נר נשמה

לאמי־הורתי אֶלקה בת ר' אברהם לבית גרינברג,

נספתה בטראנסדניסטריה, ט“ו כסלו תש”ב,

ולאבי־מורי דוד בן ר' שלמה שו“ב לבית גוֹלירגאנט,

נפטר בגלות סיביר, כ”ה כסלו תשי"ג

תְּמוֹל דֵּהֶה

מאת

ק. א. ברתיני

---

לֵיל שַׁבָּת

מאת

ק. א. ברתיני

… יִתְעָרֶה הַפְּנִים מִסִּיג וְנֶאֱלָחוּת,

תִּתְפַּשֵּׁט הַנֶּפֶשׁ מִסְּמַרְטוּטֵי הַחֹל —

וּלְשֵׁם יִחוּד

בִּדְחִילוּ וּרְתֵת,

בְּלַחַשׁ סוֹד וּכְאֵב גַּעֲגוּעִים עַכְשָׁו פַּיֵּט

עַל זִיו קָדוֹשׁ מַבְהִיק בְּחֶזְיוֹנֵי הַתְּמוֹל,

עַל קֶסֶם מִתְנוֹצֵץ, שֶׁלֹא יִכְבֶּה לָעַד — — —

עַל לֵיל שַׁבָּת!

אֶלְבַּשׁ צְחוֹרִים כִּבְיוֹם חֲתוּנָתִי,

אֶשַּׁל אֶת נַעֲלַי

וּלְאִטִּי

עַל בְּהֹנוֹת אֶקְרַב

וְכִמְכֻשָּׁף

רַק רֶגַע קָט

אַשְׁקִיף בְּעַד אֶשְׁנָב

אֶל בֵּית הוֹרַי

בְּלֵיל שַׁבָּת…

*

לֵיל שַׁבָּת בְּבֵית הָאָב־וָאֵם

(וַאֲנִי עוֹדֶנִּי יֶלֶד);

בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת אֲנִי חוֹלֵם

וּבְאִישׁוֹנַי נִבָּט הַפֶּלֶא…

הָאוֹר בַּחֶדֶר מַה יָּקָר וָרַךְ,

זוֹלֵף וּמְלַטֵּף בְּנַחַת;

וּכְלִי אֶל כְּלִי כְאִלּוּ חֶרֶשׁ שָׂח

וּמִתְפָּעֵל גַּם יַחַד.

מַבְהִיק בְּחִיּוּכוֹ הוּא הַמִּזְנוֹן

וְעֵינָיו־רְאִי תִצְפֶּינָה

בַּעֲלִיזוּת אֶל מוּל שִׁמְשַׁת חַלּוֹן

הַמַּכְחִיל עֲדֶנָה.

רַעֲנַנֵּי צְבָעִים פַּסֵּי מַרְבַד

עֲלֵי סַפָּה חוֹלֶמֶת;

צוֹהֵל שָׁעוֹן מִמַּעַל לְקֻפְסַת

הַ“קֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת”.

צְפוּפִים כַּרְכֵי סְפָרִים בַּכּוֹנָנִית,

יִפְעָה מֵהֶם קוֹרֶנֶת;

דּוֹמֶה, כִּי הוּאֲרָה שָׁם הַזָּוִית

וַתִּמָּלֵא חֶדְוָה וְרֶנֶן.

וּמַה יָּאִיר, יִזְרַח כָּל נֵר וָנֵר

מִתּוֹךְ קָנִים שֶׁבַּנִּבְרֶשֶׁת;

עֵינֵי אִמִּי תָאוֹרְנָה עוֹד יוֹתֵר

וְהִיא בְרָכָה לוֹחֶשֶׁת…

עֵינֵי אִמִּי מִתְלַקְּחוֹת בְּחִיל

וּבִרְכָתָהּ דּוּמָם נִגֶּרֶת;

מִצְחָהּ הַמְעֻדָּן נִשְׁקָף כִּגְוִיל

וּזְהַב שֵׂעָר לָהּ כַעֲטֶרֶת,

הִנֵּה יָבוֹא אָבִי מִן הַתְּפִלָּה

וְטָהֳרָה עָלָיו חוֹפֶפֶת;

מְחַיְּכָה לוֹ אִמָּא כְּכַלָּה

וּבְתֻמָּתָהּ הִיא מְלַטֶּפֶת.

