שירי סיביר
מאתק. א. ברתיני
בלדות עגנוניות
מאתק. א. ברתיני
נִגּוּן עוֹלֶה בָּאֵשׁ
מאתק. א. ברתיני
מַלְמֶלֶת בֵּין־עַרְבַּיִם לַיָּם וּלְחִישָׁה.
הַצְּדָפִים שֶׁבַּחוֹל מִשְׁתַּחֲקִים בַּאֲרֶשֶׁת
מוּעֶמֶת מִתַּחַת סֻלְיוֹת חֲגִיגִיּוֹת בְּמִקְצָת שֶׁל אִישׁ וְאִשָּׁה.
קַשְׂקַשּׂוֹת הַדָּגִים שֶׁבָּרֶשֶׁת
גֹּוְעוֹת בָּאוֹר שֶׁבְּשִׁלְהֵי הַשְּׁקִיעָה
הִנֵּה הַדָּגִים וְאַיֵּה הָאֵשׁ לִצְלִיָּה?
וַתֵּלֶךְ הָלֹךְ וְהִתְכּוֹפֵף
לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיָּם
קֵיסָמִים, פְּלִיטֵי חֲרָיוֹת, לְקוֹשֵׁשׁ
(וְלֹא מָצְאָה דַּיָּם)
וְתַּעַל לְמַעֲנוֹ אֶת הָאֵשׁ
דַּלַת כֹּחוֹת הַשַּׁלְהֶבֶת –
אָז שָׁבְרָה כִּנוֹרָהּ וְשָׁבָב אַחַר שָׁבָב
זָרְקָה עַל הָאֵשׁ. וּבֵינְתַיִם
נִסְתַּלֵּק הָאִישׁ מִשָּׁם וְהִשְׁלִיךְ הַדָּגִים לַמַּיִם
לְפָנָיו לְחִישַׁת הַיָּם וּמַלְמֶלֶת בֵּין־עַרְבַּיִם
(שֶׁהִנֵּה תְטֻשְׁטַשׁ כְּאוֹתִיּוֹת בְּסֵפֶר)
מֵאֲחוֹרָיו הָאֵשׁ מִתְאַבֶּכֶת
וְעָלָה מִתּוֹכָהּ נִגּוּן הַכִּנּוֹר –
מְחַכָּה הָאִשָּׁה וְדָגִים לִצְלִיָּה אַיִן,
כְּבָר אֻכְּלוּ הַשְׁבָבִים וְהָיוּ לְאֵפֶר.
נִגּוּן הַכִּנּוֹר שֶׁנִּשְׂרַף עוֹלֶה עֲדַיִן
הַשָּׁב אֶל עִירוֹ
מאתק. א. ברתיני
א מָוֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּוֶת
בֵּין־עַרְבַּיִם כָּזֶה לֹא הָיָה מֵעוֹלָם.
כְּמִיהַת הַפְּגִישָׁה שֶׁהִנֵּה־הִנֵּה,
שֶׁהַדִּמְיוֹן צוֹבְעוֹ בְּרַכּוּת שֶׁל וְרַדְרַד הַמָּהוּל בִּכְחוֹל מִתְכַּהֶה –
הָרַגְלַיִם מַשְׁהוֹת אֶת הָרֶגַע הַהוּא שֶׁל נֵפֶץ סִפּוּק־וְחִפּוּי־וּכְנַף־
שִׁכְחָה־שֶׁמִּדַּעַת,
הַמְנַשֵּׂא אֶל גִּבְעוֹת עוֹלָם.
הַגַּגּוֹת הִדְמִימוּ קוֹלָם וְהַכִּהָיוֹן הַסָּמִיךְ מְתַעְתֵּעַ עַד
אֵין לִמְצוֹא אֶת הַבַּיִת, אֶת
בֵּיתָהּ, אֶת בֵּיתָם.
מָה כְּנִיעַת־הַכֶּלֶב הַזֹּאת אֶל כַּנְפֵי בִּגְדּוֹ הַמְּרַחֲפוֹת,
בְּלִקּוּק שֶׁל רִצּוּי, בְּרִיחַת נְחִירַיִם חַטְּטָנִית
אֶל בְּרִיחַת שִׁלְשוֹמָיו בְּפֻנְדָּק־שֶׁל־יָרִיד מְפֻגָּל?
מַה הָאוֹר הַמִּתְחַמֵּק וּקְרִיאוֹת הַתִּינוֹקוֹת הָאֵלֶּה?
