חֲצוֹת וָרוּחַ.

הַכּוֹכָבִים יָרְדוּ לְמַרְתְּפֵי הַלֵּיל.

הַחֶדֶר הַגּוֹאֶה בְּתוֹךְ הָאֹפֶל הַפָּרוּעַ

פּוֹרֵץ אֶת קִירוֹתָיו עַד קְצֵה תֵבֵל.

הָאֲדָמָה כָּלָה בְלַהַט.

רוֹתְחִים נִבְלֵי שָׁמַיִם בְּחָרוֹן אִלֵּם.

הַדָּם נוֹגֵן בְּכָל תָּאֵי הַגּוּף בְּרַהַט.

נוֹשֵׁל הָרֹאשׁ כָּמֵהַּ וְחוֹלֵם.

נַפַּח הַלֵּיל מַלְחִים בִּשְׁחֹר לַהֶבֶת,

מַתִּיךְ בְּשָׂרִים עַד הֱיוֹתָם אֶחָד;

גְּוִיָּה בְּתוֹךְ גְּוִיָּה נִצְרֶבֶת,

מִתְמוֹסְסָה בְּכִלְיוֹנָהּ הַחַד.

אַךְ יֵשׁ גַּם נִשְׁכְּחֵי אֱלֹהַּ,

אוֹתָם הַלֵּיל הַזֶּה לֹא עוֹד יִפְקֹד,

כִּי מַעְיָנָם נִסְתַּם, נִסְכַּר מִקְּלֹחַ,

הָעֵרָגוֹן חָדַל מִיקֹד.

אָז הוּא וְהִיא יַקְשִׁיבוּ לַחֲצוֹת וָרוּחַ,

לְגַעַשׁ לֵיל וּלְזַעַף עֲנָנִים –

וּמִשְׁכָּבָם הַצַּר עוֹגֵם שָׁסוּעַ

וְכָל בָּשָׂר פּוֹנֶה לִקְצוֹת תֵּבֵל שׁוֹנִים.

בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַשָּׁחֹר

מִדַּפֵּק הֶעָנָף הַקָּרוּחַ

(נִמְלְקוּ טְרָפָיו הַסְּמוּקִים

כָּל הָעֶרֶב בְּזַעַם הָרוּחַ).

וְיָגוֹן בִּדְמָמָה מְנַגֵּן

מַנְגִּינָה יְשָׁנָה עַל גַּב צֶ׳לוֹ

(מַה צּוֹבְטִים שַׁבְרִירֵי דִּכָּאוֹן,

נִפְלְטוּ כִפְסוּקִים שֶׁל קֹהֶלֶת!)

לֹא יִכְלֶה זֶה הַלֵּיל לְעוֹלָם,

לֹא יֻצַּת אוֹר הַיּוֹם כְּמִקֹּדֶם

(כִּי צָלַל בַּתְּהוֹם אַרְגָּמָן

וַיִּגְוַע בַּשַּׁלֶּכֶת הָאֹדֶם).

עַל בִּרְכֵּינוּ נִצְנַח מִתְבַּיְּשִׁים

וְנִדְבַּק לָאָבְדָּן הַדָּמוּעַ

(בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַשָּׁחֹר

מִדַּפֵּק הֶעָנָף הַקָּרוּחַ…)

אֶחָד אָדָם לָבוּשׁ כְּחֻלִּים

צָעַד עַל בָּמֳתֵי בֵּין הָעַרְבַּיִם,

פָּגַע בּוֹ הַגִּבֵּן-הַלַּיִל

עָטוּף בְּעַנְנֵי שְׁחוֹר בָּלִים.

– לְאָן, אָדָם, הֵן דַּרְכְּךָ יָרַט?

– אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל יְדִידַי לְהִתְאָרֵחַ:

אֶל כּוֹכָבִים וְאֶל יָרֵחַ,

אֶשְׁהֶה אִתָּם בַּלָּט.

