לֹא יוֹעִיל הַמַּאֲבָק עִם הַשַּׁלֶּכֶת.

הַוַּדָּאוּת שֶׁבָּא מוֹעֵד

כַּוַּדַּאי שֶׁל הַבְּדִידוּת בְּאָהֳלֶךָ

צְבֹר עָלִים מְלוֹא חָפְנַיִם

קְבֹר נוֹבְלִים בְּפַח אַשְׁפָּה –

עוֹד מְעַט תֵּעָצַמְנָה הָעֵינַיִם

לָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי־לָעַד.

פִּגְרֵי צְבָעִים מֵעַל מַפָּה.

מֵאָחוֹר

שִׁבְרֵי צְלִילִים שֶׁל כְּלִי נֶחֱרָד

מִפְּנֵי הַתְּהוֹם הַפְּעוּרָה בִּשְׁחוֹר

אֵין צֹרֶךְ לְכַסּוֹת אֶת הָרְאִי

כִּי מֵת הָרְאִי

וְאֵין בָּבוּאָה עוֹד בָּרְאִי

בַּלַּיְלָה תִתְעוֹרֵר אֵיזוֹ דְמוּת מֵאֲחוֹרֵי הָרְאִי

תְּמַשֵּׁשׁ אֶת בִּטְנַת הַשְּׁחוֹר שֶׁל הָרְאִי

תַּשִּׁיב קָרַת בּוֹר עַל פִּלְדַּת הָרְאִי

לֹא תַּחְדֹּר אֶת פְּנֵי הָרְאִי

נֻקְשָׁה אֲטִימוּת הָרְאִי

כִּי מֵת הָרְאִי

הֵם סְבוּרִים כִּי הַזֵּכֶר יֵאָגֵר

בְּפַסְקוֹל. בְּצִלּוּם. בִּשְׁקוּפִיּוֹת. בִּכְתַב־יָד.

לַשָּׁוְא –

כַּדִּמּוּי שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר: "הַכֹּל

יַחֲלֹף כַּחֲלֹף עָשָׁן

מֵעַל עֲצֵי תַפּוּחַ בְּלָבְנָם".

הַיָּמִים יְמוֹלְלוּ בְּעִקְבִיּוּת. הָרוּחַ

אֶת הַחֹמֶר יְפוֹרֵר

עַד אַיִן.

וְצֵל עוֹבֵר

יַגִּיעַ עַד אַבְנֵי הַמַּצֵּבָה

וְשָׁם יָנוּחַ

עוֹטֶה. שָׁכוּחַ

הָאֲפֵלָה בְּחֶדֶר חֶשְׁוָנִי

מְצַמְצֵם אֶת נִפְחוֹ

שֶׁל חֲלַל מִשְׁכָּב

לַחַץ שֶׁל דָּפְנוֹת שְׁתִיקָה

פּוֹלֶשֶׁת אֶל מֵעֵבֶר לַתְּחוּמִים.

וּפִתְאֹם תְּחוּשָׁה שֶׁל אֵינְסוֹפִים

כָּךְ מִן הַסְּתָם בְּדָלֶת הָאַמוֹת

שֶׁלְּאַחַר –

צָפוּף כָּל כָּךְ חֲלַל דּוּמָה

וַאֲפֵלַת הָאֵינְסוֹפִים

תשרי־חשוון תשמ"ג