הָרְחוֹב נִתְקַעֵר פִּתְאֹם,
וְהַצֵּל הַמַּלְחִית מִתְעַבֶּה בַּמּוֹרָד,
צֵל הַקַּבְּצָן הַהֵלֶךְ.
מִלִּים כְּקַרְחֵי הַבָּרָד –
בַּעֲלָהּ הַשֵּׁנִי פָּתַח אֶת רַחְמָהּ וַיִּתֶּן שַׁי לָהּ.
יַלְדָּה, וְאַתָּה מֵת מִזְּמַן.
וַיְהִי לַיְלָה –
ב אֶל מָוֶת אַחֲרֵי הַמָּוֶת
אֲנִי שׁוֹכֵב בַּקֶּבֶר הַפָּתוּחַ
וּמוֹדֵד אוֹתוֹ לְגוּפִי.
כּוֹכָבִים קָרְשׁוּ בָּרָקִיעַ,
בְּנִגּוּן דָּהוּי מְרַחֲפוֹת עַצְמוֹתַי:
"שַׁבְתִּי לְאַחַר מוֹתִי
וּבַבַּיִת נְעוּלָה הַדֶּלֶת".
אֲנִי כָּאן וַאֲנִי בְּעוֹלָם אַחֵר,
וְחֵטְא הַסּוֹד בֵּינֵיהֶם.
פְּתָנִים לְאֹרֶךְ נָתִיב,
הוּא עָקֹב וְעָקֹב וְעָקֹב.
אָשׁוּב לְאַחַר מוֹתִי
וּבְבֵיתִי נְעוּלָה הַדֶּלֶת.
בְּצִלִּיּוּתִי אֶדְבַּק אֶל שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן,
הַחַלּוֹן אָדִישׁ וְאָטוּם.
תִּגְהַר צִלְּיּוּתִי עַל פִּי הָאֲרֻבָּה,
הַחֹם עוֹלֶה מִפְּנִימוֹ –
אָשׁוּב מִבֵּיתִי הַנָעוּל
אֶל הַקֶּבֶר שֶׁלִּפְנֵי הַמָּוֶת.
ג. תִּקּוּן
וַיַּרְא אִישׁ־הַקְּבָרוֹת כִּי לֹא קָם הַנּוֹדֵד מִקִּבְרוֹ
וַיִּסְּתֹּם בְּעָפָר לִמְנוּחַת עוֹלָמִים.
הַתֵּל־בְּלִי־צִיּוּן נִבָּט אֶל חִוְרוֹן
הַלְּבָנָה בְּשִׁפּוּל הַלֵּילוֹת שֶׁל סוֹף־חֹדֶשׁ –
נִרְדְּמָה הָרוּחַ.
שִׁבְרוֹן יְבָבָה מִדַּפֵּק עַל אֶשְׁנָב מְטֻלָּא שֶׁל אִישׁ־הַקְּבָרוֹת
וַיַּשֶׁכֵּם וַיִּגַּשׁ.
מִזְדַּעֲזֵעַ הַתֵּל הַתָּחוּחַ –
קָם וְהִתִּיק אֶת הַמַּצֵּבָה הַהִיא אֶל הַתֵּל,
כַּפַּיִם פְּרוּשׂוֹת כְּכַנְפֵי יוֹנָה
עַל טוּרִים חֲרוּתֵי אוֹתִיּוֹת.
לוֹחֲצוֹת אוֹתִיּוֹת עַל הַתֵּל,
נִכְבָּשׁ הַתֵּל וַיֵרָגַע –
כִּי מָצָא מְנוּחָה נְכוֹנָה.
ד אֱלוּל
הוֹשֵׁט אֶת נֵרְךָ אֶל תּוֹךְ לֵב־גַּעֲגּוּעַי הַנָּפוּל,
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת מְהַלֵּךְ בִּי אֱלוּל –
אֲנִי אִשְׁתּוֹ. מִטַּת הָאִישּׁוּת מְצַפָּה לָעוֹנָה,
וְהַזֶּרַע זָר בְּרַחְמִי.
הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה,
אֵל מָלֵא רַחֲמִים.
הוֹרַדְתִּי רְדִידִי עַל עֵינַי לְבַל אֶרְאֶה,
אַךְ כָּל אוֹת מֵאוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ הַכָּפוּל
בַּמַּצֵּבָה הַזֹּאת
קוֹרֵאת בִּי אַשְׁמָה, כִּי
שִׁלַּחְתִּיךָ.