אֶגְמָא מִכּוֹס יֵינָם הַמְקָרֵר,

אֶשְׁכֹּר מִכֶּסֶף חַי פּוֹרֵץ כְּמִמַּבּוּעַ,

אֶטְבֹּל כֻּלִּי בְּאוֹר זָרוּעַ

וְעַל הָרֹאשׁ קַוֵּי הַתְּכוֹל כַּזֵּר.

וּמְזֻכָּךְ וּמְטֹהָר מִסִּיג וְחֵטְא

אַחַר אֶצְנַח עֲלֵי פִסְגַּת הַיֶּרֶק –

וּבַת הַשִּׁיר, אֲהוּבָתִי הַנֶּהְדֶּרֶת,

תִּשַּׁח אֱלֵי מִצְחִי בְּפֶה לוֹהֵט.

– חִי-חִי – לָעַג הַלֵּיל בִּשְׁחֹר הַצְּחוֹק –

לֻקְּחוּ בַּשְּׁבִי כְּבָר יְדִידֶיךָ:

כַּחֲטֹטֶרֶת כּוֹכָבִים בַּשַּׂק עַל שֶׁכֶם,

יָרֵחַ בְּחֵיקִי טָמוּן עָמֹק.

וְזוֹ אֲהוּבָתְךָ, עוֹטָה אַלְמוֹן

שְׁבוּיָה מֵעֵבֶר לָעוֹלָם אִלֶּמֶת.

יַשְׁחִיר מֵעַל גַּבּוֹת עֵינֶיהָ קֶמֶט,

מִתַּחַת הָרִיסִים יִפְרַח יָגוֹן…

… טָס הַגִּבֵּן וּמְבַדֵּר בְּלוֹאֵי עָנָן,

אַךְ לֹא חָדַל אָדָם אַחֲרָיו לִפְסֹעַ:

יַצִּיל אֶת יְדִידָיו מִן הַשּׁוֹדֵד בְּכֹחַ,

יִפְדֶּה אֲהוּבָתוֹ מֵאַלְמוֹנָהּ.

וְכֹה עַד בּוֹשׁ אַחַר הַלַּיִל רָץ…

פִּתְאֹם הַבֹּקֶר אֶת עֵינָיו פּוֹקֵחַ –

וּמֵת מוּטָל יָרֵחַ

וְכוֹכָבִים הוּטְלוּ כְּעֵין חָצָץ.

אֲהוּבָתוֹ טְבוּעָה בְּעַרְפִלִּים,

עוֹצְמָה עֵינֶיהָ שׁוֹמְמָה, חִוֶּרֶת.

כְּנֵטֶל קַר שׁוֹכֵב לְיַד הַדֶּרֶךְ

אֶחָד אָדָם לָבוּשׁ כְּחֻלִּים.

עַל פְּנֵי קָמַת הַיְגוֹנִים הַמִּתְנַחְשֶׁלֶת

מְרַחֲפִים רוּחוֹת אֱלֵי בְלִימָה,

כִּי שָׁם הַנֶּצַח מְחַיֵּךְ, רוֹמֵז בִּתְכֵלֶת

בְּעַרְמוּמִית מוֹשֶׁכֶת, מַקְסִימָה.

מְרַחֲפִים רוּחוֹת עוֹטֵי שַׂלְמַת עַצֶּבֶת,

זְרוּעָה כַּדְכֹּד כְּרֹב פְּצָעִים בַּגּוּף.

עָיֵף אֶחָד וְנָם – שֵׁנִי מַגְבִּיר צָרֶבֶת

וִיקֹד אוֹכֵל יְבוּל חַיִּים שָׁדוּף.