"שַׁבַּת שָׁלוֹם וְשִׂמְחָה וִיקָר,

גִּילַת רַנֵּן וָדֶשֶׁן!"

מַחֲלִיק אָבִי זְקָנוֹ הַשְּׁחַרְחַר,

כָּל שַׂעֲרָה — חוּט מֶשִׁי.

“בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן”

מְסַלְסֵל הָאָב בְּנֹעַם;

וְצִלְלֵי הַקִּיר יָנוּעוּ דֹם,

יָנוּסוּ לַמִּקְצֹעַ…

תַּבְהִיק בְּלִבְנָתָהּ מַפַּת שֻׁלְחָן,

צְלוּלָה צְלוֹחִית הַיַּיִן —

וְקוֹל הָאָב נוֹבֵעַ כַּמַּעְיָן,

צָלוּל עוֹד שִׁבְעָתַיִם.

וְהַסְּעוּדָה — אֶרְאֶה בְנֶחָמָה —

מְיֻחָדָה הִנֶּהָ:

חַלַּת אִמִּי לֹא בָא עוֹד כְּטַעֲמָהּ

וְאֵין עוֹד כְּדָגֶיהָ!

כְּנַחַל צַח תִּזְרֹמְנָה הַזְּמִירוֹת

וְהַנִּגּוּן הוּא רַךְ כַּשֶּׁמֶן;

בִּפְנֵי אָבִי הַצֶּבַע הַוָּרֹד

יַחֲלִיק, יְכַס כָּל קֶמֶט.

*

עָשָׁן עוֹלֶה מִגְּבִיעַ הַפָּמוּט

פְּתִילָה שְׁחוֹרָה נִשְׁקֶפֶת.

וְאוֹר עָיֵף עוֹטֶה כָּל דְּמוּת,

לֵאוּת רַכָּה רוֹחֶפֶת.

קוֹרֵא הָאָב מִ“פִישְׁקָה הַחִגֵּר”,

קוֹלוֹ מָהוּל עַצֶּבֶת;

רוֹטֵט אֶל מוּל הַכֹּתֶל צֵל הַנֵּר

מִתּוֹךְ פִּרְפּוּר שַׁלְהֶבֶת.

קְלִפּוֹת הַזֵּרְעוֹנִים עַל הַמַּפָּה

וּשְׂרִיד חַלָּה מִתַּחַת.

שְׁכֶנְתֵּנוּ פֶּרִיל מַקְשִׁיבָה עַל הַסַּפָּה

לְקוֹל אָבִי בְנַחַת.

“נִצְחִי הוּא מֶנְדֶּלִי־מוֹכֵר־סְפָרִים”…

אָבִי רֹאשׁוֹ מְנַעֲנֵעַ.

וְהֵד נִדְכֶּה יִגְנַח מִמִּסְתָּרִים

בְּלֵב כָּל הַשּׁוֹמֵעַ…

*

כִּבְתוֹךְ עוֹלַם פִּלְאֵי סְתָרִים

יִתְעֶה הַיֶּלֶד כָּל הַלַּיִל;

סֵפֶר “מוֹרִיָּה לִבְנֵי הַנְּעוּרִים”

יַצְהִיב עַל הַבִּרְכַּיִם…

עוֹד פְּתִיל אַחֲרוֹן בּוֹעֵר חוֹרֵג

אֶל תּוֹךְ חֲלַל הַשֶּׁלֶו.

נִשָּׂא הַיֶּלֶד כֹּה הַרְחֵק־הַרְחֵק

וּבְאִישׁוֹנָיו — הַפֶּלֶא — — —

---

סָבִי

מאת

ק. א. ברתיני

עוֹד חוֹפְפָה עָלַי, סָבִי, כַּפְּךָ,

אִם כִּי רָחוֹק מְאֹד הַדֶּרֶךְ

מִימֵי יַלְדּוּת זַכָּה וּמְבֹרָכָה,

בְּמֶרְחֲקֵי הַהוֹד נוֹהֶרֶת.

