּוּחַי יְלַוֵּנִי,

וְשִׁירִי, שֶׁאִלְּמוּהוּ זֵדִים, הַשָּׁמַיִם יַבְקִיעַ וְיַָעל.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!