מְרַחֲפִים רוּחוֹת וְהַקָּמָה בֵינְתַיִם

מִתְנַחְשְׁלָה בִיגוֹן הַשִּׁבֳּלִים,

וּבֵינוֹתָן – רָאשֵׁי שָׁמִיר, דַּרְדַּר וְשַׁיִת

בְּשַׁחַץ מַחֲטֵיהֶם גּוֹאִים, עוֹלִים.

כָּבוּ כוֹכָבִים שָׁם רָחוֹק בָּרָקִיעַ,

בַּחֶדֶר הַחֹשֶׁךְ דָּחוּס וְאָטוּם,

אַךְ פְּנִימָה בַּלֵּב הַשַּׁלְהֶבֶת הִפְצִיעָה

בְּאוֹר מְחֻדָּשׁ כֹּה צָנוּעַ-דָּמוּם.

וְעֵין הַשִּׁירָה יְפַכֶּה לוֹ בְנַחַת

חָרוּז לַחֲרוּז בְּלִי קוֹל וּמִלִּים.

בְּזֹךְ מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַלַּיְלָה הַלַּחַן

כְּרוּחַ עַרְבִּי עַל פְּנֵי הַגַּלִּים.

נִדְמֶה הִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם הַיָּגֵעַ

בְּעַיִן תְּמֵהָה מִשְּׁנָתוֹ הַכְּבֵדָה,

כֻּלּוֹ מַאֲזִין אֶל הַשִּׁיר הַנּוֹבֵעַ,

נִסְחָף לַמֶּרְחָק בְּחַבְלֵי אַגָּדָה.

*

בַּלַּיְלָה לַחְבִּיא אֶת עַצְמוֹת הַבָּשָׂר בְּקִפְלֵי הַשְּׂמִיכָה,

קָבֹר אֶת הָרֹאשׁ בְּמִשְׁקַע הַכָּרִים וְהַכֶּסֶת,

כּוֹנֵן אֶת הַלֵּב הַמְיֻגָּע-הַשּׁוֹמֵם כַּאֲפַרְכֶּסֶת

לְשַׁאַג הַלֵּיל הַפּוֹלֵחַ בְּזַעַם קִירוֹת חֲשֵׁכָה?

פָּקֹחַ עֵינַיִם לֵאוֹת אֶת מַרְאֵה חֶזְיוֹנוֹת שֶׁל סִיּוּט,

צָפוֹת בְּלֵב פָּג לָאֵימָה שֶׁבָּאֹפֶל רוֹחֶשֶׁת:

עַד כְּלוֹת הַנְּשִׁימָה הִתְכַּוֵּץ בְּמַעְגַּל הַמָּגוֹר וְהַקֶּשֶׁב

לְקוֹל הַמָּחָר הַנּוֹחֵר וּמַרְתִּיעַ רֹאשׁוֹ הַשָּׁחוּט?

לַפְקִיר אֶת הָרֹאשׁ הַכָּסוּף לְגַלֵּי חֲלוֹמוֹת עֲצוּבִים

עַל תְּמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם שֶׁחָוְרוּ וְהִסְמִיקוּ בְּטֶרֶם גָּוֹעַ?

אֶת עֵין הַשִּׁירָה הַנּוּגֶה-הַדּוֹמֵעַ בְּרֶטֶט לִפְתֹּחַ

וִיפַךְ כְּטִפּוֹת הַמָּטָר הַמְנַגֵּן בְּפַחֵי מַרְזְבִים?

הָהּ, לוּ כִּבְלֵילֵי הַיַּלְדוּת, שֶׁאוּלַי לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם,

עִם לַחַן שֶׁל ״שְׁמַע״ חֲרִישִׁי וְטָהוֹר וּמְכֻוָּן וְרָגוּעַ,

נִתַּן לְהַפְקִיד בְּתָם לֵב בְּיָדְךָ, אֵל חַנּוּן, אֶת הָרוּחַ,

קְמָטִים לְיַשֵּׁר וּבְחִיּוּךְ סַלְחָנִי הֵרָדֵם עַד עוֹלָם…