…בְּבֵית הַסָּב. עַרְבֵי כִסְלֵו.

וַחֲמִימוּת רַכָּה בַחֶדֶר;

מֵהַמְּנוֹרָה לְאַט הָאוֹר זוֹלֵף,

חַלּוֹן בִּכְפוֹר עָטוּי כִבְרֶדֶד.

עֲלֵי סַפַּת הָעֵץ זְקֶנְתִּי יוֹשְׁבָה

וְאֶל נָפָה נוֹצוֹת מוֹרֶטֶת.

וּמִתְכַּוֵּץ חָתוּל בַּעֲנָוָה

וּבָבוֹתָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּשֶּׁטַח.

זִמְזוּם קַלִּיל וְדַק מִן הַסַּפְסָל:

מֵחַם הַפַּח לוֹחֵשׁ־רוֹתֵחַ;

וּבְקֶצֶב כֹּה מוּזָר וּמְסֻלְסָל

סָבִי מִכּוֹס הַתֵּה גוֹמֵעַ.

עַל הַשֻּׁלְחָן הַשַּׁעְוָנִית שֶׁנִּסְדְקָה,

מַסֶּכֶת הַגְּמָרָה מוּנַחַת,

וּכְמוֹ בְקֹצֶר רוּחַ מְחַכָּה

לְיָד מוּשֶׁטֶת וּפוֹתַחַת.

— “נִלְמַד!” מְסַלְסֵל סָבִי אֶת הַזָּקָן —

וּמַפְלִיגִים מִיָּד בְּיָם הַפֶּלֶא.

בִּמְהִירוּת נַחֲלִיק עַל פְּנֵי רַשִּׁ“י אוֹ רָ”ן

וַנִּשׁ מַהֵר מְתִים וָחֶלֶד…

מִשְׁתַּכְשְׁכִים גַּלֵּי סֻגְיָה לְאַט,

כְּעֵין גָּבִישׁ לָטֹהַר;

פִּתְאֹם נַחֲשׁוֹל אוֹתָנוּ יַט,

שִׁבֹּלֶת מְחַשְּׁבָה לִבְלֹעַ.

אָז יְחַדֵּד סָבִי אֶת קְצֵה הָאַף

וּמְשֻׁמָּטִים צוֹלְעִים הַמִּשְׁקָפַיִם;

מִתַּחַת לַכִּפָּה בְהוֹד נִשְׁקָף

הַקֶּמֶט עַל מִצְחֹו כְעֵין הַזַּיִן.

יַבִּיט אֵלַי הַסָּב בְּעֵין הַתֹּם,

כַּפּוֹ עֲלֵי שִׁכְמִי תָנוּחַ,

וַאֲמָרָיו יִזְּלוּ כַטַּל מֵרֹם

וּכְעֵין הַמּוֹר בִּנְשֹב הָרוּחַ.

"עַתָּה, בְּנִי, לַאֲמָרַי הַסְכֵּת,

יֹאמַר אֵלַי הַסָּב בְּנֹעַם,

יוֹתֵר מִדַּי, בְּנִי, אַל תְּחַטֵּט

וְאַל יַשֵּׁב הַכֹּל בְּכֹחַ.

רְאֵה, בְּנִי, הֵן כֹּה הַכֹּל פָּשׁוּט,

גָּלוּי כְּמוֹ אֱמֶת נִצַּחַת,

כִּי פְשָׁט הוּא דֶרֶךְ הַתַּלְמוּד

וְדֶרֶךְ הַחַיִּים גַּם יַחַד"…

— — — יַלְדּוּת פְּלָאִים זַכָּה וּמְבֹרָכָה

בְּמֶרְחֲקֵי הַהוֹד נוֹהֶרֶת!

עוֹד חוֹפְפָה עָלַי, סָבִי, כַּפְּךָ,

אִם כִּי רָחוֹק מֵאָז הַדֶּרֶךְ…

בַּכִּבְשָׁן

מאת

ק. א. ברתיני

---

בַּלָּדָה עַל קוֹל מִתַּחְתִּית

מאת

ק. א. ברתיני

הַשָּׁמַיִם בַּרְזֶל וְהָאֹפֶק פְּלָדָה —

וְאָזְנֵי הָעוֹלָם נֶאֶטְמוּ מִלִּשְׁמֹעַ.

פַּאֲתֵי הַשְּׁקִיעוֹת מַרְעִיפוֹת חֲלֻדָּה.

קִמְשׁוֹנֵי הַשָּׂדוֹת מִזְדַּקְּרִים עוֹד לִצְמֹחַ.

וּבֵין דְּנֵיסְטֶר וּבוּג נִמְשָׁכוֹת שַׁיָּרוֹת

מִמַּפֹּלֶת בָּתִים אֶל כָּפָן וְאֶל תַּיִל,

וְתֻּלְעוּ הַשְּׁלָגִים בְּאָדֹם וּוָרֹד

שֶׁל נוֹפְלֵי מִירִיָּה אֶל שׁוּחוּת יַרְכָּתַיִם.

וְהַחֹרֶשׁ רוֹמֵז בְּאָטְמוֹ הַמְשֻׁלָּג;

הַגִּבְעָה עַל יָדוֹ מִתְעַגְּלָה וּמַבְטַחַת:

כָּאן מַרְגּוֹעַ אַחֲרוֹן לְכָל אִישׁ יְחֻלַּק,

אֶבְרֵי־גּוּף רְצוּצִים יִשְׂתָּרְעוּ פֹה מִתַּחַת.

אַךְ חוֹרְצֵי שִׁנֵּיהֶם הָרוֹצְחִים בִּזְדוֹנָם

וְאִתִּים יְחַלְּקוּ לְכָל יָד מְגֻיֶּדֶת.

קוֹל אוֹמֵר: קוּמוּ כְּרוּ! — וּבְשֶׂרֶד אוֹנָם

יַחְפְּרוּ הַגּוֹלִים בַּקַּרְקַע הַמָּגְלֶדֶת.

קִמְעָה קִמְעָה הַבּוֹר מִתְעַמֵּק, מִתְרַחֵב,

הַחֻלְיָה לְאָרְכּוֹ מִתְנַפְּחָה, מִתְרוֹמֶמֶת…

דְּמָמָה. וְלֹא עוֹף מִמָּרוֹם יְרַחֵף,

לֹא יִצְרַח עַל עֲדַת הַחוֹפְרִים הַדּוֹמֶמֶת.

אַךְ כְּרִיָּה וּכְרִיָּה —

וְנִשְׁפָּךְ הֶעָפָר

וּמֻתָּז כָּעוֹפֶרֶת עַל טֹהַר הַשֶּׁלֶג,

וְהָעֶרֶב הַבָּא תַכְרִיכִים כְּבָר תָּפַר

לְאַלְפֵי מְעֻנִּים תַּחַת יָד מְשַׁכֶּלֶת.

וַיִּכְרוּ הָאִתִּים יוֹם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי

עַד גָּדַל זֶה הַבּוֹר וְאָרַךְ עַד אַפְסָיִם…

וַהֲמוֹן הַכּוֹשְׁלִים בְּחִכּוּי חֲרִישִׁי

עֲלוּפֵי תַדְהֵמָה יִקְרְסוּ אֶל מוּל קַיִן.

וַיְהִי כִּי שָׁלְמָה עֲבוֹדַת הַכְּרִיָּה —

וּפְקֻדָּה הִדְהֲדָה כְצִלְצוּל שֶׁל מַקֶּבֶת:

הִתְנַפְּלוּ אֶל הַבּוֹר, וָלֹא — בִּירִיָּה

תִּגְלְשׁוּ עַל טַפְּכֶם וּנְשֵׁיכֶם אֶל הַקֶּבֶר!

הָאִתִּים מִן הַצַּד מַבְרִיקִים וְחַדִּים

(הָאִתִּים מִן הַצַּד: הֲלַחְפֹּר אוֹ לִרְצֹחַ?)

יִשְׁתְּקוּ הַגְּבָרִים, יִתְמְהוּ יְלָדִים,

הַנָּשִׁים עֲיֵפוֹת מִבְּכִיָּה בְּלִי כֹּחַ.

וְצוֹנְחִים אֶל הַבּוֹר כְּאֶל שַׁעַר הַפְּדוּת,

מִתְנַפְּלִים לְלֹא קוֹל אֶל תְּהוֹם הַמַּרְגּוֹעַ.

לֹא בְרָכָה בְפִיהֶם עַל קִדּוּשׁ יַהֲדוּת,

לֹא אָלָה עַל שְׂפָתָם אוֹ בְעֹמֶק הַמֹּחַ.

רַק דִּמְדּוּם הִגָּיוֹן: כָּאן הַסּוֹף, כָּאן הַסּוֹף,

כִּי בְעֹמֶק הַבּוֹר אֵין כָּפָן וְאֵין דֶּרֶךְ — — —

מְעַכְּבִים שַׁעֲטָם מְחוֹגֵי הַחֲלוֹף,

אַחֲרוֹנֵי פִרְפּוּרִים מְפַרְפֵּר עוֹד הַטֶּרֶף,

כֹּה נִסְפֶּה הַקָּהָל, כֹּה מוֹסִיף הוּא לִנְפֹּל —

וּדְמָמָה.

אַךְ מִזְּרוֹעַ נִתְּקָה אָז תִּינֹקֶת

וּצְרִיחָה מְזַוַּעַת הֵגִּיחָה בְקוֹל

וּפִלְּחָה בְאֵימָה שְׂדֵה הַקֶּטֶל וּבְתֹקֶף:

לֹא רוֹצָה, אִמָּא, לֹא! לָמוּת לֹא רוֹצָה!!!

עַד שֶׁיָּד מְרַצַּחַת בְּכֹחַ תוֹקַעַת

כִּידוֹנָהּ בַּגּוּפִיף זֶה הַקַּל כְּנוֹצָה

וּמְנַפְּצָהּ אֶל גֻּלְגֹּלֶת הָאֵם הַגֹּוַעַת.

וְנִסְתָּם כָּךְ הַבּוֹר.

אַךְ לֹא בָא לַמְּנוּחָה

הַקָּהָל הֶעָיֵף מִדְּרָכִים וּמִסֵּבֶל,

וּמַכְבֵּשׁ שֶׁל עֲפַר אֲדָמָה תְחוּחָה

מִתְרוֹמֵם בְּחָרוֹן־לֹא־כֻבָּה שָׁם בַּקֶּבֶר.

כִּי בַת־קוֹל מִתַּחְתִּית עוֹד נִמְשֶׁכֶת, יוֹצְאָה

וּמַרְתַּעַת גַּרְמֵי חֲלָלִים וְנוֹקֶבֶת:

לֹא רוֹצָה, אִמָּא, לֹא! לָמוּת לֹא רוֹצָה!!!

זוֹ צְרִיחַת הַתִּינֹקֶת בִּנְפֹל אֱלֵי קֶבֶר.

וְעַד קְצֵה הָעוֹלָם כֹּה יָמִים וְלֵילוֹת

בַּת הַקּוֹל בְּשַׁוְעָה מִתְגַּלְגֶּלֶת עֲדֶנָּה

אֶל מֵעֵבֶר יַמִּים, אֶל מֵעֵבֶר גְּבוּלוֹת —

אַךְ אָטוּם הָעוֹלָם וּקְרוּעָה כָל אַנְטֶנָּה!

בֶּסָרַבִּיָּה הָאַחֶרֶת

מאת

ק. א. ברתיני

---

בֹּקֶר בְּתַשַּ"ו

מאת

ק. א. ברתיני

הַכְּפָר הַמּוֹלְדוֹבַנִּי מְנַצְנֵץ בְּעַרְפִלֵּי הַבֹּקֶר

וּצְלָב שֶׁל בֵּית־יִרְאָה דוֹקֵר הָרוֹם בְּפָז:

צוֹפְרָה הַטַּחֲנָה עַל פְּנֵי שְׂחִיפֵי גַגּוֹת בְּתֹקֶף

וְקוֹל פַּעֲמוֹנִים נִמְסַךְ עֲדַיִן כְּמֵאָז,

מִשְּׁלָשׁ־צְבָעִים רוּמַנִּיִּים הָפַךְ אָדֹם הַדֶּגֶל

וְרַדִּיּוֹ בָּקְרִי פּוֹזֵם הִמְנון חָדָשׁ.

תִּדְשַׁן הָאֲדָמָה כְּמִלְּפָנִים, שׁוֹפֵעַ מֶגֶד,

תִּירוֹשׁ תּוֹסֵס לָרֹב וִיבוּל שָׂדוֹת נִגְדָּשׁ.

וּבְנוֹת הַכְּפָר עוֹנְדוֹת רִקְמַת גּוֹנִים עַל בַּד הַצַחַר,

עוֹלְזִים בְּנֵי הַכְּפָר בְּשֶׁפַע אוֹן שֶׁל נְעוּרִים,

וִימוֹת שָׁנָה מְשַׁכְשְׁכִים כְּמִלְפָנִים בְּנַחַת

אֶת מֵי הָרֶאוּט בַּלֵילוֹת הַסְּהוּרִים.

אוּלָם עַל פִּי הַגַּיְא כּוֹרֵעַ בֵּית הַכְּנֶסֶת,

בְּדַל עֲיָרָה סְמוּכָה פְּרוּץ קִירוֹת, קָלוּף.

בִּפְנִים אֵין “הָאָרוֹן”, אַךְ כַּפָּרְתוֹ הַנֶּהֱרֶסֶת

עוֹגְמָה עַל הֶחָלָל הַמְאֻבָּק וְהֶעָלוּב,

אַף רֶגֶל לֹא תִפְקֹד אֶת הַחֻרְבָּה הַמִּשְׁתּוֹחַחַת

וְעוֹף לֹא יְקַנֵּן בְּחֹב בְּקִיעֵיהַמַּעֲזִיבָה,

רַק בַּלֵּילוֹת בַּת־קוֹל מִתְמוֹגְגָה בְּלַחַן,

מִכָּל פְּרָצֶיהָ תִּנָּגֵר עַל הַסְּבִיבָה:

"הַרְחֵק מִכָּאן הֻגַּר דַּם הַבָּנִים כַּמַּיִם,

וְכָאן עוֹטְיָה אֲנִי לְבַד בְּבֹשֶׁת־שְׁכוֹל…

עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי לִבְלִי הַבֵּט אֶל הַשָּׁמַיִם,

וְזַעֲמִי נוֹקֵב, בּוֹרֵג עַד מַעֲמַקֵי שְׁאוֹל"…

וּמוֹלְדוֹבַנִּים יְשִׁישִׁים עוֹבְרִים חַדֵּי אֲרֶשֶׁת,

בְּהִצְטַלְּבוּת שֶׁל פַּחַד מִתְחַמְּקִים דּוּמָם:

"זִ’ידַנִּים כָּאן הָיוּ… אָסוּר כָּעֵת לָגֶשֶׁת,

כִּי כָאן מְקַנְנָה עוֹד הַטֻּמְאָה"…

אַךְ בַּת־הַקּוֹל בְּלִי פוּגָה קוֹלַחַת וּמְנַהֶמֶת,

מִתְגַּלְגְּלָה עַל פְּנֵי יַמִּים עַד הַיַּרְדֵּן – – –

נִגְמַע אוֹתָהּ עִם טַלְלֵי לֵילוֹת מְלוֹא הַחֵמֶת

כְּיֵין הָרוֹשׁ עִם עֹבֶשׁ קֶבֶר בְּעָלְמָא הָדֵן.